פורום חינוך מיוחד (עמוד 3)

באתר שלהם זה לא מופיע ברשימת המסלולים אבל כשחיפשתי בגוגל "תואר ראשון במבח"ר" זה נתן לי עמוד כזה באתר שלהם כאילו שיש את זה..

נסי את מכללת בית וגן

לבנות שלמדו חנ"מ בבית יעקב, אבל לא עשו תואר.

 

לא נראה לי שיש להם מסלול לימודים מלא של חנ"מ.

(ליתר דיוק, כמעט בטוחה שאין)

בהצלחה בכל מקרה

בכל מקרה אשמח לרעיונות - איך אפשר לפתוח שיעור בצורה מעניינת ובכל זאת להתחבר למה שהיה בשיעור הקודם.

לק"י

קלינאית תקשורת
מרפאה בעיסוק

(דידקטי/ קשב וריכוז/ תעסוקתי/ רגשי/ז.י.ס), אפשר ללמוד יעוץ חינוכי או ניתוח התנהגות כתואר שני, או יעוץ אחר כמו יעוץ משפחתי/רגשי/הורי/תעסוקתי/ארגוני, אפשר ללמוד שיטה טיפולית כלשהי (כמו: טיפול בסנוזלן/ רפלקסולוגיה/ הגישה הנוירו-התפתחותית/גרפולוגיה/שיטת טומטיס/DIR, Son-Rise , NLP/EFT..), 

סה"כ נראה לי שכתבו פה את האפשרויות השונות, אני רק אנסה לעשות קצת סדר-
יש אפשרות לעבוד בתור סייעת (אישית לילד מסויים- משולב או שלא, או סייעת בכיתה או בגן של חינוך מיוחד) זה לא דורש שום תואר או תעודה ממה שאני יודעת (ובהתאם תנאי העבודה לא תמיד קלים ומן הסתם המשכורת לא גבוהה, אבל אני לא באמת יודעת כמה...)
יש אפשרות ללמוד חינוך מיוחד אבל לעבוד במשהו פרטני כמו גננת שי"ח.
יש אפשרות ללמוד מקצוע פרה-רפואי (קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, ולעבוד במסגרת של חינוך מיוחד)
ויש אפשרות ללמוד טיפול רגשי (במוסיקה, באומנות, בחיות, בתנועה וכו'), אבל פה הלימודים יותר ארוכים כי זה לא תואר ראשון (צריך תואר ראשון במקצוע טיפולי כלשהו, נראה לי שכן מדעי החברה יכול להיות מתאים, ואז ללמוד טיפול רגשי כתואר שני או כלימודי תעודה).

מה הכוונה לגננת שי"ח?

שפתי או תקשורתי.
https://www.kolzchut.org.il/he/גננת_שי

ולא יודעת למה הקישור לא עובד, ניסיתי שוב אבל עדיין לא הלך... אבל אין בו באמת הרבה מידע, זה כתוב יותר להורים שרוצים גננת שיח לילד שלהם.

"גננת שי"ח (גננת שילוב) היא גננת בעלת הכשרה לחינוך המיוחד, העובדת עם ילדים מתקשים הלומדים בגנים רגילים."

ולא נראה לך שאני צריכה לעשות עוד משהו כדי לעזור לה ולקדם אותה?

בס"ד
הם המילים האלה חוזרות על עצמם
יש גורם משותף ביניהם (אותיות דומות, (בצורה בצליל) או משהו אחר)

מתיאור כזה כללי אין דרך לדעת אם יש בעיה בעיה זה דבר שמאבחנים לארוך תקופה עם משהו שרואים שגורם כנראה לקושי.

בכל זאת אני אגיד מה הזכיר לי ישירות זה שיש שיטות קריאה.
השיטה הרגילה שמלמד ילדים אותיות וצלילים ומתוך כך גם מילים
לפעמים הדרך הזו קשה לילד והוא ממציא לעצמו שיטה לזכור את המילים שהוא צריך ואז כל עוד המילים מוכרות לו הוא קורא מציון וברגע שמגיע מילה שפחות מוכרת אז יקח לו זמן לפענח אותה כי הוא לא רגיל לקרוא אותיות וצלילים.

אבל כמו שאמרו חשוב לא להלחץ ולבדוק את הדברים לאט לאט האם יש תבנית של שגיאות או קושי ורק אם יש ממצאים ניתן לדבר עם היועצת ואולי לעשות אבחון יותר ממוקד ועבודה בתחום שצריך עזרה אבל בלי לחץ וריצה קשה ללמוד לקרוא וזה לוקח זמן גם לילדים רגילים לגמרי

אני לא יודעת מה גורם לזה. אולי קושי בשליפה. כי בעקרון הקריאה שלה מדוייקת וטובה. ופתאם היא נעצרת ונתקעת. לפעמים במילים קלות ולפעמים במילים באמת פחות מורכבות.

 

תודה לך.

לבדוק  ברוגע אם זה מפחד חשש או קושי רגשי

ללמד אותה לקרוא בעינים ובראש בשקט לפני שתגיד בקול 

אנסה את זה.

כי הרבה פעמים הם קוראים באופן שגוי אך מתקנים לפי הקשר ואני מעדיפה שיתקנו לפי פיענוח מדויק.

 

אני חושבת שהכי נכון זה להטרים לה מילים מהטקסט.

 

לפני כן- לקחת טקסט תואם גיל ולסמן לעצמך את כל המילים בהן נתקעה. ולמצוא איזשהוא קשר או מכנה משותף ביניהם.

 

יש את המילים הקשות- המורכבות לקריאה או פחות מוכרות שזאת קטגוריה אחת ויש את המילים הפשוטות בהן שוגה- אולי הנקוד של כל המילים שמתקשה- זהה, נגיד שמתקשה לזהות הבדל ביו חולם לשורוק וכו'.

 

אחרי שתהיה לך תמונה יותר מדויקת קל יותר לכוון לטיפול המתאים.

 

ההטרמה לפני הקריאה- הכוונה שאת ממפה את כל המילים שאת כבר יודעת שאולי היא תתקל בקושי ולקרוא אותן בנפרד, לכתוב אותם, למרקר אותם בתוך הקטע, ממש לעבוד עליהן, ואז , כשהיא כבר מזהה אותן באופן גלובלי רק אז לקרוא את הקטע.

 

מה שגם עוזר מאוד זה לקרוא טקסטים עם מילים שחוזרות על עצמן כמה פעמים.

תודה רבה על הפירוט, אשמח להמשך עזרה ממך:

 

בגדול נראה לי שאפשר לומר שיש לה 2 סוגי טעויות:

1. מילים לא מוכרות.

2. קריאה לא מדוייקת, בעיקר באותיות שמוסיפים למילה כמו ו החיבור, ה הידיעה, סיומת של רבים וכד'- היא מבינה את הסיפור וקוראת את המילים בצורה הגיונית ומתאימה לסיפור, אבל לא לטקסט.

 

ובעיקר- מה שמפריע זה הנקודה שהיא נתקעת בקריאה פתאם- גם לפני מילים מוכרות. היא אומרת שזה בגלל שהיא מנסה לקרוא לפי זה את המילה ולא לטעות. אבל אולי זה קושי בשליפה..

מילים לא מוכרות- צריך להעשיר את אוצר המילים תואמות גיל .

 

לקחת כל פעם מילה אחת חדשה או שתיים בטקסט, ולעבוד עליה, להסביר, לכתוב משפטים, להביא הרבה דוגמאות של איך המילה משתבצת בחיים, בסיפורים וכו, לכתוב מילון עם ההסבר של כל מילה חדשה וכך להרחיב את הלקסיקון שלה.

 

כאשר תכיר יותר מילים- ותבצע העברה של המילים החדשות לחיי היומיום זה יקל עליה גם את הקריאה וההבנה,

 

בנוסף- תלמדי כח שיעור או מס' שיעורים כלל אחר, כמו ו' החיבור, שוב , עם המון דוגמאות, בכתיבה, בזיהוי בתוך הטקסט, לפני קריאה, היא ממרקרת את כל המילים בהן יש ו' החיבור, וקוראת רק את המילים האלו, ורק אז קוראת בטקסט.

 

כדי לשפר את הדיוק בקריאת מילים נטולות הקשר- ניתן להביא לה 2 מילים דומות שאחת נכונה ואת שגויה, הילדה מזהה את המילה הנכונה ומסמנת ואומרת בפה איפה הטעות במילה השניה, נגיד- כלב עם קמץ בל', הילדה צריכה לומר, ה- ָ שיש בל' צריך להיות ֶ. כאשר הילדה תלמד לפרק את התנועה מהניקוד, זה משפר את הדיוק.

תודה רבה על כל הרעיונות. זה נשמע ממש טוב!

אני אנסה את זה איתה.

 

'מילים נטולות הקשר' הכוונה למילים שלא בתוך משפט / טקסט?

 

תודה!

שהילד חייב לקרוא מדויק כי אין לו את ההקשר להסתמך עליו

  ארצה להרחיב מעט את דברייך בכדי שתביני

לפי דעתי יש לה בעיית שטף בדיבור אפשר לקרוא לזה גמגום. גם אם לא בדיוק נראה לך שזאת הבעיה. יש מגמגמים שמנסים להסוות את הבעיה הם יכולים לנסות לומר משהו ואז המילה פשוט נתקעת- פשוט לא יוצאת מהפה או אם ינסו/יפעילו לחץ במילה יגמגמו.. כאן הם מנסים להחליף מילה, לסגנן אותה בצורה שונה, העיקר שלא יגמגמו.

א.  הסברת שהיא יכולה לקרוא קטע בצורה די טובה ומידי פעם היא נתקעת, מתעכבת ואז ממשיכה- נשמע שפשוט נסתה לומר מילה ולא צלח לה..לא תמיד תוכלי לראות שהיא נסתה ואז היא פשוט מתעכבת מה תעשה מסכנה?

ב.  הסברת שהקריאה אינה מדוייקת ,בעיקר באותיות שמוסיפים למילה כמו ו החיבור, ה הידיעה- למגמגם לפעמים יש קושי גדול באותיות חיבור כמו: ו החיבור, ב... ה הידיעה 

הדגשת שמפריע בעיקר שהיא נתקעת במילים מוכרות. את צודקת לכאורה זה נראה חריג, אבל הגיוני מאוד שמתקשה להגות את המילה הפשוטה ומחוסר ברירה משנה אותה.

 

כותבת לך זאת מנסיון אישי ונראה לי שאני מזדהה עם הילדה. לי אישית יש בעיית שטף- גמגום לא ברמה גבוהה. בשיחה באמת יותר קל משום שאם אני ארגיש שאני נתקעת אוכל להחליף מילה ולסגנן את המשפט אחרת ללא שישימו לב ולסיים משפט.

אך שזה מגיע לקריאה זה כבר מאיים יותר, לא ממש נורמלי שאתחיל לשנות מילים וזה מה שאני עושה לפעמים ברגע של קושי בקריאה.

בבי"ס היו עושים לי מבחני קריאה בכיתה ז'- סוג של קידום התלמידה. חשבו שהקריאה שלי לא טובה.. ובאמת ידעתי לקרוא מעולה!!! רק שבעית השטף תקעה אותי הקושי הזה בלהוציא מילה גמר עלי..ידעתי לקרוא את המילה אך הקושי.... בקריאה קבלתי ציון לא משהו זה פשוט תסכל אותי כי זה לא היה נכון.. תמיד רציתי לבטא את עצמי יותר.. גם שהכנתי שעורי בית הייתי מקצרת בתשובות, שמא אאלץ להקריא תשובה שלא תהיה ארוכה מידי, והסיכויים להתקע גדלים..

 

אולי כדאי לדבר עם ההורים והילדה בצורה עדינה. אם זאת הבעיה ניתן לטפל בה.

אם כן אוכל להמליץ על מכון נהדר שטפלתי שם בעבר.

 

אגב באיזה כיתה הילדה?

 

 

תודה רבה לך על השיתוף. באמת בכלל לא חשבתי על הכיוון הזה. 

אם תוכלי להרחיב לי יותר איך הבנת שזה הקושי שלך, ולהסביר איך הוא עוד בא לידי ביטוי- אשמח.

אני בהחלט יכולה לדבר על כך עם ההורים, אבל עדיין אני לא בטוחה שזה הקושי- כי בע"פ היא מדברת המון

 

היא בכיתה ו.

צרפתי לך כאן קטע מהאינטרנט

הסתרת הגמגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגמגמים רבים נוטים לנסות להסתיר את הגמגום. חלקם על ידי דיבור מהיר מאוד תוך בליעת הברות. טכניקה נוספת היא החלפת מילים. כאשר מגמגם "מרגיש" שהוא עומד להיתקע במילה או הברה, הוא מחליף אותה במילה אחרת או מוסיף מילת קישור שלא נדרשת. טכניקה נוספת היא השהיית הדיבור עד שהחסימה תעלם.

 

זה שהיא מדברת הרבה זה לא מורה שאין בעיה .אולי לא שמת לב. בקריאה יותר קשה א"א לשנות מילים כפי שהסברתי לך.

שמת לב אם היא חוזרת על הברה בקריאה או בשיחה? מתחמקת מלקרוא תשובות או להשתתף בשיעור?

לא כל כך שמתי לב לדברים ששאלת אצלה, כי אני לא מחנכת שלה, רק עובדת איתה פרטני. אבדוק את הדברים- אנסה לשים לב יותר. ממש תודה!

נסי לפרסם ולמתג את עצמך ולפקוח עין 

המפקחות זה גם רעיון

אולי המנהלת או לחפש בית ספר חדש שנפתח והוא בחיתולים

אפילו בפרפריה דרושים יותר וגם להציע עצמך למילוי מקום חלד

עבודה שיש בה אופציה לאחד על אחד וקשר אישי עם כמה שפחות צורך לעסוק בבעיות משמעת..
עם ילדים או קשישים (פחות נוער)

לק"י

בעיקר מצד בעיות המשמעת.

נגיד פרטני?
פשוט מאוד קשה להתקבל לקלינאות ואני מקווה להצליח אבל עוד לא עשיתי פסיכו

לק"י

אבל חוץ מעניין המשמעת, אלו פשוט 2 עבודות שונות.
מורה מלמדת מקצועות למיניהם. קלינאית עובדת על דיבור/ הגיה/ תקשורת וכו'.
כמורה לחנ"מ אני גם עובדת על הנ"ל, אבל לא רק.

ממה שאני רואה, התלמידים שמגיעים למורות אלו, הם תלמידים שהרבה פעמים יש להם קשיים גם בתחום ההתנהגות- והן בהחלט צריכות להסתדר גם עם משמעת, אפילו שאלו קבוצות קטנות. 

 

קודם כל, בשני המקצועות יש מגוון גדול של אפשרויות עבודה.

בקלינאות תקשורת יש המון תחומים שאפשר לעבוד בהם. אצלי ספציפית בבית ספר לחינוך מיוחד (אוטיסטים בתפקוד בינוני-נמוך) בהחלט יש בעיות משמעת אבל זה באמת יותר התפקיד של המורה והסייעות להתמודד עם זה. ברור שאני גן צריכה להיות שותפה, אבל כשאני מעבירה קבוצה תמיד יהיה איתי צוות של הכיתה שיעזור וגם אם אני מוציאה תלמיד לפרטני והוא לא משתף פעולה אז אני אחזיר אותו או אבקש שתבוא איתנו סייעת (גם ובעיקר כי הצוות הקבוע יותר מכיר את התלמידים ויודע איך לעבוד איתם, ומכיר את תכניות ההתנהגות שלהם, והרבה פעמים גם התלמידים יותר מקשיבים לצוות הקבוע שנמצא איתם כל היום).
מלבד זה יש תחומים שבכלל איו התמודדות עם בעיות משמעת (עבודה עם גילאים יותר גדולים, ויש גם תחומים של עבודה על גמגום, קול וכו' שבדרך כלל יש הרבה מוטיבציה למטופל. בכלל בגיל גדול בדרך כלל המטופל מגיע מעצמו ויש מוטיבציה יותר גבוהה).

בחינוך מיוחד לפי מה שנראה לי בדרך כלל קיימות בעיות משמעת, וגם ממה שאני מכירה העבודה היא לרוב לא רק פרטנית אלא יש הרבה עבודה בקבוצות קטנות.
אולי אם תלכי על כיוון של מוגבלויות פיזיות, או לקויות קשות יותר כמו בעל"ה אז לא יהיה כל כך בעיות משמעת.

אם כי הלימודים קשים דורשים וארוכים הרבה יותר

ממה שביררתי לעצמי

כדאי לך לברר את זה מול המשאבי אנוש או המעסיק 

אל תתבישי לדבר על כסף זה מגיע לך...

 

מצד שני המקומות הפרטים עושים מה שהם רוצים

 

לק"י

מניחה שזה תלוי בבת עצמה, ובמקום השרות והצוות.

לק"י

@צביה22 מכירה.

בהצלחה!!

אם את רוצה אני יכולה לשאול בקבוצה של קלינאית שאני שותפה בה ולהעביר לך פרטים של מי שתציע את עצמה.. אבל אין לי אפשרות להמליץ בלי להכיר...

לק"י

אצלינו יש לפעמים שבתות או נופשונים באמצע שבוע במועדונית של אלו"ט.
אבל הגיוני שהשבתות כוללות חילול שבת, כי זה לא דתי.

יד לילד המיוחד

זה של יד לילד המיוחד.. יש שם אנשים מדהימים בהנהלה ובצוות.

נותנים כח - למען הילד המיוחד | דף הבית

עכשיו רואה שזה ישן, אם עדיין רלוונטי...

אזור המרכז.

לק"י

אבל אני לא בטוחה שזה מדוייק ב100%.

לגבי אוטיסטים- חלקם מתחתנים. מניחה שבעיקר אלו שבתפקוד גבוה.

ואוטיסטים בתפקוד גבוה בוודאי

וגם הרבה מאוד אחוזים מהנשים

תודה יעל!

לק"י

לענ"ד אבל לא לתקן ממש, אלא לחזור אחרי מה שהוא אומר בצורה הנכונה.

אבל תודה

אכן אני עובדת כקלינאית תקשורת וגם יצא לי קצת לעבוד עם ילדים עם דיספרקסיה, אבל אני חייבת לציין שיש טווח מאוד גדול של שונות בתפקוד, אני עובדת בבית ספר של תלמידים עם אוטיסטים בתפקוד בינוני-נמוך, אז הכל שם מורכב יותר, והילדים הדיספרקסים שלי בקושי מדברים בכלל, אז אני מניחה שזה לא ממש המצב שאת מדברת עליו.
אז קודם כל- יהיה יותר קל לענות אם תתארי קצת יותר את הילד (וגם איך את קשורה אליו- עובדת איתו? מתנדבת איתו? בן משפחה?).
אבל בכל מקרה- בגדול אם אפשר להבין מה הוא אומר אבל ההיגוי לא מספיק מדוייק, אז תמיד טוב לחזור אחרי דברים שאמר כדי לתת דגם תקין, אבל גם זה לא בהגזמה אלא לפי היכולות שלו. בעיקרון אם הוא מטופל אצל קלינאית תקשורת חשוב מאוד להיות איתה בקשר, כי העבודה פה היא מאוד הדרגתית וחשוב לדעת על איזה שלב היא עובדת ועל מה לשים דגש בדיבור. (אם הוא לא מטופל אצל קלינאית תקשורת אז כמובן זה הצעד הראשון וההכרחי).
אם קשה לו לבטא את עצמו ויש פער משמעותי בין ההבנה ויכולת ההפקה, אז יש מצבים שגם נשקול להכניס תת"ח (אמצעי תקשורת תומכת חליפית- תקשורת באמצעים לא מילוליים כמו תמונות, לוח תקשורת וכו') כדי לאפשר לו לבטא את עצמו בדרך אחרת עד שיכולת ההגייה שלו תשתפר והדיבור יוכל להיות כלי מספיק טוב עבורו. כמובן גם זה בהתייעצות עם קלינאית תקשורת שתוכל להנחות ולכוון בתהליך.

אני עובדת איתו בגן כבת שירות..

והוא מדבר, ואפילו ההיגוי די מובן, אבל במבעים מאוד קצרים, בעיקר עם שמות עצם, והוא הרבה פעמים "לא מוצא את המילה" כשהוא רוצה להגיד או לבקש משהו, והוא מתוסכל מזה.. (לפעמים הוא בכלל לא מנסה לבקש). והצוות הדריכו אותי שלא לתת לילדים מה שהם רוצים או "להבין אותם בלי מילים" עד שהם מדברים ברור.. אז אני לא יודעת איך לעזור לו להתבטא..

 

ואציין שיש חשד אצלו לasd (תפקוד גבוה)

 

הקלינאית בגן הדריכה אותך ביחס אליו ספציפית? או שההנחיה היא כללית כלפי כל הילדים (שלא לתת אם הם לא מבקשים).
בגדול ההיגיון בלא לתת לילד עד שלא יבקש זה כדי להבהיר לו את החשיבות התקשורתית של הבקשה בצורה ברורה, אבל כמובן שלא נרצה שבגלל הקושי של הילד לבקש הוא לא יצליח לבטא את עצמו בכלל. אז אם את רואה שהוא רוצה דברים אבל לא מצליח לבקש אותם ולכן לא מקבל, הייתי מציעה כן להעלות את זה בפני הקלינאית של הגן ולבקש ממנה הנחיה איך לתווך ולעזור לו לבקש בצורה שתקדם אותו.
מקווה שעזרתי...

1. בדרך כלל ישבתי מאחורי ילד שיותר קשה לו לשבת.

2. לא הייתי עושה.

3. הייתי משחקת.

4. קצת, בעיקר לישר קו עם הכללים הקבועים של הגן.

4. לא היה תפקיד שלי, לפעמים הייתי עוזרת גם בזה, כמה שהייתי מוכנה.

1. האם אתן יושבות עם הילדים בריכוז/מפגש?

2. האם מצפים ממכן לשיר ולעשות את התנועות יחד עם הגננת?

3. האם אתן משחקות עם הילדים בחצר או רק משגיחות?

4. האם אתן מתעסקות בענייני משמעת ומציבות לילדים גבולות (כשהגננות לא בסביבה)?

5. האם אתן מתעסקות בענייני היגיינה כמו קינוח אף או ניגוב בשירותים? 

אני חושבת שזה בעיקר לפי מה שהבת שירות מרגישה אני הרגשתי בנוח ובכיף. לשחק איתם בחצר ולשיר במפגש. גמני הייתי יושבת בדרך כלל מאחורי ילד שקשה לו.
בגלל שהייתי מאוד פעילה עם הילדים הפכתי ממש להיות חלק מהצוות כך שהצוות נתן לי גב והייתי מציבה גבולות לילדים.
לי גם לא הייתה בעיה לעזור לילדים בשירותים לא היה צריך הרבה ..אבל לי זה לא מפריע כי אהבתי אותם כמו האחיינים שלי

בס"ד

 

ברגע שיש שיבוץ לגן חנ"מ שאין בו סוג מסוים של טיפול שהילד צריך אפשר לקבל את זה בקהילה.. 

אני בגן שפתי- ויש לי שתי ילדות שיוצאות במהלך היום לפיזיותרפיה...

 

ובכלל ביישובים הקשיים של הילדים מאוד מגוונים... חצי גן שלי הוא עם עיכוב התפתחותי..

 

זה מאד תלוי ברמת הילדה הספציפית, עד כמה הפערים יחסית לבני גילה משמעותיים? 

מה סוג הילדים שמגיעים לגן השפה הספציפי על פי רוב? כמה זמן היא תצטרך להיטלטל בהסעה לגן עיכוב התפתחותי/ לגן השפה?...

ההמלצה שלי- לבדוק לבדוק ולבדוק, להגיע לגנים השונים שעומדים על הפרק (בתיאום עם הגננות)

ואחרי זה להתייעץ עם אנשי מקצוע שמכירים את הילדה.

יש גני שפה שלעיתים מחוסר ברירה או חוסר מקצועיות של ועדת ההשמה (או של המאבחנים )

מגיעים אליהם ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז, הפרעות התנהגות, הפרעות רגשיות ועוד.

ילדים כאלו שואבים אליהם את האנרגיות ותשומת הלב של הצוות על חשבון הילדים עם הלקויות הקלאסיות.

תבדקו את נושא הטיפולים המשלימים שתצטרכו לתת- האם יש מענה בישוב שאליו אתם מתכוונים לעבור?

האם תצטרכו לנסוע מחוץ לישוב? כמה זמן נסיעה (וימי עבודה) תצטרכו להוציא על העניין? כמה ימי לימודים בגן הילדה תפסיד בגלל הטיפולים שתצטרך לקבל? מה זמן ההמתנה הממוצע לטיפול בקהילה?

אלו כמה נקודות שעלו אצלי כעת.

כמובן שיש עוד צדדים לעניין וצריך לדון עם מי שמכיר את הנתונים ואת הילדה.

ובכל מקרה חשוב להתפלל לסייעתא דשמיא ושה' יוליך אתכם למקום הנכון ביותר בשבילה.

בהצלחה!