(וכן, אלף כותבים ורבנים לא ישנו את זה בעיניי - אני מאמין לגמרי בזה שיש בורא ויש מצוות וצריך לקיים אותן. אם אני אוהב לעשות את זה? לא).

כי עם כל הקושי - גדול המצווה ועושה וכו'

גם רוב היהודים היו אמורים להעדיף להיות גויים כי זה יותר קל, ולמרות זאת, רובם שמחים ביהדותם כי יודעים שהם ברמה גבוהה יותר.

לאשה יש מצווה אחת שאין לגבר.

לגבר יש כ15 מצוות שאין לאשה.

איך לאשה קשה יותר?

לטבול לנידתן. וצניעות (שכחתי)

שכחתי משהו נוסף? (גם גברים חייבים בחלה ובהדלקת נרות)

דווקא על תלמוד תורה נאמר 'כנגד כולם'

איך את קובעת שהן שקולות עם את לא יכולה להרגיש את החיוב שלנו?

גברים חייבים להתחתן, לפרנס את האשה, להוליד ילדים לחנכם ולפרנסם. נשים עושות כל זה מבחירה.

התגובה שלך מטעה.

גם נשים חייבות בשחרית ומנחה - כשעה סה"כ.

עובדה שלא, מ"ב מפורש שחייבות שחרית ומנחה.

משנה ברורה. פירוש החפץ חיים על השולחן ערוך.

יש הרבה הלכות שלא מלמדים, לא מצב תקין.

אם אשה פחותה למה אסור לה לרצוח? אם גוי פחות למה אסור לו לעבוד ע"ז?

יש כללים בהלכה מאלו מצוות נשים פטורות, תפילה (שחרית ומנחה, ערבית רשות) היא לא אחת מהן.

אשה חייבת בשבת - לא קשור ללהיות בנאדם.

ההלכה קבעה שנשים חייבות בתפילות, וזה לא קשור לדרגה רוחנית.

?

היא אמרה שרב התיר לה, אז כנראה המכנסיים צנועים.

היא אינה רבנית, וגם לא רוצה שיקראו לה כך.

משך חכמה בראשית פרק ט':

פרו ורבו וכו' לא רחוק הוא לאמר הא שפטרה התורה נשים מפו"ר וחייבה רק אנשים כי משפטי ד' ודרכיו דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום ולא עמסה על הישראלי מה שאין ביכולת הגוף לקבל...וא"כ נשים שמסתכנות בעיבור ולידה ומשום זה אמרו מיתה שכיחא עיין תוס' כתובות פ"ג ע"ב ד"ה מיתה שכיחא לא גזרה התורה לצוות לפרות ולרבות על אשה. וכן מותרת לשתות כוס עיקרין וכעובדא דיהודית דביתהו דר"ח סוף הבא ע"י רק לקיום המין עשה בטבעה שתשוקתה להוליד עזה משל איש ומצאנו לרחל שאמרה הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי ובזה ניחא הך דאמר רב יוסף סוף פרק הבא ע"י דאין נשים מצוות בפו"ר מהכא אני אל שדי פרה ורבה ולא קאמר פרו ורבו היינו דבאדם וחוה שבירך אותן קודם החטא שלא היה לה צער לידה היה מצוות שניהם בפו"ר ואמר להם פרו ורבו אבל לאחר החטא שהיה לה צער לידה והיא רוב פעמים מסתכנת מזה עד כי אמרו אשה נשבעת שלא תזדקק כו' לכן בנח אף דכתיב ויאמר להם פרו ורבו הלא כתיב קודם ויברך את נח ואת בניו אבל נשיהם לא הזכיר שאינם בכלל מצוה דפו"ר, וביעקב קאמר פרה ורבה וזה נכון ובמהרש"א סנהדרין נ"ח הניח זה בויש ליישב וכוון לזה ודו"ק.

סתם,

אבל, הטענה היא או שהן לא פחות טובות, אז למה מברכים?

או שהן כן פחות טובות, אז למה נשים נוצרו ככה?

גמרא: א"א לו לעולם בלי זכרים ונקבות, אלא אשרי מי שבניו זכרים, ואוי לו למי שבניו נקבות.

כפי שכבר כתבתי, חיבור אינו יכול להיות תלוי בחיוב. גבר צדיק חייב ביותר מצוות מאשה מרשעת, וא"א לומר שהיא יותר מחוברת.

כהן חייב ביותר מצוות מישראל. האם כהן מחובר פחות?

אז מה זה ' אוי לו למי שבניו נקבות'? ולמה הטור אומר ש'שעשני כרצונו' היא ברכה על הרעה? ולמה רש"י כותב שעבד לא שווה לאשה כי הוא 'מזולזל עוד יותר ממנה'?

לא הבאתי פה את כל מאמר הגמרא כי כבר הזכרתי אותו קודם. הנה המאמר השלם: אי אפשר לו לעולם בלא זכרים ונקבות, אלא, אשרי מי שבניו זכרים ואוי לו למי שבניו נקבות. כדי לקיים את העולם צריך בנים ובנות, ולכן גם יש להוליד בן ובת.

הרבי מלובביץ' לא יכול לחלוק על גמרא, כך שא"א לומר שיש את דעתו ודעת הגמרא לבחור.

עניתי לך לפי האפשרות השנייה שנשים פחותות יותר, ולמה הן נבראו נשים? כי א"א לעולם בלא זכרים ונקבות וכו'

התגובה נועדה למחפשת, ששאלה איזה מהגישות מסתדרת. הסברתי אחת.

א. הן פחותות כי הן חייבות בפחות מצוות (מברכים לפי רמת חיוב), איך במציאות זה לא ככה?

ב. זה כמו לשאול למה ה' ברא גויים, או עבדים, העולם צריך נשים, אז הן נבראו.

באמת מציק להיות גוי/עבד! ועל דבר משמח מודים לה'! 

האם אנחנו אומרים ש"טוב" יותר להיות יהודי/חופשי/גבר, אז תודה לה' שלא "עשני גוי/עבד/אישה"

או,

שאנחנו אומרים ש"קל" יותר להיות גבר, אז תודה לה' שלא עשני אישה?

(על משקל "קל" יותר להיות יהודי, אז תודה לה' שלא עשני גוי? - זה פשוט לא הגיוני...)

להתחייב בשלוש תפילות במניין ובלימוד תורה כל היום זה חיים קלים?

אני לא בא עכשיו להתבכיין או לפתוח וויכוח, אני רק אומר שהברכה היא לא על זה שהחיים שלנו קלים יותר.

השו"ע פוסק שחייבים במניין (חוץ ממקרים מסויימים)

גברים חייבים ונשים לא

אבל התפילה שלו חסרה, פחות טובה.

גם בהלכה כתוב שלפעמים עדיף להתפלל ביחיד בלית ברירה, אבל התפילה שלו תהייה חסרה.

לעומת נשים, שאמנם מצד ההידור עדיף שיתפללו במניין, אבל אין חסרון אם התפללו ביחיד.

סתם כך אדם מחוייב במניין ואם התפלל ביחיד יש לו חסרון *הלכתי* בתפילה.

אדם לא יכול להחליט בעצמו שהוא מעדיף להתפלל ביחידות, יש כללים בהלכה.

ברור שעדיף שהוא יתאמץ כן להתפלל במניין מצד המעלה, אבל מבחינה הלכתית הוא פטור.

שפטור ממצוות לא בהכרח מעיד על רמה רוחנית גבוהה...

לא היה לי כוונה אישית, ואני מתנצל אם כך הבנת אותי.

לפי רוב השיטות אשה חייבת בשחרית ובמנחה (וערבית רשות, כמו שהיה לגברים במקור), וכך פסק המשנה ברורה.

ההיתר לצאת בברכת התורה/בקשה עם שבח לפניה ואחריה מבוסס על המגן אברהם, שלא פסק כך לכתחילה, אלא הציג זאת כמצב קיים ולימוד זכות.

נ.ב. מה שכתבתי הוא לאשכנזיות, לספרדיות כמדומני חובה תפילת שמונה עשרה אחת.

לא מדוייק, גברים כיום חייבים בתפילת ערבית (כי קיבלו עליהם), ולרב השיטות נשים לא.

לפי רוב השיטות, תפילה דרבנן.

חוץ מזה, לא הבנתי  מה הכוונה העיקר הדאורייתא?

רוב הפוסקים הכריעו כשיטת הרמב"ן שכל מצוות תפילה דרבנן.

אז מה?

מדאורייתא יוצאים בברכת התורה, מה זה מוכיח?

רוב הפוסקים הכריעו שאין חובה דאורייתא להתפלל כל יום.

בברכת התורה יש שבח בקשה שבח.

מה אתה רוצה לומר בזה שבדאורייתא חייבים במידה שווה?

לאיזו גמרא אתה מתכוון?

בגמרא דווקא כתוב כשיטת הרמב"ן,

לשיטת הרמב"ם יש לגרוס אחרת.

בעירובין אין הוכחה לכאן או לכאן.

קרא את תגובתי השנייה.

לא הסברת איך הגמרא מוכיחה כשיטת הרמב"ם.

אם הבנתי אותך נכון, אתה טוען שבחיוב דאורייתא (לרמבם או לרמבן) נשים חייבות כגברים.

אני מסכים, אבל כתבת שנשים חייבות בדיוק כמו גברים בתפילה - הכוללת פרטים דרבנן שמחלקם (ערבית, מניין) ברור שנשים פטורות.

כתבת: "אשה חייבת בתפילות בדיוק כמו גבר"

בזה אתה לא צודק, לא לשיטת הרמב"ן ולא לרמב"ם, כי פטורות מערבית.

משנה ברורה על או"ח סימן קו

אבל מצד שני אנחנו מברכים שלא עשני אשה

באותה מידה אני יכול לכתוב:

גוי מחובר יותר לקב"ה, או שישראל מחובר יותר מכהן כי לכהן יש יותר מצוות...

תראי גם פה:

ב – שעשני כרצונו | פניני הלכה

כמו ברוב הדברים, יש כמה דעות, יש גם דעה שמברכות מדין 'לברך על הרעה' (כמו ברוך דיין האמת)...

בפשטות זה לא כמו הרב קוק.

מדובר רק מצד המצוות ועניינים רוחניים, גשמית עדיף להיות גוי.. (אולי גם רוחנית - אבל זו שאלה אחרת)

מסכים שהחיים של אשה קלים וטובים יותר...

לפי הכרטיס אישי השם הפרטי שלו זה יצחק, אז זה מסתדר)

טעות

לגוי אין סכנה שערבי ירצח אותו בפיגוע...

אתן חיות יותר שנים, מקבלות החזרים ממס הכנסה ולא צריכות לפרנס אשה וילדים.

מראש כתבתי שאני מדבר רק גשמית,

חיי הילדים הגויים באירופה יפים ונוחים הרבה יותר משל היהודים.

נשים חיות יותר שנים בדרך כלל ולנשים אין חובה להתגייס לקרבי.

עדיין נשארו מס הכנסה ואריכות ימים.

אני. נשים חיות יותר, ולכן גשמית עדיף להיות אשה.

את יוצאת מנק' הנחה שכולם נשואים.

אמהות חד הוריות, גרושות ואלמנות כן.

יש לך סיבה גשמית כלשהי שעדיף להיות גבר?

אם כך, ברור שהסיבה לברך שלא עשני אשה היא רוחנית, כי אין סיבה גשמית להיות גבר,

ולכן מה שכתבת, איך שעשני כרצונו יכול להיות על הרעה? כי רוחנית עדיף להיות גבר.

אישה לא מברכת שלא עשני גבר.

הוויכוח התחיל לפי השיטה שמברכות על הרעה, א"א לומר שרוחנית לא עדיף להיות גבר.

ונהגו הנשים לברך "שעשאני כרצונו", ואפשר שנוהגים כן, שהוא כמי שמצדיק עליו הדין על הרעה כך כתב הטור.

אם כל אחר צריך לשמוח בשליחות שלו עבד היה צריך לברך שעשני עבד, ואשה הייתה צריכה לברך שלא עשני גבר.

הטור כתב את זה.

ואיך את מסבירה למה עבד לא מברך שעשני עבד? הרי זה הייעוד שלו? 

את זאת שבאת עם הרעיון של ייעודים.. לפי זה אין רע בלהיות עבד.

את לא יכולה לבטל את דעת הטור שמברכת על הרעה, וכך גם משמע מלשון שאר הברכות.

לא הבנתי.

והטור אומר שכן.

גמרא מפורשת: "שלא עשאני עבד היינו אשה - עבד זיל טפי"

כלומר מדוע לברך שלא עשני עבד ושלא עשני אשה, הרי רמת חיובם במצוות זהה? אלא שעבד מזולזל יותר מהאשה.

כלומר מברכים לפי רמה רוחנית ולא על הייעוד.

זה גם מה שאני אמרתי.

זה ככה:

גוי - פטור מהכל

עבד - פטור ממצוות שאשה פטורה וחשוד על הגזל

אשה - פטורה מחלק מהמצוות

ועבד מחובר יותר, וגוי עוד יותר...

אציג לך שני אנשים: ישעיהו הנביא, ועתליה המרשעת.

למרות שישעיהו נביא וצדיק הוא חייב ביותר מצוות מעתליה שעובדת ע"ז ורצחה את נכדיה.

לפי ההיגיון שלך עתליה מחוברת יותר לה'.

עוד דוגמא: כהן חייב ביותר מצוות מישראל.

ישראל מחובר יותר לה'?

יש לגבר משהו ברוחניות שאין לאשה ועל זה הוא מברך, וגם לאשה יש משהו ברוחניות שאין לגבר ועל זה היא מברכת.

אשה לא מברכת שלא עשני גבר.

אבל זו לא הכוונה...

כי אז הייתה מברכת כך במפורש.

אף אחד לא חייב אותך להרות.

טענה ראשונה בעלת משקל.

גם אם גשמית עדיף להיות גבר, הברכה על גוי מוכיחה שמברכים על רמה רוחנית ולא על נוחות גשמית.

זו לא הנקודה.

העניין הוא שהקשיים הפיזיים שבגללם עדיף להיות גבר - באים מבחירה.

"כָּל מִי שֶׁשִּׂכְלוֹ קָטָן בְּיוֹתֵר, צָרִיך לַחֲלק לוֹ כָּבוֹד בְּיוֹתֵר
כִּי כָּל מַה שֶּׁשִּׂכְלוֹ יוֹתֵר קָטָן, הוּא יוֹתֵר חָפֵץ בְּכָבוֹד
וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ שֶׁהַנָּשִׁים מַקְפִּידִין מְאד עַל כְּבוֹדָם, וְרוֹצִים מְאד אֶת הַכָּבוֹד
וְזֶה מֵחֲמַת, שֶׁהַנָּשִׁים דַּעְתָּן קַלָּה וּקְטַנָּה מְאד"

(ליקוטי מוהר''ן ח"א סימן ר"ב)

*כלומר למי שיש לו דעת, ולא מי שדעתה קלה ודו''ק.

אני לא לומד בכלל. למדתי בעבר, ולא על מנת לקנטר.

יש ממוצע של גברים ונשים שהוא בערך שווה, אבל ההתפלגות קיצונית יותר - כלומר יש יותר גברים בקצוות של הפעמון מאשר במרכז שלו.

אני לא מכיר מחקר יותר מודרני, ובאווירת ה-PC הנוכחית גם אי אפשר לבצע מחקר רציני בלי שישטפו את החוקר וישמידו את הקריירה המקצועית שלו.

הרבה שטויות התחילו במילה ידוע.

כיצד את מגדירה שכל? (IQ, תארים אקדמאים, יכולת לפתור בעיות)

מאיפה לך שנשים מבינות דברים יותר מגברים?

אני יודע ההיפך...

להמחיש שיש בעולם התורני (גם בחז''ל, גם אם לא ברמת הבוטות של ר' נחמן לעייל) השקפות שלפיהן האישה נחותה ברמה שכלית ו/או רוחנית - לתת לזה הסברים מוזרים או לומר שזה בכלל לא אמור להפריע לנשים היום זו לא הדרך להתמודד עם הפער הזה.

נראה לי השציטוט הזה ממחיש את הנקודה הזו המחש היטב (ומי שרוצה - שתנסה להתמודד גם איתו באותו אופן).

בין מה שהרבי מחבד אמר לפני 30 שנה לבין הדברים שרבי נחמן כתב לפני 200 שנה, תקופה שונה לגמרי.

בזמנו נשים היו הרבה יותר משכילות יחסית לתקופה של רבי נחמן.

ולכן קשה לומר שיש בנייהם מחלוקת.

בטח לא שהמציאות היא שאשה פחותה או טיפשה [אני לא סובר ככה, אם מישהי בטעות הבינה ככה (באופן לא מפתיע )]. רק אמרתי מה לא - לא לדחות בקש ובהסברים לא אמיתיים.

נכון שר' נחמן הוסיף מילה, ואני מסכים שלאו דווקא שזה הפירוש הנכון לדברי חז''ל, אבל יש לזה דוגמאות נוספות בחז''ל כמו נושא השרשור הזה למשל. וגם הרמב''ם אותו הזכרת הוסיף מילה דומה "שרוב הנשים אין דעתם מכוונת להתלמד אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן".

אני עצמי לא חושב שנשים פחותות מגברים ברמה השכלית ו/או הרוחנית, בטח שלא באופן עצמי ובימינו כמעט בכלל שלא.

לגבי המקורות אני יכול רק להעריך אבל אני חושב שחז''ל (בחלקם הגדול) שפטו ע''פ המציאות שהם ראו ובה באמת הנשים היו נחותות בהרבה בחינות (לא מסיבה עצמית אלא כתוצאה מהבניה חברתית). 

לגבי הרמב''ם אני משער שהוא אפילו לא שפט על פי המציאות אלא רק התייחס אליה (כלומר היה מודע שמדובר בהבניה חברתית, אבל לא התעלם ממנה בגלל העובדה הזו בניגוד לגישה הפמיניסטית המודרנית).

באשר לר' נחמן, נראה שהוא באמת האמין בזה שהאשה מטבעה חסרת שכל (שמבחינתו זו אולי מעלה דווקא, לדבריו הרי צריך לזרוק את השכל ).

מצטער שלא הבאתי מקורות וסימוכין להערכות הנ''ל, אין לי פנאי לזה עכשיו.

מצד אחד: גדול, איש, בעל לב רחב.

מצד שני: קטן, אשה, בעל לב קצר.

לאו דווקא שהצד השני לא שווה לראשון, אבל על כל פנים יש פה פער ("שהרי מי נתלה במי? הוי אומר קטן בגדול").

יישר כח.

אני לא הכרתי הרא"ש הזה, הבאתי את זה בשם בנו.

חס וחלילה!

למה להתפכר? מה הקשר לרא"ש הנ"ל?

אין מקום לומר שהרא"ש כתב שנשים לא חייבות במצוות...

כנראה הכוונה במצוות המסויימות שהעבד אינו חייב.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

כלומר שנאה עצמית היא לא הפרעה בפני עצמה, אלא תסמין של הפרעות ומחלות שונות, בעיקר דיכאון מג'ורי והפרעות חרדה למיניהן.

מכמה היבטים לגבי קנאה וכעס שמבלבלים את הדעת.

מקומות מהיבטים שונים.

בכללי הוא כותב עמוק עם המון מקורות והסברים קצרים, וכדי להבין את השפה שלו ואת הרעיונות שהוא מנסה להעביר, צריך הרבה יגיעה. גם צריך להשוות בין כמה וכמה מקומות.

אתן לך דוגמית מהפרשה שהייתה:

"שענין הפגם שהוצרך לתקן הוא בחינת חטא עץ הדעת כמבואר אצלינו בהרבה מקומות, ופגם עץ הדעת הוא בג' בחינות קנאה ותאוה וכבוד המוציאין את האדם מן העולם [אבות פ"ד מכ"א], והוא נתקן ע"י ג' אבות שהם בבחינת אהבת ה' ויראתו ותפארתו כמש"ה [ישעיהו מט, ג] ישראל אשר בך אתפאר שהוא תיקון ג' בחינות אלו, והרמז לזה כי ג' אבות עם הכולל כמספר עץ הדעת".

כלל וכלל ושצריך להתגבר על זה, רק הוא מציין תופעה. הוא אומר בלשונו שדווקא צריך להפוך את המחשבות עלמא דחירות.

הרבה פעמים (לרוב) לאדם יש דימוי עצמי נמוך

זה גורם לו לשנאה עצמית, תיעוב עצמי מוסתר או יותר גלוי.

וזה הרבה ממה שהורס לאדם בחיים, זה התעללות עצמית.

בלי מודע האדם בעצמו מחבל לעצמו בחיים. 

תודה

האמת שאני כתבתי טוב לא התכוונתי דווקא לטוב במובן של נכון מוסרית אלא גם לטוב במובן הנעים והמועיל

כלומר גם מסעדה טעימה היא מסעדה טובה למרות שאין בה שום דבר מוסרי

אבל ברור שהמוסריות היא גם חלק מהטוב הזה

כשחיים את האדם שאנחנו בכל המובנים. כשמחים בחלקנו אבל משתדלים

לדייק יותר במה שממלא אותנו סיפוק. בנתינה לעצמנו ולאחרים בצורה מאוזנת,

כשמצליחים להתגבר על משהו אצלנו, ולו אחת ליום ומבחינים בזה.

כשמצליחים לגרום למישהו (במיוחד במשפחה) שמחה. כשמצליחיףם

לבטא את הכשרונות שבנו, כשבסוף היום, כשמתבוננים אחורה, מרגישים

שהיום מוצה. היטב ולא בוזבז. מוצה נכון. כשזוכרים שהשם מלווה אותנו

תמיד בכל זמן ובכל מקום.

מותר לשאול ולתהות כפי שהיא תוהה (בליל סערה...). בטוחה שיש הרבה ספרי קודש שמדברים על זה והוגים בזה.

צריך למצוא אותם.  אולי תנסי לשמוע שיעורים של הרב אהרן לוי בהידברות. מאוד מתקבל על הדעת שגם הנושא

הזה עולה באחד השיעורים, או ביותר.  אפשר גם לשאול אותו בתגובות. הוא עונה, אמנם בקצרה, אבל זה יתן

כיוון מחשבה...

מה עם הרב נויגרשל? אם לא טועה, בימי שלישי בערב (22.00?). שואלים אותו כל מה שמעניין, מטריד,

מעלה תהיות....מאוד ממליצה. הוא גם יכול להפנות לשיעורים ו/או ספרים העוסקים בזה.

הוא עמוק וירא שמים ויודע ה מ ו ן.  

אולי אפשר לחפש גם באינטרנט , כמובן, עם ביקורת ולא לקבל כל דבר  - עם ביקורת ומחשבה.

להשוות לחכמינו, לדרך התורה.

בצורה שטחית אולי, שהטוב הוא הקב"ה. הוא מקור הטוב וכל מה שנובע ממנו הוא טוב.

מו"נ נחשב לספר פילוסופיה, לא?

במשפט אחד, למצוא חן בעיני אלוקים ואדם.

אולי, זה הטוב.

אני מציע לך לקרוא את הדיאלוג האפלטוני הידוע "אותיפרון", או למצער לקרוא את "פרוטגורס". הם עוסקים ממש בנושא הזה.

אני לא בטוח שתצא מהם תשובה חד משמעית, אבל אני בטוח שתירדם די מהר

ולגבי איפה ה' בסיפור? ובכן, הוא זה שיצר את המערכת ואת האדם, ולכן הוא יודע מה עובד הכי "טוב" כלומר מה מתאים לחיים בצורה המושלמת.

מרגיש לי קצת שטחי, אבל אולי זה מועיל כנקודת פתיחה כלשהי.