ומה החידוש בעצם? ברור שיופי זה עניין של טעם. אבל עדיין יש אידיאל יופי שמי שלא עומד בו נחשב מכוער וזה לא ממש תלוי בטעם
מבוגרים, צעירים, ומכל גווני האוכלוסיה! זה לא לעבריינים בלבד הסיפור הזה.
סטטיסטית זה 40% שזה מלאאאאא.
גברים תעשו משהו עם עצמכם 
סתם. זה אחריות שני הצדדים.
מה זה אלימות מילולית? שבני זוג מתווכחים נגיד?
אני מכירה עשרות נשים ואף אחת מהן לא חווה שום אלימות ברמה כזו שתצדיק להכנס לאיזו סטטיסטיקה
אולי אצל חילונים זה שונה?
צדיקות יתר לא בהכרח תמיד מושכת. לפחות לא רק.
מצטדק הוא עסוק לההצדיק את עצמו ולכן יותר סביר שהוא יעשה דברים לא טובים כי הוא גם ירגיש איתם טוב.
בנאדם שהוא באמת צדיק - לא ירביץ.
הצורך לגבר, למישהו שיעטוף, זה טבוע באישה. לא סתם זה הקללה שהיא קיבלה.. זה קללה, קשה להיות תלוי ריגשית במישהו. בדר"כ גברים מכים יודעים איך לקנות את הלב של האישה, איך ליצור תלויתיות שלה בו, והתלות הריגשית הזו היא זו שמושכת את האישה ומכסה לה את העיניים. שלא נדע.
1. להקשיב למשפחה קרובה, הורים חברים אחים. לשמוע מה דעתם ולא להיות מסונוורים ולחשוב שאנחנו יודעים הכל.
2. אם אמרתם את המשפט "תנו לי לעשות את הטעויות שלי" כנראה אתם בדרך לקטסטרופה.
3. לא להתבייש לברר על הבחור איפה שרק אפשר,חברים שכנים וכ'
4. מי שמסונוור או עם רגש נחיתות (איך כזה גבר רוצה אותי? שאני כזאת וכזאת .. ) לא רואה את הנורות האדומות, או רואה וחושב שהם דובדבן על עוגת קצפת.
5. כמה נורות אדומות: איך הבן אדם מדבר עם ההורים שלו, עם החברים שלו, שפה לא לראויה ולא מכבדת היא בעיה.
איך הוא מגיב לסיטואציות לחוצות למשל, כשמישהו מעצבן אותו בכביש? אם הוא מאבד את זה... זה בעיה.
בכלל, שפה ואוצר ביטוים אלים שגור, גם אם אין מעשים בעקבותיהם הם סימן ברור עם מי יש לך עסק.(כמו, הייתי מפרק אותו, וכ')
רכושנות, קנאות חסרת פרופורציות כמו, אל תדברי עם החברה הזאת, או לא אהבתי איך שהבן דוד שלך אמר לך שלום.. כל הזמן רוצה לדעת איפה את ועם מי דיברת, זה בעיה.
כל זה על קצה המזלג..
שכל ישר, הקשבה והתבוננות. וקבלת החלטה מושכלת הם לא בדיוק ארגז הכלים של מישהו מאוהב שמאבד את הראש. אבל גם לו מותר להבין שיש מחיר גבוה מידי, אם מקבלים החלטה נטו מהרגש. אם אחד הסימנים שכתבתי לעיל או יותר קיימים . שווה לעצור רגע ולבדוק מחדש את הקשר הזה.
ועדיין יתכן מצב שהכול בסדר ונראה טוב ואחרי זה מגלים שיש בעיה. מה הפתרון ? הרבה תפילות , זה תמיד עוזר : )
צריך ללמוד איך לזהות מראש בכדי לא להיכנס. כשנמצאים בפנים זה כבר סיפור אחר.
האמת שממש קל להתאהב במישהו כזה...
מהרגע הראשון המחמאות לא מפסיקות להגיע, והן נאמרות בבטחה ולפחות אצלי התחושה הייתה שאני באמת מיוחדת מבחינתו.
כן היו סימנים שהלחיצו אותי והחלטתי להתייעץ. במקרה שלי היעוץ גרם לי להמשיך בקשר כי נראה על פניו שהוא אדם טוב ופשוט עף עלי...
אממה, ברגע שנרגעתי והוא ראה שנרגעתי הוא הרגיש יותר בנוח להמשיך להחמיא ולתכנן מולי איך הוא רוצה שהבית שלו יראה והאשה שלו תהיה. זה התפוצץ על זה שהסברתי לו שגם לי יש חלומות וגם אני רוצה להגשים את היכולות והכישרונות שה' נתן לי.
זאת הייתה פרידה כואבת אבל אני שמחה בה!
מה למדתי מזה? למדתי מזה המון...
מה נתן את אותותיו? האמת שהיו הרבה, אני אפרט כאן כמה כדי שבנות אחרות ידעו לבדוק ולהרגיש לפני שהן נקשרות ריגשית.
1. כמו שכבר כתבתי, המחמאות לא הפסיקו להגיע, כבר מהדייט הראשון וגם כשהערתי, הוא הצדיק את עצמו ('אני לא נותן מחמאות סתם') והמשיך...
2. מצד אחד הוא היה מאוד קשוב לי ומצד שני איכשהו הצליח לגרור את הדברים בצורה שהוא רוצה בלי שהייתי שמה לב (מבחינתי בראש הוא הקשיב לי והיה רגיש כלפי ולא ראיתי איך הוא סובב את הגלגל...)
3. הוא לא הפסיק לרצות להכיר אותי ישר והפוך, גם כשביקשתי שזה יהיה לאט יותר. ('יום אחד אני אקרא את כל היומנים שלך')
4. כל פעם שהתלבטתי או לא הייתה לי תשובה ברורה וכו' הוא אמר לי שזה או לבן או שחור ואין אמצע, או כן או לא. הוא לא סבל את ההתלבטויות שלי והיה מנסה להוציא ממני תשובות בכח גם כשהן לא היו בתוכי. (בכללי בן אדם שרואה את העולם כשחור או לבן זה לא בריא בכלל! אפור הוא צבע מהמם!!)
5. עשיתי משהו שפגע בו (לא רציתי לדבר איתו במשך יומיים ועניתי לו בהודעות שלא מתאים לי לדבר כרגע) הוא נעלב כ"כ וביקש ש'אקח אחראיות על המעשים שלי'. הוא לא הפסיק להוכיח אותי על זה וגם אחרי שביקשתי סליחה זה הוחזק אצלו כ'קלף' והוא שלף אותו מידי פעם להזכיר לי עד כמה הייתי לא בסדר.
(6. כן, הוא היה נראה טוובב..)
הקטע העצוב בסיפור הזה שכל הסביבה שלו תומכת בו וגם כשניסיתי לדבר עם השדכנית/קרוב משפחה שלו הם היו בעדו ולא היו מוכנים לשמוע את הגרסה שלי.
זהו. אני מתפללת שאף אחת יותר לא תצטרך לעמוד בניסיון הזה כי הוא קשה (!) ומאוד קשה לצאת מהמעגל הזה במיוחד כשנקשרים רגשית ובבקשה מכן בנות- אל תוותרו על עצמכן אף פעם! במיוחד לא תמורת אהבה/חתונה וכו'.
אם כן - הוא גבר אלים. אם לא - הוא לא גבר אלים ואת מדברת לשה"ר גמור.
אנחנו לא שפני נסיון. ב"ה שהיא קלטה את הסימנים וברחה מהקשר.
זה סימנים ברורים למדי..
בעל מכה הוא לא רק מכה פיזית, אלא גם אלימות מילולית, נפשית.. ונשמע שהיה שם עוד לפני הנישואין.
דא"ג, זה ממש לא לשון הרע. אין שום דרך לדעת מי הוא (למרות שאולי כדאי להזהיר מפניו...) וזה לתועלת בבירור.
צריך ללמוד הלכות לשה"ר לפני שמטיחים את זה סתם..
ואם "אלימות" מילולית היא אלימות זהה לאלימות אמיתית, הרי שישנן הרבה, הרבה יותר נשים אלימות מגברים אלימים.
יש המון אנשים שלא כיף לחיות איתם וגם לא כדאי להתחתן איתם, ושהיה משותפת איתם היא מתכון לסבל. אבל זו לא אלימות. הבכיינות הפמיניסטית שמנסה לרבע את המעגל ולחלוב תרנגולת - פשוט מגוחכת.
הייתי שם. בנישיאין אלימים 11.5 שנים. עכשיו אני רואה שהייתי תמימה ולא ראיתי את נורות האזהרה. את האנוכיות, חוסר אמפתיה. וזה גם הרבה פעמים קורה בהדרגה עד שלא מרגישים עד שהאבסורד הופך לנורמה, הבידוד "לטובתיך" הופך אותך למבודדת, והבושה שהכל באשמתך, סטיגמות, והכל... זה לאט, אבל יש נורות אזהרה, וכדאי ללמוד אותם. אפשר לבדוק גוגל על "נרקסיסם" ואל "למה הוא עושה את זה?" (בנקרפט), ו"כשאבא פוגע באמא" להבין מה הדינמיקה ומה לא לעשות. גם סופיה כהן לא מזמן הוציאה ספר על זה. כעת, כל סממן של שייחיות במריח אותי -- מריחה מקילומטרים. ידע זה כוח. בהצלחה!
חושבות שהם גברים שלעולם לא ישאירו אותן רעבות ואילו הגברים שתמיד יבואו ויבקשו סליחהו עוד ניסיון וכול התנהגות שלהם, היא תוצאה של הבחורה אשמה. הוא נותן לה הרגשה של ניקפות מצפון. היא שוב סולחת ושוב זה חוזר. זה בדיוק כמו הסיפור של "מיתתו של הסוחר" ספר ידוע באנגלית Death of the salesman. הנשים האילו נסחפות לעוצמה שהם מרעפים. אפשר לזהות אותם הם בד"כ גסי רוח. לא חייב להיות פראים או צעקנים, גסי רוח, אילו אנשים ששולטים באדם האחר בכול צורה שהם מצליחים עליהם..
בכל מקרה על פי כל המחקרים יש יותר גברים מוכים מאשר נשים מוכות רק שהמכות של הנשים פחות אפקטיביות.
אכן נשים נמשכות לגברים כוחניים מה שמעמיד קצת בסימן שאלה את טיבם של נשים באופן כללי.
עברה חמורה - תעשה/י תשובה דחוף
לגבי ההתחלה - להתחתן עם יהודי - מסכימה בהחלט
נשים לא נמשכות לגברים אלימים (לשה"ר על נשים) ובכלל אין כמעט תופעה של גברים שמרימים יד (לשה"ר על גברים).
מה שכן, יש תופעה של ארגונים פמיניסטיים שמשפצים את הסטטיסטיקה במאות דרכים עקלקלות.
בנוסף, יש תופעה של תלונות שווא במלחמות על כסף\משמורת. ויש תופעה שגם כשגבר מדבר מעט גבוה יותר מרחש העשב במדשאה הוא נחשב סטטיסטית לגבר אלים (גם אם זה קורה פעם ב-50 שנה). ארגונים שממומנים ע"י גלובליסטים המעוניינים להשמיד את התא המשפחתי כליל ע"י זריעת חשדנות, בוז ושנאה בין המין הנשי למין הגברי ומשפטיזציה של יחסי משפחה.
כל אימת שאתם שומעים על סטטיסטיקות מסוג זה, ארגונים מסוג הפמיניסטי וכו', יש לדעת שהגורם העומד מאחוריהם הוא אותו הגורם שמציג סטטיסטיקות משכנעות על רצח העם שעושה ישראל לפלסטינים הנדכאים.
אבל הגבר הספציפי הזה מערים עליו - הוא יותר מתוחכם
אין שום מקום להשוואה
חכה לאישה שלך, היא בוודאי תמשך אליך, מתחתנים עם אחת
הרגע סטודנטית סיפרה לי שיצא עם בחור אלים (מילולית) במשך 5 שנים. היא אהבה אותו כי ידעה שזה בא ממקום של חולשה, בטח ממנו כי סבל בילדות. אבל היא לא פיתחה בו תלות כנראה לכן הבינה שהם לא מתאימים ולכן הם נפרדו.
בכל אולם אירועים,
יהיה מכשיר צילום כזה בפינה (כמו הזה של הפספורט), 2 תאים נפרדים. ורוד ברבי וכחול סופרמן (בנות ובנים בהתאמה).
כל בחורה ובחור שבאים לאירוע (חתונה, ברית, בר מצווה וכו')
מעוניינים בשידוך, יכנסו ויצטלמו (אין שם כסא, וזה מצלם 2 תמונות. א. פנים+לבוש ב. פנים בלבד.
רק מי שהצטלם, יקבל גישה -דרך המערכת (אפלקציה וכו') - לכל מי שיצטלם באותו ערב.
שלב א' :
יום למחרת, למשך 4 שעות, מ 20:00 ועד חצות, כל מי שהצטלם, יוכל לבקש פרטים נוספים ממי שנמצא ברשימה.
אם תהיה הצלבה ובחור ובחורה בחרו לשתף פרטים,
הם מקבלים, פרטים ראשוניים מהצד השני : גיל, ישוב (?), עיסוק (?), דרגת שמירה (איך שקוראים לזה מי תורני, דתי לייט, דתי קשוח וכו').
שלב ב' :
אחרי יומיים. למשך 4 שעות, מ 20:00 עד חצות.
במידה והפרטים מצאו חן בעיני המקבל, הוא או היא ישלחו "סקרן ומעוניין. ווצאפ ?"
אם יש הצלבה, שניהם מקבלים את הווצאפ. ומכאן הם לבד בעסק.
שלב השאלות
שאלה : תהיה מלחמה עם איראן ?
תשובה : מה זה קשור ?
שאלה : על הדרך..
תשובה : זה תלוי במי שלומד תורה וחושב שהוא צריך להשאר בישיבה ולא להתגייס.
שאלה : מה הוא צריך לעשות ?
תשובה : זה הזמן לתפילות חזקות מאוד מסביב לשעון כדי, שבעזרת השם, המשטר האיראני יפול ללא מעורבות של ישראל במלחמה או בטילים עלינו.
שאלה : ו..נניח שהתפילות של לומדי התורה יתקבלו ?
תשובה : אם המשטר האיראני יפול מדובר בשינוי טקטוני, שיוריד המון לחץ על גיוס של לומדי תורה או חבריהם.
שאלה : תודה
תשובה : בכיף ושבוע טוב.
גם כדי להוריד לבן אדם מהראש את החשש
שמא הוא הפסיד היכרות (במהלך האירוע)
וככה הוא יהיה מרוכז בריקודים ובשמחה
כידוע ששום שידוך פוטנציאלי לא נאבד
לא שהלכתי עד היום וחיפשתי שידוך
בחתונות ולא שאני חושב שככה הרבה עושים..
שלום לכם חברי פורום יקרים!
קפצתי מהפורום אחר
פעם הייתי פה
בתור גרושה צעירה בלי ילדים...
ברוך ה'
נבקע לי הים
היום אני נשואה באושר
ואמא לשני ילדים מתוקים.
מצרפת שיר שכתבתי השבוע לפני 9 שנים
זו היתה שנה מזעזת באופן אישי
אבל... ביום האחרון שלה נפגשתי עם בעלי!!
ב"ה התארסנו במוצאי ט"וֹ בשט כעבור שנה...
אפשר להעביר הלאה את השיר,
ואם מישהי (בנות בלבד) רוצה עוד שירים, מוזמנת לפרטי.
מצדיעה לכם!
אם כן מתי במהלך האירוע?
מעבר להחלפת מבטים הדדיים ובהייה ממושכת בה..
כשהיא לבד יגש? כשהיא עם חברות יגש?
יש מי שייגש.
יש מי שלא ייגש.
יש מישהו שייגש רק כשהיא לבד.
יש מישהו שייגש כשהיא עם חברות ויבקש לדבר איתם בנפרד.
בקיצור, הכל פתוח, לא ניתן לדעת..
ייגש?
איך הוא ייגש?
למען ה'
בחור דתי אחד
אני לא הייתי מעז
ובעצם...
1. החלפת מבטים הדדית לא תורמת אם אין התקדמות להיכרות.
2. יש הרבה ביישנות, צריך מתווכים בתוך האירועים האלה שיסייעו.
3. לא להציק למי שלא בעניין שלך בהנחה וכבר פנית. אמרה לא.. הסבה מבט לצד השני ... תבין שהיא לא מעוניינת בך. נקודה.
4. עדיף שלא להגיע בחבורות כי אז נדבקים אל המוכר ופחות משתלבים..
זהו בנתיים
יש מי שמצליח להתגבר על זה?
איך?
ונשמע שזה באמת לא פלטפורמה שמתאימה לכולם.
או לגשת או לא
זה מביא לי עצבים
מבחינתי זה לא רלוונטי
למה שאני אצא עם מישהו שאפילו לפנות אלי לא מסוגל?
אם הוא מתבייש שישלח צד ג זה גם בסדר
אבל אם כלום אין עניין סתם לבהות
זה סתם מתסכל
מעורר מחשבות ביחס להפרעה נפשית, זוגיות, משפחה, חלומות. ממליץ לראות למי נשמע לו מעניין.
עצם האחזות הגדולה שלו בזוגיות הקיימת זה פשוט מפליא. קשה לתפוס את זה.
אני כמתמודד עם הפרעת מצבי רוח לא אהבתי את הראיון כי כביכול הוא מציג שנישואיו עם אשתו המתמודדת פירקה אותו ואת משפחתו.
זה לא המצב שלי וחשוב היה אולי לציין את זה בראיון שיש מתמודדים, גם עם הפרעות מצבי רוח שכן מקימים משפחות ומביאים ילדים וחיים לצד המחלה.
לק"י
(לא ראיתי את הכתבה, אבל קראתי כתבה איתו. כואב מאוד, אבל לא ברור לי למה החלטת להביא את זה פה....
אני מקווה שכולם יודעים שלהנשא למישהו עם התמודדות רצינית זה עניין שמצריך בירור. אבל לקחת את זה ישר למחשבות של חיים קשים זה גם לא נכון. בטח כשמדובר על סיפור של לפני הרבה שנים, והיום יש יותר מודעות ויותר דרכים לטפל).
אני חושבת שדווקא הוא הביא את זה להתבוננות על היאחזות בקושי למרות הכל
ממה זה אמור להרתיע?
מאנשים שמתמודדים עם הפרעה נפשית כלשהי?
היה ברור לי שמסופר על מישהי שבקצה של הסקאלה של התמודדות נפשית. לא חשבתי לרגע על הכללה ביחס לכל המתמודדים. אני גם לא רואה שכתבתי ביחס מכליל כלשהו.
לק"י
ונראה לי שפספסתי את מה שכתבת או שלא קראתי לעומק.
הוא נאחז בקשר בצורה טוטאלית וזה מזכיר לי את העוצמות של קשר זוגי ועד כמה הוא חזק ומשמעותי.
זה פותח לי את הראש ביחס לזה...
בתור רווק לפעמים יוצא לחשוב על קשר כעניין פונקציונלי, כאמצעי למשהו אחר.
עצם הרעיון שקשר הוא עניין תכליתי שעומד בפני עצמו הוא לא עניין מובן מאליו בשביל רווק.
ואפשר להוציא מזה עוד דברים ביחס לפלא הזה שנקרא קשר זוגי.
נשמע הגיוני מה שאתה אומר.
הבאתי את זה בפורום לנ"ו כי הדגש שלי לא היה ביחס אליה, אלא ביחס אליו.
הוא מתאר האחזות בקשר בצורה טוטאלי וזה הזכיר תחושות שקיימים בי ואני מזהה בזולת, במינונים שונים לגמרי כמובן.
מפליא אותי עד כמה קשר זוגי יכול להיות חזק ועד כמה בנאדם אוחז בו. זה לא נתפס.
בנוגע לפירוק המשפחה, נראה שלפני שהיא "פירקה" את המשפחה היא "התפרקה" בעצמה
כלפי הרב בני וורצמן עצמו אין לי טענה בכלל, הוא נחשף והוא מגלה אחריות על הפצת המודעות לכך.
יש לי בעיה כשמעלים את הנושא בפורום הזה, לא היה ברור לי למה, וזה עלול לפגוע באנשים דיכואניים כאן או מאני דיפרסיים או סכיזו אפקטים ומה שהוא מתאר זה דבר שמלכתחילה היית נכנסת לקשר נישואין איתו ברמת התפקוד הזו?
עזבי שזה התפרץ אצלה אחרי הנישואין, כשאת שומעת את התיאור של התפקוד הזה, היית מתחתנת עם מישהו שאומר לך שיש לו דיכאון? אולי זו מלנכוליה בלי אחוזי נכות בכלל? סתם לוקח ציפרלקס פעם ביום לא מעבר, לא ילחיץ אותך לצאת איתו אחרי התיאור.
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך י"ב בשבט תשפ"ו 0:56
אני מבין שנושא רגיש אז לדבר אותו בצורה מותאמת ורגישה.
אבל מה ההגיון לא לדבר בכלל?
אדרבה, כאשר מדברים בצורה מותאמת ורגישה אנשים זה מנרמל את התופעה. כאשר נמנעים לדבר על משהו הוא נשאר טאבו.
ממש אין הכוונה להכליל את כל סוגי התמודדויות השונים.
ממש גם אין הכוונה להזהיר אנשים להכנס לזוגיות בגלל ההתמודדות או רמת תפקוד מסויימת.
בכלל, לא היתה שום אמירה פרקטית ביחס לכניסה למערכת יחסים עם מישהו שמאובחן בהבחנה כזו או אחרת.
עצם ההתמודדות של הרב בני היתה נשמעת לי מרתקת, גם בלי השלכה או אמירה כלשהי.
למה זה בפורום לנ"ו?
כי זה מדבר על קשר זוגי. מכאן שכל אחד יפתח תראש שלו לאיזה מסר לצאת עם זה.
ההנחת היסוד הכל כך ברורה אצלי, היתה ועודנה, שכל אחד יכול ללמוד משהו מהסיפור הזה כי זה סיפור מעורר השראה.
אוסיף שלדעתי היתרון הגדול בפורום הוא היכולת לדון באופן אנונימי ובתקווה מכבד אודות דברים שהיינו חוששים לשאול באופן ידוע.
לא אהבתי את הקישור לעניין בפורום לנ"ו כי בעיניי זה גורם נזק והתיאורים בקישור יהפכו אנשים עם דיכאונות לפסולי חיתון.
זאת החוויה סובייקטיבית שלך ביחס לראיון ואני מקבל את זה לגמרי.
בודאי שהחוויה שלי לא עולה על החוויה שלך, אבל גם החוויה שלך לא שווה יותר מהחוויה שלי ביחס לראיון.
לא חושב שנכון להכליל את החוויה שלי או את החוויה שלך על כלל האנשים או משתמשי הפורום.
לגופם של דברים - מסתבר לי שמי שיש לו דעות קדומות על התמודדויות נפשיות יהיה לו את החששות שהזכרת עם הראיון הזה או בלעדיו.
שבוע טוב לכולם.
אני בוחר להתייעץ כאן, בתקווה למצוא תשובה ועזרה.
אני בחור בן 23 (צעיר יחסית אני יודע) ובאמת דיי מתקשה בעולם השידוכים, לא חסר לי משהו, אני נראה טוב יחסית, וגם בשאר הקריטריונים אני בסך הכל עונה על הדרישות.
הבעיה היא למצוא מישהי שמתאימה.
אני בעל תשובה כבר שלוש וחצי שנים, בא ממשפחה דתית, ההשקפה שלי קרובה להשקפה חרדית אבל אני לא ממש מוגדר, אני לומד ימים ולילות, היתה עכשיו תקופה שגם עבדתי במשך ארבע שעות כל יום, אני נותן שיעורי תורה פעם בשבוע לחברה בגילי, וגם כותב חידושי תורה ובדרך להוציא ספר בעזרת ה', עם באמת חידושים מתוקים.
משפחה נפלאה, ובאמת בסך הכל לא חסר כלום, הבעיה היא ההסתכלות של בחורות ואני מבין אותם.
אני מצד אחד לא נמצא בישיבה( זה באמת לא מתאים למי שאני) יש לי רב, ומה שקשור לתורה באמת שאני לא נופל מהמון בחורי ישיבה, אבל ברגע שאני ניגש לשידוכים אך אחת לא רוצה להסתכל עלי, גם בעל תשובה, וגם בלי עבר של ישיבה, לא נראה מזמין...
אני רוצה להקים בית של תורה,בית של קירוב לבבות, ומצד שני הרבה מהבחורות שכן נמצאות בעולם השידוכים לא בראש שלי בכלל.
אני לא רוצה לשנות את מי שאני בשביל למצוא זיווג, זה לא אני, וגם בסופו של דבר הקב"ה מזווג זיווגים אנחנו פשוט צריכים לעשות את השתדלות.
אבל אני באמת שואל מה לעשות? איך לנסות? ניסיתי דרך שדכנים, או שאין הצעות או שהם לא בראש שלי, אני שלוש שנים בעולם השידוכים היו מעט פגישות, ומתוכם היו אולי שתים שזה באמת היה בכיוון של מה שאני מחפש, אבל בסוף לא התאים, או להן, או לי... נסיתי שבע ברכות לא ממש מצליח שם, שליש גן עדן ממה שראיתי לא מתאים גם כן. ואני נשאר באוויר ובאמת שואל מה לעשות? איפה לנסות?
אני לא מחפש שלמות, מחפש בעלת תשובה או מישהי מבית חרדי, שרוצה להקים בית מתוך רצון אמיתי לעשות נחת רוח להקב"ה, מישהי שרואה קודם כל את הקב"ה.
חשבתי לפנות לרבנית ממדרשה עם הפרטים שלי, אבל לא נראה לי מתאים, ובדרך כלל במדרשות יש שדכנית שהקשר עם איזה ישיבה במקביל...
אני לא מחפש הגדרות בדיוק כמו שאני לא הכי מוגדר, פשוט מחפש מישהי עובדת ה' באמת, שמכוונת לבית בסגנון חרדי. מאוד אשמח לעצות בנושא, ותודה רבה לעוזרים.
שאתה שואל שאלה בפורום דתי לאומי?
אמנם יש פה טיפה ניקיות בעיקר נראלי מהמגזר החרדי
אבל הייתי ממליץ לך לנסות להגיע למקומות שיש בהם יותר חרדים, לא שאני מספיק מכיר...
שדכנים מיזמים חברים
לא להתייאש
להתפלל
שאל תוותר מיזמים בגלל שהם לא נראים
גם מיזמים שיש סיכוי קטן - מצטרף למכלול הסיכויים
אתה יכול לפרסם שם גם את עצמך.
https://chat.whatsapp.com/BZv5k2y7qYr3RZMmSKjAmd
טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜
אל תתייאש. אתה נשמע בחור טוב ואיכותית שהרבה בנות ירצו. רק צריך לחפש במקומות הנכונים. אתה לא צריך לרקע שלך להוריד לך. ההפך. זאת המעלה שלך שעל אף שלא למדת בישיבה אתה משקיע עצמך בלימוד והתמדה. תציג את עצמך באור הטוב והחיובי שלך, שהצד השני יוכל להתרשם מזה.
תן לחבר טוב/רב/שדכן שמבין אותך לומר את האמת ולפרגן עליך. אדם לא נמדד רק בנתונים הטכניים. בהצלחה!
שידוכים כהלכה
ושגרירים בלב
בשניהם יש בסיגנון הזה
ואם תשלח כרטיס אני יכולה להעביר לחברה שהיא שדכנית במגזר הדתי חזק
יצאתי עם אנשים שדומים לתיאור שלך -
אבל איתך כנראה לא הייתי יוצאת, בגלל העניין החרדי.
לא הרתיע אותי לצאת עם מישהו שלא למד בישיבה מסודרת (או בעל תשובה). אבל אני גם לא חרדית, ונראה לי ששם זה באמת יותר קשה.
לשאלה שלך איפה אפשר לנסות -
התשובה שלי זה לנסות בכל מקום.
יש רשימת שדכנים ומיזמים בשרשור הנעוץ בראש הפורום. (כולל נגיד מיזם דת"ל שמיועד למי שמחפש\ת אברך).
למה לא להתקשר לרבניות ממדרשות?
אין מה להתבייש.
אולי כדאי לחשוב על מי שאתה מחפש, איפה היא תחפש? האם אתה נמצא שם?
אתה "מהגר תרבותי".
השפה שלך, ההגדרות שלך - זה משונה ממה שאני רגילה.
ומאיך שאתה מתאר את עצמך כאן - כנראה שלא הייתי מבררת אפילו, למרות שבפועל יש מצב שאנחנו כן קרובים בדעתוינו לגבי חינוך וערכי הבית וכו'.
אתה צריך לשים לב איך אתה מציג את עצמך, ואיך אני קוראת את זה..
לדעתי אתה לא באמת חרדי. כלומר, אולי חזרת בתשובה דרכם. אבל אתה לא. סביר להניח שגם היית בצבא שזה נקודה לשלילה (לצערנו) אצל נשים חרדיות צעירות.
הייתי במקומך שוקל לקחת כמה ימים בישיבה חרד"לית או מקום דומה (אפילו לעבוד שם, לאו דווקא ללמוד) כדי לראות אם זה הכיוון שלך. לא בשביל ללמוד שם, פשוט כדי לראות אם האופי הזה של חיים ומגזר מתאים לך. אם כן זה יפשט לך את ההליכים.
יכול להיות שתגלה שאתה עדיין רוצה להיות חרדי בסוף. זה בסדר. אבל לדעתי שווה לך לבדוק חלופות סרוגות ולגלות אם הלב שלך שם.
בקשר יחסית רציני..
בתחילת הקשר (תקופה של חודש+) הרגשתי חיבור חזק, משיכה, עניין.. אבל לאחרונה מרגישה ש'ירד' לי ממנו ולא מצליחה להבין איך זה קרה ומתי.
הוא מצידו מתכונן כבר להציע..
מצד אחד אני מבינה שיש כאן קשר עם הרבה פוטנציאל,
אבל מצד שני מרגישה שלא נכון להמשיך ככה, אבל גם לא רוצה לשקף לו את המצב שלי כי אני בעצמי לא יודעת מה הסיבה שאני נרתעת פתאום
אני אשמח לעצות, או אם למישהו קרה דבר דומה..
תודה מראש..
מצב מאוד מתסכל ומבלבל, אבל חשוב שתדעי שזה קורה להרבה מאוד אנשים. אתם אחרי השלב הראשוני. התחושה הזו ש"ירד לך" יכולה להיות פשוט ירידה במתח הרגשי אחרי שיא ההתאהבות.
ציינת שאת מרגישה באויר שהוא כבר מתכונן להציע נישואין.
בקשר של חודשיים בסהכ, זה קצב מהיר מאוד. כשצד אחד "רץ" קדימה והצד השני עוד בתהליך בחינה, נוצר פער שיוצר לחץ פנימי.
את צריכה לשאול את עצמך - האם ה"רתיעה" היא ממנו, או מהמחויבות הכבדה שפתאום מונחת על הכתפיים שלך?
אולי הגוף מגיב בנסיגה כדי להגן עלייך מהמהירות בה הדברים מתגלגלים.
בחודש הראשון אנחנו מאוהבים ב"דמות" שבנינו לעצמנו. כשהערפל מתפזר, מתחילים לראות את האדם האמיתי.
האם יש משהו ספציפי (התנהגות, ריח, צורת דיבור, משהו באופי, בדמות, אולי במחשבות על העתיד המשותף, על האחריות והתמודדות עם החיים האמיתיים, פרנסה, בית) שמפריע לך?
מה אפשר לעשות עכשיו?
1) קחי מרחק של יומיים-שלושה: אל תיפגשו. תראי אם את מתגעגעת או מרגישה הקלה. הריחוק עוזר להבין מה חסר.
2) בדיקת ערכים: תשאלי את עצמך – מעבר ל"משיכה", האם הוא אדם שאת מעריכה? האם טוב לכם ביחד ביומיום?
3) אל תמהרי להחליט: את בת 22, אין שום סיבה לקבל החלטות גורליות (כמו חתונה) אחרי חודשיים כשאת בספק. מותר לך לקחת את הזמן.
זה מאוד תלוי אישיות ותרבות, אבל יש מקומות שחודשיים זה לגמרי הסטנדרט לפגישות. כמובן אם מרגישים שצריך עוד זמן אז סבבה, אבל בעיניי לא נכון להציג את זה כתקופה קצרצרה.
לפותחת- הייתי ממליצה לשתף אותו שאת לא ממש בקצב שלו. כמובן לא צריך לומר ש"ירד לך" ממנו, אבל כן שיבין שאתם לא באותו קצב.
וכן לעשות פגישה, אפילו ח"פ (יש מקרים שזה לגמרי מספיק) שתעזור לך לזקק את התחושות שלך.
תכתבי אזור בארץ, מאמינה שיהיו כאן המלצות
בהצלחה!
לגבי הצעה אסביר לו שצריכה עוד קצת זמן
השאלה היא מה אני עושה עם עצמי בזמן הזה..
ותודה, אני מאזור הצפון
האם הרתיעה היא ספציפית ממנו, מהקשר הזה,
או משהו כללי יותר.
זה בהחלט משהו שיכול לקרות.
ואגב
אני לא בטוחה שנכון לא לשקף לו את זה. אם זה מה שאת מרגישה, את כנראה מבטאת את זה בצורה לא מודעת. לדעתי, קשר אמור להיות מקום של פתיחות, של כנות - שבו מרגישים בנוח להגיד - אני מרגישה שיש הרבה פוטנציאל בקשר שלנו, אבל פתאום אני מוצאת את עצמי בחששות, שאני לא יודעת בדיוק מה הם ואיך להתמודד איתם, ושזה שלב שאת צריכה לעבור לפני שאת מוכנה לעשות את הצעד הבא.
הוא לא חייב לתת לך פתרון, אבל עצם השיתוף יוצר איזשהו אינטימיות.
לגבי המלצות - את צריכה למצוא מישהי שמתאימה לך.
קודם כל לשקף לו את זה
שאת שמחה בקשר שלכם ואת רוצה להמשיך טוב לך איתו
אבל את מרגישה שאת לא בקצב שלו ושאת לא יודעת למה
ואת צריכה עוד זמן לעבור תהליך/בירור עם עצמך
הרבה פעמים עצם זה שאת לא מפחדת מלומר לו את זה זה כבר פותח משהו בנפש ואת אולי תביני יותר מה קרה
ואם לא אז באמת שווה פגישה עם מישהו חכם בתחום או איש מקצוע
לנסות להבין אותך ומה חסום לך או חסר לך
המון בהצלחה
יש סיכוי שאני מפחדת לפתוח איתו את זה דווקא בגלל שזה יקרב ביננו.
צריכה כאן בירור רציני עם עצמי..
פשוט לומר שצריכה עוד זמן.
בהצלחה!
ובכל מקרה ומקרה זה הוביל למסקנה אחרת.
הרבה פעמים כשמגיעים לשלב ההחלטות אחד מבני הזוג (או שניהם) יוצר משבר בתת-מודע, והתוצאות של המשבר מובילות להכרעה לכאן או לכאן.
בפעם הראשונה, ארוסתי דאז יצרה משבר שלאחריו יצאנו להפסקה בקשר ונפרדנו.
בפעם השניה, התכוונתי להציע נישואין וכשהיא הבינה את זה היא יצרה משבר שהוביל כל אחד מאיתנו לכיוון ההפוך.
שלאחריו היא התחרטה על המשבר ומאד רצתה להתחתן ואני נכנסתי למומנטום שלילי ביחס לקשר שהוביל בסוף לפרידה.
בפעם השלישית (אשתי כיום), חשבתי שהיא יוצרת משבר ובדיעבד התברר שאני זה שיצרתי משבר מדומיין, אבל זה עזר לאשתי להוריד את החסמים האחרונים שהיו לה, ובסוף אותו היום הגענו להכרעה חיובית.
אז ההמלצה שלי היא לעצור ולחשוב עם עצמך מה גורם לך להרגיש כך, ואפשר גם להתייעץ עם אנשים שמכירים אותך טוב ושאת סומכת על דעתם.
הוא יכול לעזור לבנות עוד קומה בקשר.
דווקא שיוצאים מהפוצימוצי הכיפי של הקשר ואומרים דברים טיפה פחות נעימים אז זה באמת קשה, אבל לטווח טיפה יותר ארוך - זה בדיוק מה יכול לבנות את הקשר.
את יודעת להצביע על נקודת זמן בה התשוקה ירדה?
ייתכן שזה פחד מהעמקת הקשר כמו שכתבו פה, וייתכן שהיה מאורע ספיציפי שהשפיע. אולי התנהגות מסויימת מצידו? 'וידוי' שלו שהוריד לך וכו'. משהו ששיתפת והרגשת שהוא לא מבין אותך?
או שזה דווקא בגלל דריכה במקום וחוסר העמקה רגשית שאת מצפה לה והיא לא מגיעה, ואת מרגישה קשר תקוע מבחינתך למרות שמצידו זה לא מפריע להתקדם...
אני סתם זורק פה השערות.
תנסי לנתח בעצמך מה ומתי השתנה. כך או כך זה יקדם אותך. אפשר ללמוד מזה המון על עצמינו ועל הדינמיקה עם האחר.
שלום
אני בחורה דתיה תורנית בת 22, נפגשתי עם בחור מקסים דתי בן 24 והתפתחה בינינו אהבה וחברות מדהימה . כולל מחשבות כעל חתונה .
אחרי כחודש הבנתי שהבחור מעשן גראס אחת לשבוע .
מה דעתכם ? כדאי להמשיך את הקשר הזה ?
אני לא בונה על כך שהוא מסוגל להפסיק עם העישון .
תודה לעונים .
בהנחה שזה לא בפיקוח רפואי, לא כדאי להמשיך לענ"ד. גראס פוגע בהתפתחות המוח והתפקוד הקוגניטיבי אצל צעירים, פוגע בבריאות הנפש, במערכת החיוניות של הגוף, בפוריות וזה התמכרות.
כמובן שיש חשיבות לכמות שהוא מעשן, אבל במידה וזה לא בפיקוח הייתי יוצא מנקודת הנחה שהוא רק ידרדר.
ולאור כך שאמרת שאת תורנית, איבוד הדעת ע"י אלכוהול וסמים זה שיא השפלות האפשרית לפי חלק מהאחרונים
אם הוא לא מנסה להיגמל במסגרת מקצועית, אין סיבה שזה ימשיך לקרות אחת לשבוע בלבד, ואין ערובה שזה ישאר רק בגראס.. ואני לא חושב שאת רוצה לחיות בזוגיות עם בעל כזה.
השאלה היחידה היא על זה? כי אפשר להבין מהניסוח שלך שהוא גם פחות תורני ממך. שאולי זו גם סוגיה מבחינתך.
אם מבחינתך זה סבבה, אז זה סבבה.
אם מבחינתך זה משהו רע או שעלול להביא לדברים רעים, אז זה רע.
עם כמה שזה מבאס, זו שאלה שאת צריכה לענות לעצמך ובפורום את לא תקבלי תשובות שיותאמו אלייך באופן אישי.
השאלה שהייתי שואל, זה איך עישון גראס יכול להשפיע על זוגיות/משפחה/חינוך?
אבל לא נראה לי שבפורום הזה תוכלי לקבל את התשובה, אולי בפורומים אחרים..
לאחר שתקבלי תשובה על השפעות נפוצות, תוכלי להחליט אם זה באופן אישי מתאים לך או לא.
ולא רק גראס , כל עישון הוא סיבה לפסול .
אם המטומטמים שמעשנים היו יודעים שבזה הם מאבדים כל סיכוי לבת זוג ראויה , אולי הם היו מחשבים מסלול מחדש .
ולא להתחתן על סמך זה שהוא ישתנה ויפסיק מתישהו כי זה יכול גם לא לקרות ואז סתם ציפית והתאכזבת והתחלת את החיים בצורה כזאת מבאסת. גם ככה יש הרבה שוני בין גברים לנשים ויש הרבה על מה לעבוד בשנה הראשונה לנישואים כך שלא צריך להוסיף בעיות אם יודעים אותן מראש.
סמים זאת צרה צרורה ועדיף לא להכניס ראש למיטה חולה.
יש לי חברים שמעשנים והם סבבה לגמרי, אני לא אומר שזה בסדר רק אומר שהם נורמלים ואין להם איזושהי מחלת נפש..
יחד עם זאת, זה שנוא שנאה גדולה אצל השם יתברך-זה אני לא אומר בשמי זה בשם הרב שלום ארוש.
ודבר אחרון, אין אדם שיודע להגיד כן או לא על שידוך, אם תשימי לב, רבנים צדיקים אמיתיים עם יראת שמים אמיתית, אף פעם לא יגידו להוריד שידוך או ללכת על שידוך, הם תמיד ימליצו ואף פעם לא יכריעו כן או לא- מזווג זיווגים הוא רק השם וזהו. אין עוד. תתפללי אליו שיאיר לך מה לעשות.
אם את שואלת כאן שאלה רפואית, מה ההשפעות של העישון עליו ועל סביבתו - זה לא המקום הנכון.
אם את שואלת איך זה משפיע על הזוגיות - זה כבר תלוי בך.
כמו שכל דבר אצלו יכול להשפיע -
איך הוא נראה, מה הוא עשה\עושה בחייו, מה התוכניות שלו לעתיד וכו' וכו' -
יכול להיות שאלה דברים טובים ומקסימים בעינייך, אבל בעיני זה ממש לא מה שאני מחפשת.
[ורק רוצה להעיר לעניין האהבה: האם זה האדם הראשון שכלפיו את מרגישה כך? איך זה משפיע על קבלת ההחלטות שלך?]
אחת שהיא מחפשת לך בחורה שתואמת 1 ל1 למה שאתה מחפש או אחת שגם אם זה לא תואם לכל מה שכתבתם אבל בגדול יש את אותה רוח ולפחות כמה מכנים משותפים היא תציע את זה?
אתה כנראה בוגר מספיק כדי להבין שאנשים לא תמיד נכנסים לתבניות, ותוכל להפעיל את שיקול הדעת שלך כדי להחליט האם החריגה מההגדרות שלך זה משהו שאתה מוכן לנסות או לא, לפי הנתונים הספציפיים. אם השדכן נדבק אך ורק להגדרות היבשות, מה אנחנו מרוויחים מזה שיש בן אדם שעומד מאחורי זה?
פשוט אני מרגיש שהשדכנית שפניתי לה מחפשת משהו שאחד לאחד תואם את מה שאמרתי וזו שיטת עבודה שאני לא בהכרח חושב שבאמת היא הכי נכונה והיא גם לא מזמנת הצעות רבות
לא מכיר שיש בלעדיות אצל שדכנים...
אבל בהנחה שצריך לבחור אז
לרוב באמת עדיף השניה, כי שידוכים מוצלחים הם לא תמיד (או אפילו לרוב לא) זוג שמתאימים בול, אלא זוג שפשוט יש התאמה וטוב להם ביחד
אבל יש פעמים שאתה בלי יותר מידי כוח ללצאת לדייטים, ואתה מעדיף רק לקבל הצעות שהם ממש מתאימות ומדוייקות, כי אז יש כביכול יותר סיכוי שהקשר יצליח לחתונה וגם אם לא לפחות הוא יהיה טוב ופחות דורש...
לא יודע אבל אם הייתי אומר התאמה דווקא מבחינת רשימה או פרטים שכתבת, אלא יש פשוט שדכנים כאלה שיש להם חוש חזק והם מצליחים לקלוט טוב אנשים ולקלוע להצעות שממש מתאימות להם
