פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 773)

יראה הבאה לאדם הוא כדי לעוררו ליראת אלוהים.
משל למה הדבר דומה? לאיש חיל שלוח מהמלך לקרוא לאדם, והוא בכעס גדול מטיל אימה ופחד, אין לירא מהשליח, כי אם תכף ילך למלך לרצותו.
וכן אהבה חיצונית הבאה הוא כדי לעוררו לאהבת ה'.
משל למה הדבר דומה? לפעמים בא איש מהמלך שלוח לאדם בתנועת אהבה, ומי שהוא טיפש הוא מתענג ומשתעשע עם השליח, והחכם אומר מה לי להשתעשע עם השליח, אלך לשורש אהבה של מלך.
וזה שכתוב "תמים תהיה עם ה' אלהיך", והת' גדולה, דלכאורה הת' רחוקה מן הא', לרמוז להעלות כל דבר רחוק הן אהבה הן יראה או שמחה ותענוג גשמי אל הא' הרומז לאלופו של עולם.

@ח@חיהל'ה @לעבדך באמת! @פרח-אש

לא כל הזמנים שווים.

יש זמנים, שמקבל אני את עצמי מן החוץ, עמל לבחון ולברר הטוב מהרע והעיקר מהטפל, במלאכה קשה ומעייפת. נלחם לדלות שביב של יסוד ממאמרי חז"ל שלמים ולתחובו באיזה חריץ פנוי בלב, מעלה זכרונות מימים שלמים, מתרפק על עבר, אולי יבוא יום...

ויש זמנים, שנפשי מפכה מקרבי, בטהרה, גמורה. אין לי צורך בדבר מן החוץ. הכל ישר. מתבונן אני פנימה ומוצא את עצמי מלא וגדוש. מלא אור, מלא אהבת הכל, מלא שמחת עולם. כל מילה של תפילה בוקעת מעמקי הנפש, ועולה ביראה ובאהבה, בגילה שיש עמה רעדה, לפני אל מלך רם ונשא, יושב על כסא רחמים. כל מילה של תורה, תהא איזו שתהא, נספגת עד תום בלבי לב בשר, מוצאת את מקומה בין המוני אותיות, מילים, רעיונות ובירורים, רשמים ומשקעים, חוויות ונסיונות, מידות טובות ולא-טובות, מפנה לה משכן של כבוד בין כל אלה ומאירה אותם באור חדש, שמיישר את כולם לה' אחד. אין עבר, אין עתיד ואין הווה, רק נצח של חיים פנימיים. כל עצמותי תאמרנה, כל עצמות גופי ועצמות רוחי ונפשי, את דבר חיי הנשמה.

יקרים הם לי הזמנים השניים, שבאמת ראשונים הם. נפלאים הם לי. רחוקים הם.

זמן כזה של התנוצצות הנשמה הוא היום, מתוך טהרת שבת קדש שעברנו בתוכה לטובה. מחבר הוא אותי לזמן דומה, מן העבר, בתוך עומק עשרת הימים המסוגלים לתשובה, ולרשמים שנרשמו אז:


היום בסליחות סוף סוף הצלחתי להיכנס לאווירה,
וכשאמרתי: "אין אנחנו עזי פנים,
וקשי עורף,
לומר לפניך: צדיקים אנחנו. ולא חטאנו."
הבנתי. הבנתי שצריך להיות ממש חצוף, ממש קשה עורף, כדי לעמוד ולומר: לא, לא חטאתי. כדי לעמוד ולומר: "אשמנו, בגדנו, גזלנו" - בלי כוונת הלב.
הרי אני יודע בדיוק מה עשיתי השנה. "עברנו על מצוות עשה ועל מצוות לא תעשה".
"מי יתן ואשחה בכל לילה מיטתי, בדמעתי ערשי אמסה".
אולי ישמע קול בכיי...
קול המיית ליבי...
בעצם, לא בדיוק, בטוח שכחתי הרבה.
ואני מצטער על כל הלא-טוב.



ואז, מתוך המחשבות על מעשיי בשנה החולפת, עלתה בליבי מחשבה: עכשיו אני מתחרט ושב בתשובה. נכון שגם בשנים הקודמות שבתי בתשובה בימים אלו, ואז - בהרבה מהעניינים - שבתי לסורי. אבל עכשיו זה אמיתי, אני באמת מתחרט, אני באמת לא רוצה לטעום טעם מתוק של חטא, רק טעם מתוק של נועם התורה, קדושת המצוות. ומעכשיו - לא אחטא עוד.
רגע... איך אתה בטוח? גם שנה שעברה אמרת ככה. ותסתכל סביבך - יושבים כאן אנשים מבוגרים שבודאי חשבו כמוך כל שנה כבר עשרות שנים, ותראה אותם, מגיעים לסליחות, מתחננים ומבקשים על נפשם - רבש"ע, תן לנו עוד הזדמנות לתקן!
תהיה ריאלי. כל אחד נופל כל שנה. וגם אתה עוד תיפול השנה. גם אתה (תאריך ימים בע"ה וְ) תעמוד פה עוד עשרות שנים, ותמשיך להתחרט. אולי התוכן ישתנה, אבל ברור שהתמונה תישאר אותה תמונה. עד שנתך האחרונה.

המחשבה הזו ניקרה במוחי וכאילו כרסמה את הדף הבא שבסידור-הסליחות. לא הייתי מסוגל להמשיך. מה שווים רצונותיי הטובים אם הם לא יהיו קבועים כראוי במשך ימים, חודשים ושנים? מה תועלת יש בשובם של כל יצורי עולם מידי שנה בשנה אל צור מחצבתם אם לא לצמיתות יֵארך הדבר?

אינני מוכן להיות עיוור אל מול המציאות. אינני מוכן לכסות את חושיי ולצעוק: לא, זה לא נכון! לא אחטא שוב! לא נחטא עוד! באמת!
שאלות כאלה, לא יוכל להימצא להן פיתרון שטחי, על-ידי כיסוין בטלאי בלוי ורופף. לשאלה כזו מחוייבים אנו לעמול ולדלות מענה ממעמקי החיים, מעומק תהום-רבה של אמונתנו.



ואז, כמו ביקשו לעלות לפניי מילותיו הטהורות של הרב קוק זצ"ל, שלמדנו אך לפני כשבוע, ועתה הנה הן נחקקות והופכות מתורה לחיים:
"מבלעדי מחשבת התשובה, מנוחתה ובטחונה, לא יוכל האדם למצוא מנוח, והחיים הרוחניים לא יוכלו להתפתח בעולם. החוש המוסרי תובע מהאדם את הצדק והטוב, את השלמות, - והשלמות המוסרית כמה רחוקה היא מהאדם להגשימה בפועל, וכמה כחו חלש לכון מעשיו אל הטוהר של אידיאל הצדק הגמור! ואיך ישאף אל מה שאיננו ביכלתו כלל? לזאת התשובה היא טבעית לאדם, - והיא משלימתו. אם האדם עלול תמיד למכשול, להיות פוגם בצדק ובמוסר, אין זה פוגם את שלמותו, מאחר שעיקר יסוד השלמות שלו היא העריגה והחפץ הקבוע אל השלמות. והחפץ הזה הוא יסוד התשובה, שהיא מנצחת תמיד על דרכו בחיים ומשלימתו באמת."
(אורות התשובה, ה, ו)

טעית! הפכת את המושגים! לא את השלמות תובע ממך ריבון-העולמים, רק את העריגה אל השלמות. צדקת, אל השלמות והתום אין בכוחך להגיע, ולכן אין זה מתפקידך. שמחשבות כאלה לא יטרידו את מנוחתך... והבן-נא, שזהו בעצמו הוא עניינה של התשובה - אותה תשובה שחששת שמא אינך מקיימה כראוי - לשאוף אל היושר המוחלט, אף אם בפועל לא יִמָצֵא "אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"! רק דרישה אחת היא ממך, ידידי - תחפוץ בכל ליבך להשתלם ותֹאחז בעוז בכל פיסת-דבר שתקדמך צעד נוסף אל עבר היעד הנכסף. הנכסף ממך במהותו, שתמיד יִשאר נכסף.



פקחתי את עיניי והבטתי על הסידור ביראה שיש עמה שמחה פנימית. משימה-תמידית גדולה ניצבת לפניי.
המילים חזרו, ונאמרו: "אשמנו, בגדנו, גזלנו..."




ובינתיים, חלפה לה דקה, והציבור נמצא כבר שניים-שלושה דפים קדימה...








כמה טהור הייתי באותה שעה, כמה נקי. כמה מכוון.

כמה צודק. נכון הדבר שלא עלה בידי לתקן כל שהיה צריך תיקון, נכון שלא חדלתי מלבקש לתקן. והן אמת, נכון שהתרוממתי.

ובסליחות של ליל רביעי, עת שפכו ישראל לבם כמים לפני אביהם שבשמים, עת התחננו כעבד שמתחנן לאדונו, התבוננתי במילות התפילה, ולא יכולתי שלא לבארה כך: מרנא דבשמיא, לך מתחנְנָן כעבדא דמתחנן למארֵהּ, הב לן ליבא לתיובתא - תן לנו לב לתשובה, לב של תשובה, שכולו תשובה, בכל זמן, בכל רגע ורגע. בזה חפצֶנו ותקוָתנו. ולא - בהעדר זה, נהדר ריקם מן קמך - נחשב הדבר בעינינו ששבנו מלפניך בלא כלום.

אנא ה', סלח נא, מחול נא, כפר נא.

"הצמאון להבלע כולו ברוח ישראל צריך הוא להתגבר. לחשוב ישראליות, להרגיש ישראליות, לחיות חיים ישראליים, לראות בשמחת ישראל, זאת היא מגמה עמוקה גבוהה ורחבה, מלאה טל חיים של קודש, מובדלת מרגש דוגמתה אצל אומות העולם, שרפוד בהרבה שנאת הבריות ורשעה בלא אידיאל קדש פנימי, הצמאון לרוח האומה צמאון הוא לד', לאור תורה, ליושר, לחכמה, וכל טוב ונעלה"

(אורות ישראל, ג', ה')

תיוגים
@אמונהל'ה
@והוא ישמיענו
@חיטה קדומה
@פסידונית
@לעבדך באמת!
@חן,
@נפש חיה.
@ארץ השוקולד
@מבשר שלום
@פרח-אש

דבר אחד שאתם מקווים להספיק השבוע בע"ה...

בא לי לטייל הערב. יש לי כבר תוכניות לאן ועם מי.

היי

מה המצב?

 

אנחנו משפחה של שישה נפשות, הכי קטנה בת 20, ואין לנו אפשרות לבנות סוכה (בנין דירות) וחשבנו לעשות משהו כיפי החג. ביום טוב ובשבת אנחנו מסודרים ורק נשאר לנו להתארגן לימי חוה"מ שהם חול

 

יש לכם רעיונות? מקום נופש שאפשר לשכור ולהקים שם סוכה? או שאר דברים כאלו?

 

תודה

ערב שבת
מלכה בלבן
ושוב שמירה על גבול דמיוני
זה מרגיש כאילו אני היחיד כאן שחושב על זה
איפה גוש קטיף שלנו?
איפה עזה שלנו?
מהצד השני של הגדר
ועם הזמן
היא נעבת יותר ויותר מצידנו

נשמע שקצת נכוונו
ונשמע נכון
התחלנו גם להחזיר טיפה
ב"ה

בודד כאן
לא מאנשים אלא מהאמת
ואולי
אולי העולם כולו קצת בודד ממנה
אולי גם אני

אז מה חושבים אחרי שנה על מדים?
אחרי הכומתה הנכספת
ואחרי הסיכות
מה חושבים
לא חושבים
כי המילה 'אזרח' לפעמים רחוקה כל כך
למרות הזמן הקצר המפריד ביננו

למדתי פעם שההכרה שיש יאוש לאדם מוכיחה שהאדם מכיר ורוצה בקדושה
ולכן היא זו שמחזקת
(אורות התשובה ח, טו)
ולמדתי גם שאין יאוש בעולם כלל
כי באמת אין
יש רק אלוקים ואין עוד

תמיד ידעתי שקושי אמיתי הוא להקריב את הדברים החשובים באמת למען המטרה
ותמיד תהיתי אם אעמוד בקושי כזה
אני עדיין תוהה
להקריב קבלת שבת, סעודת שבת, רעוא דרווין, שכל כך חשובים במציאות רגילה וקל וחומר במציאות כזאת למען חברים שזה פחות חשוב להם ממני
זה קשה
כי לעלות סיור במקום לא נותן את הכוחות ששבת נותנת
ואיך ממשיכים לשבוע נוסף ללא שבת קודש?
ונכון, לשמור על עמ"י, להגן על הארץ והמדינה, מה יש גדול מזה?
אבל לא זה ממלא את החסר


כמה פשוט וכמה מסובך
לקרוא-לשיר מילים נפלאות כל כך
מילים שמוסרות הכל
בפשטות גאונית כזו
כזו פשטות שרק גאוני הגאונים יכולים לבטא

ידיד נפש, משוך עבדך אל רצונך
פתח לי פתח, וארוץ אליך כמו איל
וזו תהיה המתיקות הגדולה ביותר
הדור נאה, נפשי חולת אהבתך
והיא גם קצת פגועה, חזק אותה למענך
והייתה לך שמחת עולם
ותיק יהמו נא רחמיך
כי אין סוף לכסיפת נפשי אליך
ואל נא תתעלם
הגלה נא חביב עלי
ואז נגילה ונשמחה בך לעולם
מהר אהוב, ואהוב, כי באמת הגיע הזמן
וגאל אותנו
במהרה

טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון
כי ה' מלך גאווה לבש
ולמרות הכל
נכון כסאך מאז
ומקולות מים רבים
יותר מכך אדיר ה'
והוא יתברך לנצח

את הספר "סוד הנקודה הטובה" של רן ובר?

אם כן-אשמח לשמוע חוות דעת

מזכירה שנפתח פורום סגור לאנשים המתמודדים נפשית.
בפורום ניתן לפרוק, לשתף, לחזק ולהתחזק ולתת כוחות אחד לשני.
מי שמתאים ורוצה להצטרף מוזמן לפנות במסר לניק פורום סגור.

הם טוענים שזה יחליף את דרך התשלום הנוכחית והפגומה.
כרגע הרשמה היא חינם לגמרי ואתה מקבל מטבעות חינם בהרשמה, המטרה שלהם כרגע היא לבנות קהל משתמשים בלבד.

מה אתם אומרים?

שמעתי ממורי ז"ל כי יש שצריך להתחזק קודם התפילה, כדי שיהיו לו מוחין להתפלל בלי מחשבה זרה על כל פנים, או בדבקות, והוא ע"י מזמורים או תורה שיעסוק תחלה, ומתוך כך הוא עומד להתפלל מתוך דברי תורה, שיש לו מוחין.
ויש שאם ירבה במזמורים או תורה קודם התפילה לא יהיו לו מוחין להתפלל.
וזהו שאמרו "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לשם שמיים", שיהיו לו מוחין בתפילה, לכך הם שוים. וסרה קושית הט"ז (אורח חיים א' ג').


שבת שלום ומבורך


@חיהל'ה @לעבדך באמת! @פרח-אש

חוזרים לעומס המוכר (והטוב?)

יום מבורך לכולנו

ברוך ה' התחתנו ואנחנו גרים בקטמון. מחפשים מניין קרליבך לערב שבת.
יש הצעות?

בטעות שפכתי עכשיו על בחורה קפה (זה היה בקטנה). במטוס שפכתי על מישהי מים. זה כל הזמן קורה לי.

איך אפשר לשפר את התכונה הזאת, אם בכלל אפשר.

"אהבת ישראל והעבודה של הסניגוריא על הכלל ועל הפרטים איננה רק עבודה הרגשית לבדה, כי אם מקצע גדול בתורה, וחכמה עמוקה ורחבה, רבת הענפים, שכולם צומחים ויונקים מלשד טל אור תורת חסד"

(אורות ישראל, ד', א')

תיוגים
@אמונהל'ה
@והוא ישמיענו
@חיטה קדומה
@פסידונית
@לעבדך באמת!
@חן,
@נפש חיה.
@ארץ השוקולד
@מבשר שלום
@פרח-אש

חבר ה
יקר ואהוב הולך בלי התראה מוקדמת להיות שליח בבית חבד..
מה אפשר לקנות?!?! קצת דחוף. תודה!!

מחפשת ספרי חיזוק/ אמונה בניחוח "אלולי".

(לא מהר"ל, הלכות תשובה לרמב"ם או אורות התשובה וגם לא בקשו פני של הרב יהושע)

התחלתי חובות הלבבות בכללי, אבל מחפשת משהו חסידי (או לא), שמתאים לזמן....

 

ושאלה נוספת, מישהו שמע על הספר "נועם שיח" ?

 

 

בכוונה שואלת כאן כי כאן יותר מתאים ופעיל 

תבורכו