פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 613)

השקטת התודעה ונוכחות בגוף

'מדיטציה'

יש תמיד שאיפה מסויימת ליותר. אבל אחרי קו מסויים זה כבר לא מעניין. זה פחות משנה את החיים.

כשיש שפע בסיסי, אפשר לשאוף לעוד ואפשר פשוט להסתפק בו.

יש לי אוטו בן 7. אני יכול לשאוף לחדש ויכול להנות ממנו כשהוא נוסע תקין ונעים לי לשבת בו. לדוגמא.

ברגע שעברת לשיפוט שזה יותר מדי - יצאת משמחה

"שמחנו כימות עיניתנו שנות ראינו רעה"

חזרת למלאות הטבעית שהיתה לך לפני שראית רעה וחסרים.

עכשיו תמלא אחרים בשמחת ה'

נובעת מענוה, מההכרה שה' מנהל את המציאות והוא קובע את מזונותיו של אדם והוא קובע מה חלקו של כאו"א. 'מזונותיו של אדם קצובין לו'.

ברגע שזה מקושר לה', שזה בא מהמקום הזה של הענוה- אין חשש שזה יביא את האדם לגאוה וליציאה מגבולות הטעם הטוב בשמחה על חלקו. זה ההודאה בחלקך האמיתית.

כי כל השמחה היא בעצמה הודאה לה' ומה שהאדם מודה לה' אין לזה גבול... כל המרבה הרי זה משובח.

(מתייחס לזה: מה לדעתך אדם עושה אם הוא שמח מידי בחלקו? - צעירים מעל עשרים

אלא"כ לא הבנתי מה כוונתך)

גישה יפה לחיים.

כל מיני דברים. שלא יהיה ללמוד- לאכול- לישון כל השבוע...

עכשיו גם אני סקרן

זכית!! 

אבל מחכה מאוד לחזור אליה.
כשאין לי שיגרה אני מרגישה שאני פשוט הולכת לאיבוד.............

אין לי סדר יום, אין הרגשת מחוייבות לאיזשהיא מסגרת כלשהיא, ואין את תחושת הסיפוק המטורפת והמשמעות שהייתה לי בעבודה שלי. (עבדתי כגננת)

נכון שבסוף עזבתי את השיגרה, כי המקום הספציפי לא התאים לי והערים עליי המון התמודדויות לא פשוטות, אבל מאז אני ממש מחפשת את מקומי הנכון, וזה לא פשוט להתרגל לאי שיגרה..

שכדי שאני אשמח בשגרה שלי, אני חייבת לקבוע מראש זמנים שמוקדשים לי ליצירה ולמרחב נשימה.

ככה גם אם העבודה או הלימודים דורשים הרבה כוחות נפש, יש לי מה שמטעין אותי באופן קבוע.

האם אתה זה מרגיש שאתה איטי, או שהאחראיים עליך אומרים זאת?

האם אתה מתבייש לגשת לשאול אנשים שאלות כשאתה תקוע, ומנסה לפתור הכל לבד?

האם אתה "חייב" להבין דברים עד הסוף לפני שאתה משתמש \ משנה בהם משהו, או שאתה יודע להסתפק ברמת-הבנה-נצרכת כדי לבצע במשימה, שלוקח פחות זמן להשיג?

האם אתה פרפקציוניסט באופן כללי?

הכישורים שצריך בשביל להצליח בלימודים דומים יחסית לכישורים שצריך כדי להצליח בראיון עבודה ודי שונים מהכישורים הנצרכים כדי להצליח בעבודה.

לימודים + ראיונות - צריך כישרון תיאורטי, לפתור חידות וכו'.

בעבודה סביר יותר להתעסק רוב הזמן בעניינים טכניים של כתיבת קוד: לדעת "להיכנס" לתוך קוד כתוב ולהשתלב בתוכו - כאשר לרוב מדובר במערכת גדולה מאוד. לדעת לחפש ולמצוא כלים מועילים לצרכים שונים, אולי לצורך קטן שעבורו לא משתלם ללמוד "פרפקט" את הכלי, אלא רק קצת - בשביל להשתמש נקודתית. מי שמרגיש שהוא חייב להבין הכל לגמרי עלול להתקשות במשימות כאלה, כי המערכת פשוט גדולה מדי בשביל ללמוד ולהכיר את כולה, בוודאי כשיש משימה לבצע בזמן קצר. זה גם עלול להיות הרבה פחות מעניין עבור חלק מהאנשים.

חייב להעיד - אני בחיים לא עברתי ראיון עבודה "סטנדרטי". אבל כשהביאו אותי להציל מערכת קיימת, זה דרש פשוט לפתור את הבעיה ולא לעבור את הראיון העבודה.

אני הפוך ממך. אין לי סיכוי לעבור ראיון עבודה אבל בעבודה עצמה אני טוב

מה זה "דברים שלא קשורים לעבודה" שאתה מתרכז בהם? רוצה לנסות למקד?

איך נראה הבוקר שלך? איך אתה מתמודד עם למידה עצמאית מבולגנת סטייל stackoveerflow ?

זה להיתקע בלהבין מה המשימה? או להיתקע בדרך לפתרון?

אם זו הבעיה הראשונה - איך בעצם זה עובד כשמגדירים עבורך משימה? צריך לראות איך אתה דואג שלא תסיים את השיחה עם הבוס \ ראש צוות לפני שאתה מבין מה מצופה ממך. הרבה פעמים אנשים שמכירים מערכת היטב שוכחים להבהיר חלקים שעבורם הם ברורים מאליהם, כאשר לחדש יש "חורים" וחסרים במקומות שהוא חייב לשאול, והותיק פשוט לא שם לב לזה...

הצמידו לך חונכים במקומות העבודה השונים? האם ניצלת אותם?

צריך להבחין בין האדם למעשה:

כשהאדם בחיים וממשיך במעשה רע (איזה שלא יהיה) אז אנשים מבקרים ומגנים אותו ובצדק - אבל הביקורת, חריפה ותקיפה ככל שתהיה, לא מתייחסת לאדם עצמו כמכלול אלא למעשה גם אם בפועל היא מופנית לאדם שעושה אותו.

כשהאדם נפטר וממילא כבר לא עושה את אותו המעשה הרע אז מתייחסים לאדם כמכלול - לפעמים אותו מעשה תופס מקום מרכזי ביחס ואז מגנים את האדם גם אחרי מותו ולפעמים פחות (במיוחד כשמדובר בדבר טראגי שהאדם שילם עליו את המחיר כמו במקרה שתיארת) והמעשה מוזכר כדבר שולי.

אני חושב שהחלוקה הזו אמיתית ונכונה, ולכן שאין צביעות ביחס השונה לאותו האדם בחייו ובמותו.

(לא מכיר את השחקן שהזכרת וגם לא ממש מעניין אותי הסיפור,אבל לי השאלה שלך התחברה לשאלת היחס לרב קרליבך)

זה ישמח אותי מאוד אם זו תהיה רמת הצביעות.
צביעות חמורה ממש, לעומת זאת, היא להתנפל על אהוד ברק וענייניו (המביישים, המביכים, ושפוסלים אותו להבנתי מכל וכל מחזרה לפוליטיקה בישראל) עם אפשטיין, ובאותה נשימה לשכוח מה היה הקשר של דונלד טראמפ עם התפלץ המבחיל.
וכל זה רק כי ככה נוח פוליטית לסנן את הידע ואת מה שיושב בראש.

מסכים במאת האחוזים
ולדיראון עולם

כבל USB ארוך בשביל שיכנס לשם מסביב לשמשה. עובד אחלה..

ומסכים עם כל מה שנזכר לעיל.

עשרות רבנים נגד הרב טל: "לא ראוי ללמד"

מרגיש לי שזה עבר קצת מתחת לרדר בפורום ובכלל..

סוף סוף יש דברים ברורים ולא סתם שמועות

שניפחו יותר מדי לענ"ד. מי שצועק לטובת הצד הפגוע תמיד נחשב צדיק וצודק, אבל צריך לקחת דברים בשיקול דעת ופרופורציה. הרב טל הוא צדיק ועובד ה' וירא את ה' מרבים, מסר ומוסר נפשו על התורה. כי שמנהיג קהילה ומייעץ, צריך לפעמים ללכת על גבול דק בלי לעבור אותו. קורה לבנאדם שטועה. יהיו השלכות הטעות חמורות ככל שיהיו, זה לא מצדיק כל תגובה. אם ביה"ד של הרב ווייס היה פוסק לרעתו, כולם היו מלקקים את האצבעות, אבל אם פסק לזכותו, מתחילים לעורר עירעורים. טוב שזה "נשאר מתחת לרדאר" כדבריך, אין עניין לעורר ביזיון ת"ח והתורה, לה"ר ורכילות ופנינים נוספות. נא לא להגיב לי עכשיו דברים הנגועים בהנ"ל. מלבד זאת, לגבי אזרחים מן השורה כמונו אין תועלת מנבירה בעניינים אלו, ומוטב שנעסוק בדברים מועילים יותר.

מי ניפח יותר מידי ודיבר לשון הרע?

הרב ליאור? הרב דרוקמן?

בסה"כ פרסמתי את המכתב שהרבנים פרסמו, לא כתבתי שום דבר מעצמי.

הרבנים פרסמו את המכתב כדי שהוא יתפרסם.. וברור שיש לנו תועלת מהמכתב.

לא מביע עמדה (בינתיים) אבל רק אעיר שהשימוש ברמב''ם שגוי לדעתי וזה קצת צורם לי כי מדובר בת''ח גדולים.

(אמנם ציטטתי בעצמי את הרמב''ם הזה מהלכות סנהדרין בהקשר הזה לפני כחודש, אם יש כאן מי שזוכר, אבל הדגשתי שזה לא שייך לנושא הלכתית אלא בגדר קריאת כיוון מוסרית)

"וכן אסור לספר בשבחן ואפילו לומר 'כמה נאה גוי זה בצורתו', קל וחומר שיספר בשבח מעשיו או שיחבב דבר מדבריהם; שנאמר 'ולא תחנם' - לא יהיה להם חן בעיניך, מפני שגורם להידבק עמו וללמוד ממעשיו הרעים"

זה לא בגלל שצריך לשקר לעצמנו, אלא בגלל שצריך להסתכל על הפנימיות - בפנימיות, מצד האמת, יהודי הוא יפה יותר. לא מבחיני פיזית אלא אמיתי יותר - מבחינת הנשמה שלו.

אם הכוונה לשבח את ה' על שיצר בריה נאה במיוחד.

בכ"מ התגובה שלי הייתה צינית.

זה נכון שיש ברכה על יופי, גם של גוי, אבל לשבח את הגוי "פלוני יפה" אסור.

אבל שוב, אם הכוונה לשבח את ה' על שיצר בריה נאה במיוחד, זכור לי שמותר.

אם כן, אני עדיין לא יודע עד כמה אני מסכים איתה.

הכל בעייני המתבונן...

בכ"מ אין צורך בדיון הזה, המשך יום טוב.