שרשור חדש
תובנה שכבר תקופה ארוכה עוברת לי בראש..קופקליפטוס

הגיע הזמן לפתוח עיניים

 

אולי תפסיקו כבר לאכול את כל מה שמאכילים אותכם?

מתי תפסיקו כבר לחיות משקרים? מתי תתחילו לראות את המציאות?

מתי תפתחו את העיניים?..

הגיע הזמן.

*****

תפסיקו כבר לקרוא בעיתונים על השנאה והפילוג בעם,

צאו לרחוב לראות את האהבה בין האנשים, את העזרה ההדדית. את החיבוקים החמים, את השיח החברי בין האנשים השונים.

תפסיקו כבר לשמוע בחדשות שיש הדתה, מלחמה וכפייה דתית,

לכו תראו אלפי אנשים ששרים בלהט שירי אמונה של ישי ריבו, לכו תראו עשרות אלפי אנשים שעונים אמן לברכה של עומר אדם על כוס מים בהופעה. לכו רק תנסו לספור כמה גרעינים תורניים, בתי חב"ד ומוסדות הפצה שפועלים ימים ולילות למען כל עם ישראל שרק מחכה לזה! רק תראו איזה צימאון יש ברחובות..

תפסיקו כבר לראות בטלוויזיה את הליכלוכים והמתקפות על החיילים שלנו,

לכו תראו אותם חוזרים לבתים אחרי שבועות של לילות וימים מלאים באימונים, מעצרים ושמירות עלינו ולמעננו. לכו תראו את כל החיילים שלנו – מסורים, מאומנים ומלאי מוטיבציה ורעל בעיניים למען עם ישראל! רק תראו את המסירות נפש והגבורה שלהם..

תפסיקו כבר לשמוע את ההתקפות משולחות כל רסן של אנשי תקשורת על קצינים בכירים בצבא שלנו,

תראו את המהפכות שהקצינים הללו עושים למענינו, בשביל לשמור עלינו, בשביל שהצבא שלנו יהיה יותר מקצועי, איכותי ומאומן. תראו את מה שהם עושים כדי שהצבא שלנו יהיה יותר מוסרי, יותר תורני.

תפסיקו כבר לראות את הסירטונים של 'הישראלי המכוער' ולהזדעזע,

צאו לרחוב, לתחנות מרכזיות, לאוטובוסים ולרכבות ותראו את כל האהבה וכל המעשי חסד בין האנשים, תראו את הכבוד למבוגרים. תראו את הצדקה והטוב שקורה בגמחי"ם, במוסדות למען נצרכים ונזקקים ובכל האירגונים שעושים את המדינה שלנו טובה ומלאה בערבות הדדית וסיוע למען החלשים.

תפסיקו לשמוע את הבזיונות והליכלוכים על השליחים שלנו בכנסת ובמוסדות המדינה,

לכו, תפגשו אותם. תראו אנשים עם אש בעיניים ומסירות אינסופית למען עם ישראל. אנשים שמוסרים את כל ימיהם ולילותיהם למענינו.

 

אז נכון, המציאות עדיין לא מושלמת. יש עוד הרבה לתקן, לפעול ולקדם בעולם.

אבל אסור, פשוט אסור לנו להתעלם מכל הטוב והיופי שיש בעולם. כי הרוב טוב. והרוב קובע.

אין לנו ארץ אחרת, אין לנו עם אחר, אין לנו דרך אחרת.

וטוב שכך.

כמובן שאשמח לשמוע תגובות וכדו'..קופקליפטוס


וואוו 😔יש ויש...

תובנה כואבת כל כך.

 

אבל אסור, פשוט אסור לנו להתעלם מכל הטוב והיופי שיש בעולם. כי הרוב טוב. והרוב קובע.

אין לנו ארץ אחרת, אין לנו עם אחר, אין לנו דרך אחרת. נכון ממש, צודק בהחלט!

 

יפה!!קוטג
אני לא ממש מבין...חוני המעגל פינות
זה שקיימת מציאות מציאות אחת לא סותר את העובדה שיש מציאות אחרת.


ולא הבנתי מה הבעיה בזה שיש מחלוקות...
הטענה סוכמה בסוףאם אפשר
אסור להתעלם מהטוב ולהתרכז רק ברע ובמפריד.
גם לזה אתה צריך סיבה?
השלכות:
שנאה, פלגנות, אלימות, חרדה, מרמור, כפיות טובה.

ורוב האנשים לא אוהבים את הדברים האלה..
הוא לא דיבר על להתמקד. אלא על להתעלם...חוני המעגל פינות
אני מבין אחרת, ציטוט:אם אפשר
"אז נכון, המציאות עדיין לא מושלמת. יש עוד הרבה לתקן, לפעול ולקדם בעולם.

אבל אסור, פשוט אסור לנו להתעלם מכל הטוב והיופי שיש בעולם. כי הרוב טוב. והרוב קובע."
ח"ו, אסור להתעלם!קופקליפטוסאחרונה

לא אמרתי שצריך להתעלם, ח"ו! אסור להתעלם!

אבל אסור להתעלם משני הצדדים!

אסור להתעלם מזה שיש עוד הרבה עבודה, ויש עוד הרבה מה לתקן ולעשות בעולם..

אבל גם ממש ממש אסור להתעלם מזה שיש המון המון טוב ויופי והתקדמות וכו'..

כמו ש@אם אפשר ציין, גם כתבתי את זה בשורות האחרונות..

זה מהעלון הזה לא?חנונית גאה
לא הבנתי מאיפה זה מוכר לי...
אכן, זה גם פורסם השבוע בעולם קטן..קופקליפטוס


איפה אנחנו.גיטרה אדומה

עולמות יוצרים עולמות

אדם יוצר אדם.

עבירה גוררת עבירה,

מצווה מעייפת מצווה

שעומדת בתור לזכות שיקימו גם אותה

ואנחנו-

איפה,איפה.

 

דפי חודשים עפים,שנים גם.

גשם יורד ושרב שורץ בארץ,

פרחים עומדים בעת אביב

וחצב מבשר בוא סתיו

ואנחנו-

איפה,איפה.

 

ילדים נולדים,הולכים הזקנים בעמנו,

סוכריות אוזלות ממדפים

ותרופות משרתות המונים 

ואנחנו-

איפה.איפה.

 

עיניים שותקות,לב צורח קודש

גוף קמל את תוך תוכו,

קובר עצמו שלם

בעודו בחיים

 

ואנחנו-

איפה,איפה.

את מוכשרת כל כך.גלים.
אני אוהבת את הכתיבה הזאת
מדהימה ומוכשרת כל כך,,,,,,,,
מחכה לקרוא את הספר שלך
תודה לשתייכן|לב|גיטרה אדומהאחרונה


סיפור פשוטלא מחקה
לפני שאאבד את שפיות דעתי אני רוצה לספר סיפור רגיל
שהלכתי למכולת וקניתי עגבניות לסלט חלב וגיל ופתרתי תרגיל בחשבון וכיבסתי את התלבושת לבד וגיהצתי אותה ושמתי בושם
על פאן בשיער שפינפנתי לבד ועל הקראש שרק אני יודעת עליו

כמה כייף לספר סתם סיפורים ומילים
בתוכי הגעש מתפרץ
נמחקו הכללים
יש בי כעס גדול הוא ישרוף את הכל
אני נמחקת תחת רגלו הארוכה של הבוגד
אני אפר משתגע
ולב בודד

סיפור יפה היכן אתה ואיפה אזניים מתוקות לספר לכן בלחש אגדות עתיקות
קול רעם מורחק
מבשר פצצה בראשי
הכל כבר לא מודחק
הכל כבר לא אישי

וכשכלום לא אישי הכל מתגלה
נשמתי הערומה אל תתביישי יפה
את לא אשמה
את יותר מידיי סובלת
מזועזעת ונבהלת
מנוצלת
מושפלת
מתקלקלת

איבדתי את שפיות דעתי
הכל התנתק
נשאר סיפור

מעניין. כמעט פואטרי סלאםאריק צדק
תודה רבהלא מחקה
יפה ממש!,,,,,,,,
תודה רבהלא מחקה
היי זה מקסיםרצה לאש
אם מותר להעיר,
אני מרגישה כאילו שני הבתים האחרונים ברמה פחות גבוהה מכל ההתחלה וזה קצת מוריד לי. אבל בכל מקרה, זה מקסים ממש
תודה לא מחקהאחרונה
זמן אלול חדשאם אפשר
מעטה של מילים מרחף מעל הדיבורים פה.
מן דוק כזה של
דו"ק כזה של פיתולים,
של מטאפורות כן-לא של סתיו.
של שימוש בכלים כדי לדבר על
אורות עליונים, על עורות עליונים ומכסה
כחשים של אוהל מועד וקדושת המרחב.

כמו לדבר על המתח הנובע מתוך הסתירות כדי להסתיר שנקרעת.
כמו למתוח מילים על מילין
של הליכה בסיבובים ולא להודות שנתקעת.

ואז כמובן לכתוב על זה שיר חשוף ובועט-
מעטה של מילים,
ואותיות פורחות באוויר.
מדהים.,,,,,,,,
תודה! שיפור ועריכה:אם אפשר
מעטה של מילים מרחף כאן מעל המשמעות.

מן דוק כזה של דו"ק כזה של פיתולים-
של "קודש- חילולים".

של שימוש בכלים כדי לדבר על אורות
עליונים. על עורות עליונים
ומכסה כחשים של אוהל מועד וקדושת המרחב.

כמו לדבר על המתח הנובע מתוך הסתירות כדי להסתיר שנקרעת.
כמו למתוח מילים על
מילין של הליכה בסיבובים ולא להודות שנתקעת.

ואז כמובן לכתוב על זה שיר חשוף ובועט-
להפשיט מחשבות רדודות
כלומר להלביש בכיסוי של מילים נשגבות
ולתלות.

מעטה של משמעות מרחף מעל המילים כאן.
ואוו ואוו!,,,,,,,,

יפה ממש ממש. אהבתי מאד

כתיבה איכותיתרצה לאשאחרונה
אהבתי יותר את הראשון.
אבא קורא לך*דקה משיגעון*
זה לא קורה לך סתם... זה קורא לךך קוראא
תקשיבי שניה לקול הזה שיוצא מתוך ערימות הזבל מה הוא אומר הקול הזהה הנקיי המלאכי שלא יכול להיות קול של חתול תועה... את חושבת שמשהו רע מאוד קורה לך כשבעצם הוא טוב והוא קורא לך. להפוך.
גם לו נמאס מהשיגרה עוד לפני שאת חשבת בכלל שבאלך לשנות והוא רוצה אותך יותר קרובה אז הוא דוחף אותך חזק עד שתשתגעי משום דבר ומהכלום ומהכל ותצרחי הכי חזק ותקראי לו חזרהה
נשמה טובה ויפה כל כך את לא כזאתי חלשה ואבודה רק לשניה נזרקת ולא כדי לחזור לאותו מקום... קומי אהובה, אל תתני לזה לשבור אותך למעוך אותך להעלים לך את הטוב... את טובה יותר מהכל ואפילו לא התרחקת רק לשניה נעצמו לך העיניים והקולות התרחקו ממך וחשבת שאת באיזה ג'ונגל כשהיית בבית ליד התנור והחום הזה שחשבת שהוא גיהנום הוא היה בסהכ חיבוק ודווקא שם עם כל המקקים וערימות האשפה בין הצפרדעים המתות והחתולים השחורים בתוך הבור החשוך נסללה לך דרך לעלות אליו למעלה ואם רק תחליטי ותצעקי את זה אליו חזק הוא יאסוף את כל הזבל והחיות הרעות ויבנה מהם סולם, עד אליו.
איזה מרגש..Kikop
מילים חמות שמעוררות
תודה נשמה⁦❤️⁩*דקה משיגעון*
שיואו אני אוהבת את זהרצה לאשאחרונה
אז...חנונית גאה
אז הסתפרתי
כי כבר נמאס מהשיער
וחשבתי
שאולי לרגע יכופר

אולי ארגע מעצמי
אפסיק לחשוב על הזוטות
אתחיל לחשוב על החיצוני
ולא על תורות ואמונות

אולי גם אצבע
אקח עוד מגמה
כדי לתת לעצמי עוד שעה
של שקט או שלוה

רנה שנרבותבנהו מהרה!!

התלבטתי מאוד אם לשתף כאן. כי זה אישי וחושף גם אותי. אבל בסוף החלטתי שגם לאנשים אחרים מגיע לדעת איזה חברה מיוחדת היתה לי. ואיזה נשמה ענקית עם ישראל איבד. הכרתי את רנה במדרשת קיץ במדרשת הרובע, פחות משבועיים לפני הפיגוע.
נכתב ביום הולדת של רנה. מקווה שרק יחזק, ויהיה לעילוי נשמתה.

 

 

 

בסייעתא דשמיא

 

רינוש שלי♥יומולדת שמח נשמה!וואו!!איזה זכות להכיר אותך. כזאת אישיות-פשוט ללמוד ולגדול. רק מלהיות לידך הרגשתי שאני נהיית טובה יותר, מתקדמת יותר, אמיתית יותר. השמחה שלך, ההתלהבות. ההתמסרות לכל דבר, והכל מתוך בירור ורצון לגדול וללמוד. מוסיפה כל כך הרבה לעלם, אבל הכל- בצניעות וענווה.
עד 120, אני כבר לא יכולה לאחל לך. כי לצערי הרב-כבר לעולם לא תגיעי...אפילו ל17 לא.
אבל אני רוצה להבטיח לך, שבזמן שנשאר לנו כאן, שכמו שכבר ראינו אנחנו באמת לא יודעים כמה הוא- נעשה כמה שאנחנו יכולות כדי לגדול במקומך, כדי למלא את החור שהשארת כאן- בטוב, ובשמחה. כמו שאני חושבת שהיית רוצה. רינוש♥רק שבועיים ויומיים את לא איתנו כאן. ולי נדמה שנצח. מי חשב שכל כך מהר נאלץ להיפרד... רק נפגשנו שבוע וחצי קודם. מודה לרבש"ע על כל רגע במחיצתך. נרצחת כל כך קרוב ליום הולדת שלך- זכית..אומרים שרק צדיקים גדולים זוכים לזה. לא מפתיע אותי. היית כזאת מיוחדת. הוספת כל כך הרבה טוב לכולנו. היית מאוד מחוברת לעם- בתור עם, בתור כלל. אני לא אשכח איך ביום השני של המדרשה, ישבנו כמה בנות בארוחה ודיברנו, ופתאום הפטרת, כמו בדרך אגב- וואי, אנחנו נהיה הראשונות לראות את המשיח!!כל כך שמחת, והתרגשת. זה היה המשפט שהכניס לי למודעות- שוואלה, כן! המשיח יכול לבוא כל רגע, הלואי שיכולת לראות באורו. לא מעכלת שהוא יבוא-אבל את לא תיהיי פה כדי לראות את זה. אני כל כך מקווה שבאמת טוב ל שם למעלה, עם הקב"ה. כל כך רצית להתקרב אליו..אז הנה, את שם. ולנו כל כך חסר. השארת לנו חלל כל כך גדול. ברור לי שאם היית פה איתנו היית מרגיעה, ומשמחת ומזכירה לנו שה' יודע מה הוא עושה. כל כך הרבה יותר טוב ממנו, ושאם הוא מנסה אותנו, הוא גם שולח כוחות. אז רינוש! תתפללי עלינו!! תשלחי לנו כוח! תזכירי לנו. שאין מקרה. תשלחי לנו כוח לשמוח באמת- לזכור שאין מצב להישאר בעצבות, שזה כל כל לא מה שהיית רוצה. לך-כבר אין לי מה לאחל.. את כבר לא תמשיכי. כל כך קשה לי לכתוב את זה. כבר לא תתחילי שמינית, כבר לא תעשי שירות, כבר לא תתחתני. ולא תביאי חיים לעולם. והכי קשה לי- שאת לא תראי באור משיח צדקינו בחייך. אוף. כל כך לא מתעכל!! אז אני מאחלת לנו. למי שנשאר כאן, לבכות את חסרונך. שמחה, ואושר! ושנים רבות ושמחות ומלאות בתוכן, באמת, במשמעות- כמו שהראית לנו שאפשר. ואמונה גדולה בה'. בלי ערעורים והרהורים- אמונה שלימה שהכל ממו ולטובתינו. וכוח. למלא את הריק בלב בדברים טובים, שבאמת ינציחו אותך.
ושתמיד נחפש, באמת! ולא נוותר לעצמינו- איפה אפשר לתרום, ולתת- איפה עמ"י צריך אותנו- איפה עמ"י יגדל ממנו, ויצמח.
ושנחיה. כי זה כל כך לא מובן מאליו. ושנד לנצל את זה, בכל הטוב שיש! ולמלא את החיים במשמעות, בשמחה!!
שנזכה לחכות למשיח בכזאת פשטות ורצון אמיתי כמו שחיכית. בכזאת טבעיות..
בטוחה שהייתה לך תשובה לשאלה האם ציפית לישועה.. כי כל כך כל כך ציפית.

אוהבת אותך כל כך
כל כך.
מעריכה,
ומתגעגעת
           לנצח.

 

 

ח' אלול התשע"ט

וואוו!יש ויש...

דמעות.

 

 

בלי להכיר אותה נקשרתי לדמות שלה רק מהסיפורים...

בהחלט נשמעת אישיות מיוחדת ואובדן עצום.

יהי זכרה ברוך!

וואו.גיטרה אדומה

איזה כואב.

(ואיזו אמונה מתוקה יש לך.)

 

 

חיבוק.

שאלות.גיטרה אדומה
עבר עריכה על ידי גיטרה אדומה בתאריך י"א באלול תשע"ט 22:54

שאלתי אותך

איך את עוד ערה-

פוקחת עיניים

כשהקשת למעלה

הפכה שחור

פחם שורף,

שאלתי אותך

איך את עוד רואה שמיים

כשכל נשרי מוות

סגרו את המרחב

על ראשנו,

שאלתי אותך

איך את עוד מאמינה

שמעז יצא מתוק

ומאז 

יהפוך היום לדבש?

מה היא ענתה?חנונית גאה
לא ענתה.גיטרה אדומה

סתם,עניתי לעצמי.

מה חבל?גיטרה אדומהאחרונה


מעדן החטאאלפאחורס.

בהתחלה רק ליקקתי מסביב

והטעם שיכר את החושים

והלשון אמרה

עוד

אז טעמתי רק עוד קצת

והלשון צרחה

עוד

 

בסוף הכנסתי את החטא לפה

ועשיתי בו ביס

והמתיקות מילאה לי את הפה

התמוססה אל הלשון

 

ופתאום רציתי להקיא

אומגאד.גיטרה אדומה

 

חזקה את.מדהימה.

קראתי שוב.גיטרה אדומה

את פשוט חזקה חזקה ומטורפת.

 

 

 

באלי להכיר אותך.

נשמה שלייאלפאחורס.

איך את משמחת

אשריי ששימחתיגיטרה אדומה


וואו זה כ"כ נכוןנעה ונדה

מושלם

גדוול!!!!ארי מש.


..גלים.
את כותבת חזק ממש⁦❤️⁩




(אם ממשיכים, בסוף מתרגלים לטעם של החטא וכבר לא רוצים להקיא. צריך להזהר מזה)
תודה!אלפאחורס.
אם מתרגלים, כבר לא ככ כמהים לזה.
אוליגלים.
וואו וואו~מיתר~
כמה שזה נכון
הי זה מדוייקזיויק
אבל מי לא מתגעגע לזה שוב?רק להיום


אדיר.,,,,,,,,
למה רק עכשיו אני רואה את זה?!
תודה!אלפאחורס.אחרונה

למה באמת

Fix Meיהיה בסדר....

 

שיר של קולדפליי, הרשיתי לעצמי לשכתב אותו בשבילי

זה היה כיף,

מומלץ לשמוע יחד עם השיר

 

When I try my best but I don't succeed 

When I don't get what you want and not what you need

When I'm feel so tired but I can't sleep 

 

Stuck in reverse

And the tears come streaming down my face

When I feel something I can't erase 

When I did something, but it goes to waste

Could it be worse?

 

Lights will guide me home

And ignite my bones

And will try to fix me 

 

I've been high up above and down below

When I'm too afraid to let it go

But if I'll never try I'll never know

Just what I'm worth

 

I just want some home

Meantime I'll sit alone

And will try to heal me

 

Tears stream down my face

When I lose faith in the good I have

Tears stream down my face and I

Tears stream down my face

I promise I will learn from my mistakes

Tears stream down my face and I

 

Lights will guide me home

And ignite my hope

And I will try to be me

 

קפה של בין ערבייםי. יאל

 

אש בוערת בלבי

מבפנים משהו מתמוסס

לוקח ספל חלבי

מוסיף כפית קפה נמס

 

מרגיש שהכל צורח

לא ברור על מה ולמה

ממלא הכל בנוזל רותח

מתפשטת ועולה הארומה

 

האטימות והשקט הדוקר

מעבירים אותי חויה נפשית

פותח בשקט את המקרר

מוסיף חלב, מערבב עם כפית

 

הפוקוס משתחרר, המסך מתבהר

רוצה לפרוץ, ליצור פיצוץ אטום

לוקח לגימה מהמשקה המעורר

מוסיף לי עוגיה לרכך את החום

 

מביט בדריכות באמת החטופה

מרגיש שאיני יכול לעשות מאומה

לוקח את הכל לכיוון הספה

מתיישב באנחה, שותה עוד לגימה

 

אני עוד אדם קטן ונכלולי

כי למי בעצם אכפת מקיומי

קם ויוצא לרחוב הערפילי

וכך ממשיך לו עוד יום סתמי

אהיה לךמזמור לאל ידי
אני אהיה קולך
הנישא על כנפיים שחורות
אני אהיה לחישותיך
הרכות, הקטועות

אני אהיה לך עיינים
שעצמת- רק לא לראות
אני אהיה לך אוזנים-
שעודם שומעים צרחות

אני אהיה לך יד
שתכתוב את כל הצלקות
את הבכיות בלילה לכרית
הכאבים והדמעות

אני אהיה לך מזון
שלא תאכלי עוד, לעולם
אני אהיה לך אב רחום
בעולם שחור מדם

ודמעות
וזעקות
וצלקות
ואנקות
חרישות, חרדות, כואבות
מטפטות טיפות דמים

אילמות
נוכחות
צופות
פני שתיקה-
לעולמים.


הכתיבה יפה, התמונה קצת פחות..פרח וכיס


אני כותב כואב.מזמור לאל ידיאחרונה
אני כותב בוטה.

לא לכולם זה מתאים.
תמימותחנונית גאה
זוכרים את זה?
כנראה שלא...
בחיוך מתוק
או בכי תמים
איך הם רוצים סוכריה
ולא גורדי שחקים
אני רוצה לחזור לשם
להיות בטוחה שאמא יודעת הכל
שאבא הכי חזק
שה תמיד פה שומע
להתפלל בכונה
להיות בטוחה שבזכותי הם יתרפאו
ושאנחנו משפחה מושלמת
שאין צרות
שאין רעב
שאין שנאה
ואין מדון
לדבר בשפה גבוהה
ולשים קצוץ על מה חושבים
או... התמימות
זוכרים את זה?
עגביםאבישג השונמית

ראו בלב שכהה

לסלע היה

אהה!

 

שאלוהו מיהו זה 

ואיזה הוא

בכמילתו חוזה

ואיננו

 

חדלו דבר חלקלקלות

אל אבן עגבים

הכוה!

במלקות,

כי לשווא אהבהבים

 

לבשו סמרטוטיכם

חגרו מטלטלים

ברחו כל עוד לכם

נותרו האוהבים

 

הצינה נושבת, ההוזה

או שמא הוא

אשר

בכמילתו חוזה

ואיננו?

חזקחנונית גאהאחרונה
ממש אוהבת את הכתיבה שלך
בשביל מה?חנונית גאה
בשביל מה לדעת?
בשביל מה לחשוב?
בשביל מה לגעת?
בשביל מה לכאוב?

בשביל מה להבין?
בשביל מה שוב ליפול?
ואותו קול עדיו
שמעודד אותי לשאול

לא רוצה לדעת
רוצה להיות עיורת
להאמין למה שאני שומעת
להפסיק להיות המערערת

וקשה להבין
אני יודעת
אך בשביל מה להכין
אם בשניה שאני בקרקע נוגעת

הכל נופל
מתמוטט
הכח אוזל
באמת

ושוב הכל חוזר
לשאלה הידועה
זה כואב ודוקר
אז בעצם... בשביל מה?!
שאלתי איך להרגישפרח וכיס

שאלתי איך להרגיש

לאכול, לאהוב, להתפלל, חייכת בפשטות. את מי לאהוב? למי להתפלל? גם האוכל אזל בניסיון כושל לחסות על החסכים. הלב שלי בוער משנאה אינסופית, כזו יוקדת שורפת מבפנים. ולהתפלל אני יודעת רק לעצמי, לעצמי וליצריי, רק להם אני מסוגלת לסגוד. לתחרות, לקנאה לתאווה והכבוד. לשנאה העצמית שהפכה לאהבה מוגזמת מידי. אני מסוגלת לאכול. לאכול לאכול לאכול. ואז לבכות על זה. אני הרי מלאת שומנים חסרי תוכן. תנא אליעזר היה מלא בגופו מקדושה ונחת התורה. ואני? אני מה?

אני יודעת מה אני.

אחת

שמנסה

להרגיש.

לאהוב. לאכול. להתפלל. חייכתי בשלמות.

 

 

 

ש.ל

ואני? וכולנו בכלל?חנונית גאהאחרונה
כולנו מרצים
כולנו מנסים להשלים פערים
להיות מספיק יפים
בעיני עצמנו ואחרים
כולנו רודפים אחרי מטרה בלתי ניתנת להשגה.
להיות*דקה משיגעון*
רוצה להתנתק
לקחת את החיים בכיף ולשחק
את המשחק הכי גרוע
ולא אכפת להיות צבוע
רק להתרחק
לתפוס מקום לבד מהספק
לקחת אוויר למעלה ולצלול
לחבוט במים בידיים אדומות
לראות פרטים ולא מכלול
להתרפא
מכל החלומות שהעלו אבק
מחורף שעבר
וכל השינויים שדוחקים בי כבר
לגדול
והם אומרים להתבגר
ואני רוצה להשתולל
לתת לשערות שלי לעוף ברוח
לרוץ לי בשדה פתוח
לברוח ולשכוח
להפסיק להשתמש במח
למצוא כבר את הלב

ושוב שותק את כל הרצונות
במילא החיים חומות חומות
ומה שרצינו לעשות
עבר חלף בים היכולות
ואני עייף מהחיים שדוחפים אותי למוות
הם בקצב המטורף שלהם ואני רוצה
לשבת
להנות ממה שמסביב חולף ולא נותן
לגעת
להפסיק לרדוף אחרי תשובות
להסכים גם לא לדעת
התרגלתי לשאול הכל עד שזה יכאב
לחפש אמת זוהרת במרחב
שהצטמצם לנקודה
איבדתי תמקום
עכשיו אני אחרי הכל
אני דפוק ומשוגע ואין לי שום דבר
מכל התהיות אין בי אפילו לא אמת
אחת

ולא הוגן להשאיר בי ילד לחכות
להכריח תעיניים לא לבכות
לשפוט הכל בשכל קר ומתוחכם
מותר להתנקות
להפסיק לחטוף מכות
לזרוק את הפחדים הדאגות
שהתרגלתי לאהוב
ולהבין אחת ולתמיד שאין חובה
לחשוב
ושיאמרו להתבגר
אני רוצה להשתולל
לתת לשערות שלי לעוף ברוח
לרוץ לי בשדה פתוח
זכותי לאכזב את העולם
להפסיק לרצות את כולם
להנות ולהרפות להשתגע ולרקוד
וגם למעוד
זכותי לא לעמוד בציפיות
זכותי להיות
וואו וואו וואומי אתה?אחרונה
להט החרב המתהפכתמזמור לאל ידי
דם חיים נשקף בצללים
דם חיים-אש ומתים.

נשמה אחת
שכוחת אל
זועקת-מתייסרת
פרח נובל.

מגואלת-מכוסה
דם קברים-דם גופה.

נשימות, לחישות
עצמות אילמות.

לבן לא בוהק
אלא מסמא
כלאה לחישות
טיפות חייה.

צהוב זורח
הופך חולני
חיוור וחלש
נהי ובכי.

להט החרב המתהפכת
לוהט בכתום
צבעי מלחמה
עומדים דום.

שקיעת-זריחה
לחישה ישנה
אהבה איתנה
לעד נצורה
עמוקחנונית גאה
ודימויים מהממים שממש אפשר להכנס לזה!
וואי מהמםGolden Boy
כתיבה חזקה
תודה לכם.מזמור לאל ידיאחרונה
הייתמזמור לאל ידי
היית טל
על שכבת מרבד
רצופה
אבני שיש צפים
היית שבילי
עלי כוכבים
נובטים, מנביטים
זוהרים.

היית לנו אושר
היית לנו לילה
חרישי
כאור הסתיו
היית בוקר
היית אושר
נשא ברוח
האכזב.

היית מלך
עטור תהילה
נושא מטה
ואדרת קטיפה
היית מלאך
מבהיק בגוף
היית אור
מכוסה ועטוף

היית לנו אושר
היית לנו לילה
חרישי
כאור הסתיו
היית בוקר
היית אושר
נשא ברוח
האכזב.

מה נותר
עוד לילל
עם אוושת הרוח
וירח אפל
מה נותר עוד
רק לבכות
על בדי עמל
דם יזע ודמעות

לוואי תנוח
על משכבך
בטהרה
לוואי אל ירומם
את עמו הנדכא
לוואי לא יפול
עוד חייל
נושא בשורה
לוואי ולעולם לא תקונן
עוד אם עבריה.



וואוו יפה ממששחר&
ביצוע ברמה ואיכות
מה דעתכם?!מזמור לאל ידי
שמע אחי, קצת שיפשוף ויש לך מקצוע. אתה בתחום.רק להיום


יפה ממש!מקלף האגוזיםם

אם מותר לשאול, על מה/ מי נכתב?

סגן דוד גולובנציץ ז"למזמור לאל ידי
קשור אליו איכשהו?מקלף האגוזיםם

או סתם הרגשת מחובר לדמות שלו?

היינו ביחד בקורס קצינים.מזמור לאל ידי
רגע, זה אתה שר ומנגן והכל, נכון?Golden Boy
מדהים
תודה.מזמור לאל ידיאחרונה
אור חדשגלים.
חרמש זוהר
מציץ אלי ממעל,
מגיח מתוך האופל
מסיט שמיכת עננים

וניצנים הופיעו
בעץ הרימון שבחצר,
גם שורשיו, עתה
דרכם מעמיקים

בלילה הזה
אור חדש זורח,
סולל את משעוליו
אל חדרי ליבנו

בלילה הזה
אור חדש זורח,
מטפס במדרגות
מתדפק על דלתותינו

אור גדול
צועק לנו באוזן
מזכיר כמה אנחנו
באמת טובים

אור גדול
מביט לנו בעיניים
מחייך, פותח שער;
מתחילים.
..חנונית גאה
ממש אהבתי את הסגנון של החזרה על המילים
תודה!גלים.
אבאלה ילדהגיטרה אדומה
אבאלה.
יפהה!!Golden Boyאחרונה
מחשבותמרכזניק123

מחשבות

 

באישון לילה ואפילה

עת על ערשי אעלה

אדום, ובמחשבתי אעפילה

ופני מלכי בחיל אחלה.

 

דמעתי על לחיי תיזל

גופי ירעד וישתוחח

יום המוות לא זל

הנה הוא עומד נוכח.

 

על כן בסילודין אלחש –

נפשי לרצון על מזבחך

ובהמיית ליבי א-ל חש

ומשאלתי, יאמר – אהבתי שבחך.

אין ספק שזה כתוב מעולה.אם אפשר
אבל איפה אתה בכל השיר הזה? כלומר שירים של ריה"ל וראב"ע ואבן גבירול היו לפניך, מה אתה שמת בשיר הזה? סליחה על הישירות. יכול להיות שאני סתם קטנוני ובתכל'ס כל מה שנכתוב אי פעם כבר כתבו לפנינו אבל מצד שני ייתכן וזה בולט בשירה שהיא בסגנון ימי הביניים כי היא מאוד מקובעת ולכן יותר דומה לעצמה. הייתי ממליץ לך להדגיש את החוויות האישיות יותר בשיר. למשל את העובדה שאתה מרכזניק (ניחוש) ואתה עולה למיטה אחרי סדר ערב שלמדת בו פסקה חזקה של הרב. (אני סתם זורק דוגמא.) העקרון לדעתי הוא לתת את הדעת על חוויות ותובנות ייחודיות ומשמעותיות ואותן לנסות לבטא בכל צורה, בין ייחודית בין לא ייחודית... אבל בסגנון ימי ביניים זה יותר קשה.. מצד שני, אני חושב שאם תכתוב על חוויות ביינישיות עמוקות אבל יחודיות ותכתוב אותן בשפה של שירה עתיקה זה דווקא יכול לתת לזה משמעות וצורה מאוד מגניבים.. אשמח אם תגיב לי מה דעתך על דעתי..
תודה על התגובהמרכזניק123אחרונה

אוקיי אין ספק שאני מושפע קשות מריה"ל, מודה. כמובן לא מגיע לקרסוליו אבל מושפע ממנו (פעם כתבתי איזה ישר הערצה אליוקורץ). אבל השיר נכתב כתיאור חוויה אישית שהייתה לי, לא בגלל שקראתי איפה שהוא (רק הסגנון נלקח מריה"ל).

האמת שהשיר הזה די ישן (כתבתי אותו לפני כמה שנים) ומאז קצת שיניתי סגנון, ואני לא זוכר בדיוק על מה הוא נכתב, אבל כן הייתה איזה חוויה שקשורה בתובנה על סופיות ("יום המוות") וברצון למסירת כל הכוחות לקב"ה. לא זוכר מעבר לזה... שוב תודה

 

אגב העלתי פה לא מזמן שיר אחר שיותר קרוב למה שכתבת... הי! חדש פה - פרוזה וכתיבה חופשית