פורום בני עקיבא (עמוד 201)

http://www.kipa.co.il/bikorim/show_art.asp?id=26002
זה קישור ואפשר גם להוריד אותו...
תודה לנעמה*!!=]]

לא במנגינה של שיר - רק טראנס...

שנייה יש לי עוד טרנאסים אני יחפש..

שנייה יש לי עוד טרנאסים אני יחפש..

http://www.2all.co.il/web/Sites/musicfree2/PAGE9.asp

יש שם פול טראנסים של שירים ישראלים, אבל למעטה יש סתם טראנסים גם..

זה שירים להורדה ללא תוכנה...

ב"הצלחה:]]

אליה - הצפרדע המשוגעת זה אחד החרושים וגם עשו את זה שנה שעברה או לפני שנתיים אצלנו ביישוב... אבל בכל זאת תודה...

האם רק אני שמה לב שהנושאים בשבת ארגון ממוחזרים, וחוזרים על עצמם כל שנה?
בוחרים נושא מרכזי (שעליו הקומונרית מדברת פעם או פעמיים) (אה, וגם השליח), וכל השאר זה:
____ ביחס לעם
____ ביחס לארץ
____ ביחס לתורה
(____ ביחס להורים ולמשפחה)
(____ שבט הכנה)

לא שיש לי ביקורת... זה פשוט מצחיק.

כפי שאת שמה לב כל שנה שבט עולה ויוצא לכל שבט להקיף את כלל הנושאים האלו..

אם יבלבלו אותם יכול לצאת לשבט שני נושאים אותו דבר וששבטים יפספסו נושא כולשהו...

תודה שהארת את עיני!

חשבתי שפשוט אי אפשר כבר להמציא נושאים חדשים (וזה לגיטימי...), וגם כי אלו באמת נושאים חשובים.



חודש טוב!

עד שמישהו אחר האיר את עיניי

חודש טוב

אמר שכל שנה בני עקיבא ממחזרים את הנושא אבל תחת שם אחר

בוחרים איזה קדיחה וממציאים לפיה נושאים לכל שבט, במקום לבחור נושא שמבינים לפחות מה הפירוש המילולי שלו {מישוה יודע מה זה "משנת גבורה"?}
בהשוואה לדוג' לאריאל, הנושא הוא עמ"י {"את אחי אנוכי מבקש"} ואז כל שבט מקבל בעיה אחרת בעם ישראל-מגורשי גוש קטיף, שדרות, עולים חדשים וכ', תארו לכם שזה היה הנושא של בנ"ע- בטח כל שבט היה מקבל נושא כמו: עם התורה, עם הארץ, כלל העם וקדיחות בסגנון, למה זה ככה?

מצאתי את זה שם מלפני בערך חודש וחצי...

אם תרצי תגידי אני אשלח

וישלי את אלה תולדות חיי..
ויש גם אתזה שהוא רץ ואז עושים "לאן בעצם אתה רץ??" אני יכולה להעלות אתזה מהאתר של אריאל. רק תבקשו.

המכתב של אודי חולה הסרטן

הלכת 20 דפים אחורה????????????

ממש טוב לקרוא להם אותו..גם לחניכות קטנות..

החניכות שלי ממש התרגשו והקשיבו בשקיקה לכל מילה ומילה..

ולכי תדעי אם הם שינו משו בצורת ההתנהגות שלהם..

את מתכוונת לקטע שאמרו לבן אדם אחד שהוא הולך למות ובסוף הסתבר שטעו??

מישו יכול לשלוח לי אותו?!?

היה היה איש שקראו לו מנחם ולאשתו קראו דליה, היו לו 2 ילדים. כל בוקר מנחם היה קם בבוקר, אוכל ארוחת בוקר עם אשתו והילדים, מכין לילדים שלו סנדוויצ'ים, אומר שלום לאשתו ויוצא לעבודה. הוא מגיע לעבודה ויושב במשרד, צועק קצת על המזכירה, עושה כמה טלפונים ומנסה כמה שפחות להתאמץ עד סוף היום. אחרי העבודה הוא חוזר הביתה, עומד שעות בפקקים ומקלל את העולם. מגיע הביתה, מתיישב על הכורסא וקורא עיתון, אח"כ רואה חדשות בטלוויזיה. אומר לילה טוב, מעביר קצת את הזמן והולך לישון.
יום אחד מנחם הרגיש קצת כאבים ברגל. הוא אמר לעצמו שזה יעבור. אבל אחרי שבוע הכאבים לא עברו ורק התגברו והוא סיפר לדליה. דליה מאוד נבהלה ורצה עם בעלה מנחם לבית חולים. הרופא בדק אותו ואמר שהוא צריך לעשות ניתוח, מפני שמצב הציפורן ברגל מאוד חמור. דליה חיכתה בחוץ, ומנחם עלה על שולחן הניתוחים. רגע לפני ההרדמה, הוא שמע את הרופאים מדברים בינהם. בין השאר הוא שמע אותם אומרים- האיש הזה במצב אנוש, אין, יש לו אולי חודש לחיות. והוא נרדם.
למחרת הוא התעורר מהניתוח וזכר את מה שהרופאים אמרו- שהוא מן הסתם לא היה אמור לשמוע.. הוא שקע בדיכאון. הוא אמר לעצמו: מה הטעם לחיים שלי? רק חודש? מה כבר אפשר להספיק בחודש?!
הוא ישן כמה שעות וכשהתעורר ישבו ליד מיטתו אישתו וילדיו. הוא הסתכל עליהם ואז החליט שחודש זה הרבה זמן ובחודש הוא יכול להספיק הרבה דברים. הוא החליט שהוא הולך לנצל את הזמן שנשאר לו, לנצל כל רגע.
והוא באמת עשה את זה. כל בוקר הוא זינק במרץ עם הזריחה. אכל בנחת ארוחת בוקר עם אישתו וילדיו ושלח אותם לבית הספר בשמחה. הוא הלך לעבודה וניצל שם כל רגע. הוא חייך לכל מי שהיה בסביבתו והתייחס מאוד יפה למזכירה.הוא יצא עם משפחתו לטיול גדול, כמו שתמיד חלם וביקר במקומות שתמיד סיקרנו אותו. הוא עשה דברים שכל החיים רצה לעשות, אבל דחה אותם. הוא קפץ באנג'י, אכל במסעדה תאילנדית, הלך לראות את הזריחה באילת ולמד לנהוג באופנוע. הוא בילה כמה שאפשר עם הילדים, ישב ודיבר איתם, שיחק איתם והכין איתם שיעורים. הוא בילה זמן עם אישתו והלך לבקר את כל הדודים שלו. הוא קרא מלא ספרים שאף פעם לא הספיק לקרוא וראה סרטים שאף פעם לא היה לו זמן אליהם. הוא נזהר מאוד לא להתעצבן ולא לכעוס וכשהרגיש שזה בא לו- אמר לעצמו: את הרגעים האחרונים שלי אני אבזבז על כעס?! הוא השתדל להיות הכי טוב שאפשר.
ואז הגיע השבוע האחרון. מנחם נכנס לאטרף כדי להספיק דברים. הוא בקושי ישן, כי חבל על הזמן. כל רגע היה לו חשוב.
הוא נזכר בדברים שהיה לו חשוב לעשות. הוא התפייס עם חבר ילדות שרב איתו פעם בכיתה ה', ושלח מכתב סליחה למורה שלו מכיתה י"א על שהפריע לה. הוא קנה מחברת ומילא אותה במחשבות ורעיונות שהיו לו כל החיים אבל הוא אף פעם לא התייחס אליהם. במחברת הוא גם כתב דברים שרצה לומר לילדיו כשיהיו גדולים, ודברים שרצה שיזכרו ממנו אחרי מותו.
הוא תרם כספים למלא מקומות והלך לבקר בקברי צדיקים.
הוא ניצל כל שנייה של זמן!
היום האחרון לחייו הגיע! מנחם לא זז מהבית ורק היה עם דליה והילדים.
אנשים באו לבקר אותו ולשבת איתו, בעצם- להיפרד ממנו, אבל הוא לא הרגיש עצוב. כשהלך לישון ידע, שכנראה הוא לא יקום מחר בבוקר. הוא חשב לעצמו כמה זה נורא, אבל הרגיש שהוא שלם עם עצמו, בחודש האחרון הוא הספיק יותר ממה שעשה כל חייו. הוא עצם את עיניו.
בוקר. מנחם פקח את עיניו וראה את השמש בחלון. אשתו עדיין ישנה. פתאום נזכר. הוא לא אמור להיות פה! הוא בכלל לא היה אמור לקום בבוקר!! מנחם ואשתו הלכו לבית החולים, כדי להבין מה קרה.
הם נפגשו עם הרופא שניתח אותו לפני חודש ומנחם סיפר לו מה ששמע. הרופא התפלא- סה"כ זה היה ניתוח פשוט ברגל! הוא ניסה להיזכר למה מנחם מתכוון. ואז הוא נזכר שבזמן הניתוח של מנחם, במיטה הסמוכה ביצעו ניתוח לחולה אחר, חולה שבאמת היה מצבו אנוש. הוא הסביר זאת למנחם.
מנחם שמע והתרגז. כל החודש האחרון הוא חי כאילו שאלו רגעיו האחרונים ובסוף מסתבר שהכל היה סתם.
לא. זה לא היה סתם. מנחם חשב והבין שהחודש האחרון לימד אותו משהו חשוב מאוד. הוא ראה עד כמה החיים יקרים, ושאפשר לנצל כל רגע בזמן הקצר שלנו. הוא למד לא לדחות דברים לאח"כ כי מי יודע מה יהיה- אלא להשתמש בזמן שיש, ולעשות כל מה שרוצים וצריכים. הוא למד לנצל כל רגע בחייו.

תודה...

יש את הסיפור ההוא על מסגרת..

בקיצור חפשי פעולות על מסגרת
ותגידי להם שככה גם זה בני עקיבא
זאת תנועת נוער דתית שיש לה מסגרת
יש לה שעות וזמנים שצריך לדייק
יש לה תלבושת
יש לה התנהגות...

אחרי זה תסבירי להם על מזה תורה ועבודה?!
ותרחיבי על השילוב של הדברים..

מזה הסיפור הזה?

להתחבר ולהתגבר?על מה על מי?

תסבירי אולי אוכל לעזור...

ולקחת משמה הכל..

עשינו את ההצגה הזאת בשביעית
ובהתחלה ישבנו לראות את הסרט
והבמאית כתבה לה מה ראוי לעשות מה לא וכדומה..

שמור נא עלינו....

זה מה שעושים אצלנו...

אוף שימחעאס: עוד אבינו חי והקדוש ברוך הוא

Techno Park זה טראנס חמדמד (הסוף שלו מוכר)

עוד לא מצאנו שיר לדגלנות...
והנה כמה שירים:
"לכה דודי" ישיבה בויז(אני חושבת)
"לך ה' הגדולה" לוידעת של מי
"יהא שלמה רבא" כנ"ל

זה של החבר'ה...

תחפשו בשירים שלהם....

עשינו בכיתה ז',"לך ה' הגדולה"
ושנ"ש "לכה דודי" משם באו הרעיונות...
השנה הולכים לעשות משו מיוחד, שהחיינוקיות יעזו מיומנה באמצע הדגלנות וזה...
לוידעים בדיוק...

עוד חמש וחצי שעות יומולדת!!!!!

אני יכולה לשלוח לך אם בא לך

ילדים כאלה אמרקיאים זה ממש חמוד , קיצבי כזה....

הוא יותר מדי איטי לדעתי..

דקות בערך אז זה מעולה וגם הוא כיפי כזה וקיצבי...

השיר ואתה קדוש..

את השיר "לא תירא"...
יצא פצצה!
היה ממש מדהים!
אני ממליץ בחום... (את האמת שאני דווקא עכשיו ממליץ בקור... בררררר....)

ז'תומרת, כל שנה שנייה בערךעושים אותו, אנחנו מחפשות משו שונה, חדש, שלא עשו...

וטליש- הבנים אצלכם עושים איתכם את הדגלנות?

לק"י.

יש בהצעות שלכם דברים שאני לא חושבת שיתאמו לסניף שלנו או שלא מספיק קצבי'ים או שכבר נעשו בשנים קודמות או שסתם לא נשמע לי.. אבל תודה בכולופן...

השיר שבחרנו לבסוף הוא -"אשא עיני" של מידד טסה. הוא קצבי ולדעתי ממש מתאים לדגלנות... אם יש עוד סניף שעושה אותו אשמח לדעת.

שבת שלום.

תגיד לי בדיוק מה אתה צריך ממלך האריות ואני יעזור לך...
אני שנה שעברה עשיתי עם השבט שלי הצגה על האקונה מטטה...
ואז באמצע אני כזה עליתי לבמה והפסקתי הכל וכאילו צעקתי על חניך- "יוסי מה אתה עושה? סיכמנו שבסוף לא עושים את זה נכון?" ואז כזה פניתי להורים- "מצטערים אבל כנראה קרתה פה תקלה קטנה מיד אנחנו נתחיל את ההצגה..." והקטע המצחיק הוא שרוב ההורים באמת חשבו שהיתה פשלה... |מגחך|
ואז עשינו מחדש עוד הצגה אחרת- בת'כלס אנחנו הינו הכי טובים והכל יצא פשוט מדהים... ההורים התפקעו מצחוק...
היה חבל"ז אז בקשר לאקונה מטטה אני יכול לעזור לך בעצם בכללי אני יכול לעזור לך...
אפילו הרב אודי תמיר הגיע אליינו לישיבה להעביר לנו על הסרט הזה שיעור על חזרה בתשובה- ועד היום יש לי ת'דף מקורות....
אני בקשר לסרטים (בכלל) ומצויירים בפרט ממ יכול לעזור לך....
השירים של הסרטים מצויירים זה החיים שלי!

(בתוך הים- לא מטגנים כאן, לא מבשלים כאן בשמן חם, כל מסעדה לך מחכה- הזהרי מהחכה- אין מהומות כאן בין הבועות כאן- בתוך הים!.... בואו נראה אותכם- לאיזה סרט שייך השיר הזה.."
והשיר הזה- "הם מהירים כמו זרם מים, וחזקים כמו הסערה, (כמו גברים...) בואו נראה אותכם... מאיזה סרט מצוייר זה...?)

וסתם בלי קשר, למי אתה מחכה 7 ימים?

אוקיי יום יבוא ואני יציג לפניכים מבחן עם כל השירים שאני מכיר... (וזה אומר כ-ו-ל-ם...)
וד"א השיר מספר בג'ונגל זה החתימה שלי... זה לא היה אמור להיות אבל בהחלט יפה...
מישהוא שממש חשוב לי ויקר לליבי...!

זה כזה הוא מלך האריות...

אני אאסוף רעיונות (אם מישהו יסכים לעזור לתת רעיונות)
ואעלה אותם לדיון של כל השבט.

תודה (:

ואני לא יודעת מה לעשות איתם אני מדריכה אם עוד מישהי ויש לנו מכל הישוב 7 בנות ומתוכם באות רק 2 בנות וגם זה בקושי זה מעצבן אנחנו משקיעות את הנשמה בשבילם יושבות לעשות צופרים עד מאוחר ואם אפילו לא חושבות על לבוא לפעולות היה פעם אחת שהלכנו לאסוף בת בת מהבית אבל זה לא כל כך עזר הם לא רצו לבוא... זה מעצבן מה עושים אם זה?
ועכשיו התחיל חודש אירגון ואני החלטתי שאני לא מתאמת יותר מידי מי שרוצה שתבוא!

או משהו אחר?

אחותי היתה מדריכה שם ואני מכירה הרבה שעכשיו מדריכות
אם יש לך שאלות.. את מוזמנת לשאול. (:

או משהו כזה....

אצלינו היה 2קבוצות (למרות שזה תלוי בגודל של השבט) והיה מדריך עם כל קבוצה.. התחנות היו משחקי גיבוש ובכל תחנה הם קיבלו חתיכה של פאזל שבצד אחד זה פאזל ובצד אחד לאן ללכת... בסוף הם ניסו לבנות את הפאזל אבל היה רק חצי פאזלכל קבוצה ואז היו צריכים לבנות ביחד על מנת לנצח... ועז הפאזל היה משפט כמו: "רק כשאנו יחד אנו לא נוכל להשבר"

קודם כל, גבורה זה לא רק מי שמת, אלא מי שכבש את יצרו, זאת אומרת, שמישהו עשה משהו, שלפי ההגיון לא היה עושה את זה.

לכן, רעיון פשוט, להציג כל מיני סוגים של סיפורים, שבכל אחד, הגיבור התגבר על עצמו, ועשה משהו שלא היה דרכו לעשות, וזה בדיוק לפי דעתי יראה מה זה גבורה באמת!