פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 889)

מחר כ"ט
חמישי ל'
שישי א'


בוקר אור

ערב ראש חודש מחר בערב

תודה לך ה'!
איזה כיף שחזר הגשם

עייף .............

ועוד מבחן היום...

יום מבורך

קפה או תה?

את הספר 'בית מאיר' על השולחן ערוך, ובדורנו הוציאו את השו"ת שלו.
רבי עקיבא איגר פונה אליו בשאלות.

*גרשום שלום מגדולי חוקרי הקבלה. הוא פרסם כ-600 מחקרים בתחום הקבלה.
מורו לתלמוד היה ד"ר אברהם יצחק בלייכרודה נינו של רבי עקיבא איגר.

באופן כללי הפורום הזה חצי גוסס כבר תקופה..

וממש לא רק בגלל המבחנים.

נכון שם בעיקר מסתכלים פחות מגיבים אבל זה יפה
יאללה תפתח שירשור אחר..לרוב הולך לך עם השירשורים,אז אל תהרוס לעצמך

מוזר שידעת מהשירשור שלי

אז התלונה שלך לא במקום..

חלק ניכר מאוד מהאנשים נכנסים לפה כשמשעמם להם או כשהם מחפשים אינטראקציה מסויימת עם אנשים..

 

ב. הפורום יבש גם בלי קשר.. אולי השפעה של טו' בשבט..

הנהג של ח״כ חנין זועבי נסע רוורס, ובטעות דרס את הכלבה של השכנים שלה בנצרת .
זועבי המזועזעת פונה לנהג ואומרת: '' גש לשכנים, ותגיד שדרסת את הכלבה''.
אחרי 2 דקות הנהג חוזר עם בקבוק שמפניה ,פרחים, ושוקולדים.
חנין שואלת אותו: ''מה אמרת לשכנים, שקיבלת מהם כל כך הרבה דברים טובים''?
לא יודע, עונה הנהג. כל מה שאמרתי להם היה:
'' שלום. אני הנהג של חנין זועבי. הכלבה מתה... ''



שני תנינים בבליים הולכים ברחוב
ופתאום רואים תנין ארצישראלי.
מציג את עצמו התנין: שלום, אני תנין.
הם עונים לו: אף אנן נמי תנינא



איש אחד ראה מודעה - סיור חוויתי בגיהנום חינם. הוא נרשם ובא. אווירה נחמדה וחמה, כולם שמחים ונהנים משלל אטרקציות. אחראי על סיור שואל האם הוא מוכן לבוא לצמיתות. איש מסכים בשמחה. מגיע. חם רצח, מעבידים בפרך, נותנים מכות. איש מסכן שוב פונה לאחראי- מה זה? זה בכלל לא מה שהיה בסיור. אחראי מחייך ועונה- אתה השתתפת בתגלית ועכשיו עשית עליה



נשר אחד נכנס לפאב. מבקש מהברמן בירה.
הברמן: אתה רוצה את הבירה שקרויה על שמך?
הנשר: מה בירה זרובבל??

לא הספקתי ללמוד היום

אני חייב לסגור את הVSCode ולהתחיל ללמוד

לסגור את ה-מה!?!?!?!?!🤔🤐😮😒😦😧

תוכנה לכתיבת תוכנות, אני משתמש בה בשביל לבנות אתר היכרויות, ואני עושה את זה במקום ללמוד...

האתר שסיפרת עליו פעם פעם בפורום השכן,
לפני שהחלפת שם משתמש..

ברוך ה' זה מתקדם...

זו בהחלט אחלה סביבה, אבל יש לי מבחנים על הראש

לפי הפנים שלו, ועכשיו אני יודע שזה קל. "חכמת אדם תאיר פניו".

מעניין למה מבחינה היסטורית דווקא במסורת היהודית העיר הפולנית 'חלם' היא הייתה בירת הטיפשות.

אנשים פחות יודעים שהייתה חסידות 'חלם'.
יש גם 'ארגון יוצאי חלם'.

נשמע כמו קבוצת תמיכה

אתה יודע לקרוא פנים?
שווה ממש ללמוד. אפילו קצת. זה מרתק.
אזהרה- אחר כך קשה קצת להסתכל על אנשים בלי לקטלג מיד.

ה''משכילים'' של פעם הפכו אותו לכזאת,
בגלל העובדה שבעיר היו חסידים, שבווקא נחשבו לחכמים..

רפוש

|סמיילי פמיניסטי זעום|
(תוסיפו לפחות ״הדברים נוסחו בלשון זכר מטעמי נוחות אך מיועדים לבני כל המינים״)

אני ערה. רק אני הפעם.

היה יום גדוש ומרתק.

היום התחיל סביר והשתפר במשך היום

התחיל רע בצורה צפויה ונגמר טוב בצורה צפויה גם כן.

מקווה שישנת בסדר.
אינהלציה יכולה להועיל ולישון על הגב

אין לנו בבית את המכשיר הזה, ומעולם לא היה..
גם כשהיינו קטנים ולמישהו היה קוצר נשימה -
היא תמיד מצאה פיתרון יצירתי טבעי...

כמו לשים לנו בצל חתוך ליד המיטה,
לפזר בחדר נרות דולקים עם שמנים ארומטיים,
או לעשות לנו אדים (מים חמים עם שמנים ארומטיים) כדי שננשום אותם.

האינהלציה הביתית זה מים ומלח

😁עבודה על המידות 😁

באמת מעצבן.

אבל אל תיקח את זה אישי

כתבת בעצמך שזאת תופעה.

@חסד@חסדי הים -לימד אותך "לדון" .
ואני אמרתי שכדי להתחיל לעבוד על המידות

אז לא הייתי אומרת התעלמות

במיוחד שבעולם המודרני יש לנו דרך לדעת אם הצד השני קרא את המסר (במייל זה יותר מאתגר אבל אפשרי, במדיות הצ'ט בדרך כלל כתוב אם נקרא או לא, שלא לדבר על ה-V הכחולים ב-whatsapp).

 

אבל תמיד אפשר ללמד זכות על הצד השני. אולי הוא עסוק? אולי הוא לא יכול ?

אולי הוא מתכנן להתייחס בערב?

והם רבים לא בודדים
זה מה שמוזר

אנחנו מוצפים

בכל רשת אפשרית
בקבוצות
בפרטי
בדברים רציניים
בשטויות

לפעמין מוותרים על חלק מהתגובות מרוב עומס
לפעמים פותחים הודעות רק כדי לא לראות את הסימון הירוק ואפילו לא קוראים
יוצאים מנקודת הנחה שמי שצריך דחוף, ינדנד...

לפעמים אני מגיב עם שעות (יעני, אטפל בשעה ...). לפעמים לא...

כנראה שרוב ההודעות אצלך משמעותיות

אני יכולה לקבל מלא תמונות של פרחים או ממים של יום חמישי היום גם בפרטי.

אם אגיב לכל תמונה כזו...

ואם זה ממש דחוף אז להתקשר ולהיות טיפה קרציה אפילו במקרי קיצון..

ובסוף להגיד כזה: אתה רואה את מה שאני שולח? כי אתה לא מגיב..

או- בחיים אתה לא מתייחס למה שאני שולח לך..

שבוע טוב

(האמת שקצת התבאסתי עכשיו...)

יום מבורך לכולנו

העלו את השיעור ההוא של הרב יהושע בחזרה

@אגל טל @לא זוכר מי עוד

 

יש דיבור שהולכים להוציא את זה בחוברת להפצה, לא יודע מה קורה עם זה...

ההרצאה מאוד ארוכה. נראה אם יהיה לי זמן לשמוע

בכל כך הרבה דברים.

בוקר זה אדם שרוכב על סוסים אן משהו כזה.
בוקר טוב זה אדם שרוכב טוב על סוסים.
או משהו כזה.

הביטוי בוקר אור הוא לא נכון דקדוקית, כי אור זה לא תואר.

אבל הוא השתרש.

(זה כמו שתגיד בוקר קפה. או לילה שולחן. לא הולך.)

אם היו אומרים בוקר מלא באור, או בוקר מואר, הייתי יכולה להסביר גם את זה בהקשר סוסי כלשהו.

"הבוקר אור והאנשים שולחו המה וחמוריהם"

כמו וירדו מצריימה- ירדו למצריים.
בתורה יש הרבה קיצורים.

הבוקר אור הכוונה הבוקר האיר.

להגיד בוקר אור זה שיבוש.

זה לא חייב להיות מצמד של שם-תואר

יש מצמדי שם-שם.

כמו גזע-עץ

או ליל ירח

או אף יהודי

אז בוקר אור

בוקר של אור. כמו שבת שלום - שבת של שלום.

לא זוכר איפה ראיתי, אבל המנהג היה לומר שלום בימות החול, ובשבת כיוון שאסור לדבר דיבורי חול היו אומרים קודם 'שבת' כדי להזכיר ששבת ואח''כ היו אומרים שלום.
ומכאן נוצר המטבע שבת שלום.

(אגב, אתמול ראיתי סיפור על ריבוזום ושועשעתי)

חשש כבד לאאוטינג

זה מקום גדול.

ומתוך זה לסנן...
קצת עבודה וזה אפשרי...

אבל בהחלט שועשעתי עכשיו...

בהצלחה עם זה

אל חשש

ביקור אצל האנשים שתפקידם להפחיד אותנו מפני מלחמות ורעידות אדמה.

לומדת למבחן אחרי נסיעה שהפכה לי את הבטן

כי היום היארצייט שלו.
פחדתי שיהיה פה עליהום, במיוחד בגלל דעתו החריפה נגד הרב קוק זצ"ל.
רק שתדעו שהיה גאון, צדיק, ותלמיד חכם כזה, וגם אם הוא תקף באופן אישי את האבא הרוחני של הציונות הדתית ואת הציונות, ודעתנו הפוכה ממנו בעניין הזה, עדיין צריך לכבד אותו, ויהי זכרו ברוך!

אם לא היית מזכיר את ההקשר זה היה נופל היו הכסאות.

שיטתו, גם אם היא מתנגדת אלינו.

מסופר על הרב דוד הלוי סגל הידוע בכינויו הט"ז (היה אחד מגדול הפוסקים האשכנזים) שהחליט לעשות תיקון לעם ישראל וגזר על עצמו גלות. 

הוא הסתובב בערים ובכפרים שאף אחד לא יכיר אותו וחי מפרוטות לפרנסתו. והנה יום אחד,  פגש אותו אחד מתלמידיו שהתגלגל גם הוא לאותו הישוב. התלמיד קרא לו בהתלהבות: "רבי ומורי!" השתיק אותו הט"ז מיד וביקש שלא יחשוף את זהותו ברבים...

והנה באותו הישוב חיפשו "מנקר" (תפקידו לאחר השחיטה להוציא את גיד הנשה והחלב מן הבהמה שנשחטה) הוא ניגש והציע את עצמו לעבודה. 

הוא התקבל והדבר אפשר לו להמשיך וללמוד תורה במקביל, בשאר שעות היום. בנוסף שמח על כך שלא נאלץ לחשוף ברבים את זהותו ובכך יבוא עם ישראל לתיקונו.
 
לא פעם שהשוחטים היו מלבטים לגבי הבהמה השחוטה האם היא כשרה או טרפה הם פנו לרב הקהילה ומכיון שלא היה בקיא מספיק בהלכות שחיטה העדיף ללכת ל"חומרה". לא פעם התמרמרו השוחטים עקב האובדן וההפסד שנגרם להם מכך. 

פעם אחת עלה ספק לגבי בהמה הביאו השוחטים את הבהמה לט"ז ושאלו דעתו לגבי הספק והוא התיר על פי רמב"ם מפורש ופסק: שהבהמה כשרה למהדרין. 

שמחו השוחטים ומאז החליטו כי בכל ספק שיעלה, הוא יפסוק להם.

 

יום אחד התברר לרב הקהילה שהשוחטים שזמן רב שלא הביאו בהמות בפניו, נעזרים בתלמיד חכם והוא פוסק להם. כנהוג בכל מקרה של פגיעה בכבודו של הרב היה הפוגע מנודה ומוחרם למען ייראו ויראו.

הט"ז נענש והוכנס לבידוד במשך שלושה ימים (רביעי עד שישי).  שמח הט"ז על הגזירה שנגזרה עליו ועל הביזיון שספג הרי זה תכלית התיקון שקיבל על עצמו...
 
והנה הגיעה ילדה ענייה עם עוף בידה אל הרב שיפסוק לגביו. הסתכל הרב ופסק לה- "תגידי לאימא שהעוף טרף!". הילדה פרצה בבכי היא חיכתה שבועיים שאמה תבשל עוף בערב שבת וחלמה לטעום ממנו...

לקחה הילדה כשהיא ממררת בבכי. ובדרך הבחינה בחדר שבו יושב "המנקר המנודה" עליו שמעה מהילדים בשכונה. 

היא נכנסה פנימה לראותו כשדמעות בפניה, שם לב הט"ז לעוני שבבגדיה ולעוף שבידה, לקח את העוף הסתכל עליו, פנה לילדה ואמר לה: 

"לכי לרב ואמרי לו שיעיין בספר "טורי זהב" שם ימצא שהעוף כשר!. 

 

הילדה רצה עם העוף אל הרב ואמרה לו את שאמר לה "המנקר" הרב בדק, הבין שטעה ופסק: "העוף כשר למהדרין!". 
 
איך שהילדה יצאה הבין הרב כי "המנודה הינו תלמיד חכם והלך לבקש ממנו סליחה ומחילה. לא נותרה לט"ז ברירה והוא סיפר כי הוא הט"ז בעצמו ובכבודו. 

לשאלת תלמידו מדוע חשף את זהותו וביטל את תכניתו לעשיית תיקון לכלל ישראל? 

 

השיב הט"ז: "הגעתי למסקנה כי לא שווה כל עבודת השם בהסתר וצנעה מול דמעותיה של ילדה קטנה"....

נה?


|מנסה לעזור|

אני לא מכיר את צו הארנונה של היישוב הספציפי (ותייגתי מישהו שאמור להבין בזה יותר), אבל ככה זה בדרך כלל.

 

גם למבנים שהגובה שלהם מתחת לגובה מסויים, נניח 1.80. אפשר לתכנן מחסן שיהיה פטור מארנונה בצורה כזו.

החליט להתעלק לי על החיים

לדעתי על כל שטות אפשר לקחת ארנונה

השאלה כמה נופלים עליך.

@אלעד

מחסן כתר לא תחויב עליו.
השאלה שלך היא כללית או רק על מחסן ספציפית?

מתארת לעצמי שזה משהו שאפשר לראות באתר של המועצה.

וגיגול קצר העלה שכך אמור להיות..

"אשר האנך שבין תקרה תחתונה לבין רצפה עליונה הינו 70.1 מ' או יותר מכך."

 

מחסן נמוך או חלקים של גג רעפים נמוכים מסתבר פטורים מארנונה.

עבדתי מהצד הרע של הסיפור כשנתיים וחצי

אם תרצה יעוץ ופתרונות אפשריים דבר איתי בפרחים והקלטות של 25 שניות

נדבר בעז"ה

תודה על החיזוק והתיוג

בארה"ב הרבה פעמים יש משטרה מיוחדת בשביל קמפוסים.
בוודאי אם הם צריכים להכנס כדי לעצור מישהו או למנוע פשע, מותר להם.

בעיקרון המשטרה לא יכולה להיכנס ללא אישור של אבטחת האונ'

קודם, אבל חוקית נראה לי שמותר להם.

שמעתי שהם מתכננים לרצוח את רבין.

אגב, זה חידושים שלך? או של מישהו אחר?

מענין ממש

 

(עוד לא ענית לי על השאלה בשרשור הקודם)

?

.. - צעירים מעל עשרים

תודה רבה

 

(באופן כללי תודה על התחזוקה של הפינה)

תודה רבה רבה.

אפשר לבקש קישורים לקודמים?

 

 

הלילה 30 יום לפני פורים - שואלין ודורשין בענייני החג - צעירים מעל עשרים

פינת המגילה חלק ב - מה היתה מטרת משתה אחשוורוש? - צעירים מעל עשרים

פינת המגילה חלק ג' - משמעות עצת ממוכן - צעירים מעל עשרים

פינת המגילה חלק ד' - מה נכתב באיגרות המן ולמי היו מיועדות? - צעירים מעל עשרים

@@נחשון מהצפון

נשמע "עצבני" ולא ברור על מה... תודה רבה!

ואולי כדאי להוסיף בכל פינה קישור לפינה הקודמת

חשבתי שאני מכירה את המגילה בסה"כ... ואז הגיע חידוש!

 

תודה רבה

חזק וברוך

לכן, 80 אחוז שינון מילים. כל מילון פסיכומטרי זה טוב. יש יותר טובים ויש פחות.
ו20 אחוז זה לקרוא ספר. לקחת ספר שהוא ברמה שלך. המטרה של ספר הוא לא לשבור את השיניים אלא להתאמן על קריאה, בדגש על מהירות.
כמובן, חשוב לתרגל. הכי הכי טוב זה לקחת פרקים של המרכז הארצי. בהתחלה בלי זמן. ואחכ לאט לאט לעשות על זמן.
בהצלחה!

מבטיחה לך שלא שווה לעשות קורס אנגלית באוניברסיטה. בזבוז זמן לחלוטין.

גם צריך לקום מוקדם יותר בבוקר וגם מיליון ש"ב ומטלות מיותרות

 

ונראה לי פשוט תשבי ותשנני מילים. לי בפסיכומטרי עזרה אפליקציה

 

 

 

 

 

 

 

וחברה שלי עשתה אם באלך לדבר איתה(:

בפסיכומטרי החלטתי מראש לוותר על הפרקי אנגלית ולהתמקד בשאר..
תודה

באנגלית ביחד.

בשיחה עם בנאדם אני מבינה מעולה. אבל בגלל שאני לא יודעת איך המילה כתובה אני לא מזהה אותה בקריאה בטקסט. לפעמים פשוט לא קוראת אותה כמו שצריך..

הבנת הנקרא למבחנים אלו.

ה-אפליקציה!
אני עשיתי עשרות סימולציות מהמרכז הארצי בקצב איטי (כי באמירם יש לך 3 דקות לשאלה)
ואת כל המילים שלא ידעתי רשמתי באפלקציה.
המילים חוזרות על עצמן בין הבחינות..
מוזמנת לאישי יש לי כמה רעיונות.
(עשיתי את המבחן הזה 5 פעמים

(יש לי דז'ה וו..)

הם כל היום היו מתעסקים באידאלים?

יותר סיכוי שהיו יושבים מול מחשב/פל',

או סתם מסתובבים ברחוב.

 

כל פעילות חברתית היא עדיפה,

ובהחלט יש מה לשפר בתנועות נוער.

רק פעילות חברתית ברמה גבוהה יותר מקבוצת חברים בפייס אובווצאפ

יש שם גם הקניית אידאלים וערכים (אולי לא בצורה מספקת).

אבל אפילו אם לא היה, כמו שאתה טוען, עדיין יש ערך לתנועות.

כמו ה אידיאלים והערכים שמדריך וקומונרית יכולים לאגור בתוכם נמוכה משמעותית ביחס לכל רמ בישיבה, או מורה בבית ספר.

כתבתי בהתחלה שלהסתובב ברחוב לא יותר טוב.
אתה רוצה להשאיר אותם יותר זמן בבית ספר?
קודם זה מלא כסף, שצריך לבוא ממשרד האוצר/חינוך.
וגם יש גבול כמה זמן אפשר להשאיר אותם שם..

יש אולי ילדים בודדים שהסניף הוא בזבוז זמן בישבילם.

אהה ועוד משהו-
הרבה פעמים דווקא מדריך צעיר שמבין יותר את הקשיים של החניכים ומחובר אליהם, משפיע יותר ממורה/ר"מ.

אידאלים יש לכל תנועה ומה שהיא מאמינה ולצערנו ברוב התנועות האידאלים נשארים אצל הקומונרית, מקסימום למדריכים.
ועשיה כל סניף, אוכלוסיה וכו יש את העשייה שלה יש לא מעט סניפים שפעילים 24/7 בלי להפעיל גמ"ח קבוע.

אבל לא באתי לסתור את מה שאתה אומר... אולי מנקודת המבט שלך זה מה שאתה רואה...
אני רוצה להביא נקודה של הצלת נפשות, והצלת נפשות אין הכוונה רק לילדי הקצה שנכנסים בהגדרה של נוער בסיכון על כל גווניו וכן גם בסניפים הכי איכותיים בארץ יש לא מעט כאלה. אני מדברת על אלה שמתפספסים מכל כיוון כי הם בסדר בסך הכל... הם לא מפריעים למורה בכיתה וגם לא גאונים שמוציאים מאיות, הם בסך הכל משתדלים להקשיב לאבא ואמא ולהיות ילדים טובים, הם לא נמצאים במרכז החברה אבל גם אף פעם לא עשו עליהם חרם, הם אף פעם לא היו טובים בכלום כי אף פעם לא נתנו להם הזדמנות כי הם ילדים בסדר... פרווה כאלה... שכשלא טוב להם הם בשקט שלהם נעלמים ואף אחד לא שם לב... וזה המקום לדעתי של הסניף! לא לוותר עליהם! להעצים אותם ולהפוך אותם למרכז!
וכן... אני הייתי אחת כזאת ילדה טובה בסך הכל שמכיתה ד לא הייתה בכיתה ואף אחד לא שם לב, בחיים לא התחצפתי למורה וכמעט שלא רבתי עם חברות, ובגלל שלא הפרעתי בשיעור לאף אחד לא הפריע שהציונים שלי באדמה...
הסניף הוא המקום שהראה לי שאני מיוחדת ולא כמו כולם, שיש בי כוחות אדירים ושאני בנאדם עוצמתי! ולא, זה לא שהעבירו לנו פעולות בנושא ומשם המסר עבר פשוט נתנו לי אחריות, האמינו בי שאני מסוגלת ושיש בי משהו מיוחד שאין לאף אחת אחרת! וזה עבד! אני מי שאני בעיקר בזכות הסניף ותנועת הנוער שגדלתי בה!
וגם עוד נקודה(הפעם מנקודת מבט של קומונרית לשעבר) שמבחינתי מה שיפה בסניף זה ששם החברה לא נמדדת לפי ציונים...

תסתכל על החתימה שלי... תכלס לצערנו ברוב בתי הספר זה לא עובד...

ב. אם הבנתי נכון,
מדובר בעיקר בעוד חוג, בו בגלל הסביבה המיוחדת תלמידים שמתקשים לבטא את עצמך - מצליחים דווקא במסגרת הזו..


זה נקודת מבט יפה. אבל היא לא מספקת אותי, בגלל ההפסדים שלא דיברנו עליהם פה.


ודווקא כתבת יפה וחכם. נהניתי לקרא.

תנועות נוער שכן
השאלה היא באיזה תנאים..
בעבר היו מדריכים עם אידאולוגיה? - גם היום יש. רק צריך לדעת לבחור אותם.
אולי כדאי להעלות את גיל ההדרכה בין השאר..
וגם לבחור נושאים בשביל דור ה''כפית מכסף ישר לפה''.

אולי האלטרנטיבה היא להקים תנועת נוער חדשה, בניחוח של פעם..
עם בחירה קפדנית של מדריכים כריזמטיים עם אש בעיניים.. ויציאת הרגשה שבשביל להיכנס לתנועה צריך לעשות משהו חשוב - שלפיו מקבלים אותך.
ורק אז לקיים טקס חניכה דרמטי-
שיכלול פעילות אידאולוגית.

במקום מה שעושים איפה שנתקלת כיום..


תנועת נוער היא דרך מדהימה להעביר לילדים ערכים לא מההורים ולא מבית הספר -
אלא ממקום חווייתי וניצול של העדריות של הנוער, פלוס הערצה למדריך בוגר מהם שאמור להוות מודל לחיקוי..

מסכימה איתך שהיום בכללי היטשטשו אצל בני הנוער הערכים והאידאולוגיות -
ודווקא בגלל זה כדאי לחזק אותם..

א"א לבחור מדריכים יותר גדולים כי הם ב- ישיבה/צבא/ש"ל/אוניברסיטה.

לתיכוניסטים יש הרבה יותר זמן חופשי  להדרכה.

 

כתבת גם לבחור מדריכים יותר טובים,

מאיפה תביאי אותם? איפה הם מתחבאים היום?

גם היום לא מקבלים כל אחד להדרכה.

 

ובקשר לתנאי קבלה יותר קשים לחניכים (אם הבנתי נכון).

ומה אם כל השאר? דווקא הם צריכים יותר את הסניף.

 

המצב בסניפים היום נקבע לפי האוכלוסייה באותו מקום,

ולפלג עוד בתוך היישובים/ערים, לא חושב שיעזור.

כדי לעשות משהו.

(לא בציניות. זה חשוב נורא.)

שווה את זה?


המסגרת של תנועת הנוער בנויה להרבה יותר מזה.

לא יודעת למה זה היה בנוי מלכתחילה, אולי ליותר, אבל גם בשביל המטרה הזאת זה שווה בהחלט.

תקשיב צועד,
אתה מסוג האנשים, שבאמת התנועת נוער מגבילה אותם. כי הם בעלי ראש גדול לעשות דברים הרבה יותר גדולים.
קח דוגמא את השרשור שפתחתי על הרצח-בניה, אתה מבין שאתה היחידי שם שהלך לדבר עם פוליטיקאים ולהזיז עניינים כן? כי זה אתה. קראתי את זה וצחקתי כי אם לא היית עושה משהו כזה זה היה מפתיע. אתה מקים פרויקטים על ימין ועל שמאל. (טוב אולי קצת נסחפתי. אבל אתה יודע שאני צודקת..)

אבל, לא כולם כמוך.
הרוב לא כמוך.
היום, בעידן הסמארטפונים ששורצים לכולם בידיים, זה אפילו גרוע יותר אצל הנוער בעיקר.
כולם מול המסכים גם ככה. אם לא יהיה תנועת נוער, אז זה פחות שעות חברה יותר שעות מסך.

אנשים צריכים את הפעילויות החברתיות האלה גם אם הם לא גרנדיוזיות.

יש מקומות שבהם הנוער חי יותר ערכים ויש מקומות שפחות.
יש מקומות שיתאימו התנדבויות קבועות מטעם הסניף ולרוב לא. כי לא מצליחים להחזיק היום באותו דבר הרבה. אם יעשו התנדבות קבועה, יהיו בה שני אנשים. אם יעשו כל פעם במקום אחר ופעילות שונה מפעם לפעם תהיה קבוצה מכובדת.

המצב הוא לא אידיאלי, אבל אנחנו יכולים למצוא בתוך המצב הזה את הדרך האידיאלית ביותר.

עצם הקיום של תנועות הנוער כתעסוקה, כמקום להוואי חברתי וכמקום להיות בו זה טוב. לולא זה יהיו במקומות גרועים יותר..
שינויים לא צריכים תמיד להיות גדולים וגם כל דבר יכול להיות בעל חשיבות וערך גם אם הוא לא מושלם ולא המצב הכי טוב.
לא תמיד צריך להפוך את העולם כדי לשנות דברים. יש משהו לא פחות חשוב בשינויים קטנים, במעשים קטנים וצעדים קטנים.

אתה איש של דברים גדולים וזה טוב. וזה מדהים. וחשוב. ואתה עושה הרבה דברים שלנו נותר לגלגל עיניים בהלם לפעמים.
אבל לא כולם כמוך. ולא כולם צריכים להיות כמוך. לא כי אתה לא טוב, אלא כי צריך כאלה וכאלה וכאלה

ולא הייתי בתנועת נוער כמעט בחיי.
ובאיזשהו מקום, זה חבל לי.
ובמקום אחר זה לא חבל לי.

למה הגבתי ככה?
שאלה טובה.
כנראה כי כואב לי שאתה קצת מנסה שכולם יהיו כמוך ולא מספיק מעריך דברים שלא נעשים איך שאתה חושב שהם צריכים להעשות.

בנחת.

ב. אני מקבל את מה שאת אומרת.

אולי אני לא מספיק חי את המציאות כיום בשביל להבין את הצורך.

א. ציני? אמירה צינית? לא התכוונתי לפגוע. אני מפרגנת לך. פעם אמרת שמותר להעביר ביקורת..

ב. משמח.

זהו שלא רק אם אתה חי מציאות מסוימת אז אתה יכול להבין אותה ולקבל אותה. אתה לעולם לא תחיה את כל המציאויות... צריך ללמוד לקבל שמציאות מסוימת מתאימה לבן אדם אחד ולאחר לא... וזה לא אומר שמישהו עושה טעות.

אתה כן יכול בהרגשה לנסות להבין את המקום הזה שאנשים שונים ממך בדברים מסוימים ולכן דברים שלך הם מורידים להם הם מעלים. לא כי מישהו ברמה אחרת אלא כי יש שוני בין בני אדם. ומתוך כך להבין את הצורך בדברים שהם לא חלק מהעולם שלך.


מספיק.

תפקיד ההגשמה של התנועות נוער כבר פחות רלוונטי (התנועות מנסות לחדש את זה.. הן עדיין לא הצליחו) היום תפקידם העיקרי הוא חינוכי.. חינוך בלתי פורמלי.. ללוות ולהדריך את החניך.. להעביר מסרים.. יחס אישי..
מדריכים איכותיים מצליחים להוסיף המון לחניכים שלהם

(ואני בעצמי בקושי הייתי חבר בתנועות נוער..)

שתנועות הנוער מצילות לו את החיים. לא פשוט להיות היום נוער. עוד יותר לא פשוט לא ליפול לסמים, סיגריות וכו'. זה שיש מסגרת אחר הצהריים (ונגיד אפילו רק יושבים ומדברים) זה מציל הרבה נשמות.. מעבר לזה, תנועות הנוער בונות את האישיות של החניכים. רואה את זה על חניכות שלי, וראיתי את זה גם כקומונרית

אני שואל על מקום איכותי

שילדיו לרוב לא מתגלגלים לסמים.

כלומר אנשים אינדבדואלים בוודאי שקיימים. אבל אני לא חושב שיש אוכלוסייה שאין אצלה סיכוי ליפול לסמים/ סיגריות/ אלכוהול (ואפילו רק 'סתם לחזור בשאלה')

2 מ30 זה לא נחשב סיכוי, והם נופלים לא פחות עם תנועות הנוער.

ל2 האלו, לא תעזור התנועה.

אבל לגבי הנוער באופן כללי (כלומר לא שכונת עוני), אני לא חושב שיש אוכלוסיות שעם סיכויים טובים יותר בצורה משמעותית (הטיות תמיד יהיו אבל לא משהו מאוד קיצוני), ודבר שני אני לא בטוח שאם לא היה סניף האחוזים היו זהים.

לסמים ואלכוהול. השאלה מה האחוזים. לדעתי תנועות נוער מפחיתות משמעותית. שוב זה תלוי. אני גדלתי באריאל ושם אני לא בטוחה שיש ואם יש אז אחת שתיים(מדברת ספציפית על הסניף שלי)

אם זה פחות מפעם ולא בדיוק בדרך שבה לדעתך זה צריך להתנהל, צריך לבטל את כל העסק?

הרבה בני נוער הם אידיאליסטים וחדורי מטרה. הם נמרצים ואוהבים לארגן דברים.

תנועת נוער נותנת להם הזדמנות להגשים את היכולות שלהם והאידיאלים שלהם והכשרונות בציורי קירות שלהם.

אתה רוצה קצת יותר אידיאלים?

אני לא מכירה מקרוב את בני עקיבא או אריאל או מה שזה לא יהיה, אני הייתי בתנועת נוער אחרת ואידיאליסטית למוות.
באמת כולם שם חדורי מטרה ב100%.

אז אין לי ממש מושג על מה אתה מדבר.
וגם אם לא, תנועות נוער זה עבודת קודש. מציל ילדים בגיל מסוכן משעמום וחוסר מעש.

מה רע בזה?

מנקודת המבט שלי
המטרה המרכזית של התנועות כבר לא רלוונטית.

רק אומר, קשה לי להאמין שהאידיאלים של הילדים שלי יהיו לצייר על קירות ציורים יפים ולעשות פעולות.

להנות עם חברים? פצצה!

אידיאלים זה הרבה יותר מזה. לטעמי

זה קצת בעייתי כי אידיאלים הפכו למשהו הרבה יותר כללי.

נגיד יישוב הארץ, ואהבת ארץ ישראל, אחלה אידיאלים- אבל לא תתן לחבורת ילדם בכיתה ה׳ ללכת להקים חומה ומגדל באישון לילה. נכון?

מה אתה מצפה מהם לעשות?

אתה באמת רוצה לשנות דברים?
יש כאן בפורומים המון המון מדריכים ומדריכות בתנועות נוער.
דבר אליהם.

ויכול להיות שאני קצת אחזור על דברים..
פעם דיברתי על זה עם מישהו והוא אמר לי "קודם כל, חשוב לי ליצור מסגרת חיובית לילדים".

בוא נחשוב רגע מה החלופה היום?!
ילדים ונוער צריכים תעסוקה לשעות הפנאי, ובתנועת נוער יש תעסוקה חיובית. נכון שלפעמים זה רק כיף ולא חינוכי יותר מידי, אבל אני מאמינה שגם אם לא תמיד רואים את זה, החוויות נצרבות, המסרים מחלחלים אפשהו..
זה השלב הראשון והבסיסי בעיני.

השלב הנוסף הוא שאני מאמינה שזה גם יותר מזה (בכל זאת, קומונרית). אני חושבת שבפירוש אפשר לראות את ההשפעה החיובית של תנועת הנוער. אני חושבת שבאמת יש לה כוח והשפעה דווקא מתוקף זה שזה מוביל ע"י נוער, והמדריכים קרובים אלייך בגיל וכו'. . אני מאמינה שיש לנו להט מסויים בגיל הזה שאי אפשר לקחת. יש תמימות כזאת של "אני ואתה נשנה את העולם"..

והשלב השלישי הוא שיש גם עשייה והגשמה. נכון, שונות מאלה של פעם. מה לעשות שהדור צריך דברים אחרים.

אבל קחו לדוגמא את מסגרות גרעיני הש"ש של בנ"ע, את גרעיני השלפים, את תנועת הבוגרים שקמה לפני כמה שנים, את צוותי נחשון שהוקמו השנה כמעט בכל הסניפים (צוותים שהתפקיד שלהם זה להתנדב בעצמם במסגרת קבועה, ובנוסף להיות אחראים על יציאה של השבטים הקטנים להתנדבויות)
העשייה שונה אבל היא קיימת.

והדבר האחרון הוא שגם תנועות הנוער הולכות ומבינות את העניין.
השנה בני עקיבא בשנת ועידה.
שנה שבה מחליטים החלטות שמשפיעות על התנועה לארבע-חמש שנים הקרובות.
עד השנה התנועה החליטה החלטות פנימיות.
השנה התנועה יצאה בהחלטה שאנחנו רוצים לקרוא קריאות גדולות יותר. שאנחנו רוצים באמת להיות מובילים שיח בחברה.
הנושאים שנבחרו הם נושאים שלא תמיד נוגעים בהם בבני עקיבא ובתנועת נוער, והם נבחרו מתוך אמירה שאנחנו רוצים שיהיה לנו אכפת .
אנחנו רוצים שיהיה לנו מה להגיד בנושא יהדות התפוצות,
אנחנו רוצים שתהיה לנו דעה בעניין הכלכלה והחברה פה בארץ
שנחליט אם אנחנו יוצרים תרבות או צורכים תרבות..
וכו'. .
אחת ההחלטות שהתקבלה בוועידת קומונרית שאנחנו לא עוצרות עם הסניפים לקנות במקומות שפתוחים בשבת .
תחשבו איזה משנה מציאות זה שעוברים עשרות אוטובוסים של בני עקיבא ליד חנות שפתוחה בשבת ולא עוצרים שם כי אסור?!
אז נכון, אולי לא נראה את התוצאות מייד. . אבל זה חלק מהאתגר בדור שלנו, להיות סבלניים


אז יכול להיות שאת הדברים האלה רואים בתנועת נוער רק כשגדלים ומגיעים לתפקידים כמו הדרכה קומונה וכו'..
אבל אם מישהו גדל בתנועה, ובהתחלה הוא שם כי כיף לו.
ואח"כ הוא נהיה מדריך כי מה אכפת לו..
ואז הוא קצת מבין, וקצת משנה דברים ואז הוא גדל ומשתלב במסגרות של התנועה. .
ואז הוא מגיע וגם חי את המציאות בצורה שונה. .
אז שיננו פה בנאדם. אז גידלנו פה בנאדם גדול.

יצא קצת קומונרי- מתלהב, אבל היה חשוב לי להגיב.

יומבורך!

נשמע מהתיאור שלך שברוך ה' זכית...
אשרייך ואשרי חלקך. לא כולם זוכים במתנה הזו שנקראת הורים.



דבר שני
הנה לנו מצב מאתגר. שמזדמן לנו למצוא יכולת להתגמש/ לגלות יצירתיות ופתיחות ביחס לעצמינו ולאחרים.
יש טבעים שונים לנו כבני אדם. גם להורים שלנו.
ניסית לדבר על זה עם מישהו? ( לא איתו אלא עם אדם אחר שקרוב אליו/ יבין אותך וידע לגשר על הפער או משהו כזה)

את צודקת שאת לא יכולה לצפות ממנו לשנות את מזגו. (אגב- גם אם הוא לא היה אביך)
יש פתגם "במקום להילחם בו- הצטרף אליו" אל תנסי להילחם במשהו קבוע. נסי למצוא דרך לראייה קצת שונה של המציאות, ואולי כך ייתגלה לך אור אחר על התמונה שנקראת קשר אבא-בת.
ומתוך כך תקבלי מחשבות אחרות על הקשר המשפחתי ועליו האבא.
נסי למצוא נקודות חוזק* שלך ולהשתמש בהן ליצירת ומינוף הקשר (ותיחזוקו) עם אבא.


* אילו תכונות חזקות יש בי (תכונות טובות שקיימות בי, אני לא מתאמצת כדי לפעול איתן בעולם) שאני יכולה להשתמש בהן לקשר שלי עם אבא?

האם את מנסה לקבל אותו כמו שהוא?
האם את מוצאת דרך כלשהי, שתהיה נוחה גם לו- ליצור קשר ביניכם, ולמצות את המיטב ממנו?


אחרי הכל
חבל שייווצר נתק ביניכם
רק בגלל הסיבה הזו.





שיהיה בהצלחה רבה!
אם את צריכה משהו את מוזמנת.

טוב אולי לא חצי אבל תדעי שזה אופי נפוץ בקרב גברים והקשר שאת מתארת בין בת לאביה זה ממש נפוץ

אז קודם כל את לא לבד וזה לא קשור אלייך ואליו דווקא אלא זה משהו שקורה.


מה עושים?, תגלי התעניינות בתחביבים שלו, תפתחי שיחה בנושאים שמעניינים אותו, תאפשרי לו לדבר קצת ותני לו לשתף אותך, תביעי דעה ותגלגלי שיחה..

קודם כל, יופי שיש לך אבא כזה. וגם שיש לך את הראיה של הטוב הגדול שבו.

 

אבל בוודאי כדאי מאד שיהיה שיח. 

 

לדעתי, בגלל שהוא בוודאי אוהב אותך - אם את תנסי לשפר את הענין, יש סיכוי שזה יצליח.

 

זה בכלל לא "לשנות אותו". יתכן שהוא מאד ישמח על זה. אלא שאינו זה שיודע איך ועל מה לדבר איתך.

 

אני מציע לך, להתגבר קצת ולהכין איזה נושא קטן להתייעץ איתו.

 

ממש לומר לו: אבא, רציתי לשאול אותך משהו/להתייעץ איתך על משהו.

 

תאמרי מה, תשאלי. יענה, תשאלי משהו לברר.

 

כשיגמר, תגידי, אבא ממש תודה. עזרת לי מאד..

 

 

אחרי כמה זמן, עוד משהו כזה.. יתכן (לא מכיר, אבל יתכן) שתגלי יכולת ורצון של שיח, אחר לגמרי ממה שחשבת.. וגם שמחה בכך, משני הצדדים.

סגנון גברי אבהי קלאסי... בד''כ גברים במיוחד בגילאים כאלה, הם פחות שיתופיים ובעלי שיח

מצד אחד באמת מוכנים לעשות הכל בשביל הילדים והמשפחה, אבל ברמה הרגשית יש נתק..

אני חושב שהבסיס של הקשר באמת לא יושב על שיחות עמוקות, ואצל אבות זה בד''כ משהו שהם לא כ''כ מסוגלים אליו, לכן אפשר באמת לשחרר את זה פה ולראות נקודות אחרות בתור מרכז👍

שאלה:
למה זה ככה? למה גברים במיוחד בגילאים כאלה, הם פחות שיתופיים, אפילו עם המשפחה(!!)?
במודע? לא במודע?
הם לא חושבים שהילדים שלהם רוצים וצריכים לדבר, לחלוק ולהתייעץ איתם על הדברים החשובים של החיים, ולא רק על לימודים, כסף, ושאר דברים טכניים? הרי כל אחד עובר דברים בחיים וצריך לשתף ולהתייעץ, אז למה שלא ירגיש בנוח לדבר על זה עם אבא שלו? מה האבא חושב? לא מפריע לו לראות ילד שלו שגדל וגדל ולא מתייעץ איתו? עם מי הוא כן מתייעץ? האבא יודע?
אני שואל ב3 מילים: מה האבא חושב?



ואני לא מסכים עם הסוף, שאפשר לשחרר את זה. כלומר, ברור שאפשר, אבל לא כדאי. לדעתי כדאי לפעול לתיקון המצב, להרגיל את האבא לשיחות עמוקות עם הילדים שלו, כמו שאמר @ד.. אני בטוח שגם הוא יהנה מזה בסוף.

מאד מפריע לאבות ומצער אותם ש"הילד גדל וגדל ולא מתייעץ איתו"...

 

בדרך כלל, זה לא מהאבא, אלא תוצאה של גיל ההתבגרות, שילד פחות משתף יותר רוצה "בעצמו", חושב שההורים לא מבינים ענין....

 

הבן או הבת החכמים, כדאי להם שיזהו את התופעה, כשהם מבינים שזה שלב שעברו בגיל ההתבגרות - ופיתחו מחדש ערוצי תקשורת. יופתעו לא פעם לראות כמה שזה משמח ועמוק.

שהאבא רוצה קשר בריא עם הילדים, אבל כמו בכל דבר, אין שני אנשים שתופסים בדיוק באותה צורה
ולכן אצל אבות זה יותר מהמקום של הענקה וסיפוק צרכים כדי לעשות טוב, ולא בהכרח שקשר מנטלי יהיה משהו ריאלי שאבא מסוגל לקיים באופן תמידי, והמציאות מוכיחה שהקשר הזה נמצא הרבה יותר עם אמהות....

כנראה אצל כל אחד ממה שהוא מכיר מסביבתו הקרובה.

 

הכלל שכתבת אינו נכון לדעתי כלל. והוא משתנה, מציאותית, ממשפחה למשפחה.

ההכללה הזו אינהנכונה - ואינה צריכה להיות נכונה.

 

לפעמים, יש איזה "פער דורות" - ולא מה שמענין את זה מענין את זה.

 

אבל הרבה אבות, מאד ישמחו אם יתפתח שיח טוב. ושני הצדדים יגלו את עצמם ואת הקשר ביניהם ביתר עומק.

בין מצב שבן אדם היה שמח בו, לבין משהו שהוא מסוגל לפתח ולעשות בעצמו

לכן אפילו שיש הרבה רצון טוב, ובאמת יש זה לא אומר שגברים באופן כללי, במיוחד בגילאים יותר מבוגרים שכבר יש הרבה יותר מרובעות, קביעות והרגלים, באמת יכולים לפתח קשר רגשי ברמה גבוהה כמו שהילד מצפה....

אז זה לא ויתור, זה פשוט להיות מעודכן עם המציאות הטבעית

ולהרבה גברים יש "קשר רגשי" גם מגילאים צעירים יותר, מצוי לגמרי אצל אבות טובים - אלא כמו שהסברתי בתגובה אחרת, לפעמים בגיל מסויים של הילדים, יכולה להיות איזו תחושת "נתק, בשיח, ויותר בגלל גיל ההתבגרות של הילדים.

 

לכן, לדעתי, "להיות מעודכן עם המציאות הטבעית", זה דווקא לדעת מה שכתבתי. 

ואני לא כותב מסברא, אלא מהכרת המציאות.

חיזק, ושמחתי לשמוע דעות ועצות!!
תודה רבה

טואוווב!

תעשה ויפתח לך שמה שאלה למה אתה רוצה למחוק

דפים שמופיעים פתאום

זה אמור להופיע במודעה

אתה מהגדוד כאילו? הניק...

בדרכ יש פה מלא אנשים מה קרה שכ"כ ריק פה היום

 

כנראה שזה מה שאעשה

אם עוד רלוונטי לנסות...

 

 

לנתק את האינטרנט מהר, וממכשיר אחר להכנס לטיוטות, אולי זה שם...

(אגב הרבה זמן לא ראינו אותך כאן...)

מישהו שמע עליהם? המלצות/דיס המלצות?

עשיתי וממליצה בחום.
יש להם סדר ממש ואת מרגישה בקורס זמינים לכל שאלה..

כדאי לך 😁

סתם.

אני לא חושבת שלחשוב שתמיד יהיה טוב זה עמוק.
זה נאיבי. ולא ריאלי.

מה שצריך זה לדעת שלא תמיד יהיה טוב, כי ככה זה בחיים, ולא ליפול מזה, כי הכל מה׳ והכל לטובה.

זה מי שחושב ש"תמיד יהיה טוב", כלומר, בכל פרט באופן הגלוי?

 

אופטימי זה מישהו שיש לו מבט חיובי, מקווה לטוב, מאמין בטוב, המכ"ם שלו מתביית יותר על הטוב שבמציאות, מתמקד בטוב - וזה עצמו נותן לו כח לפעול שיהיה טוב. ואם לא קרה משהו באופן ממשי כמו שציפה, הרוויח את שמחת החיים שהוא נשאר איתה ומשיך לפעל ולקוות איתה.

 

ולא נכון ש"מה שצריך לדעת...." הוא כמו שכתבת. אדם אופטימי לא ידבר ככה. כי כן יהיה טוב. למה? בדיוק בגלל מה כתבת בסוף (אופטימית..), כי הכל מה' והכל לטובה. זה בדיוק מבט אופטימי בסיסי.

 

 

ולכן גם, התשובה על האמירה שאופטימי זה מי שנאיבי, היא שלאו דווקא. מי שעמוק הוא אופטימי. כי הוא רואה את חסד ה' מלאה הארץ, רואה את  האפשרויות של הטוב גם בעומק הסיבוכים, מבין שכח של ציפיה אל הטוב ושמחה בו, גם נותן כח לפעול שכך יהיה - ולכן הוא אופטימי. וזה הכי ריאלי.

וכמובן, אם הוא עמוק, הוא גם לא חושב שאופטימיות זה אומר שאם הוא מסתפק אם יש בחנות רחוקה נעליים כמו שהוא רוצה, אז "תמיד יהיה טוב" ובטח יש שם... אלא מרים טלפון ושואל. אבל אכן, הוא בטוח שבסופו של דבר, ימצא משהו טוב איפשהו.... כי הוא לא מתייאש, הוא לא פסימי, הוא לא "ריאלי" באופן שמחליש אותו, הוא ריאלי אמיתי - לכן הוא אופטימי...

אבל יכול להיות גם עומק בכיוון ההפוך.

ההגדרה שלך לאופטימיות נכונה בעיני. חוץ מזה שזה עומק.

ויכולהיות גם מישהו לא עמוק שמאמין בפשטות שהכל לטובה במובן הכי פשוט.

בקיצור עומק הוא לא המדד.

ויכול להיות אופטימי, גם בלי "התבוננות". הרחבתי בהודעה הבאה.

יש הרבה אנשים אופטימיים ולא עמוקים בכלל.

התייחסתי למושג אופטימי כאומר ״תמיד יהיה טוב.״
וזה לא נכון.

וזה שהכל לטובה לא אומר שהכל טוב גלוי ונוח.

לדעת שהכל לטובה והכל מהקב״ה נקרא להיות בעל אמונה וביטחון. לא אופטימי. זו באמת דרך חיים שלווה ואמיתית שכולם צריכים לשאוף אליה.

יש גם את העניין של תחשוב טוב יהיה טוב, אבל גם זה לא אומר להיות אופטימי בעיניים עצומות, אלא לקוות ולהתפלל לה׳ שכן יהיה טוב, עם הידיעה שגם אם לא הולך כמן שציפיתי זה לטובה.

אני כתבתי כקונטרה למה שכתבת שאופטימי זה נאיבי. אז אמרתי, לאו דווקא. ההיפך - אדם עמוק, יודע שכך האמת.

 

וגם מי שלא "עמוק" בנגלה והוא אופטימי, הוא פשוט אדם בריא. כמו, על דרך המשל, שחז"ל אומרים ישראל מאמינים בני מאמינים. אמונה זה דבר עמוק מאד, וכי מי שלא עמוק בגלוי מישראל, אינו כך? הוא כן. יש לו בריאות של הטבע של עם ישראל. המעמיק - יבין את עומק הטבע הזה.

 

אופטימיות, גם פשוטה, באה מבריאות נפשית, מחיפוש טבעי אחר הטוב, משמחת חיים בריאה, אמונה ב"הפי אנד".. יהיה טוב  אם כך אז כך, אם לא כך - אז בדרך אחרת. וזה עצמו כח פועל. זה לא פסיבי. חבל לייצר אידיאולוגיה של "אשליית ריאליוּת". מי שירגיל עצמו למבט אופטימי, באמת יש סיכוי שיפגוש יותר את הטוב, כי הוא ימצא אותו בכל מיני וריאציות - ובראש וראשונה, בתוך ההתעודדות והאופטימות שלו.

 

ואדרבה, "חשוב טוב, יהיה טוב", זה משפט שהביא הרבי הריי"צ. לא יודע אם כפשוטו זה מוסכם על כולם. אבל זה בנוי מן הסתם על אותו עיקרון, שכל חשיבה טובה, הסתכלות אופטימית, היא כבר "מזמינה" את הטוב, כי האדם שם עצמו באופן נפשי במישור של השייכות אל הטוב, אז הוא יפגוש בו, באופן זה או אחר.

 

האופטימי שאומר שתמיד יהיה טוב, הוא צודק במובן שתמיד יהיה משהו טוב, או סוף הכל לטובה. אבל להציג את המובן של "אופטימי", בתור איזה טיפש ש"מנחש" שכל פרט יצא בדיוק כמו שהיה רצה (כמו המשל שהבאתי: בטוח שבחנות נעליים, יהיה בדיוק את הדגם שהוא רוצה. אפשר בכלל לומר: בטוח  שבקיוסק ימכרו נעליים מהדגם שרוצה...), זה כמו לירות ואח"כ לסמן מסביב את המטרה... לא זה המובן הפשוט של אופטימי. אדם אופטימי, אינו חושב שכל פרט יהיה בדיוק כמו שרוצה אבל ה"יש סיכוי" גדול בתודעתו הרבה יותר מאשר ה"כאילו-ריאלי". בדרך כלל זה גם יגרום שבאמת יהיה לו ככה. האופטימי אומר, יש לי עוד סיכוי לתופס את האוטובוס - אז הוא רץ מהר, בחיוך אתגרי. ה"ריאליסט" אומר: נו.. מתבטל עוד קצת "בחשיבות ריאלית" - ומפספס... נמצא זה גורם לעצמו..

 

 

אמונה וביטחון, זה העומק של האופטימיות, במובן הרחב והעמוק - בטוח שבסוף יהיה טוב, שהכל לטובה. אופטימיות כזו, שאינה "ניחוש", אלא וודאות גמורה.

 

והתכונה הזו, שקבוע בנפש שה' מוליך הכל לטובה וסוף הטובה להיראות - היא גם מייצרת אצל האדם "ציפיה לישועה" באופן ממשי, קביעות שאתה מחיה את כולם, חיפוש הטוב בכל מציאות בוודאות שהוא נמצא שם, יותר שמחת חיים, יותר אמונה בכל סיכוי שיש לטוב להופיע, וגם אם לא קרה כך בפעל באותו זמן - שמחה על כך שלא נטש את החיבור אל הטוב הגנוז במציאות. 

זה לחלוטין לא סותר הבאה בחשבון של אפשרויות שונות של תוצאות ממשיות של כל מיני מצבים ופעולה ביחס אליהן.

 

לפי ההגדרה שלי, (אופטימי זה רואה וורודות שבטוח שתמיד יהיה וורוד וטוב ונעים) אופטימי זה נאיבי והוא יתאכזב בסוף.

לפי ההגדרה שלך, אופטימי הוא אדם מאמין. זו לא ההגדרה הקלאסית, זו ההגדרה היהודית-חסידית לנושא, ואני לא קוראת לזה אופטימיות אלא אמונה וביטחון.

אנחנו די תמימי דעים בעניין, פשוט קוראים לזה בצורה שונה.

ממש לא , זה שאדם בוחר לראות את הטוב לא אומר שהוא מכחיש את הרע הוא לא מעוות את המציאות , הוא פשוט בוחר להתמקד בטוב. איך הפכת תכונה כל כך יפה לדבר רע ? חח

כי אני מכירה כמה אופטימיים מעצבנים...

עשו לי טראומה מהמושג

הכי כיף לראות כך את החיים.
זה קשה לפעמים, אבל זה גם עניין של בחירה. תארת חלק מתחושותי באופן מדויק.

אני משתדלת. זו עבודת המידות, כי לא תמיד הכל הולך כפי שרצינו או ייחלנו, אבל הרעיון טמון לגמרי באמונה וביטחון ממשי בקב"ה. על פניו קל יותר לראות את זה אצל אנשים בעלי שמחת חיים.

                             

(לא באמת )

נדוש אבל מצחיק כל פעם מחדש

 

אדר, כי כתוב "החודש אשר נהפך מיגון לשמחה".

הבאתי את לשון המשנה שמדוייקת יותר לענייננו ואותה גם מביא ה'נתיבות שלום'