ריק פיזי (אין תעסוקה)
ריק נפשי (יש עבודה ואין חשק אליה או שהיא לא מספקת)
אצלך העניין זה כנראה השני. יש לי את מה שאני עושה במקרים כאלה אבל לא בטוח שזה מה שעובד איתך.
כתבתי בפורום אחר משהו דומה על "לבד" ועל בדידות חיובית ושלילית.
אם את אוהבת "תסכיתים" (איזה שם ישן) יש לי המלצה שחיסלה לי תקופה של נדודי לילה גיהנום.
החדשים הם הפקת אודיו יותר מושקעת עם קולות ואפקטים, שזה אומר שהם פחות טובים לחיסול נדודי שינה.
וגם דורון פישלר ומינהר הזמן של התאגיד.
בצד השני (בעיקר להליכה או לנהיגה) - חיות כיס הכלכלי, ערך מוסף הכלכלי, רברסים (תכנות), מפתחים חסרי תרבות,
אולי להתבונן לפני כן, מה הערך - התוכן - במה שעושים במשך היום. לְמה זה תורם, מה הטוב שבכך - ואז גם העיסוקים עצמם יכולים למלא ולשמח את הנפש. יש בהם נשמה וכוונה.
המנהל הראשי הרי הוא משה ,
רוצה לעודד כותבים לכתוב שאלות מעניינות וככה להגדיל את האיכות בפורום .
שמע כתבתי את זה עכשיו בצחוק ותוך כדי כתיבה אני די חושב שזה נכון.
עכשיו מה באמת הסיבה שרציתי לענות לך...אמ...
אה כי אתה כותב דברים מעניינים ושבד"כ מדברים לכולם לא דברים ממש פרטיים ..
זה בד"כ מה שנכנס לדעתי לעמוד הראשי ...אז אם אתה עושה את זה זו כנראה הסיבה.
אני רעב...
מניח שזה גם כמו סיבת הנקודות שיש בכמה פורומים (יכולת לדרג כל אחד )
משהו על אותו עיקרון בשביל לעודד איכות מאשר פתיחת שרשורים מוזרים בלי נושא נורמלי
שים לב ש (לפחות במה שאני נתקלתי עד היום) הכותרת בראשי היא לא הכותרת האמיתית ,
הכל כדי ליצור תחושה יותר של תכלס ונקיות , למשל אם הכותרת היא "אתמול הלכתי ודפקתי עשר סופגניות ולא התאפקתי " ובפנים כתוב "האם לדעתכם זה מזיק? זה משמין ?" אז זה יקבל כותרת כזו בראשי: האם סופגניות באמת עלולות להיות מזיקות?" הכל בשביל למשוך את הקורא התמים 
אתה : מה?? פיצוץ בסין מה קרה שם יאוווו הרוגים מה...
נכנס.
מדובר בסיני משועמם שעבד על השכנים שלו עם נפצים
היתה אחת אורה שמה ..שהתלוננה על זה..
היא טענה שכל מה שאני כותב מגיע איכשהו לעמוד הראשי..ואני אומר. ברור כי אני בחור מעניין .
דרך אגב , גאונים מזיעים הרבה?...
ואו..אז אני בטח ממש גאון...
בסדר גמור
(לסדר לך אותה?)
ואיפה האורה החביבה שזורמת איתי תמיד על משחקים???
קוד אבל פתוח
סוסה אדומה היארצייט של ר' וידאל די טולוזא בעל ה'מגיד משנה'חסדי הים באמת האר"י אמר לר' חיים ויטאלחסדי היםכנרית על הגג=)אחרונההבזק תמידי
וכ'ו.. תתחיל בלשאול *האם* מצאתם וכו׳... 
נפש חיה.נפש חיה.יואב גליואב גלאני מתחרפן אם יש לי מעט מדי עבודה...
(לא שהיה מצב כזה בעשור האחרון, למעט חריג אחד שהיה חופש שתכננתי לא לעבוד בו ובסוף כן עבדתי).
אגב אני בבית דווקא. נשארתי עם ילד חולה לעבוד פה.
אלף שנים לא?
לא הופך אותך לצודק ואותי לטועה.
אני קורא עכשיו ספר ממש מעניין שנקרא 'גלגולי לשון' (מאת גיא דויטשר, על שפות העולם מכל מיני היבטים, כאמור מעניין מאוד, אבל נקודת המוצא שלו היא לא של אדם מאמין, קחו בחשבון)
הגעתי לפסקה שהולידה אצלי תובנה מסוימת, ובסה"כ רציתי לשתף. הקטע שהגעתי אליו עוסק בתהליכי האינפלציה שגורמים לשחיקה במשמעותם של מילים וביטויים בשפה (למשל, כשמשתמשים במילה 'אסון' לתיאור מבחן לא מוצלח או תקרית לא נעימה, אז אמנם בטווח הקצר זה עושה את העבודה ומדגיש את הכוונה, אבל לטווח הארוך זה שוחק את העוצמה שבמילה הזאת, דוגמא נוספת היא כמובן השימוש התכוף בתארי שבח כמו הרה"ג שליט"א שכבר לא עושה רושם ואיבד מהאמינות שלו).
הוא כותב שם טענה שהיא לא עמוקה מאוד אבל בהחלט נכונה:" עוצמת משמעותה של מילה תלויה בייחודה, ככל שאנו שומעים מילה פעמים רבות יותר, ובהקשרים רחבים יותר, כך היא עושה עלינו פחות רושם".
וכשקראתי את זה, חשבתי שזה בדיוק העניין של איסור הזכרת שם שמיים לבטלה. אישית, תמיד תפסתי את זה כאסור "בגלל שזה קדוש" בצורה סתומה משהו, בלי לחשוב למה, אבל פתאום הבנתי שתכלית האיסור הזה היא בדיוק למנוע מצב כזה של שחיקה וכתוצאה מכך זילות ברושם ששם ה' אמור לעורר אצל האדם. ואולי זה יכול להסביר את דברי הגמרא בבבלי בנדרים (ז ע"ב) "שכל מקום שהזכרת השם מצויה, שם עניות מצויה", שזה מידה כנגד מידה, ירידה בערך של שם ה', גורמת לירידה בערך הכלכלי של האדם.
זהו, רק תובנה קטנה שרציתי לשתף בה.
1. זאת לא טענה בכלל. וכי מאחר שיש זילות שלו חלילה יש הוה אמינא להמשיך בזילות הזאת ? מי שאכל שום וריחו נודף יוסיף ויאכל שום ?
2. זאת טענה טובה, אבל היא לא סותרת את מה שאמרתי אלא דווקא מחזקת. אדרבא, כשהדברים נעשים במסגרת הנכונה והמתאימה אין זילות ואין שחיקה. באנלוגיה לדברים שהבאתי, כאשר משתמשים במילה בהקשרים המתאימים והראויים, למשל, כאשר משתמשים במילה 'אסון' על דברים שהם באמת הולמים את המושג הזה, אז העוצמה של המושג דווקא נשמרת ולא נשחקת.
ואי בעית אימא, במידה מסוימת זה נכון, אלא שאנחנו משלמים את המחיר הזה בשביל ערך אחר שגובר (למשל בנוגע לתקנה שהבאת לשאול שלום בשם).
כבר עניתי לך על זה.
2. הא ראיה, שגם אותו אחד שאומר תהילים כל היום ברגע שישמע את שם ה' שלא בקונטקסט הזה של קדושה שזה יצרום לו. אבל עדיין, נכון, יש בזה משהו. לכאורה היה מקום למנוע מלהזכיר את שם ה' בתדירות כזאת, כמו שאת השם המפורש מזכירים בסייגים מאוד מחמירים, אבל זה המחיר שמשלמים על כך שתהיה תודעה של מציאות ה' בעולם, ואיפה שזה לא מוכרח אז זה נאסר כדי למנוע זילות.
בוודאי שכן. את התקנה על שאילת שלום בשם אתה בעצמך הבאת, וגדולה ממנה מחיקת שם השם בפרשת סוטה. אגב, בשניהם המכנה המשותף הוא השכנת שלום.
חסדי היםאם מזכירים את שם ה' בהקשרים מכובדים כמו שאילת שלום, אז זה רק מכבד את שם ה' עוד יותר. לכן הקריטריון הוא לא לפי מספר הפעמים שמזכירים את שם ה', אלא לפי הכבוד שנותנים לו. לא עניין של כמות אלא של איכות. כאשר חושבים או מזכירים את שם ה' - חובה לעשות זאת בהקשר מכובד. אבל אדרבא מצווה לייצר הרבה הקשרים מכובדים בהם נוכל להשרות את השכינה.
וגם לתגובה הממשיכה שלך אחריה שהגבת לחסדי הים
"כאשר חושבים או מזכירים את שם ה' - חובה לעשות זאת בהקשר מכובד. אבל אדרבא מצווה לייצר הרבה הקשרים מכובדים בהם נוכל להשרות את השכינה".
אני מסכים עם האמירה הזאת. אז איפה פה המחלוקת ? בכך שאני טוען שבמידה מסוימת יש לזה מחיר ? אתה טוען שזה "נקי לחלוטין" ואין לזה שום "מחיר" ?
די פשוט לי שלו ההקשרים שבהם היה מותר לנו לומר את שם ה' היו קשוחים ומצומצמים יותר אז היחס הנפשי שלנו היה ברמה גבוהה יותר.
שים לב שהגמרא מציינת את התקנה הזאת של שאילת שלום בשם כאחד משלושה דברים שבי"ד של מעלה הסכימו עם בי"ד של מטה, ולמה דווקא ביחס לתקנות האלה היה נחוץ לציין זאת ? כי התקנות האלה היו דבר שלא מובן מאליו, והיה עליהם ערעור או מקום לערער עליהם, אז היה נחוץ לחזק ולציין שהסכימו עם זה בי"ד של מעלה. (תקנה אחרת למשל היא מגילת אסתר). לשיטתך זה לא ממש ברור.
כל העניין של "הסכימו בי"ד של מעלה" זה בגלל שיש לחשוש שמא אנשים לא רציניים יעשו זאת אך ללא הכבוד הנדרש, אבל בגלל חשיבות העניין הסכימו גם בי"ד של מעלה
מי שרציני באמת אז אדרבה, ככל שיזכיר יותר פעמים ברצינות כך יגדל אצלו הכבוד והיראת שמיים.
אז למה שזה לא יהיה נכון גם ביחס לשם המפורש ?
בעיקר דברים שאנו לא מבינים, שבגלל שאנו לא מבינים אנו לא מסוגלים להיות רציניים בקשר אליהם. יש מעטים שמסוגלים להבין, וההבנה האמיתית והשלמה דורשת לימוד, ולכן מגלים רק פעם בשבע שנים וכו' כדי שההזכרה תהיה מתוך לימוד והבנה ולא סתם. ואה"נ שגם היום, וגם בשם אדנו"ת, צריך להגיד מתוך הבנה ותפילה עם כוונה וכן בלימוד, ועל זה אמרו שאם לא היינו מזכירים מטעם זה לא היינו מזכירים אף פעם, ולכן מזכירים כדי "שלא תשתכח תורת וכו'". וטעם זה "שלא תשתכח תורת וכו'" - הוא בעצמו טעם רציני ומכבד שבהקשר של טעם זה ג"כ ראוי להזכיר הרבה את השם, כי זה מוסיף כבוד כאמור
)מחילה.
הבנתי, תודה.
תודה רבה
יפה מאוד!פסידוניתלב טהור:)בס"ד
עצוב, עצוב, עצוב ככ הפיגוע המתועב היום....
אני אחרי יום מאוד ארוך...
וצריכה עוד להכין את הדברים למחר לגן..
וב"ה יש לי תכנון לפרויקט שאני שמחה בו, ויש כבר רבע הוצאה לפועל שלו...
והקב"ה ממש סייע לי!!
היום כשדיברתי עם חברה כדי לקדם את התכנון שלי, על הדרך שאלתי אותה מה היא עושה בגן והיא נתנה לי רעיון למערך יפה ושלא דורש הרבה הכנה, ככה שיש לי מה לעשות למחר בלי לחץ בעז"ה
לילה טוב לכולם!
חלומות ורודים וקסומים!
בגיל צעיר כלשהו ניגנתי אותו בלולאה אין סופית למשך איזה שעתיים.
משהו נוראי. איזה כיף שעבר מן העולם.
