אני מתחילה להכין את השבתות בבית.
אני אוהבת את זה,באמת.
היום דיברתי עם שירה בצהריים ואכשהו הגעתי למצב שדיברתי איתה על הפגיעה ועל זה שאני באמת לא אוכלת...
(היא שמה לב לזה כבר ממזמן וכל היום ביררה אם אני אוכלת או לא.)
נחמד שסיפרתי לה,
לפחות עכשיו היא יודעת ואני כבר לא מסתירה את זה מימנה,בכל זאת,היא אחות קרובה.
אולי אני גם אשן אצלה.
וואי כמה שאני מתגעגעת אלייהה
יש בי עכשיו רוגע כזה והכנתי עוגות טעימות שרציתי להכין כבר מלא זמן.
ואמא בונה עלי שאכין כמעט את כל השבת ואין לי בעייה עם זה.
הלוואי ואילו היו המשימות שלי-להכין שבת כל הזמן.
זה קשה אבל הרבה יותר עדיף מהחיים הרגילים של כל השבוע הזה..
ואני אוהבת את אבא שיצר את שבת.
(אמא קנתה כריות לשאבס
@לב סדוק(ואני אוהבת אותך ממש ילדונת))
פסיעת ירחבואי בואייי
נדירה את,בחיי.
"אם כבנים,אם כעבדים,אם כבנים רחם עלינו כאב על בנים.אם כעבדים,עיננו לך תלויות..."
בום.
אעלק תלויות.
חארטה.
לא תלויות בכלל ואם כבר אז לא לך.
הן תלויות בבירה בבקבוק ירוק שעשויה משעורה לא כשרה לפסח.
הן תלויות ברב קו,דרוכות אם הוא עדיין מכופף את עצמו וממשיך להיות טעון בשלושים וארבע שקל הלוך
ושלושים וארבע שקל חזור אה,ואם אנחנו ממש רוצים להיות תלויים לרגע גם בהוראות התורה,נשלם ברכבת הקלה.
אז פשוט להוסיף עוד חמישה שקלים חדשים שהופכים ישרים והגונים והפעם הם לא עברו שוב על "לא תגנוב".
הן תלויות בלהגיע מהר לרחוב הסמוך,לא הזה הרועש,שלא ידעו.שלא יראו.שלא יגלו את השקצע שנפער בתוכי.
העיניים שלנו תלויות בגיטרה או בפסטה ברוטב שתחיה הכינה או בנרות או בכינור של ההוא עם הקוקו,(והפעם לא עם הסרפן(הייתי חייבת,ארמז לאיזשהו שיר מקום המדינה,לא יודעת איך קוראים לו)),
ועם זוג עיניים שלו,שגם תלויות בכינור שנח בכניעה מנגנת על כתפו.
הן תלויות לעולם בעולם,מתרופפות,רופפות.
העיניים.של.כולנו.
תלויות בחושך כמו כוכבים שעוד רגע ובאמת נופלים וכוכב נופל זה נשמע קצת רע.
אולי משאלה אחת אפשר לבקש בזמן שכוכב נופל ורק היא באמת תתגשם,המשאלה היא למות.
סביר להניח שאם הכוכב יפול עלייך אתה תמות אבל נונו,נמשיך בחרטת ובחארטת אלול וחוזבשים למיניהם.
אז סיכמנו,
העיניים שלנו לא תלויות בשום דבר וגם אם כן,הן תלויות בחיצוניות וזהו.
.
בכל שנה אצל כל גננת בגן,גם אם קוראים לה חפציבה וגם אם קוראים לה שרי,
יש שלושה ספרים עשויים מלאכת מחשבת שנעשתה בידי הבת הגדולה והמוכשרת של הגננת(איך תמיד לגננות יש בנות גדולות מוכשרות).
שלושה ספרים.
רשעים.
*****מחיצה********
בינונים.
*****מחיצה********
צדיקים.
*****מחיצה********
אה וגם יש את ספר החיים.או שזה בעצם הספר של הצדיקים והספר של המוות זה רשעים?לא זוכרת אופ.
אומרים שאלוהים תמיד כותב בראש השנה וביום כיפור חותם.
מי למוות מי לחיים.
מי לרשעים מי לצדיקים.
מי לנטרלים,לפרווה,ללא זה ולא זה,לחיים בין שתיי עולמות,לאלה שבירושלים ככה ובצפת ככה,לשיקצע חסיד ביחד,לבינונים.
אז אצלי כנראה שנה שעברה אלוהים חתם את כל השיקצע בספר חיים,ככה שזה פשוט קרה השנה:
סיגריות,ג'ינס באקונומיקה,מכנס לא באקונומיקה,טלפון לסמס בשבת(חשוב להדגיש שאני לא שיקצע גמור ויש לי פון כשר לשולחי הודעות סמס בלבד),
רסטה,יין,בירה,גרביים קצרות,חבר(לארבעה ימים בלבד.קדושה שאני)-והכל כמובן נחתם לספר החיים.וקרה באמת בחיים.
בספר המת שלי,נחתמו כל ענייני הרוחניות שלי.
כל הדברים שאז עשיתי אבל פשוט מתו לי השנה,קברתי אותם עמוק עמוק בתוך קבר שהכנתי להם מכמות מכובדת ונדירה של משוקצעים למיניהם.
ואני רוצה השנה שיחתום את הרוחניות לחיים ואת הגשמיות ומיני שיקוצין-למוות לעולם.
באלי סיגריה אלוהים,תחתום אותה בעצם גם השנה בספר חיים.
אע שכחו מה שאמרתי,יצא מבולבל אש.
באים לחצרוני?
אוו פפף.(נמ.מי זאת?)
יופי.
יופי.
שוב אני הפוכה.
