קיבלתי במייל. אזהרה: מכיל תיאורים מזעזעים ומצמררים. אבל אעפ״כ אני חושב שחשוב לקרוא את זה, כדי שיחרט לנו בתודעה
עם מי יש לנו עסק, ועד כמה גם אלה שנראים נחמדים ואדיבים ביום פקודה עלולים להפוך את עורם.
״לְהַעֲלוֹת חֵמָה לִנְקֹם נָקָם נָתַתִּי אֶת דָּמָהּ עַל צְחִיחַ סָלַע לְבִלְתִּי הכסות״
ביום ב' י"ח מנחם - אב 30.7.18, ימלאו 89 שנה לטבח חברון, בו נטבחו באכזריות 67 יהודים. באירועי "תרפט",
בכל רחבי הארץ נרצחו 133 יהודים, יחסית לגודל האוכלוסייה של אז, שעמד על פחות מ-150,000 יהודים,
הרי מדובר, כאילו נטבחו היום כ-5,400 יהודים בשני ימים. אשתקד התקשורת "שלנו" כמעט לא התייחסה
ליום הזיכרון ה - 88, כך שתאריך היסטורי זה, חלף כלא היה, כנראה, שרצח יהודים אינו מעניין אותם.
כדאי לעקוב השבוע אחרי התקשורת, מה יכתב על הטבח הנוראי אם בכלל.
בערב הטבח ב-1929 , כאשר התגברו השמועות על הפוגרום הצפוי ,הגיעו לחברון אנשי ההגנה עם נשק
כדי להגן על יהודי חברון. הישוב המקומי ביקש מהם לעזוב ,בהנחה שבחברון לא יפגעו ביהודים,
בגלל היחסים הטובים עם הערבים, במשך מאות שנים.
מנהיג הכנופיות בחברון, שיח טאליב הלהיב את הרוצחים בזו הלשון: "אתם מוסלמים, שחטו את היהודים,
שתו את דמם, היום יום האיסלאם, אללה אכבר, הירגו ביהודים, עלו אתי, הנה לפניכם בחורות יהודיות יפות".
זה לא היה טרור של ירי, בו הנרצחים מאבדים את חייהם תוך שניות, מדובר בפוגרום של ממש,
שנמשך 3 ימים תוך הרג אנשים, בדרכים האכזריות ביותר, תוך כדי עינויים שלא יאומנו .
הם הכו אב על בנים ואמהות יחד עם עולליהן.
כלי הנשק היו:
* אלות לרוצץ גולגולת
* סכיני מטבח כדי לשחוט
* גרזנים לקטוע אברים
* קרדומים כדי לערוף ראשים
* מוטות ברזל -לנפץ ראשים ועצמות
* מברגים -כדי לנקר עיניים
מראות הזוועות, של ההתעללות ביהודים חסרי ההגנה, היתה נוראיות, כגון:
- מעיים מרוטשים
- מוח שהוצא מהגולגולת.
- זקן שסורס לפני שהומת.
- אשה תלויה עם רגליה למעלה ושערה מרוט.
- שריפת ראש על גבי פרימוס דלוק.
- עלמה שנאנסה לפני הרצחה ,ע"י 13 ערבים.
- צעירה שנאנסה לעיני אביה, ואחר כך, ניקרו את עיני האב ורצחו את שניהם.
ערבי חברון קבלו טיפול רפואי בבית החולים "הדסה" בחברון, כן זהו אותו בית הדסה שבקרבתו
נטבחו יהודים גם בימינו .במהלך הפוגרום נעלו דיירי הדסה את השערים. אבל אז הגיע ערביה
ודפקה בדלת. דיירי הבית התלבטו האם לפתוח והחליטו לפתוח ,כיון שחששו שמדובר בערביה
הזקוקה לתרופות, משנפתחה הדלת, פרצו פנימיה הרוצחים וטבחו בצוות של בית החולים .
להלן דוגמיות קטנות, מהביצועים "המעולים" של רוצחי הפוגרום:
1. בבית רייזמן
שלום רייזמן נתפס ע"י הרוצחים ,ניהל עמם מו"מ לחוס על חייו ונתן להם סכום גדול של כסף,
כפדיון נפשו, לאחר שקבלו הכסף .הם נקרו את עיניו, שחטו אותו והשליכו את גופתו לרחוב.
חותנתו, שהיתה ילידת חברון. התחננה וקראה לכל רוצח בשמו:"היתכן ,שאתה שמכיר אותי,
שעשיתי לך טובות ,אתה תרצחו אותי נפש"? לא עזר לה ולמשפחתה, גם היא נרצחה באכזריות.
2. בית אבושדיד
את ראשו של תינוק, הטיחו בקיר עד שיצאה נשמתו, אשה הופלה ארצה,
והרוצחים בנעליהם רוצצו את ראשה. כל הנרצחים הכירו אישית את הרוצחים בשמותיהם.
3. בבית הכובסת
נקרו את עיניו של בעל הבית ורצחו אותו בסכין ,ניסו לאנוס את הבת הצעירה,
אבל היא הגנה על עצמה בידיים ,על כן קצצו את ידיה, ורצחו אותה באכזריות.
4. בבית החכם חסין
שפכו דלק על הדלק והציתו את הבית, לאחר מכן תפסו את הרב ואת רעיתו והטילו אותם חיים, לתוך הלהבות.
5. האופה
צלו את ראשו על גבי פרימוס דולק,מכיוון שנשאר חי, אז בתקו את מעיו בפגיונות.
6. הרב אורלינסקי
מוחו הוצא מהגולגולת ואת מעי אשתו רטשו ,הוא נרצח יחד עם אשתו, בתו, חתנו ונכדו בן ה-4
. הרוקח בן ציון גרשון
למד רפואה באוניברסיטה קושטא,עסק גם ברפוי ערבים עניים בחינם, הוא טיפל בערבים במסירות
במשך 40 שנה. הרוצחים היו בין הפציינטים שלו. הוא התחנן על נפשו. אבל הם קצצו את אצבעותיו,
נקרו את עיניו, דקרוהו בסכינים ובפגיונים, עד שיצאה נשמתו. את בתו אנסו 13 ערבים ואחר כך
הרגו אותה בעינויים נוראיים
8. הילד מנחם סגל בן השנתיים
ערפו את ראשו ,ומצאו מלוק בצוארו.
9. נח אימברמן
שמו ראשו על מכונת בישול, ושרפוהו חי.
10. הרב גולדשמיט
נקרו את עיניו ושרפו את ראשו על מכונת בישול.
1. הילד צחי הלר
שאל: "הלא ילד אנוכי למה תמיתוני?" והרוצחים דקרו אותו בסכיניהם עד מוות.
הם רצחו את הנפש, בזזו את הרכוש ושרפו כל דבר קדוש ליהודים.עם שחרור חברון,
במלחמת ששת הימים. ציפו מוסלמי חברון, לטבח שיעשו היהודים כנקמה על זוועת 1929.
ראש העיר ב - 1967 היה בין הרוצחים ב - 1929, הודה שלא היה לו ספק שהיהודים ינקמו כמקובל
בתרבות הערבית. לפני כמה שנים נתגלו תמונות מהטבח, שלא היו ידועות עד כה, וטרם פורסמו.
רצינו להציג את התמונות לציבור. פנינו איפוא ,לבית העיתונאים בת"א, בבקשה להציג את התמונות
לפני התקשורת אבל הם סרבו. חשבנו שנכון להציג את התמונות לפני הציבור בבית התפוצות כדי שעם ישראל,
יוכל לבוא להתבונן. שני המוסדות הנ"ל סרבו ללא נימוק. יש להניח שאם היה מדובר בתמונות של ערבים
שנטבחו על ידי יהודים, היתה, ודאי תחרות עזה, בין כל המוסדות, על הזכות להציג את המראות הקשיים.
מאמר זה מוקדש לזכרו, של רחבעם זאבי הי"ד, שמתוך ספרו, "טבח חברון", ליקטתי את רוב העובדות המתוארות במאמר זה.
נשמע שזה פשוט ר' עקיבא
