(וכן, אלף כותבים ורבנים לא ישנו את זה בעיניי - אני מאמין לגמרי בזה שיש בורא ויש מצוות וצריך לקיים אותן. אם אני אוהב לעשות את זה? לא).

כי עם כל הקושי - גדול המצווה ועושה וכו'

גם רוב היהודים היו אמורים להעדיף להיות גויים כי זה יותר קל, ולמרות זאת, רובם שמחים ביהדותם כי יודעים שהם ברמה גבוהה יותר.

לאשה יש מצווה אחת שאין לגבר.

לגבר יש כ15 מצוות שאין לאשה.

איך לאשה קשה יותר?

לטבול לנידתן. וצניעות (שכחתי)

שכחתי משהו נוסף? (גם גברים חייבים בחלה ובהדלקת נרות)

דווקא על תלמוד תורה נאמר 'כנגד כולם'

איך את קובעת שהן שקולות עם את לא יכולה להרגיש את החיוב שלנו?

גברים חייבים להתחתן, לפרנס את האשה, להוליד ילדים לחנכם ולפרנסם. נשים עושות כל זה מבחירה.

התגובה שלך מטעה.

גם נשים חייבות בשחרית ומנחה - כשעה סה"כ.

עובדה שלא, מ"ב מפורש שחייבות שחרית ומנחה.

משנה ברורה. פירוש החפץ חיים על השולחן ערוך.

יש הרבה הלכות שלא מלמדים, לא מצב תקין.

אם אשה פחותה למה אסור לה לרצוח? אם גוי פחות למה אסור לו לעבוד ע"ז?

יש כללים בהלכה מאלו מצוות נשים פטורות, תפילה (שחרית ומנחה, ערבית רשות) היא לא אחת מהן.

אשה חייבת בשבת - לא קשור ללהיות בנאדם.

ההלכה קבעה שנשים חייבות בתפילות, וזה לא קשור לדרגה רוחנית.

?

היא אמרה שרב התיר לה, אז כנראה המכנסיים צנועים.

היא אינה רבנית, וגם לא רוצה שיקראו לה כך.

משך חכמה בראשית פרק ט':

פרו ורבו וכו' לא רחוק הוא לאמר הא שפטרה התורה נשים מפו"ר וחייבה רק אנשים כי משפטי ד' ודרכיו דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום ולא עמסה על הישראלי מה שאין ביכולת הגוף לקבל...וא"כ נשים שמסתכנות בעיבור ולידה ומשום זה אמרו מיתה שכיחא עיין תוס' כתובות פ"ג ע"ב ד"ה מיתה שכיחא לא גזרה התורה לצוות לפרות ולרבות על אשה. וכן מותרת לשתות כוס עיקרין וכעובדא דיהודית דביתהו דר"ח סוף הבא ע"י רק לקיום המין עשה בטבעה שתשוקתה להוליד עזה משל איש ומצאנו לרחל שאמרה הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי ובזה ניחא הך דאמר רב יוסף סוף פרק הבא ע"י דאין נשים מצוות בפו"ר מהכא אני אל שדי פרה ורבה ולא קאמר פרו ורבו היינו דבאדם וחוה שבירך אותן קודם החטא שלא היה לה צער לידה היה מצוות שניהם בפו"ר ואמר להם פרו ורבו אבל לאחר החטא שהיה לה צער לידה והיא רוב פעמים מסתכנת מזה עד כי אמרו אשה נשבעת שלא תזדקק כו' לכן בנח אף דכתיב ויאמר להם פרו ורבו הלא כתיב קודם ויברך את נח ואת בניו אבל נשיהם לא הזכיר שאינם בכלל מצוה דפו"ר, וביעקב קאמר פרה ורבה וזה נכון ובמהרש"א סנהדרין נ"ח הניח זה בויש ליישב וכוון לזה ודו"ק.

סתם,

אבל, הטענה היא או שהן לא פחות טובות, אז למה מברכים?

או שהן כן פחות טובות, אז למה נשים נוצרו ככה?

גמרא: א"א לו לעולם בלי זכרים ונקבות, אלא אשרי מי שבניו זכרים, ואוי לו למי שבניו נקבות.

כפי שכבר כתבתי, חיבור אינו יכול להיות תלוי בחיוב. גבר צדיק חייב ביותר מצוות מאשה מרשעת, וא"א לומר שהיא יותר מחוברת.

כהן חייב ביותר מצוות מישראל. האם כהן מחובר פחות?

אז מה זה ' אוי לו למי שבניו נקבות'? ולמה הטור אומר ש'שעשני כרצונו' היא ברכה על הרעה? ולמה רש"י כותב שעבד לא שווה לאשה כי הוא 'מזולזל עוד יותר ממנה'?

לא הבאתי פה את כל מאמר הגמרא כי כבר הזכרתי אותו קודם. הנה המאמר השלם: אי אפשר לו לעולם בלא זכרים ונקבות, אלא, אשרי מי שבניו זכרים ואוי לו למי שבניו נקבות. כדי לקיים את העולם צריך בנים ובנות, ולכן גם יש להוליד בן ובת.

הרבי מלובביץ' לא יכול לחלוק על גמרא, כך שא"א לומר שיש את דעתו ודעת הגמרא לבחור.

עניתי לך לפי האפשרות השנייה שנשים פחותות יותר, ולמה הן נבראו נשים? כי א"א לעולם בלא זכרים ונקבות וכו'

התגובה נועדה למחפשת, ששאלה איזה מהגישות מסתדרת. הסברתי אחת.

א. הן פחותות כי הן חייבות בפחות מצוות (מברכים לפי רמת חיוב), איך במציאות זה לא ככה?

ב. זה כמו לשאול למה ה' ברא גויים, או עבדים, העולם צריך נשים, אז הן נבראו.

באמת מציק להיות גוי/עבד! ועל דבר משמח מודים לה'! 

האם אנחנו אומרים ש"טוב" יותר להיות יהודי/חופשי/גבר, אז תודה לה' שלא "עשני גוי/עבד/אישה"

או,

שאנחנו אומרים ש"קל" יותר להיות גבר, אז תודה לה' שלא עשני אישה?

(על משקל "קל" יותר להיות יהודי, אז תודה לה' שלא עשני גוי? - זה פשוט לא הגיוני...)

להתחייב בשלוש תפילות במניין ובלימוד תורה כל היום זה חיים קלים?

אני לא בא עכשיו להתבכיין או לפתוח וויכוח, אני רק אומר שהברכה היא לא על זה שהחיים שלנו קלים יותר.

השו"ע פוסק שחייבים במניין (חוץ ממקרים מסויימים)

גברים חייבים ונשים לא

אבל התפילה שלו חסרה, פחות טובה.

גם בהלכה כתוב שלפעמים עדיף להתפלל ביחיד בלית ברירה, אבל התפילה שלו תהייה חסרה.

לעומת נשים, שאמנם מצד ההידור עדיף שיתפללו במניין, אבל אין חסרון אם התפללו ביחיד.

סתם כך אדם מחוייב במניין ואם התפלל ביחיד יש לו חסרון *הלכתי* בתפילה.

אדם לא יכול להחליט בעצמו שהוא מעדיף להתפלל ביחידות, יש כללים בהלכה.

ברור שעדיף שהוא יתאמץ כן להתפלל במניין מצד המעלה, אבל מבחינה הלכתית הוא פטור.

שפטור ממצוות לא בהכרח מעיד על רמה רוחנית גבוהה...

לא היה לי כוונה אישית, ואני מתנצל אם כך הבנת אותי.

לפי רוב השיטות אשה חייבת בשחרית ובמנחה (וערבית רשות, כמו שהיה לגברים במקור), וכך פסק המשנה ברורה.

ההיתר לצאת בברכת התורה/בקשה עם שבח לפניה ואחריה מבוסס על המגן אברהם, שלא פסק כך לכתחילה, אלא הציג זאת כמצב קיים ולימוד זכות.

נ.ב. מה שכתבתי הוא לאשכנזיות, לספרדיות כמדומני חובה תפילת שמונה עשרה אחת.

לא מדוייק, גברים כיום חייבים בתפילת ערבית (כי קיבלו עליהם), ולרב השיטות נשים לא.

לפי רוב השיטות, תפילה דרבנן.

חוץ מזה, לא הבנתי  מה הכוונה העיקר הדאורייתא?

רוב הפוסקים הכריעו כשיטת הרמב"ן שכל מצוות תפילה דרבנן.

אז מה?

מדאורייתא יוצאים בברכת התורה, מה זה מוכיח?

רוב הפוסקים הכריעו שאין חובה דאורייתא להתפלל כל יום.

בברכת התורה יש שבח בקשה שבח.

מה אתה רוצה לומר בזה שבדאורייתא חייבים במידה שווה?

לאיזו גמרא אתה מתכוון?

בגמרא דווקא כתוב כשיטת הרמב"ן,

לשיטת הרמב"ם יש לגרוס אחרת.

בעירובין אין הוכחה לכאן או לכאן.

קרא את תגובתי השנייה.

לא הסברת איך הגמרא מוכיחה כשיטת הרמב"ם.

אם הבנתי אותך נכון, אתה טוען שבחיוב דאורייתא (לרמבם או לרמבן) נשים חייבות כגברים.

אני מסכים, אבל כתבת שנשים חייבות בדיוק כמו גברים בתפילה - הכוללת פרטים דרבנן שמחלקם (ערבית, מניין) ברור שנשים פטורות.

כתבת: "אשה חייבת בתפילות בדיוק כמו גבר"

בזה אתה לא צודק, לא לשיטת הרמב"ן ולא לרמב"ם, כי פטורות מערבית.

משנה ברורה על או"ח סימן קו

אבל מצד שני אנחנו מברכים שלא עשני אשה

באותה מידה אני יכול לכתוב:

גוי מחובר יותר לקב"ה, או שישראל מחובר יותר מכהן כי לכהן יש יותר מצוות...

תראי גם פה:

ב – שעשני כרצונו | פניני הלכה

כמו ברוב הדברים, יש כמה דעות, יש גם דעה שמברכות מדין 'לברך על הרעה' (כמו ברוך דיין האמת)...

בפשטות זה לא כמו הרב קוק.

מדובר רק מצד המצוות ועניינים רוחניים, גשמית עדיף להיות גוי.. (אולי גם רוחנית - אבל זו שאלה אחרת)

מסכים שהחיים של אשה קלים וטובים יותר...

לפי הכרטיס אישי השם הפרטי שלו זה יצחק, אז זה מסתדר)

טעות

לגוי אין סכנה שערבי ירצח אותו בפיגוע...

אתן חיות יותר שנים, מקבלות החזרים ממס הכנסה ולא צריכות לפרנס אשה וילדים.

מראש כתבתי שאני מדבר רק גשמית,

חיי הילדים הגויים באירופה יפים ונוחים הרבה יותר משל היהודים.

נשים חיות יותר שנים בדרך כלל ולנשים אין חובה להתגייס לקרבי.

עדיין נשארו מס הכנסה ואריכות ימים.

אני. נשים חיות יותר, ולכן גשמית עדיף להיות אשה.

את יוצאת מנק' הנחה שכולם נשואים.

אמהות חד הוריות, גרושות ואלמנות כן.

יש לך סיבה גשמית כלשהי שעדיף להיות גבר?

אם כך, ברור שהסיבה לברך שלא עשני אשה היא רוחנית, כי אין סיבה גשמית להיות גבר,

ולכן מה שכתבת, איך שעשני כרצונו יכול להיות על הרעה? כי רוחנית עדיף להיות גבר.

אישה לא מברכת שלא עשני גבר.

הוויכוח התחיל לפי השיטה שמברכות על הרעה, א"א לומר שרוחנית לא עדיף להיות גבר.

ונהגו הנשים לברך "שעשאני כרצונו", ואפשר שנוהגים כן, שהוא כמי שמצדיק עליו הדין על הרעה כך כתב הטור.

אם כל אחר צריך לשמוח בשליחות שלו עבד היה צריך לברך שעשני עבד, ואשה הייתה צריכה לברך שלא עשני גבר.

הטור כתב את זה.

ואיך את מסבירה למה עבד לא מברך שעשני עבד? הרי זה הייעוד שלו? 

את זאת שבאת עם הרעיון של ייעודים.. לפי זה אין רע בלהיות עבד.

את לא יכולה לבטל את דעת הטור שמברכת על הרעה, וכך גם משמע מלשון שאר הברכות.

לא הבנתי.

והטור אומר שכן.

גמרא מפורשת: "שלא עשאני עבד היינו אשה - עבד זיל טפי"

כלומר מדוע לברך שלא עשני עבד ושלא עשני אשה, הרי רמת חיובם במצוות זהה? אלא שעבד מזולזל יותר מהאשה.

כלומר מברכים לפי רמה רוחנית ולא על הייעוד.

זה גם מה שאני אמרתי.

זה ככה:

גוי - פטור מהכל

עבד - פטור ממצוות שאשה פטורה וחשוד על הגזל

אשה - פטורה מחלק מהמצוות

ועבד מחובר יותר, וגוי עוד יותר...

אציג לך שני אנשים: ישעיהו הנביא, ועתליה המרשעת.

למרות שישעיהו נביא וצדיק הוא חייב ביותר מצוות מעתליה שעובדת ע"ז ורצחה את נכדיה.

לפי ההיגיון שלך עתליה מחוברת יותר לה'.

עוד דוגמא: כהן חייב ביותר מצוות מישראל.

ישראל מחובר יותר לה'?

יש לגבר משהו ברוחניות שאין לאשה ועל זה הוא מברך, וגם לאשה יש משהו ברוחניות שאין לגבר ועל זה היא מברכת.

אשה לא מברכת שלא עשני גבר.

אבל זו לא הכוונה...

כי אז הייתה מברכת כך במפורש.

אף אחד לא חייב אותך להרות.

טענה ראשונה בעלת משקל.

גם אם גשמית עדיף להיות גבר, הברכה על גוי מוכיחה שמברכים על רמה רוחנית ולא על נוחות גשמית.

זו לא הנקודה.

העניין הוא שהקשיים הפיזיים שבגללם עדיף להיות גבר - באים מבחירה.

"כָּל מִי שֶׁשִּׂכְלוֹ קָטָן בְּיוֹתֵר, צָרִיך לַחֲלק לוֹ כָּבוֹד בְּיוֹתֵר
כִּי כָּל מַה שֶּׁשִּׂכְלוֹ יוֹתֵר קָטָן, הוּא יוֹתֵר חָפֵץ בְּכָבוֹד
וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ שֶׁהַנָּשִׁים מַקְפִּידִין מְאד עַל כְּבוֹדָם, וְרוֹצִים מְאד אֶת הַכָּבוֹד
וְזֶה מֵחֲמַת, שֶׁהַנָּשִׁים דַּעְתָּן קַלָּה וּקְטַנָּה מְאד"

(ליקוטי מוהר''ן ח"א סימן ר"ב)

*כלומר למי שיש לו דעת, ולא מי שדעתה קלה ודו''ק.

אני לא לומד בכלל. למדתי בעבר, ולא על מנת לקנטר.

יש ממוצע של גברים ונשים שהוא בערך שווה, אבל ההתפלגות קיצונית יותר - כלומר יש יותר גברים בקצוות של הפעמון מאשר במרכז שלו.

אני לא מכיר מחקר יותר מודרני, ובאווירת ה-PC הנוכחית גם אי אפשר לבצע מחקר רציני בלי שישטפו את החוקר וישמידו את הקריירה המקצועית שלו.

הרבה שטויות התחילו במילה ידוע.

כיצד את מגדירה שכל? (IQ, תארים אקדמאים, יכולת לפתור בעיות)

מאיפה לך שנשים מבינות דברים יותר מגברים?

אני יודע ההיפך...

להמחיש שיש בעולם התורני (גם בחז''ל, גם אם לא ברמת הבוטות של ר' נחמן לעייל) השקפות שלפיהן האישה נחותה ברמה שכלית ו/או רוחנית - לתת לזה הסברים מוזרים או לומר שזה בכלל לא אמור להפריע לנשים היום זו לא הדרך להתמודד עם הפער הזה.

נראה לי השציטוט הזה ממחיש את הנקודה הזו המחש היטב (ומי שרוצה - שתנסה להתמודד גם איתו באותו אופן).

בין מה שהרבי מחבד אמר לפני 30 שנה לבין הדברים שרבי נחמן כתב לפני 200 שנה, תקופה שונה לגמרי.

בזמנו נשים היו הרבה יותר משכילות יחסית לתקופה של רבי נחמן.

ולכן קשה לומר שיש בנייהם מחלוקת.

בטח לא שהמציאות היא שאשה פחותה או טיפשה [אני לא סובר ככה, אם מישהי בטעות הבינה ככה (באופן לא מפתיע )]. רק אמרתי מה לא - לא לדחות בקש ובהסברים לא אמיתיים.

נכון שר' נחמן הוסיף מילה, ואני מסכים שלאו דווקא שזה הפירוש הנכון לדברי חז''ל, אבל יש לזה דוגמאות נוספות בחז''ל כמו נושא השרשור הזה למשל. וגם הרמב''ם אותו הזכרת הוסיף מילה דומה "שרוב הנשים אין דעתם מכוונת להתלמד אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן".

אני עצמי לא חושב שנשים פחותות מגברים ברמה השכלית ו/או הרוחנית, בטח שלא באופן עצמי ובימינו כמעט בכלל שלא.

לגבי המקורות אני יכול רק להעריך אבל אני חושב שחז''ל (בחלקם הגדול) שפטו ע''פ המציאות שהם ראו ובה באמת הנשים היו נחותות בהרבה בחינות (לא מסיבה עצמית אלא כתוצאה מהבניה חברתית). 

לגבי הרמב''ם אני משער שהוא אפילו לא שפט על פי המציאות אלא רק התייחס אליה (כלומר היה מודע שמדובר בהבניה חברתית, אבל לא התעלם ממנה בגלל העובדה הזו בניגוד לגישה הפמיניסטית המודרנית).

באשר לר' נחמן, נראה שהוא באמת האמין בזה שהאשה מטבעה חסרת שכל (שמבחינתו זו אולי מעלה דווקא, לדבריו הרי צריך לזרוק את השכל ).

מצטער שלא הבאתי מקורות וסימוכין להערכות הנ''ל, אין לי פנאי לזה עכשיו.

מצד אחד: גדול, איש, בעל לב רחב.

מצד שני: קטן, אשה, בעל לב קצר.

לאו דווקא שהצד השני לא שווה לראשון, אבל על כל פנים יש פה פער ("שהרי מי נתלה במי? הוי אומר קטן בגדול").

יישר כח.

אני לא הכרתי הרא"ש הזה, הבאתי את זה בשם בנו.

חס וחלילה!

למה להתפכר? מה הקשר לרא"ש הנ"ל?

אין מקום לומר שהרא"ש כתב שנשים לא חייבות במצוות...

כנראה הכוונה במצוות המסויימות שהעבד אינו חייב.

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר