פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 556)

יש שני דברים שדחופים לי ולא יודעת מה עדיף קודם
אז הגעתי למסקנה שמחר אני כנראה אתלבט.... (ולא אעשה כלום)

מה חכם לעשות? פשוט לעשות.

הרצאה של פרופסור יסעור בטד

וללכת עם זה עד הסוף
סלי להתחרט על ההחלטה

תכלס, איך שאני רואה את זה.. לכל אחד יש את הדרך שלו להגיע לפתרונות והחלטות.
יש אנשים שאוכלים את הראש של עצמם, יש אנשים שחושבים עם משפחה/חברים, רשימה של יתרונות וחסרונות לכל צד של ההתלבטות ועוד..

זורקת פה כמה דברים שעלו לי עכשיו:

קודם כל סדר!!
סדר פיזי ונפשי.
אם אתה שקוע בעבודה/לימודים/וואטאבר
לקחת יום פנוי/שעות פנויות ולהקדיש אותן להחלטות.
באופן אישי, הכנה שעוזרת לי להגיע להחלטה בכל מיני התלבטויות זה קודם כל לסדר את הסביבה שלי- לסדר את הדירה/חדר/ שולחן עבודה.
אם צריך- לעשות מדיטציה לפני, תכין את עצמך לכך שאתה הולך לקבל החלטות(!)
יעזור מאוד לחשוב גם על ההקלה שתבוא לאחר שתסיר מעצמך את כל ההתלבטויות!

אפשר לקחת מחברת/דף/פלקט/מחשב/טלפון( מה שמתחבר לך)
ולעשות רשימה/טבלה/ עמודות/ כתיבה חופשית
על ההתלבטות שלך.
לכתוב - יתרונות, חסרונות, השלכות, מחשבות, חששות, פחדים, תקוות, רצונות, בקיצור הכל..
אפשר גם לישון על זה לילה(:

סקר שוק, משאל עם וכגון-
משפחה, חברים טובים, שכנים, חברים לעבודה, אנשים שמתעסקים במשהו שקשור להתלבטויות שלך.. זה הזמן לקדוח להם!
מה כדאי לי לעשות? מה דעתך? למה כן? למה לא? למה אולי?
תכלס תכלס- בסוף הכי חשוב שתהיה שלם עם ההחלטה שתקבל (כמובן שתמיד יש ויתורים אבל..)
השאלות והחקירות הללו נועדו כדי לשמוע צדדים שונים ולעזור לך לקבל החלטה מושכלת בסופו של דבר. יש אנשים שזה נורא(!) מבלבל אותם, אם אתה מסוג האנשים האלה, אז אל...


תכלס, זה דרכים יחסית שכליות אם מתאים לך.. אפשר גם ללכת לצד השני

ללכת להתבודד, לדבר עם עצמך, איפה הרצון שלך נמצא? לחפש בתוך עצמך את התשובה האמיתות, היא נמצאת שם.. בוודאות.
בלי הפוזות וחיצוניות. האמת נמצאת תמיד. אתה צריך להיות מספיק מחובר לעצמך בשביל זה, אך זה לגמרי שווה את זה.

תפילה
לבקש מאבא שבשמיים לעזור לך בהתלבטות.
לזעוק קצת, להתחנן אפילו.. כל מה שצריך
לפעמים אנחנו נמצאים בצומת דרכים, מרגישים חוסר מטורף ולא יודעים למה.. וכל מה שהקב"ה רוצה זה בסה"כ קצת תפילות, מה יש? אל תהייה קמצן.. 😁

האמת שנקטע לי חוט המחשבה אז אין לי עוד רעיונות כרגע..
וגם חפרתי הרבה אז נראה לי מספיק 😅
ב"הצלחה!

רשימת יתרונות וחסרונות מאוד מסדר את הראש.

 

ולפעמים לקחת סיכון ולסמוך על עצמך שתדע להתמודד עם ההשלכות.

 

בהצלחה!

לקרוא את הדברים האלה שאתה מעלה.

מי זה רב אשר?

ר' אשר פריינד – ויקיפדיה

לי נפתחה פעם נעל רדבק באותו מקום שאתה מתאר ותיקנתי אצל סנדלר שדיי הרס את הנעל (לא הייתה לו ברירה כלכך). בגלל שהיה צריך למשוך את העור שעוטף את הרגל לכיוון החור, נוצרה איזו מין בליטה במדרך של הנעל שגרמה לאי נוחות ואפילו קצת הרסה את הרגל.

דקדקן בהלכה כמו החפץ חיים
ומחשב את זמנו וצרכי גופו בדיוק כמו הגר"א - אז כן.

כי אמירה כזו - היא עצמה לא אחד מהם.

 

ומבחינה עקרונית: זו צריכה להיות שאיפה, אבל "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא".

יכול לעשות טוב לשומעים

יכול לעשות טוב לאדם עצמו

והייתי מניח שמי שאומר זאת על עצמו טועה🙊

זה נדיר מאוד.
אדם שאומר ככה-ודאות מוחלטת שהוא לא ככה

לגבי האמירה האם זה גאווה, זה תלוי אם הוא ככה מפרסם את עצמו לכולם או רק לתלמידים שלו

לצדיק מותר להתפאר בפני התלמידים שלו כדי שיקנאו בו

 

(אורחות צדיקים שער הגאווה)

"אף על פי שמצינו כמה גדולים שנשתבחו (סוכה כח א), לא עשו אלא לפני תלמידיהם וחבריהם כדי שימשכו אחריהם ויחזיקו במעשיהם; וודאי זה מצווה כדי לחבב להם מעשים טובים."

 

שאין כדי קביעה עובדתית. אלא שאיפה על מנת לחזק בדברי תורה את התלמידים בשיעור

המבט הזה. חודר יותר מכל מילים שיאמרו אחר כך...
זה כאילו רוצה לומר לה בתת מודע
' אני אותה אחת. ומצפה ליחס תמים ופשוט ממך. כמו פעם.
זה שהחיים הובילו לכזה מקום, וההתמודדות הפכה אותי לחזקה יותר ודרשה ממני כוחות שלא ידעתי שיש בי... זאת אותה אני. '

לפעמים זה תלוי גם בצד השני, הפגיע...
ולפעמים קשה יותר.

השם אוהב אותך ואת חזקה מאד

האמת אני לא מהפורום הזה,  קראתי ובאמת שאהבתי

בתור אישה שנשואה כמה שנים, ומצפה לילד-

 

החברות מהכיתה,  שכבר מסתובבות עם ילד או שתיים,  ומתנהגות אלייך כאילו משהו כלכך שונה בך.

וזה לא נכון.  אני לא מקנאה בך על זה שאת עם ילדים ואני לא- כי אני כבר רגילה לשקט הזה.

אבל החברה בטוחה שאני מוציאה על הילדים עין הרע, כי לי אין.

 

ההרגשה הזו היא נוראית.

זה כמו לאכול יותר מידי או לאכול פחות מידי
זה צורך בסיסי אבל צריך לקחת אותו במידה הנכונה.
כנל לגבי כל דבר בחיים

הדברים לא משפיעים עליי ברמה כזאת...
קמתי אופטימי הבוקר
הלכתי לישון קמתי מאוחר כולי בבאסה

לאכול יותר מידי
או אפילו להיות באינטרנט יותר מידי לא מדכא אותי

לי בדכ שינה עושה רק טוב

אם זה באמת העניין...
נראלי יותר עמוק...

לי לפחות זה הדברים שיותר מדכאים אותי.
שאני יודעת שלא עשיתי את מה שבכוחי לעשות ובזבזתי את הכוחות שלי ומנעתי מהן לצאת לפועל

אבל יודעת שיש שיטות שמטפלות בדיכאון באמצעות חסך שינה.

מה שכנראה מוכיח ששינה מגבירה דכאון. 

התרופה לדיכאון: לילות לבנים 

אבל יותר מידי שינה גורם לעייפות.

פעם הייתי אוהב לישון בכמויות ובגלל שאחרי שהייתי קם הייתי ניהיה מדוכדך ומעוך כזה הייתי פשוט מנסה להמשיך לישון עוד חחח, היום אני מפחד משינה, כבר תקופה ארוכה ממש שאני לא יושן ביום יותר מ4 שעות רצוף, כשברוב מהימים פשוט לא יושן בכלל, כל עוד אני בעשייה אני ערני וטוב לי, העיקר להשלים שעות על כל מה שישנתי😅,
(למרות שתכלס זה באמת לא מרגיש כל-כך בריא, אבל עדיין לא מסוגל לישון מרגיש לי פשוט בזבוז אדיר)

למי יש זמן??

בכל זאת אחרי כמה ימים בלי שינה הגוף לא באמת שואל את דעתי

חיצונית - כפי שכתבו כאן, תחושת ריק ופספוס.
פנימית (שהיא כנראה הקטליזטור של הקודמת) - משום שהוא טועם טעימה מתמשכת של המיתה (למרות שמבחינה מתמטית זה לעולם יהיה אחד משישים...).
ויתכן שיש סיבה פנימית עוד יותר שקשורה להתחלפות נשמות וכו'.

ולאמיתו של דבר, שתי הסיבות היינו הך. שמוות הוא חוסק תנועה, חוסר התקדמות, חוסר דינמיקה.

כי הם מסתובבים כאן חופשי...

המלכודות תופסות בלילה אחד
ובבוקר באים עוד 600000
והרעל עכברים יכול להרוג אותם ולך תמצא את נבלתם...

והם נעלמו.

לא סגולה כן סגולה. לפני זה המלכודות לא עשו כלום

שכל אחד יאמין או לא יאמין כרצונו, הסגולה הזאת הוכיחה את עצמה אצלי עשרות פעמים בחיים.

שזה לא מועיל בכלל.
מצאתי קישור של הרב אלנקווה.
עבודה זרה | שאל את הרב

אני באמת חושב שזה ביזוי ולא מאמין שאדם שמח בקדקדו מאמין בזה.

יום מעולה בעז''ה.

יום נפלא!
אוי ושכחתי שראש חודש!

אם אני מפספסת את האוטובוס אני מתה בערך

מישהו מבין בבחירת מחשבים ניידים טובים?
ויכול לעזור לי 😏

לפחות לא זכור לי שהוא מגיב פה

זו התקופה הזאת בשנה שקר ואין מצב שידליקו מזגן על חום.

 

איך את עכשיו?

מקווה שלא עוד הרבה

למה מזיזים רק שעה ולא גם כמה ימים?!
באלי שתגיע כבר החתונה.

כיף לך שאת בציפיה הזו! 🙂

אז טוב שלא זזו גם ימים
ב"ה.
שתגיע לציפייה הזאת גם ובקרוב!

אוף. מאוחר. שוב.

סרטון על זבובי אקווריום מחסלים פיסת מלפפון.

יוטיוב הוא חור שחור.

אבל אצלי זה לא היה זבובי אקווריום אלא הסטוריית המחשב. אתמול הצלחתי להתחמק מזה.

איך שסיימנו אתמול את ההבדלה נשמעה דפיקה בדלת.
הצצתי דרך העינית והלב שלי החסיר פעימה.
אוי לא
זה הוא!
מה לא עשיתי כדי להתחמק ממנו?!
מה לא ניסיתי כדי לדחות את המפגש בינינו?!
אבל זהו. עכשיו כבר אין לאן לברוח.

"אחרי החגים" הגיע!

כל הסידורים, הדיאטות, המטלות המעצבנות, כל מה שניסיתי להדחיק – מחכים לי עכשיו מעבר לפינה.

מה עושים?!!!

אז קחו נשימה עמוקה וקבלו שלוש תובנות קטנות שיעזרו לכם להתחיל ברגל ימין את החורף:
1. קודם כל, שימו חיוך על הפנים וְפִּתְחוּ את הדלת בשמחה. אברהם לינקולן, הנשיא ה-16 של ארה"ב אמר פעם: "אלוקים אוהב במיוחד את האנשים הפשוטים. מנין לי לדעת זאת? עובדה שהוא ברא כה רבים מהם...".
נכון, זכינו בחודש האחרון למנה גדושה של חגים נהדרים עד שכמעט התמכרנו. ובכל זאת, אלוקים ברא את עולמו כך שיש בו מעט פסגות גבוהות והרבה שטחי מישור. ליל הסדר אחד, ושפע של ימים מבולגנים. תפילת נעילה יחידאית, והמוני 'מנחה-מעריב' שגרתיות. כך רצון ה' ואנו מקבלים אותו באהבה, ומסתבר שהתמהיל הזה הוא הנכון והמדויק ביותר עבורנו.

2. ובכל זאת, מה עם כל האורות הגדולים ✨ והחוויות הרוחניות שהיו לנו?!
האם הכול ייעלם עכשיו ונצנח חזרה בדיוק לנקודה שהיינו בה קודם?!
ממש לא!
ספרי החסידות מזהירים מן הטעות שהיצר הרע מנסה לשתול בקרבנו, כאילו ההרגשה שלנו היא המדד לְמַה שספגנו.
זו טעות. האמת היא שהימים הגדולים שעברנו מילאו אותנו במטען רוחני שהפך להיות חלק מאיתנו וילווה אותנו הלאה בהמשך השנה. המחשבה שברגע שהאורות כבים - הקסם מתפוגג ואנו נשארים בלי כלום - פשוט אינה נכונה.
האוצר הגדול שהתמלאנו בו מצטבר ונשאר, וגם אם אינו גלוי על פני השטח, הוא ספון בנשמה ומשם מקרין את אורו על חיינו.

3. טיפ פרקטי: עשו כלים!
ההדרכה של חז"ל למהר לבנות סוכה מיד אחרי יום כיפור היא עיקרון יסוד לחיים. לחפש תמיד דרכים מעשיות שיבטאו את הרצונות הטובים שמפעמים בקרבנו. עלינו לחצוב בחיי החול אפיקים שבהם תזרום אותה רוממות רוחנית שהאירה אותנו בחגים ותרווה 💦 את ימי השיגרה האפורים.
איך עושים את זה?
תתחילו בקטנה. קבעו איזה לימוד חדש, קבלה טובה, זמן קבוע של 10 דקות ביום להתבוננות, דבר או שניים שמעכשיו תעשו אחרת מאיך שנעשו עד כה, וכן הלאה.
כל אלו יהיו כלים ליצוק לתוכם את השפע הרוחני שהאיר אותנו בחגים.

שיהיה לכם חורף נפלא ומלא ברכה! 🌺
יוני לביא

בלשון ציורית את ההשגות והאורות ומנסים לחיות את הרגעים הקדושים האלו שוב.

מעל 15 דקות עיכוב - שווה מבחינתי לשלם אגרה.

מעל כמה קילומטר/זמן שווה לשלם אגרה?

זה כן שווה את הכסף לפעמים.

 

כביש שש הוא מהיר הרבה יותר, אם נוסעים על 140-160 הרכב הרבה פחות חסכוני מנסיעה ב 100-110 גם אם יש רמזור פה ושם.

 

 

* אלא אם כן מדובר על פער של עשרות דקות וקילומטרים

אני נהנה מזה לפעמים אבל לרוב (ובפרט כשהילדים באוטו) אני על 120-130.
בד''כ זה חוסך כ20-30 ק''מ. גם אם לא חוסך הרבה זמן.
לי זה כמעט תמיד משתלם. האגרה המקסימלית שאני חוצה את הארץ היא סד''ג של 35 ש''ח. שזה אמנם פער של כ60 ק''מ אבל נביעה רציפה לעומת עצירות וחיסכון שי עשרים דקות פלוס. קשוחה לי את הפער של ה10-12 ש''ח האלו.

דווקא כן כדאי להתבייש מהבושה

תוספת בדעת...

אבל ע"פ הנ"ל אם אדם מתבייש בבושה, פירושו שהוא מתבייש במה שנותן סימן לתוספת דעת וזה לא משהו שראוי להתבייש בו. להיפך הוא מתבייש בבושה כי הוא מזהה אותה כדבר שלילי. אחרי ההבנה הזאת אין מה להתבייש בבושה. תקן אותי אם אני טועה

כי אתה מבין שמה שעשית לא היה טוב/נכון. לעומת הרגע שעשית מה שעשית, שבו חשבת שזה טוב, שאם לא כן לא היית עושה אותו.

על דברים רעים טוב להתבייש, כי זה מקדם אותך. אבל דברים שלא רעים, לא צריך להתבייש. זה פשוט לא מקדם אותך.

 

מה שאומר- לא צריך להתבייש על הבושה, כי הבושה זה לא משהו רע...

בקיצור, צדקת.

אין פרדוקס...

מאוד מתקשר לי עם מאורעות מהשנה החולפת.

על הסמנריון.

בהצלחה רבה!!!

שיהיה מהנה ומלמד

מכירים את האנשים שלא צריכים תגובה כדי לדבר?

בזמן האחרון (מהרגע שהעיניים שלי בטעות נפתחות במיטה) יש לי אחת נחמדה כזאת שמדברת לי באוזן במשך 4 שעות ברצף ולא מעניין אותה אם אני פחות מגיבה או עסוקה בטלפון, מדהים אותי כל פעם מחדש

נתקלתי בבודדים כאלה.

היא עושה את זה הרבה?

אומרת בוקר טוב ואז מתחיל הנאום שנגמר כשהיא מסיימת לעבוד אחרי 4 שעות

את מצליחה להתמודד עם זה?
אותי זה היה משגע🙊

אבל אתמול לא יכולתי
וגם היום לא יכולה עדיין אז שומעת ושומעת ושומעת.....

ממש מציק כשלא ניתן לברוח.

בהצלחה עם זה

דחפתי אוזניות לתוך האוזניים עכשיו, לא תבינו את הרמז? לפעמים אני עם אוזניות בלי כלום רק לשם ההתעלמות

אנשים שצריך לעשות להם קורס בהבנת רמזים

עבדתי עם אחת כזאת במשך כמה שנים

עוד לא ממש התחלתי לעבוד היום. משום מה.

אם את מדפיסה מעט יחידות זה יוצא יקר
לכן האפשרות הסבירה היחידה להדפיס ספר ככה סתם לעצמך זה בהידוק או ספירלה ואולי בהדבקה.
כריכה קשה לדעתי את יכולה לשכוח מיזה אלא אם כן את מוכנה להשקיע הרבה כסף.

הוצאת ספר (בגדול) דורשת: כתיבה/הקלדה, עריכה, הגהה, עימוד, עיצוב, כריכה, פרסום והפצה.

 

יש שתי אפשרויות - להפיק בהוצאה עצמית או בהוצאת ספרים.

 

בהוצאת ספרים את שולחת את כתב היד, העורכים שם יקראו ויחליטו אם מתאים להם להשקיע בספר זמן וכסף (וזכויות יוצרים). אם כן, תחתמי מולם על חוזה שבו תחליטו אם הם מנהלים את העריכה הלשונית, העיצוב, ההדפסה וההפצה ושאר הפרטים. הם אמנם ישלמו את כל או רוב ההוצאות אבל לך תהיה פחות שליטה על התוצר הסופי.

 

בהוצאה עצמית - העלויות יהיו נטו עלייך ותצטרכי למצוא ולעבוד מול עורכ/ת לשונית, מעצב/ת לעימוד ולעיצוב פנימי וכריכה ואחרי שהספר יהיה מוכן להדפסה, לגשת לבית דפוס ולבדוק מולם עלויות ושאר דרישות טכניות שלהם לגבי קובץ ההדפסה, תצטרכי לדאוג למי שיעצב פרסום, להחליט על מחיר ולהפיץ בעצמך את הספר לחנויות.

 

אם את רוצה רק יחידות בודדות כדאי בדפוס דיגיטלי, בכריכה דקה לא אמור להיות יקר.

 

 

ואם את מחפשת מעצבת לעימוד ועיצוב אני פנויה לעבודה

 

היה דרך ההוצאה של האוניברסיטה הפתוחה ועסקתי בעיקר בעריכה, הגהה ועיצוב בשביל המחבר והאוניברסיטה יחדיו.

הכי קל כשיש לך הוצאה מסודרת, אבל זה תלוי בסוג הספר.

3 לפנות בוקר
33 אימיילים מתוזמנים לבוקר
לילה טוב עולם!

ואני צריכה להתפרנס

 

 

כל המקומות הם קברים.
מה עם בתי כנסת עתיקים? (ראיתי רק אחד ברשימה)
מה 'קדוש' בקבר?

למרות שאני מסכים איתך. 

 

אגב, זאת לא כל הרשימה, היא נחתכה לי קצת בצילום. 

כמובן שאני מסכים עם השאר...

לא מכיר את הר''ן הנ''ל אבל אם היו כמה מקומות, ניחא.
אבל כשכל המקומות הם קברים ואין מקום קדושה אחר זה קצת מוזר

מעניין איך זה מסתדר.   זה כתוב בדרשות הר"ן ח'  

כמובן שאני מסכים איתך גם לגבי מה שכתבת... 

 

להלן הציטוט של הר"ן למי שרוצה לקרוא.

 "אין ספק שראוי שנאמין, שכמו בזמן שבית המקדש היה קיים, היה המעון ההוא המקודש מקום מוכן לחול שפע הנבואה והחכמה, עד שבאמצעות המקום ההוא היה שופע על כל ישראל, כן ראוי שיהיו הנביאים והחכמים מוכנים לקבל שפע החכמה והנבואה, עד שבאמצעותם יושפע השפע ההוא על המוכנים לכל בני דורם לכך, גם אם לא ישתתפו עמהם, אבל מצד המצאם בדורם, שהם בעצמם כמו המקדש המקודש. והרמב"ן ז"ל כתב בסוף סדר והיה עקב: "ויתכן באנשי חכמה זאת המעלה, שתהיה נפשם גם בחייהם צרורה בצרור החיים, כי הם בעצמם מעון לשכינה, כאשר רמזו בעל הכוזרי (מאמר ג, א), ע"כ. ואפשר שנתכוין גם לזה. ולפיכם בהמצאם לנביאים ולחכמים בדורות יהיה השפע שופע עליהם, ובאמצעותם אפשר שיהיה שופע על כל המוכנים מבני דורם, וכל שכן לאותם שהם מתקרבים אליהם ומשתתפים עמהם. ולא בחייהם בלבד, כי גם אחרי מותם, מקומות קברותיהן ראויין להמצא השפע שם בצד מן הצדדים, כי עצמותיהם אשר כבר היו כלים לחול עליהם השפע האלקי, עדיין נשאר בהם מן המעלה והכבוד שיספיק לכיוצא בזה, ומפני זה אמרו רז"ל שראוי להשתטח על קברי הצדיקים ולהתפלל שם, כי התפלה במקום ההוא תהיה רצויה יותר להמצא שם גופות אשר חל עליהם כבר השפע האלקי.

 

 

רואים גם מקומות קדושים מסוג אחר-

עם ששמואל בחסידותו היה מבקר תמיד מקומות שהיה בהם קדושה, כמו שכתוב (שמואל א, ז, טז) והלך מדי שנה בשנה, וסבב בית אל, והגלגל, והמצפה ושפט את ישראל וכו', ותשובתו הרמתה כי שם ביתו.
וכן ראוי לסבב ולבקר אותם המקומות הקדושים, אף בזמן הזה, שאין ספק שיש לעולם בהן ממין קדושתן הראשונה וכדאמרינן.

 

וגם ציוני הצדיקים מדאמרינן ריש פרק סדר תעניות (תענית טז, א), ולמה יוצאין בבית הקברות, פליגי בה רבי לוי בר חמא ורבי חמא בר חנינא, חד אמר הרי אנו חשובין לפניך כמתים, וחד אמר כדי שיבקשו מתים רחמים עלינו. מאי בינייהו קברי גוים.
וכן כלב דאמרינן פרק אלו נאמרין בכל לשון (סוטה לד, ב), ויעלו בנגב ויבא עד חברון, ויבואו מבעי ליה, אמר רב מלמד שפירש כלב מאחיו, הלך לחברון להשתטח על קברי אבות העולם, ואמר בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים, יהושע כבר בקש משה רבינו עליו רחמים.
ומצאנו רבי בנאה דהוה מציין מערתא בסתם, פרק חזקת הבתים (ב"ב נח, א), וריש לקיש פרק השוכר את הפועלים (ב"מ פה, ב) מערתא דרבנן בפרט. ורבי בנאה חכימא דיהודאי הוה. (ב"ב נח, ב).

כתוב שחל שם השפע האלוקי וממילא זה מקום ראוי לתפילה.

בכל אופן,

יוצא שמקום קבורתם של הצדיקים הוא אכן מקום חשוב ליהודים לתפילה.  כך שאין לזלזל בזה

הרוב המוחלט פה קברים והרי אלה טמאים מדין תורה

כשאני חושב על זה, זה גם לא נראה לי כזה סתירה, גם הכהנים לפעמים טמאים ועדיין הם קדושים

סברא מעניינת.
(כמדומה שלא חשבו ככה אחרים, אבל אתה צודק שיש דעות כאלה אף בין הראשונים. [אינני יודע אם באמירת רז"ל התכוון לחז"ל או לגאונים/ראשונים.]
בדעת אחרים אביא את דברי רש"י המפרש על הסיפור בגמרא בבבא בתרא שרבי בנאה סימן קברי אבות, שרבי בנאה סימן כדי שכהנים ידעו לא להתקרב. {הסבר שונה במהות מהכפתור ופרח שהביא אדם כל שהוא לעיל, שדרש אחרת את הסיפור.)

שכוייח על המקור, סברא מעניינת, אם כי ליבי אינו נוטה לחיבור דרך אדם ספציפי.

(לא לפני כרגע)

ובכל מקרה יישר כח על התוספת

אף אחד לא אומר שאין טומאת מת...

פשוט הטומאה הזאת לא סותרת את הקדושה שעליה מדובר שגורמת לקיבול תפילות וכו'

כמו שצדיק חי שיהיה טמא בטומאת מת עדיין נחשב לאדם קדוש

השפע יורד לעולם בזכות הצדיקים.

 

אגב, חיבור דרך אדם ספציפי, הרי משה רבינו היה המתווך בין ישראל לקב"ה, 

ביום כיפור הכהן היה עושה וידוי בשביל כל ישראל...

 

טומאה נועדה כדי להרחיק את הקשר של האדם עם הקב"ה כשהוא מתקרב למקומות טומאה.

ההערה על השפע דרך הצדיקים, הרב חיים דוד הלוי לדוגמא יוצא בהרחבה נגד התפיסה הזו. (במקור חיים השלם)

וכמובן שיש כאלה שהתנגדו אף יותר לאמירות כאלה, אבל אינני זוכר שמות כרגע.

ותכלס, אנחנו קטנים מידי מכדי לתת אישור לדברים שכתבו גדולים..

צריך לראות לפי המקורות..

 

לגבי טומאה, נכון היא מרחיקה מהקב"ה - אבל כמו שטענתי (ולא סתרת את דברי) זה לא סותר קדושה מסויימת בו זמנית

כמו לגבי הצדיק שחי

 

אשמח לראות מה אותו אחד כתב, נגד מה הוא יצא?

הוא חולק לדוגמא על זה שהמן ירד בזכות משה, ענני הכבוד בזכות אהרון, והבאר בזכות מרים?

שבני ישראל נפלו במלחמה נגד העי כי יהושע לא יצא איתם?

שמי שיש לו חולה ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים?

על הגמרא שאומרת שקברו של משה נסתר כדי שבני ישראל לא יתפללו ויבטלו את כל גזירת החורבן

 

יתכן שאנחנו פשוט לא מבינים אחד את השני, כי אף אחד לא חולק הרי שאדם צריך להתפלל על עצמו..

אבל עדיין הוא מקבל בזכות הצדיקים

אמת שצריך מקורות ולכן הערתי על הבנת רש"י בחשיבות של סימון קברי אבות.

וצריך לזכור שבתורה כתוב "כי אם אל המקום אשר יבחר ה' לשכנו תדרשו ובאת שמה" ומדובר על המקדש. דווקא שם ה' נמצא ומי שהלך לקברים לא רשאי לבוא אל מקומו של ה' עד שיטהר.

ביחס לשאלותיך האם הוא חולק? לא ראיתי שם התייחסות, אבל אשאל אותך:
אם משה לא היה, האם לא היה יורד מן?
ולגבי יהושע, מפורש בספר יהושע שנפלו בקרב מול העי כי עכן מעל ולא כי יהושע לא היה, ככה שזו דרשה מעניינת אבל נגד הכתובים.
אמנם כדאי שחכן גם יבקש רחמים, אבל כתוב מפורש על חזקיהו שנביא מסר לו שתפילתו לא תתקבל, וחזקיהו התפלל על עצמו ונענה, ככה שלאו דווקא צריך מישהו אחר.

נראה לי שאנחנו חולקים, כי אינני רואה שון צינור של הצדיק ביני לקב"ה. (ולכאורה גם בכך חלקו המתנגדים והחסידים)

(ילקוט שמעוני משלי רמז תתקנד):"חמת מלך מלאכי מות. דרש רבי פנחס בר חמא מי שיש לו צער או חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים, שנאמר חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה", עכ"ל. ופסק הרמ"א להלכה בשם הנימוקי יוסף, וז"ל (יו"ד סי' של"ה סעי' י'):"י"א שמי שיש לו חולה בביתו, ילך אצל חכם שבעיר שיבקש עליו רחמים (נ"י פרק י"נ)

 

[סגולה לחולה - ילך אצל חכם • אתר הרב מרדכי אליהו]

״רבי יודן אמר משמיה דידיה בשר ודם יש לו פטרון אם באת לו עת צרה אינו נכנס אצלו פתאום אלא בא ועמד לו על פתחו של פטרונו וקורא לעבדו או לבן ביתו והוא אומר איש פלוני עומד על פתח חצירך שמא מכניסו ושמא מניחו. אבל הקב"ה אינו כן אם בא על אדם צרה לא יצווח לא למיכאל ולא לגבריאל אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד. הה"ד (יואל, ב) כל אשר יקרא בשם ה' ימלט״ (ירושלמי ברכות פ״ט ה״א)

בוודאי שקרוב ה' לכל קוראיו - ואין צריך מתווכים.

 

אבל בירושלמי שהבאת, מדובר על מלאכים. לא מתפלים למלאכים שיתפללו עבורנו.

 

אבל לחכם, צדיק, פונים שיתפלל בשבילנו. הוא אדם בעל בחירה, יש לו זכויות, אז תפילתו מקובלת.

 

אבל כמובן, זה לא במקום תפילה של האדם בעצמו. 

 

אלא שיש לכך מקום.

 

ןבוודאי, "קרוב ה' לנשברי לב - ואת דכאי רוח יושיע"..

"ויבא עד חברון" - (סוטה לד) כלב לבדו הלך שם ונשתטח על קברי אבות שלא יהא ניסת לחבריו להיות בעצתם וכן הוא אומר (דברים א) ולו אתן את הארץ אשר דרך בה וכתיב (שופטים א) ויתנו לכלב את חברון

וגם ישר כוח על כל מה שכתבת קודם... דברים יפים מאד!

יש קדושה של מקדש וקודשיו [ששם ישנה התנגשות בין קדושה לטומאה, וגם שם, זו לא סתירה מוחלטת].

יש קדושת דמים, של הקדש.

יש קדושת כתבי הקודש.

כל אלה דוגמאות לקדושות הלכתיות.

ויש קדושה שאינן הלכתיות, כמו אנשים שזכו למידת הקדושה שמוזכרת במסילת ישרים,  ו'מעין קדושתן הראשונה' שהכפתור ופרח מדבר עליה ביחס למקומות כמו הגלגל שהיה בו המשכן ועוד.

ההפך של טמא זה טהור.

דווקא בדבר קדוש צריך להקפיד על טהרה, לכן אכילת קודש או תרומה שנטמאו אסורים ויש על זה מיתה, בעוד שאין שום איסור הלכתי לאכול חולין טמאים.

גם ככל שהדבר יותר קדוש (מעשר ויותר תרומה ויותר קדש ויותר פרה אדומה) - הוא יותר יכול להטמא, גם מטומאות יותר קלושות (שני, שלישי ורביעי בהתאמה)

כלומר, במובן מסויים, הטומאה 'הורסת' את הקדושה, ופוסלת אותה מתפקידה. 

 

לסוגים האחרים, זה לא רלוונטי. [עכ"פ, לא רלוונטי בהגדרות ההלכתיות, אולי באיזה שהוא מובן של קדושה ושל טומאה זה כן רלוונטי]

"א,ו עשר קדושות הן: ארץ ישראל, מקודשת מכל הארצות. ומה היא קדושתה--שמביאין ממנה העומר והביכורים ושתי הלחם, מה שאין מביאין כן מכל הארצות.

א,ז עיירות מוקפות חומה, מקודשות ממנה--שמשלחין מתוכן את המצורעים, ומסבבין לתוכן מת עד שירצו; יצא, אין מחזירין אותו.

א,ח לפנים מן החומה, מקודש מהן--שאוכלין שם קודשים קלים, ומעשר שני. הר הבית, מקודש ממנו--שאין זבים וזבות נידות ויולדות נכנסין לשם. החיל, מקודש ממנו--שאין גויים וטמא מת נכנסין לשם. עזרת הנשים, מקודשת ממנו--שאין טבול יום נכנס לשם, ואין חייבין עליה חטאת. עזרת ישראל, מקודשת ממנה--שאין מחוסר כיפורים נכנס לשם, וחייבין עליה חטאת. עזרת הכוהנים, מקודשת ממנה--שאין ישראל נכנסין לשם אלא בשעת צורכיהם, לסמיכה ולשחיטה ולתנופה.

א,ט בין האולם ולמזבח, מקודש ממנה--שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסין לשם. ההיכל, מקודש ממנו--שאין נכנס לשם אלא רחוץ ידיים ורגליים. בית קודש הקודשים, מקודש מהן--שאין נכנס לשם אלא כוהן גדול ביום הכיפורים, בשעת העבודה. אמר רבי יוסי, בחמישה דברים בין האולם ולמזבח שווה להיכל--שאין בעלי מומין, ופרועי ראש, ושתויי יין, ושלא רחוץ ידיים ורגליים נכנסין לשם, ופורשין מבין האולם ולמזבח בשעת ההקטרה." (משנה מסכת כלים פרק א משניות ו-ט)

תיוגים
@חן,
@הלב בוער למלך!

לא על עניין הקדושות אלא על הקבלה....