פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 604)

קראתי באיזשהו מקום משהו שמאוד קומם אותי. נמאס כבר מהגזענות. נמאס לי עוד יותר מהצדקות חלולות לגזענות במסווה של "מאמר אקדמי":

הרב פרקש:

להלן אטען את הטענות הבאות:

הפער המנטלי בין אשכנזים לספרדים הוא גדול מאוד; מובן מאליו שהוא מעורר רגשות ותחושות, ואין לתמוה על כך – היה הדבר תמוה יותר אילו הפערים לא היו מעלים את התחושות הרווחות.

אין הדבר אומר שהגזענות אינה בעיה; היא בהחלט בעיה, ודרושה מחשבה מעמיקה כיצד למגר אותה ולקדם יחס ומדיניות שוויוניים יותר.

אין מן הראוי לכנות כל מדיניות המפלה בין אשכנזים לספרדים בתואר "גזענות". גזענות הראויה לשמה מפנה אצבע מאשימה ליחס שאינו ענייני לקבוצה זו או אחרת, תוך ייחוס תכונות אופי שאינן משקפות את פרטי החברה הרלוונטית. יש בהחלט שוני ענייני בין הציבור הספרדי לבין הציבור האשכנזי, והפערים הרלוונטיים עשויים להצדיק נקיטת מדיניות מסוימת, למשל בעניין קבלה למוסדות או לנישואין בין-מגזריים.

עם זאת, אין הדבר גוזר את הלגיטימיות של שנאה, חלילה, כלפי הציבור הספרדי, או של "אפליה עיוורת" שאינה נסמכת על טיעון ענייני כלשהו.

להלן אזכיר כמה נקודות המשקפות פערי מנטליות בין הציבור האשכנזי למזרחי. אדגיש שאין מדובר במחקר אמפירי, ואין כאן טענה לנתונים אובייקטיביים כלשהם. הנקודות משקפות את האופן שבו נתפסים הספרדים בעיני האשכנזים, או ליתר דיוק בעיני אשכנזים רבים. כן, מובן שמדובר בהכללות גסות. אך כאמור לעיל, בכך אין דופי: כולנו חיים עם הכללות, ומי שמתכחש לכך אינו רואה (או אינו מוכן לראות) את המציאות. הנקודות אינן בעלות עוצמה שווה, יש בעלות עוצמה גבוהה יותר, ויש שפחות – אך כולן מתקיימות בדימוי של האשכנזי ביחס לאחיו בני עדות המזרח. עוד אדגיש שהנקודות מתייחסות בעיקר לציבור המזרחי המשתייך לחברה החרדית, המשמרת – לטוב ולמוטב – את ההבדלים התרבותיים שבין הציבורים השונים. לא כולן תתקיימנה מחוץ לחברה החרדית.

ואלו הן:

• פערים אינטלקטואליים. יש פער אינטלקטואלי ניכר בין ספרדים לאשכנזים. 22.5% ממקבלי פרס נובל לדורותיהם הם יהודים. כמה מתוכם הם בני עדות המזרח? כמה מבין שופטי בית המשפט העליון הם ספרדים? המנטליות האשכנזית שואפת לאינטלקטואליות ומעריכה אותה – לטוב, ולעתים למוטב. לתכונה זו יש השלכות. תכניות הלימוד האקסקלוסיביות עבור חרדים, אם אלו של "קרן תקוה" ואם של גופים אחרים, משוועים ללא הצלחה לשלב כמה שיותר משתתפים ספרדיים בין שורותיהן. הסיבה לתת-הייצוג הרווח ברורה: אצל אשכנזים השאיפה האינטלקטואלית מרכזית ונוכחת יותר, ולכן האשכנזים מראש נרשמים יותר לתכניות אלו (מבדיקה, בכמה מאות אחוזים יותר), וכן מתאימים להן יותר. מובן שלא חידשתי בעניין זה דבר; התופעה ידועה ומוכרת לכל.

• צניעות. מושגי הצניעות של האשכנזים שונים מאוד ממושגי הצניעות של הספרדים (איני קובע כאן הלכות אלא מדבר על מנטליות). אזכיר שני הרגלים מהעבר. הבן איש חי פוסק שמקום ההנקה אינו מקומות מכוסים כי כל הנשים מיניקות בגלוי. כמו כן בקרב הציבור הספרדי בחו"ל היו שהיה מקובל עליהם שהחתן לאחר החתונה "פורש את השמלה" כפשוטו, לעיני ההורים והעדים. אין כל כוונה לקבוע מהי ההתנהגות הנכונה והראויה, ואין גם אפשרות לקבוע זאת. הנקודה היא, שבעיניים אשכנזיות הדבר נחשב ברבריות. יש למנטליות הזו השלכות רבות גם היום, אלא שנמנעתי מלפרט.

• עממיות. מרוב פשטותה אין צורך להאריך בנקודה זו. הציבור המזרחי מאופיין בעממיות. הן הרבנים הספרדים, מש"ס ועד "מרביצי", והן הציבור המזרחי הרחב, מדברים בשפה שלאוזני האשכנזים מוגדרת שפה נמוכה ומביכה. יש לכך דוגמאות רבות מספור, שאין מן העניין להעלות עלי כתב.

• גבולות. בהמשך לנקודה הנ"ל, הציבור הספרדי מאופיין בחוסר גבולות, דבר הבא לידי ביטוי בתחומים רבים: יחסים בין שכנים, קשרי משפחה (למשל יחסים עם קרובי משפחה חילוניים), יחס לרבנים (טפיחה על שכמו של הרב), וכן הלאה. התנהגות זו נראית זרה לעיניים אשכנזיות, ובמקרים מסוימים אף חמורה.

​​​​​​​

• מוחצנות. ידועה הבדיחה שהאשכנזי חוסך לקנות בית והספרדי חוסך לקנות ג'יפ. לא נמצא חתונה אשכנזית שבה מכריזים מתחת לחופה על סכומי עתק הרשומים בכתובה. נושא זה בא לידי ביטוי אף באופי השונה של החתונה עצמה בין אשכנזים לספרדים (כאשר מדובר במעמד כלכלי דומה). תופעות מעין אלו נתפסות אצל האשכנזים ראוותנות.

​​​​​​​

• יוזמה והתבכיינות. כבר שבעים שנה מאז שהספרדים עלו לארץ, והם ממשיכים להתבכיין על קיפוח. במקום לעשות וליצור לעצמם, הם מחכים לממשלה שתגאל אותם ממצבם השפל (בעזרת ח"כים ממפלגת ש"ס). מהצד השני של אותו המטבע, רוב מוחלט של הארגונים והמוסדות האשכנזיים והספרדיים (גם אלו למשל במרוקו בשנות הששים) נוסדו על ידי אשכנזים: ישיבות, בתי ספר, ארגוני קירוב רחוקים, וכן מוסדות לא תורניים בתחומי החסד והרפואה. אם יש ארגונים שהוקמו על-ידי ספרדים, כמעט כולם משרתים רק את הציבור המזרחי, שלא כמו מוסדות שהוקמו על-ידי אשכנזים. אלו משרתים את כלל הציבור, חלקם משרתים דווקא את הציבור הספרדי.

​​​​​​​

• פשע ונשירה. כשהקים את תנועת ש"ס, קבל הרב יצחק פרץ על כך שתשעים וחמשה אחוזים מהאסירים בבתי הכלא הם ספרדים. הוא הגזים, כמובן, אבל האמירה לא צמחה בחלל ריק. בקרב דיווחים, לדאבון לב, על אירועים פליליים קשים של ארגוני פשע בישראל, ייצוגם של שמות משפחה אשכנזיים קטן מאד. במקביל לכך, שיעורי נשירה במשפחות ספרדיות חרדיות (בכל פרמטר של נשירה) הם פי כמה מהמקביל במשפחות אשכנזיות.

​​​​​​​

• קבלת ביקורת. כל מורה חרדית בישראל מכירה את ההבדל ביכולת קבלת ביקורת בין הורים אשכנזיים לבין הורים ספרדיים. והאם אפשר לדמיין את הספרדים מבקרים את עצמם על כך שהם גזעניים, כפי שנעשה על-ידי כותבים אשכנזיים על גבי במה זו? או בכלל מבקרים את עצמם ברבים בצורה רצינית?

הבדלי מנטליות אלו, כפי שהם נתפסים על-ידי אשכנזים רבים, יוצרים יחס של "אחרוּת" כלפי הציבור המזרחי. יחס זה בהחלט טבעי. טבעי שהציבור האשכנזי, המעריך תכונות כמו אינטלקטואליות, יוזמה וכו', ירגיש אחרות במידה מסוימת כלפי הציבור הספרדי שאינו מייצג את אותם הערכים.

מענה לטיעוניך החלולים:

• פערים אינטלקטואליים: 

מקבלי פרס נובל: אתה טוען לפערים אינטלקטואליים. לדידך, בטח קל לדמיין את יהודי מזרח אירופה, שבין סחיבת דלי מים אחד לצליפת שוט בסוס הסורר, הוגים ועוסקים במכניקה קוונטית, או בתורות פילוסופיות אחרות. לולא הבעל שם שבבשורתו הגדולה אסף אותם מהשדות, היהדות הזו הייתה נטמעת בגויים הכפריים.

לגבי הטיעון על בית המשפט העליון: זה כמו לקחת אדם, לקטוע את רגליו, ולשאול איך הוא לא מצליח ללכת. הפערים שיצרו כאן במדינה בין ספרדים לאשכנזים, עדיין מקשים על ספרדים להגיע לעמדות מפתח. כל הסיבה היא אפליה, לא חוסר שאיפה לאינטלקטואליות. שכן, אם לספרדים יש פחות שאיפה לאינטלקטואליות, מדוע בצרפת נפוצים שמות של פרופסורים ומומחים בעלי-שם ממוצא צפון אפריקאי? כי שם לא הייתה האפליה שקיימת כאן.

כשהאשכנזים עסקו בחטיבת עצים בימי הביניים, יהדות ספרד הוציאה מקרבה אינספור רבנים שהיו אינטלקטואלים, הוגים פילוסופיים ואנשי מדע. גם אחרי גירוש ספרד, רבי יוסף קארו היה זה שכתב את השולחן ערוך, וכך גם רוב הספרות הרבנית והיהודית נוצרה בידי רבנים, מפרשים והוגים ספרדים. גם במאה ה -19, כשיהודי אירופה בחרו להיות עם ככל העמים, הקדימו את הרצל יהודים ספרדים כדוגמת הרב יהודה אלקלעי בהגיית רעיונות ופתרונות למדינת יהודים.

• צניעות: 

אכן, צודק אתה שמושגי הצניעות של האשכנזים שונים מאוד ממושגי הצניעות של הספרדים. כי אם לא הליטאים, אז מי הם אלו שדגלו בחבישת פאה ככיסוי ראש? ועוד, תוכל לראות כי נשות הספרדים הגיעו ארצה עם בגדים מכף-רגל ועד ראש, עם שאלים וכיסויים רבים, בשונה מאוד מנשות אשכנז.

• עממיות: 

פירושה פשטות. אין מעמדות, אין הבדל בין אדם שלמד דף גמרא לש״ס שלם. כולם יהודים בפני בורא עולם ובפני הרב. זו הגישה היהודית האמיתית. הדקדוק וידיעת השפה הם חלקים חשובים אצל הספרדים. אצל האשכנזים, ״שפתם הגבוהה״ מתבטאת בחוסר דקדוק, ובהגייה לא נכונה של מילים. ואין צורך בדוגמאות, כי כל בר-דעת רואה זאת.

• גבולות: 

אם למדת ליבה (אשכנזי=אינטלקטואל, לא?), אתה בטח מכיר מעט היסטוריה. הציבור הספרדי לא הצמיח מקרבו רפורמים, קונסרבטיבים, נאולוגים או כל זרם אחר. הסיבה לכך פשוטה: הספרדים דוגלים ב״ימין מקרבת״, ולא ב״שמאל דוחה״, כמו שדגלו רבני אירופה. ה״שמאל הדוחה״ של רבני אירופה הצמיח את דור המשכילים הנ"ל, את זרמי היהדות האלטרנטיביים, בעוד שה״ימין+ המקרבת״ אצל הספרדים, בגישה יהודית אמיתית, מאפשרת להם להישאר בקשר עם בני משפחתם, ולקרבם ככל האפשר. צא ולמד איך הריחוק של קהילות בין יהודים באירופה גרם לדור ההשכלה וההתבוללות. 

תלמיד חכם מבוגר, שכל חשקו ורצונו הוא לעסוק בתורה, ולהצמיד לו נכד שיכתיב לו מה לומר ומה לדבר, וגם לחתום בשמו אינספור פעמים על מכתבים והמלצות שמשרתות את האינטרסים שלו ומנפחות את חשבון הבנק שלו. זה בוודאי גרוע יותר מאשר לנשק את ידו של הרב, או לטפוח לו על השכם כאות הערצה לגדול בישראל.

• מוחצנות: 

הראוותנות האמיתית היא של בחורי הישיבה הליטאיים, שברוב חוצפתם דורשים דירה עוד לפני שסגרו תנאים אחרים בדרכם לחופה. המוחצנות האשכנזית מעודדת אדם להתגאות בעצמו ולהרים את אפו יתר על המידה, אם הוא תלמיד ישיבה שלמד דף גמרא כלשהו. לא נמצאה חתונה ספרדית שבה החתן לובש חליפה ארוכה (ששמורה לתלמידי חכמים אמיתיים), ומודעות-ענק שממלאות את דפי העיתונות החרדית, ומפארות את החתן כאחרון גדולי הדור.

כל תורת הליטאיות היא החיצוניות והמוחצנות. זו האשכנזית סוברת שאם אתה לבוש כחרדי, אז אתה יכול לעשות ככל העולה על רוחך. העיקר שתלבש מגבעת וחליפה. אצל ספרדי שפרק עול, מיד תראה שהוא לא ימשיך ללבוש לבוש חרדי, בשונה מאשכנזים, שיכולים לכפור בכל התורה, העיקר שהם ילבשו מגבעת, ויניעו את האגודל בתנועות סיבוביות.

• יוזמה והתבכיינות: 

כבר שבעים שנה מאז שהסתיימה השואה ואתם עדיין ממשיכים להתבכיין על מה שנעשה לכם. אולי כבר מספיק? בכל פעם שנעשה לעצמנו, יקום גזען תורן כמוך ויאמר שאין טעם למקומות כאלו, כי יש שוני מנטלי ועוד הבלים. ספרדים הגו, בנו והקימו מוסדות טובים משלהם לשמחתנו.

הטיעון על מרוקו הוא שגוי. יש מחקרים וספרים בעניין, מוזמן לקרוא: יהדות אירופה עלתה כולה באש, והרבנים הניצולים חיפשו תלמידים שישקמו את עולם הישיבות. כך מרוקו היוותה עבורם טרף קל.

לגבי ארגונים שמסייעים רק למזרחים – בתחילת המאמר טענת שיש אפליה, אז איך הארגונים האשכנזים יעזרו לספרדים? לא מסתדר. ואם כבר דיברת על המושג הזה של אשכנזים שייסדו מוסדות לספרדים, יש לו שם: פטרונות.

אה, ואיך שכחתי. האשכנזים, היו ראשוני מייסדי הארגונים בעד היציאה בשאלה, בעד ההתנגדות לדת, ועוד. תתגאה בזה גם.

• פשע ונשירה: 

כשהקים את תנועת הנאציזם בגרמניה, טען היטלר כי היהודים הם מקור כל הרוע, ושהם אחראים לכל השחיתות, ואיך לא – הם אוהבים כסף. הוא הגזים, כמובן, אבל האמירה לא צמחה בחלל ריק. הפשע בישראל נוצר בשל הפערים שיצרה המדינה בין האוכלוסיות. כשיזרקו את הוריך בחור נידח, ללא עבודה, ללא פרנסה, והם יצטרכו להילחם על קיומם, ולא יהיה להם זמן לחנך אותך, ולא תהיה לך תקווה, כנראה שתפנה לפשע. אפליה=פשע. זה מוכח מחקרית. תבדוק.

בנוגע לשיעורי הנשירה, אנו שוב חוזרים לעניין החיצוניות. ראשית, חוזר בשאלה אשכנזי, לרוב הוא קודם כל כופר מוצהר, והוא גם יצהיר על כך מעל גבי האתר. עד שהוא יעשה את זה, הוא ישתדל להתכסות במגבעת ובחליפה עד כמה שאפשר, כי הוא לא רואה בזה ניגוד – כל עוד הלבוש נכון, הכל נכון. כך מוצאים עצמם הרבה חוזרים בשאלה אשכנזים אנוסים בתוך לבוש חרדי, ולכן הדבר לא ניכר. לעומת זאת, אצל ספרדי שחוזר בשאלה, הוא לרוב מומר לתיאבון. הוא ימשיך להאמין ולשמור חלק מהמצוות. לפני כן, הדבר הראשון שהוא יעשה, זה לשנות את לבושו, בגלל הבנתו את הסתירה שבין הלבוש למגזר שאליו הוא משתייך.

• קבלת ביקורת: 

אלו אולי השורות הראשונות שהיו צריכות להיכתב במאמר שלך: קשה לכם, כאשכנזים, להפנים שאתם גזענים ואכולי שנאת חינם ליהודים. אתם, אלו שחוויתם השמדה כמעט טוטאלית בגלל גזענות, ממשיכים להיצמד לתורות הגזע הללו ולהשתמש בהן לטובת תירוצים כמו חוסר התאמה ושינויי מנטליות.

אם נרצה להפיק תועלת אמיתית עם תקווה לשינוי צריכים אנו לברר את הנקודה שבה תלוי הדבר באמת ללא סיבות ותירוצים שהם אולי נכונים אך לא יסוד ההגדרה שממנה נובעת הבעיה.

הסיבה היא: שאין יראת שמים!! אין יראת שמים אמיתית!!! הכל צביעות! מרוב הצביעות בציבור החרדי אנשים הצליחו לבלבל את עצמם! (כפשוטו) עד כדי כך.

אם אתה לא צבוע תשאל את עצמך איך אתה כאדם ״בן תורה״ בז לפסקים ולפוסקים ספרדים?! בעיקר אחרונים. רק התורה שבאה מליטא היא תורת משה?! הרי זה לא היה בשום דור ככה וגם בדורנו אנו גדולי ופוסקי הדור האמיתיים מחשיבים ומצטטים ומתנהגים לרבנים הספרדים ולפוסקי עדות המזרח כשווים בין שווים.

למה לא מתחתנים אחד עם השנייה? התירוץ של הבדלי מנטאליות בין המשפחות הוא נכון אבל עדיין הוא רק תירוץ. בני זוג בלבד אמורים להתאים ביניהם רק הם הולכים להיות 24/7 ביחד, לא ההורים. מתי כבר מחותנים נפגשים פעם בשנתיים באיזה חתונה במקרה הטוב?! אם הזוג מתאימים וטוב להם, אין שום דבר בעולם שיכול להפריע להם במנטאליות השונה בין המשפחות.

אלא מאי?! מה יגידו השכנים? זה לא מקובל…אז תמשיך להיות צבוע תמשיך לגדל זקן מכאן ועד הטבור אבל בפנים הכל רקוב והקב״ה כפי שכולנו יודעים מסתכל פנימה על הריקבון וכמו שאמרו רז״ל ״הכובע לא כובע והמעיל לא מועיל וגם לתיש יש זקן״.

למה הציבור הדתי לאומי הצליח להקים דור בלי גזענות? כי אין שם צביעות אין שם חיצוניות כל החינוך שם הוא שורשי יותר, עמוק יותר, לא מושתת על מה יגידו ומה יאמרו אלא על ״מה ה׳ דורש מעמך״.

מה? לזוג דתי (שגדלו במוסדות מקבילים מבחינת רמה תורנית ושאיפותיהם דומות) שהבחור תימני והבחורה פולניה אין הבדלי מנטאליות בין המשפחות?! בטח שיש! רק שזה לא מעניין אף אחד אז אין להורים מה לדבר שעות ארוכות ברביצה על הכורסאות בשבת שבע ברכות נו? ואז?! כאילו שלכל המחותנים הליטאים החרדים יש שפה משותפת להפליא…

אנשים הולכים ברחוב וכל ישותם מכף רגל ועד ראש מרגע שנולדו עד הרגע שימותו זה מה יאמרו ואיך הם נראים בעיני אחרים. זה מזעזע לחשוב על זה, בן אדם שלא חי את עצמו בכלל הוא בתחפושת שלא יכול להשתחרר ממנה מקובע במין פחדים ומוסכמות שככה צריך כי ככה צריך בלי טיפת חשיבה עצמית! איפה האני שלך? איפה אתה עצמך כאן בתמונה?

הגר"מ שפירא זצוק"ל אמר פעם בשיעור שעשיו קיבל את החיצוניות. מדהים לראות שמי שבא דווקא מגלות עשו אוחז אומנות זו בידו כלפי בני עמו.

אנ"ש… מי המציא את זה? אבל כשזה מגיע לקבל תרומות מספרדים פתאום אנחנו "אחים יקרים". לשיטת כותב המאמר ודומיו אין בעיה לפסוע "עושה שלום במרומיו" כאשר עומד אחריו ספרדי מהסיבה הפשוטה שלא יתכן שהשכינה תהיה כנגד ברברי ונחות שכזה… לאכול מהכשר בד"ץ ספרדי זה כמו לאכול משחיטה של מישהו שצריך גיור לחומרה ושומר נפשו ירחק.

היריעה קצרה מלהכיל את העוול, הצער והכאב שגרמו, גורמים וכנראה גם ימשיכו לגרום "אחינו הנאורים" לציבור הספרדי. את תחושת העליונות המתנשאת הם מקבלים דרך חבל הטבור עוד בהיותם במעי אימם. זה "בילד אין" אצלם. אוי לו לדור שכך עלתה בימיו.

אז מה אתם אומרים? אשמח לשמוע תגובות