פורום אם שואלים, הלכתי לפרוק (עמוד 14)

יש הבדל מאוד גדול בין איך שאת חווה את המצב מהצד שלך לבין איך שאחרים חווים אותו מהצד שלהם.

ועוד משהו:

כשיש אהבה אז כמה שאת דורשת טיפול, או לא עוזרת עם הילדים - את לא תהיי נטל.

ואם אין אהבה אז גם אם תעשי את כל הדברים הטכניים שצריך - עדיין תהיי נטל.

זה לא באשמתך ולא תלוי בך, המצב הזה נפל על שניכם.

ונקודה נוספת:

את היית עושה את אותו דבר בשבילו.

סתם.

אז יש לך כמה אחיינים שעברו את זה.

בני כמה הילד שלו היה אז?

שלי היה בן שנתיים, זה משמעותי.

זה כלא צבאי, זה מאוד שונה.

זו הייתה חוויה די נחמדה אם לא הייתי בחשש שזה עומד להימשך לתקופה ארוכה מאוד ואם לא הייתה לי משפחה אז.

ומאוד מצחיק איך שה'מפקדים' שם שזו חבורה של ילדים בעצם לוקחים את העניין נורא ברצינות.

אתה אבא נהדר.

ובטוח כבר ענית לי על זה אבל למה היית בכלא?

בגלל הצבא, לא התגייסתי.

תוהה אם היית אז אדם שונה מהיום או שהיום אני לא מירה אותך טוב מספיק

אני זוכר אבל זה לא עצוב או כואב. יש סוג של דברים שממשיכים להכאיב, אבל זה היה משהו זמני.

הוא לא היה מסתדר דקה בלעדייך שרה

תמיכה היא לא רק טכנית.

אפשר לשלוח את זה למירי ואז תהיו פיטים.

התבלבתי.

/לוגם מקפה שחור ללא חלב כי פג תוקפו/

גם אצלי הג'וק לא נמצא

סתם קפץ לי לראש

אולי כי הייתה עליו פרסומת לא מזמן.

סיבוב באוויר הפתוח?

(הייתי מחליפה איתך את הג'וק.)

אני הסתובבתי שעתיים עם ילד שהרגע יצא מבידוד

הוא אפיל לא היה חמוד

מוטציונר של המאה העשרים ואחד; הם איומים

אז לא מעניין אותך?

אה, הוא לא אוכל תירס.

איך משיגים מנגינות? יוטיוב?