פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 969)

בהר המנוחות. מוזמנים להגיע...

(קרוב משפחתה של סטודנטית שלומדת איתי).

ה' יקום דמו ואת דם שני הנרצחים הנוספים שבגופם מנעו פיגוע רחב היקף יותר ואיום בהרבה

בשעת הדמדומים שבין ראש השנה לשבת נזכרתי במעשה על אותו יהודי בצפת ו12 חלותיו, מעשה שהעלה בי הרהורים שלמען האמת לא לגמרי קשורים למעשה עצמו אבל בכל זאת רציתי לשתף אותם:

 

 

[המעשה בקצרה (מהזיכרון ללא התחייבות לדיוק בפרטים): היה היה יהודי פשוט מאנוסי ספרד שעלה לצפת. שבת אחת שמע בדרשת שבת בביה''כ על עבודת לחם הפנים, התלהב היהודי והחליט להביא לה' לחם. ביום שישי ביקש מאשתו להכין 12 חלות, הלך ושם אותן בארון הקודש בתפילה שה' ירצה את הקרבן שלו ויאכל את החלות וחזר לביתו.

שמש בית הכנסת היה עני מרוד, המצב היה שבאותו יום שישי אפילו לא הצליח להשיג אוכל לשבת. בצר לו נכנס השמש לבית הכנסת להתפלל לה' לישועה, מתוך בכי ותפילה פתח את ארון הקודש והנה נס - בתוכו שוכנות 12 חלות טריות וריחניות. לקח השמש את החלות, הלך לשוק מכר את חלקן וקנה בהן שאר צרכי שבת.

כך קרה גם בשבוע הבא ובשבוע שאחריו ובמשך כמה שבועות. עד שביום שישי אחד ישב הרב ולמד בפינת בית הכנסת, הבחין בדממה ביהודי הנכנס ומניח את החלות בארון הקודש בתפילה שה' יאכל אותן ולאחר מכן בשמש מגיע לאסוף אותן תוך הודיה לה' על הנס הנפלא שעשה עמו גם השבוע.

במוצאי השבת קרא הרב ליהודי ולשמש, סיפר להם מאיפה באמת הגיעו החלות לארון ואיך הן נעלמו ממנו והורה להם להמשיך עם הסידור המבורך הזה ביניהם ללא התיווך של ארון הקודש]

 

 

על הסיפור הזה יכולות להיות לאנשים שונים כמה הסתכלויות שונות ואפילו הפוכות לגמרי, ניקח את אנשי הקיצון:

החסידי יגיד: "געוואל, איזה יהודי קדוש! אין מדרגה גבוה יותר משל יהודי פשוט, 'רחמנא ליבא בעי'. ממש געוואלד''.

השכלתן יאמר: ''אבוי! היהודי הזה חושב שה' אוכל לחם? זו הגשמה לשמה! היהודי הזה כופר גמור והרי הוא כגוי לכל דבריו ויותר גרוע - מורידין ואין מעלין. הרב היה צריך להוכיח אותו ולהשיב אותו בתשובה".

הלמדן יאמר: "כלל לא חשוב מה הוא מרגיש או חושב, רבותינו אמרו "לא עם הארץ חסיד" ו"הרוצה להיות חסיד - יקיים הלכות נזיקין" -  כל השאלה היא אם יש כאן חלויס [=חלות] של הקדש (סטיגידיש ) או הפקר והאם השמש נחשב מועל בקדשים וחייב חומש או זוכה מההפקר, או שמא יש כאן בכלל הפקר בטעות וכמאן דלא הפקיר והשמש חייב להחזיר את החלות לאותו יהודי".

והמתנגד יגיד: "הדיון לא מתחיל - זה סיפור חסידי, רוב הסיכויים שהמעשה כלל לא היה ולא נברא".

 

והאמת? האמת היא שיש אמת בכל אחת מההסתכלויות, וכל כך טוב שיש בעם שלנו גם את אלה וגם את אלה וגם את אלה (טוב נו, וגם את אלה ) ושכל עבודות ה' השונות האלו ביחד, עם כל ההסתכלויות השונות, מרכיבות ביחד (מטאפורית... ) כיסא וכתר מלוכה נפלאים.

 

 

שנזכה לראות מעלות חברינו ולא חסרונם.

 

 

(כל הכבוד למי שצלח עד לפה! , קבל/י כוכב... )

אחרי מגורים ולימודים במרכז מעוניין לשנות אווירה...

רווק בן 24 שמחפש לעבוד בעבודה פיזית ללא הכשרה במשמרות / חצי משרה, עדיפות לאזור מרוחק בטבע, עם בית כנסת אבל לא סביבה דתית בהכרח. 

(בכוונה משאיר את זה כללי כדי שתזרקו כמה שיותר דברים )

יש הצעות / כיוונים / ניסיון / הארות? אשמח מאוד לשמוע

תודה מראש!

בימים שבשגרה, אני מעדיף שלא להיתקל במכונית משטרה סתם ככה. אני הרי נוסע ומדבר בפלאפון, לא תמיד שומר על המהירות המותרת וכן הלאה, אז אני מעדיף לראות כמה שפחות שוטרים ברחוב ובפרט באזור הבית והעבודה שלי. אבל זה משתנה כאשר אני צריך את השוטר. כאשר מגיע מצב חירום ועוברת דקה מאז שהתקשרתי למוקד חירום והמשטרה עדיין לא הגיעה, אני די כועס ומתעצבן ומשחרר קיטור. "איך יכול להיות שהם לא כאן עדיין", "כמה זמן לוקח לשוטרים האלו להגיע", וכן הלאה.

ואני עושה את אותו דבר עם הקב"ה. ביום יום אני מעדיף שהוא לא יתערב לי בחיים עד כמה שאפשר. לא אכפת לי כמובן לקיים מצוות, אבל את הקב"ה אני מעדיף להשאיר מחוץ לתמונה. לעומת זאת כאשר אני פתאום במצב חירום, אז אני נזכר בו ומתחיל להתקשר בלי הפסקה למוקד חירום, וגם מתרגז אם לא עונים לי מיד. כאשר קרוב משפחה חולה ל"ע, פתאום אני נזכר בה' ומדבר איתו באמת ומתוך הלב, בוכה לו, מתחנן אליו ובטוח שהוא היחיד שיכול לעזור. ביום כיפור אני פונה אל ה' מעומק ליבי ומבקש מחילה וכמובן מתחנן שיקח ממני את התאווה הזאת ואת כל הרוע. אבל הוא לא תמיד עונה ואני מתרגז ולא מבין למה.

אז הגיע הזמן להבין שאם אני רוצה שה' יענה לי, הוא צריך להיות קרוב. כי אם הוא רחוק - לוקח זמן עד ששומעים. וה' כמובן לא רחוק אף פעם בגלל שהוא החליט להתרחק, אלא בגלל שאני זה שהתרחקתי ממנו. כן, אני יודע, כולנו דתיים ומתפללים שלוש פעמים ביום, אז בטח שאנחנו נורא קרובים אליו. יכול להיות. אבל אני לא מרגיש שהתקרבתי לה' כאשר התפללתי אם זה לא שינה שום דבר בדרך שבה אני מתנהג בחיים עצמם. כדי לבדוק האם אני מחובר אליו, אני יכול להשוות את התפילה היומיומית שלי אל הדרך בה אני פונה אליו בעת צרה. זה די מזכיר את המשטרה. כשאני בעת צרה, אני ממש מדבר אל ה', חושב עליו וחי איתו. אבל ביום יום - זה לא בדיוק המצב.

הנה רק לפני כמה ימים היה לי קצת בלאגן כספי, ובדיוק גם איזה קטע לא ממש נחמד בעבודה ובקיצור הכל הולך בכיוון לא טוב. ואיך הגבתי? רע מאוד. הייתי צריך לפנות לה' ולהגיד לו: אתה מנהל את העולם, אני ינסה לעשות את מה שאני יכול, אבל את התוצאה אני משאיר לך. במקום זה כעסתי ונפגעתי ופחדתי ובקיצור כל הדברים שמראים שאני משוכנע שאני בכלל אלוקים, ולכן כאשר משהו לא הולך בדרך שלי - זה מוציא אותי מדעתי. אז כשאלוקים רואה שאני משחק אותה אלוקים, נראה לי שזה די משעשע אותו, והוא אומר: אוקיי, אין בעיה, אתה יכול להמשיך. והוא ככה בחצי חיוך רואה איך אני ממשיך להתנגש בקיר פעם אחרי פעם ועדיין לא מבין שאני נהג גרוע.

אני כאן ממש קצת זמן. אז במקום לחגוג, אבין שכנראה אין לי חיים.

מקווה שאפסיק במהרה לפתוח שירשורים כאלו.....

אני אמור לישון עכשיו

פשוט לא מרגיש טוב
לפחות הלילה הצלחתי גת לישון

מפגש שכולו התעוררות ותפילה כי כולנו רוצים להתחנתן השנה  

 

ב 18:00 מפגש על טהרת הנפרדות בנים לבד ובנות לבד

(לפרטים מדויקים על מיקום אפשר לפנות אליי או @לב טהור ) 

 

ב 20:00 יהיה מפגש מעורב לכל החשוכים שיכולים להישאר גם יותר מאוחר. 

 

יש תוכנית שווה ומפתיע לשני המפגשים

 

 

וגם נוכל לזכות להכיר את כל מי שאנחנו לא מכירים ולצרף שמות חדשים למיזם השידוכים שלנ"ו. 

חבר עבר לרמת גן, גר ליד מכללת רמת גן,רח אצל, והוא לא מצליח למצוא מניין לסליחות של חצות

אשמח לעזרה

אז מה? מה אכלתם? איך שברתם? איך התמודדתם? קפה שתיתם?

@Admin זה נחמד שאתה יודע אם מצפה לך שרשור תמים בן 40 תגובות או משהו מפלצתי בסגנון שרשורי @פוזמק מהוה

וגם שזה לא קופץ בעין. יותר נקי ונעים.

עד אחרי החגים.

כולל ווצאפ.

וכל פעם הם מוכיחים לי אחרת.
אנשים מדהימים עם אהבת ישראל אדירה!

כולם שרים בקדיש ושוכחים לענות אמן..!!!

מישיבת איילת השחר באילת?
או מכיר מישהו שלומד שם כרגע?
צריכה לברר משהו.
(ואין קשר ללנ"ו)