פורום פרוזה וכתיבה חופשית (עמוד 538)

עם אותו שם בדיוק...

אולי גם בגלל זה התחברתי אליו.

שיר יפה, בכול אופן.

אהבתי את האסור שהוא מותר עם מגבלות מסוימות.

שוקולד -אסור (לא בריא /לא טוב ...) יותר מדי.

לעומת חבר וחברה - אסור לגעת ולהיות ביחד עד ש....

מאוד אהבתי את ההשוואה בין שוקולד לבין לנער ונערה .... מתאים.

  קטע יפה לגיל התבגרות , שמה שההורים אומרים עושים את ההפך ....

המילים שלך.

הם כמו...

כמו חץ ללב שלי.

זה מדהים אותי, בכל פעם מחדש.

תודה.

אבל בחרת בשם יפה (לילדה)

מנסה, רק מנסה...

פניה מספרות רגשות סותרים

על מלחמה, קרבות ומאבקים

פניה מספרות את החיים.

מכיוון שאני לא יודעת באיזה כיוון ורגש השיר נבע ונכתב, אני לא יכולה בדיוק לכוון את ההמשך אבל ניסיתי.

מקווה שזה לא יותר מדי לא קשור

תודה

החיים הם קשים .

החיים לא ורודים הם שחורים .

בחיים (שלנו) לפעמים(גם) סובלים .

* טוב זה מה שעלה לי מקווה שעזרתי

פניה מספרות על רגשות סותרים

על מלחמה, קרבות

והפסדים

תודה ל'איזה טוב ה'!' על העזרה

אהבתי שהפכת  את מציאות המלחמה לציורית כזאת .

את השורה האחרונה , פחות אהבתי ולא ממש התחברתי .

שהצבע חוזר לעמדות המקורית הפסקת אש .... 

הכל חוזר להתחלה, כאילו כלום לא קרה.

וזה קצת ביאס אותי . חוץ מזה אחלה שיר .

זאת רק דעתי .

תיארת מקסים. יפה מאוד

הצלחת לקלוע לעצם העניין.

בעז"ה...

תודה על התגובה

תודה!

אני מסכימה איתך לגבי התיאור של המצב, הפחדים וכו'. אבל אני חייבת להגיד לך שנעלבתי בשביל ראש הממשלה. באמת! כי מה שרואים משם לא רואים מפה. את יכולה לתאר לעצמך כמה סמכות מוטלת עליו, וכמה זרמים בעם הוא צריך לרצות עם ההחלטות שלו? ולא, הוא בכלל לא פחדן. הוא אחלה ראש ממשלה שמודע למצב מצוין, אל תדאגי, אבל יש לו את השיקולים שלו. והוא יודע יותר טוב ממנו מה נכון. מצטערת אם יצא תוקפני.. לא בכוונה לפגוע בכלללל!!! ושוב, המכתב בכללי יפה, הזדהיתי עם חלקים מסויימים.. סליחה אם הפכתי את זה לפוליטיקה.

שנה טובה!

אהבתי מאוד את השיר ומסכימה עם כל מילה!

במעמקים אני שוכנת 
למרחקים אני משקיפה,
בניתי מסביבי חומה וכל יום
היא קצת נסדקת.
כל אבן שנופלת משאירה שריטה
הלב כואב והנשמה נשרפת.
 
 
 
הלב לא נשבר הנשימה נעצרת 
זוג עניים שמביטות על הכל
והמון שאלות שאי אפשר לשאול
לפעמים זה נראה לי קצת יותר מידי
איך הכל פשוט חולף מעלי.
 
 
 
 
 
 
 
מתאבקת כבר למצוא את השמחה
ואולי זה סתם העולם כזה 
שנראה פתאום שונה כזה
רק לשלוח געגוע דרך המחשבה,
לא מרשה לעמי להישבר
להמשיך עד הסוף ולא לוותר
 
 
 
 למצוא את האהבה למצוא את הגעגוע
את מה שמתחבא בפנים
להיות עצמי ולא אחר 
גם שאתה חושב על דבר אחר
הלב שלי עף גבוה ויוצא ממעמקים
לחזור ולשוב למקום מימנו באת
ולא ללכת למקום שאתה לא מסוגל להשקיף מימנו
 
©ירדן אמויאל

ית א: כל אבקה שנוספת
מביאה איתה עוד שנה תוספת
מצרפת עוד חרוז למחרוזת
ממחזרים עוד ועוד שנים
מה שאספנו כל החיים

פזמון: שעון חול שלא עוצר
אני כבר לא פוחד
צריך להתמודד עם הקשיים
כשלונות שמתרוצצים, בקרבי
מחפש את המקום שיעזור
למצוא את הדרך לחזור

בית ב: עוד מעט החול נגמר
ולא עשיתי שום דבר
חייב למהר לחזור בזמן
שאספיק אולי משהו קטן 
לא כל אחד מסוגל 
לראות אותו עולה על גל 
מפחד לטבוע עמוק
בסופו של דבר יעלה על צוק

פזמון...

בית א: כל אבקה שנוספת 

מביאה איתה עוד שנה תוספת

זה עניין יחסי לדעתי.. בכל אופן אני כלום לעומת היוצרים המוכשרים כאן.

אולי תפרטי יותר מה את מגדירה ש'ירים טובים מספיק'?

ד.א

רעיון מהמםםםםם!!!!!!!

אהבתי  מאוד את הרעיון של חוברת שירים .

אני אכתוב ואצרף בהמשיך שירים שלי .

שאלה כללית :

יש נושא מסוים ,שצריך לכתוב עליו ?

או כל נושא שבא לי ....

בהצלחה בחוברת

ולובנתי.. החוברת היא רק בשבילנו? איך נקבל אותה?

בס"ד

וכן, החוברת היא רק בשבילנו..

דרך הקבלה עדיין בדיונים.

הכיוון הוא מפגש ואם מישהו לא מעוניין תמיד יש אפשרות של דואר\חברים\אחר.

מה אם קטעים אחרים ....

נ.ב

אהבתי את הרעיון לחוברת .

בס"ד

ניתן גם להציע שירים שאהבתם של אנשים אחרים.

אנחנו נדאג לשאול אותם..]

איזה גודל  של חוברת אתם רוצים ?

כמה שירים הוי שם ?

יש נושאים , שלפי זה אתם מכנסים /לא מכניסים ?

צריך עזרה?

בס"ד

זה עוד בבירורים.

כמה שירים- ראי תשובה לשאלה הראשונה

יש נושאים- גם ראי תשובה לשאלה הראשונה.

[כן, אנחנו מקוריים ].

צריך עזרה? כרגע זה הנושא עוד בחיתוליו אז לא ממש..

בעז"ה אם נצטרך נבקש.

תודה

בס"ד.

מושלם !!

אומנם מיעטת במילים אבל דווקא אל המעט הזה התחברתי

יפה מאוד!

איזה כתיבה יפה ומדויקת!! 

לפי מה שהבנתי- התהפכות היוצרות זה מה שהביא לאור.

יפה מאוד!!! בהצלחה

בבית הראשון אכן התכוונתי לחווית הקריאה,

לא חשבתי על התהפכות היוצרות שמביאה לאור אבל גם זה רעיון...

האור השחור/החושך הלבן

וההקבלה בין שני הבתים

והדיוק של צירופי המילים

זה פשוט מדהים!!

בבית הראשון (נראלי)- נדנוד עדין על גבול קריאת השיר וחלום-ערות, נפילה ולכלוך ובלגן של מה שהיה פעם טהור, אולי לא רצוני.

ובבית השני התעוררות מוחלטת והרגשות מציפים ונשפכים אל תוך הנגינה של לקראת האור...

מקסים!

ואגב ממש אהבתי את השם...

מחשבות?

זה אולי לא מי יודע מה מקורי, אבל זה נראה לי קולע....

אפשר לקרוא לזה :

* בעתיד

* כאב /צער בילדות

מה שעלה בראשי אחרי קראה של הקטע/שיר ....

הסוף הוא סוף פתוח . האמת הסוף לא ממש מובן לי .... אשמח להסבר קל .

"אני יודעת ,

אני .

פעם .

מה זה?

ילדות זה:  תמימות ,חוכמת חיים פשוטה (בלי "פוליטיקה" ושקרים לבנים .....)

שימחת חיים והמון כייף . 

 משית כתיבה :

לכתוב משהו שפותח ב: כתיבה היא כמו .... או שהמשפט הזה מופיע בכתיבה שלכם .....

מה שבא לכם לכתוב שיר /קטע .....

נ.ב

אפשר בפעם הבאה לבחור משפט  או שתיים אחרים ....

יללה יוצרים צאו לדרך !    

מה...

היום אמא ואני הלכנו למכולת לקנות לחם וחלב. אמא קנתה לי סוכריה אדומה ענקית! בדרך פגשנו את מר כהן, השכן המבוגר שלנו. קצת פחדתי ממנו. יש לו שיער לבן ומשקפיים ענקיות!

היום הלכתי לסופר, לקנות מצרכים להכנת עוגה. חטיף שוקולד קטן הציץ אליי מהמדף, וכמעט התפתיתי לקחת אותו, אבל כשחשבתי על המשקל והכסף, וויתרתי. בדרך לדירה פגשתי גברת לוי, השכנה הקשישה שלי. היא באמת אישה טובה, ואני שמחה שהכרתי אותה.
היום היה יום רע בבית הספר. המורה נתנה המונים של שיעורי בית מעצבנים, והמורה חילקה את המבחנים בתורה. קיבלתי רק שמונים וחמש! אני מפחדת לספר לאמא, מה היא תגיד? היא בטח תיתן לי עונש.

היום היה לי קצת קשה באוניברסיטה. המרצה הציגה בפנינו את פרטי העבודה שאנחנו צריכים להגיש בעוד חודשיים. קיבלתי את התוצאות של הטסט. אוי, זה נורא. אני אפילו לא אכתוב עד כמה אני גרועה.

טוב, ברור שזו טעימה. אני יכולה להמשיך עוד מלא, אבל לאף אחד לא יהיה כוח לקרוא

יכולתי לראות אותו מרחוק, רץ על הדשא, מצחקק באושר. הוא דמה לי כל כך, ממש אני קטן כזה, מלבד החיוך. רציתי לדבר איתו, ולא ידעתי אם יצליח לשמוע אותי, ממרחק השנים שחלפו. אבל ניסיתי.

'למה אתה שמח ילד?' ניסיתי לשאול אותו.

'כיף לי', ענה הצחוק בפשטות,'והדשא כל כך יפה, אני ממש אוהב אותו'.

'אבל למה כיף לך, ילד?' לא הצלחתי להבין.

הוא לא ענה לי, הפרפר שעבר שם בדיוק משך את תשומת ליבו. 'הי! פרפר!' דילג הילדון, 'בא אלי פרפר נחמד...'

'ילד', ניסיתי להסביר, 'העולם הזה גדול כל כך. הוא פשוט ענק עליך, אתה מבין?'

הילדון לא ניסה אף להקשיב, הוא רץ אחרי הפרפר, משחק איתו תופסת.

'מה זה פרפר, ילד? ולמה הוא משמח אותך?', המשכתי לתמוה, 'הוא לא יכול לרפא כשלונות, או לזרוע הצלחות. הוא לא יכול לנחם על אובדן, וגם לא להעניק חיים חדשים.'

נאנחתי משראיתי שהוא אינו מביט לעברי. אני צריך להזהיר אותו, את האני הקטן. הוא חושב שהכל ורוד כל כך. האכזבה תמוטט אותו, כשיבין לאיזה עולם הגיע.

'העולם הזה קשה מדי, ילדון, אתה מבין?'

פתאום הוא רץ לעברי, החיוך לא מש מפניו. הוא התיישב על ברכי, מתעלם מתחושת הרתיעה שלי. בידו אחז פרח אדום, וקירב אותו אל אפי. הריח דגדג את נחירי, מעלה זכרונות נושנים.

'למה אתה עצוב, איש?' הוא שאל אותי, והקול התמים שלו המיס חומות אבק שצברתי במהלך השנים, אבל לא עניתי.

'אתה רוצה לשחק איתי, איש?'

לא רציתי. הרבה יותר רציתי להמשיך לשבת, לבהות בציפורים ולקנא בהן. רציתי שקט, שקט כזה שלא נותן לך לברוח, ומכריח אותך להשאר עמוק עמוק בתחושת הכאב המטלטלת. לא רציתי להפסיד את החוויה העמוקה, את שירי הדיכאון שזמזם הלב. אין לי טיפת כח. כל הגוף כבד, הראש כבד, הידיים כבידות, הגב כבד.

'נו, איש, בא כבר! אני רוצה לשחק תופסת!'

פחדתי. פחדתי שאשקע כל כך במשחק, עד שאשכח שבעצם העולם הזה קשה מדי, וגדול עלי. פחדתי לשגות באשליות, פחדתי להתאכזב שוב.

אבל הוא לא ויתר לי. הוא משך אותי בכח, ולא היתה לי ברירה. הוא רץ, ואני מדדה אחריו בקושי. שכחתי איך לרוץ.

'אני ילמד אותך', הוא אומר בטון חשוב, וסוחב אותי עימו.

אחר כך הוא גם לימד אותי לקפוץ- על שתי רגליים ועל אחת, להתחבא מאחורי העץ, להתגלגל.

אחר כך הוא נעלם פתאום, ולא מצאתי אותו שוב.

הרגשתי תחושה מוזרה בזוויות הפה, ואז הבנתי להפתעתי שאני מחייך. השמש היתה יפה כל כך, והדשא ירוק כל כך.

קרוב אלי זרם נהר תכול, מימיו השמיעו רחש נפלא.

משום מה, משכו המים את תשומת ליבי. הבטתי בהם, ואז ראיתי אותו. זה היה הוא גדול כזה, עם חיוך.

'הי, ילד!' נופפתי לעברו לשלום, וצחוק קטן הצליח להתגלגל בגרוני, 'אתה רוצה לבא איתי?'

והוא בא ונשאר. לתמיד.

התחברתי עליו ממש , הרגשתי שאני בתוך ה"סיפור /קטע " הזה .

נכנסתי ונשאבתי לסיפור קטע  הזה .

כמו שאמרים " בכל מבוגר יש חצי ילד "

טוב נו מי שלא מכיר אותי אז אולי לא מבין .

אני אמנם גדולה יחסית (כבר אמא צעירה ....)

ובתוך תוכי אני קצת ילדה ....

נ.ב

לפעמים בעלי מעיר לי שאני כמו ילדה ....ואז אני אומרת :

"בכל אדם הבוגר יש ילד .... אצל אחד זה 10% אצל שני זה 15% ואצל השלישי זה 40% ....

ואצילי זה בערך 50% + ....מה לעשות כך אני ."

שמלה אדומה ושני סרטים מתעופפת בחולות.

שמלה אדומה ושני סרטים בונה מגדל בקוביות.

שמלה אדומה אוהבת לחיות

ושני סרטים עוזרים לה לאהוב

יצא מזעזע ואני יודעת את זה... הראש שלי ריק, וזה מה שקורה כשאין לי מצברוח...

 כנראה את מושפעת מהמלחמה  /צוק איתן ....

שמלה אדומה - ילדות בצל המלחמה .

הבטחות של ילדות

על טיסה במטוס

על כדור שפורח

על בית מעץ

על מכונית ממונעת

על גלידה בשלושה טעמים

על נסיכות

ועל פיות

ועל חיים באגדות

הבטחות של ילדות

תשתית לבניית מציאות 

המציאות של החיים שלי,

כאדם בוגר

שילד קטן,

חי בתוכו

כתוב "נקי יהיה לביתו..." 

הבנאדם עסוק :P