בשעת הדמדומים שבין ראש השנה לשבת נזכרתי במעשה על אותו יהודי בצפת ו12 חלותיו, מעשה שהעלה בי הרהורים שלמען האמת לא לגמרי קשורים למעשה עצמו אבל בכל זאת רציתי לשתף אותם:
[המעשה בקצרה (מהזיכרון ללא התחייבות לדיוק בפרטים): היה היה יהודי פשוט מאנוסי ספרד שעלה לצפת. שבת אחת שמע בדרשת שבת בביה''כ על עבודת לחם הפנים, התלהב היהודי והחליט להביא לה' לחם. ביום שישי ביקש מאשתו להכין 12 חלות, הלך ושם אותן בארון הקודש בתפילה שה' ירצה את הקרבן שלו ויאכל את החלות וחזר לביתו.
שמש בית הכנסת היה עני מרוד, המצב היה שבאותו יום שישי אפילו לא הצליח להשיג אוכל לשבת. בצר לו נכנס השמש לבית הכנסת להתפלל לה' לישועה, מתוך בכי ותפילה פתח את ארון הקודש והנה נס - בתוכו שוכנות 12 חלות טריות וריחניות. לקח השמש את החלות, הלך לשוק מכר את חלקן וקנה בהן שאר צרכי שבת.
כך קרה גם בשבוע הבא ובשבוע שאחריו ובמשך כמה שבועות. עד שביום שישי אחד ישב הרב ולמד בפינת בית הכנסת, הבחין בדממה ביהודי הנכנס ומניח את החלות בארון הקודש בתפילה שה' יאכל אותן ולאחר מכן בשמש מגיע לאסוף אותן תוך הודיה לה' על הנס הנפלא שעשה עמו גם השבוע.
במוצאי השבת קרא הרב ליהודי ולשמש, סיפר להם מאיפה באמת הגיעו החלות לארון ואיך הן נעלמו ממנו והורה להם להמשיך עם הסידור המבורך הזה ביניהם ללא התיווך של ארון הקודש]
על הסיפור הזה יכולות להיות לאנשים שונים כמה הסתכלויות שונות ואפילו הפוכות לגמרי, ניקח את אנשי הקיצון:
החסידי יגיד: "געוואל, איזה יהודי קדוש! אין מדרגה גבוה יותר משל יהודי פשוט, 'רחמנא ליבא בעי'. ממש געוואלד''.
השכלתן יאמר: ''אבוי! היהודי הזה חושב שה' אוכל לחם? זו הגשמה לשמה! היהודי הזה כופר גמור והרי הוא כגוי לכל דבריו ויותר גרוע - מורידין ואין מעלין. הרב היה צריך להוכיח אותו ולהשיב אותו בתשובה".
הלמדן יאמר: "כלל לא חשוב מה הוא מרגיש או חושב, רבותינו אמרו "לא עם הארץ חסיד" ו"הרוצה להיות חסיד - יקיים הלכות נזיקין" - כל השאלה היא אם יש כאן חלויס [=חלות] של הקדש (סטיגידיש 
) או הפקר והאם השמש נחשב מועל בקדשים וחייב חומש או זוכה מההפקר, או שמא יש כאן בכלל הפקר בטעות וכמאן דלא הפקיר והשמש חייב להחזיר את החלות לאותו יהודי".
והמתנגד יגיד: "הדיון לא מתחיל - זה סיפור חסידי, רוב הסיכויים שהמעשה כלל לא היה ולא נברא".
והאמת? האמת היא שיש אמת בכל אחת מההסתכלויות, וכל כך טוב שיש בעם שלנו גם את אלה וגם את אלה וגם את אלה (טוב נו, וגם את אלה 
) ושכל עבודות ה' השונות האלו ביחד, עם כל ההסתכלויות השונות, מרכיבות ביחד (מטאפורית... 
) כיסא וכתר מלוכה נפלאים.
שנזכה לראות מעלות חברינו ולא חסרונם.
(כל הכבוד למי שצלח עד לפה! 
, קבל/י כוכב... 
)
יפה, למרות שעם השכלתן אני לא מסכים בכלל 
