פורום בני עקיבא (עמוד 117)

בס"ד

התחלתי לגבש פעולה על הנושא וקצת נתקעתי...מישהו יכול לעזור לי ?

תודה רבה!!!

אני מדריכה, והשנה בע"ה ה' לחניכות שלי יהיה בת מצוה.

יש למישי רעוינות למתנה יפה להביא?

תודה

למשל לי עשו ערכה כזאת עם כל מיני דברים ועל ההערכה רשמצו את השם שלי ורשמו עזרה ראשונה:

פסק זמן

עט

עיפרון

מחק

דבק

מספרים

פעולה למקרה ששכחת

רובה לחניכה סוררת

טרופית אם חניכות מוציאות לך את המיץ

מהדק יכות

רעיונות? קטעים? מישו? 

אשמח ממש!  

מכתב שכתב נוער מיישוב דתי:

"הדברים שאנו עומדים לכתוב כאן אינם גרועים ביותר, יש בעולם דברים גרועים הרבה יותר. אנו כותבים את הדברים, ללא תקווה, למרות שאנחנו בטוחים שפה קבור הכלב. רצינו למסור לכם תושבי היישוב, חדשים כותיקים, זוגות צעירים כמבוגרים, כי מאסנו בדרך החינוך שלכם. דיברתם איתנו על סיסמאות נדושות, על דברים שאינם קשורים למציאות, דרשתם מאיתנו מה שלא דרשתם מעצמכם, חנקתם אותנו בכל מיני גדרים וסייגים ולא טרחתם להסביר לנו את משמעותם, ניסיתם לאלץ אותנו- במקום לחנך אותנו לאור חיים מסוים מבלי לתת לנו אפשרות לביטוי עצמי שלנו. כשאחד מאיתנו קצת חרג מהמוסכמות מיהרתם להוציא לאור את שבט פיכם בלי חסך, ולא חשבתם על הנזק שיכול להיגרם.

שכחתם שגם אנחנו בני אדם עם רגשות, הסתכלתם עלינו כל הזמן בעין ביקורתית, מגבוה, אין לכם מושג כמה הרחקתם אותנו מעליכם באותה עת. חנקתם אותנו בשיעורים תורניים, ניסיתם להראות לנו שלימוד תורה זה הדבר החשוב ביותר בחיים, אך באותו זמן הלכתם והשקעתם את מירב זמנכם ומשאביכם בקריירה מקצועית, בכסף, הרי על זה אתם מדברים גם בזמן התפילה לא?! כנראה צריך להזכיר לכם שבורא עולם ברא כל אדם עם צרכים ותכונות משלו, חשבנו שזה ברור לכם! נכון! היו לנו צרכים שונים במקצת מאחרים, אז מה? אז בגלל זה אנחנו נוער סוג ב'?! הלכתם והשקעתם בנוער סוג א', אלה שתמיד הלכו וילכו בתלם, אלה שבעצם ממשיכים את דרככם, אלה שאף פעם לא מרדו, ואלה, שלצערנו, היום גם מסתכלים עלינו כנוער סוג ב' (בזכותכם). שלחתם אותנו למוסדות חינוך שלא התאימו לנו. נחנקנו שם! כפו עלינו דברים שלא הבנו. דיברו איתנו על דברים שהם גבוהים מאיתנו. איך חשבתם שנחזור משם? עם יראת שמיים שנוזלת מהאוזניים?! הרי שם למדנו לעשן, לקלל, לשנוא, לזלזל, למרוד בכל דבר. חיפשנו קצת יחס אישי, מישהו שידבר איתנו בגובה העינים. שאלנו שאלות ולא קיבלנו תשובות, "אדם מאמין אינו שואל שאלות" אמרו לנו. פתאום הסתכלו עלינו אחרת, היו שהיו נבוכים, היו שצחקו וזילזלו, היו שעברו ולא ענו והשאירו אותנו שואלים.

ואז התחלנו לברוח.

ברחנו ובדרך איבדנו כמה דברים. איבדנו את התקווה בדרך. איבדנו שמות ומשמעויות של דברים. איבדנו אנשים קרובים שהפנו לנו עורף. איבדנו את הרצונות הטובים שלנו. ואח"כ איבדנו את עצמנו... הכל התערבב לנו, הטוב ברע, היום בלילה, הלבן בשחור. ואז התחלנו לעשות הכל להפך, דווקא להכעיס. ברחנו החוצה, הסתובבנו בחוסר מעש. ברחנו אל הסיגריה, אל הבדיחות והצחוקים, מה כבר ביקשנו? קצת חום ואהבה?! לאן נעלמתם לנו, אתם, בני נוער שהולכים בתלם, אלה שלא חרגו מהמסלול? הרי כל השנים גדלנו יחד. את כל השטויות עשינו יחד, מה קרה פתאום? אנחנו לא מספיק טובים בשבילכם? אולי אם הייתם "יורדים לעם" הייתם משפיעים גם עלינו? במקום זה הצטמצמתם לכם בד' אמות של הלכה, לא רואים לא שומעים, איפה האחריות החברתית אחד כלפי השני? בין אדם לחברו זו לא המצאה שלנו, אלא של התורה שאתם כל כך דבקים בה. את מי דרשו מכם לקרב, את החילונים?! את החרדים?! לא! את החבר'ה שגדלו איתכם כל השנים, ואולי חלקם הם גם במקרה אחים שלכם. כשנעזוב את המקום הזה, וזו רק שאלה של זמן, ילך כל אחד מאיתנו לחפש את מקומו המתאים. אין לנו מה לעשות כאן! אותנו כבר מאוחר מדי בשביל לשנות, הפסקנו כבר מזמן להקשיב לכם, הדיבורים שלכם רק מגדילים את המרחק בינינו. את הדברים אנחנו אומרים, אולי למען הילדים. אלה שבעוד 5-10 שנים יהיו כמונו. אלה שמסתכלים עליכם ועלינו ורואים הכל ואל תשלו את עצמכם שהם לא רואים ולא מבינים, גם עלינו אמרו זאת. הסתכלתם עלינו ואמרתם לעצמכם- "הילד שלי לא יהיה כזה", "לי זה לא יקרה". כן! גם עלינו אמרו את זה. אז כדאי להתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי גם כלפי הילדים. מותר גם לכם לערוך חשבון נפש קטן באשר לדרככם החינוכית ולדרך בה ניסיתם להעביר אותה לנו. וזו לא תהיה בושה- אם תגיעו למסקנה שגם אתם טעיתם.

מאיתנו נוער סוג ב', חבר'ה שפעם היו קרובים אליכם, והיום מאוד רחוקים. חבר'ה שחיפשו מענה לשאלות ולא קיבלו. חבר'ה שציפו ליחס שווה ולא זכו לו.

חבר'ה שפעם היה אכפת להם והיום כבר לא.

ובקיצור "סתם" חבר'ה."

?

התגובה לזה....

מכירים את זה?

יש מן תפילה למדריך,שיגיד לפני כל פעולה..

מכירים את זה?

מישו יכול להביא לי את זה אולי? 

ממש אשמח! 

תודה

רעיונות..

מה אתם עושות בתקופה הזאת..איך אתם עושות אתזה?

אשמח שתשפכו..

יומקסים=]

מלא מדריכים עושים שאלוני הדרכה לחניכים לפני שהם נכנסים..אז איזה שאלות שאלו בשאלון?

ואיך הודיעו לכם מי נכנס?בשיחות אישיות..?

מה נשמע?

אנחנו צריכים לקשט את החדר צוות..

הרעיון כרגע שיש לי זה להכין כל מיני פתגמים על מנהיגות והדרכה ולתלות על הקיר

אבל חוצמזה בא לי עוד כמה דברים..

הדרישות הם-

שיהיה יפה

שיהיה יעיל ושימושי

שלא  יהיה קשה להכנה..

התנאים הם:

חדר גדול

יש תקציב טוב ב"ה

יש ווים מהתקרה שאפשר גם להשתמש

אם יש למישהו רעיונות- ממש אשמח!! תודה רבה חברים =) ה' עמכם

אוו, סופסוף עצר, אנשים טובים יש בעולם.
אני עולה על הטרמפ, מתיישב. נוסעים רגוע, בטוב.
פתאום, הנהג זורק אלי שאלה ש...
- נו, אז מתי אתה מתחיל לשמור עלינו?
- אני?! אני עונה, התחלתי כבר מגיל 6.
- נו באמת, אני רציני.
- כן נו, רציני.

 

(התמונה מויקי' של המשתמש merlin)


אחד הזמנים הטובים ביותר לפתח מחשבות, זה בטרמפים.
ועוד עם הנהג? וואלה, הכי טוב שבעולם. סתם שתדעו.
אז, באותו הטרמפ התחדד אצלי יסוד ענק בחיים.
הוא היה המום, חשב שאני ציני, אבל בשביל זה הקב"ה ברא מילים,
שנוציא עוד כמה מהם, נסביר ונשים לב לפרטים הקטנים.
- מה הכוונה מגיל 6...?! הוא הרים גמה.
- אהה, אז ככה. אצלי, יש רק ערך אחד בחיים. שמו - רצון ה'.
משם, כל שאר הערכים נגזרים - אהבה ,חסד, גבורה, שנאה, נתינה, ו...
גם, המושג החשוב הזה שנקרא "צבא", הוא נגזרת של רצון ה'. 
ממילא, אם התורה אומרת שגם לימוד תורה שומר על עם ישראל, 
פשוט לי מאוד שכמו שהחייל שמזיע עם המדים שומר עלינו, כך גם הילד הקטן 
שלומד תורה שומר עלינו, ו - כך גם בחורי הישיבה שלומדים, שומרים עלינו.
פחות או יותר? זה לא כ"כ משנה, כי לכל אחד יש תפקיד מיוחד בחיים,
אבל מה שבטוח, שפחות - הם ודאי לא. "תורה מגינה ומצילה", אומרים חז"ל.

- אז מה עם צבא? אתה לא מתכנן להתגייס?
- למה לא? מה שה' רוצה, אני רוצה. לא כולם (כולל כל כולם...) צריכים להתגייס בגיל 18, 
כי רצון ה' הוא שכל אדם יעשה עם עצמו חשבון נפש, לדעת מה ה' רוצה ממנו.
- אז יכול להיות מצב שאנשים "משתמטים" בשם רצון ה'...?
- "משתמטים" לא, אבל בהחלט יכול להיות אנשים שלא יתגייסו אף פעם.
אדם שבאמת יצא ממנו גדול הדור הבא, הוא לא פחות ממפקד סיירת מטכ"ל.
וכמו שהמפקדים לא "נושאים בעול" בתחומים מסויימים כי אנחנו צריכים אותם
שיהיו מרוכזים רק בבטחון שלנו, כך גם ישנם אנשים שלא יתגייסו אף פעם, כי הם מקדישים
ומוכנים ב-א-מ-ת לחיות את כל חייהם באוהלה של תורה בעמל רציני, תמידי, למען "כלל ישראל".
אווו, זו המילה. ל-מ-ע-ן כלל ישראל. מי שלומד תורה רק בשביל עצמו, הוא אין לו זכות
לטעון "תורידו ממני עול צבא", למה מה קרה?! אבל מי שלומד כמו שה' רוצה -
למען כלל ישראל - שבעז"ה התורה שלו תחדור לכל עם ישראל, בהחלט יכול להיות שלא יתגייס.

====

בשלב הזה כבר הייתי צריך לרדת. 
אבל היה נראה על פניו שהוא קבל תשובה מספקת, לפחות למחשבה. 
פתאום שמגדירים את הדברים, הכל נהיה יותר ברור.
בדיוק כמו המקרה הזה קרה לי גם עם קרובת משפחה שהתלוננה, מדוע, למה, איך,
מי, איפה קבע שבחורי ישיבה צריכים לשרת פחות, לא בכלל וכו' וכו'.
בלי להסתבך, מגדירים - לנו יש ערך אחד בחיים - בלי להתבייש, שהוא - רצון ה'.
כל הערכים בעולם, בזמן שלא נובעים מרצון ה', הם כלום בפני עצמם. לא בשבילנו.
אם מישהו רוצה לחבק מישהי ברחוב כי היא עצובה - זה חסד,
אבל לא בשבילנו. זה לא רצון ה', זה נגד ההלכה = לא בשבילנו.
אם בחורה רוצה לצאת להפגנה ולהלחם שם עם השוטרים - בגלל הערך...
"ארץ ישראל הקדושה", אז חד משמעית - זה לא בשבילנו. (כי צניעות, יותר חשובה במקרה הזה)
בשבילנו, ארץ ישראל זה לא ערך שעומד בפני עצמו. גם לא חסד, גם לא גבורה,
גם לא כולם. כ---ל הערכים בעולם, יש להם זכות קיום, רק אם הם נובעים מהערך
היחיד באמת בעולם - רצון ה'. אדם חולה שחייב על פי פסיקת הרב לאכול ביום כיפור -

"ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך".
חסד בפני עצמו - אצלנו הוא לא ערך. אלא רק אם זה גם עם "הצנע לכת", צניעות,
אז, באמת יש את רצון ה' - "עם אלהיך", אז אנחנו עם הקב"ה. 





אשמח מאוד אם תוכלו אפילו לכתוב נקודה בתגובה, בכדי שהשרשור
יעלה למעלה ועוד חבר'ה יוכלו לקרוא ולהכניס את הדברים בעז"ה לתוך הלב.



















 

אם מישהו יודע על סניף שצריך מדריכה באזור השומרון והשרון אשמח שיגיד לי תודה.

בשורות טובות לכול עמ"י!

אוי לא, שכחתי להתפלל מנחה.

"מודים אנחנו לך"...





טוב, נו, נעשה חזרה בקול. הגבאי מסכים? מסכים.
עוד דקות בודדות שקיעה, אז אני מתחיל מהר, "ברוך אתה ה'"...

בס"ד

אני זקוקה לפעילויות גיבוש לשלושה בנים בגילאי ב'-ג', משהו כייפי, שירכז אותם יחד.. פחות בסגנון של כדורגל..
עדיפות למשהו שאפשר בתוך בית, אבל כיוון שהמשימה הזאת^ קשה גם משחקים מחוץ לבית יכולים להיות רלוונטיים.

הלוואי שתעזרו לי..

תודה!

משו כמו "בעוז קדימה בני עקיבא" אבל שיהיה גם קפיצי.. תודה!!

רעיונות לשאלות שאפשר לעשות במשחק הימורים בפעולה [משחק שכל בת צריכה לענות על השאלות ואז המדריכה אומרת איזו תשובה והחניכים מהמרים מי זה עם כמות מסטיקים שהם בוחרים,ומחלקים איכשהוא בסוף את המסטיקים שהימרו עליהם - גם את צורת החלוקה אני לא זוכרת..מישו יודע?].

תודה!

אז כן, כמו כולם גם אני מתלבטת אם להדריך חוץ..

אני אסביר רגע למה אני מעדיפה חוץ-

יש לי אחלה סניף, אבל בטוח שלא כל מי שרוצה מהשבט שלי יכנסו להדרכה!!

כי ב"ה אנחנו שבט גדול ויש הרבה בנות טובות.

יש סיכוי דווקא שאני אכנס, אבל בכל זאת..

עכשיו חוצמיזה, גם בא לי לצאת החוצה ולא כל הזמן לעשות הכל עם אותם אנשים שאני איתם כבר 15 שנה..

וגם לאחרונה יש כמה בעיות בשבט, שעלולות להיגרר גם בתור צוות הדרכה.

והסיבה הכי חשובה- 

מצחיק אותי שתמיד הטובים נכנסים בסניף שלהם, ואלה שפחות מתאימים הולכים להדריך בחוץ כי אין להם ברירה.

וזה צריך להיות הפוך- מי שמרגיש שהוא יכול לתרום ומסוגל לחוץ- חשוב שיילך להדרכת חוץ!!

לגבי ההתלבטות שלי-

הסניף שאני בעז"ה הולכת לבדוק בו הוא סניף שצריכים בו מדריכים וגם נח לי ללכת אליו 

(אני מכירה מדריכה משם , ובעז"ה בת דודה שלי בעיר הזאת בשירות שנה הבאה..)
ואין לי כ"כ בעיה להגיע אליו.

אבל זה אומר לנסוע פעם בשבוע לפעולה (מה שבעיקרון אין לי בעיה, אבל זה יכול ליפול על שבועות עמוסים!)

ופעם בשבועיים שבת (שזה יכול לצאת ברצף עם שבתות אולפנה..)

אז אני אשמח לשמוע ממי שמדריך בחוץ מה דעתו וכו'...

תודה רבה !!! =] ושכוייח לכל המדריכים שעושים עבודת קודש... (:

בס"ד.

אני צריכה בבקשה כמה שיותר משימות הזוייות,אתגריות.

תודה..

אם יש למשו אני אשמח.

תודה!!