תקליט את עצמך מדבר מראש, לראות שאתה עומד בזמנים.
אהבתיבעוז וענווה!אחרונה
חן,
השוק
אלנבי
הקניון
מתחם התחנה
שרונה
אופניים
ים
יש חדרי בריחה
חדר קריוקי
מוזאון תל אביב לאמנות
ענבל
ענבלבס"ד
בוא תנסה לקבוע עכשיו ותראה מה ייצא.
קח בחשבון שרק בערבים צבי ואני נמצאים יחד בבית
בטח ידעו לתת לך תשובות יותר מספקות.
באופן אישי, לא יודע מה להגיד לך מלבד זה שזה משימה.
ומשימה חשובה.
ורק הטובים ביותר מסוגלים להישאר למשימה הזאת.
וכמו שאם בעלך היה בצבא כולם היו מבינים את זה ומעריכים את זה, ואת היית מחזקת את בעלך
ורואה את מה שהוא עושה בתור אידיאל- ככה גם בישיבה.
כרגע את בתפקיד של תומכת לחימה.
את צריכה להיות חזקה ולשלוח אותו מהבית כל בוקר.
ולתת לו את העידוד והשקט ללמוד, למרות שהוא פה קרוב, ולא באיזה בסיס נידח...
כמובן כל זה בהנחה שאתם רואים את זה בתור משימה משותפת של הבית.
אם זה לא שם, לא יודע כמה זמן הוא יצליח לשבת ללמוד.
זה קשה מאוד גם בלי שילחצו עליו ללכת ללמוד מקצוע.
אם את רואה בזה חשיבות שבעלך ישב ללמוד כמה זמן לפני שהוא יוצא החוצה, את צריכה להראות לו את החשיבות שלך לגבי מה שהו עושה...
בהצלחה!
רואים היום הרבה מצבים שחיות שאמורות לטרוף אחת את השניה מסתובבות ביחד..
חתול שומר על אפרוחים, אדם משחק תופסת עם דוב, וזה עוד שאילפו אותם..
ראיתי סרטון שבגן חיות זרקו עז חיה לנמר ובמקום לטרוף אותה הוא התחיל להסתובב איתה..
זה נראה שהקב"ה גורם את השלום בין החיות בתהליכים...מה אומרים?
כי הם מסתובבים באותו בית יום אחרי יום ולא פוגעים אחד בשני..
נחמד החלום חחח
ברגועראוי שירגיש צרת יחיד, מכל שכן צרת רבים, חס ושלום, בלב.
כי אפשר שידע מהצרה חס ושלום, ויודע בבירור כאב הצרה חס ושלום, ועם כל זה לבו אינו מרגיש הצרה כלל.
ועל כל פנים צרת רבים, חס ושלום, ראוי שהלב ירגיש כאב הצרה.
ואם אינו מרגיש צריך להכות הראש בקיר, היינו להכות הראש בקירות לבבו,
כמובא במקום אחר (לקוטי קמא, סימנים טו, קנד) על פסוק: "וידעת היום והשבות אל לבבך" (דברים ד, לט), שצריך להביא הדעת בהלב. והבן היטב.
אחר כך שמעתי בשמו שאמר שזהו בחינת "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר" (ישעיה לח, ב), שהסב והמשיך הפנים שהוא המח והדעת אל קירות הלב, היינו כנזכר לעיל, כי עיקר הפנים היא החכמה והדעת שהוא אור הפנים כמבואר במקום אחר (לקוטי קמא, סימן לה).
(שיחות הר"I לט)
בתחילת חודש שעבר הייתי חולה בבית שבוע.
כל יום התקשרו אלי לפחות פעם אחת לשאול לגבי עבודה.
כשאני חולה אני לרוב רוצה לשכוח מכל העולם 
אז ממש מבינה אותך.כשאתם מרגישים רע לגבי די הרבה, או בערך כל התחומים האפשריים, ובאופן כללי נוטים להאשים את עצמכם שאתם לא מספיק בסדר וכו'. ואז אתם מנסים להרים את הבטחון ולראות את הדברים כמו שהם - שזה לא כל-כך איום, למען האמת - ולהפסיק עם ההלקאה העצמית. ואז מגיעה מכה כואבת של ביקורת מבחוץ. והביקורת היא כללית על קבוצה קטנה, שאתם חלק ממנה, אבל ברור (לכם) שחלק ממנה לפחות מכוון אליכם, אם לא כולה... (מכמה סיבות). אוף ואוף! עצוב לי.
כאילו כתבת את מה שאני מרגיש...
לא יודע אם את יותר בכיוון של צרת רבים חצי נחמה, או מהחצי שגורסים שזוהי נחמה לטיפשים 
אם מישהי כמותך, נוטה להאשים את עצמה ולהרגיש רע בערך לגבי כל התחומים האפשריים... זה סוג של יצר הרע מתוחכם.
כאילו בא מרצון לטוב ולהתקדם.
לא זו הדרך. אלא לראות כל טוב שקיים, לשמוח בו, להשתדל להתקדם בנחת כמיטב יכולתך - ולשמוח בכל צעד.
ומי ש"מבקר מבחוץ", לפעמים מרגיש באיזשהו חוש את הביקורת שיש לאדם על עצמו... אז מצטרף לחגיגה. אדם ששמח בחלקו, קשה יותר לבקר אותו - והוא גם לא כ"כ מתרשם מזה.
אז באוירת ימי פרשת זכור והפורים - צריך למחות את העמלק החיצוני והפנימי, וזה כולל את הטלת הספקות המרה, שמפריעה לאדם לשמוח בטוב שה' נתן בו - ומתוך כך גם להוסיף עליו במרץ ובשמחה.
ובהיות שקיבלת ביקורת מבחוץ על "קבוצה קטנה" שברור לך שגם מכוונת אלייך.. הרי שיש כאן לא מעט אנשים שיש להם הערכה גדולה כלפי "קבוצה לא כ"כ קטנה" כאן, שלך יש משקל רציני וחיובי בהם.
קחי את זה כמשוב מאזן - תחזרי אל עצמך, תתחזקי ממה שיש לך בפנים - ואז גם יהיה לך קל יותר לא לקבל "ביקורת" שנאמרת בצורת ביקורת - אלא לשקול ענינית טענות. מה שנכון - מתקנים ומשכללים. מה שלא נכון - פשוט לא מקבלים. בין כך ובין כך, עושים את זה בשמחה ובנחת.
ב"ה השתפר במשך היום. וגם התגובות כאן עזרו
עדיין מעניין אם הביקורת הנ"ל תובהר, כי היא היתה די מעורפלת.
שאו ברכה וליל מנוחה.
משיח נאו בפומ!אחרונה
️adarלא ישנה כבר שנתיים בגלל אישה כזו.
רוע צרוף.
כתר הרימוןאני עובדת וזמינה תוך כדי
קוד אבל פתוחאחרונהכשלעצמה, אין הרבה מה לעשות איתה - אבל זה הבסיס.
בלי לדעת אותה, אי אפשר ללמוד מתמטיקה ברמה יותר גבוהה שבה אני עושה בשימוש על בסיס יומיומי.
הנורמלית האחרונהחדו"א וגאומטריה זה הבסיס לתארים שאפשר להתפרנס מהם.
אז השתמשתי במאגרים שנשארו לי במוח והם סבירים דווקא!פשוט מאוד - מתמטיקה מרתקת אותי. שתיתי את המתמטיקה התיכונית ואח"כ גם את האקדמית.
באופן משעשע - דווקא בנוגע לאירועים קונקרטיים שקרו, הזיכרון שלי חלש למדי. למדתי להתבדח על זה.
בסוף אני אאלץ לשנות את הכללים שם.
אמא לנסיך קטןאחרונהסמטאותהחתימה שלך גרמה לי לסוג של תהיה קיומית 
שינה בשבת זה סוג של ג'ט לג במוצ"ש...
(לא באמת)
זה גוף שאין לו היתכנות בשוק הפרטי, לא בקונספט הנוכחי שלו (ביטוחים פרטיים בתשלום קיימים, הם לא עונים על רוב הצרכים שעליהם בא לענות בט''ל).
אז זה או שהוא ממוסד או שהוא פשוט יבוטל (מעתה אמרו: יבוטל הבט''ל), הפרטה היא לא הפתרון במקרה הזה.
אפשר להגיש להם מסמכים סרוקים ותביעות דרך האינטרנט וגם את התשובות שלהם אפשר לקבל באתר שלהם
להעביר למיקור חוץ
עלאק
התקשרתי אליהם כמה פעמים, תמיד ענו תוך גג חמש דקות והיו נחמדים מאד
אני מחפש בית כנסת חם ומאיר פנים באזור רחוב חפץ חיים בפתח תקווה.
קצת רקע: יש לי חבר בסביבות גיל 50 שהכרתי דרך הלימודים. בן אדם מאוד בודד. הוא סבל מסכיזופרניה בעברו אבל כיום הוא מאוזן ומטופל במשך לפחות מעל עשר שנים. הוא גר לבד בדירה שכורה באזור שציינתי עם אוסף של תוכים שמארחים לו חברה.
לפני שבוע נפגשתי איתו והצעתי לו כל מיני דברים ובין היתר עלה לי רעיון שהוא הסכים לקבל למרות שהוא לא אדם דתי, לחפש בית כנסת / קהילה דתית באזור מגוריו, ללכת להתפלל מדי יום מנחה וערבית בבית כנסת ולו בשביל לצאת מהכלא של ארבע קירות הבית שהוא שרוי בו מאז שהוא חוזר מהעבודה בשעות הצהרים המוקדמות. לפגוש קצת אנשים לדבר איתם לעשות משהו מועיל מאשר לסגור את התריסים ולהיות לבד עם אוסף התוכים הזה.
אם מישהו או מישהי מכירים בית כנסת מתאים (אפשר גם קצת להרחיק) וגם מקום מתאים שהוא יוכל לאכול שם סעודות שבת ולא להיות לבד בשבת אשמח לשמוע הצעות. בעקרון חשבתי בתור התחלה ללכת איתו לאיזה בית כנסת שאמצא בסביבה באקראי, אני עושה את שלי שה׳ יעשה את שלו. אבל חשבתי גם לנסות כאן ולנצל את חוכמת ולב הטוב של ההמונים.
בס"ד
שווה לבדוק אם הוא זכאי לסל. אם כן, הוא יכול לפנות למסגרת של דיור מוגן [זה לא אומר שהוא צריך לצאת מהדירה שלו] ולקבל מדריך שיקום שיבקר אותו, שידבר איתו, שקצת יוציא אותו ואולי אפילו יעזור לו למצוא תעסוקה או פעילויות חברתיות.
שווה להציע לו.
ב"הצלחה!
בס"ד
הרבה אנשים לא מודעים לקיומו או לא עושים אותו מסיבות שונות ומשונות.
שווה לברר במיוחד אם אתה אומר שהמטרה היא להוציא אותו מהבית.
בכל מקרה, ב"הצלחה
בן מערבאלא ממש מכירה אותו
נראלי של מבוגרים יותר
לגבי ההקבלה - סביר להניח שמחברי על הניסים לחנוכה לקחו את זה מנוסח הברכה שתוקנה אחרי נס פורים.
לגבי ההבדל - על הניסים מדבר על מה שקרה אז, לכן הוא בגוף שלישי על הדורות ההם, וברכת המגילה היא שבח כללי על כל הדורות ולכן מנוסח בגוף ראשון.
לא ראיתי הסבר כלשהו על ההבדל,
אבל שערי דרושים (בעיקר חסידיים) לא ננעלו..
"הקורא את המגילה למפרע לא יצא" יש את הפירוש החסידי הידוע- מי שקורא את המגילה רק בתור משהו שהיה בעבר, ולא חושב איך סיפור המגילה קשור לדורנו, לא יצא ידי חובה- לא הבין את הרעיון של פורים.
בכל חג אומרים שההארה של החג חוזרת ומאירה בכל שנה מחדש, אבל כנראה שבפורים זה עוד יותר מורגש.
כתוב גם במדרש שכל החגים עתידים להתבטל חוץ מפורים.
