פעם ראשונה שלי!! 
היה יום מעייף וקצת קשה נפשית אבל משמח ומספק!
פעם ראשונה שלי!! 
ברוקולי
ברוקולי
בן_אהוב
חיות צבעוניתאחרונה
קול דודי דופוק 'פתחי לי'!
שיר נולד, סוף- סוף- סוף סוף!!
שמחת כותבים זה דבר מדהים, שתדעו.
יש מזדהים בקהל?
פיוט לשבת, מדהים.
למתעניינים .... אם תהיה דרישה אעלה 
כרגיל, מוזמנות לקרוא באישי וזה...
נערת טבע
נערת טבעהיו לי תיקונים רציניים היום...
ואחכ ברגוע יותר 

כרגע עזבו למה, עזבו איך. ססה"כ בחור צעיר. ברשותי נכס.
מרבה נכסים מרבה דאגות. ממש להיפך ממה שהכסף מרגיעה אותי הוא הרבה יותר מדאיג אותי.
הרבה שיקולי העדפות בחיים נמדדים כך.
התנהלות כלכלית זה ממש לא דבר טכני, זה דבר מהותי.
קצת מוסר בלילה, למה לא?
מוציא נכסים, מפחית דאגה?
שה' יתן לך בינה ודעת איך להשתמש עם הכסף בתבונה!
סיטואציה מצחיקה תודה
תכל'ס זה נשמע כמו הטרלה. מבין אותך.
תסתכל בחתימה שלך הניק ותבין..
זה קצת הומור שחור כך יצא
הוא מסתיר את עומק ליבו ע"י החצנה של הצדדים הנמוכים שבו.
בעומק אדם ימצא קורת רוח גם במצבים קשים.
משתדלת יותרלמה חייב להיות יצירתי? כל עוד זה טעים מה הבעיה...
אצלי בבית האוכל מתחלף פעם בהמון זמן וזה ממש בסדר מבחינתי
מזה את מיואשת?
או שסתם כתבת בצחוק שאת מיואשת ואני לא הבנתי. גם זה קורה..
מבקש אמונהyou can do it!!
תפוחית 1אחרונה
סמטאות
סמטאותפבלובה אישית
רולדה
פחזניות
טרפלס
סופלה שוקולד
גלידה
(כתבתי את המתכונים בפורום בישול ומתכונים)
:
1. עוגת שיש.
2. מוס שוקולד.
3. נשיקות.
4. בראוניז.
5. עוגיות שוקולד צ'יפס. (כאן ניתן לגוון בהוספה של מעט קקאו/תמצית מנטה/חמאת בוטנים.) [ממליץ על המתכון של אופנהיימר]
בהצלחה רבה
בוז
נערת טבעאבל לבנות המין היפה, מישהי מהממת מפה הכירה לי- "בואי ונרקוד", רוחמה בן יוסף+דין דין אביב.
משוגע בקטע מקפיץ ושמח.
אין מצב לשמוע בלי לרקוד במקום!
אוי טאטע!
אנייייארבעה ימים שבין יו"כ לסוכות הם בסוד הטלית, שדווקא מפני רוממות קדושתו של מעלה משיג שלנו הנה הוא אצלנו בבחינת חול, ואין לנו השגה כי אם בקצותיו בציצית שעל ארבע כנפותיו. כן אלו הימים, שרק מפני רוב גדלות קדושתם של מעלה למעלה משיג שלנו הנם אצלנו ימי חול ואין בהם קדושת יו"ט. כי מה שקדושת יום הכפורים פועלת אין לזה שום ציור, ורק אחרי עבור ארבעת הימים האלה ומגיע יום החמישי הננו מתחילים להרגיש את הקדושה ההיא המשתלשלת אלינו והיא יום הראשון של סוכות. היינו שאז הננו משיגים את שפעת יום הכפורים ביחס למחילת העוונות להכיר אותנו מנוקים מכל עוון ומכל אשמה. (רזי לי כד)
שנה מבורכת,שנה שבה נראה את הטוב והיפה שבכל דבר.
אם הייתם הורים והיה בא אליכם ילד שלכם כאוב וכעוס ומספר לכם שאחד האחים פגע בו והוא בתגובה קילל את האח או את עצמו. איך הייתם מגיבים?
אני חושב שהייתי קודם כל מבין את נקודת המבט שלו. לא הייתי מעודד אותו להגיב כמובן ובטח שלא באלימות אבל גם לא הייתי מעודד אותו לשתוק.
מה הייתי אומר באמת? קודם כל להבין מה היה. אם זה אלימות מילולית אז לשבת איתו על להתעלם ממילים ולצמוח בלי קשר אליהם.
אם זה פיזי אז לעודד אותו להיות מסוגל להחזיר, ובמקביל לזמן את מי שפגע בו ולדאוג לטפל גם בו.
יש פה פער (לא טריוויאלי בכלל) בין הצורך של ההורה (או המורה) בשקט, הצורך של הילד להרגיש ולהתמודד עם זה שפגעו בו וגם הצורך שלו להשיב חזרה שבעיניי הוא לגיטימי לחלוטין, בוודאי בתור נקודת מוצא.
אם זה לא היה אח אלא חבר בכיתה, סביר להניח שנקודת המבט שלי הייתה שונה קצת, אבל לא בהרבה.
הסיפור שתיארת לא נשמע משהו קיצוני, מריבות אחים זה דבר שקורה מדי פעם אצל ילדים.
בעיניי הקללה זה לא העניין, ואפילו לא הפגיעה. העניין זה המריבה והכעס ההדדי או מה שגרם להצקה - במילים אחרות: הגישה השלילית אחד לשני.
מה שאני עושה זה לקרוא לשניהם ולנסות להבין אותם, ויותר חשוב שהם יבינו אחד את השני (ומה היה לא בסדר בהתנהגות שלהם, לפעמים זה צריך לבוא עם עונש כלשהו אם כי אני דוגל בעונשים סימליים במקרים כאלה ובד''כ זה מספיק) ויתנצלו. והכי חשוב זה שהם יבינו שצריכים לדאוג ולהתנהג יפה לאח השני. לרוב הם מסיימים בחיבוק. 
ימ''לאחרונהאשמח לנסות.
אלף מחשבות
אוי טאטע!
יום בשם ה'סמטאותבתקופה של עשי"ת קראתי לזה "שדה מוקשים בתפילה" שצריך להיזהר לא ליפול באף אחד מהם.
2. זה השג מרשים.
האמת שאני מצאתי את עצמי הבוקר נוגע בטלפון בתפילת עמידה. משהו פשוט הציק לי כ"כ בראש שהחלטתי שהדבר הנכון ביותר לעשות זה לכתוב אותו כדי שיעזוב אותי.
פעל.
יום עבודה אחרי מעט מדי שעות שינה.

אין גשר אצלכן?
לא הצלחתי להירדם בליל יום כיפור אבל קצת נחתי ביום.. ממש קצת
בעיקר שכבתי לי (כמו בתמונה שלי
) ועברו לי המון מחשבות בראש
משום מה גם עכשיו אני לא עייף.

נערת טבע
ומע"מ צריך לשלם בכל מקרה. עצמאי שכמוני...
משהוהמחזור שלי כבד במיוחד, בעיקר לאור העובדה שהוא יותר סיפורים מאשר מחזור. לרוב בחגים (ובשבתות!) אני מסתובב עם שקית שמכילה טלית, סידור/מחזור, עלונים, ובלא-יום-כיפור גם בקבוק מים.
אמר ר' אשר:
אף אני בחלומי אמרתי
בודאי בשל זה או זה בא הדבר
ותמיד היו מוכנות ומזומנות איתי סיבות לסבלי
אשר לא היה להם למציאות הנכונה ולא כלום
היום לאחר פרק הזמן שעבר
ולאחר ששתיתי הרבה מכוס היסורים
זיכני השי"ת להבין כי איפכא מסתברא
כל אותם הסיבות שבהם תליתי חסרונותי
הביאוני דוקא לקרבני אל אבי שבשמים
ולראות מציאותי שאין לה קיום אפי' שעה אחת
