פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 678)

ביום טוב רואים מפה את החרמון

ד"ש מהכנרת!

ואין כמו הכנרת

בס"ד

 

שווה לבדוק אם הוא זכאי לסל. אם כן, הוא יכול לפנות למסגרת של דיור מוגן [זה לא אומר שהוא צריך לצאת מהדירה שלו] ולקבל מדריך שיקום שיבקר אותו, שידבר איתו, שקצת יוציא אותו ואולי אפילו יעזור לו למצוא תעסוקה או פעילויות חברתיות. 

שווה להציע לו.

 

ב"הצלחה!

בס"ד

 

הרבה אנשים לא מודעים לקיומו או לא עושים אותו מסיבות שונות ומשונות. 

שווה לברר במיוחד אם אתה אומר שהמטרה היא להוציא אותו מהבית.

 

בכל מקרה, ב"הצלחה

שווה לברר. חפץ חיים קצת רחוק למה שאני מכיר אבל לא אתפלא אם יש שם גם.

וגם כמה בתי כנסת במרחקים סבירים

לא ממש מכירה אותו

נראלי של מבוגרים יותר

אז יכול להיות שבחנוכה מתייחסים לריב שהקב''ה רב בשבילנו אז, בפורים.
יכול להיות שיש הסברים יותר דרשניים, אבל זה נראה לי כרונולוגית...

@נ@נחשון מהצפון אבל הוא בטח עסוק בהכנות לברית

סברא שעלתה לי
בפורים היהודים כולם ב''ה ניצלו ולא מתו במלחמה. יכלו להגיד הרב את ריבנו. בגוף ראשון.

בחנוכה המלחמה המשיכה ורוב ככל החשמונאים מתו בהמשך המלחמה. נושאי נס המרד מתיתיהו ובניו לא היו כשתוקן הנוסח. הרב את ריבם בא להגיד את ריבם של אלו שרבו וכבר אינם...

מקווה שעברתי ותודה על התיוג

(רמ"א בשם ירושלמי), כי הנס נעשה לכל עם ישראל שחלה עליהם גזירת כליה.
בחנוכה נס ניצחון המלחמה, רק נעשה למעטים ויחידים, ולכן אומרים את זה בתפילת הלחש של יחיד, וחוזרים על זה בחזרת הש"ץ, כי זה כבר נכלל בתפילת העמידה.

לגבי ההקבלה - סביר להניח שמחברי על הניסים לחנוכה לקחו את זה מנוסח הברכה שתוקנה אחרי נס פורים.

לגבי ההבדל - על הניסים מדבר על מה שקרה אז, לכן הוא בגוף שלישי על הדורות ההם, וברכת המגילה היא שבח כללי על כל הדורות ולכן מנוסח בגוף ראשון.

לא ראיתי הסבר כלשהו על ההבדל,

אבל שערי דרושים (בעיקר חסידיים) לא ננעלו..

 

"הקורא את המגילה למפרע לא יצא" יש את הפירוש החסידי הידוע- מי שקורא את המגילה רק בתור משהו שהיה בעבר, ולא חושב איך סיפור המגילה קשור לדורנו, לא יצא ידי חובה- לא הבין את הרעיון של פורים.

בכל חג אומרים שההארה של החג חוזרת ומאירה בכל שנה מחדש, אבל כנראה שבפורים זה עוד יותר מורגש.

כתוב גם במדרש שכל החגים עתידים להתבטל חוץ מפורים.

לא יודעת יותר פרטים.. אבל זה לא רחוב גדול

ויראת שמים, ואז אפשר לעמוד בנסיונות.
אולי תקבעי לימוד לעצמך כל יום במדרש או בספר מוסר, שיחזק אותך ביראת שמים בצורה כללית.

סך הכל, הלימודים יגמרו תוך כמה שנים, עדיף לעבוד במשהו שתרצי כל החיים גם אם יהיה קשה עכשיו. זה אמנם אצגר, אבל אפשרי.

ולגופו של עניין, ממליץ לחפש חברה במקום הלימודים שתיפגשי איתה לעתים קרובות, חברות מבית הספר/שירות/היישוב/השכונה על מנת לשמור על מסגרת דתית שתחזיק אותך גם.
בנוסף, מסגרת יומיומית תורנית, כגון תפילות (בבית כנסת או לבד, את לא רוצה שזה ילחיץ אותך, אבל זה עוזר בשמירת מסגרת) או לימוד תורה קצת (לבד או עם חברה).
לגבי היחס לבנים בלימודים, תחשבי האם עוזר לך לשמור על גבולות מסוימים, כגון אופי שיחה, נגיעה וכד'.

והערה כללית, אישית אני חושב שיש הרבה מה ללמוד ממסגרת מעורבת, אבל זה לא מתאים לכולם/ן ולכן טוב שאת מתלבטת בהתאם למצבך. (מוזמנת לאישי בשמחה להרחבה בנושאים אם תרצי)

בהצלחה רבה

אני לומדת כרגע במכללה שבמרחק שעה וחצי נסיעה (בלי פקקים) מהבית שלי כי במכללה אחרת (שנמצאת שלוש דקות מהבית שלי) בקורס שרציתי לומד גבר אחד והרב אמר שלא שייך....
ככל הנראה תשובה הלכתית תמצאי אצל הרב ולא כאן.
כמובן שכל מקרה לגופו והוא לא מיד אמר לי שלא אלא קודם שאל כמה שאלות.

בהצלחה!

נגן הבית של אורלנוער

 

לימוד במכללה מעורבת

היחיד עם התואר הזה..

ואז עיקר העניין החברתי שלך יהיה החברות שיהיו איתך שם והחבר'ה בלימודים יקבלו את המקום הנכון בחייך..
יש היום הרבה מדרשות.
כך תרוויחי פעמיים. גם תשמרי על רמתך הרוחנית בלימודים וגם תזכי לחברה ראויה ואפילו שיעורי תורה מידי פעם. מה שנקרא סור מרע ועשה טוב..

בגבולות המותרים כמובן..
העניין הוא שחשבנו שהדברים יתגלגלו אחרת ואהיה כבר במקום משלי בעזה אז זה לחלוטין יוריד את היקף הבעיה..
חוץ מזה שאז זה היה לפני תחילת הלימודים ולא חשבתי שבקורסים יהיה ככ מעט בנות.
בכל מקרה, לקחתי את הרעיון. בה משלבת שיעורים מדי פעם, אחפש להפוך את זה לקבוע.
תודה!
ואם יש לכם עוד רעיונות בעניין ההתנהלות בלימודים עצמם אשמח לשמוע...

1. להיות בן אדם נחמד לסובבים אותו, שההריות ישמחו בכך שאת לומדת איתם. (יש בכך קידוש השם)
2. לראות עם עצמך אם יש דברים שלדעתך בעייתיים, ולחשוב כיצד שומרים מהם מרחק ומה עושים.

ובאופן כללי, זה הזדמנות ללמוד עם אנשים השונים ממך, ניתן להסתכל על זה כבעיה, אבל לדעתי נכון יותר לחשוב איך את יכולה לקבל מזה ולפתח את עצמך על בסיס זה. (אגלה לך סוד, גם בנים ואפילו בנים חילונים הם בני אנוש ויכולים להיות אנשים טובים כמו בנות שאת מכירה.)

1. לא להיות נחמדה לבנים, לקצר בשיחה, כמה שפחות ליצור קשר.(ואם הם מנסים להבהיר את הגבולות שלך)

2. כמה שפחות לבלוט (למשל בצניעות הלבוש, התנהגות שקטה, לא לשאול הרבה שאלות)

3. לא להשתתף במפגשים חברתיים וכדו', גם בהפסקות עדיף לא להיות עם כולם

בס"ד

זה אומלל ופוגע באנשים סביבך (גם בעצמך. מה זה לא לשאול הרבה שאלות? ואם אני צריכה להבין את החומר??
לא תהיי נחמדה- לא יהיו נחמדים אלייך וכשתרצי עזרה אף אחד לא ירצה לתת לך כי מי רוצה לעזור לסנובית שלא נחמדה אפילו?
וכו')

זה כמו שלא תאריכי בשיחה עם גבר שפונה אליך ולא תלחצי יד גם אם תחשבי לסנובית ולא נחמדה

לבין לברוח על נפשך כל פעם כשבן מתקרב לסביבתך..

זה אפילו יותר משמעותי מלימודים כי עבודה נמשכת הרבה יותר זמן והיא לא תקופתית.
לימודים במקומות דתיים הם הרבה יותר תובעניים בדרך כלל וחבל. זה שיקול חשוב מאוד אם את מתכוונת להתחתן ורוצה לבנות בית ולקיים זוגיות בצורה נורמלית.
הרבה פעמים גם המקומות החילוניים מקצועיים יותר או נחשבים יותר ולכן קל יותר להתקבל אחר כך למקום עבודה טוב.

שבתור רווקה- לא.
בתור נשואה- אם איח את זה באף מקום אחר, אז אפשר. כמובן עם זהירות יתרה והקפדה על הסביבה הקרובה שלך.

זו שאלה שכל רב פוסק אחרת, וגם רבנים שפוסקים שלא - יכולים לפסוק אחרת במקרים מסויימים.

בס"ד

 

 

קודם כל , כל הכבוד שהנושא חשוב לך. אשרייך.

 

 

אני מספר על עצמי, חשוב לי להאיר את הדברים מזווית של מישהו שחווה את מה שאמרת והתלבט כמוך אם לעזוב או לא, לא גדלתי במשפחה דתית תורנית, ולצערי הרב לא היה כ"כ מי שיאיר לי את הדברים, ינחה, ויסביר צדדים שליליים מסוימים שעלולים להיות בטרם אחליט ללמוד לימודים במקום מעורב.

 

רציתי ללמוד תואר מסוים שאין אותו במקומות עם הפרדה בין בנים לבנות(בדיעבד גיליתי לאחר שנה שכן יש אבל מסיבות מסוימות היה כבר קשה לעזוב את המקום הנוכחי), מתוך הבנה שאם לא אעשה את התואר הזה דווקא, תהיה לי בעיה ואולי אפילו לא אוכל לעבוד בעבודה ספציפית שחפצתי בה. גדלתי במציאות עם בנות, כלומר תיכון ללא בנות אבל האווירה באופן כללי בעיר ומחברים , לחלק מהחברים היו חברות והשתדלתי לא להיות בחברתם כשהיו עם בנות , גם לאחר מכן בצבא (ואפילו שהייתי במסגרת דתית)  פגשתי הרבה בנות במהלך העבודה והתפקיד, וזה דבר שכבר הכרתי והוא לא היה לי כ"כ זר, כמובן שזה לא היה כ"כ קל אבל ב"ה ובזכותו, בגדול סה"כ השתדלתי לשמור גבולות כמו לא להגיע לשיחה קרובה מדי, ולא להיפגש אם זה לא למטרת נישואין וכו'..

זמן מה לאחר הצבא החלטתי לעשות את התואר, וחשבתי שלא יהיה הבדל בין ההתמודדות בעבר לבין הלימודים במקום מעורב. בדיעבד אני מבין שזאת הייתה טעות שחשבתי כך.

 

באופן כללי בד"כ האווירה מאוד לא צנועה והיא בחברת אנשים צעירים ובמסגרת מאוד תובענית , שדורשת ריכוז השקעה רבה והתאמצות לא מעטה, היא גם לא משאירה לך הרבה זמן פנוי לעסוק ברוחניות ובעבודת ה',אם בכלל. נוכחות בחברה כזאת מאוד סביר שתשפיע עלייך עד כמה שתנסי להתבדל מתוך הכלל , לא תמיד שמים לב מיד להשפעה שזה גורם , ולא בטוח שקל לתקן את זה. מה גם שכמו שאמרת זה עלול להיות קשה מאוד מאוד להתבדל מהכלל, מי שלא נימצא ביחד עם הכלל עלול להפסיד כל מיני חומרים , שחזורים ועוד דברים חשובים שבלעדיהם הלימודים עלולים להיות הרבה יותר קשים וזה עוד לפני שהזכרתי ש.ב והגשת עבודות. לפעמים צריך להגיש עבודות בזוגות (אומר על עצמי : עד כמה זה מרגיש בנוח להיפגש עם בת אחרי שעות השיעור ולשבת ביחד על הכנת העבודה? ועד כמה שתנסה להימנע מקלות ראש, האם אתה באמת מצליח? בד"כ מדובר אחרי יום עמוס, בתקופה עמוסה, עם מישהי שחווה מה שאתה חווה , ואתה גם בנאדם ורוצה לפעמים לשמוע שהינה גם לאחרים קשה.. חושב שזה מאוד לא פשוט, ואז אתה אומר שאולי במקום זה תעשה את העבודה לבד ? אבל מצד שני יקח לך פי 2 זמן והשקעה. ושוב תוך כדי סמסטר עמוס שאתה בקושי עומד במטלות אחרות) ,צריך איזו חברותא ללמוד ביחד בזמן הסימסטר (גם בשביל עזרה לש.ב) וגם בתקופת המבחנים, וכמו שאמרת זה באמת עלול להיות מאוד קשה להצליח לעמוד בעומס ובלימוד החומר בלי חברותא ..

 

עלולים להיות קורסים שבהם יש מרצים שהם נראים לך מאוד מרשימים , והם יודעים איך לדבר, ומן הסתם אם זה מקום מעורב, אומרים לא מעט ואולי מדברים הרבה על כל מיני נושאים,דעות,ענייני כפירה לא עלינו.. לפעמים עלול להיות צורך לעשות קורס או קורסים מסוימים שנלמדים בהם דברים שלא כ"כ על פי דעת התורה , או אפילו כאלה שמתוך התורה לכאורה מנסים לפגוע , ה' ירחם ,ומה אם עוד צריך להיבחן על זה...

 

בד"כ מדובר בגיל צעיר יחסית ,שנות העשרים , עד כמה שאדם גודל ומתחנך ומפתח דעה עצמית לפני, הגיל הזה עדיין מאוד יכול להשפיע על עיצוב האישיות בשנים (ואולי רבות) הלאה ,האם הסיכון שווה את האפשרות להפסיד להקים בית עם עם רמה רוחנית מסוימת שהאדם רצה בה לכתחילה ?

 

ואולי כדאי לברר היטב שוב שאין את זה במקום אחר, אולי לא הכרת אבל כן יש. או אולי לנסות להגיע למה שאת רוצה לעסוק בו דרך תואר אחר במקום שאינו מעורב גם אם הדרך קצת יותר קשה/ארוכה. אולי זה שווה את זה..

 

 

כתבתי את הדברים מתוך חוויה אישית , לצערי לא היה לי כ"כ מי שינחה אותי.

 

אני לא יודע מה נכון לך, אך היה חשוב לי להאיר אפשרויות שיכולות להיות.

 

בע"ה חודש שמח והחלטה נכונה וטובה

ממה שתיארת בתגובות, נשמע שאת סך הכל שומרת על גבולות. מניסיון שלי ושל חברות, אפשר ללמוד במקום חילוני בלי בהכרח להתדרדר. אני באמת לא התחברתי יותר מדי לחבר'ה. בין השיעורים קצת דיברנו, אבל לא מעבר לזה, ולא קרה שום נזק. אני חושבת שהרעיונות שנתנו לך לתגבר בלימודי מדרשה הוא מצוין. נשמע שזה משהו שיכול לעזור לשמור על רמה רוחנית מסוימת. האם את לא חוששת מעבודה עם גברים בעתיד? ואם את בכל מרגישה כל כך אומללה בלימודים בגלל הקטע הרוחני והחברתי אולי כן כדאי לשקול לעבור.

יפה שהם מצאו זמן להחליט את זה... מעניין אם כולם הצליחו להסכים על זה...

זה יעבור

חבל על האנרגיות והזמן שמבזבזים על הודעת טקסט שאפשר להתעלם ממנה אחרי שניה.

 

הזמן שמתעצבנים וחופרים ורצים לעשות מזה תביעה קטנה או יצוגית יכול להיות מנוצל בצורה יותר יעילה וריווחית

אין סיכוי.  בעיית הנציג.

אני מקבל את הסרטון של גדי וילצ'רסקי אני עלול להצביע זהות באשמתכם ואתם תתנו את הדין על זה בשמים.

שנית הוא מספר 18 ברשימה.
שלישית מה אכפת לי מה דעתו של ליצן.
רביעית אני לא מבין מה הקטע של החייגנים שהם יוצאים מנקודת הנחה שכל מה שהם חושבים אמור להיות גם מה שאני חושב? חוץ מזה שזה קטע מעצבן של דוסים השטלתנות המחשבתית הזאת.
חמישית לפחות באסמס אל תשקרו, הוא לא קורא להפסיק לעשות ברית מילה, וגם אם היה קורא לכך לא היה אכפת לי ממנו אז למה אני צריך לקבל את כל האסמסים האלה?

וגם לי נמאס מהס.מ.ס. נראה לי שבשבוע של כן/לא אחדות עם/בלי הבית היהודי/האיחוד הלאומי/עוצמה/ישי/עוד כמה כבר התבלבלתי, כמות ההודעות שקבלתי בעד/נגד כל אחת מהוריאציות האפשריות (או שלא...) וכמובן עם איומים, היתה שווה לכמה חודשים רגילים של ס.מ.סים בטלפון.

אפשר לסמס להם שזה מפריע לנו

או שאת של ממש כולם בעצם

אבל למה המשמרות כאלה הזויות?🤔

מקווה ממש שיביאו להם דברים שווים כמו קליק וכו' ולא במבה בוּלי מביכה עם ביסלי בטעם אבקת מרק וסוכרייה עפושה!

וה״נתנו לך חבילה להעביר?״ וכו

וגם אם יגיד, מקסימום יעשו לו קצת באלגן במזוודה

פףף


האמת שבהמשך למחשבה הנ״ל, זה ממש לא נוח לעלות למטוס עם עוד חבילה ביד. גם ככה כולך מסורבל עם התיק והמעיל והדרכון... 🤦🏻‍♀️

נראלך שאגיד להם שהמזוודה טיילה לה ברכבי האוטובוס ושלא החזקתי אותה צמודה אלי מאז שיצאתי מהדירה?

לא חושבת שזו חבילה גדולה ביג דיל

אפשרי לחצות לשניים- משעה 6 עד 10 בערב..

מי מצטרף???

היה כיף

שכחתי שרשמתי אתזה בכלל

עלה לי 800 שקל.

לי לא קריטי. הוא פלאפון אחלה עם מצלמה טובה יחסית למחיר.

לאשתי התקלקל אחד הרכיבים אז היא קנתה עכשיו רדמי נוט 6 ב756₪.
אבל עדיין לא ממש השתמשה בו...

גם חבר וגם אחי קנו לאחרונה. סדר גודל של 850 ש"ח.
חשוב להקפיד לקנות את הדגם של ה32 ג'יגה שלו מעבד של קוואלקום, ולא האחרים שלהם מעבד סיני.

מוזמנת לשאול שאלות בשמחה אם יש.

ודרך אגב, נשמע שאת נעולה על שיומי, למה?

לא נעולה על שיומי, סתם כי זה זול

אם ידוע לך על מכשירים אחרים בסכום הזה ועם מצלמה טובה אשמח לשמוע

מצד שני החסרון הגדול של מכשירי שיומי הבינוניים לדורותיהם זה המצלמה.

אם תוכלי להגדיל את התקציב בלא הרבה, ממליץ בחום על מכשירי Oneplus. 
איכות מהשורה הראשונה, ועם מעט מאוד חסרונות אם בכלל.

בערבון מוגבל - כלומר, בלילה, בוידאו, וכן בסטילס - כשתגדיל את התמונות - תגלה את ההבדל.

את יכולה למתוח את התקציב?

זה נותן לך מפרט טכני של המכשיר ואיפה מוכרים ובכמה

ממליץ לך להתייעץ בפורום טכנולוגיה↓
https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f1

החלטתי ללכת על Xiaomi Mi A2 או Xiaomi Mi A2 Lite

אשמח לשמוע אם מישהו יודע מה ההבדל ביניהם

ותודה לכל מי שענה ועזר!

אני מחכה לחלק ג'😋
חלק ד' בפוך אז בכלל שווה

הרבה כוחות

כמו שצפיתי

שהניק שלך פתאום הופך להיות חלק כ"כ אינטגרלי מההודעה...
בעניין אחר, מקווה שהוא יתפנה גם אלי אחרייך

כמוני כמוך

מקווה שהבנת😒

מקווה שהבנתי אבל לא בטוח, מרגיש כמו אמא לנסיך קטן לרגע - עם בלבול של אחרי לידה...
 

מרגיש במבחן
הבנתי שמה שאני כתבתי זה גם מה שאת רצית לכתוב? (מהרגעים המלחיצים האלה שאתה רק רוצה לצאת צודק...)

קיבלת 100

ומה עם איזה מילה טובה מתחת לציון? 
אולי איזה פרס?
משהו?

|נותנת לך פוגים|

(אתה יודע מה זה?

הייתה לי מזוודה שלמה עם מאות כאלה! רגע, בת כמה את?
יש לזה ניחוחות נעימים של פעם...

24. ויואוו ניצלשנו🙈

ורגע, בתור ילדה שיחקת בזה? אני זוכר את זה ברמה של גיל 10 אולי...(בן 30)

 

ותא ממש שיחקתי. יותר הייתי נהנת לריב עם אחי למי יש יותר
איי.. ימים של פעם🙄

איזה עוד משחקים היו פעם? בואי כבר ננצל"ש עד הסוף אם כבר

לי חשק...
אני בפנים...

ביגלל שהיא כתבה כמוני כמוך ביגלל שכתבת על השם של הניק של הפותחת
@אמא לנסיך קטן קיבלתי 100?😁

בגלל שאני מחכה בתור שה' יתפנה אלי. צריכה אותו דחוף!!

הוא פנוי לכולםםםםם, לא צריך תור

זה שאת קצת יותר מחצי תרי"ג, לא הופך את מה שכתבת כאן לברור יותר

318 כאילו?

עכשיו באמת מגיע לך 100!

אז מה היא כן יודעת המטפלת ואיך הגעת לזה שאת לא יודעת מה המטפלת יודעת, זה לא תפקידך לדעת מה המטפלת יודעת.

את רק צריכה להיות חברה שלה.

זה מאוד מאוד מסוכן.

ברור שאת צריכה להמשיך להקרין כלפיה הרבה מאוד אהבה, אכפתיות, ותשומת לב.

יחד עם זאת יש קווים אדומים.

אני מכיר מישהו בבעיה נפשית מורכבת שהיה צם, ומלבד הנזק של הצום עצמו, בגלל שהוא לא היה שותה מספיק זה גם היה מסוכן במיוחד בגלל תרופות שלקח, ובאמת מישהו סיפר לאחד המטפלים שלו, והם התייחסו לזה מאוד בחומרה ומיגרו את התופעה בצורה תקיפה.

אין לי פתרון, אבל אני מניח שהקשבה ותמיכה זו העזרה שהיא צריכה ממך.

כל הכבוד ושיהיה רק טוב.

סליחה על הניצלש

עמותת ער"ן - עמותת ערן

לא לשפוט לא לשפוט ולא לשפוט
להישאר קרוב
לוודא שהיא יודעת שאת מקבלת אותה כמו שהיא וגם אם היא עשתה טעות היא יכולה לפנות אלייך ...
ולאהוב ולא לשפוט

מניחה שזה תלוי בשלב הטיפול, כמה זמן היא אצלה. בפגישות ראשונות קשה מאוד לפתוח דבר כזה, אבל מאוחר יותר כבר חייבים לדבר על זה- גם כדי להצליח להפסיק וגם כדי לטפל בצורה נכונה.

לאהוב, להכיל, אבל להנכיח את העובדה שפגיעה עצמית היא לא דבר חיובי. לחבק, לא לכעוס, אבל לא להגיד- זה בסדר.

(אגב, גם לזה יש גבול. אם זה בצורה מסוכנת- לדעתי דיווח יכול להיות קריטי. גם אם היא תכעס, לפחות היא תקבל עזרה)

 

ונקודה נוספת מאוד מאוד חשובה- לא יודעת איך את עם כל הנושא, אבל תשמרי על עצמך. קל מאוד להיגרר להתעסקות רחבה בנושא כשמדובר בחברה, ולפעמים זה פוגע בנו לראות כזה כאב. רק תשימי לב שזה לא מציף אותך מדי או קשה בצורה חזקה מדי.

 

(מדברת מניסיון של שני הצדדים)

 

דבר אחרון, לגבי עצות פרקטיות- כשאנחנו נמצאים במצב רגש קיצוני, אנחנו צריכים להרגיש פיזית את הקיצוניות. תציעי לה לעשות מקלחת במים קפואים או חמים יותר מהרגיל, כמובן בזהירות, רק אם היא מוכנה לשמוע שזה עשוי לעזור לה. זה לא פיתרון, אבל זה יכול לעזור בשביל מקרים ספציפיים.

מניחה שגם מוזיקה בעוצמה חזקה יכולה לעזור, הליכה או ריצה.

עכשיו אני נזכרת שהיא אמרה לי שהיא עשתה מקלחת עם מים קפואים...

מה עוד יכול לעזור? שייתן תחושה חזקה 

אני כל יום מתקלח במים קרים גם בחורף.

להפך. בגלל שזה משהו שלא פוגע בה אני מנסה לחשוב על עוד דרכים שיתנו לה תחושה חזקה.

עדיף דברים כאלה ולא שתחתוך את עצמה...

תנסי אולי לעשות איתה משהו 'קיצוני',
יומיים שלושה בטבע, ממש בטבע.
להתנתק, לחשוב... לא להתעסק בחיצוניות.



*מקלחת קרה זה לאו דווקא דבר טוב... אולי זה לא פוגע פיזית אבל זה תסמין למשבר נפשי. היא כנראה מנסה למשוך את תשומת ליבך לכך שעובר עליה משהו רציני. מהצד שלך אין לך יותר מדי מה לעשות כדי שהיא לא תפגע בעצמה לטווח הקרוב. כדי שהיא תעצור את זה היא צריכה לעבור תהליך, זה לא משהו שהיא החליטה לעשות ברגע. תחזקי אותה, אל תנסי לשפוט או לומר שאת דואגת לה (כי זה לא יעבוד...), תראי לה שאת יודעת מזה אבל אל תדברי איתה על זה. תדברי מסביב, על החיים, על העולם... תנסי להיכנס איתה לשיח עמוק, אולי ככה היא תצליח להיפתח בפנייך

שאמרו לי לעשות כשהייתי במצב דומה, אבל מי שאמרה לי לעשות הייתה מטפלת מוסמכת ואני לא מטפלת מוסמכת, אני מפחדת לומר דברים שעלולים להזיק. באופן כללי מקלחת קרה, מוזיקה בעוצמה גבוהה.
אני מנסה לחשוב על דברים "רגילים" שאולי יכולים לעזור. מסז'? ממש דברים פיזיים או דברים בעוצמה. הליכה מהירה זה דבר מאוד מאוד מרגיע, אפשר לעשות את זה ביחד.
אם את רוצה גם דברים אחרים שהם לא דברים שעושים ביומיום אבל יכולים לעזור- אני אנסה לברר אם זה משהו כללי שעוזר, או שזה יכול ליצור התמכרות חדשה שהיא לא חיובית.

אני ועוד מישהי סיפרנו ליועצת,
זה היה לא פשוט לספר כי היה חשש גדול שהיא תנתק את הקשר איתנו,
ובתור חברות היה לנו קצת כח לעזור לה..
זו נטייה אובדנית,
אבל לא נראה לי שהצלחנו להשפיע הרבה...

נראה לי שהיא במצב יותר טוב היום.

מה שעזר לי להתמודד זה להגיד לה שזה ממש מזעזע ושאחר כך יהיו לה צלקות מכוערות,
וחבל,כי היא יפה,לא יודעת אם זה השפיע עליה במשהו אבל זה לא מה שהרחיק ביננו
והכי עזר לי לדבר על זה עם עוד חברה....
בהמשך הקשר לא נשאר.

נראה לי שכתבו לך עצות טובות,אני בזמני לא ידעתי מה עושים עם זה,וגם היינו קטינות.
ו

אתה לא יכול לתת לו עצות?
אתה בטוח יודע לענות על ג' ו ד'.
לא כן ארצ'י?🙄

תכננתי לענות מאוחר יותר, אבל @ארץ השוקולד (אגב, אתה עדיין חייב לי עוגה, החוב הינו רעיון מופשט, ואף מעשה פיזי לא ישפיע😎) כתב שיש פורום ביינישים

(מילי בעלמא נקט, איזה מין תוקף יש לחוב מופשט?)
מוחה, קורא לעזרת חבר, @אורה2x תוכלי בבקשה להציל אותי ממנו?
ולחנך אותו שאני לא חייב לו.


אולי אתן לך @@סלט במקום?

גם לי אתה חייב שוב עוגה (פיזית לגמרי)
בטח אם היא מלווה בטיול....

ואם תשאל את @על חוף מבטחים תגלה שאין לי שום סמכות לעצור את ארצ'י

@חפץ הלב מחילה על הניצלוש. שיהיה לך בהצלחה!!

אתה חייב ללמד אותי את עושים את זה

כותבים בתוך הסוגריים פטיש

את מה שהוא עשה אני לא יודעת. הוא מועך שם איזה פרצוף..

2. בעניין לימוד/הלכה- תאמר מראש שאתה לא זוכר במדויק את המקור, ובכל מקרה תמיד עדיף לצטט מקור ממש, שיהיה מול העיניים. וגם- מותר לטעות, העיקר שאחר כך תהיה מוכן להודות בטעותך ולא תחשוש מלתקן אותה.
ג. דבר עם הקב"ה (לפחות זה מה שעזר לי...).
וג' מתחבר לד' האם אתה באמת חושב שמחוץ לישיבה הלב שלך יצליח להתחבר יותר ללימוד ולמצוות? אם התשובה היא שלילית, או ספק, תישאר בישיבה. אל תחכה לעניין של "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" במחשבה שזה יגיע מאליו, אלא תוך כדי הלימוד תנסה לעורר את עצמך לאהבה לקב"ה, תחשוב על דברים שיוציאו אותך מהמקום הגשמי, התבודדות, איזה טיול, והכול מתוך דיבור עם הקב"ה, לגמרי.

אז לצאת מהישיבה?

 

תתיעץ עם הרב

א. איך בונים עמוד שידרה בלימוד.
לחפש חברותא טובה! זה מאוד חשוב.
למצוא מסכת/נושא שמעניין אותך יחסית.
קביעות.

2. איך עובדים על החשש שמה שאני אומר זה טעות ואומרים אותו בכל זאת.

לא הבנתי.

ג. איך יוצרים שקיעות בתורה/ דבקות?

דעתי כתבתי בא' .
הרבה אומרים שתפילה עוזר.
יש כאלו שקוראים סיפורי צדיקים על שקיעותם בתורה.

ד. מצב נתון: יש לי קשיים בלימוד שבסופו של דבר מפריעים לי בעבודת ה' הפשוטה, כמו תפילות ברכות וקיום מצוות בסיסיות.
כלומר אני עושה הכול אבל רק עם שכל בלי הלב. מה הייתם עושים חוזרים הביתה בשביל עבודת ה' עם הלב או נשארים בישיבה? (לא באופן קבוע אלא רק עד שיפטרו הבעיות בערך חודש).

לא הבנתי מה תמצא בבית.
כדי להרגיש עם הלב, תלמד הלכות תפילה. כל מצווה בסיסית - תלמד את ההלכה.
יש שיציעו תניא, ועוד סיפרי חסידות. אני לא מתמצא.


בהצלחה

עובד את ה' בצורה טובה ותוקף את הקשיים מכיוון אחר

אולי @ימ''ל זוכר את שם הספר.

"חכמת הב.ג.ל.ה", לא קראתי אז אני לא יודע על מה הוא מדבר.

לאיזה גיל?

הכוונה היא שרוצים ללמד לקרוא, ושתהליך הרכישה ילך מהר, או שכבר קוראים ורוצים לקרוא בקצב מהיר יותר?

אופציה ב'.

20+

ירושלים וגוש עציון היום, לכל המעוניין.

כבר הגיע אדר ב

שונאת

את מי שגרמה לי היום לבכות!!!

היא כ"כ טיפשה ולא מתורבתת.

לא מבינה למה אני מתייחסת אליה בכלל!

ושונאת את הבוס שלי שמתחנף אלי.

וואלה לא באלי שיהיה אלי נחמד

כי הוא קריזיונר ברמות על מטורפות

עכשיו הוא נחמד וזה יכול עוד שעה לעבור לו

אז שיהיה סטאטי לא נחמד ולא מתחנף.

אני צריכה עבודה חדשה עם אנשים אנושיים ..........

נורמלים!

מתורבתים לא מפגרים כמו כאן!!!!!

אוף  

לא שווה הסבל שלך בשביל שום הון שבעולם

כלל גדול בענייני בחירת מקצוע- הכי חשוב שזה יהיה משהו שאתה מאמין בו, אבל חשוב גם שיתאים לאופי שלך...
יש הרבה דרכים לממש את החזון שלך. צריך פשוט למצוא דרך אחרת יותר מתאימה (ויש לי כזאת ב''ה)

של עובדים שקלטתי אצלנו, יש הרבה שהרגישו כמוך בימים הראשונים, היום הם צוחקים על זה. תן לעצמך עוד כמה ימי חסד. בטח אם אתה זקוק לכסף

ולגבי הכסף- כבר כתוב 'על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעליים' (לא יודע איך זה קשור אבל.. בוא נגיד שבשביל כסף לא חושב שהייתי מוכר את האופי שלי )