פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 858)

גם יותר קל להרגיש בכמה טוב החיים שלנו גדושים

נסיעה של עשר דקות עם האוטו אם אין פקקים 

😓

אמנם יש מחלוקת בין הרמב''ם לתוס' בתירוץ הסתירה לכאורה בין המימרות "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה" ו"כל העושה שלא לשמה נוח לו לשלא נברא" - לתוס' מדובר בשני אנשים שונים, הראשון שלומד רק שלא לשמה והשני לקטנר ולרמב''ם שניהם במי שלומד שלא לשמה אלא שהמימרא הראשונה היא הוראת דיעבד על אף השנייה. אבל לשניהם מי שלומד כדי לקטנר עדיף שלא ילמד בכלל ואין בו "שמתוך שלא לשמה בא לשמה".

זה מנשה בן חזקיה שהיה יושב ודורש בהגדות של דופי. ובודאי לא אישתמיט לומר שהייתה לו זכות של לימוד תורה עכ"פ.

ומשמעות פשט הדברים היא שאדרבא, יש בחטא זה צד חמור יותר משאר החטאים, שבזה, משתמש בתורה עצמה כקרדום לחטא.

ועל זה אמרו בויק"ר (פ"ל) אוי לו לזה שנעשה סניגורו קטיגורו.

יש לי מעקב מדוייק על כל שקל שיצא, ואני משתדל לא לבזבז הרבה כאלה.

קוראים לו קבוצת הווצאפ "קונים ומעדכנים" ואני אפילו מעדכן ידנית כדי לא לפספס שום דבר כולל החיובים האחרונים של סוף החודש שמחייבים חברות התקשורת.
גם הוצאות כמו שכ"ד וקופת חולים מעודכן שם, הכל באותו מקום.

מזומן, אשראי, צ'קים, הו"ק, הכל באותו מקום עם תוכנת חיפוש אחת נוחה.

כסף קטן נוזל מהר מהארנק.
ומה שיש, מיועד לצדקה

זה בנוסף לעובדה שהרבה יותר קל לעקוב אחר ההוצאות באמצעות הכרטיס 

זה פשוט לא נכון, אתה חושב שהכל נכתב ונחתם שם איפשהו באתר האינטרנט של הבנק אז אתה לא בודק את ההוצאות בעצמך.

זה מעוצב כמו פייסבוק. כל הוצאה (והכנסה) מופיעה על "הקיר" בסדר כרונולוגי.

הם עשו דברי פשוט בגאוניות שלו שמקל את השליטה על הבלגן

מצד ימין מצב חשבון, מצד שמאל מצב כרטיס האשראי

אי אפשר להתחמק מהקשר בין שניהם.

מתי תפסיק להיות המבאס הלאומי?   

פרק ס''ט 

{א} לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוֹשַׁנִּים לְדָוִד: 
{ב} הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים, כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ: 
{ג} טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנִי: 
{ד} יָגַעְתִּי בְקָרְאִי נִחַר גְּרוֹנִי, כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל לֵאלֹהָי: 
{ה} רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי שֹׂנְאַי חִנָּם, עָצְמוּ מַצְמִיתַי אֹיְבַי שֶׁקֶר, אֲשֶׁר לֹא גָזַלְתִּי אָז אָשִׁיב: 
{ו} אֱלֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ לְאִוַּלְתִּי, וְאַשְׁמוֹתַי מִמְּךָ לֹא נִכְחָדוּ: 
{ז} אַל יֵבֹשׁוּ בִי קוֶֹיךָ אֲדֹנָי יְהוִה [אומרים - אלוהים] צְבָאוֹת, אַל יִכָּלְמוּ בִי מְבַקְשֶׁיךָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: 
{ח} כִּי עָלֶיךָ נָשָׂאתִי חֶרְפָּה, כִּסְּתָה כְלִמָּה פָנָי: 
{ט} מוּזָר הָיִיתִי לְאֶחָי, וְנָכְרִי לִבְנֵי אִמִּי: 
{י} כִּי קִנְאַת בֵּיתְךָ אֲכָלָתְנִי, וְחֶרְפּוֹת חוֹרְפֶיךָ נָפְלוּ עָלָי: 
{יא} וָאֶבְכֶּה בַצּוֹם נַפְשִׁי, וַתְּהִי לַחֲרָפוֹת לִי: 
{יב} וָאֶתְּנָה לְבוּשִׁי שָׂק, וָאֱהִי לָהֶם לְמָשָׁל: 
{יג} יָשִׂיחוּ בִי יֹשְׁבֵי שָׁעַר, וּנְגִינוֹת שׁוֹתֵי שֵׁכָר: 
{יד} וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהוָה עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ, עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ: 
{טו} הַצִּילֵנִי מִטִּיט וְאַל אֶטְבָּעָה, אִנָּצְלָה מִשֹּׂנְאַי וּמִמַּעֲמַקֵּי מָיִם: 
{טז} אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת מַיִם וְאַל תִּבְלָעֵנִי מְצוּלָה, וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ: 
{יז} עֲנֵנִי יְהוָה כִּי טוֹב חַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלָי: 
{יח} וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵעַבְדֶּךָ, כִּי צַר לִי מַהֵר עֲנֵנִי: 
{יט} קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ, לְמַעַן אֹיְבַי פְּדֵנִי: 
{כ} אַתָּה יָדַעְתָּ חֶרְפָּתִי וּבָשְׁתִּי וּכְלִמָּתִי, נֶגְדְּךָ כָּל צוֹרְרָי: 
{כא} חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי וָאָנוּשָׁה, וָאֲקַוֶּה לָנוּד וָאַיִן, וְלַמְנַחֲמִים וְלֹא מָצָאתִי: 
{כב} וַיִּתְּנוּ בְּבָרוּתִי רֹאשׁ, וְלִצְמָאִי יַשְׁקוּנִי חֹמֶץ: 
{כג} יְהִי שֻׁלְחָנָם לִפְנֵיהֶם לְפָח, וְלִשְׁלוֹמִים לְמוֹקֵשׁ: 
{כד} תֶּחְשַׁכְנָה עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת, וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַד: 
{כה} שְׁפָךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ, וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִּׂיגֵם: 
{כו} תְּהִי טִירָתָם נְשַׁמָּה, בְּאָהֳלֵיהֶם אַל יְהִי יֹשֵׁב: 
{כז} כִּי אַתָּה אֲשֶׁר הִכִּיתָ רָדָפוּ, וְאֶל מַכְאוֹב חֲלָלֶיךָ יְסַפֵּרוּ: 
{כח} תְּנָה עָוֹן עַל עֲוֹנָם, וְאַל יָבֹאוּ בְּצִדְקָתֶךָ: 
{כט} יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים, וְעִם צַדִּיקִים אַל יִכָּתֵבוּ: 
{ל} וַאֲנִי עָנִי וְכוֹאֵב, יְשׁוּעָתְךָ אֱלֹהִים תְּשַׂגְּבֵנִי: 
{לא} אֲהַלְלָה שֵׁם אֱלֹהִים בְּשִׁיר, וַאֲגַדְּלֶנּוּ בְתוֹדָה: 
{לב} וְתִיטַב לַיהוָה מִשּׁוֹר פָּר, מַקְרִן מַפְרִיס: 
{לג} רָאוּ עֲנָוִים יִשְׂמָחוּ, דֹּרְשֵׁי אֱלֹהִים וִיחִי לְבַבְכֶם: 
{לד} כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְהוָה, וְאֶת אֲסִירָיו לֹא בָזָה: 
{לה} יְהַלְלוּהוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, יַמִּים וְכָל רֹמֵשׂ בָּם: 
{לו} כִּי אֱלֹהִים יוֹשִׁיעַ צִיּוֹן, וְיִבְנֶה עָרֵי יְהוּדָה, וְיָשְׁבוּ שָׁם וִירֵשׁוּהָ: 
{לז} וְזֶרַע עֲבָדָיו יִנְחָלוּהָ, וְאֹהֲבֵי שְׁמוֹ יִשְׁכְּנוּ בָהּ: 

הלוואי שיגיע כבר ומהר.

אתה?

לא הייתי מאמינה עלייך,

לא צנוע

מי שמך לאיש שר ושופט?

מסביר המדרש "חדש אסור מן התורה" - מכאן שאסור לחדש ולהמציא 'מדרשים'.

וידוע הסיפור על הרב קוק וה'מדרש' הנ''ל...

(מה הסיפור?)

אולי בעצם לא כל כך ידוע, הוא רקע לציטוט מפורסם.

כנגד הטענה ש"חדש אסור מן התורה" הוא היה כותב "הישן יתחדש והחדש יתקדש".

מסופר שפעם בא אליו מישהו בטענות כנגד ההשתתפות עם הציונים ואמר לו שהרי ''חדש אסור מן התורה'' אז הוא אמר לו שזה אמנם פירוש מחודש אבל הוא מבין את פשט הפסוק כך שהתורה אוסרת בעצם לאכול תבואה חדשה לפני הקרבת קרבן העומר.

וגם ל@חידוש (שהיה זקוק לפשט הזה כדי להמשיך לחיות בשלום עם הניק שלו)

לא חושבים שזה מדרש, אלא אימרה שאולה (שנטבעה ע"י החת"ס כידוע)

אבל משתמשים בה גם במקומות שהחדש מותר...

פעם מישהו דחה רעיון ציבורי מסויים שעמד על הפרק, בטענת "חדש אסור מן התורה", אז הרב זצ"ל ענה לו שיש לו 'פירוש אחר' למאמר חז"ל הזה, והוא - שתבואה מהשנה החדשה אסורה לפני הקרבת העומר (שזה הפשט, כמובן..)

@פסידונית