בקבלת שבת, אמרנו את לכה דודי במנגינה של "אלי ציון ועריה", ופתאום המילים מקבלים משמעות אחרת, אקטואלית יותר, למשל:

"מקדש מלך עיר מלוכה, קומי צאי מתוך ההפכה", "התעוררי, התעוררי, כי בא אורך, קומי אורי, עורי, עורי, שיר דברי, כבוד ה' עלייך נגלה", 

ממש הרגשתי את הקב''ה זועק לעם ישראל: תתעוררו, תתנערו, בא אורכם, כבודי נגלה עליכם, אני רוצה לגאול אתכם!

 

קבלת שבת בדמעות, הכי ממרוממת ומרגשת שהייתה לי.

שיחות טלפון רציניות, לא טוב לעשות בשעה כזאת
תיכננתי לישון הלילה
ובאלי מישהו שאפשר לדבר איתו על זה

והיה משהו שרציתי לשאול בשרשור הזה ושכחתי, תשארו במתח עד שאזכר ;)

למי יש עבודה בשבילי?

איך בכלל אפשר להמשיך אל סדרו של היום כשאח של חברה שלך נרצח.
ואת הית איתה ברגע שבו זה נודע לה.. הית צריכה להעיר אותה ולומר לה שתתלבש, שהרבנית קוראת לה.
לעמוד שם כשכולך רועדת ולראות את הרבנית חיוורת כי היא נבחרה מאת ה' לבשר את בשורת איוב הזו.
היא צריכה לחבק ולומר לה, אח שלך נהרג. היא לא הצליחה לומר נרצח. זה אי אפשרי.
אבל התוצאה אותה תוצאה. דביר כבר לא פה.
דביר יהודה.
בית המקדש כבר לא פה.
בית המקדש.
דביר נהרג על קידוש השם.
כולו קדושה טהרה זכות ונקיות.
והמקדש חרב לו שוב.
אמרו לי, הכיצד שוב תשעה באב?
לא חרבנו מספיק?
לא רעדנו די? לא בכינו שאין בנו מעשים?
עשה עימנו צדקה וחסד והושיענו.
אבא, לומר לחברה שהיא לא יכולה לומר ברכות השחר, כי היא אבלה..
השם שלך מתגלה אחרת בעולם.
אבל אבא, תגלה את כבוד מלכותך עלינו. מהרה.
עכשיו.
אבא. אני רק רוצה שתגאל אותנו. רק רוצה שתגאל.

עשיתי רגיל ודילגתי על היין ועל הבשמים
זה נכון?

(מותר להריח את הנר אחרי זה?)

 

לאחת והיחידה 

הניקית השקטה והעדינה 

 

      

 

@חן, 

 

בריאות ואושר,

נחת וכושר! |אופניים|

 

תמשיכי לגדול ולהאדיר בתורה,

ושכל משאלות לבך יתגשמו לטובה!

 

       

 

 

 

תלמדו את האנשים מסביבכם מוסר, טוב???
זה היה הזוי. פריקה.
אוי זה היה מגעיל. איכ
אני מסתובבת עכשיו עם חצי טראומה. אוי ד', למה האינסטינקטים שלי גרועים למההה

(לכן הרבה מפורצי הדרך הם חוזרים בתשובה או בעלי ראש של חוזרים בתשובה)

אני כל כך רוצה לאהוב.

לאהוב מישהו באמת.

להתמסר. לתת.

להעניק. לשמח. לחבק.

לכייף. להנאות. להתחבר.

להתקשר. להתאחד.

אני כל כך רוצה חברות אמתית. עד הסוף.

חברות של חיים.

של התחזקות בעבודת ה' אחד עם השני

חברות שמקרבת לה'.

חברות שמצמיחה.

שמולידה פירות, פירות מתוקים.

חברות של נצח.

חברות שגם כשאהיה לבד לא ארגיש בודדה

שאדע שיש מישהו שהדבר שהכי חשוב לו זה שיהיה לי טוב.

שאני אהיה שמחה.

אהבה שלא תלויה בדבר, בכלום

פשוט לאהוב באמת

 

קיימת בכלל בעולם כזאת אהבה?!

ואם קיימת אזכה לה בחיי?!

 

אז אולי אני צעירה.

אבל משתוקקת אליה מלידה.

אני רוצה אהבת אמת באמת.

לא תלותית אבל גם בלי פשרות

אני מתגעגעת. נולדתי מתגעגעת

והגעגוע רודף

ואפילו שלפעמים אני שוכחת ממנו

זה חוזר. הוא לא מרפה ולא מתייאש לעולם

 

 

 

ואז אני נזכרת בנשמה שלי.

שגם היא מתגעגעת

אינסוף מתגעגעת

לאהבה

לקרבת אמת.

לאיחוד גמור עם הדוד.

לבית. למקדש.

היא אבלה כל הזמן אבל מדחיקה

מדחיקה.

ואז מגיע תקופת האבל והיא נזכרת

נזכרת בצימאון הזה.

בתשוקה העצומה.

האינסופית

בכליון העיניים.

להתאחד. להתייחד עם ה', עם השכינה

 

אז. נשמה יקרה. זכיתי.

זכיתי להבין אותך.

זכיתי לחוות חוויה דומה לשלך

זכיתי לכסוף, להשתוקק ולהתגעגע כמוך

 

תודה לך אבא שבזכות התקופה הזאת שאני עוברת

אני מחוברת יותר לצערך,

לצער השכינה.

 

זה קשה. זה כואב. זה צער אינסופי שלא מרפה.

 

שנזכה כבר לבנות בית במהרה בימנו אמן!!!

 

מה קורה אנשים.
7:30 ואין בוקר טוב???

יום טוב לככוווולללכככםםם!!
ושבת שלום!

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/409649

 

השנה חוגגים את ט' באב בשבת קודש עם בשר ויין, שמחה ושירים. 

 

"זכור ושמור" - השבת מעל הכל!
למה?

השבת היא תכלית הבריאה. תכלית 6 ימי בראשית, תכלית 6 ימי המעשה, ו.. תכלית 6 אלפי שנות ה"עולם הזה"!

האלף השביעי זהו "עולם הבא". עולם מתוקן. יום שכולו ארוך וטוב. "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"...

 

כן.. אבל מה הקשר לט' באב? ובכלל, האלף השביעי זה עוד יותר מ200 שנה!?

 

 

הסוד של כל הזמנים
חז"ל מוסרים לנו שהזמן של "עולם הזה" הוא 6000 שנה. "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור" (תהלים) - אומרים חז"ל: 'יומו של הקב"ה אלף שנים'. כל אלף בהיסטוריה מקביל ליום מימי בראשית.

עפ"י סוד הזמן, הסוד השמור בהיסטוריה, יש הקבלה מדויקת בין מאורעות ימי בראשית למאורעות האלפים.

ימי בראשית, במובן זה, הם "תכנית המתאר" של ההיסטוריה.

למשל: ביום הרביעי נבראו המאורות - השמש, הירח והכוכבים, וכך באלף הרביעי האירו 2 בתי מקדש וגם התנוצץ בר כוכבא לכמה שנים..

האלף החמישי היה אלף של גלות, ככתוב במגילת איכה: "נתנני שוממה כל היום דוה" - זהו האלף החמישי שמקביל ליום החמישי - יום של חיות לא כ"כ נעימות..

האלף הששי הוא האלף של הגאולה, כנגד היום שבו נברא האדם והוכנס לגן עדן. כך באלף הששי משתכללת האנושות כשבמרכזה חוזר עם ישראל לגן עדן היעודי. אלו ימות המשיח לקראת האלף השביעי שהוא עולם הבא. "לעולם ירשו ארץ"- זהו עולם הבא של עם ישראל בארצם באחרית הימים.

 

"תוספת שבת"
שלמה המלך מסיים בשיר השירים: "האלף לך שלמה ומאתיים לנוטרים את פריו"

הרמב"ן, מראשוני המקובלים, ידע את סוד הזמן וכותב ש"האלף" מרמז על האלף של הגאולה.

עם תחילת האלף הששי, לפני מעל 700 שנה, עלה הרמב"ן בגפו לא"י והקים מנין בירושלים - מניין אשר לא פסק מאז.

כותב הרמב"ן עפ"י הפסוק בשיר השירים, שבתהליך הגאולה של האלף הששי חייבים להיות לפחות 200 שנה של תחיה. 200 שנים של תיקון החטא ע"י נטירת הפרי. 

בשעות הצהרים של היום הששי הוכנסו אדם וחוה לגן עדן אך חטאו. באלף הששי מתוקן החטא ומתגלה שוב גן עדן בא"י, בגאולה השלמה, כבר באלף הששי, לפני השבת הקוסמית. בהתיחס לאלף השביעי כשבת הקוסמית - תכלית הבריאה וההיסטוריה של 6000 שנות "עולם הזה", אנו מבינים ש200 שנים אלו שלפני האלף השביעי, הם "תוספת שבת". האלף הששי, כמו היום הששי, הולך ומתקדם משעות הבוקר, וביתר שאת משעות הצהרים, שלב אחר שלב לקראת שבת מלכה, עד שלקראת סוף היום כבר אפשר ממש בפועל להכנס לקדושת השבת מבעוד יום, וכידוע - תוספת שבת זוהי מצוה.

 

אז יש עוד 20 שנה עד תוספת השבת הקוסמית ?!

 

העולם עלה שלב ל"ערב שבת"
20 שנה זה ממש כלום, אך בדורנו כבר נכנסנו רשמית לזמן בין הערביים של האלף הששי, הזמן המתחיל רשמית את "ערב שבת". זכריה הנביא מזכיר זמן זה במילים "לעת ערב יהיה אור" - זהו "ערב שבת" באלף הששי, ואת זמן זה אנו מכירים מעוד מקומות כמו מהגדה של פסח "קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה" - זהו זמן שכבר אינו כ"עולם הזה" של הגלות אלא ימות המשיח שמכינים לעידן הבא. בדיוק כמו ששי בצהרים שזהו כבר לא יום שגרתי כמו ימי המעשה ואוירת השבת הולכת ועולה. 

זמן זה מקביל לזמן שבו ביום הששי לבריאה הקב"ה "נפח נשמה בו" באדם, - לאחר הבניין החומרי הגיע הבניין הנשמתי. כך בדורנו אנו עדים להתפתחות הרוחנית ופנימיות במימדים שלא היו מעולם. 

הכל מובל לקראת תוספת השבת הקוסמית שכבר אפשרית הלכה למעשה.

 

"בשובה ונחת תוושעון".

זמן הגאולה - מימד הנצח 

תקופה זו מעלה שלב ב"אחרית הימים" - בימות המשיח והתחיה, לקראת התקיימות כל דברי הנביאים על אחרית הימים. לקראת "שמים חדשים וארץ חדשה" ועד "בילע המוות לנצח" כדברי ישעיה על אחרית הימים. תחיית החיים קודמת לתחיית המתים. אור השבת מתחיל להתנוצץ וההכנות עולות שלב. זה כבר ממש כאן!

המפתח לזמן הגאולה הוא אוירת השבת. מעל הזמנים והלחצים, ללא הטירדות והעסקים. "מעין עולם הבא". הויה נצחית! השבת מקרינה על כל ימי השבוע וע"י כך ניתן לחוש גם את "זמן הגאולה" ומימד הנצח שמתגלה באחרית הימים.

"זמן הגאולה" הוא זמן חדש שלא הכרנו. זהו זמן של הופעה נצחית לקראת השבת הקוסמית.

 

שנזכה ונזדכך לחוש זאת!

דביר שם של בית ה' בימים האלה שאנחנו מתאבלים על חורבן בית המקדש בימים הכ'כ קשים לעמ'י אנחנו מקבלים תזכורת נוספת וכ'כ כואבת שמזכירה לנו כמה קשה החורבן., דביר, רואים את הטוב את האור על העניים שלך אתה סמל ודוגמא בשבילי לאמת ,לאהבת ישראל, לחיות את הדרך את התורה, תזכורת נוספת למשמעות כל ישראל אחים, לתחושה העוצמתית הזאת של לכאוב את זה יחד!! אבל עדין, זה ככ כואב שהעולם ממשיך זה אולי תמים מיצדי לצפות שהעולם יעצר אבל זה פשוט מתבקש איך אפשר להכיל דבר כזה?! איך האדמה לא רועדת??? אסור לפתח אפילו טיפה של אדישות לרצח ע'י מפלצות! .שתקום זעקה שתגרום לכל אחד להבין שמה שקורה כאן זה לא נורמלי נמאס לנו לאבד אחים בצורה כזאת אכזרית! נמאס לנו שמשפחות ישברו! שדם יהודי ישפך. דביר במותך צווית לנו חיים הקדושה שלך השיעור הגדול והעוצמתי של אהבת חינם הלוואי שנדע לנטב את הכאב הזה למקום נכון של בניה של אהבת ישראל שנדע לזעק לא עוד!