פסידוניתהיה נהדר לראות.
את אמא מדהימה
היי
אני מחפשת פעילויות קצרות ומהנות שאוכל להעביר .
האוכלוסייה היא בוגרת- גילאיי 21 ומעלה (רובם מעל 30), בעלי פיגור שכלי וחלקם גם בשילוב של מחלות נפש.
אשמח לרעיונות למשחקים ופעילויות , קודם כל לפעילויות של היכרות ולאחר מכן פעילויות שיוכלו לפתח ולקדם את היכולות הקוגניטיביות שלהם.
כמובן שרצוי ! שהפעילויות יהיו מלוות בצחוק ובהנאה
תודההה
רציתי לשאול אם יש אפשרות באחת המכללות בארץ ללמוד לימודי חינוך מיוחד בגיל הרך והוראה מתקנת?
הבנתי שיש מכללה מסויימת שכדי ללמוד לקויות למידה בתואר שני, צריך להיות קודם לכן עם ניסיון של לפחות 3 שנים בהוראת חינוך מיוחד (מורה).. מה שאני פחות מעוניינת להיות מורה ובנוסף מחפשת ללמוד משהו שהוא לא תובעני ואינטנסיבי מדי..
יש אפשרות להרחיב את ההתמחות גם לגילאי יסודי (לפחות כיתות יסוד) יחד עם לימודי לקויות למידה ?
נושבת באוויר!שלום, אני מעבירה פעילות בגן בנורא השכלת משהו מכיר שיר או דקלום נחמד וקצר בנושא?
שלושה עלים היו על הענף,
בא הרוח השובב ובו נשף,
פו נשף, פו נשף
והעלה נקטף.
שני עלים נותרו על הענף,
בא הרוח השובב ובו נשף,
פו נשף, פו נשף
והעלה נקטף.
עלה אחד נותר על הענף,
בא הרוח השובב ובו נשף,
פו נשף, פו נשף
והעלה לא עף,
פו! פו! פו נשף! (נשיפות חזקות יותר)
פו! פו! פו נשף!
והעלה סוף סוף נקטף.
נושבת באוויר!
לא גם על הצורך בכללי?
אולי להציץ בסרטונים של זהירות בדרכים יש שם סרטון על ילד שעובר במעבר חציה עם אוזניות והוא לא שומע בעוד שהנהג בדיוק באותם רגעים מסיט את עייניו מהכביש.
אפשר לעשות שמש אסוציאציות על למה בכלל אנו צריכים את השמיעה.
אפשר לדבר על הצופר במכונית. הוא נועד כדי למנוע סכנה על ידי שמיעת הצפירה.
משטרה ואמבולנס משתמשים בצופרים שלהם על מנת שנהגים אחרים יפנו להם את התנועה ויאפשרו להם להציל חיים.
את אומרת שהם עם לקויות למידה הייתי משלבת מדיה שיהיה עוד סגנון למידה. אפשר להתבונן על הסרטונים ולנסות להבין למה השמיעה באותם סיטואציות חשובה כלכך
בס"ד
שאנחנו עדיין לא יודעים אם הוא יעלה שנה הבאה לכיתה א' או שישאר שנה נוספת בגן.. בכל מקרה הוא צריך כיתה מונגשת ואין כזו במקום בו הוא גר..
האם אפשר להגיש בקשה להנגשת כיתה כבר עכשיו או רק שנדע בוודאות מה מצבו?
כי אאל"ט אפשר להגיש בקשה כזו שנתיים מראש.. לא?
אני פשוט מפחדת שבסוף הוא יעלה ולא תהיה לו כיתה מונגשת..
מה אתם חושבים?
במכללת אמונה וכדו
שמרכזים את כל הלימודים
ממש מבינה אותך כאמא
בהצלחה!
לב טהור:)תפוחית 1 תודה על הפרגון!לב טהור:)
רעיון מעולהרק אמונהכיף לשמוע שאת מרוצה
אני עוד לא התחלתי עבודה
מבררת על לימודי תרפיה במשחק
נהנית לראות את תלמידת שנה שעברה פורחת
כנראה אמשיך לעבוד איתה אחרי החגים
בהצלחה רבה!
אמנם אני לא מהתחום של חינוך מיוחד, אבל ראיתי שאת מתעניינת בלימודי תרפיה במשחק.
התחלתי ללמוד עכשיו לימודי תעודה בתחום הזה במסגרת חרדית בת"א. אם זה מעניין אותך- אשמח לתת לך פרטים באישי.
בהצלחה!
מענין אותי לראות פרטים ותוכנית לימודים כדי להכיר
מעשית זה רחוק לי מידי
בהצלחה!
אשרייך על הפרגון לבת שירות ועל ההערכה שלך כלפיה בס"ד
ו- ואו איזה כייף שהתחיל לך טוב!
בעז"ה שרק ימשיך לך ככה
אוטיזם זה קושי בתקשורת.כולל סקלה רחבה מאוד.מאלה ה"נמוכים" שקשה להם לדבר,עושים תנועות חזרתיות,
מקובעים על דפוסי חשיבה והתנהגות מסוימים,עד לאלה שמדברים ,מתפקדים די טוב,בעצמאות אבל עדיין
יש להם קשיי תקשורת וחברה.
אני מעתיקה הגדרה של מנהלת בי"ס לאוטיזם:"לאוטיזם יש 3 תסמינים מרכזיים:
קושי בתקשורת-גם תקשורת מילולית,חלק מהאנשים עם אוטיזם מדברים מעט מאוד או בכלל לא,וגם תקשורת
בלתי מילולית,"תקשורת חברתית",כמו יצירת קשר עין,הבנת הבעות פנים ושפת גוף.
קושי ביחסים בין אישיים-למשל קושי לשחק יחד עם אחרים,קושי להבין שהזולת יכול לחשוב או להרגיש שונה ממנו.
קושי בהתנהגות-דיבור או מעשה שחוזר על עצמו שוב ושוב,למשל,תנועות של נפנוף ידיים או נדנוד הגוף,וגם תחומי עניין מוגבלים,
למשל,התעניינות רק ברכבות או בחלל.
לרוב האנשים עם אוטיזם יש זיכרון טוב מאוד,ויכולת מאוד מפותחת לקלוט ולהבין מידע חזותי.יש להם תמימות מסוימת,
ותפיסה חזקה של "נכון ולא נכון".
עד כאן הציטוט.אם יש קשיי התנהגות,תתייעצי בבית הספר,באיזו שיטה הם עובדים,תלמדי היטב את השיטה.
לילדים הללו המקסימים שפה אחרת,חובה ללמוד אותה ,להציב להם גבולות והכי חשוב לאהוב אותם עם הרבה סבלנות!
הרבה הצלחה!
שילדה אוטיסטית מספרת על הבעיות של עצמה.. ממש חמודה. אם תרצי אוכל להעביר לך בפרטי. מספר שמה את כל הבעיות שלהם וההתמודדות וכו.
יעל מהדרוםיום הולדת שנה הנה זה בא
לא יאומן הא?
אז מה אני מאחלת לפורום?
שיהיה מלא בדברים טובים
במחשבות
בחפירות 
בפלפולים ודיונים
שהפורום יהיה עירני
שנעזור וניעזר
כולנו
אז להתראות
ומחכה לשמוע מה אתם בוחרים לאחל לפורום
ואם תרצו להאיר להעיר או לחדש אנחנו כאן תמיד איתכם
(משתדלים)
לילה טוב
כל הכבוד לך קודם כל,
על המאמצים, האמביציה והמוטיבציה,
על טוב הלב והפרגונים לכל, אבל לכל אחד.
מה מאחלים?
די איחלת הכל
.
אז- לו יהי...
בהצלחה גם בהמשך כמובן!
ילד שמדבר לעצמו זה נורמלי?
בגיל 10,11,12..
או אומר-עכשיו אני אעשה את זה, סיימתי, וואי מאוחר צריך ללכת..
הוא סגור כזה, קצת אובססיבי, לא מרפה עד שעונים לו..
שיראו את הילד
הייתי אומרת אפילו יועצת או פסיכולוגית
אם את דואגת
הספר הראשון הוא "ילד שלי מיוחד" של עירית חגי, והספר השני הוא מעין המשך שהיא כתבה יחד עם בעלה ונקרא "יש לי ילד אחר".
הם כתובים טוב, בצורה מעניינת, עם מלא סיפורים שמתארים התמודדויות שונות, ולא בכתיבה אקדמית יבשה ומשעממת.
אם מישהו או מישהי רוצים את הספר הראשון אני יכול להשאיל אותו.
אשמח גם לשמוע תגובות ממי שקרא או קראה כאן את הספר (ים).
ואם נהנית מהראשון כדאי לך לנסות גם את השני, אע"פ שלא תקבלי על זה ציון...
מה התקציב למתנה?
מכתב בסגנון הזה ילך?
למטפלת הנפלאה שמקרב הלב נתנה
את ילדי השקתה בהמון מסירות ואהבה
רוצה רק לומר תודה
או פעם ראיתי במגנט ובמחזיק מפתחות(שזה גם רעיון למתנה)
לתת כמו פרחים שמפיצים את ריחם
בלי חשבון בלי תמורה
סתם כך מפני שהם פרחים
או זה (מאתר הברכות הישראלי מומלץ)
לב טהור:)אחרונה
אירחתי השבת בבית ילד עם תסמונת דאון מהעבודה שלי. הוא אוהב ניגונים של קרליבך אז רציתי לקחת אותו בערב שבת לבית כנסת שיש שם את זה, למרות שאני בד"כ לא מתפלל שם (בסוף ממש התאכזבתי, בסה"כ עשו איזה ריקוד קטן וזהו. ממש קרליבך. לא משנה, אבל הוא נהנה, זה מה שחשוב).
באיזה שלב בא איזה ילד והסתכל לכיוון שלנו, חשבתי שהוא מסתכל בכלל על אחיין שלי שישב לידי כי הבנתי שזה הילד שהוא כל הזמן מתלונן שהוא מציק לו, אז נעצתי בו מבטים שיתרחק ולא יחשוב להתעסק איתו. עוברות כמה דקות ואותו ילד חוזר, הפעם עם חבר שלו, מצביע על הילד שבא איתי וצוחק. הייתי בשוק! אני הרבה שנים עם ילדים כאלה, הסתובבתי איתם המון גם בחוץ וגם במקומות הומי אדם, ואף פעם לא נתקלתי בדבר כזה. הפעם האחרונה שהיה זכור לי דבר כזה היתה לי לפני יותר מעשרים שנה כשהייתי בבית ספר יסודי, וראיתי ילדה עם פיגור הולכת ברחוב וכמה ילדים מצביעים עליה וצוחקים. חתיכת פלאשבק נוסטלגי.
והוא ? בכלל לא קלט את הסיטואציה. הסתכל לכיוון שלי ודפק לי חיוך. (לא מעט פעמים קינאתי בילדים כאלה, על המצב הזה של "אין שכל אין דאגות", החוסר מודעות הזאת שאמנם מונע ממך את מה שהחיים יכולים להציע לחיוב, אבל גם חוסך ממך את מה שהחיים יכולים להציע לשלילה, חיים בשלווה, בלי מציאות של "יוסיף דעת יוסיף מכאוב").
אחרי התפילה ניגשתי לאבא של הילד והערתי לו על ההתנהגות של התכשיט שלו.
אני באמת אוהב אותם, ואני מסתכל עליהם בגובה העיניים, אז אני לא מתבייש בהם, להיפך. חוץ מזה שהייתי המום לא נפגעתי ולא התרגשתי במיוחד. אבל זה גרם לי לחשוב איך הייתי מרגיש אם זה היה הבן שלי או אח שלי. אולי אז הייתי יותר רגיש ופגיע ? איך באמת אבא שלו היה מרגיש אם הוא היה שם ?
ואנקדוטה קטנה כדי לסיים בנימה יותר נעימה. במהלך השבת הוא יושב איתי ואומר לי: תתחתן ! אני אומר לו: סבבה. עם מי ?
הוא אומר לי: עם ****, אני אומר לו: מה?? היא נשואה!!! הוא אומר לי: אז מה ? היא יפה! (איך צחקתי. שיהיה בריא).
אני איתך, מה לומר?
אין מילים!
ברור שזה חינוך מבית, מהבטן, מהינקות.
זהו.
וברור שהילדים שלך בעז"ה יתיחסו אחרת.
על הסיפור בסוףרק אמונההם מצחיקים ויש להם הסתכלות מזוית אחרת אין מה לומר.
מענין איך האבא הגיב?
כואב הלב ילדים זה עם ...
וראה את הסיטואציה ואמרה שהוא חזר הביתה מבואס וכועס ממה שראה.
וממה שהבנתי מדובר כנראה בתכשיט לא קטן, והאבא כנראה מכיר את הסחורה שלו, אז הוא בעיקר הנהנן בהבנה.
לפחות הוא הבין לפעמים ההורים בעצמם הם המקור להתנהגות הילד
הנה מכתב (אחד מני רבים) שכתב לי אחד הילדים (שבהחלט יודע לעצבן ולהרגיז כשהוא רוצה!!!). אהבתי את הפיוטיות:
ל___ היקר
תודה רבה שאתה **** (לא הבנתי את הכתב) אותנו.
אנחנו כמו מיטה שאתה כמו אבא שלנו. אתה שם את הילדים שלך.
אוהב אותך
מאוד מאוד.
_____
איזה מקסימה את איך הגנת עליו והסברת
וואו
פגשתי הערב את האבא של הילד בבית כנסת שלי והוא אמר לי שהוא תפס את הבן שלו לשיחה והוא חטף על הראש, ושהוא היה רוצה לפגוש אותו שוב כדי להתנצל, אמרתי לו שהילד עצמו, למרבה הצער (?), לא הבין את הסיטואציה ולא נפגע, ושאני מסופק מזה שהוא מילא את החובה שלו כאבא.
