וכל מי שאמר "מי שלא גורש ובלה בלה בלה"
אז הנה לכם רב שגורש בעצמו.
הלל ביום העצמאות
תוכן השאלה: שלום וברכה ! ברצוני לדעת מה עניין אמירת הלל ביום העצמאות ידוע לי שאנחנו אומרים על כך שה ` הצילנו מיד צר וסייע בעדנו להגיע לארץ וכו אך עניין זה אינו מספק אותי מכמה סיבות
1.ישנם המון ניסים לא פחות גדולים וחשובים כגון אש התמיד שמש בגבעון דום וכו שאנחנו יכולים לומר עליהם הלל אם כן מה הקרטריון לאימרת הלל?
2. ידוע שאפילו בפסח חנוכה אין אנו אומרים הלל על גודל הנס אלא על המהות - כמו פסח אנחנו לא אומרים הלל על קריעת ים סוף על הניסים שארעו במדבר אלא על עצם הוצאתנו מבית עבדים........
3. איך זה מסתדר עם פיסקתם של הרמב``ם והחזון איש שאימרת הלל נקבעת ע``י הכנסת הגדולה..
ברצוני לקבל תשובות מעמיקות וכנות ואם היד תקצר והיריעה גדולה בענייין אין לי בעיה שתפנה אותי לספרים בהם אוכל למצוא את מבוקשי
תודה מראש בתאל
התשובה:
כותרת התשובה: הלל ביום העצמאות
תוכן התשובה: שלום לבתאל
על אמירת ההלל ביום העצמאות כבר נכתבו מאמרים רבים ותשובות הלכתיות וכפי שאת יודעת ישנן שתי גישות מרכזיות שבהן נחלקו רבני הציונות הדתית והרבנים מהמגזר החרדי .
כאשר אלו צדדו באמירת הלל אך יש שאמרו לגומרו בברכה ויש שאמרו לאמרו בלא ברכה ואלו שללו את אמירת ההלל מכל וכל ולא רק בענין אמירת ההלל נחלקו אלא ביחס למשמעותו של יום העצמאות ולגבי יחסנו למדינת ישראל .
בשנים האחרונות ובעיקר בשנה זו כפי שאת רואה בשאלות ותשובות באתרים מתגבשת שיטה שלישית מקרב הציבור הדתי לאומי של הענשת המדינה ואי אמירת הלל וכמה דברים נוספים .
הן אמת שכאשר התחילו לשנות את המי שברך לחיילי צהל ואת המי שברך למדינת ישראל אמירות שהיו קודש בשבילנו כבר החל הסדק הרעיוני ביחס לכלל הציונות הדתית .
אינני מבין למה היה צריך לשנות או לבטל את המי שברך למדינה אשר יסדוהו רבותינו הרב עוזיאל עליו השלום והסכימו עמו מועצת הרבנות הראשית לישראל דאז ואדרבה 'ותקנם בעצה טובה מלפניך ' זו אמירה חזקה ומתאימה גם לראשי ממשלות שאינם עושים מעשה עמך .
אך כאמור כשמתחילים בשינויים סופו של דבר גם לא אומרים הלל כאילו ההלל נאמר לראש ממשלה או לרמטכ'ל ובכל שנה לפי ראש ממשלה ומעשיו יגידו או לא יגידו.
ובכן אמירת הלל על נס שנעשה ליחיד וכל שכן על נס שנעשה לציבור זו הלכה פסוקה שנהגה בכל קהילות ישראל מאז ומעולם .
היו הרבה 'פורים ' של קהילות ישראל לפי ניסים שהיו בקהילות ואותן קהילות נהגו ביום זה חג גמור כולל הלל והודיה לבורא העולם .
והנה לך מתשובתו המפורסמת של הרב משולם ראטה בשו"ת קול מבשר חלק א סימן כא :
" הנה אין ספק שהיום ההוא (ה' אייר) שנקבע על ידי הממשלה וחברי הכנסת (שהם נבחרי רוב הצבור) ורוב גדולי הרבנים לחוג אותו בכל הארץ זכר לנס של תשועתנו וחירותנו, מצוה לעשותו שמחה ויו"ט ולומר הלל. ואף ציבור שבעיר אחת או יחידים שקובעים עליהם יו"ט לעצמם על נס שנעשה להם חייבים לקיים עליהם ועל זרעם והבאים אחריהם עד עולם ואף שהולכים לעיר אחרת להשתקע חייבין לקיים היום ההוא כמ"ש מהר"ם אלשקר בתשו' סי' מ"ט והובא להלכה במג"א סי' תרפ"ו סק"ה ובאלי' רבה שם,.
והחת"ס או"ח סי' קצ"א כתב שכך נוהגין כמה קהלות ישראל ומגדולי יחידיהם שעושים כן ביום שאירע להם נס עיי"ש שכתב דהיינו דוקא ממיתה לחיים דומיא דמרדכי ואסתר אבל בפדות משארי צרות לא דהרי אחז"ל (הוא במגילה דף י"ד ע"א) במרדכי ואסתר מאי דרוש ק"ו מעבדות לחירות אומרים שירה ממיתה לחיים לא כ"ש, וא"כ כל זמן שאנו בגלות וליכא פדיון מעבדות לחירות כל שאין ההצלה ממיתה לחיים ממש הבו דלא להוסיף לקבוע יו"ט עכ"ל. ועי' בחת"ס או"ח סי' קס"ג בסופו שכתב דשפיר מצי ציבור או יחיד לקבוע יום מועד לעצמם ביום שנעשה להם נס ומצוה נמי עבדי, .
וממילא פשיטא בנידון דידן הנוגע לציבור של כלל ישראל, ויש כאן פדיון מעבדות לחירות שנגאלנו משיעבוד מלכיות ונעשינו בני חורין והשגנו עצמאות ממלכתית, וגם הצלה ממיתה לחיים שנצלנו מידי אויבינו שעמדו עלינו לכלותנו, בודאי חובה עלינו לקבוע יו"ט.
ויפה כיוונו המנהיגים שקבעו את היום הזה דוקא, אשר בו היה עיקר הנס שיצאנו מעבדות לחירות ע"י הכרזת העצמאות, ואלמלא נעשית ההכרזה באותו היום והיתה נדחית ליום אחר אז היינו מאחרים את המועד ולא היינו משיגים את ההכרה וההסכמה של המעצמות הגדולות שבאומות העולם, כידוע, ונס זה משך אחריו גם את הנס השני של ההצלה ממות לחיים הן במלחמתנו נגד הערביים בא"י והן הצלת יהודי הגולה מיד אויביהם במקומות מגוריהם שעלו לא"י ובא על ידי כך הנס השלישי של קיבוץ גליות.".
והנה בכף החיים בסימן תרפ'ו באות י כתב כך :
" יכולין בני עיר לתקן בהסכמה ובחרמות עליהם ועל זרעם והבאים אחריהם מעתה ועד עולם לעשות פורים יום להם שנעשה להם נס ".
ואמנם בשו'ת ישכיל עבדי חלק ו' או'ח סימן י' כתב שעדיין עול האוייבים עלינו ולדעתו אין לומר הלל גמור בתפילה אלא אפשר לומר הלל לא גמור לאחר התפילה .
וראי בשו"ת יביע אומר חלק ו - או"ח סימן מא להגאון הראשל'צ הרב עובדיה יוסף שליט'א מה שכתב שאין לומר הלל בברכה אך הצדיק את אמירת ההלל ביום זה ונימוקו עמו :
" ..ולא אכחד כי באמת עם כל הצללים הנ"ל, ישנם אורות גדולים שאין לנו להתעלם מהם, כי מדינת ישראל כיום היא מרכז התורה בעולם כולו, ורבבות בחורי חמד מטובי בנינו היקרים עוסקים בתורה יומם ולילה בישיבות הקדושות, והתורה מחזרת על אכסניא שלה, שאין לך תורה כתורת ארץ ישראל, ובירושלמי (פ"ו דנדרים סוף ה"ח), אמר הקב"ה, חביבה עלי כת קטנה שעוסקת בתורה בא"י, מסנהדרין גדולה שבחוץ לארץ. ורבבות משלומי אמוני ישראל מחנכים את בניהם ובנותיהם ע"פ תורתינו הקדושה, כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה', וכאמור: כי לא תשכח מפי זרעו. ואף אצל המון העם אנו מוצאים אזן קשבת שוקקה וכמהה לשמוע תורה ודעת מפי גדולי ישראל, כחזונו הנפלא של עמוס: הנה ימים באים נאם ה' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'. (וע' שבת קלח

. ואנו תפלה שהשי"ת יערה עלינו רוח ממרום, וידעו תועי רוח ובינה, ונשוב כולנו בתשובה שלמה. ועכ"פ הואיל וכאן נמצא וכאן היה רק התחלה טובה, מש"ה אין חיוב לומר הלל בברכה. וכיו"ב כ' העטרת זקנים א"ח (סי' ריט), לענין ארבעה שצריכים להודות בברכת הגומל, חולה שנתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא, ויורדי הים כשעלו מן האניה, והולכי מדברות שהגיעו לישוב, וכ' העט"ז, ונראה שאין לברך עד שיצא מן הצרה לגמרי, וכן החולה עד שיחזור לבוריו לגמרי, וכמ"ש במכילתא (פר' משפטים), והובא בפרש"י שם, בפסוק אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו, הרי כל זמן שאינו הולך על בוריו עדיין הוא בספק סכנה, ולכן אין לו לברך הגומל כל זמן שעדיין לא נגמרה הטובה בשלמותה. וכן פסק האליה רבה (שם סק"א). ובס' קול יעקב שאול בתשובה (סי' ג) כ', שההולכים ממקום למקום ודרך הילוכם עוברים דרך עיירות גדולות, מ"מ לא יברכו הגומל עד שיגיעו למחוז חפצם. ובשו"ת אהל יוסף (חאו"ח סי' א) כ' שהחולה בחולי קדחת לא יברך הגומל עד שיצא מהחולי לגמרי. וכן הנוסע ממקום למקום, ובדרכו שובת בעיר גדולה, לא יברך הגומל עד שיגיע למחוז חפצו. ושכן נהג הגאון ר' משה אמאריליו (מח"ס שו"ת דבר משה). ע"ש, וכ"כ הרה"ג ר' אליהו חזן בס' נוה שלום (סי' ריט). וע' בשו"ת יביע אומר ח"א (חאו"ח סי' יג ובמילואים). ע"ש. לכן גם בענין יום העצמאות כיון שלא יצאנו מהצרה לגמרי אין לקבוע הלל בברכה. ".
ודעתו שאפשר לומר הלל בלי ברכה .
ואם תעייני בדבריהם תמצאי טעמים וסיבות ומקורות למנהג עם ההשגות כל אחד וטעמו .
לכן אמירת ההלל היא מיוסדת על גדולי ישראל שתקנוה ולא התנו את אמירתה בסוג וסגנון ראש הממשלה
ומי שנהג כהרבנים שהתקינו לאמרו מי בברכה ומי שאינו בברכה יש לו על מי לסמוך.
וכבר הזכרתי דברי הגאון רבי יוסף משאש זיע'א שכתב בתשובותיו שאנו אומרים הלל גמור ועושים יום זה יום טוב .
ומי יתן ומהרה נזכה לראות בביאת הגואל ואז כל ישראל ישוררו הלל גמור בהודאה ובזמרה לגואלנו וגואל אבותינו.
התשובה התקבלה מאת: הרב יוסף אלנקווה