פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 613)

מגיע לך שיהיה לך רוח הקודש. דווקא.
בטח תתחרפן מזה

הבעיה שאי התקדשות מבחינות אחרות ( לפעמיים בעל כרחך) יכולה לשבש הכל

כי לפעמים זה לא תלוי בנו.. 

נגיד בשחיטה, זה לא תלוי בך. זה תלוי במלא גורמים אחרים ואתה יכול לחשוב שאתה אוכל כשר וזה בעצם לא.

או נגיד שאוכלים אצל אחרים, וסומכים עליהם שהכל כשר. אבל בעצם לא..

בקיצור.. זה הבעיה באוכל שאחרים מכינים לנו אותו, או שאנחנו סומכים על מלא חברות, משגיחים.

עד שהאוכל מגיע אלינו הוא עובר הרבה.. 

שעיקר השגת האדם ברוח הקודש תלויה בזהירות ובכוונה בברכות הנהנים.

 

ראיתי בעוד מקומות גם דברים אחרים..

יש גם מה שכתוב להשתתף בצער השכינה או בצער של עמ"י.. משהו כזה.. 

נכון

וגם להיות בשמחה

ולהזהר מגאוה וכעס

וכמובן לימוד תורה בהתמדה

וטהרת המחשבה

 

אם את רוצה משהו יותר מדוייק, 

יש לי בבית את הספר "ויחד לבבנו" של הרב ראובן ששון, הוא מדבר על זה שם,

אני יכול לצלם לך משם.

אולי כדאי לפתוח שרשור כולל של איך משיגים רוח הקודש לפי מקורות שונים

@חסדי הים

תזכירו לי אם אני אשכח..

ממש מחזק

סליחה

אולי בכלל מי שירה באותו אתיופי היה אתיופי סמוי? גם אם לא נחפש דרך אחרת להאשים אותם...

איזה כיף שיש אתיופים, אפשר להפיל עליהם הכל.

להזכיר לך מי אמר את זה על יהודים?

היה נראה שאת משייכת את הערסיות במשטרה לאתיופים ששם...

ושומרים
ומאבטחים
וברמנים
המוכרים
ובטלנים
וחרוצים


זה מצחיק כמה העובדה שאנחנו מתייחסים אליהם כחלק בפני עצמו, מספרת על הבידול

אם מעורב בעוד חומרים - אז זה לא חרדל אמיתי. גם עולה פחות.

 

ולגבי "חרד"ל" - ביטוי מומצא ע"י אנשים שכנראה קשה להם להכיל את זה שגם בתחום התורני, יש התקדמות והתחזקות, כולל אצל אנשים מהציבור הדת"ל, תורניים יותר; ובכלל שיש גוונים. אז המציאו תיוג בלי קשר למציאות.

משרת גם עיתונאים, שצריכים פלומבות-מהירות, ללא מחויבות למציאות - וגם "אנטישמים-בגרוש", שצריכים מטרה מסומנת, שאפשר להוציא מתוכה כל מי שהוא באמת ממש אותו ציבור, אבל פופולרי מידי מכדי להיות מסומן כ"אויב"..

לרוב יותר לכיוון הקווניקיות, אבל לא רק.

מתאפיין בעיקר בשמרנות ביחס לדתל.

אין דבר כזה.

 

אם היו אמרים "תורניים לאומיים", זו רמה תורנית. שבוודאי היא באה מהשקפת עולם עמוקה יותר. וגם ה"שמרנות" שלה, היא היכן שזה דבר שנדרש עפ"י דרכה של תורה. לא משהו סכמתי.

 

אבל ה"חרדי" מניין זה בא?

 

המאפיין העיקרי של ההבדל בין התפיסה ה"חרדית" לגווניה, לבין התפיסה התורנית הלאומית, הוא היחס לשיבת ציון בימינו, למדינה.

 

וכמובן, אלה שהם מכנים אותם כך - הם הכי לא כמו ה"חרדים" בנושא זה.

 

לכן, זו המצאה.

 

[גם הביטוי "קווניקיות", יש בו מאפיינים של פלומבות. אני מכיר חלק מהאנשים שאליהם מתייחסים בזה - זה פשוט לעשות משהו שחור-לבן מדָבר שהוא לגמרי לא כך]

כמו החשמל

החשמל - הוא לא המצאה, אלא גילוי של דבר שקיים באמת.

 

הביטוי הזה, הוא שקר מיסודו.

 

כזה "איפכא מסתברא".

 

מלבד מה שכל מטרתו הוא קטלוג מזוייף.

שתי שאלות פשוטות
האם אתה דת''ל
האם אתה דוס
אם התשובה לשתיהן היא כן אתה חרדל

אם התשובה היא לא אתה לא חושב שאתה חרדל

ואם אתה אומר משתדל אז אתה הכי חרדל שיש

בברכה,
יו''ר העמותה העולמית לתיוג והכללות, מייסדי מבחני 'בחן את עצמך' וממקימי 'איזה נסיך דיסני הכי מתאים לך?'

פ.ל.ח

מניסיון התוצאה תמיד מאכזבת

פשוט כי כל נסיך דיסני הוא דמות שטחית ומעצבנת ועצלנית שלא מזיזה אצבע והעולם היה טוב יותר בלעדיה

יש לו 3 משאלות. הוא יכול לבקש הכל!

יכול לבקש שלא יהיו עוד מחלות ויכול לבקש שמחה ואושר לכל העולם אבל לא! הטמבל מבקש להיות נסיך כדי שהנסיכה תתחתן איתו.

כזאת אגואיסטיות לא ראיתי מימיי. הבחור גנב, פושע. 

הנסיכה לא צריכה להתחתן איתו. אין בנישואין האלו שום תועלת לממלכה והוא לא ראוי להיות מלך בשום אופן!

פשוט בושה של סרט. בושה.

מבינה מה את אומרת, אבל עניי עירך קודמים לפעמים.
המשאלה הראשונה הייתה לזכות באהבה בעצם - שזה דבר גדול באופן אובייקטיבי (זה שהוליווד החליטו לעשות בה שמות לא גורע מהגודל שלה).
המשאלה השניה הייתה פיקוח נפש - שדוחה הכל (כשהוא טבע).
המשאלה השלישית הייתה לשחרר את ג׳יני - הכרת תודה.

אז שוב. מבינה מה את אומרת, אבל זה לא שהוא ביקש מלא כסף לעצמו וארמון וכבוד..


(וואו, זה נראה לי הכי הרבה שדיברתי על אלדין בחיי.)

הוא מבקש בהתחלה להינצל מלמות במערה, זה סבבה להציל את עצמך למרות שזה עדיין אגואיסטי כשאתה יכול להציל את האנושות במקום.

 

אבל אחרי זה הוא מבקש להיות נסיך שעל זה אני חולקת (לבקש אהבה הוא לא יכול כי הג'יני לא יכול לעשות את זה, אז הוא מבקש את התנאים שצריך כדי שהנסיכה תאהב אותו מעצמה. ואגב, לבקש שמישהו יאהב אותך בדרך קסומה ולא מרצונו החופשי זה סוג של אונס לדעתי. הוא כזה אדם רע)

 

ואחר כל לשחרר את הג'יני, סבבה, הכרת טובה. אבל האנושות!!!!!!

1. הוא לא ביקש לצאת מהמערה, הוא גרם לג׳יני להבין שזה מה שהוא רוצה מבלי להשתמש במשאלה בשביל זה 🙃

2. הוא באמת לא ביקש שהיא תאהב אותו, הם פשוט יצאו לדייט אחד והייתה לו הרגשה חזקה שזה זה אז הוא ביקש בעצם את התנאים שיאפשרו לו להיפגש איתה שוב - בתנאים שיאפשרו לה גם להסכים להינשא לו. הבחירה עדיין הייתה בידיה לגמרי. במיוחד שלא לוקח לה כ״כ הרבה זמן להבין מי הוא. וגם - הוא לגמרי צריך לסמוך על הקסם שלו (האנושי) כדי להצליח פה. הוא עדיין צריך לנהל איתה שיחה ולפתח חברות וקשר כמו כל אחד אחר.


וכן, אמרתי - אני מסכימה איתך לגבי האנושות, אבל אני לא חושבת שהבחירות שלו היו עד כדי כך מופרכות, מאידך.

הם פשוט נזק למדינה.

כלפיהם עכשיו.
כדי לא להוסיף לאתיופים עוד סיבות לכעס על המשטרה הגלל היחס הנוקשה והאלים.

האזרחים סובלים?
העיקר שקציני המשטרה יצאו ללא רבב ולא יואשמו בפגיעה בחפים מפשע

זה חוסם תקרינה ואם הקרינה נחסמת בחליפה אז בצילום רואים חליפה ולא תשלד

לפחות בבקו''ם היה...
כנראה שיש דרכים

המעיל מגן מקרינה על החלקים שאתה לא מצלם.

תנער זדים מזבולך

 

 

מילים כל כך עוצמתיות. 

@נגרינסקי ו @פוסעת, כנהוג כל האורחים שרו את השיר לפני אם אשכחך, מול נוף מדברי עוצר נשימה, ברקע השקיעה, תזמורת מעולה...

 

היה חשמל באוויר בשיר הזה... פשוט חוויה...

שתזכו להקים בית נאמן בישראל!!

נוף הירדן?

היית גם?

לפני השיפוץ האחרון הייתה שם אקוסטיקה די מזעזעת.

 

אני רק תוהה אם כל האלה שלא לבשו חןלצות פשוט לא פנויים.

של "החתן לא פנוי אבל אני כן!"?

היו כמה שלא לבשו אותן...
מה שנקרא- פה חשדתי.

כי בתכלס הן נועדו לריקוד ואני לא רקדתי...

אלא של חוסר קוארדינציה...

עלייך שתתחילי לשדך...

לפחות שניים דיברו איתי על זה

גם איתי דיברו על זה.
אבל א. לא חושבת שיש לי את זה.
ב. לא מכירה אתכם מספיק.
ג. אתם גרועים בלחפש... "תמצאי לי מישהי חמודה עם מידות טובות" יופי במת.

(לא מכירה אותך, אבל כל עוד בעלך מכיר את החברים שלו, ואת את החברות שלך, אז אפשר לומר שיש לך את זה)
בהצלחה

האמת שניסיתי לעשות שידוך, אבל היא התלבטה ממש אם להתחיל לצאת והחליטה שלא.

ומאמינה שבמשך הזמן יצא לך קצת להכיר

אני שונא את החופות האלו. שהרב יבוא, יברך, קוראים את הכתובה, שבע ברכות, חתן נותן טבעת, שובר כוס ושלום על ישראל

תהלך בקרב מחנותינו

לבקשתה.

דווקא אהבתי את הכנות שלה למרות הבוטות.

סתם
אולי ספר 'חפץ חיים' היומי ו'שמירת הלשון'

כוס עם תמונה שלכן,
כרית עם תמונה
לוח מודעות עם מכתב ותמונות

או קלסר גדול גדול

ואת שניהם לקשט יפה עם בדים וכו'.

גם ספל יכול להיות שימושי.

כוס לשתייה חמה - האלו שלוקחים לדרך.
מאד שימושי

אם היא בקטע של כתיבה לעצמה וכו'. יש שם גם קטעים מאוד יפים.

אפשר את היומן עצמו של שנת תש"פ.... כנ"ל..



אולי קצת יקר, כדאי לנסות להזמין/ לקנות דרך האתר או המשרדים שלהם... או דרך ישיבות למיניהם. לי קנו בישיבה וזה כמעט חצי מחיר..

עם הרבה איחולי הצלחה ולימוד פורה.

ותודה!

כן, לפעמים עוזר לסמן בספר שלומדים אז כדאי לא להרוס את הספר בקשקושים.

רבקו בלעז

בישיבות משתמשים בכרטיסים. "עוישה פסים"

ההפסד כולו שלהן

סתם עושים "אופנה" ממה שאין בו אפילו צורך.

יעיל אולי לא, בסדר
חוץ מזה, בשביל מה אם לא זה יש טלכרט בעולם?!

אם יש דינוזאורים בעולם
אז זה

יש מצב שזה יעיל יותר רק בספרים שהעמודים מחולקים לשתי עמודות ויותר

עם הקדשה חמה, ואת שמה.

כל מה שלא תקנה/י מומלץ לקנות אותו בפריים דיי של אמזון שיוצא ב -15 וה- 16 ביולי.

עוד פרטים על פריים דיי - פריים דיי אמזון

* ספל לקפה זה תמיד טוב. עם תמונה/ כיתוב. תלוי באופי שלה, יש כאלה שיביך אותן להשתמש בספל עם תמונה ויש כאלו שהכי ישמח בעולם

* קולאז' יפה לחדר, עם תמונות שלכן וציטוט/ איחול

* שעון לחדר

* קלמר וכמה עטי פיילוט/ עטי עיפרון ומחק, לפי האופי שלה ולפי התקציב

* קלסר/ "סכם אותי" (זה מעיין אוגדן קשיח שאפשר לכתוב עליו ויש למעלה תופסן כזה לדפים) זה ממש זול ואפשר לעצב לה משהו אישי ומהמם עם וושיטייפ/ תחרות/ מדבקות/ להדביק קצ'קסים וכדו'. אפשר גם לכתוב לה ציטוט יפה שמתאים לה, ואם זה קלסר אז אפשר בפנים גם משהו אישי יותר

* אם את יודעת על ספר מסויים שהיא ממש רוצה, זה תמיד נחמד

* כל דבר מגניב וחמוד לדירה/ קרוואן. החל מפח קטן לחדר ועד מגבת פנים/ מטבח, מראה עם תמונות והקדשה ועוד כיד הדמיון הטובה עלייך


וכמובן שהכי חשוב והכי מחמם את הלב זה מכתב

בהצלחה רבה!

בהצלחה! איזה כיף לחברה שלך וכל הכבוד לך

 או קלסר או יומן תובנות..

שכחתי שיש כאלה שקוראים לזה ככה

אשריך! וממש תודה

ממש צריך להתחזק בזה
להתחיות מתהילה ל-ד'
שנזכה!

על המים שיצאו והזינו את העם.(פירוש מובא בראב"ע)
זה אותה בחינה שהרב חרל"פ מדבר עליו בפסקה שהבאת.
כמובן יש את הקושיא שלכאורה בפעם הקודמת בפרשת בשלח לא אמרו שירה, ושם ה' לא מעניש אותם, אלא כאן שעומדים להיכנס לארץ ישראל, אז חייבים להיכנס לתודעה של שירה.

2. יש הבדל בין 'זוכה לעולם הבא' ל'בן עולם הבא'. בן עולם הבא ממש חי עכשיו כאילו הוא בעולם הבא.

אירועים קשים ואכזריים בחיים, כמו למשל מה שקרה ליהודים בשנות השואה.
אירועים שהם, באכזריות שלהם, אף גרמו ליהודים רבים, לאבד את האמונה.

כל עוד לאדם יש אמונה, הוא יוכל להתגבר על הקשיים..

והפוך - הורים, לא עלינו, דתיים וחדורי אמונה, שאיבדו חלילה את בנם במלחמות כאן, חלקם הגדול לא נשארו שבורים פיזית ונפשית מאז האסון?

שיהיה טוב, אחר.

לא קיים לדעתי..

אבל יש בכך הרבה.

 

אמונה זה מבפנים. בכל מצב, באופן יחסי לאותו מצב - האמונה האמיתית נותנת כח.

 

הרי היו יהודים שמתו ל"ע על קידוש השם - ואמונתם נתנה להם עצמת חיים עד לרגע האחרון.

 

ויש לעומת זה, "רשעים שבחייהם נקראים מתים".. ל"ע.

 

 

אז בוודאי שצריך להתפלל "אל תביאנו לידי נסיון", ובכלל לקוות שיהיה אך טוב, בגשמיות וברוחניות.

 

אבל ביחס לכל מצב, האמונה מרוממת את האדם.

 

אך טוב.

 

הזכרתי כאן ערעור אמונה ..

אבל מחקתי לבסוף

להתפטר

פעם ראשונה שאני חושבת על זה ברצינות.

סמינריונים ואולי התחלה של תזה.

חשבתי גם ללכת לטייל בערים אחרות.

אולי גם יצוץ לי עוד עבודה לקיץ, אחד הפרופסורים מנסה לעזור לי למצוא.

אז @@בא לי בירה כנראה

ובגלל שזאת לא אני פתחתי את השרשור מותר לי לכתוב משהו מבעס-עבודה (מקיא)

התמונה הזו הופיעה בטהראן (איראן) בשלט לזכר חיילים איראנים שנהרגו במלחמת איראן-עירק.

מה שהיא שלחה, זו תמונה עם 4 חיילים במדי צה''ל ונשקי m16 צהליים.


(או שהיא בכלל ערכה, או שהאיראנים אהבלים)

לא אתפלא אם מישהו שם מילולית איבד את הראש.

חוזר לישון

ישנתי
יש לי כוח!

שלא תומכים כאן בשירות של חיילות.

זה פורום ציבורי, יש פה מגוון של דעות

ישנתי, ואפילו ישנתי טוב.  

 

יש עבודה היום. ואני מתכוון לבצע אותה. אתמול הצלחתי בזה קצת פחות מסיבות חיוביות.

אז עם חום, כאבי בטן, שילשולים וצמרמורות
ישנתי את חיי בערך...

אבל היי! הפגישה אתמול הייתה מעולה
וקיבלתי חו"ד מצויינת.
וגם הכאבים המטורפיפ בגב נעלמו.

מה גם שקצת לנוח בבית לא מזיק...

ירד החום, עדיין קצת בעיות בבטן
ואין תיאבון.

בערב נלך לרופא
מקווה לפחות לקבל
כמה ימי מחלה.

תמונה של חיילות עדיין לא העלית, או שאני טועה?

 

שיהיה יום מוצלח ומספק.

עם עשייה חיובית

תחזוקת בית יכולה להיות דבר מעייף ממש.

גזורה מעייפות.

אבל כל כך נורמלי ולגיטימי. תרגישי טוב עם עצמך, בעז'ה עם הזמן חלק מהדברים יתאזנו וחלק ישארו משוגעים, כי אלו החיים.

יש לי כמה רעיונות על ניהול זמן בעולם הזה באופן כללי, אבל בתחום הספציפי הזה קשה גם פה.

 

מקווה שאת ישנה טוב גם כשיש ערימת כלים בכיור.

ויש לי ערימת כלים, איך ידעת?

אז הגוף שלך קיבל את מה שהוא צריך, ואולי גם הנפש.

 

כשתחזרי מהעבודה היום, אולי גם הבית יקבל. וגם אם לא - לא אסון גדול.

 

 

איך ידעתי?

ערימת כלים זה "דומם-צומח". היא תמיד מתמלאת.

אפילו אם אוכלים בחד פעמי היא מתמלאת איכשהו.

כשאת מגיעה הביתה, כבר יהיה לך "דרייב" להתחיל לבצע חלקים ממנה.

שאת כבר לא צריכה "לחפש שידוך"..

 

התקדמות גדולה ומשמחת.

הרבה מאוד פעמים "אמוציונאלי" זה כיסוי לדברים סמויים שאין להם ביטוי שכלי אבל יש בהם אמת.

הרבה מאוד פעמים - ממש לא.

לא נכון לדעתי כתפיסה להחליט ולשלוף מהמותן, מהצד השני גם לא לשבור את הראש על החלטה קטנטנה...

 

כמו כל דבר בחיים - איזון

אם זה חכם או לא.

בתור אחד שגם עובד במפעל, וגם לי זה מביא הרבה אמוציות, במקרים שלך כנראה שזה לא נכון ואפשר לפתור את הבעיות בדרכי שלום. במיוחד אם מדובר בבעיות מול מנהלים.
לא צריך להתעלם מהאמוציות, רק לחשוב על הדברים בראש רגוע אחרי כמה שעות.