פורום אם שואלים, הלכתי לפרוק (עמוד 40)

אני חולה לעצמי על הצורה ככה שאין סיכוי בעולם שאכניס לעצמי סיגריה אפילו שאכטה ככה בקטנה כי למה מה קרה שאפגע בעצמי
לבין אני כל כך מתעבת את החיים ואותי שבא לי לדפוק את הראש חזק עם סמים

ובכן! אל תהיו אני
תודה

אבל היי, לפחות יש מישהו אחד שמבין אותי באמת.

 

 

תודה לך יוטיוב!

 

פטריות ענקיות מטוגנות בלי הרגל וממולאות האבוקדו עם עגבניות שרי מעת וקצת שומשום שחור

אחחחחח מי יתנני אבוקדו שגדל בחינוך ביתי

שלי


והנטיה היא לעבור לשם.

ואני שואלת את עצמי למה לא ללכת כמו שבא לי ללכת כבר עכשיו ולמה אכפת לי מהילדים בכלל
וכאן צונזרו מלא קללות
שלום ותודה.




-

הכל היה יכול להראות אחרת ואני לא מבינה את השיקולים של הקדוש ברוך הוא ולמה הוא מכאיב לי כל כך ולמה ללחוץ על הנקודות האלו ומה הוא רוצה מה מה מה

והקטע שאני בחיים לא אוכל לעזוב אותו, זה הקטע.

גרי מעצבן אותי בזה שהוא לא עונה. חבל שהוא לא כמו לוקאס. המשלוח כבר חודש וחצי בדרך! למה הוא לא שולח עדכון?

יש לו נס שהוא תמיד מגיע בסוף אז אני סולחת לו, אבל בינתיים פוגאטש מחכה ומתעצבן כי המוצרים שוכבים לו בחדר. (טכנית אין לו סיבה להתעצבן, הוא מקבל על זה תשלום וזה סוכם מראש)

כמו כן לא נעים לי מפוגאטש כי אח שלו השניה התאבד. סיפור לא ברור. הוא היה סרבן גט מלא שנים וגם סבל מניוון שרירים, שלום טוען שהוא כנראה היה סרבן גט בצדק כי הנשים סוחטות את הגברים כי כל המערכת לטובתן ואני אומרת שנכון לפעמים זה באמת ככה אבל אני לא חושבת שזה היה המקרה
בכל מקרה לעולם לא נדע מה האמת

לפחות סוף סוף השתחררנו מהתסבוכת של החשבונות ועכשיו הכסף הולך רק אלינו, שזה נחמד למדי ומוריד ממני הרבה לחץ
אין לי באמת כוח לחשוב על זה אבל אין מה לעשות, יש דברים שאם אני לא אחשוב עליהם הם פשוט יזיקו לנו

לקבוע תור לצילום ואז לקבוע תור לעוד רופא ולעוד רופא ולעוד אחד
להיסחב מפה לשם ומשם לפה
לשכב במיטה ולהסתכל על התקרה הא-סימטרית ולהיות רעבה כי להכין אוכל בריא דורש ממני לעמוד הרבה
להרגיש מטושטשת מעורפלת ועצבנית
די כבר אלוקים שייגמר

עכשיו קיבלתי זימון לבית משפט כי תבעו אותי.

כאילו היה חסר לי משהו להתעסק איתו. 🙄

תגיד אין לך נפילות אנרגיה? עייפות? הרגשה של ערפול במוח?

אומרים שזה קורה מלא לאנשים בקיטו

כמעט בכיתי
ואז כזה איזה טיפשה את
מה את עצובה מסרטון של מסיונרים
הרבנים האלו צודקים, נשים באמת טיפשות

למה הכל אוטומטית מומר לשנאה עצמית
לקח לי זמן להיזכר שזה פשוט לא נכון
להיזכר מאיפה חלק מהציטוטים ומה הם אומרים ושהכל בסדר
אישה טיפשה

נס שיש את שלום בעולם
אני לא אצטט מה הוא אמר אבל צחקתי בקול

That's what my therapist says

לא שיש לי
היתה לי פעם אחת וגלגלתי עיניים רוב הזמן

ואפשר להפסיק עם זה
אני אגיד לכל מי שישאל ואין צורך בלהתנסות בזה
ברצינות
די
לא מגניב לפגוע בי
די די די

זה היה כשהיינו בוונציה ושלום אמר לי טוב חייבים ללכת לסקי בדולומיטים.
קבענו עם שלושה חברים שלנו מאוסטרליה ללכת לעיירה בצפון איטליה

קמנו נורא מוקדם לפנות בבוקר והכל היה ערפילי וקריר, והמרצפות היו קרות והשמש התחילה לזרוח והשמיים היו וורודים והנעליים שלי הקליקו קליק קלאק על המרצפות ברחוב
החנויות עוד לא נפתחו בכלל והמים היו שקטים ועברנו את כל הגשרים בין האיים מהר כדי להגיע לאוטובוס שיוצא מהצד שקרוב ליבשה.

ואז נסענו בערך שלוש שעות, לא קנינו אוכל כי היה פסח
הגענו לעיירה קטנה ומרוצפת להפליא, בתים קטנים עם גגות אדומים ופרחים באדניות, השמש כבר זרחה אבל עדיין היה קריר ונעים. כל העיירה היתה במעגל ובאמצע היתה כיכר יפה עם בית תיפלה ענק בצבע אפרסק משום מה

הלכנו לחנות מכולת קטנה שמכרה תוצרת גינה, קנינו שם ירקות טריים ופירות עסיסיים ושמנו בתיק, וקנינו גם מלא מים
אחר כך הלכנו למשרד תיירות כדי להבין לאן הולכים פה, והרשי (היום הוא נשוי עם בת קטנה, קטעים) אמר שנלך אחריו

התחלנו ללכת אל מחוץ לכפר. הכל היה ירוק לגמרי, הרשי והשני שאנלא זוכרת את שמו היו עם מפה ענקית וכל הזמן חישבו את הכיוון, אבל בתכלס היה שביל די ברור בתוך כל הירוק והגבעה שהוביל לתוך היער שמאחורי הכפר. המרחבים הירוקים העצומים מסביב גרמו לי לרצות לרוץ בידיים פתוחות ולהסתחרר באמצע וליפול אל תוך הדשא, אבל תחושת בטן אמרה לי שהדשא רטוב ושעדיף לשמור את הכוחות, במחילה, כי ממילא הייתי סקפטית לגבי יכולת הטיפוס שלי, והרשי אמר שהיעד בערך חצי קילומטר מעלינו (מסלול עם עלייה של 5 קילומטר, ואז ירידה של 8 קילומטר)

המשכנו ללכת בשביל הסלול, למעלה, למעלה. עברנו בדרך בית חולים ישן ועוד גבעה, והיינו בתוך היער.

העלייה התחילה להיות קשה מאד. השביל היה מרוצף אבנים וסלעים, היו עצים מסביב, והשביל התפתל והתפתל במעלה ההר. שרירי הרגליים שלי כאבו, אבל אחרי חצי שעה כבר לא ממש הרגשתי אותם.

באיזשהו שלב השארתי את הבנים לבד ועקפתי אותם, רציתי לעלות מהר כי משום מה פחדתי שייגמר לי הכוח... הם ממש התפעלו שעקפתי אותם כי זה היה החלק הבאמת תלול במסלול.

הגענו לנקודה קטנה שאפשר היה לקבל בה טיזר לנוף למעלה. השביל המתפתל עבר בצוק עם חור בלתי אפשרי בין העצים שנתן פתח לנוף המרהיב להשתרבב פנימה. הנשימה נעתקת. הנוף באמת מהמם.
יוני הציע שנשב לאכול שם, אז באמת התיישבנו וגמרנו חצי מהאפרסקים והתפוחים. שלום כל הזמן עשה לי מיקי מיקי כי אני שונאת לשתות, אבל כן אוהבת תחרויות (אם אני מנצחת. אני אדם מעצבן)

אחר כך את שאר העלייה עשינו אני ושלום ביחד מאחורי הבחורים, אלו היו רגעים שקטים רק של שנינו. כל מי שהסתובב הפך לנציב מלח.

כשהגענו לנוף הבנתי שהיה שווה את זה.
נוף מדהים של הרים מושלגים ומרחבים ירוקים ושדות ועדרי כבשים רועים באופק.

ישבנו שם לנוח, וקיבלתי שם מתנה...

ואז התחלנו לרדת
הירידה היתה אפילו יותר יפה מהעלייה. העלייה היתה פשוט לטפס בתוך יער, הירידה היתה ללכת בשדות דשא עם פרחים
שלום התגלגל ואחריו גם הבחורים
לקראת הסוף עברנו ליד חוות של סוסים וכבשים, ולקח אותנו טרמפ איזה רכב עם אנשים מהולנד שבאו לשם לאסיפה של סופרים של קומיקסים, מסתבר שנסענו ברכב עם איזה סופרת ממש מפורסמת באירופה, הם היו בשוק שאנחנו לא מכירים

הגענו שוב לעיירה, החלטנו אחר כך לעלות לרכבל ולעשות סקי, ואז אחר כך גם הלכנו למטה יותר והיה שם מפל של שלגים שהפשירו, אבל כבר אין לי כוח לספר

הגיוני שאני נזכרת בזה עכשיו.
הגיוני.

זה מצחיק כי יש לי מלא זכרונות טובים מאשה''ל
לא באמת מצחיק
אני חייבת להפסיק להגיד מצחיק כשאין לי מילה אחרת להגיד, זה לא מצחיק, אולי משמח? אולי מוזר?
לא יודעת

ועם כמה שזה נחמד שיש מקום מגניב לכולם אני עדיין צריכה מקום לעצמי
עוד לא החלטתי אם אני אדם שקט או מאד רועש
ככל הנראה כמו כולם אני פשוט גם וגם
כמו במבחני אישיות האלו שבהם הכל נכון כי פשוט כולנו אותו הדבר
לא מפריע לי שכולנו אותו הדבר
כמו חבילה של שוקולד
כל הקוביות אותו הדבר אבל לאכול כל אחת מהן זו חוויה בפני עצמה
אני לא מאלו שחושבים שכולם צריכים להיות שונים ומיוחדים
אני מוצאת שזה אפילו מנחם
הבעיות שלי הן בעיות שעברו על מיליארדים של אנשים אחרים
ומה רע בזה
אולי קצת חוסר משמעות בחיים
אבל גם זאת בעיה של מיליארדי אנשים
אז נו

מחר אלך לקנות עוד כדורים
ויהיה בסדר

ותודה לשירה האלופה שעשתה לי טוב על הלב

זה החיים? לשכב במיטה עם כאבים כמו צמח? להתעצבן שאי אפשר לעשות כלום? לחשוב על מליון רעיונות ולא להצליח לבצע כלום?
רק דיבורים
אפס עשייה
איכס אני

לפחות עשיתי לשלום משהו שהוא כבר חצי שנה מסתבך איתו
לקח לי רבע שעה
זה מרגיז אותו שאני מצליחה לעשות דברים בכזאת קלות ולמרות זאת לא עושה כלום בקושי
אבל מה לעשות, מה אני יכולה לעשות?
אני לא זוכרת אפילו מה עשיתי הבוקר
המוח שלי מטושטש לגמרי

@יהיה בסדר....577|פסידונית]
@כישוף כושל
@יהיה

@פסידונית