הואיל ואנו במצב מלחמה - בעצם כבר בערך שמונים שנה כבר - אז עלינו להתחזק בנפש ורוח שלנו. עם במלחמה צריך להיות חזק ברוחו. להיות חזק ברוחו הוא צריך להכיר את עצמיותו, את עצמו, את מהותו, יעודו.
אנחנו, עם ישראל, העם אשר בחר רבונו של עולם לתת לנו מורשה כפולה זאת של תורה וארצנו הקדושה - צריכים להיות מלאי עוז וגבורה, פנימית וכלפי חוץ, כדי לחיות את חיינו, חיי אומה סגולה, ולהיות אור ד´ בעולם, כלפי עצמנו פנימה וכלפי חוץ.
אנחנו צריכים להיות מלאי הכרה ואמונה מבוררת של יעודנו בעולם, באנושות. לדעת את צדקת הדרך.
ככל שנכיר את צדקת דרכנו, את היעוד והשליחות האלקית המוטלת עלינו להיות לא רק יחידים צדיקים אלא ממלכת כהנים-צדיקים, ככה נתמלא יותר עוז וגבורה כדי לעמוד בכל הנסיונות הבאים עלינו, הן אלו הבאים מבפנים והן אלו הבאים עלינו מבחוץ.
ואם כל אחד ואחד מאתנו יבנה קודם כל את עצמו, להיות גבור נפש וגבור ברוח, להיות מלא בטחון בד´ ועשיית טוב, במרץ ובזריזות, בחכמה ובעצה, אז בזה הרי חזקנו את עם ישראל בחלק ממנו.
וככל שכל אחד ואחד מאתנו יהיה יותר חזק ברוחו מתוך עומק של אמונה, בטחון ועשיית הטוב, ככה נשפיע רוח גבורה, שמחה, ומרץ-עשייה על הסובבים אותנו.
וככל שנרבה בכך, הרי נבנה אוירה צבורית של יכולת עמידה במלחמות ונסיונות, לא רק מפני שאין ברירה, אלא מפני שבחרנו לחיות את סגולתנו, ממלכת כהנים וגוי קדוש, להתברך ולהביא ברכת אלקים לכל העולם, ועבור זה כדי לחיות ברוח גבורה שמחה ועוז קדימה.
שבת שלום
בב"ח לתו"ע
דוד בן מאיר