פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 852)

לפני שאת מתחילה בכלל לבדוק ולהיות סובייקטיבית, תכיני לך מחוון.

ברור שיש מחוון. אבל עדיין יכולה להיות תשובה כמעט נכונה גם אם היא לא תואמת בדיוק למה שכתבתי.
זה לא דקדוק

יש לך במבחן?

אין פה לדעתי עניין הלכתי. יש דברים שהם לא שחור ולבן.

פשוט תיהיה כנה עם עצמך ותחשוב האם מתאים לך ללבוש דבר כזה?

 

 

 

 

זה כל כך יפה וזה ממש מצער לא לקנות אותו

וזה לא שזה הקטע היחיד במכנס,זה כאילו בתוך מלא מלא דברים אחרים שכתובים עליו 

ניכר שזה מכנס "מופרע" שכתובים עליו ומקושקשים עליו מלא שטויות..

 

מצד שני זה ממש ממש לא מתאים למישהו דתי ללכת עם כיתוב כזה ..

 

בעיה ..

בלי שום קשר למה שכתוב עליו.

 

ואם לא תאמר לעצמך שאתה חייב!!! אז ילך לך יותר בקלות לוותר עליו.

אבללל אני חייב !!!
סתם ... נחשו כמה הוא עולה .(תקבלו שוק)

וקשה קשה לוותר עליו בגלל שהוא מיוחד
לא ראיתי מכנס כזה בשום מקום

לא חושב שכדאי לקנות

 

זה לא כל כך קטן

מצד שני זה מפוזר עם עוד מלא סיסמאות של שטויות אז...

עדיין היית הולך איתם?

למה?
גם על חשבון מה שזה משדר?

 

כלומר זה רק בגד

לדוגמא פעם הלכתי עם בגד שיש לו כזה כמו גולגולת בריצרץ'

ורב אחד אמר לי שמותר ללכת עם זה..

 

אני בכלל בספק אם יש עם זה בעיה הלכתית..

בעצם זה יכול להיות חילול ה' ..כשחושבים על זה..

(אנחנו פה מתאמצים לחסוך לך כסף ואתה אומר לנו לשתוק! מה זה פה?....;))

אנוס רחמנא פטריה.

וברצינות: ניבול אסור הלכתית, לא רק מידה רעה. הרמב''ם מאריך בזה בכמה מקומות בפירוש המשנה ובתשובות, אם תרצה מקור אפנה אותך.

זה יותר מוזר

אין טלפון

סתם, את יכולה לפנות לחברה בעצמה （פניתי פעם לרכבת ישראל והם טיפלו ברצינות）
כדאי לך גם לאסוף ככל היותר פרטים שיעזרו לך

אזהרת ספויילר: אם אין לך הון עצמי ראשוני אז תוותרי על זה.

אישית, אני ואחותי התלוננו למשרד התחבורה לפני יותר משנה, עד כה לא בוצע דבר בנושא

יש המחלוקת מתי נברא העולם







אין לך מה להתבייש
זה בסדר לא לדעת
הכל.
היא יכולה לשאול עוד, או לחכות לתשובה שלך....



מההנחה שלה ועד להגיע למסקנה שהיהדות היא המצאה של רבנים-
הדרך רחוקה.....


@חידוש נראה לי שיש לך מה להוסיף, תייגתיך.

לא הבנתי איך זה עונה על השאלה..

וכל אחת מייצגת משהו אחר...

א. איך מהשאלה מהו החודש הראשון היא הגיעה למסקנה שיהדות היא המצאה שלרבנים?
נשמע מוקצן...
נראה שזה רק טריגר כדי להעמיד את המסקנה הזו...
תגידי לה שאם היא רוצה, יש לי דברים אחרים ויותר טובים לתת לה כדי להגיע למסקנה שהיהדות היא המצאה שלרבנים...

ב. אלה הסתכלויות שונות מסוימות שונות על לוח השנה כשהשאלה היא מה מרכזי יותר - עם ישראל או היקום?
אם מה שמרכזי יותר זה היקום, נסתכל על תשרי כחדש הראשון כיוון שבתחילתו נברא העולם (או אדם הראשון)...
אך אם מה שמרכזי יותר זה עם ישראל, נקח את ניסן כחדש הראשון כיוון שבו נעשינו עם אחד...
יש עוד תאריכים לראש השנה... יש ראש השנה לאילנות נניח שהוא שם במרכז את האילן וכו' וכו'...

נקביל ללוח השנה הלועזי - האם ראש השנה הוא הראשון ביולי (תחילת שנת הלימודים (יולי, נכון?)) או הראשון בינואר? תלוי מה שמים במרכז... אם שמים במרכז את הלימודים בבית הספר, אז ראש השנה הוא הראשון ביולי ואם שמים במרכז את התאריך שלמה שקרה לאותו האיש, אז נשים את הראשון בינואר במרכז...

אז לא הייתי כזאת נוראית בזה שלא ידעתי לענות..

 

אתה צודק לגביה, היא נמצאת בקבוצה בעייתית בפייס , מטפטפים שם הרבה דברים בעייתיים  וזה מחלחל עושה רושם..

 

תשובה יפה, החכמתני

ב'כסה' ליום חגנו"

בתשרי עלה במחשבת הבורא ב"ה לברוא העולם.
בניסן נברא בפועל.
אלו שתי בחינות שונות ושתיהן אמת

בשום מקום לא קראו לתשרי החודש הראשון.

יש ארבעה ראשי שנים, לעניינים שונים.
השנה החקלאית הטבעית מתחילה בתשרי ("וחג האסיף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה") ולכן נקבע אז ראש השנה לענייני שמיטה ויובל, וכן למניין השנים מבריאת העולם למ"ד בתשרי נברא.

יש גם ט"ו בשבט ראש השנה  לאילנות כי אז נחנטים הפירות ונחשבים לפירות השנה שעברה.

ניסן החודש הראשון "לכם", לבני ישראל באופן מיוחד כי בו היינו לעם.

אבל המצוה הזאת לא באה להתכחש לטבע ולשנה החקלאית.  

וואו. הדבר האחרון שהיה עולה על דעתי.

בכל מקרה, אין הכי נמי, בתורה החודש הראשון הוא תמיד ניסן. תשרי הוא החודש השביעי, ומה שאנו קוראים לו 'ראש השנה' נקרא בתורה 'יום (זכרון) תרועה'. במשנה נקבע שיש מספר 'ראשי שנים' הרלוונטיים לעניינים שונים.

מה הקשר בין זה ובין המחשבה שהיהדות היא 'המצאה של רבנים'? תמהני. זאת מלבד העובדה שהנאורות היא המצאה של כמה צרפתים, אז זו באמת אלטרנטיבה לא ברורה...

את מאמינה? אמונה חזקה, מבוססת ויציבה?
אני לא חושבת שצריך להתרגש מאנשים כאלו. שתחשוב שזה המצאה של רבנים, סו וואט? אם היא רוצה לבוא ולשאול באמת מתוך בירור, סבבה, אני איתה. אולי אשתדל ללמד אותה בעצמי ואולי אפנה אותה לגורמים אחרים.
אם יש לה שאלות (וככה זה נשמע) שבאות לומר- את רואה? גם לך אין תשובות ואת סתם מאמינה כמו פתית לרבנים, הייתי מסבירה לה בנחת שאם יש לה שאלות אני פה בשמחה, ואם יש לה הקנטות שתשמור אותם לעצמה. אני יודעת במה אני מאמינה ולמה ואני לא משרד סניגוריה לדת ולאמונה.

הלחץ לענות לשאלות הבלתי מנוצחות האלה (''איפה אלוהים היה בשואה?? אה?'') משיג בד''כ את התוצאה ההפוכה.

בחורה חמודה ומקסימה (קרובת משפחה שלי) .היא למדה כל החיים שלה במוסדות חילוניים ויש לה כמיהה ליהדות 

ברמה שהיא עשתה אצלנו שבת פעם אחת וכ"כ התלהבה מהשבת שהיא אימצה והכניסה למשפחה שלה קידוש וחלק מסעודות השבת...

הבעיה עם אנשים כמוה זה שאין להם ידע בסיסי וקל מאוד להסיט ולבלבל אותם עם כל מיני שאלות וטענות. היא באמת רוצה לדעת.

בזמינות גבוהה

אפשר לגלות לכולם מי את

התגעגנו אליך!!

שנים. איפה את יאחות

הייתי מדבר בשמחה, אבל אני אמור ללכת לישון...

(לא סגור אם זו את או אחותך...🤔)

זו היא, ללא ספק!

היה מאוד מטריד אם ללא היית את, נשמע סכיזופרני משהו

(האמהאמהאמהאמ שיחה מעניינת!)

(טוב כבר ישנתי. אבל אבל אבל זה תרוץ עלוב!)

לפי כל הסדרות

אבל תלוי הקשר

קיזז תי בעבר

אולי .
א גרויסע נחת
ולילה טוב.

פשוט שאין לנו סיכוי להבין, להכיל ולקלוט את מימדי הזוועה שהתחוללה.

אני גם לא יודעת עד כמה זוהי המטרה של הזכירה.

אלא, לדעתי, צריך להתחזק באמונה ובתפילות לקב"ה שיגיד לצרותינו די.
והם, שכבר לא פה, יצטרפו לתפילותינו מלמעלה..
 

בס"ד

 

 

יושבת [או יותר נכון מנסה לשבת] על מטלה חשובה למחר למרות שאני כבר מתה ללכת לישון....... 

ככה זה כשדוחים דברים לדקה ה-90..... :/

 

אם את שומר. חוק תגיבי בחוקי ולא בפיראטי

ואני לא זוכרת בע''פ ולא מצליחה למצוא אותו באינטרנט.
קוראים לו משקל ואני לא זוכרת את שם המשוררת.

(חוזרת בי, קשה לומר שהוא ''בול על זה'', אבל בהחלט מתקשר.)

תדעי לך שסיפקת לי תעסוקה נחמדת
בשבת
;)

בס"ד

אני שמחה!
נשארה לך גם תעסוקה להמשך השבוע??

בס"ד

ו @רחפת.. אמרה לי בכזה פרצוף "איזו משקיעה..."

ואני אמרתי לה- בארור! הכי שווה להשקיע! במיוחד בנפשלנו!!!!

ויצא היום הרבה.
ויצא.
אני רק מקווה שיהיה לנו טוב בהמשך.

הבנתי שזה רק לנשים

זה בסדר, בכמ לא תיכננתי לנסוע עד לגבעת שמואל...

קודם תכנית חגיגית במדרשה שלי (תפילה, שיעור, סעודה וכדו') אז מצטרפים להרקדה של אוריה, ברב עם הדרת מלך

רוב האירועים בערב, וגם מה שביום אפשר לגמור הרבה לפני שבת שנכנסת רק ב 7..

בס"ד

בעלי בישיבה כמובן.
אני אולי אצא אחרי הטקס לראות את תל אביב לובשת חג

סתם, לא באמת..
כנראה עם המשפחה.

6 שנים הייתי באולפנה.. שנה שעברה חברה סידרה לי מסיבת אירוסין ופתרה לי את הבעיה של איפה להיות.
והשנה אני צריכה להתמודד עם השאלה.

זכינו לברך בחג שני..
ממש מה רבו..

מקווה לזכור מחר

@פה לקצת

אז הכי טוב בשישי

 

ואם לא אפשר גם אחרי (ולפי הקבלה עדיף לא בשבת)

ועוד לפני רח ניסן אמרתי לעצמי שהפעם אהיה זריזה מקדימה.. טויייב

באמת חיפשתי משהו כזה לשים בהודעה הפותחת..

@זאת עם השם@פ@פה לקצת 

בחרת עץ יפה לברך עליו

הספקתי.

אגב הצטרפות לעמותה כרוכה בתשלום :p

רשמת העמותות בשביתה עכשיו
בעיה...

מתכוון לארגן לובי ולהחתים עצומות

מוצ"ש הגזים!

אני שוקלת לבטל את בבאותך במשרדי..

הפרטיים
העסקיים עוזבים איתי

כמו שגם המעריצים ישארו

:p

לך זה בעיה.
כי תישאר ללא מעריצים וכו

4 שעות שנ''צ בעוכריי..

וגם את שביזות יום א ליום שני. או שלישי. בקיצור, תנו לישון בשקט!!

ליל מנוחה

על שלושה חסידים שהתווכחו ביניהם רבי של מי מהם יותר צדיק ובעל מופתים:

אומר החסידות הראשון: פעם הלכתי עם הרבי שלי לדבר מצווה, פתאום אנחנו נתקלים בנהר שוצף ללא דרך לחצות אותו. אומר הרבי "נהר אהין, נהר אהר" (תרגום: נהר לפה, נהר לשם), הנהר נחצה לשניים ועברנו.
עונה החסיד השני: לחצות נהר זה לאדמו''ר מתחיל, פעם הלכתי עם הרבי שלי לפדיון שבויים ובדרך הגענו להר עצום - קילומטר לפה וקילומטר לשם. אמר הרבי "הר אהין, הר אהר", ההר נחצה לשניים ועברנו.
צוחק השלישי: הר? נהר? זה כלום! פעם הלכתי עם הרבי בשבת להעביר טיש בעיירה סמוכה, לפתע אנחנו נתקלים באמצע הדרך בכיס מלא דינרי זהב. אומר הרבי "שבעס אהין, שבעס אהר", לקח את הארנק והמשכנו.

גם אני מכירה.. כן כן..
אגב..ביידיש, איככככ זה אני.
אז מספרים המספרים.. שבטיש של אדמורינו ירוממו הודו וכו,
שאלו השואלים:
מי רוצה שיירים של האדמור??!
וכל החסידים זעקו בחלחלה(או בהתלהבות ) :
איכככככככ!!!

בלי קשר לביטול של משהו..

 

כפי שמצופה מכל גוף בעל מסה |מנסה להשמע חכם ומבין|

ממש מתנצל
ממש ממש מתנצל

פשוט תחזיר לי אותו

זה הזמן הכי מנוצל להכנות לשבוע הבא!

גם ככה בשעון קיץ הוא קצר מידי.

הוא מגיע גם בלי הכנות

אז צריך לבטל את ה*עייפות* של מוצאש. ואז נפתרו כל הבעיות. 

אם השאלה רצינית, אז השאלה היא מה התכוונת באמירה "לא לתיאבון"?
האם דחסת לפה או שאכלת בלי רצון או אחר?

(עייני בחתימה שלי, אולי תמצאי שם משהו)

ברמה הבסיסית, אני יודע שהרבה משתמשים הפיקו תועלת מהרשימה שלי.

לדעתי זה בעיקר עבודה על המידות

(מחילה אם זה לא ברור, פשוט מדובר באוסף מחשבות לא הכי מסודרות בארץ, אם כי ניסיתי)

הרבה חילונים (בעיקר, אבל יש גם דתיים) טסים למזרח בסיום הצבא ונותנים לעצמם זמן להתאפס ולהירגע לפני שממשיכים את מירוץ החיים.
אישית, אני מרגיש שלא הייתי מסוגל לעשות את זה, כי תמיד יש להספיק את א, ב, ג, ד ובעצם תמיד יש לנו מחויבות מסוימת.
אז יש מצד אחד צביטה קטנה בלב, שאני לא מסוגל להרשות לעצמי פשוט סתם לנוע חסר מטרה בעולם לזמן מה.
מצד שני, זה מעניק חשיבות לזמן שלנו, כי יש מה לעשות ואני כאן בשביל מטרה מסוימת.

ניתן להתייחס לכך שאנחנו פה על מנת לתקן עולם במלכות ש-די כמשימה מעיקה שיושבת עלינו ופשוט מחוייבים אליה ללא רצון, או כשליחות עם הזדהות למטרה. (במילים אחרות, האם אנו עושים את המצוות ומנסים לקדם את העולם מתוך "הנעה חיצונית" או "הנעה פנימית"?)
אבל בשתי ההסתכלויות הללו יש ממד של שיעבוד.
הנובעת מתוך הבנה או קבלה שאני לא סתם פה ויש מה לעשות, אם כי "מה לעשות" הוא פחות מוגדר.

השבוע נפל לי אסימון ביחס לדברי הרב קוק "עבדי הזמן עבדי עבדים, עבד ה' הוא לבדו חופשי", עבד של זמן הוא "עבדי עבדים" כי הזמן רק מייצג מטרה ולא מטרה. אבל מי שחש שיש לו מטרה לשמה הוא עובד ומשקיע את נפשו וגופו, אז יש לו יעד ובחירה לעשות את הצעדים המתאימים וממילא הוא חופשי, כי יש לו את ההבנה של המטרה ולא רק חיפוש כלים וגם הוא *בוחר* בזה.

אם אמשיך באור החיובי הזה, הסתכלות על מטרה נותנת גם טעם לחיים ולקימה שלנו. לפעמים המחויבות גם מעניקה תוכן ודחיפה להמשיך הלאה

ומכיוון נוסף, לפעמים עלינו להאט את מירוץ החיים. ניתן להתייחס לזה כדבר קשה, כי פתאום איפה אנחנו ובכלל אם אנחנו אמורים לקדם את העולם אז למה ה' מאט אותנו?
כמשל שאם מישהו היה שולח אותנו במשימה להביא משהו מהחרמון לאילת, יצאנו עם רכב כדי להשלים את המשימה ופתאום הוא פוגש אותנו בכביש הבקעה ויורה לנו בגלגל, ואז אנחנו צריכים לעצור בגלל זה. נוצרת אצלנו אי בהירות, כי מה הוא רצה? שנגיע לאילת או לא?
אינני יודע לבאר את דרכי הקב"ה וסביר שגם לא אדע, אבל אני חושב שלמדתי מהאטת הקצב שהוא עשה לי, שלמדתי שלפעמים צריך לעצור ולעכל את מה שקרה ולאן אני הולך.
לעתים אנו מרגישים שאנו עושים את הדבר הנכון ופשוט ממשיכים בו מכח האנרציה, אבל אני חושב שנכון לפעמים לעצור ולנסות להבין האם צריך להתכוונן מחדש ולהמשיך.

לסיכום, ניתן להתייחס למישור של היותנו פה כגורל או כמשימה.
כאן סקרתי את ההסתעפויות שאני חש ביחס למשימה, האם אני מסתכל על זה מהיבט חיובי או שלילי.
וביחס לקשיים שמאטים את המשימה, הם באו להזכיר לנו לדעתי שלפעמים צריך לעצור ולהתכוונן מחדש ולחשב את צעדינו.

בכל מקרה, יהי רצון שנדע לעשות את הדברים הנכונים וליהנות מכך ולזכות לתקן עולם במלכות ש-די.

זה ריה"ל ולא הרב קוק...

@כי בשמחה תצאו. תודה על התיקון

עשה לי חיוך בלב

כבוד לקבל ממך הודעה💪

הערה- מנהג שהבאת מס' אייר עד שלושת ימי ההגבלה - כנראה המנהג הוא מא' אייר עמ' משנ'ב ובאה'ל שהאריך בזה לא לתפוס את החבל משני קצותיו.



הארה-
דווקא בנושא הזה כתוב ברמ'א שאין לנהוג מנהג אחד בעיר שנוהגים בה מנהג אחר.
ושוב זה חלק מהנהגת הכבוד - ללמוד לכבד את מנהגי המקום אליו אתה מגיע... וממילא יכבדו אותך.

והמוסיף יוסיפו לו מן השמיים

הערה: אנחנו נוהגים כך, ונוהגים מב אייר.

הארה: תוספת יפה.
אם כי לדינא כבר אמר הרב יעקב אריאל שמנהג המקום לא רלוונטי בערים בארץ לפחות, על ישובים יש לדון.