שרשור חדש
מחשבות והרהורים אחרי הטקס היוםהשקט הזה
יכולתי לעשות לו שיימינג.
לצלם אותו שלא עמד בצפירה, ולא בתקווה, ובאמצע הטקס דיבר בטלפון.
יכולתי להשמיץ את המגזר שלו..
בחור חילוני, קוקו, חולצת טי שירט. . לא בדיוק האיש שממנו אתה מצפה לחוסר כבוד.
יכולתי לצלם ולפרסם.
אבל בחרתי שלא.
בחרתי להתמקד בשאר האנשים שכן עמדו וכיבדו.
כי שוליים קיצוניים יש בכל חברה, בכל מגזר.
בחרתי שלא לפרסם, כי היום שעומד לפנינו הוא יום מאחד.
על יום העצמאות עוד אפשר להתווכח אם יש על מה לחגוג או לא,
אבל יום הזיכרון הוא יום שנוגע בכולנו.
גם חרדים וגם חילוניים נרצחו בפיגועים.
גם ימניים וגם שמאלנים נלחמו פה על הארץ הזאת.
והשכול, השכול לא מבדיל ומפריד. הוא פוגע בכולם ומחבר את כולם למקשה כואבת אחת.

אז יכולתי לצלם ולפרסם את הבנאדם ההוא, אבל בחרתי להסתכל על הרוב המכבד.
בחרתי לזכור את המהות המאחדת של היום הזה, ולא להתייחס אליו.
בחרתי להניח, ולו ליום אחד, את כל החלוקות והמחלוקות בצד, להתייחד עם הנופלים, להתאחד עם העם.

ואני רק מבקשת מכם, תניחו גם אתם את המחלוקות בצד.
תזכרו שמחר כשמראים סרטון של חרדים שלא עמדו בצפירה, יש גם חרדים מחוץ לפריים שכן עמדו.
תזכרו שמחר, כשתזכירו בטקס את החייל ההוא שנהרג, לחם איתו גם חייל אחר, מרקע שונה, עם דעות שונות.
תזכרו שמחר, ולא רק מחר, אנחנו עם אחד.
יפה..חביב שזורם

וקצת סותר את המשפט בכרטיס האישי שלך..

הלכתי לבדוק מה כתבתי בכרטיס אישיהשקט הזה

לא זכרתי
האמת שחלף הגיג בראשי ( ) לרשום בסוגריים למטהחביב שזורם

(ובטח עכשיו כולם פותחים את הכרטיס אישי שלך לבדוק מה כתבת..)

חחח..

 

 

*מחזיק מעצמו שכולם קוראים את התגובות שלו*

ממ.. זה יכל להיות נחמד אם ההגיג היה מגיע לידי ביצועהשקט הזה
טוב, ועכשיו צריך לחזור לרצינות של השרשור..
|מכחכח בגרונו| |מסדר ת'עניבה|
מאד יפה! הלוואי וכל עמ"י יהיה בגישה כזאת!נושאת עיניים


כתבת יפה. אבל..חדשדשדש

היום בשעה 8 נשמעה צפירה. אבל זה לא הדבר היחיד שנשמע. באותו זמן ערבים רשעים הדליקו זיקוקים במרחק לא רחוק ממני.
לאחר מכן ראיתי סרטון מירושלים בו רואים רוב מוחלט של חרדים עומדים ומכבדים את זכר הקורבנות. אך לצערי, קבוצה מזרם כלשהו ביהדות החרדי קילל והפגינו בבוז נוראי. זה הזכיר לי את הזיקוקים.
היום זה לא היום לעסוק בכך. אבל מרגיש צורך לומר שיש מחלוקת לשם שמיים ויש מחלוקת שאינה לשם שמיים. אתה רוצה ללכת בזמן הצפירה? זכותך. חושב שהמדינה זה פגיעה בג' השבועות? זכותך. לבוז בצורה בהמית? לא בא בחשבון. זה רשעות.

על זה בדיוק היא דיברה...פה לקצת
יפה ממש, צמררת אותי..הילושש


מה זה הדבר המטומטם שקראתי עכשיו?יוני
וואלה מסתבר שהבחור דתל"ש מבית חרדי, אז חבל שלא צילמת אותו...

את מדברת צביעות וקוראת לזה אחדות
את מכנה אותו שוליים וקיצוני כי הוא לא בא לך טוב בעין וכאילו עשית טובה לאנושות שלא נכנסת לפרטיות של בן אדם והעלת אותו על המוקד ברשתות חברתיות כי הוא לא מתיישר עם הקו שאת חושבת שהוא אמור להתיישר

ואז את אומרת תניחו את המחלוקת בצד.

איזה טמטום
המחשבה על האחדות יפה.. אבל..חיהל'האחרונה
אני בעד לא לצלם אף אחד בצפירה, ולא בגלל הששימינג - אלא בגלל מה שהוא מעורר.
זה שעושים שיימינג לאלו שלא עומדים בצפירה, זה בעצם ניסיון להוקיע ו''לחנך'' את כל מי שלא מכבד את המפורטים בדרך שבה מישהו החליט מתישהו..
מישהו שבגללו כולנו עומדים ביום הזה, ל2 דקות,
ולא מבינים למה יש אנשים שחושבים אחרת,
שמבחינתם - לעמוד שתי דקות בחוסר מעש לא יועיל לאף אחד.
המשפטים האלו שאני כותבת עכשיו, לא באו לי משום מקום..
שמעתי אותם ממרצה חילונית במכללה בה אני לומדת.
והסכמתי.
למרות שאני כן עומדת, וממלמלת פסוקי תהילים..
זה פשוט עורר בי את המחשבה,
שהיא פשוט צודקת.
זה לא נכון ולא הוגן לכפות על כולם לכבד את הנפטרים בצורה אחת אחידה (שאגב, לקוחה בכלל מחוקות הגויים).
בואו נפסיק את השיימינג הזה.
בואו נלמד זכות על אלו שמקדישים עשיה לפעילויות נשמת הנפטרים, וגם על אלו שלא מסוגלים לעמוד יותר משניה רק כי הם פשוט היפראקטיבים.
בואו..
עוד לא פתחו מי ער....חידוש

יום עצמאות שמח ומשמעותי לכולם

אולי יוצאים מנקודת הנחה שהרבה ערים בליל החגהשקט הזה
מועדים לשמחה לגאולה שלמה!
ער. 1. 70 שנה. וואו. רק שלא נרגיש 'שבעים' ויתקיים "וישמןחסדי הים
עבר עריכה על ידי חסדי הים בתאריך ד' באייר תשע"ח 01:13
ישורון ויבעט".

2. לפעמים יש לי חומרים טובים לבדיחה, אבל לא יודע איך לנסח אותה כדי שתהיה מצחיקה.
.
3. הכי אירוני כשמישהו מוכיח אותך, כשהוא עשה אותו דבר לפני כמה שעות. "טול קורה מבין עיניך", "קשוט עצמך".
רק הבעיה שכל עמדת כח אפילו הקטן ביותר, משגעת את האדם.

4. מעניין שמה שהגמרא בסנהדרין (כא.) דורשת מ"כהנה וכהנה" שהיה לדוד 18 נשים, כתוב מפורש ב'דברי הימים' על בנו רחבעם שהיה לו 18 נשים.
שנון!בוז
יש דרשה מכהנה וכהנה שזה יכול להיות 48אחיתופל
מועדים לשמחה לגאולה שלימה!ע מ
איזה חסדי שמיים!
מועדים לשמחה לגאולה שלמה לאלתר ולחיים טובים!אניוהוא
יפה, אמןארץ השוקולד
איזה מועדים!? יש דעות שאומרות שצריך לצום היום!!!!יאאלה רבותי!!
אין הלכה כן.ע מ
ותימה גדולה (בלשון המעטה) על מי שחשב לומר כך.
בפועל לא צמיםיאאלה רבותי!!
אבל זה מובן שלא צריך לשמוח.. שכל המטרה של קום המדינה זה למרוד בה' ולכן החזירו המון יהודים בשאלה.. חטפו את הילדים שלהם ומכרו אותם.. לקחו להם את הכסף.. ועוד הרבה דברים מצערים.. ככה מה שבטוח שהיום הזה הרחיק הרבה יהודים מאביהם שבשמים!! וזה שתגיד אחרת זה רק בגלל שגדלת ככה לא בגלל חשיבה נכונה ואמיתית!
אז אפשר לומר שאתה סובר כנטורי קרתאאחיתופל
אני לא מתכוון לפתוח פה דיוןע מאחרונה
מה שאמרת מצחיק אותי מאוד, אני מנחש שגם אתה כתבת בצחוק.
אמנם כבר יום העצמאות, אבל באלי לשתף..קוצ'ינית =)
ג' אייר תשע"ח, 18.4.2018

משה, לו היית בחיים עכשיו, היית צריך להיות בן 88.
היית יכול להתחתן ולהקים משפחה לתפארת.
להיות סבא. סבא משה.

-----------------------

כ"ו חשוון תשי"ב, 25.11.1951

תאריך שלעולם לא אשכח, אתה נפלת, נפלת אחרי ששרדת את זוועות השואה, גנבו לך את הילדות, כי איך אפשר להשאר ילד כשאתה מאבד את האהובים שלך בגיל כ"כ צעיר ונשאר בודד בעולם?!

אז שרדת, שרדת ועלית לארץ ואחרי מלחמת העצמאות התנדבת לצבא ודיי מהר, תוך שנה בעצם, עלית לדרגת סמל תותחנים.

דאגת לנו, חייליך. ראינו שבאמת ובתמים אכפת לך וזה מאהבה אמיתית וכנה.
ואנחנו, אנחנו אהבנו אותך בחזרה, איך אפשר שלא?

וזה אבסורד, אבסורד שאחרי ששרדת את זוועות השואה נפלת במלחמה. אבל אני יודע שאתה גאה. לחמת בגבורה, נפלת כגיבור שנלחם על ארצו, נקמת את נקמת אהובך.

-----------------------

אבל נפלת, לא זכית להקים משפחה.
לא הפכת לסבא, אף פעם לא יקראו לך סבא, סבא משה.

נשארת ילד, ואיך זה הגיוני שהנכד שלי כבר בגילך?!

כן, חבר יקר, החייל שלידי פה זה נכדי, סיפרתי לו עליך והוא רצה להכיר אותך אז אנחנו פה..

נוח על משכבך בשלום.
מתגעגע.. עד שנפגש שוב..

-----------------------

לזכרו של רס"ל משה פלם ז"ל. ת.נ.צ.ב.ה

http://www.beithatothan.org.il/node/797

**כל הזכויות שמורות**
נכתב בעקבות הפרוייקטקוצ'ינית =)
'נר לנצר אחרון'

אני קיבלתי את 'משה פלם'


ריגשת ממשסופרמן
ובאמת אחד הפרוייקטים! מי הגאון שחשב עליו?
חח.. קוצ'ינית =)אחרונה
רציתי לשתף תחושות ביום הזה.הלב בוער למלך!
לפני כ4 שנים ב ח' באב תשע"ד נסעתי ברכבת הקלה. זה היה ערב תשעה באב, חזרתי ממחאת האוהלים של חוזרים להר לישיבה של הרב כהנא. היה לי כאב ראש עצום אז הלכתי לנוח בישיבה. ירדתי ממלכי ישראל(תחנה לפני שמעון הצדיק) והלכתי לכיוון הישיבה שנמצאת בשכונת שמואל הנביא... אני שומע צעקות והמון אנשים בורחים,כן זה היה פיגוע. פיגוע אכזרי, ערבי שנסע בו החליט שהוא נכנס בהאנשים שנמצאים בתחנה. חסיד תולדות אהרון נרצח.. לא הבנתי מה קורה ורצתי לעזור. איזה שוטר קופץ לטרקטור ויורה הערבי... ראיתי את הערבי מת.
ובהתחלה לא לקחתי קשה שבעצם ראיתי פיגוע בשידור חי.
בהתחלה הייתי בכעסים על המשפחה הזאתי שאמרו אחרי הפיגוע:"זה בגלל הציונים". עדיין אני כועס אבל פחות. אני מבין שהם היו די בתסכול ועצב אחרי שהבן נרצח. אוף.... ואני אני נזכר כל שנה בפיגוע הזה.. להודות לה' שאני חי ויכולתי להיות שתי דק מוקדם וגם להיות ממש ואולי נפגע מהאירוע הזה...
דברים כאלה מחזקים את האמונה!!יאאלה רבותי!!
אכן...הלב בוער למלך!אחרונה
שאלהנערה בהפרעה
הייתם בוחרים ב@אריק מהדרוםלראשות הממשלה?
בעצם,אניוהוא
כבר היה לנו ראש ממשלה אריק מהדרום, אחרי מה שהוא עשה לא בטוח שזה רעיון טוב..
זה לא כזה מצחיק. סתם אין להם מה להגיד..נערה בהפרעה
חחחיוניאחרונה
אני בטח שלא.אריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ב' באייר תשע"ח 05:38

אבל מאיפה השאלה הגיעה?

ארץ השוקולד
שאלה טובה...
רק אם הערבים ינהרו לקלפיות.הדרכה
ברגוע- היום יכולתי נפש חיה.

אַשְׁרֵינוּ

עִקַּר פְּנִימִיּוּת דְּבָרֵינוּ הוּא שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ בַּה' בְּחִינַת "אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה'", שֶׁזֶּה עִקַּר הַגְּאֻלָּה וְהַיְשׁוּעָה שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְהָעִקָּר שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֵיךְ שֶׁהוּא, צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ בַּמֶּה שֶׁהוּא זוֹכֶה עַל כָּל פָּנִים לוֹמַר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מִתְפָּאֲרִין בָּזֶה "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ'", כִּי זֶה כָּל חִיּוּתֵנוּ וְתִקְווֹתֵינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא לָנֶצַח, כִּי לֹא יִשָּׁאֵר מֵהָאָדָם וּמֵהַזְּמַן הַפּוֹרֵחַ כְּלוּם, כִּי אִם שִׂמְחַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה.



@מבקש אמונה @ברגוע

@רחפת.. @חיהל'ה @פסיפלורה1 @לעבדך באמת!

שאלה פשוטה שכולם אמורים לענות עליהיועץ ליועצים

 

אם אני קונה ביויזה של אבא שלי

ומבקשים ממני לחתום,אני יכול לחתום את השם שלי? זה מותר לקנות עם ויזה שלו בידיעתו כמובן .

תכלסימ''ל

אף פעם לא בודקים חתימה אלא אם הבעלים של הכרטיס מתלונן על גניבה, אבל לפעמים מבקשים תעודה מזהה כדי לראות שאתה בעל הכרטיס (אמורים לפחות).

כמה שידוע ליאיש השקים
החתימה נועדה ככיסוי לעסק אם הלקוח יגיד שהוא לא קנה
אפ יש חתימה חברת הטיסה תשלם לעסק אם אין אז לא
ככה שמעתי פעם.. אז עקרונית אפשר גם סתם לקשקש
אני קניתי באשראי*שלי*
של אמא שלי..ביקשו ת.ז. הבאתי את של אמא שלי וגם אמרתי להם
זה לא משנה איזה חתימה.

זה חוקי
עקרונית אמורה להיות חתימה אחת שבעל הכרטיס נותן לבנק במעמדאחיתופלאחרונה
ה"ל
פתיחת החשבון וגם אמורים לבקש אמצעי זיהוי
בפועל לא קורה כלום
כשאני לוקח חבילה בדואר והם מבקשים חתימה אני פשוט רושם חתימה
בוקר טוב כבר עלה עמוד השחר.חסדי הים
יארצייטים:
1. רבי יעקב ששפורטש זצ"ל- רב ודיין בצפון אפריקה. הוא עבר לאמסטרדם, והיה לרב עדת הספרדים שם.
מגדולי הלוחמים בשבתאי צבי. כתב הרבה איגרות בנושא שמקובצים בספר "ציצת נובל צבי".
כתב גם שו"ת ומפתח לפסוקים בירושלמי.
נפטר בשנת ה'תנ"ח (1698)

2. ה'בית הלוי'- ר' יוסף דוב סולובייצ'יק זצ"ל.
היה משנה לראש הישיבה בישיבת וולוז'ין. רבה של סלוצק ובריסק.
היה מגדולי דורו.
שיטתו בלימוד הייתה בעמקות ופלפול.
דאג הרבה לעניים בני עירו.
כתב שו"ת למדני וחידושים על התורה.
היה ראש לשושלת רבני בריסק שהתפרסמו בגדולתם.



בוקר אורקוד אבל פתוח
בוקר טוב שיהיה לכם יום נפלא adar
איזה כיף חופש
😎adar
מוסיפהבת מלך!!!!
האדמו"ר שמואל אליהו טאוב, בעל ה"אמרי אש"
הבן של האדמו"ר השני בשושלת מודז׳יץ
אני מכיר רק את בעל השו"ת 'אמרי א"ש" של ר' מאיר איזנשטטר זצ"לחסדי היםאחרונה
סתם. זה רק מה שיותר בולט אצלי, כי אני איש הלכה.

ר' שמואל אליהו טאוב זצ"ל, על אף שהיה באגודת ישראל, הוא היה מלא אהבת ארץ ישראל, וחשב שיש בשיבת ציון בימינו אתחלתא דגאולה, וגם חיבר ניגון 'הודו ל-ה' ' אחרי מלחמת ששת הימים.
הוא גם היה מלחין גדול כמו אבותיו.
כמו שיש למדנים גדולים שיש להם כישרון לדייק בכל תג מתורתינו הקדושה, כך היו אדמו"רי מודז'יץ במוסיקה..
בוקר אור!לב טהור:)
בס"ד

מועדים לשמחה לגאולה שלמה!
חג עצמאות שמח!!
חג שמח! בוקר טוב !משה


התקווה לא מה שחשבתםאניוהוא
אני ממש לא בטוחה מה ראיתי פהפסידונית


יש פשר?ע מ
כלומר?אניוהוא
לחן חדש וקליפ למילות הימנון המדינה.
מה מסובך?
למה צריך פשר?
צריך פשר לכל דבר כי אנחנו אנשים ערכייםע מ
סתם, האמת שכמעט שלא שמעתי כי הנמכתי מאוד את הווליום כדי לא להעיר אנשים.

בכל אופן, מה הסיפור של הערבית שם? מי יזם את הרעיון? באיזה קטע?
תגובת האומן - דניאל סעדוןאניוהואאחרונה


באומנות לכול אחד יש אפשרות לפרש את מה שהוא רואה בצורה שונה.

לאט לאט יתבהר העניין
יש אנשים שפנו אליי באישי. בגלל תקלה אני לא מצליחה לחזורנפש חיה.

סליחה סליחה.

הכל בסדר איתי ב"ה.
ותודה.

יום הזכרון..לעבדך באמת!
בס"ד
אני רוצה לכתוב.
ומרגישה שאין בי מילים..איפה המילים שלי?
לאן נעלמתן..חיזרו.
זה צד שחזק בי, מילים.
מנסה בכל זאת.
אולי כך אוכל לכתוב מעט..לדבר אל החוץ את שבליבי העמוס.
אולי אוכל לזעוק, לצעוק, לבכות, לכעוס, למחול, לשתוק, לגדול, לגלות, להכיר, לשתוק ,להכיל, לחיות, להשתדל פשוט - להיות.
אתם מסתכלים עלי, מביטים בי ובוחנים היטב.
אני מפחדת..המבט הזה, הוא עושה לי כואב.
הלכתם מפה. הלכתם לאבא.
השארתם אותנו פה, השארתם לנו את המושג הזה שמכנים אותו - חיים.
וכולכם, ממש כל אחד.
השארתם ציווי, כאילו במיוחד.
'תמשיכו לחיות'..
'תחייכו תמיד'.
'אל תוותרו על חלומות'..
'אתם ההמשך, העתיד!'
'..אני שמח ליפול על אהבת המולדת..'
'אם יום אחד תקראו שורות אלה , כנראה שאני שמחה שם למעלה'
'אני אוהב אותך'
אתם מתבוננים בי , בוחנים אותי.
מבעד לתמונות זיכרון, קטעי וידאו שלכם..מכתב נוקב ואיזשהו סימן הנצחה.
אני מסתכלת בכם, כן.. אני מעזה.
מסתכלת, ומחפשת. מחפשת בעיניים שלכם.
יש לכם עיניים כל כך יפות.
שוחקות, בעלות משובה ועמקות.
עיניים יהודיות כאלו, שבוערות לחיות, עיניים שנצרבות בנשמה, ומלוות.
והמבט הזה,
כאילו אתם רואים אינסוף כלשהו..איזה חזון.
מה ראיתם , שאנחנו לא? מה ראיתם, שככה פשוט המשכתם מפה..?
גדולים היתם - אנשים , גדולים היתם, מהחיים.
כמה טוב שהיו לי כאלו אחים..יהודים.
היי, אבא. אבא של ילדה שכבר לא תראה אותך יותר..
ואמא, אמא שנרצחה מול עיינים פעוטות,
ואח , אח קטן מי יחייך את החיוך שלך כאן?
אחותי, האם בחייך זכרנו לומר לך עד כמה את יפה?
חייל אמיץ אהוב, קפצת..אך מדוע לבלי שוב?
ארוס של, שכחת? החתונה..
ילד אהוב, פרח קטוף.
ואני מנסה לדמיין..על מה חשבתם בשנייה האחרונה, זכרתם משהו? התגעגעתם פתאום? מה הרגשתם..מה היה שם בפנים, באותה הדקה.
אבל אתם לא פה. אין מי שיענה לי. אני ממשיכה לדמיין.
כן, גם בלדמיין אני טובה..
מדמיינת אתכם בשמיים, צבא מליצים.
מדמיינת אתכם מחויכים שם למעלה..מביטים בנו בחמלה ורחמים.
מדמיינת שלמרות הכל אתם ככ מתגעגעים.
מתחשק לי לצעוק לכם - תחזרווו!!
אבל אני שותקת, דקת דומיה. צפירה.
אני בוכה ממכם, ממי שהיתם. על מי שהיתם - לפני שהמוות חתך.
אתם מרגשים אותי, אצילים כל כך.
ואני מבינה לפתע, שצריך להזכיר לנו.
אף אחד מכם, לא היה מלאך, הרי חייתם ביננו..כן. ממש כך.
היתם אנשים, אחים שלנו, הורים, משפחה, חברים.
היתם שכנים שלנו, מכרים, אהובי נפש או פשוט חלק מאלו שביננו חיים.
ומישהו חייב להזכיר לנו שזה לא נכון, לא "רק את הטובים ביותר הוא לוקח"..
כי אלו שממשיכים אתכם, שחיים את הצוואות שלכם, את דרככם, טובים לא פחות..ובעלי אומץ שמאורם העולם מתחמם.
אני רוצה להזכיר לנו שלחיות ת'חיים, ולהמשיך לחיות תמיד . ולא להתייאש ולאבד תקווה - זו לא, לא! זו לא קלישאה.
הביטו בכם. אתם חיים.
האין זה נפלא? האין הדבר משובב את הנפש? העם שלנו חי, מחייך ולנצח יימשך.
אני רוצה להזכיר לנו שהרצון הזה, להיות אנשים גדולים, הוא קרוב אלינו מאוד. בפינו ובלבבנו לעשותו.
חייבים להיות אנחנו, ובגרסה הכי שמחה ומוסיפה טוב שלנו.
אני רוצה להזכיר לנו, לי. שלמות על קידוש השם יש תוקף ומשמעות.
ובסופה של הדרך, כולנו חוזרים אל אוצר הנשמות, אל בית הגנזים.
ומי לא רוצה לחזור תוך קידוש שם שמיים ברבים?
אבל חשוב שנזכור, בעם ישראל, מקדשים ומייקרים עד אינסוף את - החיים.
אז תתחילו לחיות. לחיות באמת!!
תשאפו להיות, ותצליחו באמת.
קדושת החיים היא שמחה ואמת, ולחיות על, ובקידוש השם, זה דבר עצום.
עצום בהחלט.
וצריך גם לזכור, שהכל פה זמני. שכלום לא שלי..פשוט לתת. לתת ומהלב.
וכמובן, שצריך..צריך אתכם , לזכור.
אנחנו זוכרים. באמת, כמה שאנחנו משתדלים.. רוצים ככ להיות טובים..
אבל כבר קשה לנו.
קשה העיכול.. קשה ה"וידום" , קשה הקיבול.
וכל אח שהולך, ומפסיק פה להתקיים,
מכאיב בנשמתנו, ודוחק בנו שנתקדם.
אבל קשה , קשה לנו.. לחיות זה לא תמיד קל, אכן.
אז אני מבקשת ממכם,
אחיי הזכורים, מתחננת, אנא היו מליצים לנו, לפני בעל הרחמים..
אנא העתירו תחינה מלפניו,
שירחם כבר , שיגאל את בניו.
בדין יש גם מן החסד ..אך הוא דין.
בבקשה תעשו רעש בשמיים..
רעש שלא נשמע מעולם.
רעש כזה, שיגיע ויזעזע בכל..
רעש כזה שלא ייתן לשום אח יותר ליפול.
רעש שאחריו יחליט אבא, פשוט לגאול..
תרעישו בבקשה.
וכשניפגש , נביט בעיניים,
נקבל חיבוקים.
רק תרעישו כבר..
תהיו מליצים.
משתדלת לזכור..,
תזכור אלוקים.

אני מרשה לקרוא ואפילו להגיבלעבדך באמת!

כן כן..בשיא הרצינות..
אני קראתי ואהבתי מאוד..ע מ
אני שמח לראות שבתוך כל המבט השלילי (המובן) שיש לרוב האנשים על יום הזיכרון יש כאלה שיודעים להסתכל גם על הצדדים החיוביים.


(לא זוכר למה לא הגבתי כשקראתי)
תודה!לעבדך באמת!אחרונה
איזה כיף שהגבת..
היה לי חשוב לשתף את זה..
החיזוק היומיברגוע
שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, שְׁמֹר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, וְחוּסָה בְרֹב רַחֲמֶיךָ עַל כָּל נֶפֶשׁ וָנֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יִפֹּל שׁוּם אֶחָד מֵהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל יְדֵי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַתָּה עַל יִשְׂרָאֵל - רַק אַדְרַבָּא עַל יְדֵי זֶה נִתְחַזֵּק וְנִתְעוֹרֵר כֻּלָּנוּ לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְנַעְתִּיר וְנִתְפַּלֵּל וְנִצְעֹק אֵלֶיךָ עַד שֶׁתַּעֲנֵנוּ, וְנֵדַע וְנַאֲמִין בְּהָאֱמֶת - כִּי לֹא תַעֲזֹב אוֹתָנוּ לְעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב". (ליקוטי תפילות, תפלה קל"ג)

לשמוע אחרי צאת הכוכבים..


@מבקש אמונה
@רחפת.. @חיהל'ה @פסיפלורה1 @לעבדך באמת!
...ברגוע
@נפש חיה. אני לא יכול כל יום לעלות,
אז אם את זוכרת לפעמים את מוזמנת..
גם אם אני זוכרת- אני לא יכולה.... עניונים מעכבים....נפש חיה.


אמן..לעבדך באמת!אחרונה
תודה!
תחושות מהיום.לב טהור:)

בס"ד

 

 

תחושות. רגשות. הרהורים.

יום בהחלט לא קל.

רגע אחד אני מוצאת את עצמי על סף הבכי, עצובה, כמעט שבורה

וברגע השני כאילו זה עוד יום רגיל והחיים מתנהלים במסלולם.

 

הטקס היום היה מאוד עצוב!

אני מתקשה במחשבה שלמעגל הנופלים שלי נוספו עוד אנשים השנה.

אני יושבת שם, בלב כואב, מתקשה להכיל לרגע את הכאב.

דמעות- כי הלילה עוד מותר לנו לבכות.

 

מחר בעז"ה אני הולכת ללמד את הילדים בגן על משמעות היום.

והיום, היום דיברתי איתם על איך חוגגים את יום העצמאות. המטרה שלי הייתה להדגיש להם שיש לנו מדינה, מדינה עצמאית, מדינה שהיא של העם היהודי, מדינה עם צבא חזק, מדינה שאנו גאים בה ושמחים שאנו חלק ממנה. להסביר להם שיום העצמאות הוא ממש יום חג.

ואז בסוף הטקס, אני נזכרת בזה, במה שלימדתי היום.

שאנחנו פה, חיים, מתפתחים, עובדים את ה'- עם ישראל בארץ ישראל. והחיים ממשיכים ועלינו לקדש אותם!

רגע של תקווה!

[שרים את התקווה]

ואומנם האנשים הללו שאותם אנו זוכרים לא פה איתנו, אבל הם מתו על קידוש ה' גדול, מתו למען ארץ ישראל.

 

"וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי

וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי."

(יחזקאל טז, ו)

 

בתפילה גדולה לבורא העולם שלא עוד. לא עוד מוות ודם, אלא רק חיים!

 

תודה על השיתוףמחפשת^
זה נראה שהילדים בגן מקבלים ממך המון
תודה רבה! כייף לשמוע את זה..!לב טהור:)
מקסימה!הולם במיוחד
כתבת ממש יפה.

(הזכרת לי מאמר מאלף של אורי אליצור עם החגיגות למדינה.. אבל זה ילדים קטנים אז בסדר.

אולי אעלה אותו בהזדמנות.)
(כשתעלי אותו, תייגי אותי בבקשה)ארץ השוקולד
לאורם, אנחנו מגבירים חיים.רחפת..

תודה על השיתוף יקרה.. 

 

 

מסר חזק לעם ישראל שכתבה אשתו ל הרב רזיאל שבח הי"ד:

 

"ביום הזכרון אל תזכרו אותנו
אל תחשבו עליי ועל ילדיי.
ביום הזכרון אל תרחמו עליי.
אל תרחמו עלינו.
אל תדאגו לנו.
לא יותר מכל יום אחר.

כי הזיכרון אצלנו הוא תמידי. יומיומי.
אין אצלנו ימים מיוחדים להזכר בו,
אין אצלנו צורך ביום זכרון כדי לרחם על עצמנו.
יש לנו את כל ימות השנה לזה.

ביום הזכרון תזכרו אותו.
יום הזכרון הוא לא החג שלנו הנותרים.
אלא שלהם הנופלים.
תזכרו אותו.
אותם.
תזכרו, תלמדו תקראו עליהם.
תזכרו כמה גדולים הם היו.
ובזכותם כמה גדולים אנחנו.

יום הזכרון נועד בשבילכם,
ובעצם בשבילנו כולנו כעם.
לא בשביל לרחם על הנותרים
אלא בשביל לזכור את החיים של הנופלים.
ובכך לזכור את עצמנו.
כי הם היו ואינם.
והם השאירו חותם.
ועכשיו נותרנו אנחנו.
וביום הזכרון נשאל את עצמנו האם אנחנו טובים יותר? האם החותם הוטבע בנו?

אז אני את יום הזכרון אציין בגאון וגאוה,
שזכיתי ואני זוכה לשאת את החותם שלו.
לנצח.
ואשמע סיפורים על נופלים אחרים שגם הם,
הותירו אחריהם חיים.
ואשאיר בצד את האבל והשכול.
לימים שיבואו אחריו".

 

קטע יפה, תודהארץ השוקולד
תודה יקרה😘לב טהור:)
בס"ד

והקטע שהבאת ככ יפה ונוגע!
תודה לך!!!
כתבת ממש יפהארץ השוקולד
שנזכה להמשך חיים על הארץ הטובה
אמן!!! תודה רבה!לב טהור:)
כתבת מהמם!עץ על מים


תודה לך!
וגם תודה שאת מחנכת את ילדי ישראל לערכים גדולים כאלה באהבה וסבלנות!
תודהה!!לב טהור:)אחרונה


שירים לועזיים בחינגת המדינה העברית. לא מפתיע.ט'


זה אחד המאפיינים הבולטים באופי של המדינה שלנוהולם במיוחד
להיות חסרת אופי..
חחח חינגת המדינה העברית משיח בן דוד
אכן לא מפתיע, יראי השמיים התעצלו...הסטוריאחרונה
כשהחלו סמני הקץ המגולה, היו מעט צדיקים שאכן עלו והובילו מהלכים. אבל, רוב מניין ובניין של יראי השמיים, המשיכו לדבוק בגלות ולהמנע מלשמוע לדבר ד' הקורא אלינו.
ממילא מי שטרח מבערב שבת...
היום תשעה עשר יום שהם שני שבועות וחמישה ימים בעומרספירתהעומר

"19.jpg"


הרחמן יחזיר עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו.

תיוגים


@שריקה
@משיח!!!

^^מוזמנים להקפיץ^^

על מי אתם חושבים ביום הזיכרון? ()גלויה
נעמה והרב איתם הנקין הי''דגלויה
חור בלב.

דברי נחמה של אחותו של הרב איתםגלויה
כתבה בערוץ 7: מול המוות להוסיף חיים
http://ch7.io/abALU

מדהים. כוחות נפש ואמונה.
מדהים.הולם במיוחד
בול. פשוט בול.

אני כולי נפעמת....
*על החברותא שלי, שנפל במלחמת לבנון השניה. סיימנו ביחדחסדי הים
את מסכת סוטה, ששם יש פרק שמדבר על הלכות הצבא.
*על עוד חבר, שהיינו רואים משחקי כדורסל ביחד, והוא נהרג ליד ג'נין.
*על שמונת הקדושים שנהרגו בפיגוע במרכז הרב, שחלקם הכרתי אישית, ודנתי איתם בדברי תורה.
יהי זכרם ברוך, והי"ד.

אמאלההילושש

ברוך ה' אין לי סיפורים כאלה.. 

אבל אני זוכרת ממש טוב את הפיגוע שהיה במרכז, הרב והרבנית באולפנה שבה למדתי גרים קרוב ממש לישיבה, וגם הרב (הרב יהושע מגנס, אם אתה מכיר) היה בזמן הפיגוע ר"מ בישיבה. 

היתה אוירה קשה באולפנה, דיברנו על זה המון, זה פשוט בלתי נשכח..

כן. אני מכיר את הרב מגנס ואשתו, וגיסתי גם למדה באולפנהחסדי הים
הזאת.
היה מאוד קשה, במיוחד שהייתי מאוד קשור לספריה, איפה שבעיקר הפיגוע קרה.
לא נתפס.
על הדר.פה לקצת
על בן דודציף
משתדל את כולם, באופן טבעי זוכרים יותר את מי שקרוב/אחרוןאניוהוא
ובפרט על מי שאני קרוי על שמו.
רשימהבסדר גמור
נתן כהן היה ממ בפלוגה שלי ונהרג בצוק איתן מצלף
רפנאל מוסקל נהרג בלבנון 2 ממרגמה
עדו כהן היה חייל שלי בטירונות נהרג באימון כשפיקד על טנק שהתהפך
8 הנרצחים בפיגוע במרכז הרב
אני חושב על כל החיילים שלצערנו משתתפים בפרוייקט "עוד מעט נהפוך לשיר".
הרב רזיאל שבח- השיר בחתימה עליו
ואולי עוד שאני לא זוכר כרגע..
על כל החיילים שנפלו במלחמות ישראללב טהור:)

בס"ד

 

ועל הנרצחים בפיגועים שונים שנעשו ע"י בני עוולה.

 

 

ובמעגל היותר פרטי:

כמה חיילים שאני מכירה שנהרגו

ואנשים יקרים וטובים שקשה להאמין שהם לא כאן..

על הילדים היתומים😔רק שמחה#
אבא יקר שלי אלעד
אבא יקר שלי אלעד    
על אלו שעדיין חיים, אבל סוחבים איתם משהו מהגיהנום הזהמשה

יתומים, הורים/אחים שכולים

 

וגם אנשים חיים

החל מחיילים שנפצעו בקרב ועד לכאלה שאיבדו את שפיותם במאבק על בטחוננו.

מישהי שהכרתי שנהרגה בפיגוע של הטרקטור בירושליםתוהה לעצמי
הספיקה להוציא את הבת שלה מהאוטו ולהעביר אותה למישהו שעמד בחוץ, ונרצחה בעצמה. הי"ד.
סליחה, על עצמי.סתם אחת
ועל המשפחה שלי ועל הקרובים שלי ועל החברות שלי ועל הילדים שעוד לא נולדו לי.
ועל מה לעזאזל עושים בשביל להיות *בטוחים* שכולנו נישאר פה עד 120, או 100, או אפילו 80...
אבל שנחיה.
פועלים להבאת הגאולהמשיח נאו בפומ!
על יוסף שריגא-לדהיד
שנהרג במלחמת יום הכיפורים
וכתב את השיר הזה חצי שנה לפני

מוֹתִי בָּא לִי פֶּתַע.

כְּאַחַד הָאָדָם יָדַעְתִּי כִּי קָרֵב,

וְשֶׁבַע חָיִיתִי,

בְּתֹם, בְּעֹז וּבְתִפְאֶרֶת.

בְּכָחֹל, בְּיָרֹק,

וּבְטַעַם הַמִּסְתּוֹרִין וְהַדְּבַשׁ שֶׁל הַיָּפָה.



מוֹתִי בָּא לִי פֶּתַע

וְאֵינִי זוֹכֵר אִם בְּרַעַם הָאֵשׁ

אוֹ בֵּין קִירוֹת הַפַּח הַזּוֹעֲקִים,

אוֹ שֶׁמָּא בַּלָּבָן – לָבָן הַדּוֹמֵם לְבַסּוֹף.



עַכְשָׁו

אֲנִי

אֵינִי זוֹכֵר.

אם כבר יוסף שריג הי"דמשה
הרב נחמיה לביא.לך דומיה תהילה
ואיך שהוא אמר לי תסתכל בספר שלי אחר כך, יש על זה הערה. לא הספקתי.


(אני מתחיל לכתוב ודברים צפים. אני עוצר).
איייינפש חיה.אחרונה


מתי הכי מוקדם לספןר ספירת העומר?פה לקצת
רוצה ללכת לישון כבר
19:14 בלי ברכה, 19:34 עם ברכהחסדי הים
תודה!פה לקצתאחרונה
הרבה זמן
יש אנשים שכתבו לי בשיחה אישית, אני לא מצליחה לחזור, סליחה.נפש חיה.
למה?ארצ'יבלד
לפנות לאדמים?
מזה משנה?משיח בן דוד

 

את יודעת שאני תמיד זמין.

והמבין יבין 

אהה....נפש חיה.אחרונה


מדינתי, רעייתי/הרב חיים סבתוע מ
--
בס"ד
מדינתי, רעייתי
הרב חיים סבתו

זקנה מדינתי. לשיבה הגיעו שנותיה. לַבְנוּנית נזרקה בשערה. קמטים חרשו פניה. גם שנותיי הלכו בעקבותיה. נימי שיבתה לא עימעמו בעיניי יופיה ופלא תקומתה. כמו לא נתעמעם בעיניי פלא חיי.
שש אני עליה כעל כלה בנעוריה. כמו רק עכשיו בקע שחר אורה.

האם בסנוורים הוכיתי? האם דוק מכסה אישון עיניי? האיני רואה מה שהכל רואים?

האיני רואה חמס ברחובותיה, דברי ריבות בשערה, אוהבי בצע ומטי משפט, הולכי רכיל ושונאי חינם, שופכי דם ופרוצי עריות, מכי בסתר ועושקי אביון?

האיני רואה עמי כתות־כתות רודפות אישה את רעותה, האיני רואה?

ואני רואה, תורמי כליה, חורשי אדמת בור, מפריחי מדבר, מוסרי נפש וגדולי מדע, שוקדי תורה ורודפי מצוות, אוהבי אדם ומלאי אמונה, גיבורי כוח ועדיני רוח.

יפה את רעייתי ומום אין בך.

אכן, בסנוורים הוכיתי. באור נס גאולת עם מאפר משרפות, מחורבות גטאות, מיובש עצמות אל קוממיות ישראל.

אומה מתבוססת בדמיה, בגועל נפשה עירום ועריה במים רחצוה, נשטף דמה רקמה הלבישה, תחש הנעילה, שש ומשי כיסה סולת דבש ושמן האכילה עד כי יפתה מאוד ולמלוכה צלחה.

בוהק אור פלא תקומתה קסמים עליי מהלך ומסתיר מעיניי צער ותוכחה כאב ורוגז. ולב מתרונן על פלא תחיה. על רוח שהופחה בעצמות, על תקווה שנזרעה בעיניים מיואשות, על אדמה שוממה אוכלת אדם קראו לה ומשכלת גויים, והיא פורחת לעינינו כגן עדן ברכו ה'.

ושירה מפי עולה ובוקעת ליום חגה:

חמדת עמים סגולת תבל

יפית מאוד עדית ברכות

יון אדום מדי בבל מי ישווה לך בממלכות

סבבוך חוחים וזב דמך בגדך נכתם הועם כתרך

תיטב חמדה שמלת שבייך ממחלצות לבוש שובך

ויתאוו המלך חן יופייך קולך עליו אז יערב
מבור גלות הוא יעלך יביאך כלה תוך חדריו.




מקסים מקסים. פורט על הנימים הדקים ביותר שבנפש. תודה רבה!!!נפש חיה.אחרונה

דמעתי.
וזה טוב .

ותודה רבה !

מהותו של יום הזיכרון.אניוהוא
למהותו של יום הזכרון

נראה היום שיום הזיכרון הוא יום של עצב. יום של שכול וכאב.
המשפחות השכולות אינם צריכות את יום הזכרון. אצלם כל יום הוא זכרון. המשפחה השכולה צריכה תמיכה כל השנה. לא דווקא ביום זה.
ואנחנו?
האם אנו שוכחים אותם? כנראה שכן, לצערי. אבל האם הזכרון יום אחד בשנה והכאב הוא מה שיועיל? ואם כן, למי הוא יועיל?


יום זה הוא יום של הבנה של תהליך. יום שנבין מה הוקרב למעננו כדי שנלמד להיות ראויים יותר ליום הבא - יום העצמאות.
יום זה הוא זכרון אמנם עצוב אך מלא קדושה עוצמה, ורוממות רוח.
קדושתם של החיים, אך גם המוות על קידוש השם.
עוצמת המשך החיים, אך גם עוצמת המלחמה ומסירות הנפש.
רוממות הרוח של האומה כולה - הנובעת מתוך רוממות הרוח של לוחם המוסר נפשו על מזבח הארץ.

הנצחת השכול חוטאת למהות היום הקדוש הזה.

אז מדוע יום הזכרון הפך ליום השכול?
זאת משום שקדושת החיים ומסירות נפש - אלו ערכים שמצטיירים כיום כערכים קיצוניים (שלא לומר דתיים קיצוניים), ערכים שיובילו ל'מלחמה הבאה', ואני הרי שואפים ל'שלום'.
האם נרצה לחנך את הדור הבא לתעצומות נפש או להפסקת 'מעגל האיבה'...?
גם אם נניח שיש אמת בדברים אלו
עלינו לזכור שהצד השני של 'מעגל האיבה' לא חפץ בהפסקתה...
אז למה אנו צריכים לחנך?
וואו נקודה חשובה שלא שמתי לב אליה.טלחיים

תודה.

כתבת יפה.

תודה על התגובה.אניוהואאחרונה