פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 851)

קשה לומר לא, ועוד יותר קשה לומר לא בלי לספק סיבות. אבל זו זכותך המלאה לא להסכים בלי לתת דוח מפורט לנימוקים מוצדקים.

תעני לו- מצטערת, זה לא מתאים לי. בהצלחה..

מבינה לליבך מאוד.. וזה פשוט שריר שצריך לאמן, שריר ה'לא'...

כל הכבוד!

מחוייב אליהם.

הכי קשה, כשאתה נמצא באמצע בין דמויות סמכות, ואתה חייב להגיד לא למישהו.
פשוט סיוט.

זו באמת שאלה רצינית? לא מפריע להם, או לא מפריע להם מספיק.

ולכן הם יודעים מה שווה השקעה.

יתכן גם שזה לא מפריע להם.

כנראה לא מפריע להם...

אז הם שותלים אבל זה נמרט

זה גברי.. זה חשוב וכדומה

סןג של תדמית

קריטי!
איך חייתי עד היום בלי להגות בשאלה הקיומית הזאת
יאללה לפתוח מחקר!

יש כזה הרבה חולים באלציימהר
פרקינסון. ניוון שרירים.
או סתם להמשיך לחקור את הצורה הטובה ביותר לבחור ולשתול שער וכו'


חוק פו

כי אני פותח שרשורים פה ובקבוצות פייסבוק.
על כל פנים, השאלה הציקה לי היום, וקיבלתי בשרשור הה תשובות טובות, וגם קבלתי תשובות טובות מקבוצת הפייסבוק שפרסמתי את זה היום.

חזרה לשורש ולמקור האמיתי. נראים כיוצאים אבל בעצם חוזרים למקום שעוד לא הגיעו ולא היה דרך להגיע בדרך אחרת

אנשים שונים מתרחקים מסיבות שונות, ולא תמיד זה רק מחולשה ו'יצר הרע' במובן של תאווה, בגלל בלבול של מתבגרים או בעיה חינוכית כמו שנוח להציג את זה.

מתוך אהבה.
ברגע שאתה נוטע את האש היוקדת הזאת, אי אפשר כבר לעזוב את החיבור הזה לתורה.
לא צריך לעבוד כזה קשה, כי החיבור נמצא, צריך רק לגלות את זה.

היום יותר מדי מקפידים על דקדוקי מצוות, כמו אם הוא קם מוקדם לתפילה או שהחצאית שלה מעל הברך, במקום להעביר לו את הלב שצריך להיות לכל יהודי, והאהבה היוקדת להקדוש ברוך הוא ולתורתו.

אבל מתקנים כל הזמן, כל הזמן יש דיונים ותיקונים וחישובים מחדש ורפורמות במערכת החינוך הדתי, אנשי מקצוע חשובים וחכמים מאיתנו מדירים שינה מעיניהם כשהם עוסקים בזה בחרדת קודש השכם והערב.
למה אתה שואל לדעתינו? כמה אנחנו מבינים בעניין? האם תשאל אותנו גם בפורום הזה איך לפתור את אקסיומות של גדולי המתמטיקאים?

איך תסביר את זה שבחורים מעל 20 נמצאים בבית ורובצים כל היום?
שלל הפעילויות בשביל מענה זה אינם תשובה, לא מחזיקות ולו כמעט כמו בית ספר/ישיבה תיכונית.
הם אפילו לא הודיעו לתלמידים שכך החיים שלהם יראו בעתיד. בודדים.

ומה היו התוצאות.
קדימה שלוף.

לגדל ילד ולתת לו את ההרגשה שרמת החברתיות הנתונה- תמיד תישאר כך??
זה שקר... ופשוט בושה.

על מה אתה מדבר?

לא מודיעים לתלמידים שכך יהיה שהם יסיימו את הבית ספר?

לשאלתך, יש בני עקיבא לבוגרים - שאין שם בקושי אף אחד והמפגשים הם פעם במיליון שנה...

לא מודיעים לתלמידים- שהם יירבצו כל היום בבית כשיהיו בני 20+.

אם את זה לא הבנת אז אולי הקרוא וכתוב אצלך לא תקין.. אנאערף..

ולמה זה תפקידם של אנשי מערכת החינוך להודיע את זה?
ובכלל מה רע בלרבוץ בבית אם אפשר לעשות דברים מועילים כמו לעבוד, ללמוד תורה, לישא אשה, לקיים מצוות רבות?
ואם יש רע בלרבוץ בבית אז למה זה באשמתם של אנשי מערכת החינוך? למה האדם לא יכול לקחת אחריות על חייו ולצאת? האם אנשי מערכת החינוך חינכו לרביצה בבית? ולמה שייאשו את אלה שלא עתידים לרבוץ? ויש כאלה.

ובמילים אחרות אם הבנתי את כוונתך הפעם, למה אנשי מערכת החינוך לא מודיעים לתלמידיהם שרובם יגיעו לבורגנות בעתיד הלא רחוק? לדעתי:
א) זה לא תפקידם.
ב) גם אם זה היה תפקידם זה עלול לייאש את אלה שיהיו אידאליסטים עד 120 ויש כאלה.
ג) זה מובן מאליו למי שמסתכל קצת על העולם.
ד) מי שאחראי לכך הוא האדם עצמו שבחר לרבוץ בבית.
ה) בורגנות זה לא רע, זה אמנם לא אידאלי אבל גם לא רע.
ו) אתה צריך ללמוד לבטא את עצמך היטב אנאערף..

וזו ממש הטעייה.
זה לא מובן מאליו, יש אולי כיוון אבל בתור ילד מאיפה אפשר לדעת עד כמה מבוגרים יוצאים...
לייאש?? אולי גם שלא יגידו לנו שאנשים מתים בסוף? זכותו של ילד לדעת מה יהיה איתו ושלא יסתירו ממנו את האמת נקודה. יותר עדיף.
נותן הבנה נצרכת לחיים.

כנראה שבכל זאת לא הצלחתי להבין במה מדובר.

לא משנה, כל טוב.

（בכל אופן איפה שגדלתי）
מה גם שהרבה פעמים ההורים לא באמת מחוברים.
בחירה חופשית. היום אדם בוחר יותר לטוב ולרע

כלומר באותה אולפנה/סמינר, באותה כיתה.

היום העולם החיצוני מאד מדרבן לחשיבה ליברלית, לעצמאות, לפתיחות וראיה רחבה.
יוצא מכך שרבים חוזרים בשאלה/ מתלייטטים (המצאה רגעית) או להבדיל אא"ה חוזרים בתשובה/ מתחזקים ב"ה.
לתקן אני לא חושבת שאפשר. אולי להשפיע ולהקרין דבקות במה שאתה מאמין. לשדר חוסן והתבטלות כלפי ה׳ ובטח זה כבא יעשה מאליו.. או לפחות לא יגרום לריחוק של הצד השני.

שהגורם המרכזי זה ערבוב מוגבר מדי עם החילונים והחילוניות 

אבל התופעה קיימת גם אצל החרדים, יש שם מלא לייטים וחילונים בתחפושת..

איך מתקנים?

בונים גדרות.

מלמדים את התורה כמערכת חוקים יבשה- בלי התלהבות, בלי לדבר מה נרוויח מזה (אבל כן אומרים מה העונשים)

בנאדם שמרגיש כבול ינסה למצוא פרצות בחוק

 

ולפעמים, יותר גרוע, מלמדים תורה כסתם חכמה לא מחייבת שנחמד להתפלפל בה

 

 

(אני כותב את זה כאחד שהיה בעבר בישיבה חרדית ואח"כ גם תיכונית, והבאתי את שני המצבים שחוויתי)

  

יוצא בשאלה מתוך כניעה אל התאוות ויציאה בשאלה מתוך השקפה אמונית שסוטה מעט מן האמת...

 

יוצא בשאלה מתוך כניעה אל התאוות - הנער לא קיבל חינוך מידותי מספיק... אדם יכול לצאת בשאלה מתוך עצלות לקיים את מצוות הדת או מתוך גאווה ועוד מן המידות הרעות...

 

 

 

 

 

במצב כזה, אם נכנע לתאוותיו ונטש הדת, איזה סיבה יש שלא יכנע לתאוותיו גם בעניינים אחרים?
אדם זה, יהיה קשה יותר להחזירו (וגם לו יהיה קשה לברר האמת בעצמו) לדרך היהדות כיוון שהאמת בין כה וכה לא מעניינת אותו ובכל מקרה לא יהיה מוכן לשמוע גם אם הדברים הגיוניים ביותר וגם מפני הנוחות...

 

יציאה בשאלה מתוך השקפה אמונית - אם הוא הגיע למסקנה שהאמת נמצאת מחוץ לדת...

אדם כזה, שבאמת מה שמעניין אותו זה האמת, ברגע שנראה לו את אמיתות התורה והיהדות, מיד יחזור אליה...

 

 

  

 

 

 

 

 

ולחכות כמה דקות בסבלנות עם יד בהיכון על האנטר ולשלוח את המי ער??

תכלס אפשר לכתוב סקריפט שיעשה את זה.

יצא לי הרבה פעמים לחכות לשעה מגניבה @ענבל
עד שהגעתי למסקנה המתבקשת שכל שעה היא שעה מגניבה ואז הייתי מציקה לכוולםםם אוי זה היה כיף.

אי שם בהיסטוריה כשהיינו צעירים עליזים ויפים.

בהתחשב בשעות השינה המועטות ובזה שמיום חמישי תפקדתי באופן חלקי ביותר.

סקפטית על שינה הלילה.
משום מה.

@חביב שזורם אני מידי פעם עושה את זה, אבל רק כשאני רואה על השעון 23:59, או שיש לי מסר לאומה

@לב טהור רוצה להסביר?

ומאז יש כמה שאימצו את המילה החדשה..

יעני מת א ים

הולך לישון. קם עוד 4 וחצי שעות ליום עמוס.

היה יום מוזר היום.
מלא בחלומות על ציקנים ודבורים רוכבים על סוסים ואבירים. פרינססות ונסיכות.

ופגשתי מישהי שקוראים לה 'הילדה של אבא'/'אמא של שבת'

יווו באלי לתייג אותה

@הילדה של אמא
@אמא של שבת (זה תייג )

עצות?

לא רואה את עצמי מספיקה לישון הלילה😐

מה את תוהה לעצמך?

 

מה אתה ימ"ל?

ובכן, גם אני תוהה לעצמי.

חשבתי שזה

ישעיהו משולם לכיטנשטאוזרמן

נרדמתי בטעות כשאני בכלל לא מוכנה למחר

או בישיבות

שנה אחרונה בלימודים והתפנה הרבה זמן לעשייה, לומדת רק פעמיים בשבוע...

מחפשת למלא את הזמן בדברים מעניינים ומשמעותיים באזור ירושלים (עבודה/התנדבות/פרוייקטים/טיולים)

במסגרת כלשהי...אשמח לרעיונות ...

תתפרעו !!!

(יכול להיות קשור לתחום של ספורט-העברת אימוני כושר, שיעורי תורה, חברותות, אומנות, ריקוד, טיולים וכו' אבל צריכה שיהיה ממוסגר איכשהו)

הוא נהרג בתאונת אימונים, לא נראה לי שנכון להוסיף לו את התארים קדוש והי"ד

למרות שזה בסופו של דבר מדובר במסגרת הכשרה למען עמ''י..

(לגבי הי''ד, זה בהחלט מבינה למה לא..)

משמח הפירגון..
זה גם לא בא ברגל?

@חידוש אומר שזה ראוי להערכה..
אז תודה רבה!

(אין לי מילה אחרת אז אני נאלץ לחזור על דברי קודמי)

ה"אילוץ" משמח

וגם מרגש, והרגיש לי מליבך. 

בהחלט מליבי..
האמת שזה מרגש גם אותי לקרוא את מה שכתבתי..שזה בכלל משמח, כי זה אומר שאהבתי

 

אין כמו כתיבה מהלב. ואין כמו לאהוב אותה אח"כ..

לגופו של עניין, שוכנעתי בעקבות דיון שראיתי בפורום אוצר החכמה שהיופי, החכמה וכד' מתייחס לתושבי ירושלים ולא למקום.
וכן משתמע מגמרות רבות, אבל אין כאן המקום לנצל"ש

ולענ"ד זה לא לגמרי מדוייק.
כי אכן מתייחס לאנשי ירושלים.
אך ידועות סגוליות אווירא דארץ ישראל..
ויש סגוליות מסויימות גם לירושלים.
והמקום אכן מחכים האנשים מעצם היותו הוא..
מה גם שידוע עד כמה ארץ ישראל שונה מכל הארצות ויש תורה שלמה ללמוד בעניין.
ומצד הסגולה ,החכמה היא אחד הדברים שזוכין בה.
אז קל וחומר ירושלים, שנמצאת בתוך ארץ ישראל,
ובה בחר ה' יתברך להקים ביתו-
יתקיימו ומתקיימים ענינים סגוליים גם מצד החכמה.
ובאשר לאנשי ירושלים, לאחר עניין הסגוליות, מגיע עניין הבחירה כנראה.. ומסתבר שע"י העניין הסגולי, מתעורר הצד הבחירי ביותר..

(מקווה שכתבתי מובן יחסית)

הם לא ככה לפי הגמרא.

(בין הראיות זה רבי יוחנן שלא חי בירושלים והיה בו יופי של בני ירושלים)

פעם שמעתי על זה הסבר נראלי.
טוב זה בהחלט מעניין!

אגב @ארץ השוקולד
לא ממש קשור..
אבל יפה ..
http://www.yeshiva.org.il/midrash/28146

הזכיר לי את השיר הזה (וזו מחמאה רצינית... ):

 

וואוו.
איזה שיר. כמה נוגע יכול להיות שיר אחד..

טוב אבל אני משוחדת..אני אוהבת את ירושלים כל כך

כדי לראות את המילים המלבבות והמשמחות האלו.
עוררת בתוכי תחושות מהעבר ודברים שכתבתי לאותה אם...
מותר לשמור לי?
(אם זה היה פורום פרוזה וכו' הייתי ממש לומדת את השיר,ומשתפת אותך במה ראיתי בו).

תודה לך!

שמחת אותי.
כמה מרגש לדעת שהמילים מצליחות לגעת בלבבות.
תודה לך!!
ואם תרצי לשתף..אשמח ממש

אשלח לך באישי בעז"ה.

אשמח

איזה כיף

כל מי שנולד בה, תעריכו!

לגמרי!!

מתי אני אלמד שבשעה כזאת לא עושים אוכל 😥

פתאום צפות מחשבות שכאלה...
שהיו ונדחקו ועכשיו הן חזקות.
חזקות מדי.

מקווה שאת בסדר

עיצות לשינה מהירה?

עייפתי מללמוד למבחן

וחושב על דא ועל הא. ועל שניהם ביחד ועל מה לא..

חשבתי שאני עד כדי כך שלומיאלית להרוס שני פלאפונים תוך שבועיים

עוד לילה לבן. מי רוצה לארח לי חברה?

לילה לבן?

עבודה.

בס"ד

 

 

סיימתי!

או יותר נכון 3/4 סיימתי.. אבל זה מספיק כדי ללכת כבר לישון! אז ביי!

לילה טוב!

לילה טוב @איטריה רכרוכית

ולילה טוב ליושבי הפורום בתוך הבתים ועל הגגות.

למגנים באורגן ולמנגנים בכינור

בעצם לא.
אתה צריך לישון תמידית.

עייף לאללה

אחרי יום עמוס במיוחד מ7 על הרגליים ממקום למקום...
אבל היה מספק וטוב! בעז"ה שאמשיך להיגמר בנסיבות כאלו😁

וחוצמיזה שאתמול ישנתי כבר ב00:00 אז רק משלימה פערים😁

תנסי ללכת לישון מוקדם ומחר יזרח יום טוב יותר

בס"ד

 

 

אבל הגעתי ממש מאוחר מהלימודים, ויש לי להכין כמה דברים למחר... :/

בכ"א אשתדל

בעהשי"ת יהיה טוב יותר, שמח יותר,
ומבורך יותר
נסי להיטיב עם עצמך..
תתפנקי במה שעושה לך טוב

את טובה בכוחות... מאמין שזה עבר כבר ואם לא אז שזה ממש בקרוב יעבור.

בהצלחה

החשש התמידי

1. בתור בחורה שגדלה בחברה ניפרדת (ומאמינה באורח חיים הזה מאוד ומתכננת להמשיך אותו!), אני משתדלת כמה שפחות לנהל אינטראקציה עם הבנים בכיתה.. אפשרי לגמרי. אני מתקשרת בעיקר עם הבנות בכיתה גם כשיש לי שאלות על הלימודים/דברים טכניים לברר. ואם יש צורך או שמישהו פונה אלי- אז כמה שאפשר ענייני ובקצרה. פחות משתתפת בדיונים כיתתיים בהפסקות, בדיוק מהסיבה הז. וכן, עד כמה שאני יכולה להעיד על עצמי, אני מרגישה שאני מצליחה לעמוד בזה.
2. אם הכוונה לזה שאני נמצאת עם בנות עם אורח חיים שונה משלי- החיים מכינים לזה. באתי לאוניברסיטה ללמוד מקצוע, לא כדי להתחנך. אני שמה הפרדה מאוד ברורה בין זה שהן מקסימות ונחמד לי איתן, לבין זה שהדעות שלי שונות לגמרי. הקפדה על צניעות ומראה דוס והקפדה על דיבור נקי עוזרים ממש במקומות האלו. כשמעבירים שדר לסביבה של מי ומה אני, הסביבה תתנהג יחסית בהתאם. יוצא לי לא מעט להיתקל במקרים שבשיחות סביבי נמנעים מלדבר על נושאים מסויימים או בצורות מסויימות.
3. לא הכרחי. ברגע שיש את המעגל המצומצם של השלוש חברים/חברות טובים(מחק את המיותר...) ודיבור נחמד עם עוד כמה, זה מספיק לגמרי.
וכן, אני בנאדם חברותי בסך הכל ברוב המעגלים בחיים שלי, אבל גיליתי שזה ממש בסדר להוריד פרופיל לפעמים..

אני גם הייתי ממש בהתלבטויות האלו, ועכשיו אני יכולה לומר שאני ממש שמחה על הבחירה. מראש הצבתי לעצמי כללים שאני מתכננת לעמוד בהם דווקא בגלל שאני במקום כזה. וכן, כשמודעים מספיק וכשהחברה באוניברסיטה היא לא המעגל היחיד שמשמעותי בחיים, אז המפגש הזה עם אנשים שחיים ממש שונה ממני יכול גם לחזק

הצלחתי להתחזק דתית.
והכי חשוב- הכרתי את בעלי הצדיק באוניברסיטה.

אתה פחות מתערה עם החברה, כי אין הרבה מפגשים.

הקשר החזק ביותר היה עם המרצים השונים שהיו לי. רובם היו חילונים (לפחות בהצהרה), ולמדתי איתם דברים שקשורים ליהדות ולדתות בכלל, והייתי פשוט דן איתם בצורה עניינית.
הם נתנו לי הסתכלות אחרת ומעניינות על הדברים, והוסיפו לי הרבה השכלה תורנית והיסטורית.

גם עם התלמידים האחרים היה לי קשר ענייני, והיינו דנים בנושא הנלמד, או מדברים על החלפת סיכומים וכאלה.
היה תלמיד אתאיסט שהיה אתי בכמה קורסים, אבל למדתי שאיתו לא נכנסים לוויכוח, כי זה לא היה תורם לכלום.
פעם באמצע הרצאה הוא נכנס לוויכוח עם שתי חב"דניקיות, והם צרחו, והמרצה לא ידע מה לעשות, עד שהגיעו מבחוץ והרגיעו (אבל זה מקרה מאוד חריג).

עם הבחורות והנשים, גם הקשר היה ענייני.

לא מוכרחים בכלל להתערות.

אני אדם בכלל לא חברתי.

בס"ד

אבל אולי @אורות הכתובה יוכל לעזור קצת מניסיונו

לנסוע עם @ענבל בקו 68

וברצינות (בלי סתירה לרעיון הקודם)-
ראיתי אתמול שתייגת אותי פה, ולא עניתי כי אני מתהלך מהורהר בשאלה. למעשה כל החצי שנה האחרונה ויותר- אבל ביתר שאת מאתמול

בס"ד

אתה עוד מתחבט בשאלה?
ואני רוצה לדעת מה היה אתמול אבל זה בטח כבר לא לפורום זה אז אם יתחשק לך...

(ובכללי מה שעשיתי אתמול ובימי ראשון אחרים זה משהו שתצטרכי להשלים בשנה הבאה)

@ארץ השוקולד

אבל תמיד מוזמן (או אחרים ואחרות מוזמנים ומוזמנות לאישי) בנושא זה

שבוע וחודש טוב ומבורך

1. את האמת שלא התכוננתי מבחינה ספציפית, אבל בצבא הייתי בשירות מעורב אז כבר הכרתי את האינטראקציה יותר.

2. מניח שכאן הכוונה לקשר עם בנות, אז אני מנהל איתן קשר כמו עם אחרים מלבד שמירה על גדרים הלכתיים כגון נגיעה, ייחוד ודומיו. וברמת העיקרון יש לי מראה דתי, אז ברור לאנשות איפה הגבול שלי ויודעים לשמור מרחק.
אני לא אדם רגשי במיוחד, אז הבעת רגשות פחות שייכות.
מצד שני, אני אדם מאוד חברתי ואני יוזם אמירת שלום הן עם בנים והן עם בנות.
מחוויתי האישית, הרבה יותר קל לדעת להתנהל באופן נורמלי עם בנות לא דתיות, כי ברור ששום דבר שם לא יתפתח. אבל גם עם בנות דתיות, לומדים איפה הגבולות ביחס לאותה אחת ויודעים להתנהל בהתאם.
יש לי קשר חברתי גם עם בנים דתיים בקמפוס (ועם חלקם חברותא) וגם עם בנים חילוניים, עם בנות דתיות ועם בנות חילוניות. הקשר החברתי המדובר ברמת העיקרון הוא בעיקר סביב התעניינות חברתית נוספת מעטה, אבל בעיקר סביב הלימודים, אני פחות הטיפוס שמאמין ביציאה לברים ובכל מקרה אין זמן להרבה מפגשים חברתיים, אם כי אני מקווה שיצא יותר בהמשך התואר.

3. מניח שכאן הכוונה לקשר עם אנשים חילוניים, מסורתיים וכד'. השיח בעיקרון הוא סביב הלימוד (המקצוע לא קשור לעניינים דתיים כעיקרון ונדיר שתהיה התייחסות סביב התואר לעניין דתי כזה או אחר). אז גם איתם אני מתנהל באופן רגיל, אם כי פחות אספר להם על ווורטים ולא אציע חברותא
הגבולות ברורים מאליהם לחילונים שאיתי ובקושי יוצא שהם יאמרו מילה גסה בקרבתי, וברור לבנות שאני שומר נגיעה בתור ברירת מחדל. (חוץ ממקרה יוצא דופן אחד, עם מישהי בת 50 בערך, שניסתה לקרוא לי עם טפיחה על השכם).

ברמת העיקרון, אני חושב שחשוב להראות שיש לנו ערכים שחשובים לנו, ואנשים יודעים לכבד אם ידוע שזה חשוב לנו.

א. אני אדם חברתי בדרך כלל, אבל לא ממש רגשי.

4. הערות ותובנות נוספות:
א. יש לי כמה חברותות באוניברסיטה במהלך השבוע, לעתים בחלונות, לעתים בהפסקה ולעתים אנחנו גם אוכלים תוך כדי. אני חושב שזה תורם המון גם להרגשה שהאוניברסיטה לא מנותקת מלימוד התורה.
(לעתים זה גם משתלב, כי בחברותא עם חבר לתואר, למדנו הלכות ספירת העומר ומבינים חילוק בהררי קדם על סמך סדרות.)
החברותא תורמת גם באמירה על סדר היום שלי.

ב. יש מניינים באוניברסיטה ואני מקפיד ללכת אליהם, זה גם נותן מסגרת לסדר היום וגם מצווה חשובה.

ג. יש לי קביעות לימודית אישית, ואני משתדל מאוד לעמוד בה גם בתקופות מבחנים ואני חושב שזה מזכיר לי על החשיבות של התורה וכד'. זה גם נותן עוגן לפעמים כשהלימודים קשים, אז הרגשת לימוד התורה וההצלחה שם מועילה

ד. ללא קשר, למדתי שלפעמים קריאת ספר לא קשור לתואר ולתורה מרענן ותורם.

הרחבות נוספות והערות יהיו כנראה באישי, כי לא בטוח שאספיק כאן
אבל אם יהיה ביקוש, אנסה פה.

עזרו לי 3 דברים:
1. זקן
2. עצם היותי נשוי

3. טבעת נישואין