פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 677)

באוזן? קשת? אטום? פתוח? שינה?
איכות צליל דרושה?

לא יודעת מה אוהב. משהו קטן זה צריך להיות.
לא מבינה בזה כלום כי אין לנו כזה

לא בטוח שמי שאיבד, שם לב לאבדה וביטל.
ואם טרם ביטל - תחסכו לו הרבה כאב ראש ובירוקרטיה אם תעדכנו אותו שהכרטיס נמצא.

ישירות לפי השם שלו או דרך הבנק שלו, אם יש מס. חשבון בנק על הכרטיס.

אם הכרטיס נמצא, הכרטיס הספציפי יבוטל אל יונפק לו כרטיס זהה עם אותו מספר.
ולא כרטיס חדש עם מספר חדש, ואז יש באלגאן לעדכן הוראות קבע.

לק"י

איך נעדכן לפי השם?

התקשרתי לחברת האשראי, הם התקשרו ללקוח, והלקוח בא אלי... הוא היה במרחק של כמה דקות הליכה ואני יכולתי, אז התקדמתי לכיוונו...

לא כיף

(אני פשוט נרדמתי גם צהריים)

ומזל טוב לשתינו
(האלה שנולדים באותו חודש...)

צבא הסלטונים הכפיל את עצמו והוא בדרך אליך!!!

זה לא נחמד כל כך. עוברים דירה הרבה.

הוא בדרגת סלטון בכיר.

יש הטבות למי שעוזר לי לאסוף צעצועים ואומר יפה תודה. ההטבות כוללות דברים טעימים וטיולים מגניבים עם אבא ואמא.

ב"ה
כשאמרת מזון קנית אותי

היי כן ירבו סלטונים בישראל!

כבר אחרי קריאת מגילה.

אאוטינג, לא מאשר ולא מכחיש.

אבל את יודעת איפה אני גר...

תהנה!

העירו אותי לעבודה, בחופש!

לק"י

(הילדים שלי....).

עד שיש לי חופש, תנו לישון!!

הביאו לי בקופיקס, כוס של גנץ- לפיד, למעריצה של ביבי, זה לא יותר מאשר בושה לאנושות כולה, להיסתובב עם הכוס הזאת ברחוב.

https://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/18905

יש לציין שעשיתן לי את הבוקר מאושר יותר!

ופורים שמח לירושלמים

 

בוקר טוב!
הולכים הביתה!

חיפשתי תמונה כזאת של חיילים אבל לא מצאתי

מזל טוב!

ויום טוב
תתחדשי על התמונה

הלוואי שאהיה שמחה השבוע!

נקווה שנרגיש יותר טוב מהר, יש מלא דברים לעשות ואפס זמן.

תרצי או לא תרצי

לא שזה מנחם...
אבל כל יום עובר

יש פה גם חבר'ה יותר מבוגרים (אני למשל 31)

נטורופתית מה זה אומר בעצם? יש הרבה מגוון של אנשים שלמדו במקומות,שונים ונדמה לי שכל אחד למד משהו קצת אחר.

למדתי אוטונומית הגוף, במשך שנה
ושנתיים נוספות תזונה , סודות הצמחים ודמיון מודרך כבונוס עם נגיעות שיאצו שהתחלתי ללמוד השנה .. שזה עיסוי רפואי וזה לוקח 3 שנים נוספות
הכל במאגר הרפואה הטבעית כמובן

יש כאן עוד כמה פורומים שיוכלו לעניין אותך כמו לפני נישואין וזוגיות, הורות והזדמנות שנייה (לנשים גרושות).

 

התאקלמות נעימה.

איזה קבלת פנים מרגשת בשעת לילה מאוחרת
ריגשתם אותי🤗

ואיך אתם לא שם?

אתה מכיר גבר שיהפוך שיפוד על המנגל עם מזלג חד''פ?

דווקא בכ''א שלך כתוב שאתה בן.

הוא לא נפגש בגלל אאוטיניג, אז הוא שולח רובוט במקומו.

יש לי תחושה ש**** הגיעה רק כי היא שמעה שיש לה משלוח

@Admin אם זה סופית נסגר אפשרי לשמר את ההיסטוריה? (שואלת בשביל חברה)

מקפיץ

במקום סתם לבזבז את הזמן

מעשה ידיי טובעים בים - ריק ומוסתר

למה?

יש שם קישור להיסטוריית שיחות

זה קרה ב-2004. גם אז הייתי מנהל של מערכת פורומים (אחרת), וגם אז הפילו הוראה כזו מעל לראשי מסיבות (מטופשות) דומות.

 

שונא לקשר למקור הזה
אבל שם סיקרו את זה יפה בזמנו:

 

תנועת "עזרא" נגד דואר אלקטרוני

ואיזה פולמוסים של דוסים.. אשרינו

קצת הרבה... אנחנו לא בגיל של ילדים בסניף... ויודעים לעשות הפרדה לבד,
וגם רובם פה מכירים אחד את השני...

🤷‍♀️

אבל מוזר קצת, כן

אז באמת לא ברורה ההחלטה המוזרה שקיבלו ...

ואפשר לבקש שתצא הודעה רשמית (מהם? ממך?) אפילו אם לא ברור לגמרי מה יהיה בהמשך? שכל הגולשים ידעו שזו לא לקחה, שכולם ידעו מה קורה. זה מאוד משפיע.

הספקתי להכנס אליהן לפני ועכשיו אני סקרנית.

ולקרוא את ההודעות שקיבלת וטרם קראת.

כנסי לתפריט המסרים. שם בכותרות יש גם את היסטוריית השיחות.

נראה היה לי שהיה פה משתמש שהניק שלו היה ש"א. ואני שעה מנסה לקרוא את השרשור ה"סודי" הזה ולהבין מה קרה לש"א?? זה היה ממש מסקרן!!!

אגב באמת יש ניק כזה

דעו לכם שיש כאן אנשים נפלאים.
(לא מתייג ע''מ שלא לפדח חלילה )

לא יודע אם שימחתי, אבל כן הצחקתי כמה.
אה, וגם סייעתי למישהי שהייתה צריכה וזה שימח אותה.

אחלה שרשור
היי שמחה וברכת ה' עלייך בעצמך!

ואת עצמי? נדבקתי לאחיינית ה(כבר לא)תינוקת שלי ושגעתי אותה קצת(אפילו הצלחתי לעשות לה צמה) וזהו, עכשיו אני בדיכאון האחרי.

לי זה שימח אותה.
שמחתי ששיחקתי עם האחיינים שלי כדורגל.

תפקדתי כלהקה של אדם אחד, הרקדתי את כל המשפחה ב"ה היה כל כך כיף לראות את כולם שמחים!! בעיקר את הקטנטנים..;)
את עצמי שימחתי בהרקדה במדרשה עד שלוש בלילה, ו...ואו כמה שזה מדהים! נראה לי אף פעם לא חוויתי כזה פורים משמעותי ...

החברים שמחו שהם יכולים לשתות עד דלא ידע...
בליל מוקפין פיניתי חברים שיכורים חזרה לפנימיות, למרות שגם אני הייתי מבושם

מה זה הסכוליון?

הסמליריון

ובכלל מי מגיע למעלתו של רבנו טולקין?

הבטן מתגלגלת, ואני אנה אני בא??

מספיק סובלת באחד 🤐

אחלה תחביב, אגב

הגיל 🤷
ותודה 🤗

בס"ד

ככה אפשר לחלק את המשלוחי מנות בשבעה ימים במקום ביום אחד.

זה יהיה נוראי
תצטרכי לאפות כפול 7

בס"ד

זה יהיה מדהים!

שבוע חופש עכשיו בגלל פורים

משבוע שעבר ראיתי ילדים מחופשים

ואוו שעתיים😅

אם זה בלילה, מרשים שחיכו לאכול כל כך הרבה זמן😎

אבל ת'אמת, עדיין היינו רעבים כי היה קצת עוגיות וזהו.. 

 

אבל היה כיףףף שכחו שרעבים כנראה 

את האור המיוחד של הזמן!

אשריך. ושנזכה כולנו

אני בוחר לעבוד את ה' במרצ, אני בוחר להזכיר לכל יהודי העולם שישראל (היא) ביתנו!, אני בוחר לנסות שכולנו נעזור זה לזה, אני בוחר לבנות את הבית היהודי שלי בארץ ישראל!, אני בוחר ללמוד כל יום דף בגמרא ולסיים את הש"ס...

 

ועוד ועוד, כיד הדימיון והמפלגות המגוונות שיש לנו בלי עין הרע... 

אבל כן, זה בהשראתי, אם כי אני הכנתי את הפתקים קצת שונה בניסוח. 

לא מצאתי חרב יפנית(יותר נכון החלטתי לקנות ברגע האחרון), אז ויתרתי ולקחתי את המניפה וכולי צבעונית מבחינת תכשיטים.

אבל זה יהיה אחד האאוטינגים
אז התחפשתי, ומרוב שהתחפשתי טוב
נשארתי אני🤷

איתן התחפש לחוטב עצים.

ועכשיו אני בתהליכי פרידה מהכתר
שמה כתר 👑 - צעירים מתחת לשלושים

זה היה יפהפה

ישר חשבתי עליך.

אהבת?

בהשראת התחפושת שלי (גם שימש כתחפושת). ואני בהחלט בשוק לראות את זה כאן. חחחחחח. מי יודע בכמה וואצאפים זה מתגלגל עכשיו... 

זאת לא התחפושת שלי, אבל המודעה הזאת היא חלק מתחפושת (שאני מכיר ויודע עליה, כמובן) שהוכנה בהשראת התחפושת שלי (שגם כתבתי בשרשור אחר כאן ממש צמוד...) - ואני בשוק שהיא עברה כאלו גילגולים והצליחה להגיע גם לכאן... 

זה עובר בשניות מאחד לשני ואין סיכוי לדעת, כתוב מעל התמונה שהיא הועברה.

אז זה מהרעיון של התחפושת שלך בקיצור?

הקרדיט כל כולו שייך ל@ותן טל

@ותן טל חמוד

לפעמים אפשר לבחור איפה להיות..
לפעמים מה שנותר הוא לבחור באיזה משקפיים להסתכל על המצב

ויש כל כך הרבה אנשים שאומרים שהחג הזה עצוב להם.
למה? למה הוא עצוב?
ביום רגיל אתם לא עצובים ככה.

כנראה כי בחג מרגישים יותר את הבדידות.
אבל עדיין.
גם אני לבד בחג, והייתי עצובה בהתחלה, אבל מה הפואנטה.
לא צריך להתרכז בזה. יש אספקטים אחרים, יותר נחמדים.

זו באמת עבודה קשה, אבל היא אפשרית.

ותכלס ממש ככה, לרוב, בחגים מרגישים את החוסר הזה

זה לא אותו הדבר
אישית אני לא ממש מרגישה בודדה וכל זה (סתם שונאת אותו 😅), אבל אלו שכן - לא מבואסים על זה שב24 שעות של החג אין להם בן זוג, אלא מהבדידות הכללית שלהם, שביום יום קל לשכוח ממנה אבל החג מטיח אותה בפנים

(צריך לתייג?)

הסוגריים.
אם זה משמח אותה, באמת, זה נהדר.

היא מאד שמחה

ותכלס? אף אחד לא היה מצליח להכין לה עוגה ברמה שהיא הכינה...

ועכשיו נמצאת בתקופה קצת פחות טובה וקצת קשה לי לשמוח,
הפער בין החיוב/מצווה/מנהג לשמוח לבין המציאות הוא זה שיוצר את הקושי.
אני אנסה להסביר.
ביומיום לפעמים קצת קשה לי ואני בוכה או מרגישה את העצב ואני ממש נותנת לזה מקום, אבל ב"ה יש גם רגעים יותר טובים שאני שמחה וכו'.
אבל אז מגיע פורים ואני מרגישה צורך לשמוח, ואז נהיה לי יותר קשה כי פתאום זה לא לגיטימי לתת מקום לכאב, או שפתאום זה מעצים לי את המקום שהייתי רוצה לשמוח עכשיו בקלות וזה פחות טבעי לי מתמיד.

כאילו פתאום כשאומרים לי תהיי שמחה, אז אני שמה לב יותר למקום הזה בי, וצריכה להתעסק איתו ועם השאלה האם אני מסוגלת לשמוח או לא.

לא יודעת אם הצלחתי להסביר את עצמי כל כך טוב, וכמובן שההסבר הזה נכון רק לגבי ולא בהכרח לגבי אחרים.

שיהיה לנו פורים שמח

לא חשבתי על זה

כלומר, היטבת להגדיר

את בטוח תאכלי את המשלוח מנות שקיבלת...
ב. את לא יוצאת בזה ידי חובה...

ובא לי לומר משהו בעניין העצבות, בלי קשר לפורים דווקא שבו צריך לשמוח.
אני חושב שאנחנו מפספסים קצת את הנקודה.
עם כל הקושי שבעניין, צריך להסתכל על העצבות לא כדבר מפריע אלא כהזדמנות.

כשאדם עצוב (לא מיואש!) המבט שלו על העולם והחיים אמיתי יותר. לוקח דברים בפרופורציות, מבין מה העיקר בחיים ומה הטפל. נפתח יותר לאמונה וחיבור עם הקב"ה. מקבל ענווה וממילא מצליח יותר לשים את עצמו בצד בשביל אחרים.
ואלו בדיוק התכונות שצריך בשביל חיי זוגיות טובים. וגם בשביל חיים טובים בכללי.
בזכות העצבות אנחנו מגיעים לדברים שהיה קשה לנו להגיע אליהם בדרך אחרת.

אז אולי כדאי פשוט לתת לעצבות את המקום שלה במקום להילחם בה. לתת לה לפתוח לנו את הלב ולהשתנות. כשעושים את זה במקום להתנגד לעצבות מרגישים שנפתח בפנינו עולם חדש, עולם של טוב ואכפתיות, עולם של אמונה חיה ונוכחת בבורא. מנסיון.

אם הקב"ה החליט שאנחנו צריכים להגיע לדרגה מסויימת כדי לקבל את הזיווג שלנו, בעל כרחנו אנחנו נגיע לשם. אז במקום לבזבז זמן וכוחות על שקיעה בעצבות מוגזמת ויאוש, כדאי לתעל את העצבות למקומות הנכונים. ואז התהליך יהיה מהיר הרבה יותר ומכאיב הרבה פחות. ומאידך, צריך לנצל את העצבות ולא לחפש כל הזמן איך להעלים אותה ולשמוח (והרי בכל מקרה לא נצליח בזה).

צריך להסתכל על השלב העכשווי שבו אנחנו נמצאים כזמן עבודה, שמטבעו אמור להיות קשה. לא לחשוב יותר מדי על "עולם השכר", אלא להיות שקוע בלסיים את העבודה כמה שיותר מהר. וכל אחד די יודע איפה יש לו עבודה, בין אם זה בין אדם לחבירו ובין אם זה בין אדם למקום.

בחגים ושבתות צריך לחיות כאילו אנחנו "מעין העולם הבא". לשכוח מהעבודה. להאמין שהטוב כבר קרוב. ליהנות עד הסוף ממה שכן יש. וככה מקבלים כח לימים של העבודה.
גם אם לא מצליחים לשמוח בימים האלו לגמרי זה לא נורא. צריך רק להיות שמחים בהם יחסית לימים הרגילים. אם מתאמצים לשמוח יותר מדי זה רק יכול לגרום להרגיש יותר את החסר. אפשר פשוט לשמוח בזה שאנחנו עושים את שלנו, עושים את רצון ה'.
פורים שמח לכולם!

אבל..
לפעמים פשוט עצוב הלבד. וזה בסדר.
ולא תמיד יש איך לשנות את הלבד.. וגם זה בסדר

מותר להיות עצובים ולתת לזה מקום, אבל לא לומר שבגלל זה שונאים חגים או משהו...
כלומר להיות עצוב על המצב, אבל לא מדוכא.
ולנסות לשמוח בכל מקרה.

ברוך ה' אני לא לבד בפורים

אנחנו מכירים את סופם של שאול המלך ויהונתן בנו, נהרגו במלחמה עם הפלישתים, בגלבוע, ואז נלקחו גופותיהם ע״י הפלישתים ונתלו על חומות בית שאן, להתפאר בניצחונם.

או בקיצור: פ''נ

רק בשביל זה היה שווה😌

הוא כחול!!

בשביל זה יש לי גבאי נפלא, @ארצ'יבלד שמעדכן אותי! בוודאי שמעת עליו

אבל אניוהוא מקשקש עליו כל הזמן, דבר איתו.

אל תשכח לתייגני.

בבחינת 'הלתייגני אתה אומר'

זה קורה כל הזמן כשאת בחוץ?
ליד כל בנאדם?
ליד אנשים קרובים?


לא מאבחנת אבל נשמע לי חרדה חברתית

בס"ד

לא יודעת אם ברמה של חרדה ממש (את לא מתארת התקפי חרדה) אבל בהחלט פחד חברתי.
הייתי מנסה ללכת לטיפול או אם לא רוצים אז לאימון. בעיניי המפתח לפתרון הוא בטחון עצמי, לפחות מהניסיון שלי.

ב"הצלחה!

ממליצה על אימון אישי
אבל גם אם לא לקבוע לעצמך מטרות קטנות מה תעשי בחוץ

כיתה שלך בתיכון? מקום עבודה קבוע?

 

"נפגשת עם אנשים", זה אנשים חדשים או אנשים בכלל?

גם בכיתה שלי בתיכון הייתי כזאת, גם במקום העבודה.

מה שכתבו פה מעליי על מטרות ועל ביטחון עצמי נכון. חייב להודות שלי היה (ועדיין...) יותר קשה ובפועל היום אני פשוט עובד מהבית ובעיקרון מעדיף מחשבים על בני אדם.

חרדה חברתית היא חלק מובנה בפסיכונומיה שלך.

יש מגוון דרכים לשנות את הנהגת החיצון ולהפוך את ה-intp/j לדמוי אקסטרווורט בכל מובן נראה, אבל ההרגשה הפנימית המרוחקת עלולה ללוות אותך מהעריסה ועד חיי העולם הבא.

 

וזה לא נורא, העולם הפנימי העמוק שלך יחפה על זה בריבית וריבית דריבית.

אנסה לחפש לך

חשוב שתדעי שבבית זה את האמיתית.

 

זה חשוב בשביל עצמך.

 

שם את מרגישה ביטחון, בסביבתך הטבעית, והאישיות שלך יוצאת לפעל. בחוץ, זו חסימה כלשהי. זו לא "אישיות שונה".

 

אולי כדאי, כשאת בחוץ, בלי שאת מדברת עם "אנשים", לתרגל לעצמך להרגיש אותך מבפנים, כמח שאת בבית. אפילו לדמיין אותך בבית. בהדרגה, להגיד פה ושם למישהו מילה-שתיים, מתוך "הבית", וללכת הלאה. לכבוש בהדרגה את החוץ ע"י "הבית"..

 

[פגעו בך בעבר? או שסתם יש לך את זה באופן בלתי מוסבר?]

(מעניין אם זו את )

היינו שומעים מההורים שלה על כמה שהיא שובבה ומצחיקה וזה..
ובכיתה- אפס מזה.
ביישנית. בקושי מדברת. נבוכה

אין לי עצות..
רק חיבוק..

פיצול אישיות זה ממש דמויות שונות שלוקחות פיקוד ובדרך כלל נובע מרקע של התעללות מינית קשה ומתמשכת. ובכל אופן נדיר מאוד מאוד.
נשמע שזה עניין של קצת חוסר בטחון בחברה או מה שנקרא חרדה חברתית ברמה מסוימת.
חבל שתמשיכי לסחוב את זה ולהפסיד דברים בחיים, כדאי ללכת לטיפול מקצועי. לשים לב שהמטפל בעל תואר שני לפחות. בהצלחה!

זה הכותרת שנתנו לזה בראשי כדי למשוך אנשים להיכנס

היא לא כתבה מילה על *אישיות מפוצלת*

זה יאמיי

 

תגידו, עלתה לי היום שאלה: הבונזו- איך יודעים מה כלבים אוהבים לאכול?? מישהו טעם פעם? הרי יש לזה תיבול!
נכון שאלה טובה? אה? לא חשבתם על זה

היה לנו כלב תקופה קצרה, והוא לא היה נוגע בזה.
ררררק בבשר ובלחם, הוא גם אהב שוקולד , היה גם כלב שאהב חביתות 🤦‍♀️ וגם לא היה נוגע באוכל של כלבים.

לי את המכנסיים

העיקר יש כלב...

אין מכנסיים...

#קהל מאזינים קשוב#

אחשוורוש שהורעל עם בגתן ותרש וזה

ולא על הצבא
(לצערי.. פגשתי כבר שני כלבים חמודים איפשהו שכן היו (או עדיין..) מורעלים על כוחות הביטחון)

חס וחלילה (לא לנצל"ש! השרשור לא קשור לצבא!)

חשבתי שרק בעוקץ כלבים מאוהבים בחיילים...

למרות שהפעם זה לא אני שהתחלתי לנצל"ש על צה"ל, אבל מאז שכתבת לי בנסיופ שאני מנצלשת כימעט כל שירשור על צה"ל, רק אז ביכלל שמתי לב שזה באמת נכון, לפני ביכלל לא שמתי לב לזה