מישהו שמע על דבר כזה?מה זה אומר?
ככה היה כתוב באיבחון
מקפיצהנושבת באוויר!
כן.נפש חיה.
זה אומר שהבעיה לימודית נוצרה בעקבות קושי רגשי שהילד/הנער סוחבים אותו
ההצפה הרגשית מונעת מהילד פניות ללמידה
ומה שהוא כבר לומד
הוא לא קולט/ מעבד בצורה טובה.
קודם כל מאד כדאי לטפל בקושי הרגשי.
ממילא ייווצר אצל הילד פנאי נפשי והוא יוכל ללמוד
אולי לא כרגיל וייצטרך עזרה
אבל הקלט עיבוד פלט יהיו מוצלחים .
ההצפה הרגשית מונעת מהילד פניות ללמידה
ומה שהוא כבר לומד
הוא לא קולט/ מעבד בצורה טובה.
קודם כל מאד כדאי לטפל בקושי הרגשי.
ממילא ייווצר אצל הילד פנאי נפשי והוא יוכל ללמוד
אולי לא כרגיל וייצטרך עזרה
אבל הקלט עיבוד פלט יהיו מוצלחים .
בוודאי. את סטודנטית או מורה?נפש חיה.
יש עניין של פניות ללמידה .
למידה היא תהליך עיבוד חומר שכתוצאה ממנו קורה או מופק משהו ללומד.
כשיש בעיה רגשית
סיכוי גבוה שפניות ללמידה תשאף ל 0.
ממילא כל תסמינים של חוסר ריכוז/ בלבול/ זיכרון / קושי בשליפה/ גמגום.... יוכלו להופיע בצורה זו או אחרת.
למידה היא תהליך עיבוד חומר שכתוצאה ממנו קורה או מופק משהו ללומד.
כשיש בעיה רגשית
סיכוי גבוה שפניות ללמידה תשאף ל 0.
ממילא כל תסמינים של חוסר ריכוז/ בלבול/ זיכרון / קושי בשליפה/ גמגום.... יוכלו להופיע בצורה זו או אחרת.
כי כנראה למדתם דברים ששייכים לתחום הרפואינפש חיה.
ולא לקוגנטיבי לימודי
איבחון בוגרים עולה יקרנפש חיה.
סביבות האלף.
יש מכונים שעוסקים בזה.
אבחון עצמי לא יעיל כי אין לה את הכלים האובייקטיבים לדעת האם היא באמת בעלת לקות או שרק המחסום הרגשי מציק
האפשרות השנייה נשמעת לי נכונה.
השאלה למה היא צריכה את האבחון.
הכלל מאד פשוט
יש לה משהו רגשי שיושב עליה ומפריע לה להתקדם לימודית או ללמוד בכלל?
אם כן- כמו שכתבתי קודם, לטפל קודם כל בבחורה, למצוא לה טיפול רגשי מתאים כדי שתוכל לפרוק את מה שעל ליבה .
ממילא היא תפתח רצון ללמוד בטוב
ואם היא תצטרך עזרה- יש מקורות עזרה.
מקווה שעניתי לך.
בהצלחה!
יש מכונים שעוסקים בזה.
אבחון עצמי לא יעיל כי אין לה את הכלים האובייקטיבים לדעת האם היא באמת בעלת לקות או שרק המחסום הרגשי מציק
האפשרות השנייה נשמעת לי נכונה.
השאלה למה היא צריכה את האבחון.
הכלל מאד פשוט
יש לה משהו רגשי שיושב עליה ומפריע לה להתקדם לימודית או ללמוד בכלל?
אם כן- כמו שכתבתי קודם, לטפל קודם כל בבחורה, למצוא לה טיפול רגשי מתאים כדי שתוכל לפרוק את מה שעל ליבה .
ממילא היא תפתח רצון ללמוד בטוב
ואם היא תצטרך עזרה- יש מקורות עזרה.
מקווה שעניתי לך.
בהצלחה!
תפני אותה למכון הדס. ותדגישי לה שטיפול רגשינפש חיה.
בהחלט יועיל לה !
תבררי על עוד מכונים דרך גוגל.
את יכולה גם לפנות למכון פויירשטיין בירושלים אולי יש להם מה להציע לבוגרים .
תבררי על עוד מכונים דרך גוגל.
את יכולה גם לפנות למכון פויירשטיין בירושלים אולי יש להם מה להציע לבוגרים .
רעיונות לתל"ןחיכיתי חיכיתי
חברה ממש אובדת עצות....
מבקשת רעיונות לנושא להעבירבתל"ן
קבוצת בנות בגילאי 11-12
קבוצת בנות בגילאי 13-14
קבוצת בנים בגילאי 11-12
קבוצת בנים בגילאי 13-14
זה יכול להיות אותו נושא לבנים והבנות או נושאים שונים לפי תחומי עניין.
מה יש אצלכם בבתי הספר בגילאים האלה.
מדובר בתוכניות שהיא אמורה ללמד בשעות הצהריים 2-4. אין לה כישרון או תחום עניין מסויים אז זה צריך להיות משהומענין שהיא יכולה ללמוד ולפתח לבד.
תודה מראש לכולם,
מבקשת רעיונות לנושא להעבירבתל"ן
קבוצת בנות בגילאי 11-12
קבוצת בנות בגילאי 13-14
קבוצת בנים בגילאי 11-12
קבוצת בנים בגילאי 13-14
זה יכול להיות אותו נושא לבנים והבנות או נושאים שונים לפי תחומי עניין.
מה יש אצלכם בבתי הספר בגילאים האלה.
מדובר בתוכניות שהיא אמורה ללמד בשעות הצהריים 2-4. אין לה כישרון או תחום עניין מסויים אז זה צריך להיות משהומענין שהיא יכולה ללמוד ולפתח לבד.
תודה מראש לכולם,
מה זה תל"ן?יעל מהדרום
תוכנית לימודים נוספתחיכיתי חיכיתי
קראו לזה פעם העשרה
הבנתי...ננסה לחשוביעל מהדרום
עדיין רלונטי?רק אמונה
אנסה להעלות לראשירק אמונה
אשמח אם תוכלי להרחיב מה בדיוק הדרישות ומה זה
כמה רעיונות-חמישייה ב"האחרונה
שעשועי מדע (שמן צף על מים, כתיבה במיץ לימון ואחכ לעבור עם אש מתחת וזה מתגלה..).
אמנות- יצירות בעקבות אמנים.
מקצועות.
בעלי חיים
ארצות.
בעקבות ספרים
אמנות- יצירות בעקבות אמנים.
מקצועות.
בעלי חיים
ארצות.
בעקבות ספרים
וואו באמת?רק אמונה
זוית ראיה מענינת אין ספק.
אשריכםרק אמונה
ברוך ד'
היא 'מיוחדת' ואתם מיוחדיםרק אמונה
איזה יופי לשמוע כזו הסתכלות
מעריכה גם אני
חשיבה חיובית
יעל מהדרוםאחרונה
לק"י
אבל נראה לי שהפירוט פה פחות מתאים בפורום מעורב
אבל נראה לי שהפירוט פה פחות מתאים בפורום מעורב
מתיגתרק אמונה
@יעל מהדרום אולי תדע
בהצלחה..לא מכירהיעל מהדרום
אז אני חושבתרק אמונה
שפשוט להתקשר לבתי הספר
או לעיריה לדבר עם מי שאחראי על שילוב
אולי יעזור לדבר עם עוד אנשים באיזורכם שכבר עברו את הפורצדורה?
אתם קשורים לאיזה קבוצת תמיכה?או אגודה?
נסי גם באינטרנט במשרד החינוך
או בקישורים מכאן
מקווה שעזרתי
יש אולפנות (גם עם פנימיה )שמוכנותאנונימי (3)
השאלה היא מה המסוגלות של הילדה ושל המשפחה...
אצלי בשכבה בבהרן היתה והיה לה תמיכה מכולם וסיעת שהיתה אותה כל השיעורים ולמדה אותה ברמתה בשיעורים שלא .אבל זה היה המון תמיכה מהמשפחה (חצי שנה ראשונה אם אני לא טועה אחותה היתה מגיעה כל יום...) והיה לה טוב ברוך השם
שנתיים אחרינו היתה עוד ילדה עם תסמונת דאון שממש היה לה קשה ופרשה אחרי שנה...
אצלי בשכבה בבהרן היתה והיה לה תמיכה מכולם וסיעת שהיתה אותה כל השיעורים ולמדה אותה ברמתה בשיעורים שלא .אבל זה היה המון תמיכה מהמשפחה (חצי שנה ראשונה אם אני לא טועה אחותה היתה מגיעה כל יום...) והיה לה טוב ברוך השם
שנתיים אחרינו היתה עוד ילדה עם תסמונת דאון שממש היה לה קשה ופרשה אחרי שנה...
בבאר שבע יש את בית הספר "יסודות"יעל מהדרום
לק"י
בי"ס דתי לילדים עם פיגור קל ובינוני. בעבר לפחות היתה שם גם כיתת תסמונת דאון (אם אני לא טועה).
אין הרבה מסגרות חנ"מ דתיות, לפחות לא באזור הדרום.
אם כיתה קטנה זאת אופציה, אז יש בכל מיני תיכונים.
בהצלחה רבה!!
בי"ס דתי לילדים עם פיגור קל ובינוני. בעבר לפחות היתה שם גם כיתת תסמונת דאון (אם אני לא טועה).
אין הרבה מסגרות חנ"מ דתיות, לפחות לא באזור הדרום.
אם כיתה קטנה זאת אופציה, אז יש בכל מיני תיכונים.
בהצלחה רבה!!
שלום לך אחות למסעתותי77
אין לי תשובות אבל האם את יודעת שיש קב וואצאפ של אמהות לתסמותקים שלנו? בוודאי שם תולי למצוא יותר מידע
הייתי פונה לדף יש לי מותק של תסמותק לשירה רונן היא תחבר אותך לקב (יש כמה האמת לפחות שאני מכירה ) והתפוצה שם רחבה ובטח אפשר לעזור לך יותר.
הייתי פונה לדף יש לי מותק של תסמותק לשירה רונן היא תחבר אותך לקב (יש כמה האמת לפחות שאני מכירה ) והתפוצה שם רחבה ובטח אפשר לעזור לך יותר.
הי ברוכה הבאה!!רק אמונה
לפורום הזה!
ובכלל הרבה זמן לא היית התגעגענו 
החברות שאלו עליך בכמה מקומות את יודעת?
נכון המון זמןתותי77
החיים לקחו אותי קצת מכאן. באמת שאלו עלי? מרגש לקרוא. תודה 💗💗💗
באמת שאלו והתענינו והתגעגעורק אמונה
לא עלו לך תיוגים?
לגבי הלקחו אותי ...בסדר גמור(ואף מעורר השראה) רק היית חסרה לנו
יש באשקלון בי"ס דתי לפיגור קל עד בינוני..ישועת ה' כהרף
צריך לברר לגבי הרמה שלו..
בעבר עבדתי שם והיו כיתות בכל מיני רמות..
כמובן שהיו הרבה ילדים עם תסמונת דאון..
בהצלחה.
באשדוד יש הרבה מוסדות חרדיםטאבולה ראסה
בדקתם שם?
אה מגן הלב או משהו נכון?רק אמונה
ואתם לא רוצים להמשיך בשילוב או לא יכולים?רק אמונה
למה להוציא.לא התאימה לשילוב?רק אמונה
תדעי שזה הבדל גדול
אויש הדברים שמרתיחים אותירק אמונהאחרונה
מצאתי רשימות עם טלפונים מוסדות בדרוםרק אמונה
עבודה בחופשות בחינוך מיוחדחיכיתי חיכיתי
האם על מחנכי הכיתות חלה חובה לעבוד גם בחופשות? בהנחה ומדובר בבית ספר של חינוך מיוחד שפעיל בכל החופשות
לפי משרד החינוך- לאיעל מהדרום
לק"י
בפועל, יש בתי ספר שמחייבים.
אצלינו למשל, אבל לא כל החופש, אלא מספר ימים מסויים בקיץ, ובשאר החופשות אין מספר ימים מסויים.
וזה מעצבן מאוד!
בפועל, יש בתי ספר שמחייבים.
אצלינו למשל, אבל לא כל החופש, אלא מספר ימים מסויים בקיץ, ובשאר החופשות אין מספר ימים מסויים.
וזה מעצבן מאוד!
איך זה בחופשות אחרותחיכיתי חיכיתי
כמו חנוכה, סוכות, פסח?!
מבקשים לעבוד, אבל אין מספר ימיםיעל מהדרום
לק"י
אם נרשמת רק יום או יומיים וחסר- יבקשו ממך "לעזור".
אם נרשמת רק יום או יומיים וחסר- יבקשו ממך "לעזור".
ואם לא נרשמתיחיכיתי חיכיתי
זה מתקבל בברכה...?!
אצלינו בדרך כלל לאיעל מהדרום
לק"י
אבל לא יודעת מה קורה במקומות אחרים.
אם את חושבת על בית ספר ספציפי- דברי עם הצוות שם.
(אני יודעת שיש מקומות שמורים רוצים לעבוד, אז אולי לא "מכריחים" מי שלא רוצה, כי יש מספיק מורים.
ויש מקומות שמחייבים לעבוד).
אבל לא יודעת מה קורה במקומות אחרים.
אם את חושבת על בית ספר ספציפי- דברי עם הצוות שם.
(אני יודעת שיש מקומות שמורים רוצים לעבוד, אז אולי לא "מכריחים" מי שלא רוצה, כי יש מספיק מורים.
ויש מקומות שמחייבים לעבוד).
וואי ממש!לב טהור:)
בס"ד
גם אצלינו במתי"א מסתכלים על זה ממש בעין לא יפה על מי שלא עובדת לפחות חלק מן הימים...
למען האמת, שלמורות החדשות שהגיעו-יעל מהדרום
לק"י
המנהלת אמרה מראש שזה כולל עבודה בחופשות.
המנהלת אמרה מראש שזה כולל עבודה בחופשות.
מתי"א זה לא המורות הפרטניות? למה שיעבדו?!יעל מהדרום
לא רק..לב טהור:)
בס"ד
ומטפלות פרא-רפואיות באמת לא עובדות..
אצלינו התרפיסטים והפרא רפואי עובדים אם בא להםיעל מהדרוםאחרונה
לק"י
כי הם גם ככה לוקחים ילד אחד או עובדים במקביל למורה.
ומי עוד עובד במתיא? מורים פרטניים, פרא רפואי ומי עוד?
כי הם גם ככה לוקחים ילד אחד או עובדים במקביל למורה.
ומי עוד עובד במתיא? מורים פרטניים, פרא רפואי ומי עוד?
)לדעתי באיזור גן חובה,אם+7
בטח היום עושים את זה כבר בטרום טרום... עם כל הטירוף היום של הלחץ וההספקים.
סתם קו היא יודעת לשרטט הרי, נכון?
בת כמה היא בכלל?
אולי היא חוששת שלא תצליח?
תנסי לעשות לה קיווקוים והיא תמתח.
תודה רבה !רק אמונה
מגיל 3 בדקתי לך עם מרפא בעיסוקנושבת באוויר!
שאלת סתם על מתיחת קוים אואם+7
מתיחת קו בין חפץ לחפץ דומה סמנטית או מנטלית?
זה הבדל מאוד משמעותי
היא שאלה על עצם היכולת למתוח קו.. אם הבנתי נכוןנושבת באוויר!
שאלתי היתה אם את שאלת את המרפא בעיסוק על מתיחת קו באופן כלליאם+7
או על העברת קו בין חפץ לחפץ.
רק אמונה- נדמה לי שאצלך זה יותר פחד מכשלון, צורך באישור, רצון להצליח ולרצות.
כלומר- יותר רגשית מאשר טכנית-מוטורית.
מסכימה?
חח איך קלטת אותה?רק אמונה
אבל באמת היא קטנה
בואי לאישי
גם וגםרק אמונה
אז מאיזה גיל בשלים למתיחת קו בין חפץ לחפץ דומה סמנטית או מנטלית?
היא עונה טוב בלי הקו
4-4וחצינושבת באוויר!
רק אמונה
פשוט זה היה בחוברת של גיל 2-3
אגב הקפה בעיגול של יוצא דופן מתי?
אי אפשר לדעת ככה כי זה לא פעולה אחתנושבת באוויר!
שהילד צריך לדעת לבצע אלה מכלול
צודקתרק אמונה
תודה רבהרק אמונה
רק מעדכנתרק אמונה
שהיא ממש התקדמה תודה לכן על הכל ממש
וואלה! שאפו לאמא שעובדת גם בחופש !!!!אם+7
תודהרק אמונהאחרונה
ילדה שצריכה את זה
איך להגיע אליו..?אנונימי (פותח)
שלום, אני עובדת בגן שפתי במסגרת השירות הלאומי ב"ה
ומאוד נהנת.
כיף לי עם הילדים ב''ה
יש ילד אחד בגן שאני מרגישה שדי מאתגר אותי,
ואיכשהו למרות כל האתגרים שעברתי איתו השנה,
או שאולי בזכות זה למדתי ממנו כ''כ הרבה.
יש פעמים שצריך לשבת איתו בחדר לבד ולהקריא לו סיפור/ לדבר איתו וכו
עכשיו ב"ה הסתיימה השנה ואני בקייטנה איתם,
ועוד לפני הקייטנה וגם בשבוע האחרון, יש שלב שהוא מחליט פתאום שהוא ממש כועס עליי ומתחיל לזרוק עליי דברים ולדבר לא יפה,
אני מרגישה שעד שזה לא ממש קיצוני , שהוא מרביץ וכו' זה לא נפתר מצד שאר הצוות.
אין לי מושג למה דווקא הוא מחליט כל יום בשעה מסויימץ לכעוס ולזרוק דברים.
נגיד בשבוע האחרון הוא לקח טוש ושם אותו במים והערנו לו כמה פעמים, והוא לא הקשיב
אז שפכתי לו את זה והסייעת ידעה ואמרה לי להוציא אותו מהגן איתי יחד,
והוא מצידו התחיל לבעוט ואם מצא מטאטא או מגב, התחיל לזרוק או קשקש עם טושים.
חשוב לציין שאחר כך כשהוא נרגע (מה שקורה בד"כ אחרי 5-15 דק') הוא בא אליי ומוכן לשבת לידי ואפילן מבקש שאהיה איתו ואשב לידו.
שאספר לו סיפור וכו'
ואיכשהו דווקא איתו כשהוא קיבל תעודת בוגרים,
התחלתי לבכות
וחשבתי כמה עברתי איתו בשנה.
באמת שהוא לימד אותי כל כך הרבה
ויום אחד די בתחילת השנה שהצוות הקבוע לא היה,
והייתי איתו,
ישבתי איתו בחדר ואמרתי לו "אתה משתדל להתנהג יפה?"
והוא אמר לי שהוא לפעמים מצליח ולפעמים לא בהבעת פנים עצובה- מהורהרת.
ואז הבנתי שאני צריכנ לשנות גישה וברגע ששיניתי ב"ה,
הוא גם היה מוכן לבוא לקראת
והיה מוכן שאשב לידו במפגשים,
אקריא לו סיפור, אדבר ואשחק איתו
ופעם אחת הוא אמר "תודה שאת דואגת לי"
"אני אוהב אותך" "אני רוצה שרק את תהיי איתי, קשה לי, בואי תקריאי לי ספר" וכו'
אבל לא יודעת עדיין למה לפעמים כ"כ קשה לו דווקא איתי,
כלומר בשבוע האחרון הוא ניגש דווקא אליי כשהוא כועס ומוציא עליי,
מתרגז, ולא מוכן להקשיב.
ואחר כך יושב ומקשיב כשאני מדברת איתו,
כאילו לא קרה כלום לפני כמה דקות.
מנסה להבין אותו ולא לכעוס עליו
אבל לפעמים לא לגמרי מצליחה
ומבאס אותי שעד שאני מגיעה אליו,
פתאום יש שבוע שלא כ"כ פשוט לא ובאותו רגע שהוא כועס,
אני לא יכולה לעזור, אלא 'לספוג' את זה..
מה עושים?
האם בין היתר הוא עושה את זה כדי להביע אהבה? (האמת שלפעמים מרוב שהוא אוהב, הוא מחבק בחוזקה עד שזה מכאיב, רואה את זה גם כלפי ילד מהגן שהוא אוהב מאוד)
למה דווקא אליי?
אשמח להארות
תודה רבה!
מתייגת : @לב טהור
@אם+7
@רק אמונה
@רחפת..
@יעל מהדרום
ומאוד נהנת.
כיף לי עם הילדים ב''ה
יש ילד אחד בגן שאני מרגישה שדי מאתגר אותי,
ואיכשהו למרות כל האתגרים שעברתי איתו השנה,
או שאולי בזכות זה למדתי ממנו כ''כ הרבה.
יש פעמים שצריך לשבת איתו בחדר לבד ולהקריא לו סיפור/ לדבר איתו וכו
עכשיו ב"ה הסתיימה השנה ואני בקייטנה איתם,
ועוד לפני הקייטנה וגם בשבוע האחרון, יש שלב שהוא מחליט פתאום שהוא ממש כועס עליי ומתחיל לזרוק עליי דברים ולדבר לא יפה,
אני מרגישה שעד שזה לא ממש קיצוני , שהוא מרביץ וכו' זה לא נפתר מצד שאר הצוות.
אין לי מושג למה דווקא הוא מחליט כל יום בשעה מסויימץ לכעוס ולזרוק דברים.
נגיד בשבוע האחרון הוא לקח טוש ושם אותו במים והערנו לו כמה פעמים, והוא לא הקשיב
אז שפכתי לו את זה והסייעת ידעה ואמרה לי להוציא אותו מהגן איתי יחד,
והוא מצידו התחיל לבעוט ואם מצא מטאטא או מגב, התחיל לזרוק או קשקש עם טושים.
חשוב לציין שאחר כך כשהוא נרגע (מה שקורה בד"כ אחרי 5-15 דק') הוא בא אליי ומוכן לשבת לידי ואפילן מבקש שאהיה איתו ואשב לידו.
שאספר לו סיפור וכו'
ואיכשהו דווקא איתו כשהוא קיבל תעודת בוגרים,
התחלתי לבכות
וחשבתי כמה עברתי איתו בשנה.
באמת שהוא לימד אותי כל כך הרבה
ויום אחד די בתחילת השנה שהצוות הקבוע לא היה,
והייתי איתו,
ישבתי איתו בחדר ואמרתי לו "אתה משתדל להתנהג יפה?"
והוא אמר לי שהוא לפעמים מצליח ולפעמים לא בהבעת פנים עצובה- מהורהרת.
ואז הבנתי שאני צריכנ לשנות גישה וברגע ששיניתי ב"ה,
הוא גם היה מוכן לבוא לקראת
והיה מוכן שאשב לידו במפגשים,
אקריא לו סיפור, אדבר ואשחק איתו
ופעם אחת הוא אמר "תודה שאת דואגת לי"
"אני אוהב אותך" "אני רוצה שרק את תהיי איתי, קשה לי, בואי תקריאי לי ספר" וכו'
אבל לא יודעת עדיין למה לפעמים כ"כ קשה לו דווקא איתי,
כלומר בשבוע האחרון הוא ניגש דווקא אליי כשהוא כועס ומוציא עליי,
מתרגז, ולא מוכן להקשיב.
ואחר כך יושב ומקשיב כשאני מדברת איתו,
כאילו לא קרה כלום לפני כמה דקות.
מנסה להבין אותו ולא לכעוס עליו
אבל לפעמים לא לגמרי מצליחה
ומבאס אותי שעד שאני מגיעה אליו,
פתאום יש שבוע שלא כ"כ פשוט לא ובאותו רגע שהוא כועס,
אני לא יכולה לעזור, אלא 'לספוג' את זה..
מה עושים?
האם בין היתר הוא עושה את זה כדי להביע אהבה? (האמת שלפעמים מרוב שהוא אוהב, הוא מחבק בחוזקה עד שזה מכאיב, רואה את זה גם כלפי ילד מהגן שהוא אוהב מאוד)
למה דווקא אליי?
אשמח להארות
תודה רבה!
מתייגת : @לב טהור
@אם+7
@רק אמונה
@רחפת..
@יעל מהדרום
וואורק אמונה
קודם כל :כל הכבוד לך את נשמעת האיש הנכון במקום הנכון
מה עושים?
יש כזה הרבה וכזה מעט
הילד נמצא במסגרת רק חלק מהיום הוא מביא איתו כל מיני תפיסות והתנהגויות
חוץ מזה יכול להיות שיש לו אימפלסביות שהוא מתחרט עליה אחר כך
אם זה היה בתחילת שנה אולי היתם יכולים לבנות לו תוכנית יחד עם מטפל רגשי או משהו בסגנון
אבל עכשיו זה כבר סוף שנה נראה לי הכי צריך להתמקד איתו על פרידה
ובטח יהיה לו קשה להיפרד ממך
אני חושבת שהוא אוהב הוא לא יודע איך להביע תמיד וגם איך לנתב את הדחפים שלו
אולי את יכולה להבהיר לו מה נעים לך ומה לא
מה מתאים לך ומה לא
איזו הצנהגות מכבדת אותו וההיפך
אולי להציג לו איך זה נראה ואז להגיד לו אני כבר מתבלבלת אני לא יודעת איזה יוסי זה
לא נעים לי להתקרב אליך כשאתה מרביץ אני מפחדת ככה לשקף לו
זה שיקול שלך גם אם הוא ככה מתנהג אליך את לא חיבת לתת לו את זה
בלשון המעטה
ובלשון הלא עדינה
מה זה הדבר הזה ההתנהגות הקיצונית הזו של ילד בגן ונשמע שאף אחד לא בא לעזרתך
ומונע מראש
בקיצור חתיכת נושא מורכב שצריך לחשוב עליו להעמיד גבולות ולשתף כל מי שיכול
איך סחבת ככה שנה שלמה??
הייתה לו תוכנית במהלך השנה כולה. ב"האנונימי (פותח)
אני חושבת שבתחילת שנה זה היה הרבה יותר לא פשוט מעכשיו.
באיזשהו שלב, התחלתי לשתף את הגננת במה שקורה, הרבה פעמים היא הייתה איתו כדי להקל עליי שלא אצטרך "לספוג" ומעירה לו כשצריך.
הוא גם החזיק ממנה והקשיב (מה שאם הגיעה מחליפה של הגננת או הסייעת הוא לא היה מוכן להקשיב וקרה יום כזה בגן ששתיהן לא היו, והוא היה איתי. למרות שהוא בעט וכו, אחר כך הוא נרגע ב"ה והיה מוכן לשבת ולדבר רק איתי. ושהוא רוצה רק את הגננת והסייעת).
שיתפתי את הגננת גם כש"נפל האסימון", כשהוא התחיל להבין שאני דואגת לו ורוצה בטובתו.
וגם בימים שבאמת לא היו פשוטים לי.
לפעמים גם הקשר איתו טעון רגשית,
כלומר היו פעמים שהיה לי ממש קשה לומר שאני אוהבת אותו כי היה לי גם קשה נפשית
לקלוט שכל מה שאני עושה, והוא לא שם,
אלא רק כועס ומתרגז.
ואז התחלתי לקלוט שיש באמת מצב שהוא לא יודע איך לבטא אהבה בצורה עדינה, אלא רק באלימות ובכוחניות.
ועכשיו הגננת יצאה לחופש,
אז יש את שאר הצוות ויש יום שיש מחליפה
או שגם הוא חולם על משהו לא טוב בלילה וזה משפיע עליו כל היום.
היום הוא היה יחסית רגוע כלפיי. ב"ה.
עכשיו בגלל שזה גם הסוף וגם כי הגננת שמכירה אותו שנתיים בחופש, אין לי עם מי כל כך להתייעץ בתור איש צוות,
רק איתה בעיקר הייתי מדברת על אם זה היה מתסכל אותי והיא ממש הייתה שם ב"ה.
אז אני צריכה להבין ולתמוך .
מצד שני, דווקא בגלל שהוא הכי איתגר אותי, איכשהו הוא לימד אותי הכי הרבה .
זה לא מוזר, נכון?
באיזשהו שלב, התחלתי לשתף את הגננת במה שקורה, הרבה פעמים היא הייתה איתו כדי להקל עליי שלא אצטרך "לספוג" ומעירה לו כשצריך.
הוא גם החזיק ממנה והקשיב (מה שאם הגיעה מחליפה של הגננת או הסייעת הוא לא היה מוכן להקשיב וקרה יום כזה בגן ששתיהן לא היו, והוא היה איתי. למרות שהוא בעט וכו, אחר כך הוא נרגע ב"ה והיה מוכן לשבת ולדבר רק איתי. ושהוא רוצה רק את הגננת והסייעת).
שיתפתי את הגננת גם כש"נפל האסימון", כשהוא התחיל להבין שאני דואגת לו ורוצה בטובתו.
וגם בימים שבאמת לא היו פשוטים לי.
לפעמים גם הקשר איתו טעון רגשית,
כלומר היו פעמים שהיה לי ממש קשה לומר שאני אוהבת אותו כי היה לי גם קשה נפשית
לקלוט שכל מה שאני עושה, והוא לא שם,
אלא רק כועס ומתרגז.
ואז התחלתי לקלוט שיש באמת מצב שהוא לא יודע איך לבטא אהבה בצורה עדינה, אלא רק באלימות ובכוחניות.
ועכשיו הגננת יצאה לחופש,
אז יש את שאר הצוות ויש יום שיש מחליפה
או שגם הוא חולם על משהו לא טוב בלילה וזה משפיע עליו כל היום.
היום הוא היה יחסית רגוע כלפיי. ב"ה.
עכשיו בגלל שזה גם הסוף וגם כי הגננת שמכירה אותו שנתיים בחופש, אין לי עם מי כל כך להתייעץ בתור איש צוות,
רק איתה בעיקר הייתי מדברת על אם זה היה מתסכל אותי והיא ממש הייתה שם ב"ה.
אז אני צריכה להבין ולתמוך .
מצד שני, דווקא בגלל שהוא הכי איתגר אותי, איכשהו הוא לימד אותי הכי הרבה .
זה לא מוזר, נכון?
שהית שליח שלו מלאך שלורק אמונה
סיפקת לו צורך והרעפת עליו אהבה
לא זה לא מוזר אנחנו אנשים מורכבים ואת בכלל נשמעת אדם עמוק אז את לומדת מכל קושי
וכן זה מוזר כי זה עומק של נפש שלא תמיד יצא לנו לפגוש ביום יום
ועוד כזה בתלות עליך זה מוזר וזה מפחיד
מבינה אותך
את נשארת איתו שנה הבאה?
יש אפשרות להתיעץ בטלפון עם הגננת?
בכל אופןאולי חכי לחכמות כאן שיגיבו
אם כי אין לך איזה שאלה ממוקדת נשמע שאת צריכה הדרכה מקצועית איתו
וואיי זה כ"כ קשה..בת של השם
מכירה את ההתנהגות הזו מקרוב, אצל ילד עם הפרעת התנהגות.
אם זה המקרה, או התקפות זעם וכדו', בעיות רגשיות או אפילו הפרעה דו-קוטבית (שזו הפרעה נפשית שקיימת גם בגיל כזה), תדעי שזה ממש לא אישי כלפייך, כי הוא לא כ"כ שולט בזה. ואם הוא לא מאובחן כדאי שזה יקרה בהקדם, ושהוא יטופל.. חבל על כל יום של סבל, לו ולסביבה.
בהצלחה יקרה
מרגש עד דמעותנושבת באוויר!
כל הכבוד לך בטח שתתרגשי זה שלך! שההצלחה שלו זו ההצלחה שלך. מכירה את ההרגשה גם אני עשיתי שירות בגן חינוך מיוחד. הלב מתרחב למיימדים שלא חושבים שהם קיימים.
קראתי את כל מה שנכתב כאן ואני רוצה להוסיף ולומר כמה דברים.
ראשית, לא הבנתי האם הילד מאובחן בדו קוטביות. זה בהחלט נתון חשוב ביחד להתנהגות שלו.
רציתי גם לומר לך שזה טבעי מאוד שבהתחלה לא יכולת לומר שאת אוהבת אותו את הרי חטפת מימנו זה לא נעים. אבל בתור המבוגר האחראי החלטת למצוא את הדרכים ללב שלו .זה מדהים לא כולם יכולים/מוכנים להתאמץ בשביל מישהו.
(סתם שיתןף על הדרך. בשירות שלי ילד שבר לי אצבע בגלל התפרצות זעם אני יכולה לימר בלב שלם שאהבתי אותו לא פחות גם כשחזרתי לגן אחרי חופשת המחלה)
חשבתי גם על הכיון שזהו סוף השנה והוא יודע את זה ..הוא מבין שסוף שנה משמעו פרידה מימך. הוא כועס על כך ..יכול להיות שהוא כועס גם עליך שכבר לא תהי חלק מהחיים שלו. אפשר להכיל את הכעס שלו אך עם זאת להציב גבולות ברורים.
"אני לא מוכנה שתרביץ לי ולכן אני לא רוצה להיות לידך עכשיו ".
תראי זה ברור שהוא צריך יעוץ ועזרה נוספת אבל עכשיו זה קצת מאוחר כי נשאר מעט משהותו בגן.
אז אני חושבת שבעיקר גבולות.
קראתי את כל מה שנכתב כאן ואני רוצה להוסיף ולומר כמה דברים.
ראשית, לא הבנתי האם הילד מאובחן בדו קוטביות. זה בהחלט נתון חשוב ביחד להתנהגות שלו.
רציתי גם לומר לך שזה טבעי מאוד שבהתחלה לא יכולת לומר שאת אוהבת אותו את הרי חטפת מימנו זה לא נעים. אבל בתור המבוגר האחראי החלטת למצוא את הדרכים ללב שלו .זה מדהים לא כולם יכולים/מוכנים להתאמץ בשביל מישהו.
(סתם שיתןף על הדרך. בשירות שלי ילד שבר לי אצבע בגלל התפרצות זעם אני יכולה לימר בלב שלם שאהבתי אותו לא פחות גם כשחזרתי לגן אחרי חופשת המחלה)
חשבתי גם על הכיון שזהו סוף השנה והוא יודע את זה ..הוא מבין שסוף שנה משמעו פרידה מימך. הוא כועס על כך ..יכול להיות שהוא כועס גם עליך שכבר לא תהי חלק מהחיים שלו. אפשר להכיל את הכעס שלו אך עם זאת להציב גבולות ברורים.
"אני לא מוכנה שתרביץ לי ולכן אני לא רוצה להיות לידך עכשיו ".
תראי זה ברור שהוא צריך יעוץ ועזרה נוספת אבל עכשיו זה קצת מאוחר כי נשאר מעט משהותו בגן.
אז אני חושבת שבעיקר גבולות.
מה ההגדרה של דו-קוטביות ? (סליחה)אנונימי (פותח)
וכן, זה לא פשוט.
אני מרגישה שהאהבה שלי כלפיו וכו' נמדדת כל הזמן מחדש.
ברגעים שהוא מרביץ ולא מוכן להקשיב.
נגיד היום הוא ישב עליי, ושמתי לב שזה קצת מרגיע אותו ועוזר תו גם לא לא להציק לילדים אחרים,
אז איפשרתי קצת
וכשזה כאב, אז אמרתי לו שכואבות לי הרגליים ושישב בכיסא.
אני מרגישה שזאת ממש עבודת המידות בגן ילדים
(נכון, עבודת המידות זה בהכל, אבל מספרת על נק' המבט שלי מההסתכלות בגן)
ובמיוחד שאלו ילדים שיש להם קושי, חלק יותר מורגש וחלק פחות, אבל בשביל כולם צריך להיות ב"ה
וב"ה שזאת מסגרת קטנה שבאמת מאפשרת את זה.
זאת עבודת המידות בעיניי שאת יודעת שיש לילד קושי ולפעמים את מרימה את הקול או מן רצון להעיר,
ולפעמים דווקא בנקודה הקריטית הזאת, צריך להרפות.
זה מטורף וגם מחשל ברמות.
לפני כמה זמן אמרו לי שלהיות בת שירות בבית ספר זה גם צד טכני וגם חברתי,
ואז קלטתי שיש את זה גם בגן ב''ה.
עם כל הקושי, אני שמחה שהכרתי אותו,
כי הוא לימד אותי שיעורים כ"כ משמעותיים לחיים,
כמו שילדים יכולים ללמד גדולים וכו'
וב"ה הוא חכם מאוד.
וגרם לי לנסות איתו דרכים אחרות.
אני מרגישה שהאהבה שלי כלפיו וכו' נמדדת כל הזמן מחדש.
ברגעים שהוא מרביץ ולא מוכן להקשיב.
נגיד היום הוא ישב עליי, ושמתי לב שזה קצת מרגיע אותו ועוזר תו גם לא לא להציק לילדים אחרים,
אז איפשרתי קצת
וכשזה כאב, אז אמרתי לו שכואבות לי הרגליים ושישב בכיסא.
אני מרגישה שזאת ממש עבודת המידות בגן ילדים
(נכון, עבודת המידות זה בהכל, אבל מספרת על נק' המבט שלי מההסתכלות בגן)
ובמיוחד שאלו ילדים שיש להם קושי, חלק יותר מורגש וחלק פחות, אבל בשביל כולם צריך להיות ב"ה
וב"ה שזאת מסגרת קטנה שבאמת מאפשרת את זה.
זאת עבודת המידות בעיניי שאת יודעת שיש לילד קושי ולפעמים את מרימה את הקול או מן רצון להעיר,
ולפעמים דווקא בנקודה הקריטית הזאת, צריך להרפות.
זה מטורף וגם מחשל ברמות.
לפני כמה זמן אמרו לי שלהיות בת שירות בבית ספר זה גם צד טכני וגם חברתי,
ואז קלטתי שיש את זה גם בגן ב''ה.
עם כל הקושי, אני שמחה שהכרתי אותו,
כי הוא לימד אותי שיעורים כ"כ משמעותיים לחיים,
כמו שילדים יכולים ללמד גדולים וכו'
וב"ה הוא חכם מאוד.
וגרם לי לנסות איתו דרכים אחרות.
זה באמת מאוד מאוד קשהנושבת באוויר!
אני מבינה אותך מאוד.
וזה יפה שאת רואה את ההתנהלות בגן כמקום לעבודת המידות שלך.
דרך אגב הערה מלב אל לב. ילדים יכולים לתת המון אהבה הם מראים שהם אוהבים וזה מחמם לנו את הלב ולפעמים רק בא לנו שהם היו ליידנו .
אני מדברת על מה שכתב שהוא ישב עליך. אם הוא לא בכה או הרגיש לא טוב הוא לא צריך לשבת עליך. לפעמים הם עצמם מאוד רוצים. אז אפשר לומר לו "אתה יכול לשבת פה ליידי" כי כשהילד יושב עליך ויש קירבה הוא אומנם מספק לעצמו צורך רגשי של קירבה וצומי . אבל זה יוצר תלות. וגם כשהילד צמוד אליך הוא לא משחק. וידוע שמשחק זה חלק מההתפתחות.
ושלא תביני אותי לא נכון אני מבינה אותך מאוד ולא שופטת לרגע. היו לי שני ילדים כאלה בגן שהיו כמו זנב שלי ולי אישית היה קשה לשחרר אותם
https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/בת של השם
על דו קוטביותבת של השם
קישור לא פעיל בכותרת תנסי להעתיק לגוף ההודעהרק אמונה
רק אמונהאחרונה
אני כל כך מבינה את הקושי שלך ומעריכה עמוקות את הרצון לשפראם+7
ולהיטיב עמו למרות הקושי הרגשי שהוא מביא אותך.
בכל זאת הפריע לי דבר אחד.
למה, למען ה', אחרי שהוא זורק עלייך ככה הוא "מבכים" שתספרי לו סיפור ותשבי לידו.
למה את מסכימה?? למה??
את יודעת, שילדים לומדים ממעשים, לא ממילים.
אם את נפגעת? תראי שנפגעת!!
את עצובה? שיראו את זה על הפנים שלך.
אם הוא היה מרביץ לילד אחר או זורק עליו משהו, איך הילד היה מגיב?
היה יושב ומספר לו סיפור????
אם הוא יראה שלמעשים שלו יש תגובה פגועה, תגובה שיש לה מחיר- הוא לא ירצה לעשות את זה שוב!
רק ככה!
ואגב, במקרה הזה ה לא משנה אם יש לו קושי שפתי או לא.
נכון שיתכן שהוא מתקשה להביע את עצמו, אבל עובדה שעם החברים הוא לא מתנהג ככה, אולי אוהב יותר מידי חזר, כמו שציינת.
אבל אצלך- אולי הוא למד, שאם הוא זורק עליך טושים- את יושבת אחר כך ומספרת לו סיפורים.
יכול מאוד להיות שלא קראתי נכון את התמונה כולה אבל כך נראה לי.
אשמח לתגובתך
חיבוק גדול!!
היי.. נגיד היום לא סיפרתי לו שום סיפור.אנונימי (פותח)
יש מצבים שצריך לבודד אותו משאר הילדים במצבים שהוא מרביץ להם כשהוא חוטף התקף זעם פתאום ומרגיש שקשה לו,
לכן אז גם בהדרכת הגננת כשהיא לא הייתה במהלך השנה והייתה מתעדכנת ממני איך הולך איתו,
כשהיא הבינה ממני שממש קשה לו,
היא אמרה לי לבודד אותו.
לפעמים אין ברירה והבנתי את זה השנה למשל,
אתה לא רוצה לתת "פרס", אבל גם אי אפשר לתת לו לשחק עם שאר הילדים ולהציק או לבד.
זה לא פשוט,
אבל גם לפעמים הוא בעצמו ניגש ואומר שקשה לו,
ואני חושבת שכל הכבוד לו על הפעמים שהוא אומר עוד לפני שהספיק ללכת לילד ולהציק.
אבל לפעמים קשה לו באמת לומר לפני או באותו רגע,
אז כשזה קורה אין ברירה אלא לקחת אותו ליד איש צוות ושישב ליד או לדבר איתו וכו'
לכן אז גם בהדרכת הגננת כשהיא לא הייתה במהלך השנה והייתה מתעדכנת ממני איך הולך איתו,
כשהיא הבינה ממני שממש קשה לו,
היא אמרה לי לבודד אותו.
לפעמים אין ברירה והבנתי את זה השנה למשל,
אתה לא רוצה לתת "פרס", אבל גם אי אפשר לתת לו לשחק עם שאר הילדים ולהציק או לבד.
זה לא פשוט,
אבל גם לפעמים הוא בעצמו ניגש ואומר שקשה לו,
ואני חושבת שכל הכבוד לו על הפעמים שהוא אומר עוד לפני שהספיק ללכת לילד ולהציק.
אבל לפעמים קשה לו באמת לומר לפני או באותו רגע,
אז כשזה קורה אין ברירה אלא לקחת אותו ליד איש צוות ושישב ליד או לדבר איתו וכו'
אוקי,אם+7
לבודד כן.
לשבת איתו ב"בידוד"- ברור. לא להשאיר אותו לבד.
אבל- לומר לו- בטון נעלב/ בוכה/ עצוב- בהתאם לסוג הפגיעה: קשה לי עכשיו לדבר איתך, כי אני פגועה.
אני- דברי על עצמך. הוא חייב להבין שלפגיעות שלו יש מחיר. והמחיר הוא שאת נפגעת, והוא אוהב אותך- לכן יהיה לו קשה לראות אותך כך.
אני חושבת שזה יכול לעזור ולהמעיט.
כמובן שלעודד ולשבח מאוד על כל פעם שהוא התגבר ואמר לך לפני שהוא מתפרץ, זה באמת גדלות נפש לאור המצב שלו והעבר שלו.
לא קראתי תגובות קודמות..מחשבות....
אבל יש מצב שזה בגלל שעוד מעט נגמרת השנה והוא לא רוצה לעזוב אותך בדיוק בגלל שעברתם כל-כך הרבה..
ופתאום אני מבינה את הסבל שהם מתמודדים איתורק אמונה
עבר עריכה על ידי רק אמונה בתאריך ז' באב תשע"ח 19:18
יצא לכם לרשום מייל ולהעתיק באנגלית את הממוען ?
לנסות לדבר בשפה זרה עם אדם שלא מבין עברית?
פתאום חשבתי על זה כמה שקשה לי ברגע מסוים (לדוג' להקליד באנגלית
) .
אני יודעת שזה יעבור יגמר יחזור לשוטף לזורם
לקלות ולקלילות
ולאלה מסביבינו שמתקשים בתקשורת בכתיבה בקריאה בזיכרון בהבנה
זה לא עובר!
זה לא חד פעמי
זה התמודדות של כל שניה ורגע
זה קצת קשה לי המחשבה הזו
אבל מנסה להזכיר לעצמי שיש תקווה שינוי יכולת לעזור ולרפא
והלוואי שנהיה שליחים טובים
ואפילו רק להעלות חיוך ולשדר הבנה למי שכל כך מתמודד
ולמתמודדים אם קראתם...ו
אני ממש מעריצה אתכם
כל בוקר שאתם קמים אליו זה מדלית כבוד!
כל פעולה זה פרס נובל!!
זה באמת מסירות נפש יומיומים כשקשה ככהנושבת באוויר!אחרונה
מחפשתמאמינה ומתאמנת
אני מחפשת לשנה הבאה סטאז' בחינוך מיוחד באיזור הדרום.. יש לכם רעיונות/ המלצות לאתרים שאפשר לחפש בהם? או אפילו למוסדות של חינוך מיוחד שיכול להיות שמחפשים בהם?
וגם אם יש לכם סתם טיפים לחיפוש עבודה אני אשמח
תודה מראש
דרך הפיקוח- תתקשרי אליהם ותשלחי קו"חיעל מהדרום
לק"י
אני יודעת שאפשר גם דרך המנהלת של המתי"א.
נכון ללפני כמה שנים- באזור הדרום היה חייב לעבור דרך המפקחת.
ותשלחי קו"ח לכל בתי הספר, אפשר למצוא שמות ופקסים באינטרנט.
בהצלחה!!
אני יודעת שאפשר גם דרך המנהלת של המתי"א.
נכון ללפני כמה שנים- באזור הדרום היה חייב לעבור דרך המפקחת.
ותשלחי קו"ח לכל בתי הספר, אפשר למצוא שמות ופקסים באינטרנט.
בהצלחה!!
מניסיון של חברותיירחפת..
באיזור הדרום מורכב למצוא סטאז', בעז"ה שתצליחי. אבל אם ח"ו את מתקשה הייתי ממליצה לך לחפש גם בדרום המרכז.. לי סייעו קבוצות וואצאפ של מחפשי עבודה בחינוך.
הבנתי שהפיקוח בדרום לא ממש פעיל בנושא, אז שלחי קורות חיים אבל אל תסמכי על זה.
וכמובן, האתר של הסתדרות המורים מאד חשוב. פשוט תתחילי להפיץ מיילים עם קורות חיים ובעזרת ה' תגיע העבודה שהכי טובה ומתאימה לך
בהצלחה!
טיפים לחיפוש עבודהרק אמונהאחרונה
יש אתר של אול ג'ובס יש שם גם תכנים חינמיים וגם סרטונים ביוטיוב
זה לחיפוש משרות ולהכנה לראיון עבודה ועוד...
היו עוד אתרי דרושים של חינוך ששמתי פה קישורים בעבר תעשי חיפוש ...
והטיפ הכי חשוב:
רוב מקומות העבודה מחפשים משרות באופן של מתחת לפני השטח
דרך חבר מביא חבר (אם יש לך מכרות שכנות או חברות של שכנות שעובדות במקום שמענין אותך)
או שהמנהל מחפש ולא מפרסם אז לפנות אליו ישירות אם יש לך אומץ
הוא רוצה מישהו אחד טוב שאפשר לסמוך עליו
תסתכלי בעין של המנהל-האחראי ותנסי להתאים ממה שיש לך את מה שהוא צריך
שדרי לו אני האחת !
ועוד אחד בעצם-לא לבחול בשום עבודה לא מילוי מקום לא צהרון
אפשר להתקדם משם הרבה פעמים למעלה וגם אם לא במקום ההוא
זה עוזר לך להתמקד על עצמך מה מתאים לך
ולהרגיש את השטח בידיים שזה דבר חשוב שאין בלימודים.
אבל באמת העיקר להיות מאמינה ומתאמנת
מתפללת ומשתדלת
אפשר להתלבט איתכן?לב טהור:)
בס"ד
אני עושה שמות של הילדים לשנה הבאה, ובחרתי עיצוב מסוים שאני מאוד אוהבת אבל מתלבטת אם זה לא מקושקש מידי לילדים..
מה אתן אומרות?
למה זה? (וזה ממש יפה)יעל מהדרום
כרטיסי שמות למגירה, כוסות וכו'...לב טהור:)
והילדים מזהים את השמות שלהם?יעל מהדרום
לק"י
כי אם לא, אולי עדיף ציור אחר לכל ילד (כמו שעושים במעון).
את ממשיכה עם אותם ילדים?
כי אם לא, אולי עדיף ציור אחר לכל ילד (כמו שעושים במעון).
את ממשיכה עם אותם ילדים?
^^ גם לדעתי עדיף ציור בסיסי שונה לכל אחד. או תמונה של הילדטאבולה ראסה
אישית הייתי הולכת על מסגרת חלקה. אולי פחות ילדותי אבל פחות מסיח דעת...
אני לא ממשיכה באותו גןלב טהור:)
בס"ד
אלא עוברת לגן אחר ופותחת שנה במקום מישהי שבחופשת לידה...
מי שאני מחליפה אותה אמרה לי שהיא רוצה שלא יהיה ציור ככה הילדים מזהים את תבנית השם שלהם..
בהצלחה רבה!!יעל מהדרום
לק"י
אם הם עוד לא מזהים את השם- אולי עדיף לכל ילד בצבע אחר, שיעזור להם לזהות.
אם הם עוד לא מזהים את השם- אולי עדיף לכל ילד בצבע אחר, שיעזור להם לזהות.
בסוף הגננת ההיא החליטה שהיא חוזרת?רק אמונה
ואיך את עם זה?
ספרי אם מתחשק לך נשארתי במתח
ככהלב טהור:)
בס"ד
השנה הגננת החליטה לא לחזור ואני המשכתי עד סוף השנה, ועדיין בקייטנה..
שנה הבאה אותה גננת שאני מחליפה יוצאת לשנת שבתון ולי הציעו את הגן הזה לכל השנה. אבל מכמה סיבות בחרתי לא להישאר באותו מקום אפילו שזה שנה שלמה ומקום שאני מכירה וכו'..
וכרגע בשנה הבאה אני אתחיל לעבוד בתור גננת אם בגן שפה במקום אחר במקום מישהי שיצאה לחופשת לידה. ז"א שהיא תחזור בעז"ה לקראת חנוכה ואז אני אצטרך למצוא מקום עבודה חדש בעז"ה
השנה הגננת החליטה לא לחזור ואני המשכתי עד סוף השנה, ועדיין בקייטנה..
שנה הבאה אותה גננת שאני מחליפה יוצאת לשנת שבתון ולי הציעו את הגן הזה לכל השנה. אבל מכמה סיבות בחרתי לא להישאר באותו מקום אפילו שזה שנה שלמה ומקום שאני מכירה וכו'..
וכרגע בשנה הבאה אני אתחיל לעבוד בתור גננת אם בגן שפה במקום אחר במקום מישהי שיצאה לחופשת לידה. ז"א שהיא תחזור בעז"ה לקראת חנוכה ואז אני אצטרך למצוא מקום עבודה חדש בעז"ה
בהצלחה רק אמונה
בהצלחה רבה!!יעל מהדרום
תודה רבה לשתיכן!לב טהור:)אחרונה
מקסים ממש מושקע ויפהרק אמונה
שלום, יש לי שאלהשוביה!
איך מזהים בעיית תקשורת אצל ילד בגיל 12? כלומר, איך יודעים אם הוא "על הרצף"?
קולטים לפני גיל 12.נושבת באוויר!
אברר לך בדיוק עד איזה גיל ניתן לאבחן באוטיזם.
אבל אם את רוצה כן לדעת סימפטומים אני יכולה לשלוח לך מאמר קצת בנושא וגם מצגת מפורטת ועדכנית שכתובה בשפה פשוטה ומובנת
אבל אם את רוצה כן לדעת סימפטומים אני יכולה לשלוח לך מאמר קצת בנושא וגם מצגת מפורטת ועדכנית שכתובה בשפה פשוטה ומובנת
תודהשוביה!
אבל אני שואלת דווקא על ילד בן 12(אחי) שחסרים לו כישורים חברתיים, לא מזהה מצבים, מציק, סגור, שקוע בעצמו.. אולי זו בעיה חברתית או תקשורתית ולא נקרא על הרצף..
אבל נגיד אצל בן דוד שלי גילו שהוא על הרצף רק בגיל 20.. אז לכן אני חוששת
זה משתנה..פיצוחית
לאחותי גם גילו אחרי דיי הרבה זמן .--את האוטיזם.
אחרי ששללו לה 'ואין לה כלום'.
הלכנו לעוד נוירולג וכו ואז הוא אמר ברור שיש לה.
גם שזה מלידה.
(היא על 100 אחוז נכות CP ועוד כמה דברים.)
לא מחייב אבל שזה אוטיזם.
אשמח לקבל את הנ''ל. תודה.נפש חיה.
זה לא מדוייק..יש מקרים שמצליחים לאבחן רק בגיל גדול יותריעל מהדרום
לק"י
כי הילד עם אוטיזם קל וכדומה.
אבל בגדול בדרך כלל מאבחנים בגילאים צעירים בהרבה.
יש עוד סוגים של בעיות תקשורת, לא רק אוטיזם.
נראה לי שאפשר להתחיל בלפנות לרופא ילדים ולבקש הפניות למי שמאבחן (היום אבחון לאוטיזם זה אבחון כפול- 2 סוגי אנשי מקצוע מאבחנים).
בהצלחה!
כי הילד עם אוטיזם קל וכדומה.
אבל בגדול בדרך כלל מאבחנים בגילאים צעירים בהרבה.
יש עוד סוגים של בעיות תקשורת, לא רק אוטיזם.
נראה לי שאפשר להתחיל בלפנות לרופא ילדים ולבקש הפניות למי שמאבחן (היום אבחון לאוטיזם זה אבחון כפול- 2 סוגי אנשי מקצוע מאבחנים).
בהצלחה!
בדיקה...בת של מלך העולם
איך מאבחנים או איך מזהים בעצמינו?רק אמונה
בעצמי הרבה פעמים אני רואה בריחה מקשר עין וקושי גדול בתקשורת
גם בעיות תחביריות בשפה
ואז אני חושדת לרצף יש גם אספרגר שזה ממש עם הבנה של בני גילו
לפעמים הם מגיבים בלי קשר לסיטואציה ולגיל בוכים הרבה
אנשי מקצוע הם המאבחנים כמו שיעל רשמה
קודם כל, מתצפתים בשלל סיטואציות שונותנפש חיה.
רושמים ונעזרים בטבלאות קיימות (אני חושבת שיש חוברת ייעודית לזה, נקראת "טללים" אולי?)
ישיבות צוות ואבחון עם רופאה/ הגננת/
ואם אכן מגיעים למסקנה , הילד עובר וועדת השמה
או מקבל טיפולים ועזרה לפי הצורך
ישיבות צוות ואבחון עם רופאה/ הגננת/
ואם אכן מגיעים למסקנה , הילד עובר וועדת השמה
או מקבל טיפולים ועזרה לפי הצורך
גננת לילדים על הספקטרוםלומדת
שלום לך
אם הוא בן 12 ולא אובחן עד היום אז כנראה אוטיסט של ממש הוא לא.
מה שכן, יש הרבה הרבה אנשים מהאוכלוסיה שהם היכן שהוא על הרצף. מה שפעם היה נקרא אספרגר.
אני לא בטוחה שבכל מקרה כדאי ללכת לאבחון ואסביר למה.
יש המון אנשים על הספקטרום שמתחתנים עובדים ומביאים ילדים. יש להם חיים לא קלים אבל סה''כ הם עצמאיים ומתפתחים. ברגע שיש אבחון, זה כביכול כתם על האדם. כתם שבעצם מסביר לו שיש לו בעיה אמיתית וזה בעצם לא אשמתו. אז מצד אחד זה מקל על ההתמודדות, מצד שני, זה כתם מאוד רציני ובל יימחה.
אני אומרת שתלוי כמה חריפים התסמינים.
בכל מקרה, וודאי שקשר עין, חיוך, שמחה, זרימה בחיים, זרימה בתקשורת עם אנשים זה נקודות ששוללות 'רצף' וכשאין אותם זה מביא סימני שאלה.
אני לא ממליצה לך לאבחן אותו לבד באינטרנט
אם הוא בן 12 ולא אובחן עד היום אז כנראה אוטיסט של ממש הוא לא.
מה שכן, יש הרבה הרבה אנשים מהאוכלוסיה שהם היכן שהוא על הרצף. מה שפעם היה נקרא אספרגר.
אני לא בטוחה שבכל מקרה כדאי ללכת לאבחון ואסביר למה.
יש המון אנשים על הספקטרום שמתחתנים עובדים ומביאים ילדים. יש להם חיים לא קלים אבל סה''כ הם עצמאיים ומתפתחים. ברגע שיש אבחון, זה כביכול כתם על האדם. כתם שבעצם מסביר לו שיש לו בעיה אמיתית וזה בעצם לא אשמתו. אז מצד אחד זה מקל על ההתמודדות, מצד שני, זה כתם מאוד רציני ובל יימחה.
אני אומרת שתלוי כמה חריפים התסמינים.
בכל מקרה, וודאי שקשר עין, חיוך, שמחה, זרימה בחיים, זרימה בתקשורת עם אנשים זה נקודות ששוללות 'רצף' וכשאין אותם זה מביא סימני שאלה.
אני לא ממליצה לך לאבחן אותו לבד באינטרנט
למה?פיצוחית
מסתומרת אוטיסט של ממש הוא לא?
אם הוא יאובחן וימצא בכל דרגה בספקטרום. זה יהיה על ממש. ויכולים למצוא את זה גם עוד רק כמה שנים.
אם הוא יאובחן וימצא בכל דרגה בספקטרום. זה יהיה על ממש. ויכולים למצוא את זה גם עוד רק כמה שנים.
נכון..אוטיזם זה ספקטרום רחב (אני מורה בבי"ס לאוטיסטים)יעל מהדרום
אני מתעסקת הרבה עם אוטיסטים..פיצוחית
עבר עריכה על ידי משיחנאו בתאריך י' באב תשע"ח 11:48
ורואה כל מיני גילאים שגילו... (לדוג גם בגיל 16 אחרי שכל מיני שללו והיום זה וואו כזה ברור שיש לו ואיך שללו?)
נכון מאדרפואה שלמה
הסימנים שרשמת יכולים להופיע אצל כל ילד שלא טוב לו. כולל יצירת קשר עין
איבחון מלא הוא של 2 בעלי מקצוע:בת של מלך העולם
1)פסיכיאטר שמומחה לתחום האוטיזם
2)פסיכולוג קליני.
ברור שאינטרנט חכם ככל שיהיה לא מאבחן...
אפשר לבדוק דרך הקופה שלכם ,אמורים להיות החזרים אם יש לכם ביטוח משלים.
אני ממליצה על פרופסור יואב כהן מירושלים.(יש החזרים על 3 ייעוצים בשנה,גם אם הוא לא
עובד מהקופה,אם הוא ברשימה..)
הפסיכיאטר,נפגש פעם אחת,אם הוא שולל אין צורך להמשיך הלאה,אם מאשר אז להמשיך
לפסיכולוג.אולי ימליץ על מישהו.
בכל גיל חשוב לאבחןבת של מלך העולם
יכולים להתדרדר חלילה אם לא יקבלו טיפול מתאים,יש הכוונה טובה,לאנשים על הרצף לקראת התבגרות ולחיי נישואין.
ממליצה לקרוא ילד רגיש מאודבת של מלך העולם
ד"ר איילין ארון-יש תופעות דומות אבל זה לא אוטיזם
חשוב לאבחן כדיבת של מלך העולם
לקבל טיפול והכנה טובה לגיל ההתבגרות,ממליצה בשק"ל בירושלים על יואב.
כמה שמאבחנים ומטפלים מוקדם, תחסך עוגמת נפש בעתיד.
כתם לחיים,זה העלמהבת של מלך העולם
הכחשה ואח"כ נתקלים בבעיות בעבודה,בחיי המשפחה,כן אף אחד לא יודע להסביר למה,אין טיפול
וכולם סובלים.
אם מאבחנים,מקבלים טיפול ואפשר להתחתן לעבוד ולנהל חיים רגילים,בני המשפחה רק צריכים לאפשר כמובן.
..פיצוחית
גם אם מטפלים. זה יכול להועיל לא תמיד לפתור את כל הבעיות אף אחד(!!!) לא יכול לתת לך הבטחה שאם תאבחני ותטפלי זה יפתור לך את כל הבעיות והוא יהיה רגיל!. וזה לא משנה עם הכחשה ובלי.
ודאי,כך הוא נברא,בת של מלך העולם
רק יהיו לו כלים להתמודדות והוא יוכל להתקדם יפה.
צריך לעשות איבחון מלא של 2 בעלי מקצוע:בת של מלך העולם
1)אצל פסיכיאטר
2)אצל פסיכולוג.
בהחלט אפשר בגיל 12.
אצלנו הסדר היה הפוךשירה515
בתי עברה אבחון מקיף אצל נוירופסיכולוגית, ואחר כך את האישור לאוטיזם מהפסיכיאטרית, שבעצם היא הקובעת.
אובחנה בגיל מאוחר (8), כנראה בגלל שאצלה זה נגרם מאפילפסיה, וגם לא מובהק. (ואני יודעת שאוטיזם נחשב מולד, אבל זה המקרה המיוחד שלנו)
אובחנה בגיל מאוחר (8), כנראה בגלל שאצלה זה נגרם מאפילפסיה, וגם לא מובהק. (ואני יודעת שאוטיזם נחשב מולד, אבל זה המקרה המיוחד שלנו)
אבחון מדויקמכון גבעולים
שאלת שאלה מצוינת.
הרבה פניות מגיעות למכון גבעולים - לצמוח מהשורש, לאחר שההורים, הצוות החינוכי, בני משפחה..."אבחנו" "בעיית תקשורת".
במהלך האבחון נבדקות הרבה מאד יכולות לרבות תקשורת והעיקר מוצאים מהו השורש למופע שהביא ל"אבחון".
הרבה פניות מגיעות למכון גבעולים - לצמוח מהשורש, לאחר שההורים, הצוות החינוכי, בני משפחה..."אבחנו" "בעיית תקשורת".
במהלך האבחון נבדקות הרבה מאד יכולות לרבות תקשורת והעיקר מוצאים מהו השורש למופע שהביא ל"אבחון".
כדאי לברר גם את הכיוון של nvldרק עונה עכשיואחרונה
לקות למידה לא מילולית. הרבה פעמים נראה דומה לאספרגר.
תקראי על זה, ושוב, תפני לאיש מקצוע..
הבן שלי בן 12 והיה לו קושי תקשורת קל. החלטנו לא לאבחן אותו אבל טיפלנו בו דרך מכון ''תעצומות'' מיש בנימין והיה שינוי נהדר!
לא מתאים לכולם, אבל אנחנו החלטנו שפחות איכפת לנו איך בדיוק קוראים לבעיה ויותר אכפת לנו להשקיע בפתרון..
תקראי על זה, ושוב, תפני לאיש מקצוע..
הבן שלי בן 12 והיה לו קושי תקשורת קל. החלטנו לא לאבחן אותו אבל טיפלנו בו דרך מכון ''תעצומות'' מיש בנימין והיה שינוי נהדר!
לא מתאים לכולם, אבל אנחנו החלטנו שפחות איכפת לנו איך בדיוק קוראים לבעיה ויותר אכפת לנו להשקיע בפתרון..
אתם אחים? מכירים אחים??לעבדך באמת!
נשמח שתצטרפו אלינו
בס"ד
שלום שלום!!
אני רעיה ואני אחות לילד מתוק עם תסמונת דאון ואוטיזם(:
מנסיוני במהלך השנים ומדיבור עם אחים נוספים שחווים דברים משותפים,נולד הרעיון להקים קבוצה,
קבוצה מגובשת ושמחה שמורכבת מאחים ואחיות של ילדים מיוחדים(ילדים המאובחנים כחינוך מיוחד..)
הקבוצה שלנו אינה קבוצת תמיכה בהגדרתה..
היא קבוצה משפחתית וחברית.קבוצה שבה ניתן להרגיש שייך.
להרגיש חלק..
מכיר את הרגע הזה שמשתף חבר באיזו חוויה מחיי היומיום שלך? ואז פתאום קולט שתכלס..הוא לא יבין.
כי בינינו..לא היה לו מעולם אח כמו שלי..?
אז בקבוצה שלנו לכולם יש אחים, אולי לא בדיוק כמו שלך אבל מאוד דומים ..
וכן, הם ידעו על מה אתה מדבר(:
בקבוצה שלנו יהיו סדנאות,מפגשים,שיתופים,סרטים,טיולים,רגעים מצחיקים,מצמיחים,מרגשים,טיפה מביכים, ולפעמים גם סתם דיבורים ..
לכל אחד תהיה הזדמנות לגעת לראשונה בנקודה או אפילו נקודות..שבהם הוא לא נגע.
לפעמים כי לא היה בא, או פשוט כי לא היתי מודע.
הפרוייקט שלנו הוא בשיתוף עם קש"ר וצמי"ד.
הקמת המשפחה החלה(;
ובנתיים מתגבשת לה קבוצה קטנה של היגוי וחשיבה ,
מה כדאי לעשות , מהם הצרכים, כיצד לבצע וכו..
אם את/ה מרגישים שהיתם רוצים לשמוע עוד..או פשוט לקחת חלק,
מוזמנים לבוא! אנחנו אנשים נחמדים(:
ובנימה מעט אישית יותר-
אשמח מאוד על כל אח/אחות נוספים שיצטרפו אלינו..
אם בלקיחת חלק בוועדת היגוי ואם בשיתוף פעולה והגעה למפגשים ופעילויות..
כל אח נוסף שמצטרף יכול להשפיע ככ הרבה, לעזור ולהועיל מאוד! לאחים הנוספים (מנסיון..)
עוד דבר,
אם את/ה מכיר/ה אחים נוספים, בבקשה תפנו אותם אליי-0552261653 רעיה (:
בס"ד
שלום שלום!!
אני רעיה ואני אחות לילד מתוק עם תסמונת דאון ואוטיזם(:
מנסיוני במהלך השנים ומדיבור עם אחים נוספים שחווים דברים משותפים,נולד הרעיון להקים קבוצה,
קבוצה מגובשת ושמחה שמורכבת מאחים ואחיות של ילדים מיוחדים(ילדים המאובחנים כחינוך מיוחד..)
הקבוצה שלנו אינה קבוצת תמיכה בהגדרתה..
היא קבוצה משפחתית וחברית.קבוצה שבה ניתן להרגיש שייך.
להרגיש חלק..
מכיר את הרגע הזה שמשתף חבר באיזו חוויה מחיי היומיום שלך? ואז פתאום קולט שתכלס..הוא לא יבין.
כי בינינו..לא היה לו מעולם אח כמו שלי..?
אז בקבוצה שלנו לכולם יש אחים, אולי לא בדיוק כמו שלך אבל מאוד דומים ..
וכן, הם ידעו על מה אתה מדבר(:
בקבוצה שלנו יהיו סדנאות,מפגשים,שיתופים,סרטים,טיולים,רגעים מצחיקים,מצמיחים,מרגשים,טיפה מביכים, ולפעמים גם סתם דיבורים ..
לכל אחד תהיה הזדמנות לגעת לראשונה בנקודה או אפילו נקודות..שבהם הוא לא נגע.
לפעמים כי לא היה בא, או פשוט כי לא היתי מודע.
הפרוייקט שלנו הוא בשיתוף עם קש"ר וצמי"ד.
הקמת המשפחה החלה(;
ובנתיים מתגבשת לה קבוצה קטנה של היגוי וחשיבה ,
מה כדאי לעשות , מהם הצרכים, כיצד לבצע וכו..
אם את/ה מרגישים שהיתם רוצים לשמוע עוד..או פשוט לקחת חלק,
מוזמנים לבוא! אנחנו אנשים נחמדים(:
ובנימה מעט אישית יותר-
אשמח מאוד על כל אח/אחות נוספים שיצטרפו אלינו..
אם בלקיחת חלק בוועדת היגוי ואם בשיתוף פעולה והגעה למפגשים ופעילויות..
כל אח נוסף שמצטרף יכול להשפיע ככ הרבה, לעזור ולהועיל מאוד! לאחים הנוספים (מנסיון..)
עוד דבר,
אם את/ה מכיר/ה אחים נוספים, בבקשה תפנו אותם אליי-0552261653 רעיה (:
מוזמנים להגיע למפגש הפתיחהלעבדך באמת!
רוצה להרגיש שייך? להיות חלק ממשפחה גדולה ומיוחדת? תמיד חיפשת מקום עם אנשים שיבינו אותך באמת, כי גם להם יש אח/ות "שונה"? רוצה לעשות ולשנות ביחד?
אם גם לכם יש אח/ות עם צרכים מיוחדים, אתם וודאי אחים מיוחדים!
מוזמנים להצטרף ולהשתתף בהובלת פרויקט חשוב, ליצירת קהילת אחים בוגרים בירושלים שכולו
אך ורק למענכם.
מפגש חשיבה יתקיים ב-25.7.18 בשעה 17:00 ב"שלוה", דרך שלוה 1, ירושלים.
לפרטים והצטרפות- רעיה 055-2261653
קשר ירושלים והסביבה: מאיהmaya@kesher.org.il
תחנת שיקום דרום : יואב JCYOAV@jerusalem.muni.il
*הפרויקט מיועד לאחים בגילאי 18-25
אם גם לכם יש אח/ות עם צרכים מיוחדים, אתם וודאי אחים מיוחדים!
מוזמנים להצטרף ולהשתתף בהובלת פרויקט חשוב, ליצירת קהילת אחים בוגרים בירושלים שכולו
אך ורק למענכם.
מפגש חשיבה יתקיים ב-25.7.18 בשעה 17:00 ב"שלוה", דרך שלוה 1, ירושלים.
לפרטים והצטרפות- רעיה 055-2261653
קשר ירושלים והסביבה: מאיהmaya@kesher.org.il
תחנת שיקום דרום : יואב JCYOAV@jerusalem.muni.il
*הפרויקט מיועד לאחים בגילאי 18-25
איזה יוזמה ברוכה בהצלחהרק אמונה
תודה רבה!לעבדך באמת!
כל הכבוד יוזמה מבורכתתותי77
תודהלעבדך באמת!אחרונה
קושי במיקודנושבת באוויר!
הי חבר'ה אני סטודנטית שנה א' לחינוך מיוחד. ורציתי להתייעץ.
אני לא יודעת עם ככה קוראים לקושי.. אך לעתים קרובות אני חווה קושי במיקוד. וזה מקשה עלי ותופס לי זמן יקר.
לדוגמה: כאשר אני צריכה להקליד משהו מדף, אני חייבת להניח את האצבע על השורה כדי לדעת מאיפה להמשיך. ניסיתי לא להניח ונוכחתי לראות שלוקח לי לפחות דקה לחזור ולמצוא את השורה בה עצרתי. בנוסף לכך, זה מאוד מגביל אותי. כי כשיש לי יד אחת תפוסה ששומרת על המיקוד, אני מקלידה רק ביד אחת זה מבזבז לי זמן יקר ומתסכל אותי. חשוב לי לציין שזה קורה כאשר אני חייבת להזיז את העיינים מהנקרא ולעצור את הרצף. ז"א כאשר אני קוראת הודעה או ספר להנאתי זה לא קורה לי
למישהו יש המלצות איך להקל על התופעה או למצוא לה דרכי עקיפה?
אולי תנסירק אמונה
או לסמן עם עט במקום האצבע או לקפל את הדף או להסתיר אותו עם דף אחר
מתסכל באמת
אני אנסה להסתיר עם דףנושבת באוויר!
סימון עם עט פחות יעיל עבורי תודה
עדכני אם עזר טוב?רק אמונה
אם לא אז נחשוב על דברים אחרים אולי
(אולי להגדיל את הגודל גופן של הדף שממנו מעתיקים)
עוזר מעט ..מקטין את הזמן שלוקח לי לחזור למיקודנושבת באוויר!
אולי לקרוא לעצמך בקול תוך כדי?רק אמונה
להזריח מה שכבר הקלדת ,לחלק את הקטע לפסקאות על ידי קווים.
פני לאורטופיסט שיאבחן את זה קודם כלאם+7
ואחר כך - יש תרגילים שעושים ואפשר להקטין את הבעיה באופן משמעותי.
לעבוד בשיטה של חיה קושניר, 'העתקה מהלוח'פיג'מה
איזו שיטה זו?נושבת באוויר!
שיטה שעבדתי איתה השנה...פיג'מה
תרגול של חזרה מהלוח בכיתה למקום המתאים במחברת. מיועד למי שכשהוא מעתיק מהלוח, הוא לא מצליח לחזור למקום המתאים במחברת ומתקשה למצוא אותו. כשהוא מוצא אותו, הוא מתקשה למצוא את המקום המתאים הלוח בחזרה... בשיטה עושים אימונים נחמדים עם ציורים, לאו דווקא על הלוח והמחברת, והיא ממש עוזרת... נשמע לי שזה יכול לעזור גם בבעיה הזו .. ברגע שתעבדי עם זה ממש קצת, כמה פעמים, לדעתי יהיה שיפור... אם את האזור ירושלים אני יכולה לעזור לך להשיג את הספר...
זה ספר שניתן להשיג בספריות ?נושבת באוויר!
לא סגורה על זה...פיג'מה
לי יש בספרייה של המכללה, תנסי בכאלה מקומות..
איך קוראים לספרנושבת באוויר!
תודה אחפש את זה,!נושבת באוויר!
כן, בהחלט... רק עכשיו ראיתי..פיג'מהאחרונה
אמנם התרגילים שם נראים ברמה נמוכה וילדותית, אבל אפשר לאתגר אותם... אני לקחתי משם עקרונות של תרגילים, והכנתי תרגילים עם כדורגלנים שהילד אהב... אפשר לקחת משם עקרונות פשוט..
פחד מתנועהרק אמונה
מישהי שמעה פעם על דבר כזה שגורם לתינוקות לפחד לזחול וללכת?
לזחול- לא שמעתי. פחד מללכת- ידוע ומוכראם+7
אם ענית לי(ככה נשמע)רק אמונה
התכוונתי לפחד מתנועה(בדומה לפחד גבהים)שגורם לתינוק לא לנוע לזחול ללכת וכו'
לא הבנתי את התשובה לצערי
אשמח שתרחיבי
כבר לא זוכרת את הביטוים המקצועיים
לזוז לזחולרק אמונה
ללכת כמובן בכלל לא
אגב איך מדרבנים ללכת לבד ולעמוד?(מדברת על תינוקת אחרת משאלת הפתיחה)
לדעתי צריך אבחון ויעוץ של פייוטרפיסטית. בת כמה היא?אם+7
שנהרק אמונה
תלכי לפיזיוטרפיה. אם את רוצה פרטית- יש לי קוסמת אמיתית אחת!אם+7
היא פיזיוטרפיסטית שמתמחה עם ילדים שפיתחו פחד מלזוז,
הבת שלי לא הלכה, בלי שום קושי מוטורי עד שנה ושבע, וזה חריג אצלי מאוד! הלכנו אליה וחזרנו איתה הולכת!!!
אם לא הייתי רואה- בחיים לא הייתי מאמינה.
היא בבני ברק, אם את רוצה שם/טלפון שלחי לי בפרטי
תודה רבה ועדין מענין אותי ההגדרה של זה בשביל מישהו אחררק אמונה
של דיספרקציה?אם+7
זה הפחד מתנועה?רק אמונה
זה לקות או קושי בתנועה, בקואורדינציהאם+7
אהה אני מחפשת את השם של הסיבה לחוסר תנועהרק אמונהאחרונה
פחד כלשהוא בדומה לפחד גבהים
ומידע על זה
עיקוב התפתחותי על רקע סביבתינושבת באוויר!
למשהי/ו יש מאמר אמין שעוסק בנושא הזה ? או מאמר על פיגור סביבתי ?
את צריכה עבור עבודה?רק אמונה
בגדול בספריות השונות יש
ובאינטרנט מקומות אמינים ?אני אנסה לחפש...
כן לעבודהנושבת באוויר!
ניסיתי לחפש בספריה אצלנו ואפילו באתר המאמרים של אוניברסיטת חיפה אך לא מצאתי משהו מתאים ..החיפוש שולח אותי לטעוני טיפוח או פיגור. זה לא התחום שאני צריכה.
אני אשמח לעזרה.
באינטרנט משהו אמין כשיש לו ביבליוגרפיה או שרשום שם המחבר ועוד פרטים חשובים כאלה
תודהה על העזרה
ניסית בויקפדיה?רק אמונהאחרונה
תחדדי מה את צריכה בדיוק
חברה שלי הלכה למכון סולד ושם היא מצאה דברים מאוד טובים
חיפוש עבודה! כסייעת אישית בירושלים לשנת הלימודים הקרובהאנונימי (פותח)
עבר עריכה על ידי רק אמונה בתאריך כ"א בתמוז תשע"ח 14:23
הי
אם מישהו מכיר אנשים שמחפשים / מחפש בעצמו, אשמח מאוד לשמוע!
אני מחפשת עבודה כסייעת אישית בירושלים, לילד/ה בגילאי גן עד סוף יסודי.
4 ימים בשבוע, לפחות 24 ש"ש.
מסיימת בימים אלו תואר ראשון במדעי ההתנהגות, לומדת לימודי המשך של טיפול בעזרת בעלי חיים.
פניתי לעירייה, אמרו לי שרק בעוד חודש יפנו אלי במידה ויהיה צורך... ואני רואה שהורים מחפשים, אז מבינה שהמצב בשטח שונה ממה שהעירייה אומרת...
תודה רבה!!
טוב שפנית לעיריה קודם כלרק אמונה
אבל באמת לפעמים הורים מחפשים בעצמם או שהעיריה מוצפת בבקשות
אז טוב שכתבת
אם אשמע משהו אתווך בינכם ממש בשמחה
יש גם כל מיני אתרי דרושים
אתרים להצעות עבודה - חינוך מיוחד
יש בשרשור עוד רעיונות שימי לב
באמת לפתוח שרשור דרושים חדש
אני ארענן כאן ברשותך את השרשור הזה לדרושים
דרושה סייעת / משלבתalonag
דרושה סייעת / משלבת לילדה על הרצף בתפקוד גבוה העולה לכיתה ב' ברחובות.
5 ימים בשבוע 24 שעות שבועיות.
אפשרות התחלה מיידית בקייטנה והמשך לשנת הלימודים הבאה. חובה נסיון קודם.
לפרטים ד"ר רקפת לוין גונן 0546313029
קורות חיים ל: meshalevet2018@gmail.com
בהצלחה!רק אמונהאחרונה
ניסיתי לערוך לשרשור דרושים וככה הוא יוקפץ
אולי אני אנעץ?
מצטרפת. אמן!פה לקצת
שה' יתן לנו כח ולהם תעסוקה
בהצלחה !!!רק אמונה
המון בהצלחה!ההוד וההדראחרונה
אנחנו רק בבין הזמנים מתחילים את החופשה המשותפת.
איזה יופי על ההתקדמותרק אמונה
מה עם ספל עם כיתוב או מחזיק מפתחות
קיבלתי פעם ממישהו תמונה יפה קטנה עם רעיון וברכה
אם הטיפול הוא שיחתי בלבדנושבת באוויר!
את יכולה לחשוב על איזה אמירה שתפסה אותך חזק איזה דימוי שהעלתן ביחד ודרכו לתכנן את המתנה.
את יכולה להכין מתנה שקשורה לדברים שהיא נתנה לך בטיפול אני מתכוונת לרגשות או מחשבות כמו רוגע, בטחון , הקשבה,תובנות, חוזק, אהבה ..
אם הוא באומנות או בתנועה את יכולה לתת מתנה שקשורה גם לזה
את יכולה להכין מתנה שקשורה לדברים שהיא נתנה לך בטיפול אני מתכוונת לרגשות או מחשבות כמו רוגע, בטחון , הקשבה,תובנות, חוזק, אהבה ..
אם הוא באומנות או בתנועה את יכולה לתת מתנה שקשורה גם לזה
יפה אהבתירק אמונהאחרונה
בקשה מההורים.אנונימי (פותח)
אבא ואימא יקרים!
קודם כל, לפני כל דבר אחר, אני חייב לומר לכם שאני אוהב אתכם מכל הלב ואני מעריץ אתכם ברמה שלא נתפסת, לא רק על מה שנתתם לי במהלך חיי, אלא יותר על איך שאתם מצליחים להתמודד עם הנסיון הגדול של ילד שהועף משתי מסגרות לחינוך מיוחד, ואושפז פעמיים.
איך שאתם נוסעים כל שבוע לועדה אחרת.
איך שכל שני וחמישי אתם נפגשים עם גורם אחר מהעיריה כדי שיהיה לו רק טוב.
ממש אין מילים להביע את ההערכה שיש לי לעוצמות שיש לכם.
אבל...
אל תשכחו שיש לכם עוד ילדים!
אני מבקש שתבינו, זה אולי אנוכי מצידי, אבל גם אנחנו רוצים קצת יחס. אני יודע שאין לכם שניה פנויה, מתי שאתם לא עובדים אתם במלחמת חורמה עם הבירוקרטיה, אבל לכל הפחות תבינו שאנחנו מרגישים נשכחים...
אני יודע שזה לא נכון! אני יודע שאתם זוכרים אותנו, ושאכפת לכם! אבל אני מבקש רק שתבינו...
שתבינו איך לפעמים אין לנו סבלנות בשיבילו...
שתבינו למה אנחנו משתגעים מתי שאחרי שבועות אתם לא יודעים איך קוראים למחנך שלנו...
שתבינו למה קשה לנו לפנות אליכם, אתם פשוט עסוקים בו כל הזמן...
אני יודע שזה לא אשמתכם.
אני יודע שאתם אוהבים את כולנו.
ואני יודע שקשה לכם, למרות שאתם מנסים להסתיר את זה.
אני לא רוצה להכביד עליכם,
אני רק רוצה שתבינו...
באהבה,
הבן שלכם.
קודם כל, לפני כל דבר אחר, אני חייב לומר לכם שאני אוהב אתכם מכל הלב ואני מעריץ אתכם ברמה שלא נתפסת, לא רק על מה שנתתם לי במהלך חיי, אלא יותר על איך שאתם מצליחים להתמודד עם הנסיון הגדול של ילד שהועף משתי מסגרות לחינוך מיוחד, ואושפז פעמיים.
איך שאתם נוסעים כל שבוע לועדה אחרת.
איך שכל שני וחמישי אתם נפגשים עם גורם אחר מהעיריה כדי שיהיה לו רק טוב.
ממש אין מילים להביע את ההערכה שיש לי לעוצמות שיש לכם.
אבל...
אל תשכחו שיש לכם עוד ילדים!
אני מבקש שתבינו, זה אולי אנוכי מצידי, אבל גם אנחנו רוצים קצת יחס. אני יודע שאין לכם שניה פנויה, מתי שאתם לא עובדים אתם במלחמת חורמה עם הבירוקרטיה, אבל לכל הפחות תבינו שאנחנו מרגישים נשכחים...
אני יודע שזה לא נכון! אני יודע שאתם זוכרים אותנו, ושאכפת לכם! אבל אני מבקש רק שתבינו...
שתבינו איך לפעמים אין לנו סבלנות בשיבילו...
שתבינו למה אנחנו משתגעים מתי שאחרי שבועות אתם לא יודעים איך קוראים למחנך שלנו...
שתבינו למה קשה לנו לפנות אליכם, אתם פשוט עסוקים בו כל הזמן...
אני יודע שזה לא אשמתכם.
אני יודע שאתם אוהבים את כולנו.
ואני יודע שקשה לכם, למרות שאתם מנסים להסתיר את זה.
אני לא רוצה להכביד עליכם,
אני רק רוצה שתבינו...
באהבה,
הבן שלכם.
פה לקצת
זה באמת קשה לפעמים. מבינה אותך.
ואני חושבת ששווה לדבר איתם על זה. יש מצב?
אוי רק אמונה
האם אפשר להעלות לראשי ?
זה נושא כל כך חשוב שלמרות העצב והכאב שאני חשה במילים
נראה לי כדאי להעלות למודעות
מה אתה חושב?
וחוץ מזה יש מצב באמת להביא לידיעתם את מה שהיטבת להסביר כל כך יפה
יכול להיות שהם פשוט לא חשבו?
אה עכשיו אני רואה ש@פה לקצת כבר הציעה את זה
מענין התשובה שלך
אני לא חושבת שהם ירגישו שזה אשמתם אולי הם ישמחו לראות נקודת מבט אחרת?
בכללית הם אנשים מקבלים?
לפי התיאור שלך בהתחלה הם כאן אנשים שראויים להערצה
אולי אפשר בעקיפין ככה לבקש מהם לקרוא או קצת זמן איכות ולדבר איתם או רק לרמוז
או לבקש ממבוגר אחר שיאמר להם את זה.
האמת הזכרת לי את הסרט פלא(סרט ממש טוב וחשוב לדעתי אתה תאהב אם לא ראית עדיין)
גם האחות שם הרגישה שכל היחס מגיע לאח שלה המיוחד במראהו
ובסוף יש סוף טוב
מקווה שגם אצלכם יהיה ...
חלק מהסיבה שכתבתי את זה היה בשביל להעלות מודעות.אנונימי (פותח)
והסיבה השניה זה שהם מסתובבים פה בפורום לפעמים
במקרה הספציפי; זה לא שהם לא רוצים להתיחס אלינו, זה פשוט שבאמת ובתמים אין להם זמן. ולא מהסיבה שהם עובדים כמו משוגעים, אלה כי באמת יש להם ניסיון שלא הייתי מאחל לאף אחד. אני רק מבקש שיבינו איך זה מרגיש...
במקרה הספציפי; זה לא שהם לא רוצים להתיחס אלינו, זה פשוט שבאמת ובתמים אין להם זמן. ולא מהסיבה שהם עובדים כמו משוגעים, אלה כי באמת יש להם ניסיון שלא הייתי מאחל לאף אחד. אני רק מבקש שיבינו איך זה מרגיש...
וואו אתה כנה וחושב ומעמיק וזה ממש מתנה שקיבלתרק אמונה
ריגשת
אז אני מבקשת שיעלו לראשי כן?
אפשר לומר לך משהו?אמאשוני
הכתיבה שלך ברמה גבוהה, רואים שיש לך ראש על הכתפיים.
דווקא בגלל זה אם יורשה לי לומר, הייתי מציעה לנסות לחשוב מחדש מה הציפייה מהם בעצם...
אתה מבין שאין להם פנאי, אתה מבין שהם מותשים נפשית...
בסוף אתה כותב "אני רק רוצה שתבינו"
אתה בעצם מבקש שיבינו וישלימו עם המצב שהם הולכים ומאבדים את הקשר עם הילדים האחרים?
הייתי מציעה כיוון הפוך. בנוסף להעלאת המודעות (שיוצרת ייסורי מצפון קשים אך לא מועילים כ"כ)
לנסות מהצד שלכם ליצור משפחתיות.
מה דעתך לגבש את האחים וליזום משהו מקרב?
אפשר לוח פתקים שכל בן משפחה רושם בזמנו החופשי פתק לבן משפחה אחר, ככה שגם אם בקושי מתראים, מוצאים ד"ש על הלוח.
(אפשר גם להכין מעטפות עם שמות ולהכניס מבפנים את הפתקים כדי שיהיה אישי)
אולי תחשוב על איזה פעילות נחמדה שאפשר לעשות בשבת, כשמנותקים מהעשייה הטכנית. אם תרצה רעיונות אז בשמחה.
אולי גם בלי שההורים שואלים, לכתוב להם מכתב שבו אתה מספר דברים שעוברים עליך,
איך קוראים למחנך וכו'. אני בטוחה שההורים שלך היו מאוד רוצים להתעניין אבל בתוך העומס אין להם את הפנאי ליזום את מה שהצעתי פה.
תנסה לעשות כמה צעדים לקירוב המשפחה (גם האחים אחד אל השני) אני בטוחה שההורים ישמחו מאוד על היוזמה וישתפו פעולה.
אפשר יום אחד לרתום את האחים לסדר ולנקות את הבית,
להכין או לקנות עוגה או עוגיות
להכין שתי כוסות קפה עם צלוחית ליד ולרשום פתק:
"לאבא ואמא היקרים בהוקרה על יום עמוס שעבר עליכם, תהנו מהרוגע והשלווה, מהילדים שאוהבים אתכם גם כשהם ישנים".
בנוסף כדאי לך להצטרף לפורום חולים ובני משפחותיהם. להיות בקשר עם עוד "אחים של".
מה דעתך?
דווקא בגלל זה אם יורשה לי לומר, הייתי מציעה לנסות לחשוב מחדש מה הציפייה מהם בעצם...
אתה מבין שאין להם פנאי, אתה מבין שהם מותשים נפשית...
בסוף אתה כותב "אני רק רוצה שתבינו"
אתה בעצם מבקש שיבינו וישלימו עם המצב שהם הולכים ומאבדים את הקשר עם הילדים האחרים?
הייתי מציעה כיוון הפוך. בנוסף להעלאת המודעות (שיוצרת ייסורי מצפון קשים אך לא מועילים כ"כ)
לנסות מהצד שלכם ליצור משפחתיות.
מה דעתך לגבש את האחים וליזום משהו מקרב?
אפשר לוח פתקים שכל בן משפחה רושם בזמנו החופשי פתק לבן משפחה אחר, ככה שגם אם בקושי מתראים, מוצאים ד"ש על הלוח.
(אפשר גם להכין מעטפות עם שמות ולהכניס מבפנים את הפתקים כדי שיהיה אישי)
אולי תחשוב על איזה פעילות נחמדה שאפשר לעשות בשבת, כשמנותקים מהעשייה הטכנית. אם תרצה רעיונות אז בשמחה.
אולי גם בלי שההורים שואלים, לכתוב להם מכתב שבו אתה מספר דברים שעוברים עליך,
איך קוראים למחנך וכו'. אני בטוחה שההורים שלך היו מאוד רוצים להתעניין אבל בתוך העומס אין להם את הפנאי ליזום את מה שהצעתי פה.
תנסה לעשות כמה צעדים לקירוב המשפחה (גם האחים אחד אל השני) אני בטוחה שההורים ישמחו מאוד על היוזמה וישתפו פעולה.
אפשר יום אחד לרתום את האחים לסדר ולנקות את הבית,
להכין או לקנות עוגה או עוגיות
להכין שתי כוסות קפה עם צלוחית ליד ולרשום פתק:
"לאבא ואמא היקרים בהוקרה על יום עמוס שעבר עליכם, תהנו מהרוגע והשלווה, מהילדים שאוהבים אתכם גם כשהם ישנים".
בנוסף כדאי לך להצטרף לפורום חולים ובני משפחותיהם. להיות בקשר עם עוד "אחים של".
מה דעתך?
צמרמורתחיים של
כ"כ נכון וכואבפרח לבן
כ"כ מוכר
בין הרופאים, הנירולוגיים, המטפלים, מחפשת קצת זמן כדי לנופף באיזשהו דגל.
רק שיבחינו בי, מדי פעם, בלילה, בשבת או בזמן פנוי ושקט לשגר איזשהו עידוד אחד לשני
להארות שהם זוכרים אותי, נמצאים איתי-תמיד!!!
בהמשך לדברים שכתבו.פרהאחרונה
אתה נשמע אדם מקסים , חכם ומכיל.
גם אני מציעה משהו לקירוב. לבוא אל ההורה מתי שנראה לך מתאים ופשוט לחבק. אין צורך בהרבה מילים, רק במעשה.
זה אכן מזכיר שאתה שם מעלה אותך למודעות ויוצר קרבה.
וכמו שאמרו, תנסו גם האחים ליצור קרבה בינכם, מעגל תמיכה.
הרבה הצלחה בחיים ובריאות
רוצה לשתף אתכן במופע מדהים שהיה לי אתמולטובוש
***קטעי הוידאו מיועדים לנשים***
מופע ראשון בנושא של רחל.
לא יכולתי לתאר לעצמי כמה נשים יזדהו ויתרגשו..
אחרי המופע היה תור ארוך של נשים שחיכו עם דמעות לתאר לי את תחושותיהן.
גם נערות שהיו במופע סיפרו שהמופע ככ דיבר אליהן
והרגישו שקיבלו הכנה מעולה לחיים ולאמהות..
שנזכה תמיד לעשות רצונו יתברך!
משתפת בטעימות קלות
ובמייל מדהים שקיבלתי מאשה שהיתה במופע (ארוך אבל שווה קריאה)
זה המייל שקיבלתי:
שלום טובה!
אתמול כשחזרתי הביתה מהמופע שלך לא הצלחתי לתת מילים לתחושה שהרגשתי במופע.
מדהים אותי איך למרות שאני בתוך סיפור שונה כל כך ממה שסיפרת, למרות זאת הרגשתי הזדהות מוחלטת איתך!
הרגשתי שגם אני הייתי בתחנות האלו שעברת בהן, ואתמול עם המופע עברתי שוב פעם את התהליך הזה של קבלת הבשורה, ואז הבנת המשמעויות לעומקן... ואז איך לספר למשפחה, ואיך שומרים על שיגרה לילדים, ויש המון דברים לדאוג להם ולטפל בהם, ואיך מדי פעם עולות שאלות מול הקב״ה , ושוב האמונה מרגיעה ומחבקת. והדימוי הזה של ספינה שעזבה את החוף ועכשיו מונהגת על ידי השם, ובכלל בכל שיר ששרת ובכל קטע שהקראת - חוויתי את הכל שוב. נזכרתי איך באמת כשהשמים נפלו עליי לא הבנתי איך זה יכול להיות שהרגשתי דווקא שם קרבת א-לוקים שלא הרגשת קודם לכן. תקשיבי, זה פשוט שיר עם תובנה מדהימה! נזכרתי ברגע הזה שהבנתי שבשביל להתמודד צריך לבחור איך להסתכל על הדברים, כמו שתיארת אתמול בצורה כל כך מדוייקת. המילים שלך אתמול הציפו בי את התחושות והשאירו אותי ללא מילים ועם הרבה דמעות.
שאלת אותי מה שלומי, תמיד השאלה הזאת תופסת אותי לא מוכנה. זאת שאלה מורכבת מסתבר... לרוב אני עונה ברוך השם מצויין, כי באמת שברוך השם הכל מצויין! אני מרגישה טוב, במעקב הרפואי הכל בסדר, כולנו בשיגרה ואין תלונות
אני רוצה להודות לך מעומק הלב על המופע שנתת לנו. תודה ששיתפת אותנו בכזאת כנות. תודה שנתת מילים מדוייקות לתחושות שהן מעל ההבנה ומעל ההגדרה. תחושות שמסתבר שהן משותפות לכל אחת שמתמודדת עם תיק. תחושות של קירבת א-לוקים בתוך הכאב והחוסר.
תמשיכי ליצור ולהופיע, שהקב״ה יתן לכם כח ובריאות לכל המשפחה!