פורום מדריכים (עמוד 5)

הכניסו כבר?
מכיריםסניף שצריך באיזור כפר פננס?

הסניף חדש לגמרי והילדים לא מכירים את התנועה אם זה רלוונטי

החניכות שלי מתפצלות שנה הבאה ל3 בתי ספר..
מחפשת פעולה יפה לבנות שעולות לז', על שכאילו יישארו ביחד, סוג של גיבוש ושתמיד יהיה את השבט שנשאר מאחורה ותומך בהן..

בס"ד

 

צהריים טובים.

ב"ה נפתח מיזם חברתי עם הצעות עבודה בתחום החינוך וההדרכה.

המיזם נקרא דרושים בחינוך.

ממליץ לנסות כמובן ללא תשלום.

אשמח שתפנו אלי באישי! ועם ראש פתוח;)

 

צריכים עזרה בהוצאת החניכים למחנה?

כתבה ב'שמים' עם שלל רעיונות אשר יוכלו לסייע לכם לזרוז התהליך!

 

יש לכם רעיונות נוספים?

עדכנו אותנו!

 

לכתבה המלאה >> http://www.tariel.co.il/?pg=post&CategoryID=3050&PostID=1703

בהצלחה!

היי..

אני צריכה פעולה לבנים בכיתה ג' על הקשבה לחבר/ למדריך או על נתינה....

אז אם יש למישהו פעולה מוכנה אני ממש ישמח ואם יש לכם רק סיפור/ משחק/ צ'ופר זה גם ממש יעזור!!!

תזכו למצוות!!

אני מחפש פעילויות לשבט עוז(כיתות א-ב) 

בשביל המחנה קיץ.... 

אם יש למישהו רעיונות- אשמח!

 

אז ככה,יש לי ריאיון וביום שלישי לקייטנה-ואני צריך להעביר פעולה זו או אחרת (חלק מהראיון) ואני לא כלכך מבין בזה...אבל אני יודע להעביר כל פעולה שתביאו...

 

אז אני צריך  להעביר פעולה טובה/סיפור עם מסר בנושאים חינוך/מנהיגות/זהות יהודית/עם ישראל.-אם יש בנושאים אחרים אז גם טוב...כל דבר שיש לכם אשמח...

תודה רבה

כל מה שצריך לדעת על דרכון ספרדי, תרגום בלעדי של נוטריון:

http://www.notario.co.il/spanish-passport

 

מוכרת זכאות לקורס במכללה מובילה לתחומי הייטק, באחד מהתחומים הבאים: ניהול רשתות ואבטחת מידע, LINUX מתקדם, פיתוח אפליקציות לאייפון ולאנדרואיד, בניית אתרים וPHP, קידום אתרים ושיווק באינטרנט, עיצוב גרפי ועוד....
מוכרת  עקב בעיה אישית, אך ממליצה בחום ללמוד שם.
יש לכם אפשרות להכיר את המכללה במכינה ייחודית בלי סיכון כספי,
ומי שנרשם לשם, מקבל התחייבות חוזית לעבודה.
לפרטים נוספים יפית 0523229941 או 0526322528

עשינו מערך כבוד, ואנחנו צריכות דחוווף איזה משהו לעשות כתור פרוייקט סיום.

שוטו עם ההצעות

תודה!!!!

דחוף!!!!!!!!!!!!!!!!!

נבטים ניצנים ככה....

תודה!!!!!!!

בס"ד

זרעי טוב לב

אחר צהרים אחד, הבטתי דרך חלון המטבח וראיתי את בני בן החמש עודר בגינה.
זה היה מחזה יוצא דופן, כי מיכאל שלי, גם כתינוק לא אהב להתלכלך.
הוא מעולם לא שיחק בארגז החול וממש שנא חול בסנדלים.
יצאתי אל החצר לראות במה מדובר.

"מה אתה עושה?" שאלתי אותו.
"אני מכין ערוגה". ענה בני ונראה רציני מאוד.
החלטתי להשתעשע ולשחק איתו את משחק הניחושים שאנחנו משחקים תמיד.
"תן לי לנחש - אתה רוצה לשתול בערוגה נרקיסים!?"
"לא", ענה בני. "אני לא אשתול נרקיסים".
"אז אולי תשתול כלניות?" "לא", אמר. "גם לא כלניות".
"חרציות?" שאלתי. "לא, אמא", אמר בני. "אני לא מתכוון לשתול פרחים".
"אם כן, אתה בטח מכין ערוגה של ירקות". אמרתי. "יש לי בבית זרעים של עגבניות ופלפלים, רוצה?"
"לא, אמא, אני לא מכין ערוגה של ירקות. וכבר יש לי זרעים".
"אולי אתה מכין ערוגה של עשבי תיבול? אתה הרי יודע כמה אני אוהבת נענע טריה ושמיר טרי..."
"אמא, אני לא מכין ערוגה של עשבי תיבול", אמר בני.
"אני מקווה שאתה לא מתכוון לזרוע ממתקים או זרעים של מסטיק, כי..."
בני חייך אלי. "לא, אמא, הזרעים שאני זורע, הם לא לאכילה".
"ואתה לא מתכוון לשתול בערוגה שלך מטבעות, נכון?"
בני צחק. "אמא, אני יודע שכסף לא גדל על העצים".
"אז מה אתה מתכון לזרוע בערוגה שלך?" שאלתי.

בני פשפש בכיסו והושיט לי את כף ידו הקמוצה.
כשפתח אותה ראיתי בפנים שלושה חרוזים קטנים בצורה של לב.
"אני הולך לזרוע זרעים של טוּב לב".
"למה?" שאלתי המומה.

בני הכין גומות באדמה, והכניס את החרוזים פנימה.
בעודו מכסה את ה"זרעים" סיפר לי: "יצאתי לרכב על האופנים בשביל ליד הבית, ופתאום ראיתי את השכנה גברת רחל, חוזרת מקניות.
היו לה הרבה שקיות ושקית אחת שהיתה מלאה בתפוזים נקרעה וכל התפוזים שהיו בה התפזרו על השביל.
אז ניגשתי אליה ועזרתי לה לאסוף את התפוזים והצעתי לה לשים את השקיות שלה על האופנים שלי, שלא יהיה לה כבד, וככה ליוותי אותה הביתה.
עזרתי לה להכניס את כל השקיות למטבח והיא נתנה לי עוגיה עם תמרים, אבל אמרתי לה שאני לא אוהב עוגיות תמרים, והיא התנצלה שאין לה בבית ממתקים, כשרציתי ללכת היא נתנה לי את החרוזים האלה ואמרה לי שמי שזורע זרעים של טוּב לב, קוטף פירות לנצח".
"אז אתה יודע שאלה חרוזים ולא זרעים", אמרתי, במידה מסוימת שמחתי שבני לא יתאכזב כשה"זרעים" שלו לא יצמחו, מצד שני הייתי מאוכזבת שבני הקטן, גדול ונבון מספיק על מנת לדעת שהחרוזים בצורת לב, אינם זרעים.
"אני יודע", אמר בני. "הרי זרעים של טוּב לב לא זורעים באדמה, זורעים אותם בלב..."

"אז למה בכל זאת הכנת להם ערוגה?" הקשתי עליו. "למה זרעת את החרוזים באדמה?"
"כדי לא לאכזב את גברת רחל", אמר בני, הזדקף וניקה את ידיו מהאדמה.
"אמא, תסתכלי, היא משקיפה עלי מהחלון שלה".

אני מאמצת (גרה בבית אל, בבצפר שלנו בכיתה ח' כל כמה בנות כמו מרדיכות של כיתה. אחראיות על פעילויות, ערבי כיתה וכל מיני..) של כיתה קטנה. חצי מהם+ על רטלין וכשאנחנו מכינות להם פעילות בצהריים אין כבר עם מי לדבר וזה הופך לבלאגן מטורף.. 

למישוו יש עצות איך להשתלט עליהן רק בלי שירגישו שאנחנו מורות אלא חברות?