אח של ארי1
אח של ארי1האם כדאי לקנות דירה גדולה שתתאים לנו לאורך זמן ולקחת על זה משכנתא גבוהה או לקנות קטן בסכום שיש לנו + משכנתא נמוכה ועוד כמה שנים נצטרך להרחיב או למכור?
וכן- דירה על הנייר זה שווה?
לראות כמה יעלה לך החדר הנוסף במשך הזמן שבו את לא זקוקה בו (קניה, ריבית, ארנונה, נקיון) ולפי זה להחליט.
(יעני, גם אני מבין בזה משהו...)
רק ההוצאות שמסביב לרכישה יכולות להגיע ל4-5 אחוז ממחיר הדירה (תיווך, עו"ד עמלות שונות) ואז שוב פעם כשמוכרים ושוב פעם כשקונים חדש. זה מגיע לסכומים גדולים מאד. גם אותם חייבים לחשב.
שבניירות ערך זה סביב החצי אחוז במקרה הגרוע
בנ"ע כל הפעולות קניה ומכירה ואחזקה בסה"כ עומדות על פחות מחצי אחוז. (אלא אם כן סוחרים בסכומים נמוכים ביותר)
כאן כל קניה ומכירה זה 4-5 אחוז מלבד תחזוקה שוטפת
עכשיו צריך לא לשקוע בהמשך היום.
חן,
) נפלאמשהברגועברגוע
ימ''לבעקרון כן (אלא אם הוא חב''דניק).
משנה ברורה (כז, לג):
"ורבים נכשלים באיסור זה וטועים לומר שהקצה העליון מתחיל ממקום השיער ועיקר התפילין מונח על המצח ועוברים על איסור דאורייתא דכל התפילין צריכין להיות מונחין במקום שיש קרחה דהיינו שיהיה אפילו קצה התחתון של התיתורא מונח על מקום התחלת עיקרי השער ... ויותר טוב להניח קצת למעלה משיעור זה דהא מקום יש בראש להניח שתי תפילין כדי שלא ישמט למטה על המצח. וכל המניחן על המצח הוא מנהג קראים ולא עשה המצוה וכל בעל נפש יזהיר לחביריו וילמדם שלא יכשלו בזה כדי שלא יהיו ח"ו בכלל פושעי ישראל בגופן דזהו קרקפתא דלא מנח תפילין וגם הברכה הוי לבטלה דתפילין שמונחין שלא במקומן הוי כמונחין בכיסן."
ובדר"כ לא מספיק להעיר, צריך להסביר לו מה בדיוק המקום. אם רק תעיר לו, הוא יזיז אותם שנייה למעלה ומחר ימשיך להניח כמו תמיד... זה לא תמיד נעים אבל צריך...
יצא לי לעשות את זה הרבה פעמים בחיים, וכמה פעמים גם הקטנתי להם את הרצועה של הראש, בדר"כ בלי זה ההערה לא תהיה אפקטיבית...
הרב זצ"ל כותב ב"חבש פאר" שאם רואים מישהו כזה ואתה באמצע שמונה-עשרה ועד שתסיים הוא כבר ילך, מותר וצריך להעיר לו אפילו כשאתה באמצע שמונה-עשרה, וזה עדיף מאשר יפסיד מצות תפילין (אולי כל החיים). (וגם את זה יצא לי לעשות כמה פעמים..)
כל ישראל ערבין זל"ז, וצריך שבאמת יהיה אכפת לך ממצות התפילין שלו כמו שאכפת לך משלך.
התופעה הזו מצויה בעיקר אצל זקנים, ולך תסביר להם עכשיו שאיך שהם ואבא שלהם וכל מי שהם מכירים לא הניחו תפילין במקום... לפעמים אני מזהה מראש שאין סיכוי, ומוותר...
חבל שכך היה אבל לא נראלי שבגלל חשש למקרה כזה אז בטל הצורך להעיר... ומעירים בנעימות ונימוס, זה לא צריך לפגוע
"כמונח בכיסו".
לא מדבר אם אתה ודע שחוץ מלגעור בך, לא יעשה דבר....
[אפשר לומר בעדינות: התפילין ירדו לך למטה מידי..]
שמעירים זה נורא.
סיפור מהרב יהושוע שפירא שליט"א:
באו הורים לרב אדלשטין ושאלו אותו אם לתת לביתם כסף לקנות בגדים לא צנועים או שזה לפני עיור.
הוא ענה שיתנו, וכמובן שהם שאלו למה.
הוא ענה שהיות וכרגע היא כבר הולכת עם בגדים לא צנועים המצווה שלה כרגע היא מצוות התשובה. ואם לא יתנו לה כסף זה לא יקדם את התשובה אלא יעכב אותה, וזה הלפני עיור.
וזה התאים לי ל'מאירים', לקונוטציה.
וכמו שהרב יהושוע אמר: לא הלכה למעשה,הכל בהתאם למקרה הנידון.
לב טהור:)בס"ד
קחי לך דפים, עט שנוח לך לכתוב איתו, ובלי לחשוב פשוט תכתבי ותוצאי את הכל.
פעם אחת שהיה לי ממש קשה עשיתי את זה ופשוט כתבתי וכתבתי בלי לעצור ובלי לחשוב. מלאתי איזה כמה עמודים טובים ואז נהיה לי ממש טוב.
לפעמים גם עוזר מוזיקה או ניגונים שמתחברים אליהם. פשוט שמים באזניות ושומעים שוב ושוב בלי לחשוב.
תרגישי טוב!
בס"ד
שלברוח מלהתמודד, ולהתכחש למה שקורה, רק מעצים את התחושות הקשות..
אל תתני למצב לנהל אותך אלא את תנהלי אותו!
את לא חייבת לפתוח הכל בבת אחת, אם קשה תעשי את זה לאט לאט. יש לך בחירה וכוח להחליט מתי ואיך להתמודד עם כל דבר.
נפשי חיכתה לה'לעבדך באמת!אחרונהורוצה להצטרף אלינו ל 
שבוע נטול סוכר - חכם הרזים ?
עוד בפורום:
מי /לא/ אכל היום תפוח? (יום א) - חכם הרזים
שרשור היכרות זה דבר סביר - חכם הרזים
*זוהי אינה פרסומת. זהו שירשור לגיטימי ונטול אינטרסים.
החיים זורחים!
הצטרפתי ממחר! ןאם אצליח לעמוד במשימה, והיה זה שכרך!
ע מ
פה לקצתאחרונההמוקד בחידוש הוא הפשט
פסידונית הכותרתפסידוניתג'וןהייזלשאם יש שני מושגים, החלוקה המקורית בינהם היא לפי מוצא ולא לפי מגזר (המגזר נוצר אחרי המוצא)
-אינדיקציה לכמה משעמם לי עכשיו
סתם 1...שמכיר את שעות הקימה החביבות עליי.
טבעות בצלהנץ החמה, כמו ''הנצו הרימונים''. זו לא ה' הידיעה, לכן אין דבר כזה 'נץ החמה' או 'בנץ'.
"לביא אותו בבלה" במקום "להביא"
וכן "בנץ" לא "בְהַ-נּץ" אלא בְ-הָנץ"
שזה לא צריך להיות ה"א הידיעה כדי להגיד "בנץ החמה"
לא "בְהַ-נּץ" =בַּנּץ=ה"א הידיעה שנבלעת
אלא "בְ-הָנץ" =בָּנץ=ה"א של הבניין הפעיל שנבלעת
כמו "לָביא"=לְ-הָביא=ה"א של הבניין הפעיל שנבלעת
חסדי היםחידה לדעתי משלבת כמה תחומים:
כאילו לא נותנים חידה מתמטית,
אלא חידה ואת צריכה להשתמש בכלים ובידע שיש לך מכל התחומים כדי לפתור.
ולכן היא לא בודקת ידע בתחום מסוים, אלא ידע כללי או סתם שעשוע
בעיה,
שואלת שאלה בתחום מסוים ומצפה לתשובה מאותו התחום
ששאלה/בעיה היא ישירה, כלומר מסגנון השאלה אתה יודע באיזה כלי חשיבה להשתמש בשביל לענות את התשובה
חידה בנויה בצורה כזאת שאתה צריך למצוא את התשובה על סמך כלי חשיבה נסתרים שעליך לגלותם בעצמך, כלומר אתה צריך לגלות בעצמך לא רק את התשובה אלא גם את כלי החשיבה הרלוונטיים, בדרך כלל חידות בנויות בצורה כזאת שאתה יודע לפי הסגנון שאתה אמור למצוא בעצמך את כלי החשיבה, חידה שמוצגת כשאלה רגילה היא בעצם 'רמאות', כיוון שהיא מטעה אותך באשר לסוג הבעיה הניצבת לפניך. יש כאן בפורום ניקים שאוהבים לעשות זאת.
פסידוניתעניתם תשובות נורא נכונות, כולכם, ועכשיו אני לא יודעת מי צודקת בתכלס.
בחידה צריך להבין קודם את השאלה עצמה חידה - צעירים מעל עשרים, ומבחינה זו הכלים לפיתרון נסתרים ההבדל הוא - צעירים מעל עשרים, ובקצרה: היסק מידע שאינו נתון - צעירים מעל עשרים, או במילים אחרות: חיפוש אחר תחום הידע או התחום המחשבתי שבו בעצם נמצאת הבעיה ## - צעירים מעל עשרים, ואת כל התרגיל הזה עושים בשביל מטרות כמו לתרגל מחשבה מחוץ לקופסא בלשוננו? - צעירים מעל עשרים, שזה מה שהופך את התרגיל לבעל תכונה של אם זה כיף אז זה 'חידה' - צעירים מעל עשרים
עזרתי?
פסידוניתוואו!
אני אצטרך שעה אחרת בשביל לבדוק אם זה נראה לי הגיוני, אבל כל הכבוד על העבודה!
ניסוח החידה סתום ומעורפל,
אבל הבעיה מנוסחת היטב, בהירה
וכל מה שנתון נתון.
נפש חיה.פסידוניתאתם נוסעים לאי בודד למשך חודש, ויכולים לקחת אתכם רק ספר (*פרוזה*) אחד.
מה הוא יהיה?
(במילים אחרות: אני זקוקה לרשימת קריאה חדשה, המלצותיכם בבקשה)
שלושה עוברי אורח יגעים מגיעים לפונדק בשעת לילה מאוחרת, ומבקשים מבעל הבית להכין להם אוכל.
"כל מה שיש לי זה בצל כבוש" הוא אומר. בלית ברירה עוברי האורח מסכימים להצעה, אולם עד שבעל הבית מביא את הצנצנת
שלושתם נרדמים, בעל הבית מניח את הצנצנת על השולחן והולך לישון גם הוא.
עובר האורח הראשון מתעורר, הוא לא רוצה להתנהג כמו חזיר, ואיננו יודע אם מישהו מחבריו כבר אכל, הוא פותח את הצנצנת, זורק בצל אחד שנראה לו מקולקל, אוכל שליש מהבצלים שנשארו, סוגר את הצנצנת וחוזר לישון.
עובר האורח השני מתעורר, הוא לא רוצה להתנהג כמו חזיר, ואיננו יודע אם מישהו מחבריו כבר אכל, הוא פותח את הצנצנת, זורק שני בצלים שנראים לו מקולקלים, אוכל שליש מהבצלים שנשארו, סוגר את הצנצנת וחוזר לישון.
עובר האורח השלישי מתעורר, הוא לא רוצה להתנהג כמו חזיר, ואיננו יודע אם מישהו מחבריו כבר אכל, הוא פותח את הצנצנת, זורק שלושה בצלים שנראים לו מקולקלים, אוכל שליש מהבצלים שנשארו, סוגר את הצנצנת וחוזר לישון.
בשלב זה חוזר בעל הבית ולוקח את הצנצנת, שמכילה עכשיו שישה בצלים כבושים.
כמה בצלים היו בצנצנת מלכתחילה ?
(מייק, חידה פנימית נוספת בשבילך היא להבין מדוע החידה הזאת הוקדשה לך).
*לקוח מהספר מטמון האוצרות המתמטיים של פרופסור סטיוארט.
וואו!!
אנחנו מוזמנים לשבת לחברים (לכל השבת) וקיבלנו את ההזמנה כי בעלי מרגיש ממש קרוב שלו, וזה הקרובים היחידים מצד בעלי שנמצאים בארץ, והוא רצה להרגיש קצת משפחה. וכן כי אני לא הייתי מסוגלת לחשוב על לבשל.
איך זה יראה שנבוא לשם בלי שום מנה? אני מהבוקר מקיאה ומסוחררת ואין לי כח לעמוד להכין כלום.
אבל זה נורא מוזר לי לבוא להתארח בלי להביא כלום. מה אתם אומרים?
עציץ או משהו כזה יכול להיות מאוד נחמד, לא חייבים להביא אוכל.
מה עדיף?- פאזל לילדים בני 2.5 ו-4 או סוג של אוכל?
עדיף משחק לילדים/ זר פרחים וכד'
