פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 968)

כי יש שם הכל..

אל תצפה שבגלל שזה נצח יהודה כולם באים מישיבות שחורות,
בתכלס יש שם את כל הסוגים...

ולגבי השירות רוב הזמן הם באזור איו"ש ככה שלא משעמם שם... 
 

א. קניין היקף וידע בסיסי - סדר לימוד בקצב מהיר של משנה / רמב''ם (לכל אחד מהם חיסרון ויתרון, אני הייתי מעדיף את הרמב''ם בגלל שהוא פחות מצריך התעכבויות על הבנת הפשט) + סדר לימוד גמרא בקיאות לפי היכולת. לענ''ד זה אמור להיות החלק העיקרי מבחינת הזמן.

ב. בניית שיטות לימוד - לימוד מפרשים על הסדר / מהלכים עיוניים (קובץ שיעורים או חידושי הגר''ח על הרמב''ם למשל), עם שימת דגש על הדרך בה הם שואלים שאלות ועונים תשובות, איזה חילוק הוא נכון וכו'. כשליש מהזמן.

(בנוסף הייתי משקיע בלימוד מחשבה ו/או מוסר אבל זו מסגרת שונה)

זה בגדול אבל זה כמובן מאוד תלוי ברמה של הבחורים.

בונוס: הייתי מוסיף שיעור שבועי קצר (או אפילו סדר לימוד עצמי קצר) על חכמי ישראל - היכרות עם סדר הדורות והתקופות השונות ועם דמויות המפתח של העברת התורה, אלו יכולים להיות שיעורים מאוד מעניינים וגם מאוד מעשירים ותורמים ללימוד.

בהצלחה!

כלומר תוך ומתוך לימוד המשנה והגמרא לומדים מושגי יסוד ועל החכמים והיחסים ביניהם, אפשר (ומומלץ) לעשות שיעורי רקע וללמוד ספרי קיצור סדר הדורות אבל עיקר הלימוד הוא מתוך המקורות עצמם - המימרות והמעשיות (זה נכון בעיקר לגבי התנאים והאמוראים, מתקופת הגאונים והלאה לא היה הרבה ממשק בין החכמים ולכן קשה ללמוד על היחסים ביניהם אבל זה מה שיש). קופצים למים ותוך כדי לומדים, אין קיצורי דרך.

שכחתי את לימוד התנ''ך - הייתי עושה גם סדר קצר בלימוד תנ''ך (וכמו בתושב''ע - גם בלימוד התנ''ך עיקר לימוד סדר הדורות היחסים והייחוסים הוא דרך הלימוד עצמו), בישיבה בה למדתי יש חבורת תנ''ך של לימוד היקפי עם חזרות חצי שעה לפני סדר בוקר - מומלץ מאוד.

זה מעשיר ואפילו הכרחי, אבל:

א. אני לא רואה את זה כידע בסיסי שהוא כתנאי לתחילת הלימוד, כלומר זה שחסר הידע הזה זה חסרון גדול אבל זו לא סיבה להתעכב בלימוד בשביל ללמוד את זה אלא במקביל ללימוד מאפס.

ב. גם עם כל ההקדמות עיקר הלימוד של הרקע הוא מתוך הלימוד של גופי התורה עצמם - מי שילמד את הקדמת הרמב''ם ללא רקע תורני אולי ידע רשימה של שמות אבל לא יבין בכלל על מי ועל מה מדובר. וגם לגבי כללי תושב''ע - הוא אולי ידע לחלק בין גזירות לתקנות ובינם לבין דברי קבלה ולבין דברים שנלמדים בי''ג מידות אבל בכלל אין לו מושג מה זה מה, את הדברים האלה לומדים 'תוך כדי הליכה'.

גבוהה בהרבה משל זה שלא. וגם עשר שנים בישיבה, עם מלא ראשונים בראש ואולי אפילו הבנה ישרה של הפשט לא מסייעות כשאין הבנה איך ולמה הגמרא נכתבה, מה היה סדר הדורות, העניינים הלשוניים, המציאות בזמנם, טבע הדברים שמתוארים בגמרא ועוד.

ממליץ לאנשים לעבוד על הדף עם התוספות של הרב עדין שליט"א, הוא עשה מה שאף אחד לא עשה וכנראה גם לא יעשה, כל המחקר מסביב לדף הוא מדהים

לא אם אוכלים או לא, אלא איפה הראש נמצא

ראיתי את זה מובא כמקביל לתענית בכמה מקומות, גם אם לא במקור (לא זוכר בע"פ)

בתפילה, הלכות, יר"ש , לימוד תורה

זה נכון שתמיד אנחנו ממשיכים ותמיד נשאר לאן להתקדם, אבל מצד שני צריך להשיג מטרות כלשהם, והמבחן הוא כמו ברעיון ה'נקודת הבחירה' של הרב דסלר - האם ההתמודדות שלך היום באותו נושא שעלה בראש השנה ויו"כ הקודמים - האם התקדמת בו? אם כן הרי שאתה בדרך הנכונה, וכמובן ממשיכים לשאוף ולהציג לעצמך מטרות חדשות, אבל אם השגת איזה דבר משמעותי במשך השנה החולפת - אז לפחות במצוות התשובה עשית מה שאתה יכול, עשית דבר חשוב ומשמעותי. (תחשוב זה כמו לכוון בתפילה, אדם בימינו כמעט לא יכול לכוון כל התפילה, אבל אם הוא כיוון חצי מהתפילה זה כבר דבר גדול)

יש שתי הבנות בלשונו: 

א. ההבנה הראשונה כמו שרמזת שה' יעיד שהוא לא יחזור לחטא, כלומר שמציאותית הוא לא יחזור אליו.

ב. ההבנה השנייה היא שהאדם יעיד על עצמו את יודע התעלומות (כמו 'מעיד אני עלי שמים וארץ') שהוא לא ישוב לחטא, כלומר שהוא גומר בדעתו לחלוטין ומוכן להתחייב על זה בערבות היחיד שיודע את תעלומות העתיד שהוא לא ישוב.

לענ''ד ההבנה השנייה יותר מתיישבת כי כל עניין אותה ההלכה הוא גמירות הדעת של התשובה. ההבנה הזו מאוד מתחברת לדברים של @ע מ.

הלוואי על כולנו.

סיכוי קטן שעדין הם בשוק ..

אתה יכול לתאר יותר פרטים עליהם? זה עם שרוכים ,סקוצ'?

צעירי ישראל: ימניים יותר, מסורתיים יותר ופחות מאמינים במוסדות המדינה | כיפה

מה זה יוצאים בשאלה? מי שהפך מחרד"ל לדתי לייט? מי שלא שומר שבת?

הגבולות היום יותר רכים.

למרות שצריך מאוד את הדיוק שהעלית כאן כי אנשים נוטים לערבב את המושגים האלה כל הזמן

לא מכיר מישהו שאין לו על מה לחזור בתשובה כדי להתקדם הלאה.

לא כלל מערכתית. אדם יכול לסיים לחזור בתשובה על עניין אחד, נניח לשון הרע, כשרות.

זאת לא בעיה וזה לא דבר בלתי אפשרי וברגע שהוא הפסיק לעשות את הנ"ל הוא כבר בעל תשובה על המצווה שמקיים.

גם לצדיק גמור עדיין יש מה לעשות תשובה, יש את המעשה המפורסם מרס"ג שלמד מבעל בית שאפילו על מצווה אפשר לחזור בתשובה, על זה שלא עשינו אותה בשלמות שראויה לפי המדרגה שלנו בהווה. אבל זאת כבר מדרגה שהיא בגדר חלום, בשבילי לפחות.

כלומר מי ש"עבר צד" מבחינה ארגונית או חברתית.

זה לא קשור רק לשמירת המצוות שלו בפועל.

"אנוסים" חרדים שמחללים שבת בשרותים או צעירים מתחזקים שלוקחים כיפה בכניסה לבית הכנסת בבסיס לא נכללים בקטגוריות האלה.

כי בסופו של דבר הרבה אנשים נתקעים בתהליך עשרות בשנים.

בהחלט הגדרה נכונה בעיניי

היא חזרה בתשובה.

זה איזשהו תהליך של ריפוי עצמי... שסופו ומהותו תשובה

אבל ניתן לחשוב עוד כמה דברים: ראשית, אמנם הגמרא אומרת (ב"ק ל.) 'שהאי מאן דבעי למיעבד חסידא לקייים מילי דנזיקין' אולם, צריך לשאול מצד מי לא קויימו פה מילי דנזיקין והאם יש פה נזק.

בנוסף יש לשאול האם זה בכלל דיני גנב וגזלן נחשבים כחלק מתשלומי נזיקין (בפשטות מחידושים המיוחסים לריטב"א בגיטין מט: וברן על אתר וכן ברא"ש בבא מציעא כו: בתוספותיו וכן בשטמ"ק בשם הרא"ש ב"ק קד: וגם מהרא"ש בתוספותיו גיטין מג: משמע שהמחייב של גזלן הוא חובת השבה ולא מחידוש של התורה כפי שחיובי נזיקין) אמנם, ר' חיים חולק על גישה זו ואם כך וודאי גם הרמב"ם בעקבותיו ובפשטות גם רבנו יונתן בשטמ"ק (ברור לי שיש קפיצה היסטורית ואעפ"כ) רואים בגזלן חלק מעולם הנזיקין.

בכל מקרה, ישנה קפיצה בין האי דבעי למעבד חסידא שמשמע בפשטות שקיום דיני נזיקין הינו חיוב של בין אדם לחברו ולא כלפי שמיא לבין הסיפא שמדבר על מעילה בקדשים שזה כלפי שמיא. 

בלי קשר זה סיפור חסידי שככל הנראה לא היה ולא עתיד להיות, ודומה שאכלתי על ידי הראש יותר מחלותיו של אותו הגבאי.

חיילך לאורייתא. פלפלתה חריפתא פלפלתה.