כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וְהוא יוֹדֵעַ יִצְרֵנוּ כִּי עָפָר אֲנַחְנוּ, וְיָקָר בְּעֵינָיו מְאֹד כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתְּקָה כְּחוּט הַשַּעֲרָה שֶׁאָדָם מַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי מְאֹד, וְכָל מַה שֶּׁהוּא רָחוֹק וּמְגֻשָּׁם יוֹתֵר - כְּמוֹ כֵּן יָקָר בְּעֵינָיו יוֹתֵר כָּל תְּנוּעָה וְהַמְשָׁכָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מִמָּקוֹם רָחוֹק כָּזֶה. וְזֶה עִקַּר הָאֱמֶת, בִּבְחִינַת "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח", "מֵאֶרֶץ" דַּיְקָא.
(ליקוטי הלכות, ריבית ה', אות כ"ד)
