לניצנים, ב''ה. זה אומר שאני אהיה בכל הברמצוות...
לניצנים, ב''ה. זה אומר שאני אהיה בכל הברמצוות...
שיראל:)בהצלחה !
שיראל-
)
הבאתי לכם את הגירסא האמיתית כדי שלא יהיו שיבושים (ח"ו) במחנות הבאים... (ותודה לאמא שלי על העזרה בשיחזור)
זה הולך ככה:
פלי
פלי פליי
פלי פליי פלו
ויסטה
קומה-למא קומה-למא, קומה-למא ויסטה
או נונה נונה דה ויסטה
איני מיני אפסלני או ווה לה ווה למיני
אפסליני סלמיני או ווה לה ווה
ביפ בידלי אוט אנד דוט אנד בובוטן בטידן דטן וואטן נאטן שש!
(וכמובן שהחברה חוזרים על כל שורה)
יו !
באלך להקליט את זה אישהו ולהעלות לנו את הגירסה ? או לפחות לנקד ? ![]()
היא נשמעת גאונית !
הגירסה שלנו מסתכמת בזאת -
"ויסטפ , ויסטפ
פמה למה קומה למה קומה למה ויסטפ
או נו נו נו נו דה ויסטפ
ויסטפ ויסטפ
איני מיני דיסי ליני או אה אה בליני
אצ'י קצ'י קומרצ'י אה או או
איש ביבלי אובו ביבלי פובו פדי
אנד אה אנד אה אנד ששש ... "
בסיעתא דשמייא!
[זוכרים שפעם היתה פרסומת כזו -
שראו ילדה קטנה שואלת - 'מה בא לי עכשיו?!
_______ זה מה שבא לי עכשיו!'
]
'לא אכפת לי.
בא לי לאכול עכשיו חלב, למרות שלפני איזה שעתיים אכלתי בשר -
ושיתפוצץ העולם!'
'מה אני צריך עכשיו ללמוד תורה כל היום?!
וואלה מתאים לי דווקא ללכת לים קצת, להסתטלן..'
לכולנו יש את הרגעים האלה שבהם אנחנו מרגישים שלא אכפת לנו מכלום, ופשוט בא לנו לחטוא.
מה עושים עם זה?!
---
בפרשת השבוע שלנו [שופטים] כתוב:
"ולא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלוקיך" (ט"ז, כ"ב)
למה כתוב תקים 'לך' מצבה?
כאילו מה?!
מותר לי להקים מצבה בשביל חברה שלי??
רק בשביל עצמי אסור לי להקים מצבה?..
הופה, תשמעו איזה תירוץ פשוט.. מתוק יש לשאלה הזאת.
אני אהבתי. מקווה שגם אתם.
אתם איתי?! אז ממשיכים 
כשאנחנו חוטאים - אנחנו בעצם מתרכזים בעצמנו.
אנחנו שוכחים את ה' בכל הסיפור, שוכחים שאנחנו כאן בשביל לקדש את שם ה' -
ופשוט עושים מה שבא לנו. נכון?
כשאנחנו חוטאים אנחנו שוכחים שהעולם הזה הוא בעצם רק זמני, שהעולם הבא הוא זה שחשוב.
כי העולם הזה הוא מקסימום 120 שנה, נכון?
והעולם הבא הוא נצח.
כל אדם נורמלי יגיד שצריך לעשות מצוות, כי זה מה שנותן לנו את העולם הבא, נכון?
אז איך זה הגיוני שכ"כ הרבה אנשים חוטאים?!
זה פוגע בעולם הבא שלהם.
הופה -
הם עושים את זה בשביל ההנאה הרגעית שלהם.
הם חושבים שהם עושים מה שהם רוצים, אבל -
הם עושים מה שהיצר רוצה.
רגע, אבל איך זה קשור לשאלה ששאלנו בהתחלה?!
בעצם להנאות של העולם הזה קוראים 'לך' -
כי אנחנו לא עושים אותן בשביל ה' או בשביל העולם הבא,
אלא בשביל האינטרסים שלנו, התאוות שלנו.
ככה גם המצבה של הע"ז - אנחנו לא עושים אותה בשביל איזו מטרה עליונה,
אלא אנחנו פשוט משחקים לידיים של היצר הרע, וממלאים את התאוות שלו.
ז'תומרת שה' בא ואומר לנו פה -
חבר'ה, שימו לב שהמצוות שאני נותן לכם שומרות עליכם, ועוזרות לכם לא להיכנע לתאוות -
אלא הן נותנות לכם הזדמנות להתמודד בגבורה עם כל הנסיונות, ופשוט - לעשות את השליחות שלכם בעולם.
ב"ה התחלנו עכשיו את חודש אלול,
וזה אומר שעוד חודש יהיה לנו משפט שם למעלה, ובו יפסקו -
'מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו ומי לא בקיצו..'
אז בואו ננסה דווקא עכשיו להתחזק כמה שיותר, ולא לשכוח שכל העבירות שבא לנו לעשות -
זה רק בגלל התאוות שלנו, ובתכל'ס? זה הורס לנו ת'חיים. גםב עולם הזה, ובמיוחד בעולם הבא.
ואם נשמור על עצמנו ונשתדל כמה שיותר לעשות את רצון ה'? נרוויח מכל הכיוונים 
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!
משהו כזה ציור אפשר לאלתר משהו.
שים סיכת ביטחון ותביא לכל אחד בהתחלהD:
או שתחתוך חתיכות בד, ותביא לכל אחד כומתה בסוף.
ויאללה ממש אהבתי שהוא אמר יש בעיות-רוצו לשם
אני לא יוצאת בשביל השטויות שיש שם אני יוצאת כדי להנות
והכל תלוי איך מסתכלים ומה מחפשים לראות..
הללי נפשיהוא רמז בצורה מאוד עבה, שיש בעיה עם הסניפים הנפרדים, ואם קבוצת בנות ירצו ללכת לבד יתנו להם, אבל זה בעייתי (הוא לא אמר את זה.. אבל רמז את זה ביותר..) ולי זה ממש הפריע. בתור חניכה בסניף נפרד, בעוד כמה חודשים בעז"ה מדריכה בסניף נפרד, זה ממש צרם לי. אני יודעת שבאופן כללי בנ"ע לא מתים על הסניפים הנפרדים.. וזה ממש מפריע לי.
(אני מדברת על הסניפים שלגמריי נפרדים- סניף בנים וסניף בנות. ולא הסניפים שהם סניף אחד ובפעולות הם בד"כ עושים נפרד..)
זאת הדרך של בני עקיבא פחות או יותר, אז זה שיש סניפים עם קומונארית שונה וכו' זה לא בדיוק לפי האידיאלים של בני עקיבא אז הגיוני שהוא לא בדיוק דוגל בסניפים כאלה.
את מתעצבנת על כל ההלך רוח של בני עקיבא, ככה שהבעיה לטעמך היא הרבה יותר עמוקה מאיך שהוא הציג את בני עקיבא אלא את הדרך הכללית של בני עקיבא.
אז רבבה, למה דווקא בני עקיבא? ואיך תנועה של על יכולה להיות נפרדת?
אנחנו כ"כ משתדלים להיות "תנועה של עם", כך שכשאנחנו מסתכלים איך לקבל את החילוני, אנחנו רואים שאנחנו צריכים להתאים עצמנו אליו, להקפיד פחות על הפרדה, וכד'.
אבל העם זה לא רק החילונים, אלא גם ה"דוסים".
והם דורשים נפרד.
לכן, כמו שיהיו סניפים שיהיו מעורבים כדי להתאים עצמם למקום, כך בדיוק יהיו סניפים, שחייבים להיות נפרדים, כי זה דרך המקום, ואנחנו רוצים לקבל גם את מי ששם. (למרות שהוא דתי, ונראה לכאורה שאין מה לקרב אותו..)
מכל זה נראה איכשהו, שלבנ"ע אין בדיוק קו מסוים...
אצלנו ביישוב יש רק בנ"ע. ולא שייך לפתוח עוד תנועה, כי זה ייצור מצב שכמעט ואין חניכים בכל שבט, והפסדנו בשני הכיוונים.
לפני 13 שנים (שבוע שעבר היה יומולדת לסניף..) פתחו את הסניף אצלנו ביישוב. התלבטו המון זמן איזו תנועה לבחור, היו בחירות, ערב הסברה ועוד.. בסוף החליטו לפתוח בנ"ע, אבל סניף נפרד בהגדרה. שזה אומר שהשבטים נפרדים ל-ח-ל-ו-ט-י-ן. למה בחרו בבנ"ע> בדיוק בגלל האידיאלים של תנועה של עם וכו'. אנחנו רוצים נפרד, אחרים רוצים מעורב. לא נוציא את עצמנו מהכלל, כי להורים היה חשוב שניהיה חלק מכולם ולא משהו אחר לגמריי (ולכאן נכנסו גם השיקולים של כל הסניפים בישובים בסביבה הם בבנ"ע..)
ומה שאני לא מצליחה להבין, למה תנועה של עם זה אומר לקרב את מי שלא רוצה נפרד, ולהרחיק את מי שרוצה נפרד?? כאילו, אתם רוצים נפרד, אתם יותר 'דוסים' (שונאת ת'הגדרה הזו!!) אז אתם לא חלק מהעם, לכם לא מתאימה תנועה של עם?!!
(אני לא רק מתריסה, אני באמת שואלת, ובאמת רוצה תשובה!)
שבוע טוב.
רתם.
לא התכוונתי לקירוב, כפי שגם את וגם לבן כהה הבנתם.
התכוונתי שכבני נוער, אם אנחנו רוצים לפעול, אנחנו צריכים לפעול היחד.
אני לא חושבת שאפשר להיות עם שכשבתוכינו אנחנו נפרדים.
אני חושבת שכשפעולות אומנם נפרדות אבל כשהסניף יכול לפעול בייחד, זה מבורך.
כגוף פועל אחד, שיכול להתאחד כשצריך. לא שני סניפים בלי שום קשר ולו מיקרי.
טוב, בסניף הפרטי שלי כן יש קשר.. אבל אני לא חושבת שזה שייך. ואנלא מדברת עכשיו בתור מישי מסניף רבבה, בסדר?
אוקעע.. אז אני חושבת שדווקא העוצמה של הביחד היא יותר עוצמתית כשזה נעשה בהפרדה. ואני לא אומרת שאם יש התנדבות, אז צריך לעשות התנדבות אחת לבנים והתנדבות אחת לבנות.. אבל כן שההתנדבות עצמה לא תהיה בערבוב. וזה משמעותי, וזה לא מפלג...
זו דעתי.
דואגת> תודה.. אנלא באמת מכירה את המחנה סניפים נפרדים, כי עד השנה לא היה לנו אישור לצאת אליו (הוא של מחוז ירושלים ויהודה בד"כ.. ואנחנו שרון שומרון..) וממה שאני זוכרת, תמיד במסעות וכאלה יש הרגשה שתוקעים ת'נפרד באיזה מסלול מעפן ושוכחים ממנו.. יכוליות שזה רק במחוז שלנו? איזה מחוז את? ואני כן חושבת שיש איזשהו שיפור תודעתי בתנועה.. אבל זה קורה ממש-ממש לאט....
לדעתי זה כן מפלג. שאפילו כנוער דתי אחד אתם מתחלקים חצי חצי, אז איך תוכלו לאחד את רבבה כעם?
זה פילוג עצום, שברמות של שני סניפים מנפרדים גם לא אומרים שבת שלום אחד לשני (מידיעה.) ובכלל לא מחליפים מילים. אם זהו לא פירוד אינני יודעת פירוד מהו.
גם ל"רבבה בנשמה".
כל עוד תראו פה פירוד, יהיה פירוד, גם אם תנסו להראות שהפירוד הזה הוא טוב- עדיין קראתם לזה "פירוד".
אתם צריכים להבין שאין פה פירוד- זה פשוט 2 דברים שונים, שלא צריכים לעבוד ביחד כרגע..
כמו שאף אחד לא הרגיש פירוד בגלל שבנ"ע לא משתתפת בכל הפעיליות של "מועדון גיל הזהב", ובכל ההתרמות שלהם וכו'.
כמובן, שבמסיבה ליישוב, גם מועדון גיל הזהב הכינו משהו, וגם בנ"ע הכינו משהו.
אז אין פה פירוד, יש פה אולי "חלוקת עבודה"?
אבל בכל מקרה, לא מפסידים כלום. ואם באמת צריך עזרה, אין בעיה להיעזר...
(אני זוכר שכבר כתבתי את זה, אבל אולי זה לא נשלח...
אם מישהו רואה תגובה דומה, שמשתמשת בהשוואה בין בנ"ע למועדון הזקנים, שיגיד לי...)
זאת לא חלוקת עבודה, זה לעשות את העבודה פעמים.
לעשות עבודה פעמיים?
כאילו, מה? להתרים פעמיים? ללכת לשמח בבית חולים פעמיים?
איזה עבודה יש פה פעמיים, ומה רע בזה?
המציאות לפי ההלכה, ומומלצת גם בצורה הגיונית, להיות בנפרד.
אלו 2 דברים שונים, ואם מראש לא היה מעורב, לא היינו מרגישים בזה חסרון.
למשל, אם מראש בנ"א היו עם יד אחת, העולם היה בנוי ככה.
ככה גם אצלנו, תראי שלא חייבים להיות מעורב כדי לעשות כל מיני דברים.
מקסימום אם בנים רוצים לקשט, והם מרגישים שהם לא יכולים, הם יכולים לבקש עזרה, לא קרה כלום..

בחרו בסוף בבנ"ע כי הם היו היחידים שהיו להם מדריכים לשלוח לסניף שלנו... או משהו כזה...
יענו הם היו היחידים שהיו להם אמצעים.
לא קראתי את כל הכתבה אבל מאד אהבתי את התיאור שהוא נתן לבעיות שתנועה...
זה היה הסבר צויין ואמיתי לדרכה של התנועה וממש ענה על שאלות של אנשים בצורה הכי טובה לדעתי...
וחזרתי אתמול ובאמת שהבנתי על מה הוא דיבר. כשהחלטנו בתור השבט שיוצאים היו מלא אנשים ששכנעו אותנו שמה שהולך שם זה זוועה וכו'..
אני באתי למחנה מתוך בחירה שאני מסתכלת על הדברים הטובים ובאמת ראיתי דברים נפלאים. זה לא שלא ראיתי גם דברים אחרים אבל גם ראיתי שזה מיעוט.
למשל ביום חמישי בלילה כשהיינו רק הבנות ושמענו על הפיגוע עמדנו במעגל כמה עשרות של בנות ובכינו ושרנו וזה היה כ"כ עוצמתי ומרגש שרק בשביל זה היה שווה לבוא..
יכול להיות שהיו דברים זוועתיים אבל אני לא ראיתי אותם..
החלטתי שאני רואה רק את הדברים הטובים..זה לא שלא ראתי פה ושם דברים אבל התעלמתי..
והאמת שלא קראתי את מה שכתוב בעולם קטן אשמח אם יש למישו קישור לכתבה (זה היה בעולם קטן של השבוע? כי אין לי אותו...)
אבל אני אכתוב את מה שאני הרגשתי- בהתחהל התלבטתי ממש אם לצאת לסיירים בדיוק בגלל כל הקטע הזה של הנבים בנות. בסוף החלטתי לצאת בשביל השבט שלי. אחרי שנרשמתי שוב צהתלבטתי אם ללכת אבל החלטתי שכיוון שנרשמתי אי אלך ואני אחליט איך להסתכל על זה ואני אקח את המחנה למקום של התרוממות ואנסה להפיק ממנו את המירב.
ובזה אני ממש מסכימה עם אורשקוש. אתה רואה את הדבירם הרעים אם אתה מנסה להסכתל עליהם. אם אתה מלחיט לא להסתכל על הדברים הרעים אז אתה הרבה פחות רואה אותם. אז כן ראיתי בנים ובנות נוגעים אחד בשני (האמת שגם את זה ראיתי גם במחנות אחרים) אבל זה היה מיעוט לגמרי!!! וכמו שאמר בשבת אחד מהרכזים (אני לא זוכרת מי זה היה נראה לי זה היה רכז ההדרכה יואל סגל)- באו ואמרו לו שיש קבוצה של אנשים שלא זוכרת מה בדיוק היא עשתה נראה לי ישבו בצד ועישנו. בקיצור הוא שאל כמה חבר'ה כבר יש שם גג 40 (נראה לי היו מקסימום 15). 40 זה 2 וחצי אחוזים מכל המחנה. וןאז הוא אמר על עצמו- אני ממש לא חושב שאני מ95% הכי טובים במחנה (ובטח שלא מה97.5% הטובים) אבל וואלה אני מת על עצמי. פרופורציות!!! החניכים שמתנהגים בצורה באמת בעייתית מבחינה הלכתית הם מיעוט (ובזה אני אמנם מתכוונת למעבר ללדבר קצת עם בנים ובנות במסגרת העדה- כמובן לא שיחנושים וכאלה.. אלא הגיוני שאם אתה בעדה מעורבת שזה אמנם לא נראה יל מאוד רצוי אבל גם לא נורא יצא לך לדבר עם בנים גם בהקשר של הכנות של כל מיני דברים וגם בגלל שיוצא שיושים בעדה ומדברים יוצא שיש גם בנים גום בנות אבל זה עדיין אני לא חושבת שזה אסור ואם זה במידה ואתה ושה אצת זה בצורה ביקורתית שם לב מה אתה עושה ואם זה לא לענין מפסיק לדבר- אז זה בסדר לחלוטין). לצאת מזה לכלמיני נקודות הנחה זה נראה לי בעייתי. וגם עוד שמהו שהוא אמר שאם מסתכלים רק על הרע אי אפשר לשנות. אם מסתכלים על הסניפים בבנ" ע בתור סניפים טובים ואנשים שאני אוהב אותם ורואים גם את הדברים שצריכים שיפור יהיה אפשר לעשות את השיפור כי כשאתה בא מנקודת הסתכלות טובה ובא אל אנשים בתור אנשים טובים שגם באמת יש מה לשפר הרבה יותר קל לשפר ועושים את זה בצורה הרבה יותר נכונה. קל מאוד לקטר ולהגיד שהמצב בטטה השאלה היא איך פותרים את המצב. ובנ"ע ב"ה מצילחה יותר ויותר להשתפר ולרומם סניפים דתיים לייט למקומות יותר טובים.
נכון יש סניפים בבני עקיבא שהם יותר לייט ולפעמים לא נעים לנו לראות את זה. ולכן אנחנו מעדיפים לא לצאת למחנה. ומי שזה באמת מפריע לו שלא יצא כי זה לא יהיה לו טוב. אבל מצד שני תראו באמת באמת איזה השתפרות יש ממחנה למחנה. יש להם נהלים ברורים שהם אומרים למדריכים להעביר לחניכים (מבחינת צניעות...ובנים בנות). בנ"ע עברה שינוי מטורף לטובה. וגם במחנה יש כ"כ הרבה פעיליות והרבה מהם גם פעילויות ערכיות ולא רק של כיף- הם לא נותנים כמעט זמן פנוי כדי שלא יעשו שטויות. צוות בית מדרש היה ממש צמוד ב"ה לחניכים ואת זה לא ראיתי במחנות הקודמים. היו מסלולים שבהם בא אחד מצוות בית מדרש עם הסניף, היה דף יומי לבנים, היה בשבתות יחידות וחוגים, טיש, שיעורים בתפילה ודברי תורה בארוחות, שו"ת עם רב המחנה וגם אפשרות לעשות חברותות. היתה את הצוללת שזה כמו הבית מדרש -רק לבנות.... (ושם היה גם אפשר לעשות חברותות הבנות... האמת שאני בסוף למדתי לבד במאהל אבל זה דבר מאוד מבורך... )
ובמחנה היה גם ערב הגשמה שדיבר הרבה על אדיאלים ומימושים אחרי שיוצאים לכאורה מהסניף (מי שלא בהדרכה). אני הרגשתי במחנה כ"כ הרבה עוצמות. ולמדתי ממנו הרבה. מה שכן דווקא לא בקשר של הפרדה, לפעמים במחנה קשה ואנשים נהיים עצבניים ומזה יכולים לצאת דברים הרבה לא טובים- מריבות וחיכוכים וסתם התעצבנות אחד על השני. אם אתה יודע שתתעצבן בקלות לא מומלץ לצאת לדעתי. (נשמע ילדותי ותמים אבל בסה"כ אנחנו באמת רוצים לצאת מהמחנה בצורה טובה ובאמת לא להגיע לידי כעס ולידי אמירת לשון הרע ורכילות שזה עבירה חמורה מאוד...). וגם לפעמים כשאתה אם השבט אתה נעשה יותר קל דעת ויותר נהנה- גם לרכל על סניפים אחרים ועל אנשים אחרים, לצחוק ולדבר שטויות (מושב לצים מה שנקרא...) ואם זה מה שיהיה לך במחנה אז גם זה לדעתי לא כדאי. ועוטד משהו אחרון דדוקא כן קשור לצניעות- זה מאוד מפליא איך בנות במחנה פתאום לא הולכות כמו ביומיום. פתאום החצאיות והחולצה מתקצרות. לא נורא כ"כ ללכת למקלחת עם גופיה כי אמנם הבנים יכולים לראות אבל אין כח להחליף ונקווה שהם לא יראו ולא נורא אם החצאית עולה ורואים את המכנסיים כי באמת קשה לשמור על צניעות וזה טיול ולא היומיום. אז זהו שלא. ההלכה לא משתנה. ודווקא במחנה ממש מממש ממש קשה לשמור על צניעות כי באמת גם אין לך כח וגם יש את החצאיות הקצרות שלפעמים עושים לכל השבט ואין כח ללבוש מתחת חצאית, וגם באמת החצאית והחולצה יכולות לעלות ופחות שמים בל לזה... אז לכן צריך דווקא במחנה להתחזק ולנסות יותר לשמור על צניעות. שנזכה.
מצטערת שערבבתי גם הרבה דברים לא קשורים.... פשוט כתבתי מה שעלה לי מהמחנה. הרהורים נוסיפ על המחנה יבואו בקרוב בעז"ה בלנ"ד...
שמי שעסוק בפליטה בעצם לא בולע, כך גם מי שנזהר בהלכה לא נופל. ![]()
אתמול חזרתי ממחנה מעלות- המחנה הנפרד עם חניכות שלי, ואני ממש לא חושבת שזה נכון, כל הרכזים כל הזמן פרגנו לנו וכשזכינו בערב העדתי רכז אחד אמר לנו: " כל הכבוד אפשר וצריך להיות סניף נפרד ואני רואה שאתם שואפים למצוינות לא רק בתחום של הנפרד והמעורב אלא בכל דבר". עוד רכז עשה לנו שיחה בערב והסביר לנו שהסניפים הנפרדים הם העתיד של בני עקיבא ושנמשיך כך וכו' עוד רכז התחיל לשיר במפקד סיום את המורל שלנו: "אלוקים רוצה נפרד" וזה רק חלק מהדוגמאות- היום בני עקיבא ממש אוהבת את הסניפים הנפרדים ודרך אגב- הרכזים במחוז חולים על הסניף שלנו...
שהקהילה בה נמצא הסניף צריכה להחליט אם להפריד או לערב. הסניף הוא חלק מהקהילה, אז ביישוב בו החיים יותר מעורבים יעשו סניף מעורב. איפה שמשתדלים להפריד, יעשו סניף נפרד.
כי הם אומרים שאנחנו החוד וכו' אבל תכלס כשצריכים עזרה הם לא יעזרו לך לדברים מיוחדים שאתה רוצה להפריד (מניסיון..)
שפרינצהאבל דיברתי ושמעתי מכמה מדריכים ואני רואה את זה גם בסניף שלי שבנ"ע לא רוצה בכזאת קלות לתת לסניף להיות בעדה נפרדת\במחנה הנפרד ועושים ממש בעיות..... זה די חבל. כי יש הרבה סניפים שהם נפרדים שאני מכירה והם בעדה מעורבת (לדוגמא הסניף שלי וגם הסניף שהיה איתנו בעדה...)
ואני פשוט לא מבינה איך בכלל חשבתי שלא לצאת היה כ"כ מדהים ובמיוחד בשבת ובסעודה שלישית ולא יודעת הכל היה הרבה יותר ברמה ממה שצפיתי והרכזים היה פשוט כל כך שפיצים... חבל שזה נגמר=[
שלא הבנו מה אנשים קישקשו לנו שם..
אהה ולהרהור עמוק או למי שאמר שבכתבה נרמז על זה שסניף נפרד יהיה לו קשה לצאת פשוט קישקוש אנחנו נפרדים ויצאנו ונהננו תחיים!!!
פשוט עוצמות..ולא הבנתי למה אנשים אפילו חושבים על לא לצאת..הכל זה שמועות וסטיגמות ואני אישית לא ראיתי שם דברים גרועים..
היא תהרוג אותי...אז זה אני..
מה הקשר בין מנת משכל ל - ICQ - תוכנת מסרים?
ווא ווא קשור. תשאלו את בת דודה שלי, או שבעצם לא..
"גם אני רוצה ICQ כמו כולם", אמרתי לפני שנים, בהיותי שובב וחמוד,

אז בואו רק נצא עם יסוד ברור לחיים --->
ICQ = I SEEK YOU = אני מחפש אותך.
כן - כולנו מחפשים את הקב"ה, אלא שאנחנו חייבים להבין, איך עושים את זה.
אנחנו צריכים ללמוד, א-י-ך מתקרבים אליו. שלא נלחץ בטעות 'הבא' במקום 'המשך',
===
עכשיו - זה הקטע של כולנו, לשתף את כולם כמה שיותר בלקחים שלנו מהחיים.
התקרבות שהייתה ונפלה, התייעצות שעזרה לכם, טיפ שהרים אתכם -
פה, ממש פה זה הזמן לשתף את כולנו, שנזכה ללמוד אחד מהשני.
צכה לעשות פעולה לסיום החופש..
יש למישו רעיונות?
זה היה בשבט ניצנים או מעלות.. משו כזה.. היה כזה חדר בסניף, מוחשך עם נרות.. וכל אחת 'הספידה' את החופש ואז כתבנו כזה על פתקים משו שאנחנו מקבלות על עצמנו לקראת שנה הבאה, והכנסנו בבקבוק (אטום היטב.. גם מעל הבקבוק עטפנו בניילון נצמד, שלא יקרה לו כלום.. והלכנו לקבור אותו בחצר של מדריכה שלנו. אפשר גם בחצר של הסניף או משו כזה.. בעיקרון בסוף השנה אמורים להוציא את הבקבוק ולראות אם עמדנו במשימה.. אבל הבקבוק שלנו נעלם.. (טראומת ילדות..
)
ואז אח"כ היתה ארוחת ערב נחמדה כזו- פסטה, סלט, שתייה.. וזהו..
זה היה ממש כיפ עד כמה שאני זוכרת..
אתה יכול לשאול אותי בש"א וצופר תשאל בנות..
איך אפשר לפתח את זה?דיון משהו?שהפעולה תיהיה יותר עניינית וקצת רצינית..? טנקס..
בהצלחה .
לפני כשבועיים הוקם גרעין על הר טורען שבגליל, הרעיון היה להקים שם ישוב. היום עושים שם "הפנינג", כדי לעלות את המודעות אבל מתברר שבאותו מעמד הם מתכוונים לפרק את הנקודה!
אותם אנשים שהקימו ישוב עכשיו הולכים לפרק אותו! מה שהם אולי לא מבינים שיום אחרי שהם יעזבו את הנקודה יבואו לשם ערבים, ושבעצם אם הם עלו לנקודה הם לא יכולים לעזוב מכיוון שמיד אחרי שהם יעזבו הערבים יבנו שם! (כבר נודע שערבים מכפר טורען מתכוונים לבוא ל"הפנינג" ול"טקס פירוק הישוב")
אם אפשר צריך בדחיפות אנשים שיכולים לבוא לשם (היום, זה מתחיל ב5) להפגין נגד פירוק הישוב! זה ממש חשוב!
הנקודה נמצאת במרחק הליכה של כעשרים דקות מהישוב מצפה נטופה, הנמצא צפונית לצומת גולני.
עוד פרטים אצלי באישי.
בבקשה תגיעו זה מאוד חשוב!
א. הגרעין לא הוקם לפני שבועיים, הוא הוקם לפני כמה שנים טובות [בלי לכלול את הגרעינים שניסו לפניו].
ב. משתמע מכאן קצת שהאנשים של הגרעין לא רציניים - אז במחילה, אנשים שמוסרים כ"כ הרבה כדי להקים את היישוב הזה בכל דרך אפשרית, אני מניחה שהם מבינים את המשמעות שלו יותר ממנו.
ג. הקמת הנקודה בבית רימון ב' היתה בתיאום עם הממשלה- בהתחלה קיבלו אישור לשבועיים ואח"כ הארכה עד סוף החודש. הפירוק היה צפוי מראש..
ועדיין, מאד חשוב לבוא לטקס, להראות נוכחות, לחזק את האנשים שנמצאים שם ולהחליש קצת את הערבים. 
נפגש שם בע"ה! אשריכם ישראל! 
[סתם תהיה- למה בפורום בנ"ע דווקא? אבל שיהיה..]
א. היא צודקת, הגרעין עצמו הוקם לפני כעשור, לפני כשבועים הגרעין עלה לנקודה המיועדת.
ב. אני לא אומרת שהאנשים לא רצינים, אני אומרת שהם לא חשבו על המהלכים שלהם עד הסוף.
ג. אכן, ידעו שהאישורים הם רק לשבועיים, אבל כמו שאנחנו יודעים ולמדנו מהערבים, הבדואים, וחלק מהיהודים באזור יש"ע, במדינה הזאת לא צריך תמיד אישורים להקמת מבנים....
ולא צריך לבוא לטקס חורבן ישוב בארץ ישראל! צריך לבוא לשם להפגין נגד העזיבה של הנקודה הזאת! הטקס הוא לפירוק הישוב! אני קוראת לאנשים לבוא לשם ולהפגין נגד הפירוק.
[ולמה בפורום בנ"ע? מכיוון, שלמרות שהתיאוריה הזאת אבדה במשך השנים באידאוליוגית התנועה, בנ"ע הם נוער שאמורים לעשות דברים למען האומה, בנ"ע זאת שליחות!]
אם הבנתי נכון, היישוב עצמו רוצה לפרק, אז אנחנו בעצם מפגינים גדם, נכון?
אני יודע שהאוירה עכשיו היא של מחאה, אבל תחשבו טוב מה הדרישה שלכם..
מה אתם רוצים, שהיישוב ישאר קיים? זה לא שהאנשים רוצים להישאר שם, והמדינה מגרשת... הם בעצמם רוצים לעזוב.
אז בעצם.. אתם רוצים לבוא מהבית, לנסות לשכנע אותם להישאר במקום שהם לא רוצים, ולחזור חזרה הביתה? (או ללכת לאיזה טיול בצפון..)
תחשבו על פתרון, משהו שתוכלו לדרוש, לפני שתלכו להפגין...
שימו לב שלמחאת האוהלים נראה שאין פתרון. הם רק דורשים "צדק חברתי", בלי להגיד משהו מסוים...
שימו לב שאחרי כל התלונות עליהם, לא תהיו כמותם......
העיקרון הפגנו נגד הטימטום שלהם בעזיבת הנקודה (אל תדאגו, אנחנו מכירים את האנשים שאחראים שם (ויש לנו אי אלו קשרי חברות איתם), ונתנו להם התראה שנבוא
)
למודע שלהם שזה מעשה מטומטם לעזוב את הנקודה)
בסיעתא דשמייא!!
קרה לכם פעם שפשוט לא הבנתם למה צריך לעשות מצווה מסוימת?
ואפילו מבחינת ההגיון זה נראה כאילו המצווה הזאת לא רלוונטית עכשיו..
נגיד אתה נמצא בטיול עם המשפחה בחו"ל, ואתה רואה איזה סטייק שנראה שיא הטוב באיזשהי מסעדה,
אבל הבעיה היחידה היא שזה לא כשר.
ואז אתה מתחיל לחשוב לעצמך שתכל'ס, זה לא הגיוני בכלל כל הקטע הזה של הכשרות.
מה זה משנה אם שחטו את הפרה או איך בישלו אותה וכו'..?
או שנגיד את נמצאת בחוץ בשיא החום, ותכל'ס את חושבת לעצמך ש..
"יאללה, מה זה משנה אם אני קצת אקצר ת'שרוול של החולצה?!
מן הסתם ה' לא היה רוצה שאני אמות מחום.
ואני גם ככה בכלל לא מבינה מה הקטע של הצניעות הזאתי!!"

--
בפרשת השבוע שלנו [ראה] מסופר על אדם שמציג ת'עצמו כנביא,
והוא בא ועושה אות ומופת, שאמורים להיות סוג-של הוכחה לכך שהוא דובר אמת.
אבל הבעיה היחידה היא.. שהאדם הזה מנבא לעבוד עבודה זרה.
לכאורה, לפי השכל - אם בא אדם ומראה שהוא יכול לעשות אותות ומופתים [= שינוי בטבע, סוג של 'קסם' כזה] - אז מן הסתם נאמין לו. הרי זה מוכיח שהוא דובר אמת.
אבל ה' אומר לנו:
"לא תשמע אל דברי הנביא ההוא... כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים את ה' אלוקיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם"
ז'תומרת שאם אנחנו הולכים במקרה הזה לפי השכל שלנו - אנחנו לא אוהבים את ה',
ואם לא נאמין לאותו נביא - סימן שאנחנו כן אוהבים את ה'.
אבל מה הקשר בן זה לבין אהבת ה'?!
תראו איזה יסוד אדיר הרב דסלר מלמד אותנו על העניין הזה >>
לפעמים יש מקרים שבהם השכל שלנו אומר לנו משהו, ואנחנו בטוחים ב-100% שמבחינה הגיונית הוא נכון.
אבל כוח מסוים שנמצא ממש בתוך תוכנו אומר לנו שלא. זה לא נכון כל העסק הזה.
לכוח הזה קוראים אהבה, והאהבה הזו יכולה לגרום לנו לשים לב לדברים שהשכל לא יכול להגיע אליהם.
ז'תומרת ש.. האהבה יכולה לראות דברים שהשכל שלנו לא יכול להכיל.
ולכן, אם לפעמים השכל שלנו לא מבין טעם למצווה מסוימת -
כוח האהבה שלנו לה' צריך לגרום לנו לשמוע בקול ה' בכל זאת ולא להקשיב לשכל.
ואם אנחנו לא מוצאים את הקול הפנימי הזה, שאומר לנו לשמוע בקול ה' ולזרוק ת'שכל [כמובן שלזרוק ת'שכל רק כאשר הוא אומר לנו לא לעשות מצוות\לעשות עבירות.. אל תחשבו שלא צריך לחשוב בכלל
] -
כנראה שאנחנו לא מספיק אוהבים את ה'.
כי אם באמת היינו אוהבים את ה', לא היינו יכולים ככה בקלות כ"כ לחטוא.
אז בפעם הבאה שבה נראה איזו מצווה ש'לא נראית לנו',
והשכל ימצא לו מיליון ואחת תירוצים לא לעשות איזו מצווה מסוימת [ותאימנו לי, הוא אלוף בזה
] -
נזכר שאם אנחנו באמת אוהבים את ה' - אנחנו צריכים ללכת אחריו ולשמוע בקולו תמיד.
ולכן, כוח האהבה שלנו לה' לא ייתן לנו לעבור ת'עבירה.
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!! 
.
אתמול בסביבות 1:00 בלילה שיחקתי להנאתי (טוב, נו .. הוא הכריח אותי!) עם אח שלי במשחק המוכר סולמות וחבלים.
ואז, לתומי, עלה בראשי הרעיון הנפלא ! (כן, אני יודעת.. זה השעה..)
אף פעם לא חשבנו על זה,
אבל בעצם..המשחק הזה הוא ממש כמו החיים שלנו, ואפשר ללמוד ממנו המווון!!
המטרה שלנו במשחק היא להגיע ל100, לשלמות. אנחנו צריכים להתקדם ולהתקדם בשאיפה להגיע..
בדרך יש לנו עליות (סולמות) וירידות (חבלים), אבל מה קורה כשאנחנו נאלצים לרדת בחבל?
אנחנו לא מתייאשים- אנחנו ממשיכים. בידיעה שהכל עוד יכול להשתנות, ואולי אפילו תהיה לנו עליה פתאומית.
הרבה פעמים גם אפשר לשים לב שהירידה רק קידמה אותנו!!
(למשל כשיורדים בחבל קטן ובצעד הבא בזכות זה אנחנו עולים בסולם גדול)
אבל עם כל העליות והירידות- בסופו של דבר נגיע לאן ששאפנו, ל100.
וכמובן שאח"כ יתחיל משחק חדש (אלא אם כן אח שלכם הקטן והמציק נרדם ולא שם לב שנגמר המשחק),
ובמשחק החדש שוב, עליות וירידות.. עד שמגיעים למטרה!!
ושוב ושוב ושוב ... (:
וגם, במשחק, בסופו של דבר- לא אנחנו קובעים מה יקרה, איך בדיוק המשחק יראה.
בסך-הכל זאת הקוביה שמורה לנו לאן ללכת..
אבל, אנחנו צריכים לשחק על הצד הטוב ביותר!! לעשות ת'השתדלות שלנו.
(בתפילות, בנשיקות לקוביה, להזיז ת'חיילים בדיוק כמה שצריך וכו' ..)
ככה גם בחיים שלנו!
אנחנו צריכים להבין שתמיד יהיו עליות וירידות, אבל שתמיד צריך להמשיך לקוות.
ולהבין שבסופו של דבר- אנחנו נגיע.
שבעצם, גם הירידות שלנו בחיים הן לא סתם!! הן מובילות אותנו בדרך אל המטרה!
אבל, גם אחרי שנגיע- אי אפשר לעצור, כי המשחק יתחיל שוב, ושוב נעלה ושוב ונרד.
אבל, שומדבר לא שווה אם לא נצליח להבין שבסה"כ הקב"ה הוא זה שמכוון פה את הדברים בעולם.
הוא מוביל אותנו במשחק, אבל אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות שלנו,
ולהמשיך תמיד תמיד להתקדם בלי לעצור .. !!! (:
[= !! בהצלחה !! =]
פעם אחת שמקשיבים לי! חברה, תאמינו לי, תקשיבו למירב, תקבלו מיזה רק טוב! (ברוב המקרים...) ![]()
חזרתי עכשיו מהסל"ק (סמינריון לקומונריות)..
קודם כל- בני עקיבא זאת תנועה קדושה! הבנתם?! יופי =) סתם.. רק אחרי ש-9 ימים מדברים כל היום אידיאלים ובני עקיבא ורואים מה בני עקיבא עושה בשטח, ושואלים שאלות ומקלבים באמת תשובות אפשר ככה להעריך א תהתנועה..
רציתי רק להגיד שיש לנו מזכ"ל חדש למי שלא ידע.. דני הירשברג! אחד השפיצים.. ממש!!
והוא קודם כל בנאדם.. לכן, באמת אפשר לשאול אותו שאלות על נפרד/מעורב וכו' והוא יענה בשמחה..
אנחנו שאלנו אותו.. אני לא רשמתי בדיוק מה הוא אמר.. אבל הנה כמה נקודות שהוא העלה-
1. כל דבר שתנועת בני עקיבא עושה עוברת אישור של רבנים גדולים! (בינהם- הרב דרוקמן ועוד רבנים גדולים שאני לא זוכרת את שמם מרוב עייפות)
2. בני עקיבא הולכת ע"פ ההלכה. היא לא תעשה משהו שנוגד את ההלכה, במיוחד שהיא הולכת ע"פ הרבנים הנ"ל. נכון, היא לא מהדרת אבל היא גם לא מקילה. יכול להיות שנוצרים דברים שלא בדרך ההלכה, אבל בני עקיבא לעולם לא תגיד למישהו לעשות משהו נוגד את ההלכה... ללכת למחנה מעורב למשל- לא נוגד את ההלכה (ע"פ מתכונת המחנה של בנ"ע).. נכון שיכולים להווצר בעיות של בנים- בנות שנוגדים את ההלכה אבל זה בני עקיבא לא מתירה דברים כאלה.
3. בגישה של נפרד/ מעורב- בנ"ע היא "תנועה של עם".. ולכן, היא מתאימה את עצמה לעם. אם ייפתח סניף במקום שבו החברה נפרדת- הסניף יהיה נפרד ולבנ"ע אין עם זה בעיה. לעומת זאת- במקום שחי חברה מעורבת (קידושים משותפים, טיולי משפחות מעורבות) יהיה סניף מעורב. הכל ע"פ המקום.
4. שוב אני מזכירה- בנ"ע הולכת ע"פ ההלכה לפי רבנים גדולי הדור.
5. מתוך 15,000 חניכים שיצאו למחנות בשבועות האחרונים, עפו הביתה 20 חניכים בגלל התנהגות- אלימות, בנים- בנות, עישון וכו'. אם למישהו יש כח לחשב מבחינת אחוזים כמה זה 20 מתוך 15,000 הוא יבין שהיחס בין החניכים שבאים למחנות כדי לעשות דברים לא טובים לבין החניכים שבאים בשביל דברים גדולים הוא פחות מ-1/700... מבינים?
6. תמיד אפשר לומר שבנ"ע מאפשרת הדרדרות.. אבל שוב- בנ"ע מאפשרת הרבה מאוד התחזקות! בתור קומונרית, אני יכולה לספר לכם שב-9 הימים האלה למדתי קצת יותר מ-50 דפי מקורות עם מקורות מהתנ"ך, של הרב קוק ועוד רבנים גדולים.. ושמעתי שיחות מפי לפחות 8 רבנים ורבניות גדולים.. וכן, התחזקתי.. וככה גם במחנות יש בית מדרש, ובפעולות יש ערכים..
יש עוד מלא מלא דברים שהוא אמר..
אם מישהו רוצה לדעת- הוא יכול לפנות אלי באישי.. או לכתוב פה..
אבל תכ'לס, בני עקיבא תנועה מדהימה.. כל מי שמעיז להגיד עליה דברים רעים פשוט לא מודע לגודל שלה ולהשפעה החיובית שלה על עם ישראל..
ע"ע- פרוייקטים: שבטי יובל, השחר, גרעיני נחשון, גרעיני יונתן, של"פ, שליחים בחו"ל, סניפי עדה, סניפי פיתוח ועוד.
וסתם כדרך אגב- שנה הבאה יש 277 קומונריות, שעברו עכשיו הכשרה מפרכת, מלאת תוכן, מעלת קומה.. בעז"ה נזכה להוביל את התנועה בדרך הכי טובה שיש!!
כל-כך הרבה סניפים נתקעים בלי קומונרית ולא מוציאים את הפוטנציאל שלהם... (בעיקר סניפים קטנים)
לסניף שלנו אין קומונרית כבר שנה וגם בשנה הקרובה לא תהיה. אז אני יודע על מה מדובר.
קומנרית זה תפקיד קשה אבל הכרחי.
אז רק על זה כל הכבוד.
נ.ב.
איפה תהיי קומונרית? ![]()
מאז הסמינריון הדרכה אני מעריצה את בני עקיבא...
להיות ממובילי התנועה הקדושה הזו.
הרבה הצלחה! ![]()
אני אמורה לצאת שבוע הבא למחנה נבטים ניצנים. לא אני ולא המדשיות שלי (בעצם אפחד מהסניף שלי) יצאנו להכנה כל אחד מהסיבות שלה אצלי זה עניין עקרוני אבל בפרוש לא אצל כולן. בנ"ע לא נראלי יודעים שלא יצאנו. לא אמרו לנו שום דבר בקשר לזה מבנ"ע. מה זה אומר לדעתכם? יכול להיות שיתקשרו אלינו ביום של המחנה ויגידו לנו לא לבוא? או שנסע למחנה ויגידו לנו לחזור? יסדרו לנו איך לחזור או שיתקעו אותנו בשומקום? מה לדעתכם צריך לעשות? לדבר עם בנ"ע? לנסות להסביר או שלא כדאי? הקומונרית לא מוכנה להתערב מבחינתה זאת בעיה שלנו... מה גם שהיא יוצאת מהקומונה לפני המחנה. סורי על ההפצצה ואני ממש אשמח לתגובות
זאת החלטה של רכז מחוז אם לאפשר לכם לצאת או לא.
סבבה.. אז זו החלטה של רכז מחוז.. אבל מתי הוא מתכוון להודיע לנו על ההחלטה שלו??
מה עם צ'ופרים?? אני לא אשב ואכין סתם צ'ופרים, ומה עם החניכות?? מסכנות... אין לי שום פרטים בטוחים בשבילן...
הלפ???
ואם יש אז שתדעו שזה ממש חריג, הקטע הוא שיהיה לכם ולחניכים שלכם הרבה פחות נוח אם לא יצאתם להכנה. הייתי במחנה הרא"ה השבוע ולא עשו לאף סניף בעיות אם הם לא יצאו להכנה, בכל מקרה תירגעי, אין שום מצב שלא ירשו לכם לצאת יום לפני המחנה או שישלחו אותכם הביתה אחרי שהגעתם למחנה, עז כמה שזה לא נראה ככה הרכזים ומחלקת מפעלים מאוד אחראים ומתחשבים.
תהנו מאוד! ![]()
בסוף ביום שישי אמרנו לקומונרית שלנו שתבדוק את העניין. והיא בדקה וגילתה שבגלל שלא היינו בהכנה מחקו חצי מהמדריכים שהיו רשומים. אז מישהי דיברה עם הרכז מחוז והוא דווקא היה ממש נחמד והוא אמר לנו שיסדר את העניין. בקיצור הוא סידר שנצא למחנה. ברוב תמימותינו חשבנו שבזה נסגר העניין. אלה שבביקורת לפני המחנה באה איזה משהי מהמחוז שנמצאת בקשר חם עם הקומונרית שלנו ופשוט צרחה עלינו. היא פשוט דיברה שטויות לא קשורות והוציאה אותנו הכי לא בסדר שבעולם!! (היא לא שמעה מה שאמרנו לה. היא דבקה בגרסתה של הקומונרית שלנו ופשוט לא שמה עלינו) בקיצור אחרי זה(ועוד כמה סצנות) היא הסכימה שנצא. אבל היא גרמה שכל המחנה שלנו יתחיל ברגל שמאל ושכל הרכזים יחשבו שאנחנו הסניף הכי דפוק עלי אדמות! סורי על החפירות יום טוב
בס"ד
אתמול נגמר שם מחנה מעפילים
מיום שני..
[נדנדה כתומה.השם הכי קצר שמצאתי
דב - 6
הכי ארוך
תפארת - 1081
אם מישהו ישבור את השיא שלי אני אשמח....
{מקווה שאף אחד לא חושב אפילו על שמות לעז, חכמים בלילה}
אני אישית מכיר אחד כזה!
אתם חושבים שזה חוקי?
שהיא ----
היה ממש עוצמתי!בעיקר היום האחרון, הרב של המחנה הוא פשוט אדיר, ממש יודע איך לדבר עם חבר בגיל שלנו, פשוט שפיץ! וגם החברה שם, החניכים, המדריכים, הרכזים, בית מדרש, מרפאה, כמעט (מה לעשות, האמת היא שלא כל אחד מהאלף וחמישים חניכים שנמצאים שם היו טובים, או איך שלא תגדירו את זה...) כולם ממש נחמדים ושפיצים ברמות! והמפקד סיום גם כן, בארמון הנציב מול כל ירושלים וגם מול העיר העתיקה, המורלים, תפילת המנחה עם כל המחנה, המפקד סיום עם הרכרז, הרב והמזכ"ל, המפקד עצמו ה"ירושלים של זהב" (מי שלא ראה את השירה הזאת, לא ראה שירת התלהבות מעולם, מפקד של יותר מאלף חניכים בחולצות תנועה מרימים ידים ושרים ביחד "ירושלים של זהב (שתי מחיאות כפים) ושל נחושת ושל אור, הלו לכל לכל שיריך אני אני כינור!") ואח"כ כולם שרים יחד את "יד אחים" ואתה מבין את המשמעות של "על דגלנו כולכם חנו מסביב" ואת כל שאר המילים, את "יאיר לכם כוכב תורה, דרככם סוגה בעבודה" ואת "בלב אמיץ ועזרת ה', עלה נעלה!". ואח"כ כולם שרים בכוונה את "התקווה" ו"אני מאמין". איזה עוצמות!
-סוף פריקה. תודה שקראתם, אולי בעתיד אשתף עוד (מה לעשות שעכשיו צריך לפרוק את התיק, ולשים את כל הבגדים בכביסה לפני שאחי יחזור עם כל הבגדים שלו...
), אשמח מאוד אם גם אתם תשתפו!-
אההה הקנאה גוברת עלי כל כך באלי לחזור לימים הטובים של מחנה הרא"ה.. [איזה סבתא אני נשמעת כולה שבט נעלה=]]]]
באמת המפקד סיום בארמון הנציב היה שיא המרגש
דודים של חברה שלי מבאר שבע נפצעו מהגראד שנפל בבאר שבע איזה עשרים דקות אחרי צאת שבת.
כולם נפצעו קשה והאבא אנוש..
צריך תפילות..!
האבא-אליהו בן מסעודה
אשתו-אביבה בת חוה
ושתי הבנות היחידות שלהם-
עדאל בת אביבה
שילת בת אביבה
אם אתם רוצים/ות להרגיש שאתם עושים משו למען הדרום-אז תתפללו..
כי זה מה שיעזור עכשיו..
שנשמע בעז"ה רק בשורות טובות..
ותפיצו את השמות לכל מי שאתם מכירים..