אני עוד זוכר כשהערוץ היה במערכת של עזרא ואת התקופה שהיו בקושי 30 חברי פורום והיה "פס שמות" בתחתית העמוד עם השמות של כל מי שהיה מחובר באותו רגע.
יופי, אחרי שהוברר שאני זקן, למה אני כותב לכם כאן? ולא בלנ"ו או לא בכלל...
כי רציתי לשתף אתכם בחוויות שלי מהציונות הדתית לאומית, בלי להיות אפוקליפטי מידי ובלי נבואות שחורות, מבטיח.
נולדתי וגדלתי ולמדתי ונהנתי (לרוב) ויצאתי ונפרדתי וחלמתי והתבגרתי - בישוב חביב.
בישיבה לא דיברו איתי על היום שאחרי וגם בהסדר לא, היום שאחרי היציאה מעולם הישיבות ובתי המדרש.
שלא תטעו, אני עוד דוס טרור וכו וכו. אבל, אני פשט לא מחובר לאף ישיבה או עולם רוח ספציפי ומוכוון.
לקח לי כמה שנים טובות כדי להבין שאני בסדר ופשוט לא הכינו אותי ליום שבו אני אהיה חייב להחליט לבד לקום לשחרית.
שלא לדבר על חוסר ההכנה ליום שבו אני אהיה חייב להחליט לבד לשמור שבת / לשמור שש שעות בין בשר לחלב / לשמור נגיעה / לחזור לשמור נגיעה / לקבוע חברותא, ובואפן כללי, לא הכינו אותי ואת ה"דור שלי" לחיים שמחוץ למסגרת הישיבה-ישוב.
תחשבו על כמות האנרגיות שה"מערכת" משקיעה בהכנה לקיץ ולחופש הגדול, זה כאילו ש10 חודשי חינוך ולימוד תורה יעלמו ביום שבו שביעיסט יצא "לחופש" הגדול, סה"כ מדובר בחודשיים במקסימום. אבל החשש הוא עצום, כל עלון שבת וכל ר"מ מתחיל מאמצע השנה לחשוש ולרעוד מפני "שחרור העבדים ביובל". אבל תחשבו על זה, אם המערכת לא סומכת עליכם שתתמודדו לבד בגבורה עם החופש הגדול, איך הם יכולים לסמוך עליכם שתתמודדו לבד עם החיים שאחרי הישיבה? או המחשבה היותר מפחידה מבחינתי, אולי המערכת לא סומכת על עצמה שהיא הכינה אותי כראוי? אולי החשש שלהם הוא שהם לא עושים עבודה טובה? אולי לכן הם ברעד וחלחלה מהמציאות שבה הם כשלו להכין את התלמידים שלהם לחיים "שבחוץ"?
אז טיפים? סבבה!
1. אתם אדונים לעצמכם (הפתעה גדולה).
2. זוגיות לא תעשה אתכם מאושרים (אם הייתי מקשיב למי שהייתי איתה בקשר בצבא לא הייתי יוצא לפיקוד / לא הייתי עובד בעבודה שבה אני נמצא כיום / לא הייתי מאושר).
3. אתם תראו "דברים אסורים", במקום לפחד מזה ולהילחם בזה, פשוט תשלימו עם המציאות הזו. מנגד, תשתדלו לא להיות תקועים בבוץ של עצמכם, צאו החוצה או תלמדו משהו מעניין במקום לשבת שבעה על הצמכם.
4. תלמדו משהו שמעניין אתכם בלי קשר ל"האם זה מביא את הגאולה או לא". אתם בני אדם וה' רוצה שתהיו שמחים. תחכימו בתחומים שמגניבים ומאתגרים אתכם בלי קשר לכלום.
5. תמצאו חברים שנמצאים בעולם שבו אתם רוצים להיות, בא לכם ללמוד טיפוס? תסתובבו עם אנשים שמטפסים. בא לכם ללמוד שפה חדשה? תמצאו אנשים שלומדים את השפה הזו. בא לכם ללמוד נגרות? תשמרו על אצבעות שלכם כי אומרים שזה מסוכן...
6. הכל עובר חביבי. וגם אם לא מהר? עובר. לב שבור? כן, גם זה... מותר לשבת שבעה על אקסית. נראה לי שהפורפורציות הם - עד פי 3 מאורך הקשר. תעשו את המתמטיקה לבד.
7. הזכרתי כבר תחביבים? בגיל 25 חשבתי "למה להתחיל ללמוד חלילית עכשיו? כבר מאוחר מידי ואני לא אהיה הכי טוב גם ככה". שקר! לא היה מאוחר מידי, ואני עדיין לא הכי טוב אבל זה נותן לי זמן איכות עם עצמי. בסופו של יום אני תקוע עם עצמי במשך 120 שנה+- תלוי בפרגון של ה' ;) . כל תחביב שהוא יהפוך אתכם למאושרים יותר, בדוק.
8. תחביבים? כן, שוב זה. הם לא רק בונים אופי ומשפרים את איכות החיים, הם גם פלטפורמה מעולה לחיי חברה. ובסוף, אחרי שתעזבו את הישיבה / אולפנה... אם ח"ו לא תתחתנו ראשונים או שניים או ה' יודע איזה מספר... אתם תרצו משהו נחמד לעשות עם החיים שלכם שהוא לא "רק" כסף.
בטח יש עוד מליון דברים שהייתי רוצה לומר לעצמי כשהייתי בן 20...22...25..27...
אבל זה העיקר, או לפחות מה שיושב לי על הלב כרגע.
אל תפחדו לחיות מחוץ לישיבה, אל תפחדו לחיות מחוץ לד' אמות של קידוש ה' בעולם,
אל תפחדו לחיות חיי רוח בעולם של חומר, אבל הכי חשוב? אל תדחו חלומות ואת תפחדו מ"מה יגידו".
אוהב מלא,
וקצת בהלם ששם המשתמש "הילד בן 30" היה פנוי חחח
אני 
עוד חצי שנה בן 30.
ב"ה עם עבודה טובה.
וב"ה כבר שלוש שנים מגשים חלומות שהיו לי פעם פעם, וגם חלומות חדשים...
מקווה שהמבחן יעבור בשלום כי מועד ב בתאריך גרוע
אם את רוצה
