פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 547)

אני!! חשבתי שזה בגלל מה שלבשתי היום..
כל מי שנגעתי בה קיבלה זרם מתנה.
קטע.

מדוע אנחנו חוטפים חשמל סטטי בכל מקום? - כיכר השבת

כנראה הבגד שלבשתי היה מבד סינטטי (לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שהוא מעלי אקספרס..)

מגניב.

באוטו אאוצ'

במדרגות.

 

(ובעוד כמה מקומות, אבל נתחיל מזה)

איך זה מעצבן

מסכן הבן שלי, חשב שאני מכאיבה לו במקום ללטף... אווץ'.
והקטן - פתאום השיער שלו היה כמו שיער חלק, וכך גיליתי שיותר יפה לו קופצני טבעי...

שאחרי שזוג חיתן את הילדים שלו החליט לאמץ שני אחים קטנים.

משפחה מדהימה!

באופן כללי

כי איכשהו תקבל כאפה בסוף

ילקוט שמעוני "כל העושה טובה למי שאינה יודעה, כאלו זורק אבן למרקוליס". 

 

 

"כתב המעיל צדקה (סי' תתשנב אות לה) וז"ל: "הן אמת ש'וצדקה תציל ממות' בין לנותנה בין למקבלה שלא מת ברעב, אבל לפעמים צריך שיהיה מות. כלומר יניח שימות העני ולא יתן לו, כגון שיודע שאם יחזיק ביד העני יתחזק להרג את חבירו או ילך לזנות או שהוא כפוי טובה, וכל העושה חסד עם מי שהוא כפוי טובה כאלו עובד עבודה זרה כאומר רבותינו ז"ל הביאו הילקוט". ומקורו בילקוט שמעוני (משלי רמז תתקסא) "כל העושה טובה למי שאינה יודעה, כאלו זורק אבן למרקוליס".

 

אני אישית לא יודע על מה בדיוק זה נאמר.. צריך עיון.
 

שהוא בן אדם של כפוי טובה ממש ממש לא
פשוט ספציפית זה מעצבן

קורה לעיתים, לא חושב שהבן אדם שאמר זאת חצוף, הוא פשוט לא מודע למאמצים שנעשו כדי לרצות אותו.

מסקנה שאקח לי לדרך- לא להגיב באופן מיידי.

זה הכי קל ...
קשה להם לפרגן...

איזה אנשים מגעלים

קודם שיצוייר ואז נדבר, בינתיים אני לא מצליח לסדר כמו שצריך את השעות שכן יש לי.

בלי פילוסופיות בבקשה
מספיק לי את שלי

וואו חלום!
את כל הדברים החשובים שאני לא מספיקה לעשות, כי הדברים הדחופים נעשים קודם.
ומן הסתם הייתי ישנה לפחות עוד שעה בלילה

צריך להתבודד אבל קרררר🥶

ולשאלה הייתי ישן ומתבודד יותר
אבל קרררר

אבל זזה לישון הרגע...!

 

 

 

יש לציין שבאמת יעזרו לי שעות נוספות ביממה! 

אל דאגה, לא ישעמם לי בעשר שעות האלה.

אני בעיקר אכתוב ואנגן בהן, לפעמים אבלה עם חברה או שתיים... 

אוסיף איזו תפילה לטאטע, אייאייי!

 

לן יצויר...

כבר ישנה..

ישנה עוד שעתיים כל לילה, מוסיפה מנוחת צהריים כשצריך. עובדת יותר ונותנת יותר ביטוי לתחביבים הזנוחים שלי ⁦⁩

רק זה חסר לי, עוד שעות מתות.

הייתי מוחקת את הציור המטופש הזה.

שוב מוצא את עצמי ער בשעה כזאת

סליחה

מקווה שיסתדר בשבילך 

תשמור את המחשבות למחר

בבוקר לפעמים יותר בהיר

איך משרשרים נכון? - משוב

בטח זה לא היה מועיל.
24 שעות היו נפרסות על 34.

כבר בוקר
קוראת יםםםםם ספרים

זמן איכות עם המשפחה,

למידה עצמאית של נושאים שמעניינים אותי,

טיולים ברחבי בארץ היפה שלנו,

וגם- סתם זמן שאפשר למרוח אותו על כלום היה עוזר לי מאוד

בבחינת דע את האויב?

- המכון להצהרת כוונות בע"מ -

שמחנו לעמוד לשירותכם

סתם כדי להמשיך את הלופ

אין מה לעשות, בשביל זה הגענו.

מה לא יכולנו להיות מלאכים?
התשובה היא לא.
איפה הבחירה שלנו אם היינו מלאכים?
מלאך הוא כל כולו מושלם ..
תאר לך את הגדולה שלך כאשר אתה בוחר בטוב ועוד היה לך בחירה.
ככל שיותר קשה לך ואתה בוחר בטוב
זה ואו איזה נחת רוח לה'
אל תמעיט מערכך (:

(מוסיפה משהו יפה שקראתי
הרי לנו שהמלאכים מתוקנים מטבעם, אבל אנו בני אדם לא כן אנו, אלא "עייר פרא אדם יוולד". נולדנו עם טבעים רעים ונטיות רעות ועלינו במשך כל ימי חיינו לשאוף לעלות למעלה למעלה ולתקן את מידותינו הרעות, להשליט את המח על הלב, את הנשמה על הגוף ואת רצון היוצר על פני רצון היצר. וזוהי עבודה הרבה יותר גדולה מעבודת המלאכים וההסתכלות שלנו במעמד הר סיני וקנאתינו במלאכים בטעות יסודו. כי אם רצה השי"ת מלאכים היה נותן תורה למלאכים, אבל לא לא ולא, לא רצה השי"ת ליתן תורה למלאכים כי אצלם זו לא חכמה, זה בטבע שלהם לעשות טוב. אבל לנו נדרשת עבודה מאוד מאומצת כדי להיות טובים

* זה מאתר קרבנו לעבודתך )

מישהו זוכר את ההרס בבית אל בשנת 2015? (בתי דריינוף)

תוהה אם יש לי כוח להתחיל לכתוב יומן שיתפרסם יום אחד

חושבת שחיי מלאים בתובנות והתמודדות לא שגרתית, ולכן בא לי לכתוב..

עשיתי את זה תקופה.
לחזור לזה אחרי כמה שנים מראה שעברת תהליך
אולי אני יחזור לזה
תודה שהזכרת לי.

אין לי כח ללכת לצאת מהאוטובוס למיטה

למה בשתיים עשרה בלילה יש פקקים?
ואז עוד צריך לקפוא מקור בטרמפיאדות?
בדיוק ביום שאני הכי עייפה.

מזל שיש לי אמא מפנקת, שהכינה לי מרק מפנק ושסוף סוף אני בבית!

סיימתי לבשל מוקדם
איזה כיףףף

אני ו @ימ''ל עשינו דברים חשובים לפורום שאין לנקוב בשמו

מסובך הסיפור שם עם שבת, המחלוקת על קו התאריך לא פשוטה בכלל.

הבעיה היא שלא ברור מתי שבת, הגיוני שתכלס צריך לעשות יומיים.

הם שבתו יומיים

אז היה הפולמוס העיקרי בסוגיה.

ומילא שבת יומיים, חלקם גם צמו ביום כיפור יומיים.

ביום כיפור היו צריכים להכריע סופית, וכמו שאתה מציג יש כאלה שצמו יומיים מספק.

שזו שיטה שלישית, שאינה כשתי השיטות של חכמי ארץ ישראל שנחלקו ושלחו הוראות סותרות לישיבת מיר ביפן במלחהעה"ש.

מי שזה מעניין אותו - יש על זה הרחבה באנציקלופדיה תלמודית (לא לפני כרגע, אבל כמדומני שזה נספח מיוחד בכרך של ערך 'יום') וכן בנספחים בשוטנשטיין מסכת ראש השנה.

מישהו שמבין טיפה...
הורדת דפים מהאינטרנט - מחשבים, סלולרי וטכנולוגיה

אחרי פרק של "ביום שהאדמה רעדה"
מוזר וממכר

נראה לי שאתם הולכים להחזיק את השרשור הזה לנצח

אנחנו ⁦⁩

הפוליטיקאים נשארו אותו דבר
(דעתי האישית)

מייד אחרי הסיכול צהל ונתניהו הודיעו שמדובר על סיכול חד פעמי ולא על חזרה למדיניות הסיכולים.

למרות הידיעה הברורה שהיא תוביל להסלמה - משמחת מאוד

יותר משעצוב לי עליך
עצוב לי על מציאות החיים בה אתה (ורבים אחרים)
חיים.

ויודע שכן היה פה מאורע משמח.

בני אדם.

ברור שלא הכל מושלם.

אפשר לראות את הרע, שקיים בוודאי.

אפשר לראות את נקודת האור ולשמוח ממנה.


כל אחד לוקח את הצד שלו בעולם..

אנחנו יוצאים עם הישיבה ומתארחים בישיבת ניר...
בעז"ה נראה אותך שם, אחד מבין 40,000

אני כזאת זקנה שזה ממש לא מדבר אלי? 😛🙈🤭

 לגבי לינה וארוחות יש את האפשרות של לינה בבתי הספר  וסעודות שבת באוהל האירוח של חב"ד חברון  שבת חיי שרה תש"פ 2019 מטה האירוח - טיקצ

 

לא מתאים לי שבוע חורפי
שמישהו יעדכן את האחראי שם למעלה

שיהיה לנו כוח.

נזלת אלרגית. הסיוט המתמשך של חיי.

מי גר במודיעין או מכיר מסעדה בשרית מהדרין עם חניה נגישה וללא מדרגות?

סבתא של ברוקולי בת ה 95+ דרשה שאלך איתה למסעדה ובאלי לגוון 🤭
מי צדיק.ה ועוזר לי למצוא?

@מקום בעולם בואי. היא מתגעגעת אליך ברמות

אולי באמת בשלישי?

בספר על ראש השנה מדבר על הפחד מלהיות גדול

פעם פחדתי לגדול ולהתגבר על קשיים כי זה היה גורם לי לגלות קשיים גדולים יותר.
זה עבר כשהבנתי שזו בחירה.

(רב יעקב) שפעם בא תלמיד לישיבת מרכז הרב, לבדוק האם ללמוד שם אחרי הישיבה התיכונית. והרב ראה שהוא פשוט רועד כולו.. ולא מסוגל להיכנס. מרוב פחד של להיות גדול...
אז רב יעקב אמר שיש פחד כזה מגדלות.. מפחדים מרוב 'ענוה' לעסוק בקודש. זה בוודאי לא נכון, ואגב ראתי לאחרונה פסקה של הרב קוק בקשר לזה.

כמובן יש המון מה להרחיב בזה

שחנ"ש זה קונספט(מקווה שזה מילה קשורה😁) שיושבים שניים ביחד (לרוב בלילה) ויושבים במקום בלי אנשים לידם, שאפשר בכלל רק לפרוק בו או סתם להתייעץ, בכללי הקונספט הזה יושב על מקום הרבה יותר רגשי, ביחד ומכיל.
ולעומת זאת להכיר אנשים לעומק אפשר גם בסתם שיחה עם חברותא באמצע הסדר בבית מדרש או כל קונספט אחר שנותן לי להכיר לעומק

שנחנ"ש זה תענוג כל עוד זה לא שואב יותר מדיי אנרגיות  

@ימ''ל אשמח לראותך,

נ.ב. עדיין לא קברתי את הרצון לחברותא, פשוט העולם מסתובב מהר כרגע

שאני פצל"ש של חדשכאן? 😠

עריכה: במחשבה לאחור כתבת את זה לימ"ל בטח... ואז אתה סתם נצל"שן ⁦⁩

ועניינית אני פחות בקטע של מפגש, אולי אני מכיר חלק משם ואז פדיחות, וגם לא מתחבר למפגשים חברתים המוניים, בד"כ באירועים כאלה אני פשוט מדבר עם הרבה חברים כל אחד לבד

הזה זה כל מפגש של יותר משניים בדוחק שלושה אנשים

מסקרן אותי לשמוע
כמה אחוזים מאותם אנשים
הם HSP
ומהם אחוזי הפוטנציאל של אדם "רגיל"
להפוך לכזה...

בוודאי שמולד.

שאלתי על אנשים עמוקים באופן כללי.

קראתי את הערך של זה בויקיפדיה
וזה פשוט אני! אהבתי מאוד את ההגדרה
למרות שאצלי זה לא נראה לי מולד, אולי נהייתי כזה בגיל צעיר, אבל לא חושב שנולדתי כזה
או לחלופין שנולדתי כזה פשוט לוקח לזה זמן להתפתח/להתגלות...🤔
מעניין... עושה לי חשק ללמוד פסיכולוגיה או נוירולוגיה או משהו בסגנון
תודה!

Welcome to me famliy...

איש רגיש מאוד/כפיר גולן

אני איש רגיש מאוד
זאת לא ברכה ולא קללה
אני אדם רגיש מאוד
זאת האמת, לאמיתה

זה להקיץ מקרן אור קטנה
שבוקעת דרך חלוני
זה לסתום אוזנים לקול סירנה
של אמבולנס יללני

זה לחוש רגשות עזים
ולחוות הכל בעוצמה
זה לא תמיד לדעת לסנן
את עצמך והסביבה

זה לפחד מכל רחש
ולהיבהל בקלות
זה להנות ממוזיקה אלוהית
או לרצות למות

זה לברוח מהמון אדם
ולסתום אוזנים בחוזקה
זה לפעמים לרצות להיות לבד
שרק הבדידות מארחת לחברה

זה לבכות עד עמקי הנשמה
משיר מרגש או סרט מחסיר נשימה
זה לדעת להיות שם בשביל אנשים
ואיך לשחק עבורם עם האור והצלילים

זה לחיות בקיצוניות
ולנוע בין מצבים
זה לחוות עוררות ללא הרף
אפילו בלילות לבנים

זה לדעת לכתוב כאב
שמוזרק מעמקי נשמה
זה להרגיש כל מילת רעל
שנזרקת לעברך בעוצמה

זה להתפעל מיופיו של פרח
ולזהות אושר נסתר
זה להיות רגיש לאחרים
אפילו שליבך נסגר

זה לאהוב בלהט
ולשנוא עד כלות
כמו אש שיוקדת
ובוערת בלהבות

זה לנוע כמו מטוטלת
בין אושר צרוף לדיכאון חרישי
זה לבכות בסתר בלילה
על חבר שנשאר ערירי

זה לאהוב, ולבכות
ולצחוק ולשמוח
זה להרגיש ולזעום
ולרצות גם לצרוח
זה בליל אורות וצבעים
וצעקות משונות
זה מבול של רגשות וימים
ואוזנים אטומות
וזה אני וזה אתה
וזה כולנו
שמתהלכים בעולם יחפים בלי לדעת
את אשר מסביבנו.

היום גיליתי שאני מה שמכונה "איש רגיש מאוד" יש בזה איזושהי סופיות של הבחנה ואושר של ידיעה שחתיכת התצרף שכל הזמן חיפשת סוף סוף נמצא
והפאזל של חייך כבר קרוב להשלמה
ויש בזה עולם חדש שנפתח ולוחש לך בעורגה
שתכנס מבעד לדלתו
אל אושר נפלא
ותנצל את מלוא הפוטנציאל שגלום בך
ותדע לנתב את כוחותיך בדרך הנכונה.

וזה כיף, וזה משמח
כי זה שינוי לטובה
כמו לשים את האצבע על כוויה ולהגיד- כאן זה קרה.

לעיון ומקורות מידע נוספים מוזמנים להסתכל ולעיין:
1. https://adamragish.com/

2. אדם רגיש מאוד – ויקיפדיה

3. Sensitive and in Love

פחות מתרגש מקרן אור פרח או אמבולנס או נבהל מכל רחש, יותר בקטע האנושי נפשי
ובכללי משתדל להכיל את הכאב ולא לפתח אותו לרצון למות או כתיבה רעילה
התחברתי לפסקה בסוף "שהיום גיליתי שאני מה שמכונה "איש רגיש מאוד", זה באמת נותן איזשהו רוגע

מה שגם אנשים שבאמת כאלה כבר מחוסנים..
בעלי HSP רואים מצוין את האחר, ויש להם אינטואיציות חריפות ומדויקות. הם שקטים ומופנמים, אך עולמם הפנימי עשיר בדימיון ומאוד יצירתי.

בזכות היכולת לחוש בעוצמה גבוהה יותר מאחרים, הם יכולים להעריך את הרגעים הקטנים בחיים שיכולים להביא לאושר רב ולחוות חוויות מרגשות רבות באופן עשיר ועמוק במיוחד.

מבחינה מוסרית, הם בדרך כלל מצפוניים מאוד ובעלי סופר-אגו מפותח.

קשה להם להתמודד עם ביקורת, אך כשנותנים להם לבצע הם מבצעים את המשימות ביסודיות, לעיתים עד כדי פרפקציוניזם. יחד עם זאת, תהא זו טעות לייחס בהכללה קשיי התמודדות לאנשים רגישים. מרביתם מתמודדים היטב עם הקשיים, (רואה?)הם פשוט קולטים הרבה יותר מאחרים - מסרים, מחוות, תכנים לא-מילוליים וסינגלים חברתיים שעוברים מתחת לרדאר אצל אנשים המצויים בטווח הרגישות הסטנדרטי. בהרבה מובנים זאת יכולת להיות יכולת מאוד שימושית (למשל, בזיהוי שקרים או פערים בין התוכן לבין הכוונות האמיתיות).

יחסים בין-אישיים
לעיתים קרובות קיימים קשיים עם גבולות במערכות יחסים, בעיקר עקב קשיים לפגוע באחרים.

הם נוטים להימנע מקונפליקטים, מתוך חשש "להסתבך" - לפגוע או להיפגע בעצמם - כך , יוצא שדעתם עלולה להישמע פחות. עם הרבה התנסויות כאלה, יכול האדם לפתח הערכה עצמית נמוכה.

קשה להם עם קבלת החלטות, שדורשת יותר זמן מהרגיל.

פיתוח מספר מצומצם של מערכות יחסים, אך הן עמוקות וממושכות יותר ביחס לנורמה.

במקרים מסוימים ובזמנים מסוימים, הם יאמצו התבודדות והתכנסות פנימה, שתעלינה בתורן רגשות בדידות לצד אסטרטגיות המנעות.

העתקתי ממכון טמיר
אני חושבת שזה האתר שהסביר הכי טוב מזה הוא כותב כמה פעמים על המצפון שלהם על הפחד לפגוע באנשים .
אין יותר מדויק מזה

אני חושבת שיש הרבה אנשים רגישים אבל אנשים רגישים באמת יודעים שזה הרבה מעבר מאשר להתרגש ממשהו
אני גם חושבת שמי שמתרגש ממשהו ולא מחזיק את עצמו הוא לא אדם רגיש מאוד
יש חוזקה לא מוסברת באנשים שיש להם את זה.
הם לא קיצונים .. הם לא ימפולסיבים
לעומת זאת יש אנשים רגישים שכן כאלה מרוב שהם רגישים הם לא יכולים להתמודד עם אתגרים . הם יראו שהם בלחץ
ואילו אנשים שיש להם Hsp לא יראו שהם בלחץ הם יראו יותר אצלים...
גם הרבה פעמים אנשים רגישים טו מאצ מתעסקים ברגישות שלהם ובגלל זה קשה להם לראות את מה קורה מתחת לחברה ולסביבה..
ואילו אנשים רגישים מחוסנים לזה הם ירגישו מה קורה מתחת לסביבה מה האנרגיה. br />זה עמוק להסביר אבל מי שיש לו את זה יודע כמה הוא חזק וכמה בסופו של יום הוא יכול לשלוט על הרגשות שלו בסביבה מרוב שהוא התרגל להתחסן לעולם ..

קיצר אדם שהוא סתם רגיש הוא לא יוכל להפסיק את ההתרגשות שלו וזה יבוא לידי ביטוי בצעקה או בבכי או בדיכאון
ואילו
אדם רגיש מאוד שיש לו Hsp הרבה יותר מתוחכם..
הוא מאוד ירגיש יותר מכולם הוא לגמרי יהיה מוצף אבל הוא יתמודד עם זה עם עצמו הוא לא יצא מגדרו אולי בתוך תוכו כן אבל הוא לא יראה את זה
הוא ידע להסתיר רגישות יופי.
למרות שבפנים הוא מוצף לגמרי.

קיצר חשוב להבדיל לא כל מי שרגיש הוא אדם כזה

כשאתה מוצף- אתה מוצף
להגיד שhsp לא יראה שהוא מוצף
או ידע להסתיר רגשות זה פשוט לא נכון.

האתגר לאנשים כמונו הוא קשה ועצום פי כמה וכמה
גם בגלל בליל הגירויים החושיים
והנטיה לקחת הכל הרבה יותר עמוק ללב (לטוב ולרע אגב)
שאיש רגיש מאוד נמצא במקום הומה כמו ביציאה
מבית הכנסת בתפילת שחרית של שבת
או באירוע המוני הוא לרוב יהיה במצוקה
העומס החושי הוא עצום וגורם לא פעם
לקריסה טוטאלית של מערכת הויסות של הגוף
ולרצון לברוח מהמקום כמה שיותר מהר-
עכשיו תדמיינו לך שזאת חתונה או אירוע משפחתי אחר
שאין לו שום אפשרות לברוח...

כנ"ל גם כשנעלבים או כועסים
קשה מאוד לעשות את ההפרדה בין ביקורת
על טיב עבודתך לבין ביקורת עצמית עליך
ולכן נוטים להיעלב הרבה יותר.

ובנימה אישית קצת יותר:
ישנם הרבה אנשים שאוהבים להרגיש שהם "שונים"
או "מיוחדים" ומחפשים בכוח לשייך את עצמם
לקבוצת "אליטה" כזאת או אחרת-
האמן לי שאומר לך שלהיות HSP
זה לא בדיוק "חוויה כיפית"

תתאר לעצמך שאתה מת מעייפות אחרי יום מתיש
אבל יש קפל קטן בסדין של המיטה שבגללו
אתה לא מסוגל להירדם. (את הסיפור על הנסיכה והעדשה אתה מכיר?)
או שעד שכבר נרדמת חתול צעק או תינוק בכה בבית ממול- ואתה התעוררת
או אפילו סתם קרן אור קטנה שצצה מבין התריסים הסגורים
וזה עוד לפני שאני מדבר על הסיוט של הרעש מסירנות
או באירועים כמו חתונות/בר מצוות ומפגשים המוניים.
שלא לדבר על הקושי למצוא משקפי שמש שיתאימו לך
או הרגישות המוגזמת לחום/קור ועוד אלף ואחד דברים אחרים...

מדובר על שוני ברמה הגנטית
שאמנם הופך אותי לרגישים יותר ברמה הנפשית
אבל גובה מאיתנו גם מחיר יקר ברמת הרגישות הפיזית.

אבל לא תמיד אתה בוחר את הגלים...

אבל לא תמיד יש בחירה על גובה הגלים בסערה...

חושבת שיש הבדל בין אדם רגיש לאדם כזה

קראתי את הספר אדם רגיש מאד (איליין ארון), היא התמקדה הרבה גם ברגישות הפיזית כמו שכתבו פה בתגובה בהמשך.

אני אבל הזדהיתי מאד עם החלקים הרגשיים, ואת היטבת להגדיר עכשיו - האינטואיציות, מערכות היחסים הקרובות, המצפון, קושי עם ביקורת, קושי עם קבלת החלטות.. זה כל כך מדויק שמרגיש "שזה חייב להיות זה", אבל מאידך אין לי קושי עם רעשים וכל החלקים הפיזיים (מלבד המוניות - שבאמת לא נוח לי בקבוצות גדולות של אנשים), כך שבסופו של דבר אני לא יודע אם זה אכן hsp אבל זה מענין מאד.

בתשובה: לדבר..

אני חושבת שזה תחביבים לגיטימיים לחלוטין..
(ואני גם שונאת את השאלה הזאת)