"להיות חלק מהסניף זה....."
תביאו פאנצ'ים טובים סומך עליכם!
תודה רבה מראש!
לדוגמא- מגנט (מה לרשום בו? לשים בו תמונה? איזה?)
תודה רבה!
חנה סיירים, הוא בטח מבין כמוני את העוצמה שהייתה שם, את תחושת האחדות, השליחות.
כמה התגאיתי בכך שהרב שמואל אליהו מצא לנכון להקדיש מזמנו כדי לבוא לברך ולהעצים אותנו, חניכי בני עקיבא ופעיליה לעתיד.
הרגשתי שיש לנו גב, דמות רבנית מקובלת שתומכת בנו ומבינה אותנו. שמאמינה בנו.
ואז מצאתי את הקישורים האלה:
מחנה בני עקיבא - מותר או אסור? | שאל את הרב
מחנה קיץ של בנ"ע - מותר או אסור | שאל את הרב
שימו לב- הקישורים משנת ה'תשס"ב.
האם יכול להיות שדעתו של הרב השתנתה, או שהוא הגיע לחזק למרות שאינו תומך במחנה בכלל?
דעתו של רב יכולה להשתנות, ובמקרה הנ"ל, זכינו וניתן לשאול את הרב ישירות.
לא נראה לי יעיל שננסה לתת פרשנות כשאפשר לגשת למקור.
בנוסף, צריך לקחת בחשבון שאולי גם המחנה עצמו השתנה בשבע עשרה השנים האחרונות.....
מישהו מכיר סרט טוב שאפשר להראות לחניכים קטנים?
אני רוצה לעשות להם סרט ולהוציא אחד אחד לשיחות אישיות..
בחזית הכיתה וכאלה.
חינוכי יותר:
בחזית הכיתה
כוכבים על פני האדמה
המופע של טרומן
הנחשול
ינטל
מישהו לרוץ איתו
פלא
(לא את כולם ראיתי אז הייתי ממליצה לבדוק אותם קודם)
אתה יכול לשים גם סתם סרט של דיסני.
עוד אוכל. דאורדודנט. כסף למקרי חירום. גרביים להחלפה. גיבוי לגרביים להחלפה (היי, אני מדברת פה מניסיון). עוד הרבה אוכל. זהו.
עכשיו עוד טיפ-טיפה אוכל... וזהו באמת.
יש כמויות של אוכל במטבח. נזרקים שם מידי יום טונות של דברים. אם רעבים - אפשר בכל שעה ללכת אליהם ולבקש משהו....
שוקולד השחר ותרכיז פטל (בשביל החניכים) - ללא ספק משדרג את המחנה בכמה רמות
באמצע מסלול...
וגם בערך פי שתיים מים בשביל נטילת ידיים וחניכים שלא הביאו
יש לי תקציב בסביבות 10 שקלים לכל אחד...
משהו סמלי ונחמד.
המדריך האידיאלי:
מדריך אידיאלי, הוא מדריך שלא חושב שהוא אידיאלי.
הוא נמצא בתהליך האין סופי של לימוד וחיפוש, חשבון נפש והתקדמות.
יש לו יעדים חינוכיים לטווח ארוך, אך הוא בוחן אותם כל יום מחדש לאור ההווה.
המדריך האידיאלי מכיר בכך שהיעד החינוכי הראשון שלו, זה הוא בעצמו.
עליו להיות דוגמא אישית לא רק בפעולה, אלא גם בבית.
לא רק בעת שיחה עם חניכיו אלא גם כשהוא עם החבר'ה שלו.
המדריך שואף להוביל את שבטו כקבוצה, אך גם מטפח קשר אישי עם כל חניך.
מדריך אידיאלי הוא זה ששומר על גבולות. מתי צריך להיות רציני, ומתי צריך (וכדאי) להשתולל.
מתי (צריך) להיות מנהיג הקורא לשבטו "אחרי",
ומתי להתבונן מן הצד ולאפשר לשבט לברור את דרכו שלו.
מדריך אידיאלי הוא מנהיג מלידה שאינו מסתפק בכישורים איתם נולד,
אלא נעזר בהם להמשיך ולעלות מעלה מעלה עד בלי די...
קומונרית שחשוב לה להשפיע, שמלהיבה את הסניף, יש לה רעיונות גדולים והיא מיישמת אותם, חשוב גם שתדע לשמור על קשר אישי עם הצוות, החניכים וההורים (אם זה סניף קטן).
שתכניס לסניף ערכים ובנ"ע אבל גם צחוקים וכיף.
שתחזיק את המדריכים קצר, כל שבוע פעולת אמצ"ש ופעולת שבת, בלי חיפופים והברזות, חולצתנועה, שיחות לחנניכים שלא הגיעו וכו. ישבצי"ם קבועים.
המחנה לא נודד לכולם, רק לחלק מהמחוזות. כי אין מספיק שבועות בחופש כדי לאכלס את כל המחנות בעין זיתים.
זה לא ממש קשה, הבאסה היחידה היא שכל בוקר צריך לפרק אוהלים ולארוז את התיק מחדש...
בזמן המסלול התיק הגדול במשאיות, ובערב יביאו לך אותו ליער שישנים בו, ככה שאתה לא צריך להיסחב עם התיק הגדול לכל היום.
יש ברזים בכל מחנה, גם שירותים (כימיים), מקלחות בד"כ יש אבל אני לא בטוחה שכל ערב.
כמו שאולי שמתם לב, אני מאוד מאוד אוהבת את מחנה סיירים. אבל לאחרונה טיפה ערערו את הדעה שלי בנושא הזה...
שאלה ששאלו אותי: איך יכול להיות שבנ"ע, שמתיימרת להיות תנועה תורנית, מוציאה מחנה בשבת, שדי בטוח שיכלול חילולי שבת, מפני שגם אם נוציא מהמשוואה את החבר'ה שלא שומרים שבת, כאשר אנו מוציאים אנשים מהסביבה הטבעית שלהם, לא תמיד הם מכירים את כל ההלכות החדשות- עירוב, בישול בשטח, אבנים ומקלות שהם מוקצה...
איך בנ"ע יכולה לקחת אחריות על הדבר הזה?
דבר שני, האם זה מכבד את השבת, להיות במחנה מסריחים, מלוכלכים ומלאים עפר, בבגדים של מחנה? אמנם האווירה בשמים (או לפחות אמורה להיות), אבל הנראות... גם היא חשובה!!
אני אשמח לתשובות מכולם, בדגש על חבר'ה \ רכזים \ צוות יער \ רלשיו"ת \ מדריכים שכבר היו במחנה, או שהיו בהכנה.
תודה.
כל יציאה מהמסגרת הרגילה זאת הזדמנות.
בסופו של דבר - יש עירוב במחנה, הבישול נעשה לפני שבת, ולומדים כהכנה לשבת את ההלכות על זה שהדברים הם מוקצה.
דווקא היציאה הזאת היא הזדמנות לפגוש את עצמך ואת האחר בצורה יותר פנימית.
לגבי הנראות, הרי יש מקלחות, ולובשים בגדי שבת.
איך נראה לך שמרו שבת לפני 2000 שנה?
איך שמרו שבת לפני 2000 שנה. אנחנו לא מכירים את ההלכות והמצבים הספציפיים האלה.
להלכות לפני אלפיים שנה - התכוונתי ללכלוך ולהיות מלאי עפר....
"כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו"
זה כמו שפעם- "של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא". והיום, להיכנס לבית כנסת בלי נעליים נחשב זלזול.
פעם לא היה נורא כ"כ להיות פחות נקיים בשבת. היום המנטליות שונה, וזה לא מכבד את השבת.
לשבת אנחנו מגיעים נקיים ומסודרים, גם אז וגם היום.
האמירה היתה על מקום שבו אין כבישים מסודרים, וממילא מתמלאים באבק ובעפר - ובסופו של דבר זה היה המצב עד המצאת הרכב....
בזמנו צוות בימ"ד עבר בין כל העדות ולימדו אותנו הלכות שבת בשטח.
בסופו של דבר, האחריות החינוכית היא של המדריך, כי זה הדבר המוכר והישיר שהחניך מקבל. זאת הזדמנות לחוויה של לימוד, ולא דומה המצב בסניף אחד למצב בסניף אחר. את כמדריכה יכולה להשפיע על החניכות שלך - כן, גם בשטח אנחנו מתפללים. ונוטלים ידיים. ומברכים ברכת המזון. ואומרים תפילת הדרך. וגומלים חסדים. וכן על זה הדרך..
תודה על התשובה, אני ממש מקווה שגם השנה בנ"ע ימצאו פתרון שיגרום לכך שלא יהיה חילול שבת המוני באחריותם.
אני רוצה להכין מחברת הדרכה עם שני חלקים:
חלק אחד עם רעיונות לפעולות, והחלק השני עם מטרות ופרויקטים שאני רוצה לקדם.
אני זקוקה לכמה שיותר רעיונות של מטרות...
בינתיים יש לי:
לחנך דור נאמן ומסור לעמו תורתו וארצו
קידום והתעסקות בנושא של ביהמ"ק
קירוב החניכים לתנועת בנ"ע
גיבוש הבנים בשבט
היכרות והתעסקות בדמותם של מקימי התנועה- הרב נריה, יחיאל אליאש, הרב קוק
התעסקות ודיונים בנושאים שהם על סדר היום במדינה שלנו
קידום חשיבה של השפעה - בהמשך למטרה הקודמת. כיצד אנו יכולים להשפיע בתור אדם, שבט, סניף, תנועה. להפיץ את האור הגדול.
היכרות עם שירי התנועה
(נכנסת לשבט נבטים, מאוד מאוד בוגרים לגילם, כן אפשר לנהל איתם דיונים וכאלה...)
לפני הכל את צריכה לבדוק עם עצמך טוב טוב אם את באמת רוצה להיות מדריכה אם כן אז תגישי ערעור ואל תוותרי על זה כי יכול להיות שלא ראו המון צדדים בך וכמו שאומרים השיבוץ שלך נפל בין הכיסאות.
נכון יש המון צדדים לזה שלא נכנסת יש את הצד של האמונה ולקבל את המצב כי זה מה שאמור לקרות אבל מצד שני יש את הצד שלהלחם על המקום שלך והרצון שלך להיכנס להדרכה .מקווה שעזרתי ,המון בהצלחה!
כשאתה ממש רוצה משהו, ולא מקבל אותו.
אין ספק שחווית ההדרכה בונה בך דברים, ונותנת לך הזדמנויות שלא מקבלים במקומות אחרים.
אבל יחד עם זה, כמו בכל דבר, מגיע גם סל של חובות - האם את רוצה לקחת את זה על עצמך?
לא נראה לי שיש לך או למדריכה שלך או לרכז דרך לדעת אם תהיי מדריכה טובה או לא. אם את מחפשת תשובה לשאלה הזאת, נסי לפנות לאנשים שמכירים אותך, כמו מחנכת, יועצת ועוד. תוודאי שהם אומרים לך את האמת (נגיד שהם חושבים שאת לא מתאימה, מה הם יגידו? תני להם את האפשרות להיות ישירים איתך).
גם אם את מתאימה להדרכה, אולי נוסף להדרכה את מתאימה לדברים נוספים? כלומר, זה נראה שאת רואה את ההדרכה כפסגת כל השאיפות, אבל אולי יש עוד דברים? עוד מקומות בהם אפשר לגדול ולצמוח ולהשפיע על אחרים?
ואם חשוב דווקא הדרכה - אולי אפשר בסניף חוץ? או במסגרת שהיא לא תנועת נוער?
גם בתוך התנועה, מעבר לסניף עצמו, יש דברים רבים וטובים שאפשר לעשות.
אסביר: כל המדריכים שהיו לי ובאמת השפיעו עלי, היו מדריכים שבאו עם מטרה מסוימת. בשבט שלי אני רואה הרבה בנות שהן חכמות ויפות וצדיקות אבל אין להן באמת מטרה. העיקר להדריך בשביל הקו"ח. בשביל הוואסח.
דוגמה למטרות- לחנך דור נאמן ומסור לעמו תורתו וארצו, לקרב את החניכים לנושא של ביהמ"ק, ללמד את החניכים על אישים מסוימים, שהנכיח את התנועה בישוב\עיר שלך, לקרב רחוקים...
אם יש לך סיבה להדריך, את תהיי מדריכה טובה. זהו זה.
הכריזה ויכולת הניסוח באים אח"כ.
להדריך זה קשה. החניכים מפריעים, לא יושבים בשקט לרגע, זו חתיכת משימה. לא מספיק שיש לך מטרה ואידיאלים, צריך שתהיי אסרטיבית וכריזמטית וזה הדבר מהשלושה הכי חשובים. אם את חושבת שאת יודעת להשקיט אותם כמו שצריך, יש לך משהו חשוב להעביר להם שהם יקבלו ממנו המון ואת לא רוצה לעשות את זה "כי ככה כולם עושים" כדאי לך לערער, אבל איך תרגישי אם בגלל זה החברה הכי טובה שלך תצא?...
תבדקי עם עצמך עד כמה את באמת יכולה להשקיע בזה ביחס למה שתוכלי לתרום בצוות נחשון, שהם האנשים האחראים שפועלים מאחורי הקלעים ותורמים כמו הרבה מאוד מדריכים.