פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 603)

ראיתי ש@נחמיה17 ו@לעבדך באמת! כתבו שהם נוסעים

בלילה .

דרך קברים אחרים כדי להגיע אליו.

@מחפשת^
@אילת השחר
קו התפר!

זו של הצדוקים, הבייתוסים, האיסיים, כת קומראן, נוצרים ועוד.

לפעמים צריך לדחות עבודות ה' מעוותות.

לא חושב שהכיתות שהזכרת זה עבודת ה'. אולי עבודת אלוהים (כלשהו), לא עבודת ה'.

בבית שני הייתה שנאת חינם..

 

בכ"מ ברור שהרב חרל"פ לא מדבר על דרכים מעוותות

לגמרי שמצוות אהבת ישראל היא כדי לאחד אותנו בעבודת ה' אחת:

לא כתוב כאן שכולם יעבדו באותה דרך,

כתוב שכולם יעבדו את ה' יתברך, "אל אחד".

ההוכחה שלו היא מ "נפשות ביתו" ושם מדובר שהם עבדו "אלוהות הרבה" לעומת " שבעים נפש" שעבדו לאל אחד.

 

היהדות נחשבת בסופו של דבר ל"דעה אחת", כי כולם הולכים עפ"י התורה איך שחז"ל הדריכו אותנו.

לא מדובר כאן על דרך מעוותת שסותרת את היהדות, כמו שכבר כתבתי למעלה.

לדעת רש"ז אויערבך (המובאת בהליכות שלמה ובאת צנועים חכמה ח"ב) אסור, מגיל 3.אבל זה לא ככ ברור, כמו שאתה יכול לראות במקור האחרון שהזכרתי שדן בזה

 

אז עברתי על ההלכה כל הזמן הזה?..

כי ממה שהיה זכור לי הגבול הוא אי שם בגילאי ה6 או 7 ..?

 

יש עוד דעות בזה? צריך להחמיר?

 

"תשובה:

שלום רב.

נגיעה לשם חיבה אסורה מגיל שלוש שנים ויום אחד, ואילו נגיעה לכל צורך אחרת מותרת עד שתגיע לגיל שהדבר עלול לגרום להרהור עבירה. בנוגע לדרך ליישם ענין זה, החכם עיניו בראשו, נראה לי שלפעמים סוכריות משובחות מספקות תחליף הולם…"

 

 

אולי התכוונת לנגיעה לשם חיבה מגיל שלוש?

אני לא זוכר שאי פעם נשקתי את האחיינית שלי..כי זה פשוט לא אני..

אולי שהיא היתה בת שנתיים ..

 

בסתם נגיעה.

נגיעטת חיבה וישיבה, לעניות דעתי גיל 8+-

הכי הכי מקל זה מגיל 9 למיטב ידיעתי.

של ר' משה פיינשטיין אם אני לא טועה.

 

תשובה מרב לשאלה 

"1. דין נגיעה הוא מגיל 6-7 בילדה שאינה קרובת משפחה. בקרובת משפחה אפשר להקל מקסימום עד גיל 9. לגבי אחות אין איסור נגיעה עד גיל 12. למעלה מגיל 12 נאסר נגיעה של חיבה. לגבי איסור יחוד, יש איסור יחוד מגיל 3. אין איסור יחוד חד פעמי עם אחות גם כשהיא גדולה."

 

כאן כתוב לגבי אחות ולא אחיינית עד גיל 12

רוצה להחמיר. תחמיר.

ואת התוכן שם קראת?

הוא מחוייב כבר במצוות, חוץ מזה שיש דין חינוך..
חינוך זה לא לעשות מה שרוצים עד גיל מצוות ומשם להתחיל לשמור, אין פה עניין של בחירה, יש פה עניין של הלכה .

זה מה שאני יודעת.

בחיפוש גוגל אגב, ראיתי שסביב 9-10-11.

 

אני תוהה איך הלכה כל כך מהותית שקשורה לצניעות

ואין אחידות בנושא ..כלומר לפי כמה תשובות בעצם עברתי במשך שנה שלמה על הלכות נגיעה

מה שאני לעולם לא ארשה לעצמי לעשות

מחלקים בין חיבת אישות לחיבת קורבה, ולהחזיק את האחיינית, ואפילו לשחק איתה זה לא חיבת אישות אלא חיבת קורבה, לכן מעיקר הדין זה בכלל לא אסור.
גם האחיינית לא נחשבת ערווה עד שיש לה נידות.

וא"כ יש מקום לחקור אם יש איסורי קירבה עכ"פ מדרבנן

אסור מגיל 3.

כמעט כל האחרונים כתבו שאפשר להקל בעניין. כל אחד כתב גיל אחר.

החוז"א (אומר בע"פ אז כדאי לבדוק) אומר שזה תלוי בבגרות הילדה. כשגדלה קצת וכבר פחות נעים לה וזה לא טבעי לה כ"כ וקצת מתביישת, זה הגיל שנאסר. אין ממש גיל מדוייק. נע בין 5-7. ואולי אפילו יותר. אולי גם יש לחלק בין נשיקה, חיבוק, נגיעה, להחזיק יד וכו'. האופי נגיעה של כל אחד שונה.

אסתכל בחזו"א בפנים. בלנד

לעצם העניין, מה ההבדל?

שכוייח על ההערה.

זה גם לא לגבי איסור הסתכלות, אלא לגבי איסור אמירת דבר שבקדושה.

וההבדל מובן. לגבי זה הקלו מהטעם שכתב החזו"א כי כל איסור זה הוא בגלל המחשבה, אבל מעשה של הסתכלות או קרבה עשוי להיות חמור יותר

איש לא קורא שמע בפני אישתו ערוה אע"פ שבכל דין אחר אינה ערוה עליו

אלא שזיל בתר טעמא, פעמים יוצא לחומרא ופעמים לקולא

הבנתי בגיל 9,
אבל לא יודעת לפי מי ומה.

במחשבה מאז שהאחיין נולד...
עד גיל 9.

תודה על השאלה.

כמו שרואים פה בשרשור, יש כל מיני דעות וגישות ופסיקות.
אם לא ברור לך מה אתה עושה, תשאל את ההורים איך לכבד את החינוך שלהם.

יש ביטוח משכנתא (חיים)
יש קרן יחד (כולם להצטרף יש שבוע הצטרפות)

כלומר יש איזה ביטוח של מורים, שאין לי מושג מה הוא באמת ולא היה לי כח לבטל אותו

אצל ההורים 😁

בילבלו אותי עם כל החשבונות האלו.

יש לי אשה וילד, ואני ממש לא רוצה להגיע למצב שאם ח"ו קורה לי משהו היא צריכה להתחיל לחזר על הפתחים כדי להכניס את הילד שלנו לחופה ביום מן הימים.

ויש חוץ מזה גם ביטוח משכנתא וקרן יחד.

יש עליי ביטוח חיים של כמה מאות אלפי שקלים למקרה שיקרה לי משהו והמשפחה תלויה בי. יש מוטבים בקרנות השתלמות כדי שיהיה אפשר להשתמש בכסף בלי צו ירושה.

 

ה"אונס" הוא תוצאה של המעשים.
מה גם שתמיד יש באפשרותך לבחור, לפעמים יכול להיות קל יותר ולפעמים פחות

א. תמיד הבחירה קיימת גם אם הקושי משתנה.
ב. חלק מעניין הבחירה הוא שיש השלכות למעשים שלך. השאיבה לטוב או לרע נגרמת כתוצאה מהבחירה הקודמת. אם היתה הבחירה "מתאפסת" מחדש כך פעם, זה היה פוגע באיכות הבחירה.

איפה שאתה מעמיד את עצמך

אחרי יצר מסויים, אתה מוריד מעצמך את יכולת הבחירה...
אתה לא נשאב אחריו- אלא כשאתה אומר את זה אתה מסיר את האחריות בבחירה מעליך. כלומר- לא אני בחרתי אלא כח עליון.
אבל זה לא כך זה לפעמים נראה לנו קשה, ולפעמים זה כוח ההרגל, אבל תמיד יש בידינו את הבחירה לבחור אחרת.

בגמרא מסופר על גדולי עולם ("מנשה חברין וכו" )שהרימו את שיפולי גלימתם ורצו אחרי עבודה זרה בטענה שזה לא דבר שכלי אלא יצרי - הייתה להם בחירה?!

כמו יצר של גילוי עריות, של תאוות,
יש יצר, אבל אדם יודע שבבחירתו להתמודד ולנתב את החולשה לחוזקה, לנקודת עלייה.
קיום היצר אינו בחירה, כמו קיומנו בעולם למשל,
אבל בבחירתנו ההתמודדות איתו. לבחור בין יצר טוב לרע בכל סיטואציה זה לגמרי אנחנו. בסייעתא דשמיא כמובן

אז איך המלך מנשה לא הצליח לגבור על יצר הע''ז שלו? הוא לא התמודד לדעתך?

(סליחה שזה נראה שאני מצדיק תבוסתנות מול היצר, אני רוצה לברר את זה לעומק.. )

אבל כן. על כל יצר אפשר לגבור
וביחס למה ש @חדשכאן אמר-
העובדה שתמיד יש אופציה לחזור בתשובה מלמדת על כך שאפשר לגבור על היצר- כי חלק מתהליך החזרה בתשובה הוא לקבל על עצמנו לא לחזור לאותו החטא- כלומר התגברות היצר.

המציאות מראה אחרת.

זה נשמע כאילו האנושות לא מנסה להתמודד... יכול להיות שכולם מנסים ולא מצליחים? (הרי אנחנו לא חיים בעולם אוטופי, יש יצרים ומעשים רעים בעולם)

זה אכן נראה שהאנושות לא מנסה להתמודד. אלא להיפך- במקום להתמודד, להיכשל ולנסות שוב ושוב, היא פשוט נותנת ליצר לגיטימציה- 'מותר לחטוא, וזה בסדר, כי זה הטבע שלנו, היצר הרע הוא חלק ממנו'.
קח את הקהילה הגאה למשל- זה לא רק שמותר פתאום לקיים יחסים בין בני אותו מין, אלא זה אפילו נהפך לטרנד! פדופיליה, 'המתת חסד'- כמה מדינות בעולם לא רק נותנות לאנשים להתאבד באופן חוקי, אלא נותנות לזה יד!!
אין דבר כזה 'כולם'. פשוט אנחנו שומעים רק את אלה שלא רוצים להתמודד, ואז זה נותן לנו את התחושה כאילו כל העולם כזה.
כשאין לאדם את המוסר הכתוב, הקבוע- המצוות, הוא יכול בקלות להיאבד בתוך עולם החומר והיצר הזה, כל פעם בטענה חדשה שפתאום משהו הפך להיות 'גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה'.

הם באמת לא מנסים, אלא מרימים דגל של "גאווה" מדומה במקום להתמודד או לנסות להתמודד.

אני אמקד את זה לציבור שלנו ולכלל הציבור ששומר מצוות - בציבורים שלנו הכל מושלם? 

אנחנו תמיד במגמה של השתפרות,
של לדייק בלעשות רצון ד'.

לפי הדעה שלך, מספיק להחליט שאני רוצה באמת להיות טוב - ופשוט להיות טוב! 

 

מבין השורות אפשר להבין שאת חושבת גם שיש כאן כח עצום ששואב וצריך לעזוב אותו לאט לאט,  זאת לא החלטה של רגע.

נגיד שאני מחליט עכשיו שאני לא רוצה לדבר לשון הרע לעולם בצורה הכי אמיתית שיש (הרמבם בהלכות תשובה גם מודע לכך שאדם שעושה תשובה שלימה עד כדי כך ש"ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם" ונפל שוב לאחר מכן - זאת תשובה שלימה, אולי כי הרמבם גם סובר שיש כאן כח עצום שאי אפשר לעמוד בפניו...) ודיברתי לשון הרע אחר כך - איפה הבחירה שלי?! בחרתי לא לדבר ונשאבתי לתוך החטא הזה!

כי אנחנו לא מלאכים! אנחנו לא שלמים מבחינה רוחנית, ואחד הטעמים לזה שנבראנו כך (או היחיד...?) היא כדי שנוכל לעלות, וזו המעלה שלנו כבני אדם, שתמיד יש לנו לאן לשאוף. וזה מדהים!
זאת החלטה של רגע (בסה"כ אתה אומר לעצמך שאתה רוצה להפסיק, אבל צריך להיות שלם לגמרי עם ההחלטה שלך), אבל לשנות לגמרי הרגל מחשבתי זה תהליך בפני עצמו. אנחנו כבני אדם גם מוגבלים במוח, שבו אנחנו חורטים דפוסי התנהגות, וככל שאנחנו נשאבים לדפוסי התנהגות רעים (כוח ההרגל) התהליך לצאת מהם יהיה ארוך וקשה יותר מאלה שדפוס ההתנהגות לא חדר להם עמוק בתודעה. זה קשה אבל תמיד אפשרי.
כמו למשל אנשים שמעשנים- לאדם שעישן פעם אחת יהיה הרבה יותר קל להחליט שהוא מפסיק לעשן לעולם לעומת אחד שמעשן כבר שנים שתי חפיסות ביום.
ויש סיפורים מדהימים על אנשים שהצליחו להיגמל מהתמכרויות.

אבל מה היא שווה אם אני בוחר בטוב, בתודעה שלי אני שואף לטוב, אבל בפועל אני עדיין ברע?

 

מכיר ב''ה מקרוב סיפורים על אנשים רגילים עם נפש ענקית שנגמלו מהמחלה של הדור שלנו, וזה עניין של תהליך אחד ארוך שמתמשך -  אני מניח שהם "בחרו" בטוב כמה וכמה פעמים - מה המשמעות של הבחירה הזאת אם היא כרגע לא שווה כלום?

 

בהבסה הסופית של היצר.
"שבע ייפול צדיק וקם"- וכל המפרשים שכותבים על זה
אין בחירה חלקית, יש בחירה מלאה בכל מה שנוגע לנו. במציאות יש יצר- אבל איך שאנחנו מתמודדים איתו זה לגמרי בחירה שלנו.

לפי שיטתך, כל יציאה מהטוב אל הרע היא תהליך - אני מסכים.

אבל התהליך הזה כמכלול כולל בתוכו המון בחירות קטנטנות שאולי כחלק מתהליך שוות, אבל כשלעצמן - אין בהם כלום...

הבסה סופית של היצר זה כשכבר אין לנו שום משיכה להיכנע ליצר, אף מחשבה על מאבק. היצר הטוב ניצח סופית.
וכך צריך לעבוד בהרבה הרבה תחומים...
אפשר ללמוד את זה מהתניא, דרגות של האדם- רשע בינוני וצדיק, זה יותר ברור אם קוראים משם.

וכמובן, כשלעצמן אינן שוות, כמו שאומרים שאדם שלומד תורה אבל סגור בבועה של עצמו אין בזה הרבה, כי התורה שייכת לכלל עם ישראל ולא לאדם הפרטי... תמיד צריך לזכור שהבחירות הקטנטנות האלו הן חלק מתהליך גדול יותר

מעצם טבעו של האדם יש בו יצר טוב ויצר רע - אי אפשר להגיע למדרגה של הכנעת היצר בחיים (זה מה שהמפרשים כותבים על אלעזר ואיתמר ועל רבי זירא ורבה). 

 

 

אז מהי בעצם הבחירה החופשית? הגדרה..?

הגדרה? לאדם יש יכולת לבחור את המעשים והמחשבות שלו שעל פיהם הוא יוצר את המציאות בה הוא רוצה לחיות, את איך ייראו החיים שלו.
זה ממש לא הגדרה מילונית, כי אני ממילא חושבת שהגדרה של בחירה חופשית היא ברורה...
אולי אצטט מספר בתגובה אחרת

עם הרעיון אני מסכים אבל זה מחזיר את הדיון לתחילתו, ועם הטענות שלך אני עדיין לא מסכים

"ב. ואולם להיות הדבר הזה נשלם כראוי, גזרה החכמה העליונה שיהיה האדם מורכב משני הפכים, דהיינו מנשמה שכלית וזכה, וגוף ארציי ועכור, שכל אחד מהם יטה בטבע לצדו. דהיינו: הגוף לחומריות והנשמה לשכליות, ותמצא ביניהם מלחמה, באופן שאם תגבר הנשמה, תתעלה היא ותעלה הגוף עמה, ויהיה אותו האדם המשתלם בשלמות המעותד, ואם יניח האדם שינצח בו החומר, הנה ישפל הגוף ותשפל נשמתו עמו, ויהיה אותו האדם בלתי הגון לשלמות, ונדחה ממנו ח"ו. 

ולאדם הזה יכולת להשפיל חומרו לפני שכלו ונשמתו, ולקנות שלמותו כמו שביארנו. 

ג. ואמנם גזר טובו יתברך, שיהיה גבול להשתדלות הזה המצטרך לאדם להשיג השלמות, וכשהשלים השתדלותו ישיג שלמותו וינוח בהנאתו לנצח נצחים. על כן הוחקו לו שני זמנים: אחד זמן העבודה, ואחד זמן קיבול השכר."

 

לא זכרתי איפה עוד זה מופיע אבל הרמחל מסביר שהמנוע להתקדמות בעולם הוא המלחמה בין הטוב לרע - ברגע שהכרעת סופית את הרע - סיימת את יעודך בעולם כי מנעת מעצמך להמשיך ולהתקדם. תסתכלי על זה כמגנט עם פלוס ומינוס שמניעים בצורה אלקטרומגנטית כלשהי משהו - ברגע שלקחת את המינוס - נגמר הסיפור.

 

כמובן שהסיפור של אלעזר ואיתמר ורבה ורבי זירא (רבה שחט את רבי זירא במהלך סעודת פורים) הוא על אותו רעיון. המפרשים מסבירים שהוא לא שחט אותו פיזית ושבני ארון לא מתו מוות טבעי אלא הם למדו תורה והגיעו למדרגה רוחנית כל כך גבוהה שנשמתם לא עמדה בזה ופרחה וכך גם נשמת רבי זירא שלא הצליחה לעמוד בקדושה הזו. יש גבול לקדושה שאדם חי מסוגל להכיל - כשאין יצר טוב ויש רק רע הגוף (מעצם היותו חומרי) פשוט לא יכול להכיל את זה...

כיוון שיש לאדם הרבה יצרים חומריים.
אם תחלק אותם הם יהיו רבים, ולא תצליח להכניע את היצר בכולם.
אבל כשאתה בוחר מערכה אחת מתוך כלל המאבקים שיש מול היצר באפשרותך להביס בה את היצר הרע לגמרי- ואז אתה עובר למלחמה הבאה.
לנצח את היצר בכלל המערכות והמאבקים- זה לא אפשרי.
ולזה התכוונתי.
אתה יכול להסתכל על זה בשתי דרכים-
הפסימית- לא משנה כמה ננסה, אף פעם לא נהיה מושלמים.
האופטימית- תמיד יש לאן לעלות, תמיד יש מקום להשתפר, להתקרב עוד צעד לרצון ד'.
שתיהן מסבירות את אותו עניין, אבל מי שמסתכל דרך אחת מהן מגיע למקום אחר מאשר אם היה מסתכל בדרך השנייה.

ומשתדל לפעול על פי הדרך האופטימית

(גם אם זה לא משתקף עם השאלה)

"עיקר הנפילות באות מפני שאינו מאמין בקלותה של התשובה"
(אורות התשובה,יד,ד1. ציטטתי בערך לא מילה במילה)

שהחלטת להתמיד בדבר מסויים? ספורט/מצווה מסויימת או אפילו דיאטה? 

הצלחת להתמיד בזה? אני לא מכיר אותך אבל אני מניח שלא...

למה? הרי בחרת לעשות טוב!

וזה מה שאני אומר, שיש פה משהו מעבר לבחירה בין טוב לרע, יש פה שאיבה עצומה בין כוחות שהאדם מיטלטל בניהם...

זה הכל בחירה

כל זה קרה שהחלטת על משהו *באמת*, למה לא החלטת כל דבר באמת? 

 

זו מהות הבחירה. אם הבחירה היתה קלה, שוב, זו פגיעה באיכות הבחירה.

זה שאנשים לא מצליחים כל הזמן לעמוד בזה לא אומר שאין בחירה. אם אף אחד לא היה מצליח אף פעם לעמוד בזה, הייתי אומר שזה לא ניתן לבחירה. אבל אין שום דבר (לפחות שאנחנו נפגשים בו) שהוא כזה.

תודה!

ותביעה עצמית תמידית. החיים בעולם הזה לא קלים בכלל. המלחמה כנגד היצר לעולם לא נגמרת.

אבל ב"ה זכינו לדברים שיעזרו לנו במלחמה הזו. דברי חז"ל בין היתר

@חביב שזורם מזמן לא אמרת שהפורומים מתים.
@חופשיה לנפשי חכי, תכף תקבלי ממנו הסבר מה זה הזילזול..

ממש!

@פה לקצת לא קמת?

הנה, קמתי
(יום חופשי)

בוקר טוב!

איזה כיף!

אן בוליוויבול!

קיצונית לצד השני.

זה נראה לי כמו בקבוק תבערה.

@פוליאנה
שוב היום יהיה לך שקט

קפצו עליי עד שהתעוררתי בפעם השניה.
הקפיאו אותי למוות עד שהתעוררתי בפעם הראשונה וגם החביאו את השלט.

אוייבי איש אנשי ביתו.

 

סוסיא = סוס בארמית. 

ואולי דווקא טוב בימים האלה
להרגיש קצת
שאין לנו מקום.

יש לי אי אמון ברופאה ולכן אני לא הולכת אז אני ממשיכה לסבול. אוופ אוופ אוופ . למה לא נותנים לי להחליף רופאה?

למה הם לא נותנים? קרציות.

מכסת הרופאים האחרים בקופה מלאים אז אני לא יכולה לעבור

תרגישי טוב!

בטלפון זה שעות

מקווה שיסתדר

אצל רופאה אחרת לא בעיר מגוריו. בדקה אותי ואמרה שהכל בסדר אבל ליתר בטחון לקחה משטח גרון. היום קיבלתי את התשובות וב"ה מתחילה אנטיביוטיקה

רפואה שלמה ומהירה!

בד"כ זה מסתכם בתשלום נוסף לרבעון.

העניין שאם אני עוברת אז אני צריכה לשלם הכל. כרגע זה על ההורים

ותעברי.
הבריאות שלך חשובה יותר.

לק"י

אצל רופא משפחה לרוב נותנים תור למישהו אחר.

כי הם לא 'הרופאים שלי'

לא נוהגים שבוע שחל בו
הם לא אוכלים בשרי בכלל ב9 הימים

שבשבת כן

דגים" (משנה חולין ה, א) [אם כי בנדרים הולכים אחר דעתו וזה לא כולל (בבלי נדרים נד: )]

😏

אבל הם יכולים לקבל את המסורת ממי שיש לו...

בתאבון!!🤗🤗

אם אתה לא רוקד בלט?

מישהי שתלמד אותי?

תתנחם

אשכנזים החמירו בתספורת מי"ז בתמוז
ובכיבוס (ורחצה) בתשעת הימים

סמכות שתוכל לעדכן את מנהגי האבלות על ירושלים:

הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶיהָ וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶיהָ. וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ. וְהַשּׁוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב.

הדברים קצת השתנו מאז נכתבה התפילה הזו.

וזה עדין רלוונטי לצערנו

כסנהדרין - זה חלק מהגלות, חלק ממה שמתאבלים עליו)

ויחד עם זאת, ירושלים עדיין בזויה - הן בחסרון המקדש והן בעובדה שיש בה כנסיות ושאר בתי עבודה זרה, שאין לנו כח להחריב.

השו"ע מזכיר בזה כמה דעות. גם הרב עובדיה וגם הרב אליהו כתבו שהמנהג בארץ ישראל לאסור מר"ח לא כולל ר"ח. כך שכל ההבדל בזה בין אשכנזים לספרדים הוא של יום אחד. תימנים אכן נשארו עם דין הגמרא שאסור רק בסעודה מפסקת. מה שאין בכלל השנה.

ספרדים לא אוכלים בשר או שותים יין בכל תשעת הימים למעט ראש חודש אב, ולא רק בשבוע שחל בו.
שבוע שחל בו לא רלוונטי לכל הדברים, אלא רק לענייני רחיצה וכביסה (שאיתם לפי חלק מודעות אין בעיה השנה כי אין שבוע שחל בו)

יש שרצו לדייק בחלק מהאחרונים האשכנזים שיש שבוע שחל בו. אבל לאשכנזים כמעט אין נפק"מ, כי אוסרים כל תשעת הימים.

תתחיל להשלים עם זה.

ולכל מי שתהה לעצמו - אצלנו בבית אוכלים בשרי השבוע.

ב"ה
@כישוף כושל @ענבל @lighat star @סלט @נפתלי הדג

בס"ד

זה לא קיים

אושר זה מושג שאנשים המציאו כדי שיהיה להם מטרה לחיים

הומצא על ידי אנשים שאין להם מטרה בחיים, כדי שיוכלו ללעוג לאלו שיש להם.

בס"ד

מילה שהומצאה על ידי אנשים מתנשאים שמנסים לסתור בלי תירוץ טןב את דעתם של אחרים

יש לי אשה וילד. אני מאושר עד הגג, ב"ה. אם את סבורה שזה משהו שאני ממציא כדי להרגיש טוב עם עצמי אז שיהיה לך המון לבריאות (הייתי אומר שאם זה מה שעושה אותך מאושרת... אבל כנראה שלא).

מתנשא? כן. אני מתנשא. מה לעשות? אני עוד מהזן הישן, של אנשים שבאמת חושבים שאם הם חושבים משהו אז כנראה זה נכון.

בס"ד

התחלתי לקרוא וישר נעצבתי
אפילו לא סיימתי לקרוא
אין לי מושג מי אתה ולמה התכוונת כשכתבת מקודם
אני הגבתי לך כהשתעשעות במילים
לא אמרתי שום דבר עליך בשום צורה שהיא

פשוט רציתי שיהיה ברור שיש אושר, והוא אפילו בר השגה...

הכל טוב. no offense.

בס"ד

המ
אני מניחה שאושר קיים במינונים קטנים מאוד והוא די נדיר

מקראה לילדים בבתי ספר?
זה חומר דרך משרד החינוך?

 

  

כותל \ קוטל

זה חוסר התחשבות בבעלי חסימות

רציתי לפתוח כאן דוקס בעבר, אבל אפשר לראות את כל חשובונות המייל של מי שהגיב שם.

די מאנטג

אפשר להכנס מגלישה בסתר או ממקום שבו החשבון לא מחובר ואז אתה מחובר כ: לוטרה עצבנית/ נחש מבולבל/ ראם מתרעם

כי לי הוא מראה את העריכות האחרונות.

ואם מפרסמים דוקס כאן, צריך להזהיר משתמשים איך להשתמש

אני רואה שהשיעורי אמונה בערב פתוחים גם לנשים (עזרת נשים פתוחה). אז ככה:

 

20:30- 21:30: ביום ראשון יש שיעור של הרב אורי שרקי בכיתת אמונה- "דעת תבונות לרמח"ל".

ביום שלישי שיעור של הרב גולן כהן גבאי  בבית המדרש החדש על "שיחות הרב צבי יהודה".

ביום רביעי- הרב צבי נחשוני על עבודת המידות.

ובחמישי- הרב גולן כהן גבאי בבית המדרש החדש על "שיחות הרצי"ה"

 

21:30- 22:30: ביום שני יש שיעור של הרב אייל ורד בעקבות ברכות השחר בכיתת אמונה (מתחיל ב 21:15).

ביום שלישי יש שיעור של הרב עוזי ביננפלד על ספר מלכים ב' בכיתת אמונה (מתחיל ב 22:15)

ביום חמישי שיעור של הרב אשר בוחבוט- 'להקשיב לפרשה' בבית המדרש הישן.

 

23:00- 00:00: ביום שני שיעור של הרב יורם אליהו ב"פרי צדיק" על פרשת השבוע, בכיתת אמונה

 

 

ייתכן שפספסתי משהו (או כמה). מקווה שהועלתי קצת

 

 

(מקור: ערוץ מאיר – שיעורי יהדות)

כמה הערות:

השיעור של הרב וורד ביום שני- מתחיל ב-21:00.

השיעור של הרב עוזי ביננפלד ביום שלישי- מתחיל ב-21:30.

השיעור של הרב יורם אליהו ביום שני- מתחיל ב-22:00.

כלי "עבודה", פאזלים לקטנטנים...

 

בתור אמא לתאומים (בנים) - ממליצה כן לקנות להם אותו דבר, כדי שלא תהיה קנאה...

לילדה בת שנתיים?

הקטן שלנו מגיל חצי שנה מתעניין בהם. בגיל שנה התחיל לעשות ערמות.
עכשיו התחיל לנסות לחבר.

זה באמת אחלה רעיון

@מזמור לאל ידי

 

חוץ מזה, מגנטים זה לא מתנה אישית לכל אחד - קונים קופסא אחת לכל הילדים, מן הסתם.

תודה לכולכן

זה נראה יותר כמו, "יש לך סוד? בוא תגלה לנו גם!"

ומכיוון שאין לי איך לדעת מי חשוף להערות הסודיות האלו, אני לא הולכת לכתוב בהן שום דבר.

זה מיועד כנראה יותר לאנשים עם זיכרון קצר/אנשים שצריכים את ההערות אבל זה לא כזה חשוב להם.

למשל לכתוב "פצל''ש של רוחניקית לשעבר" או משהו. או "לזכור לשלוח לה תמונה של חיילים".

בעיקר כדי לזכור מי המשתמש, מה השם הפרטי שלו (אם אמר לי), עם איזה פורומים הוא עובד ומה הייתה הבקשה האחרונה שלו ממני.

 

 

(יוהוווו עכשיו אני יכולה בבטחה ללכת ולכתוב את כל מה שאני יודעת על כל המשתמשים!)

אגב, אני באמת חושבת שזה שימושי בעיקר למי שעובד עם המשתמשים, אבל נחמד שיש את האופציה בכל מקרה גם אם אני אישית לא צריכה אותה

או שאם יש צורך אז אתה כן יכול לראות מה כתוב?

על מי את רוצה לכתוב? 😁

כל מה שעוד מישהו חוץ ממך יודע, זה לא סוד


ואני ממש לא מתכוונת להשתמש באפשרות החדשה הזאת

כי יש מצב שאת חושבת שרק את יודעת, אבל זה באינטרנט.
ולכן זה לא סוד.

חייב להגיד שיש בזה משהו חשדני מדי..
@פה לקצת

תיקון לשלך בתגובה לסלט

ולמה אתה לא רוקד בלט?

⁦🤷🏻‍♂️⁩

תשאלי את @מחפשת^

הולכת להחליף למשו אקטואלי יותר

אני לא מנסה לתת לפורום מקום מרכזי יותר ממה שהוא. אני נכנס לפורומים מסוימים בתדירות שמשתנית, קורא דעות ודיונים ולפעמים מגיב.

לא מוצא בזה צורך בשבילי.

לא בגלל שאני חושש שמישהו יראה

פשוט אין לי צורך בזה

דברים שהם רוצים לשמור בסוד

היה חסר לי את מרכז...

עד שדרות