בזכות מה אנחנו אומרים הלל ביום העצמאות? מה קרה שצריך להגיד עליו הלל?






תשובה:


להודות לה’!!!
זו המטרה.

והסיבה:
ברוך ה’ אנחנו כאן בארץ.
עם ישראל חוזר לארצו.
ויש קיבוץ גלויות,
ויש מדינה,
ויש מערכת שלטונית - גם אם לעת עתה איננה ממלאת באופן מושלם את הציפייה ממנה,
ויש קוממיות לעם ישראל בארצו,
ויש פריצה עצומה של עולם התורה בכל המובנים,
ויש לנו את העיר ירושלים - בדרך,
כן בדרך לבנין המקדש.
והמשאלה של "בקרוב, במהרה בימנו" נעשית קרובה וממשית יותר מתמיד.

"זה היום עשה ה’"
לכן - מסיבה זו, ממה שאירע בכל זה:
"נגילה ונשמחה בו".

הייתי שמח אם הרב שמואל אליהו יוכל לענות לי על השאלה הבאה.

שאלתי היא האם יש לשמוח ביום העצמאות כעקרון, ובפרט השנה.
אפרט-
צריך להודות לבורא עולם על ז שאנחנו כבר לא נרדפים ולא מוגלים ולא מושמדים וכו’ וכו’,
על זה שיש לנו מדינה וצבא ואנחנו עצמאיים (במידה מסויימת) ועל זה שאנחנו עומדים מול העולם ועוד ועוד,

אבל מצד שני-
יום העצמאות מסמל יום של ריקנות וחוסר תוכן, יום של מנגלים, הופעות, רקדנים ורקדניות, פריצות והוללות (נכון, לא נשכח את ראשי הערים הנחמדים שמעניקים לנו "במות לדתיים" כאילו אנחנו איזה מנוגעים.)
יום העצמאות מסמל אתהממשלה, את הקמת הממשלה.
והממשלה פה רקובה.
אני עם העם, עם המדינה, עם הארץ, ועם התורה,
אבל לא עם הממשלה.
ולכן אני חושב שיותר ראוי לחגוג ביום ירושלים.
שאז נתחברו העם, הארץ ושלטון היהודים במדינה.

והשנה בפרט-
כיוון שהשנה התנהגות הזוועה של הממשלה הגיעה לשיאה במאבק נגד דת וערכים, ולא נראה לי שראוי לחגוג על כך.

נכון, שצריך להודות ל-ה’, ולכן נודה ל-ה’ ואפי’ נעשה סעודה עם דברי תורה, אבל לא בצורה קיצונית מדי, אולי אפי’ לא נניף דגל.


מעולם לא סברתי כך, להיפך התממלכתי מגיל קטן, אך השנה ראש הישיבה שלנו דיבר איתנו על הדילמה שלו איך לחגוג השנה, ולאחר מכן קיימנו ויכוח סוער עם המדריך שלי שטען את עיקרי הדברים שהבאתי.
הייתי שמח לקבל תשובה עם טענות טובות נגד או בעד, אפי’ אם זה יההי אחרי יום העצמאות, חשובה לי התשובה המלאה.

תודה מראש (וחג שמח?)






תשובה:


בס"ד

בודאי שכן לחגוג.

המדינה היא לא של שרון וחבר מרעיו. המדינה היא של הקב"ה ואנחנו מודים לו כל יום על ניסיו שהוא עושה עימנו וגם יעשה בעזר השם.
אתה ואני וראש הישיבה שלך וגם המדריך כולנו צריכים לדעת שהגיע הזמן לקחת את המושכות בידים ולא להשאיר אותם בידי רמון ואופיר פינס ושאר חבר מרעיו.
רק בגלל שויתרנו ונתנו לשמעון פרס להנהיג את המדינה היא הגיעה למצב הזה. צריך להתאמץ ולקחת את המושכות בידים ובשביל זה המציאו את הדמוקרטיה. שתוכל להתאמץ ולהוכיח שאתה יכול וראוי ויש לך דרך טובה שיכולה להצליח.
מה אנחנו מקטרים ששמעון פרס מנהיג את המדיה אל עברפי פחת הוא לא קיבל תורה ולא יודע מה זה. לכן הוא הולך לפי פחדיו וחוסר אמונתו.
המדינה היא לא שלו - היא שלנו!!
ולכן אנחנו צריכים לשמוח על מה שיש. ומה שמצער אותנו צריך להניע אותנו לתפוס תא במושכות בידים. כי למי תתן את המושכות?
למי שלא יודע מה תפקידו של עם ישראל!!

הוא יוליך אותך לאבדון כמו שמעון פרס ושרון.

האם נאמר הלל השנה ביום העצמאות,הרי הממשלה הזאת היא כפרנית רשעית וכו’.






תשובה:


אמירת הלל ביום הקדוש, יום עצמאותינו אינה תלויה בממשלת ישראל המכנת כעת ובוודאי תעבור מין הארץ בקרוב אכי"ר.
אנו אומרים הלל,בשמחה עצומה, על שני דברים.
1.קיום מצוות עשה של כיבוש ארצינו הקדושה לאחר 2000 שנות גלות שהיה נמנע מעם ישראל לקיים מצווה זו. "וירשתם אותה וישבתם בה".
2.על הנסים והנפלאות שעשה לנו אלוקינו במלחמת העצמאות.

שנזכה שהממשלה הזאת תעבור מין העולם בקרוב ממש ויקום תחתיה ממשלת מאמינים אמיתיים שיעמוד בראשה מלך המשיח אכי"ר.

שאלה:
אנו נמצאים סמוך ונראה ליום העצמאות ה58 של מדינת ישראל. עד השנה, יום העצמאות היה יום חג עבורי - בהלל ובשמחה, והשנה - התחושות קשות והרגשות מעורבים, ואיני יכול לראות ביום העצמאות כחג. אמנם, לא ניתן להתכחש לנס ההצלה בתש"ח, ולכך שיש לנו ברוך ה' צבא ישראל המגן על יושבי ארץ הקודש. אך, עם זאת, לא נוכל לעצום את עינינו לנוכח השחיקה בקשר בין המדינה לבין חלק מהסיבות שבעבורם נתקן יום העצמאות כיום שמחה והודאה: המדינה מאבדת את זהותה כמדינה יהודית וציונית. שמעתי מרב חשוב בציבור שלנו שאומר שייתכן שהמדינה אכן תאבד לחלוטין את זהותה היהודית - ולא תהיה עוד "ראשית צמיחת גאולתינו" - ומלכות המלך המשיח לא תקום מתוך המדינה... אם כן, במה יש לשמוח, אם, ל"ע, היה ילד אובדני, ומצהיר כי רוצה להמשיך ולהתאבד- ואנו יודעים כי אכן עלול לממש את איומו, וכל נסיונות להשפיע עליו להיטיב דרכיו עד כה לא צלחו - ורק הולך ומדרדר - האם היינו חוגגים לו בשמחה את יום ההולדת?

תשובה:
יש להפריד בין המדינה לבין הממשלה. הרב זווין נהג לומר הלל על המדינה וסליחות על הממשלה... אין להתיאש אלא לפעול במלוא הכוח (לא באלימות!) כדי לייהד את המדינה. הדבר בידינו בעיקר במישור החינוכי (בשנה הבאה כמחצית מילדי ישראל בכיתה א הם דתיים!). הגישה שאתה מציג יש בה חילול ה'. על שבת וצניעות משפט וחינוך לא יהודיים בכל המדינה אמרנו הלל, ובגלל החרבת קהילות קדושות - עם כל חומרת המעשה הנורא - נפסיק לומר הלל? כלומר גוש קטיף חמור יותר ממצוות חמורות בתורה?!. ראה גם בהצופה השבת.

מה היחס ליום העצמאות השנה?
הרה"ג זלמן מלמד שליט"א

שאלה:
א. האם אני חייב לשמוח ביום העצמאות השנה לאור הגירוש שהיה ותוכניות הממשלה, ולומר הלל עם ברכה?
ב. קשה לי לומר תפילה לשלום המדינה. האם צריך להשאר בתפילה לשלום המדינה וצה"ל או שאפשר לצאת מבית הכנסת?


תשובה:
צריך להבין שמעשי הממשלה לחוד וערכה של המדינה לחוד. המדינה היא מדינת העם היהודי היא לא של הממשלה. על הממשלה יש לנו בקורת קשה. אך המדינה היא שלנו היא מתנה אלוקית רבש"ע שחרר אותנו מעול גויים ופתח את שערי ארץ ישראל לעלית יהודים ומאז נמשך קבוץ גלויות וישוב ארץ ישראל ובכל שנה גדל מספר היהודים בארץ ישראל וגם מרכז התורה חזר לארץ ישראל. רק מי שהיה בגלות יכול להבין איזה שינוי גדול לטובה חל במצבו של עם ישראל מאז קום המדינה. וביום העצמאות אנו מודים להקב"ה על כל הטובה הזו.

איני רואה כל קושי לומר את התפילה המתוקנת לשלום המדינה ולהתפלל שד’ יעמיד בראשה אנשי חיל יראי אלוקים אנשי אמת שונאי בצע. וכן אין כל קושי להתפלל שהחיילים יצליחו במלחמה באוייבינו. ורק בזה לברכם כפי הנוסח המקובל אצלינו.

שאלה:
לאור המצב הקשה בעמ"י בתקופה האחרונה, רציתי לשאול לדעתו של הרב בעניין אמירת הלל ביום העצמאות ואמירת תפילה לשלום המדינה בתקופה זו. האם דרכם של החרדים עדיפה בתקופה זו? יותר קל להתמודד עם מעשי המדינה בצורה זו. הם מקבלים את הגזרה כמות שהיא, משום שהם עדיין בגלות וזוהי צרה נוספת בגלות.

תשובה:
יש לומר הלל ביום העצמאות, על התשועה שה' עשה לנו ששחרר אותנו מעול גלות וזרים. ולמרות כל האסונות שארעו לנו לאחרונה, עדיין מצבנו טוב לאין ערוך ממצבנו בגלות. ועל כך עלינו להודות לה'. לא למנהיגים הרעים, אלא רק לה', וכן יש להתפלל לה' על שלום המדינה.

תפילה לשלום המדינה
הרה"ג דב ליאור

שאלה:
האם במצב היום שייך להגיד תפילה לשלום המדינה,כאשר הממשלה רוצה לעוקרנו מהארץ? ואם כן, מדוע, הרי מתפללים שם להצלחת הממשלה?


תשובה:
אמירת תפילה לשלום המדינה אינה נאמרת על הממשלה, אלא זו הודאה לה’ על המדינה עצמה, ותפילה על הצלחתה של המדינה עצמה. איננו מתפללים על האנשים החלשים המנהיגים אותה, ולכן אם קשה לומר את המשפט "ושלח אורך ואמיתך לראשיה שריה ויועציה", אפשר לדלג עליו.



----
לא מצאתי על הלל אבל זה מצאתי ומכאן ניתן להבין.

יום העצמאות
תוכן השאלה: כבוד הרב השלום והברכה,איך לנהוג ביום העצמאות מבחינת ההלכה לאור הקורה אותנו במערכת המדינית(לא רק הממשלתית),הגירוש מגוש קטיף ,חרב הגירוש המונפת על יהודה ושומרון,שוחד ורמאות בכנסת ובנבחריה,הערבים בכנסת,החינוך הממלכתי,וכו` .אני מדבר על הלל,הודיה,ושאר טקסים ממלכתיים?
האם להתייחס לכל הנושא במבט עינו של ר` עקיבא לאחר חורבן הבית?או שאין מה להשוות כלל?
התשובה:
כותרת התשובה: יום העצמאות
תוכן התשובה: הגמרא אומרת, שמן השמים ביקש לראות את חזקיה כמלך המשיח ואת סנחריב כגוג ומגוג, ולא עשו כן משום שחזקיה לא אמר שירה. היזה זה לאחר שסנחריב כבש את מלכות ישראל והגלה את עשרת השבטים, ואפילו את ערי יהודה מסביב לירושלים, והוא צר מסביב לירושלים ועשאה כמלונה בכרם.
ורוב יושבי ירושלים ובראשם שבנא הסופר, היו בדעה שיש להיכנע לסנחריב, והעבירו מסרים לסנחריב, שהם הרוב תומכים בכניעה, וחזקיה בסיעת מיעוט מתנגד. ובנו של חזקיה רבשקה המומר עבר לאויב, ושידר משם בקול, תעמולה בשפה העברית, שבה קרא לתושבי ירושלים להיכנע, ושלא ישמעו לחזקיה.
חזקיה שמע לישעיה הנביא, ולא נכנע, למרות שהוא שכב חולה, בשחין. והיה זה בליל הסדר ואמרו הלל, ושמו דגש על המזמור לא לנו ה' לא לנו, כמי שמתפללים לה' שיושיעם.
ולמחרת בבוקר השכימו וראו שכל צבא סנחריב ניגף ומתו במגיפה. ולא נשאר בהם רק אחד, סנחריב, שיראה במפלתו.
וכך חזקיה נתגלה כמנהיג אמוני חכם שראוי להיות משיח, וסנחריב כמו גוג ומגוג.
חזקיה בודאי אמר הלל, כדין אמירת הלל ביום ראשון של פסח, אבל הוא לא אמר שירה מיוחדת לכבוד הנס במיוחד הזה, ולכן הוא לא הפך מלח המשיח. וחזקיה לא אמר שירה בגלל, שכבר רוב א"י נכבשה. ועשרת השבטים כבר הוגלו, ורק ירושלים נותרה וניצלה. ועל מה יאמרו שירה, רק על ירושלים?! וזו טענה חזקה.
ובכל זאת הוא לא הפך להיות מלך המשיח, בגלל שאל אמר שירה. כי יש מצביםש השירה מביאה לאמונה, אז ישיר משה ויאמינו, ואפשר ששירתו היתה מציתה את האמונה גם בקרב עשרת השבטים שהתבוללו בארץ הקודש, והוגלו ממנה, והיו חוזרים.
וכללו של דבר, כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא. צרה ויגון אמצע ובשם ה' אקרא. ובן שמודיעים לו שאביו נפטר, מברך דיין האמת על הבשורה הרעה ומברך שהחיינו על שהוא יורש את אביו.
ויש עת להודאה, ויש עת לתפילה, ויש עת לתענית ולקינה ולמספד. ומי שנקבר מתו שעה אחת לפני כניסת החג, בוכה ומתאבל. ומשנכנס החג, מקדש ומברך שהחיינו על החג, ואומר סדר על כל הסדר.
זאת ועוד, יש להבחין הבחנה ברורה בין מדינה ובין ממשלה. המדינה היא מוסר של ריבונות יהודית בארץ הקודש, ועל זה צריכים להודות, כל אחד בדרך ההודאה שקבעו לו רבותיו.ו כנגד הממשלות, שאינן מונחות עפ"י תפישת עולם יהודית אמונית, יש לפעול בדרכים שונות, הפצת התפישה האמונית, בלבבות המון עמך בית ישראל בדרכי נועם, בהפגנות כשיש צורך, ובאמצעים פוליטיים.
הנה צא וראה, יש למעלה משלושים חברי כנסת דתיים, שהם למעלה מה 25% ממנין חברי הכנסת. אילו היו מאוחדים, מי לא היה מזדקק לתמיכתם. ואז היו מקבלים גם הדרישת השוות לכל הדתיים, וגם הדרישות הסטקטוריאליות. אבל בגלל שכל סיעה דתית חוששת מפני רעותה, בגלל שכל סיעה נוקטת בגישה סקטוריאלית, מרכיבי הממשלות בישראל, מאז ועד עתה, מתייחסים כלפי הדתיים וערכי הקודש בדרך של הפרד ומשול, ברצותם מקרבים זה ומרחיקים את האחר, וכן ההיפך.
כך שאם יש לנו להתלונן, קודם כל עלינו להתלונן כליפ עצמנו, שלא השכלנו לשמור על אחדות ועל ייחודיות, כי את הסוד הזה טרם השכלנו ללמוד וליישם אותו בפועל לטובת כל כלל ישראל.

וכל מי שאמר "מי שלא גורש ובלה בלה בלה"
אז הנה לכם רב שגורש בעצמו.
הלל ביום העצמאות
תוכן השאלה: שלום וברכה ! ברצוני לדעת מה עניין אמירת הלל ביום העצמאות ידוע לי שאנחנו אומרים על כך שה ` הצילנו מיד צר וסייע בעדנו להגיע לארץ וכו אך עניין זה אינו מספק אותי מכמה סיבות
1.ישנם המון ניסים לא פחות גדולים וחשובים כגון אש התמיד שמש בגבעון דום וכו שאנחנו יכולים לומר עליהם הלל אם כן מה הקרטריון לאימרת הלל?
2. ידוע שאפילו בפסח חנוכה אין אנו אומרים הלל על גודל הנס אלא על המהות - כמו פסח אנחנו לא אומרים הלל על קריעת ים סוף על הניסים שארעו במדבר אלא על עצם הוצאתנו מבית עבדים........
3. איך זה מסתדר עם פיסקתם של הרמב``ם והחזון איש שאימרת הלל נקבעת ע``י הכנסת הגדולה..
ברצוני לקבל תשובות מעמיקות וכנות ואם היד תקצר והיריעה גדולה בענייין אין לי בעיה שתפנה אותי לספרים בהם אוכל למצוא את מבוקשי
תודה מראש בתאל


התשובה:
כותרת התשובה: הלל ביום העצמאות
תוכן התשובה: שלום לבתאל

על אמירת ההלל ביום העצמאות כבר נכתבו מאמרים רבים ותשובות הלכתיות וכפי שאת יודעת ישנן שתי גישות מרכזיות שבהן נחלקו רבני הציונות הדתית והרבנים מהמגזר החרדי .
כאשר אלו צדדו באמירת הלל אך יש שאמרו לגומרו בברכה ויש שאמרו לאמרו בלא ברכה ואלו שללו את אמירת ההלל מכל וכל ולא רק בענין אמירת ההלל נחלקו אלא ביחס למשמעותו של יום העצמאות ולגבי יחסנו למדינת ישראל .
בשנים האחרונות ובעיקר בשנה זו כפי שאת רואה בשאלות ותשובות באתרים מתגבשת שיטה שלישית מקרב הציבור הדתי לאומי של הענשת המדינה ואי אמירת הלל וכמה דברים נוספים .
הן אמת שכאשר התחילו לשנות את המי שברך לחיילי צהל ואת המי שברך למדינת ישראל אמירות שהיו קודש בשבילנו כבר החל הסדק הרעיוני ביחס לכלל הציונות הדתית .
אינני מבין למה היה צריך לשנות או לבטל את המי שברך למדינה אשר יסדוהו רבותינו הרב עוזיאל עליו השלום והסכימו עמו מועצת הרבנות הראשית לישראל דאז ואדרבה 'ותקנם בעצה טובה מלפניך ' זו אמירה חזקה ומתאימה גם לראשי ממשלות שאינם עושים מעשה עמך .
אך כאמור כשמתחילים בשינויים סופו של דבר גם לא אומרים הלל כאילו ההלל נאמר לראש ממשלה או לרמטכ'ל ובכל שנה לפי ראש ממשלה ומעשיו יגידו או לא יגידו.
ובכן אמירת הלל על נס שנעשה ליחיד וכל שכן על נס שנעשה לציבור זו הלכה פסוקה שנהגה בכל קהילות ישראל מאז ומעולם .
היו הרבה 'פורים ' של קהילות ישראל לפי ניסים שהיו בקהילות ואותן קהילות נהגו ביום זה חג גמור כולל הלל והודיה לבורא העולם .
והנה לך מתשובתו המפורסמת של הרב משולם ראטה בשו"ת קול מבשר חלק א סימן כא :

" הנה אין ספק שהיום ההוא (ה' אייר) שנקבע על ידי הממשלה וחברי הכנסת (שהם נבחרי רוב הצבור) ורוב גדולי הרבנים לחוג אותו בכל הארץ זכר לנס של תשועתנו וחירותנו, מצוה לעשותו שמחה ויו"ט ולומר הלל. ואף ציבור שבעיר אחת או יחידים שקובעים עליהם יו"ט לעצמם על נס שנעשה להם חייבים לקיים עליהם ועל זרעם והבאים אחריהם עד עולם ואף שהולכים לעיר אחרת להשתקע חייבין לקיים היום ההוא כמ"ש מהר"ם אלשקר בתשו' סי' מ"ט והובא להלכה במג"א סי' תרפ"ו סק"ה ובאלי' רבה שם,.
והחת"ס או"ח סי' קצ"א כתב שכך נוהגין כמה קהלות ישראל ומגדולי יחידיהם שעושים כן ביום שאירע להם נס עיי"ש שכתב דהיינו דוקא ממיתה לחיים דומיא דמרדכי ואסתר אבל בפדות משארי צרות לא דהרי אחז"ל (הוא במגילה דף י"ד ע"א) במרדכי ואסתר מאי דרוש ק"ו מעבדות לחירות אומרים שירה ממיתה לחיים לא כ"ש, וא"כ כל זמן שאנו בגלות וליכא פדיון מעבדות לחירות כל שאין ההצלה ממיתה לחיים ממש הבו דלא להוסיף לקבוע יו"ט עכ"ל. ועי' בחת"ס או"ח סי' קס"ג בסופו שכתב דשפיר מצי ציבור או יחיד לקבוע יום מועד לעצמם ביום שנעשה להם נס ומצוה נמי עבדי, .
וממילא פשיטא בנידון דידן הנוגע לציבור של כלל ישראל, ויש כאן פדיון מעבדות לחירות שנגאלנו משיעבוד מלכיות ונעשינו בני חורין והשגנו עצמאות ממלכתית, וגם הצלה ממיתה לחיים שנצלנו מידי אויבינו שעמדו עלינו לכלותנו, בודאי חובה עלינו לקבוע יו"ט.
ויפה כיוונו המנהיגים שקבעו את היום הזה דוקא, אשר בו היה עיקר הנס שיצאנו מעבדות לחירות ע"י הכרזת העצמאות, ואלמלא נעשית ההכרזה באותו היום והיתה נדחית ליום אחר אז היינו מאחרים את המועד ולא היינו משיגים את ההכרה וההסכמה של המעצמות הגדולות שבאומות העולם, כידוע, ונס זה משך אחריו גם את הנס השני של ההצלה ממות לחיים הן במלחמתנו נגד הערביים בא"י והן הצלת יהודי הגולה מיד אויביהם במקומות מגוריהם שעלו לא"י ובא על ידי כך הנס השלישי של קיבוץ גליות.".

והנה בכף החיים בסימן תרפ'ו באות י כתב כך :
" יכולין בני עיר לתקן בהסכמה ובחרמות עליהם ועל זרעם והבאים אחריהם מעתה ועד עולם לעשות פורים יום להם שנעשה להם נס ".
ואמנם בשו'ת ישכיל עבדי חלק ו' או'ח סימן י' כתב שעדיין עול האוייבים עלינו ולדעתו אין לומר הלל גמור בתפילה אלא אפשר לומר הלל לא גמור לאחר התפילה .
וראי בשו"ת יביע אומר חלק ו - או"ח סימן מא להגאון הראשל'צ הרב עובדיה יוסף שליט'א מה שכתב שאין לומר הלל בברכה אך הצדיק את אמירת ההלל ביום זה ונימוקו עמו :

" ..ולא אכחד כי באמת עם כל הצללים הנ"ל, ישנם אורות גדולים שאין לנו להתעלם מהם, כי מדינת ישראל כיום היא מרכז התורה בעולם כולו, ורבבות בחורי חמד מטובי בנינו היקרים עוסקים בתורה יומם ולילה בישיבות הקדושות, והתורה מחזרת על אכסניא שלה, שאין לך תורה כתורת ארץ ישראל, ובירושלמי (פ"ו דנדרים סוף ה"ח), אמר הקב"ה, חביבה עלי כת קטנה שעוסקת בתורה בא"י, מסנהדרין גדולה שבחוץ לארץ. ורבבות משלומי אמוני ישראל מחנכים את בניהם ובנותיהם ע"פ תורתינו הקדושה, כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה', וכאמור: כי לא תשכח מפי זרעו. ואף אצל המון העם אנו מוצאים אזן קשבת שוקקה וכמהה לשמוע תורה ודעת מפי גדולי ישראל, כחזונו הנפלא של עמוס: הנה ימים באים נאם ה' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'. (וע' שבת קלח. ואנו תפלה שהשי"ת יערה עלינו רוח ממרום, וידעו תועי רוח ובינה, ונשוב כולנו בתשובה שלמה. ועכ"פ הואיל וכאן נמצא וכאן היה רק התחלה טובה, מש"ה אין חיוב לומר הלל בברכה. וכיו"ב כ' העטרת זקנים א"ח (סי' ריט), לענין ארבעה שצריכים להודות בברכת הגומל, חולה שנתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא, ויורדי הים כשעלו מן האניה, והולכי מדברות שהגיעו לישוב, וכ' העט"ז, ונראה שאין לברך עד שיצא מן הצרה לגמרי, וכן החולה עד שיחזור לבוריו לגמרי, וכמ"ש במכילתא (פר' משפטים), והובא בפרש"י שם, בפסוק אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו, הרי כל זמן שאינו הולך על בוריו עדיין הוא בספק סכנה, ולכן אין לו לברך הגומל כל זמן שעדיין לא נגמרה הטובה בשלמותה. וכן פסק האליה רבה (שם סק"א). ובס' קול יעקב שאול בתשובה (סי' ג) כ', שההולכים ממקום למקום ודרך הילוכם עוברים דרך עיירות גדולות, מ"מ לא יברכו הגומל עד שיגיעו למחוז חפצם. ובשו"ת אהל יוסף (חאו"ח סי' א) כ' שהחולה בחולי קדחת לא יברך הגומל עד שיצא מהחולי לגמרי. וכן הנוסע ממקום למקום, ובדרכו שובת בעיר גדולה, לא יברך הגומל עד שיגיע למחוז חפצו. ושכן נהג הגאון ר' משה אמאריליו (מח"ס שו"ת דבר משה). ע"ש, וכ"כ הרה"ג ר' אליהו חזן בס' נוה שלום (סי' ריט). וע' בשו"ת יביע אומר ח"א (חאו"ח סי' יג ובמילואים). ע"ש. לכן גם בענין יום העצמאות כיון שלא יצאנו מהצרה לגמרי אין לקבוע הלל בברכה. ".
ודעתו שאפשר לומר הלל בלי ברכה .
ואם תעייני בדבריהם תמצאי טעמים וסיבות ומקורות למנהג עם ההשגות כל אחד וטעמו .
לכן אמירת ההלל היא מיוסדת על גדולי ישראל שתקנוה ולא התנו את אמירתה בסוג וסגנון ראש הממשלה
ומי שנהג כהרבנים שהתקינו לאמרו מי בברכה ומי שאינו בברכה יש לו על מי לסמוך.
וכבר הזכרתי דברי הגאון רבי יוסף משאש זיע'א שכתב בתשובותיו שאנו אומרים הלל גמור ועושים יום זה יום טוב .
ומי יתן ומהרה נזכה לראות בביאת הגואל ואז כל ישראל ישוררו הלל גמור בהודאה ובזמרה לגואלנו וגואל אבותינו.




התשובה התקבלה מאת: הרב יוסף אלנקווה

לרבנים כאלה בדורנו אנו.

קיבלנו מכתב ובו שאלה זו:"מה יש לשמוח ביום העצמאות ומה יש לדתיים לשמוח בו,הרי המדינה היא חילונית וקילקלה יהודים רבים?".טענה אחרת שנשמעת היא שאין מה לשמוח ביום העצמאות,שכן הדבר דומה למשפחה שנולד לה ילד בעל מום,האם המשפחה יכול לשמוח בלידה זו? עם ישראל ציפה לגאולה שלמה,אציתי,והנה קמה המדינה שמנהיגיה רחוקים מתורה ומצוות, וכל תפקוד המדינה מעוות מבחינה דתית.זוהי אפוא לידה של ילד מעוות מלא מומים,ואיך אפשר לשמוח על לידה זו?

אך אני אומר כי אין המשל דומה לנמשל.המשל הזה מטעה והוא שמעוות את התמונה.ואם לתת משלף צריך לומר כך: משל למשפחה שציפתה ללידה זמן רב והנה לפני הלידה נפגעה המשפחה בחוליים קשים ובמשברים נפשיים,ואז באה הלידה ונולד לה ילד טוב.האם לא ראוי לשמוח על הלידה?האם בשל הצרות האחרות שיש להם שמחת הלידה מתבטלת? אדרבא,זו היא נחמתם שנולד להם ילד חי,בריא ושמח.החולי אינו של המדינה אלא של העם.לא המדינה יצרה את המשבר הרוחני של העם,המשבר היה קודם לכן,ולולא קום המדינה מי יודע מה היה קורה לעם ישראל מבחינה רוחנית.צא וראה מה קורה היום לעם ישראל שבגולה,מצב ההתבוללות שם הוא נורא.ולולא תקומת המדינה,אשר זקפה את קומתו של העם היהודי בכל מקום בעולם,המצב היה הרבה יותר חמור.הקמת המדינה עצרה במידה משמעותית את ההתבוללות.

אנחנו קיבלנו את המדינה תך היותינו במשבר,ומפני מצבנו הירוד אין אנחנו מפיקים מהקמת המדינה את כל העוצמה הרוחנית שיכולנו להפיק ממנה אילו מצבנו הרוחני היה טו,שאז היה עמנו מתרומם לגובה רוחני חדש על ידי המדינה.

אבל גם במצב הנוכחי מדינת ישראל הצילה חצי מליון יהודים מרוסיה,שהיו צפויים לשמד רוחני.היא נעשתתה למרכז הרוחני של עם ישראל.מכאן נשלחים שליחים לכל הקהילות היהודיות לחזק אותם ביהדותם.יש בהחלט על מה לשמוח,ויש גם על מה להתפלל.יש לשמוח על הטובה ולהתפלל על מה שעודדרוש השלמה.

בכלל. אנרגיה של אנשים אחרים לא בשליטה שלך,סשום צורה. רק התגובות שלך.