מעשה באחד שהיה עומד בגן
והגן מלא עצי מגדים ומים מפכים
ולא היה חסר כלום.
וחשב מחשבה רעה,
היות שאני קיים וצריך לפרנס את עצמי
במה אפרנס את עצמי.
והחל לחשוב בראשו כל מני פרנסות
ואיך ייכנס בעול שלהם וכל הקשיים שיהיו לו
והחל מתמרמר מאוד
שהרגיש כל הקושי של כל הפרנסות עליו
ונהיה לו סבר פנים רע מאוד.
ועמד כך זמן רב מאוד
עד שריחמו עליו מהשמיים
ושלחו ציפור אחת שעברה גבוה מעל ראשו
והטילה רעי ונפל על זרועו
וניתק חוט מחשבתו והסתכל ואמר,
מה זה שפגע בי בידי,
ותוך כדי כך ראה שעומד בגן הנ"ל
ולא חסר לו כלום והתבייש מאד,
ואחר כך שמח.
ברור שבכך יש איסור חמור
)