פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 798)

או שמתכוון אם אתה יכול לבחור מה לסנן ביוטיוב?

לגבי השאלה השנייה
אני לא מרגישה הבדל, יכול להיות שכן

יש אפשרות לסנן את היוטיוב
ולא שמתי לב להאטה או לזלילה של הסוללה

לי יש נטספארק לאשתי אין.
לי נגמרת הבטריה קודם.

אבל אי אפשר לדעת....

היא בפייסבוק....

רק התקנו את נטספארק על הפלאפון והוא כמעט הפסיק לנשום!!
לגבי היוטיוב לא יודעת להגיד לך.. ברגע שהתקנתי, מחקתי.. זה תלוי בפלא' שלך
אנחנו עם רימון ומרוצים מאוד!

בהשפעה של התוכנה על פעילות המכשיר בשוטף..
ברור שהמטרה לסנן אם לזה התכוונת

ב"ה
מנטר גם ברימון

זה לא מעניין אותי שזה אותו דבר.. האפליקציה של רימון רצה יותר טוב על המכשיר שלי לעומת נטספארק שתקע לי את המכשיר לגמרי

אולי את הנטספארק לא התקנת נכון.

לא מתכוונת להמשיך את הדיון הזה, ולא רק אני אומרת את זה על הנטספארק, זוהי חוויה של מכרים שלנו שגם דיווחו על זה.

שהיא כל הזמן רצה ומנתרת את כל נתוני הגלישה
והיא לא תצרוך משאבים כמו סוללה ואינטרנט

זה יכול לקרות רק ברמת שרת כמו רימון במחשב
אבל גם ברימון זה לא עובד כמפעיל סלולרי אלא כאפליקציה

ואז חוזרים לאותה הבעיה

צריך לחשוב על עלות מול תועלת
אולי יהיה לך פלאפון קצת יותר איטי אבל הוא יהיה מסונן

מישהו ניסה להתקין במיזו? הולך לי גרוע עם זה
תודה!

שאני צריכה הרבה מקום בשביל זה （להוריד את העדכון ולגבות את המכשיר）
אז החלטתי להוריד בלי לגבות, אבל לא הצלחתי לעדכן.

ותודה

אבל מה שחשוב עושים. אשרייך

רק על הצד שלא רוצים צריך לשים לב שמבטלים לפני שיעבור השבוע וגם לראות שמבטלים כמו שצריך שלא יחייבו אותך בטעות (נדמה לי שמחיקת האפליקציה לא מספיקה), צריך לבדוק בדיוק איך צריך לבטל.

דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - לְהַבִּיט עַל הַטּוֹבוֹת שֶׁעוֹשִׂין, וְאַף שֶׁנִּמְצָא בָּהֶם גַּם-כֵּן מַה שֶּׁאֵינוֹ טוֹב, אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בַּמִּדְבָּר כ"ג) "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב". מִכָּל-שֶׁכֵּן שֶׁהָאָדָם אָסוּר לוֹ לְהַבִּיט עַל חֲבֵרוֹ לְרָעָה, לִמְצֹא בּוֹ דַּוְקָא מַה שֶּׁאֵינוֹ טוֹב וּלְחַפֵּשׂ לִמְצֹא פְּגָמִים בַּעֲבוֹדַת חֲבֵרוֹ, רַק אַדְּרַבָּא - מְחֻיָּב לְהַבִּיט רַק עַל הַטּוֹב.
(ליקוטי מוהר"ן תנינא, תורה י"ז)

קשור לחורבן הבית- שההיעדר קודם להוויה, כלומר תמיד יש בנין שנהרס כדי לבנות בנין עוד יותר גדול ושלם. כמו הריקבון שקודם לצמח, כמו הביצה שמתקלקלת לפני שיש אפרוח; כמו החשיכה הגדולה שמגיעה לפני הזריחה.

איך יש לכם זמן גם לעבוד או ללמוד וגם להיות המון בפורום 🤔

מסכים- ישנתי יותר מדי לכן אני עייף, אולי אני אחזור לישון שיהיה לי יותר כח?

של מורביה ואב בית דין בניקלשבורג'.
היה גאון עצום בכל חלקי התורה.
בימין התחילה ההשכלה והרפורמה. הוא היה מתון כלפי ההשכלה, וסבר שאפשר לאמץ לימודי חול. לגבי הרפורמה, הוא נלחם בה.
נפטר ה'תקפ"ט (1829)

מסכימה בנוגע למשפט
שיהיה יום מקסים לכולם😎

מי שבירושלים ורוצה להגיד שלום

מתגלגלים על הרצפה  וכו

ויפול ערום. ונפל ברשן, תרגם יונתן: ונפל ערטילאי. ובשם רבי מנחם ששמע מפי ערבי אחד: 'ברשן' בלשון ערבי משוגע: (רש"י שמואל א' י"ט, כ"ד)
ואולי גם זה - ויפל אברם על פניו. מִמּוֹרָא הַשְּׁכִינָה; שֶׁעַד שֶׁלֹּא מָל לֹא הָיָה בוֹ כֹחַ לַעֲמוֹד וְרוּח הַקּוֹדֶשׁ נִצֶּבֶת עָלָיו וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בְּבִלְעָם נוֹפֵל וּגְלּוי עֵינָיִם בִּבְרַיְיתָא דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: (רש"י בראשית יז, ג)

את קול דבריו וכשמעי את קול דבריו ואני הייתי נרדם על פני ופני ארצה"

רמבם כותב
"אבריהם מזדעזעים וכוח הגוף כושל ועשתונותיהם מתטרפות".
גם אצל בנו רבי אברהם לגבי שמואל שקיבל נבואה בפעם הראשונה בשכיבה הוא כותב שזה מאחר ומשלבי קבלת הנבואה שנופלים לארץ ושוכבים וכו'.

שמחה היא יישוב דעת ושלימות המחשבה.
במסכת נדרים לא מופיעה השמחה כתנאי.
אצל רמבם לא מופיעה השמחה כתנאי לנבואה אך בתיאור על הנביאים מתואר שהיו יושבים ושמחים בכדי שתשרה עליהם הנבואה.

אצל ירמיהו באמת הקשו איך התנבא וכתב את מגילת איכה ושאר דברים רעים מתוך שמחה?
הבאת את הפסוק בירמיהו טו טז' אך לא הבאת את הפסוק הבא שגם בו מתואר הקושי של ירמיהו והשניות הזו-
"נמצאו דבריך ואכלם ויהי דברך לששון ולשמחת לבבי. כי נקרא שמך עלי ד' אל-י צבאות. לא ישבתי בסוד משחקים ואעלז מפני ידך בדד ישבתי כי זעם מלאתני"

ויהי דברך לששון ושמחת לבבי לעומת מפני ידך בדד ישבתי כי זעם מלאתני. הסיפוק הוא מעצם הנבואה הקשר עם הקב"ה.

אפשר לומר שהשמחה לא מחוייבת לפי מסכת נדרים או שהשמחה היא תנאי לחלות הנבואה ולא נמצאת בתהליך הנבואה עצמו.

אני מתחיל לתהות האם את התבנית אין X אלא [כאשר] Y שמופיעה בכמה מקומות אין לפרש כתנאי הכרחי, כמו שעל פניו זה נשמע. ואז קושיה מעיקרא ליתא.

 

 

ולגבי הפסוק הבא "שלא הבאתי". דווקא הבאתי גם הבאתי. שיפיל לסיפא דקרא.

עכשיו ראיתי שוב שהבאת אותו בהקשר העצבות ולמטה הבאת את הפסוק בהקשר השמחה.
הפסוקים סמוכים ונקראים ברצף ואז מה שהעלית יכול להיות מועבר חזק יותר.

"נמצאו דבריך ואכלם ויהי דברך לששון ולשמחת לבבי. כי נקרא שמך עלי ד' אל-י צבאות. לא ישבתי בסוד משחקים ואעלז מפני ידך בדד ישבתי כי זעם מלאתני" כאמור לעיל 👍

אבל עדיין רואים שלא תמיד זה היה ככה, לפעמים הקושי והצער שלו מחמת הנבואה גרם לו לרצות לכבוש את נבואתו.

נביאים שמתאמצים שישרה עליהם רוח הקודש כמו חבל הנביאים בשמואל ואלישע.
לסוג השני צריך שמחה.

זה מעניין שישעיהו דווקא מקבל עליו את השליחות, ולא מתלונן כמו ירמיהו. ישעיהו בחר להיות נביא 'ואומר הנני שלחני', וגם היה בטוח ש-ה' יעזור לו.

ישעיהו היה בדור נורמלי, מלך בין השאר בתקופת חזקיה שהיה צדיק, המעמד שלו היה מכובד לא משנה מה הוא אמר, עדין לא היה בטוח שיהיה חורבן, היתה תקווה שיחזרו בתשובה. לכן גם הנבואות הקשות שלו פחות קשות כי היתה תקווה שהן לא יתקיימו.

לעומת זאת ירמיהו חי בדור של החורבן, המצב בארץ היה נוראי, לא היה מי שיקשיב לו ורק פגעו בו, החורבן כבר נגזר-זה היה רק עניין של זמן וירמיהו ראה אותם ממשיכים לחטוא למרות הנבואות שלו והורסים לעצמם בידים את החיים וכל זה בלי יכולת לעשות כלום, וכמובן בסוף הוא חווה חורבן וחורבן נוסף ברצח גדליה.
זה מצב נורא לחיות בו

לעתיד, והוא יכל לנבא נבואות חורבן, רק בגלל שהוא קיבל עליו את שליחות הנבואה בשמחה, הוא זכה לנבא ישועות ונחמות (תנדב"א).

בזכות רוחנית לנבא ישועות ונחמות, כי מלכתחילה הוא קיבל עליו את שליחות הנבואה בשמחה.

לגבי הטענה שלך, אולי זה יכול לקרות ב'נבואות' שקר, כמו רוח נבות שהטעה את צדקיה בן כנענה.

כתבת "הוא יכל לנבא נבואות חורבן" בגלל השמחה הוא זכה בנבואת נחמה. התכוונת שהוא זכה לנבא נבואת נחמה בזכות שמחתו? אז על כל נביא היה ניתן לומר כך,

"אמר לי: רבי,ומה נשתנה ישעיה בן אמוץ מכל הנביאים שניתנבאו כל הטובות והנחמות לישראל?
אמרתי לו: בני,מפני שמקבל עליו מלכות שמים בשמחה"


מכאן ראיה ששאר הנביאים לא התנבאו בשמחה?

ברצון לשליחת.
הוא גם מכיר בכח שלו לנבא- "ה' אלוקים נתן נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דבר"

"וָאֶשְׁמַע אֶת-קוֹל ד' אמֵר, אֶת-מִי אֶשְׁלַח, וּמִי יֵלֶךְ-לָנוּ; וָאֹמַר, הִנְנִי שְׁלָחֵנִי"

ישנם עוד נביאים שציפו וייחלו לשליחות הנבואה ברצון כמו חבקוק למשל.

חבקוק ציפה למענה ה' על שאלה מסוימת שהציקה לו.

כל המעשה של יונה זה בגלל התוכן והתוצאות שלו ולא בגלל עצם הנבואה

הגמרא מביאה את יונה הנביא כדוגמא לנביא שקיבל את נבואתו בעקבות שמחה שהיה שרוי בה, אז לא הבנתי מה אתה אומר.

כתבת שירמיהו היה בעצב והצטער שנולד וכו', זה לא בגלל שקבלת נבואה זה דבר רע, אלא בגלל שהתוכן של הנבואה היה רע לעמ"י (וכן הוא חי בתקופת החורבן, אז הוא מצטער שנולד...

יונה הנביא ברח לחו"ל כדי לא לקבל נבואה, וזה בגלל שלתוכן של הנבואה הייתה השפעה רעה על עמ"י.

להפך, להפך.

במתים חופשי

ושינה זה אחד משישים למיתה

כך שעניתי כבר בכותרת

מי רוצה לטייל איתי בארץ ישראל?

מוזמנת/ים להצטרף

אני אף פעם לא בחופש
ואם אני בחופש אני מחפשת איך לצאת ממנו
חוסר מעש זה נורא.

פסיכומטרי. ..

כל כך כיף שיש מצב שאני אעשה עוד אחד

כי ממש מתחשק לי לפרוש!

עדיין לא, יוצאת ביום ראשון בעז"ה לארבעה וחצי שבועות |מאושר|
שבועיים אני הולכת בעז"ה לטייל עם המשפחה באופן ממוסד ומאורגן, כלומר נופש בשני אזורים שונים בארץ ובטח נבנה המון תכנונים סביב זה. חוצמזה לטייל עם חברות והרבה בית ונחת. לקרוא הרבה, לעבוד קצת ולהתחיל פסיכומטרי אולי

בחופש ב"ה

מה עושה? שאלה טובה

הצלחתי סוף סוף להפגש עם בנדוד

נעשה חפשיי לעולם הבא" (בבלי בבא מציעא פה: )

אין לי חופש😠

בס"ד

לא הולך להיות לי חופש ב"חופש" הזה...

אין חופש

עבד ה הוא הוא לבדו החפשי (ריה"ל)

אז את מי את עובדת?

התכוונתי שאין חופש בפן המעשי

לק"י

אני בחופש יותר משבעה חודשים (חל"ד+ כמה שבועות לפניה+הארכה+חופש גדול, שעבדתי בו יום אחד), כך שמבחינתי החופש עומד להגמר

מה עושה בו?
סדר בבית, עוגיות, יציאות עם הילדים, בטלה.....

כי ה' הבטיח.
וזו הברית בינינו.

זוכר הברית.

שהיו הרבה חטאים אבל ה' בכל זאת "מתאפק" ולא מביא מבול.

ב. עַל יְדֵי גַּאֲוָה בָּא לִידֵי תַּאֲוָות מִשְׁכַּב זָכָר.

 

מש"ל

למרות שנראה לי שבימינו עושים את זה מתוך בושה וחולשה ולא כמו שהתכוונו בספר המידות...

זה מבדק לראות עד כמה זקנים פה?

בברית החדשה זו הנחיה והדרכה כיצד לנהוג.

לשבור את השיניים שלהם, "שני רשעים שברת".

בגלות ה' ירחם. זה עונש.

כאן זה מצב נורא ה' ירחם.
השפלה וחילול ה גדול.



שנזכה שייתהפך לטוב
אמן.

המעביר על מידותיו הוא מעלה גדולה.

גוי נתתי למכים ולחיי למרטים פני לא הסתרתי מכלמות ורק"

זו סתירה בברית החדשה, אגב.

במגילת איכה מתואר המצב הנוראי של עם ישראל בגלות, והדברים הקשים שהוא עובר, וזה אחד מהם,
באה הנצרות והפכה את זה ל'הלכה'- הדרך בה האדם צריך לפעול.. אבסורד.. (והעובדה שבפועל הם לא עבדו ככה)

אני מתכוון בחיי המעשה.

(או שזאת רק הוראה לאחרים)

ולפי הרמב"ם אמונה וידיעת ה'.

2. הבסיס לאמונה- לפי הרמב"ם חקירה שכלית, לפי הרמב"ן אמונה בהתגלות ה' במתן תורה.

3. הבסיס להיותנו העם הנבחר- יציאת מצרים ומתן תורה.

4. הבסיס לגאולה- תשובה ובניית הארץ

אבל קטונתי

לא מתאים
מתנצלת 🙊

מריח כמו הטרלה של מישהו מבחוץ.

 

קצת כמו שאני אכנס לפורום חב''ד ואשאל - מי קודם הקב''ה, הרבי או שזה אותו דבר?

ואני מפחדת שוב להעליב מישהו שנראה כמו טרול אבל באמת הוא אדם לגיטימי

(טוב שאתה יודע שלהגיד את זה לחב''דניק זה הטרלה לכל דבר. יש הרבה שבאמת שואלים את זה. זה כל כך מעצבן.)

לא רצית להעליב שהוא טרול אז העלבת שהוא "איזה דת''ל אני מתה ", אהבתי את ההיגיון.

 

(הסגנון הטרלה, התוכן לאו דווקא - "עצמות ומהות כפי שהתלבש בגוף גשמי" די מתאר את האפשרות השלישית בשאלה. אבל נשמור את זה לדיבייט שיבוא בקרוב, אולי אפילו הערב )

מה אתה זורק ככה כדורים במשקל 5.972 × 10^24 קילוגרם אתה נורמלי?

כך גזרה חכמתו יתברך.

ארץ ישראל גזרה זאת?

לכאורה רק מתוקף התורה אפשר לדבר על הארץ אז...

בסיס למה?

 

הרב שרקי אומר שארץ ישראל לפני התורה לדוגמא, והוא מביא ראיות לכך.. 

 

קיצר זה לא כזה ברור...

כדאי לך לשאול את הרב שלך

על פניו זה נשמע תמוה.

הוא מחלק בין התורה שקיבלנו, זאת שלומדים לתורה שעל פיה נברא העולם שהיא יסוד היסודות ונסתרת מאיתנו...

וואו זה באמת ארוך ומורכב וגם אני לא הבנתי הרבה מהשיעור.

 

אבל באופן כללי הוא מבסס את דבריו על הספר "שבת הארץ" של הרב קוק עמודים סא-סג, ממליצה לעיין שם.

וגם:

"מכיוון שגלו ישראל ממקומם אין לך ביטול תורה גדול מזה" (חגיגה ה)

"בגוים אין תורה" (ספרי פ' עקב)

"דומה כי אין לו אלוה" "ישראל שבחוץ לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה הם"

"מלמד שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל מצות שבתורה" (תוספתא, עבודה זרה, ה', ב'‏) "וירשתה וישבת בה ושמרת לעשות" - ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות (ספרי, וכן ילקוט שמעוני דברים י"ב, רמז תתפה)

 

בקצרה ממש...

'גדול לימוד המביא לידי מעשה':

הארץ חשובה יותר מהתורה כי בחול אי אפשר ללמוד תורה?

ש"תורה" - היא לחיות את דבר ה' ולגלות אותו בעולם.
אני חוזרת על כך שעוד לא ירדתי לסוף דעתו של הרב. בגלל זה לא פירטתי מלכתחילה.
לדעתי בשיעור הוא השטיח את הדברים קצת והפך אותם לשחורלבן כזה. אולי כי חשב שזה ככה יתאים יותר לשומעות...

קשה לי קצת להגיד את דעתו בלי להבין לגמרי
בעצמי. רק רוצה להגיד שזה לא כזה ברור ויש מה לברר.

בשביל זא לא צריך את הרב שרקי.
צריך רק הגיון בריא משלכם.

גם לא צריך בכלל את ספר דברים. צריך רק הגיון בריא משלנו.

מי שרוצה ללכת על פי עצמו ולא על פי הקב"ה- שיעשה את זה עד הסוף. מספיק לנפנף עם התורה שבכתב.
זה לא מצחיק אף אחד,
בטח לא את הקב"ה

גם התורה והארץ....

על האינטליגנציה שלכה. מרוב דתיות .אתה לא יכול להבדיל בן קודש לחול.
תורה שבכתב הבסיס הוא ארץ ישראל.
תורה שבעל פה של חז"ל, הבסיס הוא
העולם הבא. השאלה היא על איזה תורה אתה הולך .על תערבב בינהם.תודה רבה.

הבסיס שלי זה התורה. הבסיס שלך זה האינטליגנציה.

כשה' אומר לך מה זה התורה אתה בא ואומר לו מה היא התורה לדעתך.
תחליט את מי אתה יותר מחשיב- את עצמך או את הקב"ה. זה כל הסיפור...

את ההבדלה בין קודש לחול תשאיר להקב"ה, הוא יודע יותר ממני וממך מה זה קודש ומה זה חול.

זאת התורה לא תהא מוחלפת!

שבעל פה.במקום התורה שבכתב .
אתה מתעלם ממה שכתוב בתורה.
ואתה אומר שזאת התורה.
השאלה הנשאלת מה הבסיס לתורה.
הז אתה ענה התורה.? אתה צודק.
חז"ל העמידו את התורות שלהם .במקום
תורת משה (התורה שבכתב)לכן אתה
מתברר.

כל התורה מכוון לארץ ישראל .
ספר דברים מדבר על מה ?
על ארץ ישראל. עם תישאל את הדדיים
הם יגידו לכה התורה. הבל איזה תורה
שבכתב . או שבעל פה של חז"ל. הז ברור
על פי חז"ל .העולם הבא הוא הבסיס.
תורת משה הוא הקבועה. ארץ ישראל הוא הבסיס .כל התורה מדברת על ארץ ישראל.

ככלל אין חוקי לגבי שילוב עבודה ולימודים.

יש מקומות שיעדיפו עובד שלומד ומתמקצע במקביל מתוך מחשבה עתידית, הם מקבלים עובד שלומד ומתמקצע על חשבון זמנו החופשי במקום עובד שסיים את הלימודים ובכך לכאורה סיים את הלמידה וההתקדמות שלו.

 

ממד נוסף הוא "מה אתה מביא לשולחן", איך אתה טוב יותר ומשתלם יותר לעסק שבוא אתה עובד.

האם הלימודים שלך תורמים לעסק? האם אתה מצליח להכניס יותר עבודה בפחות שעות כי אתה רוצה להספיק גם ללמוד?

 

מבחינת מגבלת השעות "אין דבר כזה" משרה מלאה + משהו. משרה מלאה כוללת את "כל שעות העבודה שלך" במהלך השבוע, אא"כ מדובר במשמרות ואז אתה "חיי חיים כפולים". אבל ברוב המקצועות (שהם לא רפואה) אתה נאלץ לבלות את השעות הטובות שלך בעבודה, מה שלרוב חופף עם שעות הלימודים.

 

ניסיון תעסוקתי הוא לא פחות חשוב תואר מתקדם יותר.

כסף בכיס הוא שיקול עבור חלק מהאוכלוסיה.

הידע שיש לך מקום עבודה שמעוניין בך הוא לא דבר של מה בכך, מצד שני האם המקצוע שלך עם תואר ראשון היה רלוונטי בעוד עשור או לא? במידה והתשובה היא לא..... לך ללמוד.

 

תזכור גם לנשום / לחיות / לאכול שניצל.

לא כל החיים הם לימודים ועבודה...

יש גם ס.ס. ור&ר

[ובכל זאת, התקדמות.. שלא כבגלות המרה והארורה, שלא היתה בכלל מציאות של חייל יהודי, ולא היה מה להתווכח על ה"קרמי", ולא היו אויבינו מפחדים מה נעשה להם אלא ההיפך... מחצות מתחילה להתנוצץ הנחמה..]

נכון, יש היום מציאות של חיילים יהודיים, ואנחנו יכולים לגור בארץ הקודש.
אבל האם יש לנו בית מקדש?
האם יש כאן מצב של התגלות השכינה?
השכינה בגלות, אנחנו גם..
ה' עושה לנו ניסים גדולים מאד -
אבל אנחנו עדיין בגלות.
וזה לא סותר

אנחנו בארץ ישראל.

 

גלות זה חו"ל. "איש גולה ממקומו".

 

המהר"ל אומר שלושה דברים שיוצרים גלות: לא במקומם. הארץ לא בשליטתם. מפוזרים.

 

ב"ה, כיום הארץ בחלקה הגדול בשליטתנו, אנחנו כאן - והגלויות מתקבצות.

 

אז נכון שעדיין לא התקבץ כל עם ישראל לארץ, ויש עוד חלקים מהארץ שאינם ברשותנו, אבל בוודאי שזה כבר אחרת מהמצב של גלות שכמעט אין כאן יהודים, זרים שולטים כאן - וישראל מפוזרים בכל קצווי תבל.

 

איפה כתוב ש"גלות" זה כשאין  ביהמ"ק ל"ע?  "מפני חטאינו גלינו מארצנו".

 

והשכינה חוזרת קמעא קמעא. יש מדרגות, אבל להגיד "אנחנו בגלות" בגלל מושגים רוחניים מופשטים, זה לא מדויק.

 

האם המציאות הרוחנית של "גלות" כבר נגמרה לגמרי? לא בהכרח.

 

אנחנו לא בגלות. אנחנו בארץ ישראל. 

ובשבילך כן..
דור מוזר

זה בוודאי מושג רוחני.

 

אבל לא על זה דובר.

 

להגיד "אנחנו בגלות", כשאנחנו חיים בארץ ישראל בשלטון עם ישראל, זה לא נכון.

 

האם כבר לגמרי לא "שכינתא בגלותא"? בזה יש מדרגות.

 

ומה שאני אמרתי, זה לא אני אמרתי.. כך כותב המהר"ל, נצח ישראל פרק א.

 

אז גם כשדוד מלך בירושלים היינו בגלות?

נכון שיש הבטחה שחרב לא תעבור בארצנו, אבל נראה לי שלקרוא לכל מצב פחות מזה 'גלות' זו כפיות טובה.
צריך להבין שזה תהליך ארוך מורכב וכואב, לשמוח בטוב ולבכות על הרע, אבל להשתדל לא להפריז לאחד מהצדדים.

שנזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן

אנחנו עדיין בגלות - צעירים מעל עשרים
כשיצאנו ממצרים לגאולה - האם זאת הייתה גלות? לא, אבל כל מצב יותר טוב, הוא גאולה לעומת מה שהיה קודם..
כשדוד המלך מלך - לא היינו בגלות.. אבל זאת עדיין לא הייתה גאולה סופית לגמרי. עובדה שאחריה באה עוד גלות - חורבן בית ראשון.

ולאחר מכן נבנה בית שני - חשוב זאת לא הייתה גאולה שלימה. והבית נחרב.

ועכשיו אנחנו מצפים לגאולה האמיתית והשלימה ולבניין בית המקדש השלישי -
גאולה שלימה לגמרי ונצחית שאחריה לא תהיה עוד גלות!!

ואני מודים לה' על כל הניסים בדרך - אבל עדיין מצפים לגאולה האמיתית, שלעומתה - אנחנו בגלות..

עם ישראל לא היה בגלות.

 

וכם כשהיה ביהמ"ק השני, היינו כאן ולא בגלות (חוץ מאלו ששם).

 

אם מישהו רוצה לקרוא למצב שעדיין לא נגאל עם ישראל גאולה שלימה, בשם גלות, אז זה משהו אחר.

 

המובן הפשוט של גלות, זה שאנחנו לא כאן. ולהיות בארץ ישראל, בשליטתנו, זה לא "ענין גשמי" בעלמא.. ושמישהו שנמצא בארץ ישראל בשלטון ישראל יאמר, "אני בגלות", לדעתי זו בעיה...

 

[את מצטטת מחב"ד, זה בסדר. רק כדאי לשים לב לשוני במינוחים]

 

 

שמשיח עדיין לא הגיע, שיש עדיין צרות בעולם, שיהודים נהרגים, שאנשים חולים, שאנחנו שקועים בגשמיות.
גאולה זה מצב כללי של כל עם ישראל. ולפי מה שאתה אומר חלק מעם ישראל כבר חי בגאולה וחלק (הרוב) לא?

שאחד מהסימנים לכך שאנחנו לא בגלות זה שארץ ישראל פורחת.. במלוא מובן המילה..
עכשיו מצאתי ציטוט מתאים:
"אמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה שנאמר: 'ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא' (יחזקאל לו, ח)" (סנהדרין צח, ע"א).

לא נכון כל מה שמעבר לכך בתור "מובן פשוט". גם לא בעברית פשוטה;

 

גם לא לפי מה שמגדיר המהר"ל בספר נצח ישראל פרק א: מפוזרים, לא בארצם, לא עם שלטונם.

 

מי שחי בארץ, שנמצאת בשלטון ישראל, אינו חי בגלות. גם אם עדיין לא הגיעה גאולתם של ישראל למרום קיצה.

 

ועיקרו של עם ישראל נמדד לפי מי שנמצא בארץ. כך אומר הרמב"ם בפירושו למסכת בכורות.

 

 

איפה מצאנו שזה שיש "אנשים חולים" זה גלות? בבית ראשון לא היו אנשים חולים? ואנחנו אומרים "מפני חטאינו גלינו מארצנו".

 

אכן, יש נבואות על מצב עתידי, ודברי הרמב"ם גם כן - אך אינו אומר שעד אז זו "גלות".

*הודעה 5000*

אם היה לי פצלש פעיל ועכשיו חזרתי לניק הזה,
האם אני פצלש?

@שריקה!
מתי נפגשות כדי שתוכלי להעניק לי את הפרס?
@משומנצות

אני רואה שלכבוד ההודעה ה5000 זכית במינוי מנהלת הפורומים!

התגעגענו

להפגש אני תמיד שמחה

אבל פרס לא יהיה,

ממש לא

ואת יודעת את זה

 

|מנופף באצבע מורתית|

 

|פגוע|

היא השמיטה עוד כמה פרטים בדרך,

אל תעלבי חמודה

 

 

פיצפיץ מתוקונת

מטלות של הבית... כביסות, ניקיון.... אולי זה בא לסמל את הסוף של האבל... אל תתפסי אותי במילה...

אני לא רואה בזה בעיה. אם את מאוד רוצה להרגיש את הצום, בראשון בבוקר תלמדי משהו שקשור לצום, ולאחר מכן תלמדי למבחן.

והעיקר, שתהיה הצלחה!

בט' באב שחל בזמנו אומרים שמחצות מקילים קצת במנהגי אבלות וגם יש הנוהגים לשטוף את הבית כי המשיח נולד בט' באב, למה שזה יהיה אחרת בצום נדחה?

(למעט במגילת איכה)

כ - דיני תשעה באב שחל בשבת ונדחה
תשעה באב שחל בשבת נדחה ליום ראשון, וביום השבת אין מראים שום סימן אבלות, ואוכלים ושותים כבכל שבת, ואפילו כסעודת שלמה בשעתו (עי' לעיל ט, ד). הערה 27

כפי שלמדנו (לעיל ד) מעוברות ומיניקות חייבות להתענות בתשעה באב. אבל בצום-נדחה דינן קל יותר, ואם הן חלשות במקצת או שיש להן מיחוש מסוים, אף שאינן חולות - פטורות מצום שנדחה (באו"ה תקנט, ט, 'ואינו'; כה"ח עה).

בעלי ברית - חייבים לצום בתשעה באב. אבל אם תשעה באב חל בשבת ועקב כך הצום נדחה ליום ראשון, דינו קל יותר, ולדעת רוב הפוסקים מותר לבעלי השמחה הללו להתפלל מנחה אחר חצות היום ומיד אח"כ לקיים את הברית ולאכול ולשתות. ויש מחמירים. למעשה, גם בצום שנדחה נוהגים כבכל הצומות, עורכים את הברית לקראת סוף הצום ומקיימים את הסעודה אחר צאת הכוכבים. הערה 28

כאשר תשעה באב חל בשבת והצום נדחה ליום ראשון שהוא י' באב, מנהגי האבלות אינם נמשכים במוצאי הצום, ומיד לאחר צאת הכוכבים מותר להסתפר, לכבס ולרחוץ בחמים. אמנם לדעת רבים יש להימנע בערב מאכילת בשר ושתיית יין, שהואיל והיו באותו היום בצום אין ראוי שמיד אחריו ישמחו בבשר ויין (רמ"א תקנח, א, מ"ב ד-ה; הרב אליהו הל' חגים כט, ט). ויש מקילים לאכול בשר ולשתות יין מיד אחר צאת הצום (ר"ח ויטאל, פר"ח, תורת המועדים יא, ח).

לא זכור לי כזה דבר, מוכר לי שמקלים יותר בעניין של חולים וכדו', וכן שיש הבדל לגבי היום שלמחרת הצום, אבל לא מה שכתבת.

[יכול להיות שסתם לא הכרתי את זה, אבל זה קצת מוזר לי].

יושבים עד חצות היום, גם השנה.

בצום תשעה באב דחוי, והיה מותר לו לאכול ביום הזה. אבל אם זה לא היה דחוי הוא לא יכול היה לאכול.

הפוסקים מביאים אפ' לא לשטוף כלים במוצאי שבת - כי זה הסחת דעת מאבלות.

יש הבדל לחולים או למי שיש לו ברית, אבל אין הבדל המנהגים האבלות והסחת דעת עד חצות.

כמו בכל שנה, גם בט' באב השנה, קמים מישיבה על הארץ אחרי חצות, וכו'.

 

השינויים הם רק לגבי הערב ומחר - שחוץ מאכילת בשר ושתיית יין, שהרמ"א כותב שלא אוכלים ושותים גם בלילה הקרוב - מוצאי הצום - בגלל אבילות היום - השאר מותר.

 

כלומר: "החצות יום" שמשתנה השנה, זה מה שלמחרת הצום, מחר, יום י"א אב (זה כנראה מה שהטעה אותך).

 

כל שנה, עד חצות היום של י' באב לפי הרמ"א, למחרת הצום, לא אוכלים בשר ושותים יין (השו"ע כותב כל היום), לא מכבסים ומסתפרים.  השנה, אפשר כבר מצאת הצום, כי כבר עבר יום עשירי באב שבו נשרף המקדש, אחרי שהחל בתשעה בו. מלבד בשר ויין עד הבקר.

 

[יש הקלות מסויימות לגבי חולים, אבל לא כאן המקום. מן הסתם מי שצריך שואל]

לק"י

על ניקיון שמעתי. מכינים את הבית לקראת המשיח.
וגם זה אני לא בטוחה עד כמה "מותר", או שרק לא מוחים במי שנוהג כך...

/>עשיית מלאכה
אמרו חכמים: כל העושה מלאכה בתשעה באב אינו רואה ממנה סימן ברכה לעולם (תענית ל, ב). והטעם, מפני שהוא מסיח את דעתו מהאבלות. אבל אין תקנת חכמים מפורשת לאסור מלאכה בתשעה באב, אלא היו מקומות שנהגו לאסור והיו מקומות שנהגו להתיר. ואמרו חכמים שמנהג המקום מחייב, ובמקום שנהגו שלא לעשות מלאכה בתשעה באב אסור לעשות מלאכה (פסחים נד, ב). וכבר נהגו כל ישראל שלא לעשות מלאכה בתשעה באב עד חצות היום. וגם אחר חצות נכון להימנע ממלאכה, כדי שלא להסיח את הדעת מהאבלות, ולכן רק לצורך גדול עושים מלאכה אחר חצות (ע' שו"ע ורמ"א תקנד, כב, כד, מ"ב מט).

מלאכות האסורות בתשעה באב הן מלאכות שיש שיהוי בעשייתן והן טורדות את המחשבה. כגון תפירה, תיקון בגדים, תיקון רהיטים, תיקון מכשירי חשמל ומסחר. אבל מלאכות שאין שיהוי בעשייתן, כהדלקה וכיבוי, קשירה והתרה, נסיעה לצורך וכיוצא בזה - מותרות, מפני שאינן מסיחות את הדעת מהאבלות.

הלכות תשעה באב | אתר ישיבה

אוקיי זה הסתדר...
אממ צודקת אולי כביסות בפועל לא היה.. אלא יותר החלפת מצעים וכד׳.....

מה עדיף שבזמן הזה, תישני/ תחשבי מה כואב לך/ תחשבי מתי נגמר הצום.
עדיף שתעשי משהו שיש בו כובד ראש, כמו לימוד למבחן..

כך שלא ממש למדתי.. לשמחתי או לצערי..  ?!

זה אני אדע רק אחרי המבחן.. 

תתפללו עליי

למי ששמר על הטבעיות שלו.

ולמי שלא- זה נרכש ע"י חזרה לטבעיות שלו

כמו חלק גדול מאוד מהתכונות.

כמו הגועל ו/או פחד מבעלי חיים אחרים וכמו חיבה (או רגשות אחרים) כלפי דברים אחרים שאינם בעלי חיים.

משמע 90% מהמזמן יש רוח ממערב (מכיוון הים)
על הרוח הזאת הם שולחים עפיפונים עם חומי בעירה דלוקים שקשורים בחוט

זה מגיע לישראל נוחת איפה שנוחת ומדליק את האזור

כמה זמן בלון בוער יכול להישאר באוויר?

נישא על גבי רוח מערבית

הם נשארים באוויר בכל הכוח

(יוצא להטריל בצמ''ע) - נסיונות פעילים

מה את מתכננת לשרוף?

ששש אל תגלה

הם שמים גחלים בוערות בפחית/רשת וקושרים אותה עם חוט ארוך לעפיפון/בלון.

בהצלחה.

ואיך יש מצב שהבלון נוחת בלי לשרוף? הרוח כיבתה את האש בפחית?

מעין מעגל חשמלי פרימטיבי שפועל אחרי כמה דקות שיגור ואז מתלקח.

אבל כן, לעומתנו הם בכלל לא טיפשים

או שהגחלים נכבו בינתיים או שלא נחת על משהו דליק.

בס"ד

 

אי אפשר לקחת רחפן, לחבר לו מאוורר קטן וכל פעם שרואים בלון או עפיפון בוער לכוון אליו את הרחפן והרוח של המאוורר תחזיר את הבלון בחזרה לעזה?? ככה היא זו שתישרף!

 

אבל זה מסובך, כמו שיהודה כתב, הרבה פעמים הבלון או העפיפון שקופים וקשה לזהות אותם.

מאוורר לא יעזור נגד גחלים, להפך! זה 'נפנפ' משוכלל שמגביר את הבעירה.. ומאוורר שחזק מספיק 'להחזיר' לרוח הטבעית הוא בכלל ענק....

בעונה הזאת שהכל כבר יבש תוך שניות יש דלקה.

זה שהם שמים גחלים או בקבוק תבערה קטן מתחת. הם משחררים את זה בד"כ מערבה כי לשם יש רוח תמידית, הם מחכים לרוח ואז..

הם גם לא בדיוק מכוונים, כי אי אפשר כ"כ..

והם משחררים במרחק של עד 400 מטר מהגדר. ראיתי בעיניים שלי איך זה קורה..מטריף שאין מה לעשות עם זה(לפחות מצד המערכת).

 

קשה להתמודד עם זה כי זה גבוה, ורחפנים לפעמים מגיעים. הבלונים גם בד"כ שקופים, ככה שלא מזהים אותם הרבה זמן. והוא נוחת ופוף, דליקה.