וואו.
הרבה זמן לא הייתי כאן.
עברתי למקום אחר בחיי, ואני רואה שדי מת כאן.
הגיוני, בדרך החבר'ה של היום נמצאים במדיומים אחרים.
ובכל זאת, הרגשתי צורך לחזור לכאן ולשתף קצת בעקבות פטירתו של הרב דרוקמן.
שמעתי מישהו מספיד אותו במשפט שרשמתי בכותרת - המדריך הכי מוצלח של התנועה.
הרב דרוקמן לא נודע בחידושים תורניים, בפסיקות - אלא בבין אדם לחברו.
מה הופך מדריך למדריך טוב?
תסתכלו איפה החניכים שלו היום.
המהפכה של שבט איתנים.
ובאופן אישי, לא זכור לי שדיברתי אי פעם עם הרב, רק ראיתי מרחוק.
ובכל זאת, יש שני דברים שרציתי לשתף:
הפעם הראשונה שזכורה לי שבו פגשתי את הרב דרוקמן הייתה בוועידה בחוה"מ פסח לפני הרבה שנים. בניגוד לאחרים שבאו לכמה שעות והלכו, הרב היה איתנו כמה ימים. עם חולצת תנועה. עד אז יצא לי לראות מבוגרים עם חולצתנועה - רק עובדי התנועה, ובואו, בני כמה הם היו? ואז מגיע רב, שהוא רב חשוב ורציני, 'יורד אל העם', יושב איתנו בדיונים, אומר את דעתו.
וואו. מישהו מעריך את מה שאנחנו עושים כאן. מוכן להשקיע את הזמן כדי לקחת חלק בזה.
בדיעבד, ברור לי שהרב בטח שמע הרבה מהדיונים האלה בוועידות הקודמות (והוא כמובן היה האדם שהיה בהכי הרבה וועידות...), דור הולך ודור בא והרבה מהדיונים אותו הדבר, ובכל זאת שוב ושוב לוקח חלק.
יצא לי באותם שנים גם להשתתף (כצופה) במליאה. בדיונים בוועדות התפלאתי לגלות מהגודל והעוצמה של מה שקורה שם - על מה המהפכה הבאה שהתנועה רוצה להוביל. אח"כ בדיונים על השם החדש, כמה משמעות הוענק לכל שם. אז גם הרב דרוקמן היה שם, והציע שם, ונימק. אותי הוא שכנע - אבל המליאה הצביעה אחרת. ואז קלטתי: הרב הוא לא הפוסק של התנועה (לא במובן ההלכתי, הוא פסק הרבה מאוד דברים לתנועה, לדוגמה, לגבי המחנות) - זה לא שהוא מחליט החלטה ועל פיו ישק דבר - הרב יושב כאחד מבין רבים, מציע את עמדתו - והשאר יכולים לבקר אותו ולהצביע אחרת. איזו ענווה צריך בשביל דבר כזה - ובשביל להגיע כל כמה חודשים למליאה נוספת. להקדיש את הזמן לצעירים ממך בחכמה ובמניין, ולקבל את הכרעתם גם אם היא שונה משלך.
במהלך חיי לא נפגשתי עם עוד רב עם יחס רציני שכזה לבני הנוער - וזכרו, אנו לא היינו תלמידיו, לא למדנו במוסדותיו - אלא ערב רב של אנשים שהתאספו יחד וייפרדו עוד כמה ימים. אבל זכינו שגם בימים האלו ראינו את מורינו, שבא להיות שם איתנו. וכל זה בלי שידענו שהוא זה שעיצב את הציונות הדתית כמו שהיא היום.
אני מקווה שגם היום יש לנוער דמות לשאת אליה עיניים, שמכירה בערכם, ונותנת מרחב לדעות ולשאיפות שלהם, ונותנת להם להוביל את המהפכה הבאה.
