מזמן לא הרגשתי ככה החמצה
פספסתי טיול רציני בגלל מחלה מבאסת, הרווחתי במקום לוויה מטלטלת
תקופה מוזרה תקופה מוזרה, הלוואי שכבר ייגמר (ושארגיש איזה פיצוי על הטיול, כי באמת באמת מבאס)
רכבת הרים של תחושותגומי אבטיח
תהיית לילה למי שעוד פהגומי אבטיח
זה ששמחים בחיסול של בכיר חמאס, איך מסתדר עם בנפול אוייביך וגו'?
מתוך הקבוצה "חדשות משמחות"עשב לימון
א. חלק מבריאות נפשית היא לשמוח כשהאנס והרוצח שלך בא על עונשו. זה מראה שיש בעולם השגחה ויש דין ויש דיין, ולכן זה משמח. "ישמח צדיק כי חזה נקם" זה מראה שהעולם אינו הפקר.
ב. בעולם שסביבנו יש כלל מאןד ברור- אתה חזק , אתה תוקף- אני הולך אחריך, לא כדאי להתעסק איתך. וכככל שהמכה יותר כואבת המסר חד יותר. החיסול מגביר לטווח הארוך את ההגנה של ישראל, ועל כך שמחים.
ג. בתלמוד מופיע דוח שיח, בין המן הרשע למרדכי - מדוע אתה שמח על מפלתי ועוד דורך עלי כשאתה עולה לסוס? ענה מרדכי- בנפול אויביך אל תשמח - זה באויב שלך מישראל, אבל אויב רשע שכמוך- "ואתה על במותימו תדרוך".
ד. חלק מהאסון של שמחת תורה נבע מטשטוש זהות, חוסר הבנה מי המפלצות שלידינו, והכלה של הרשע הזה בעולם. השמחה לאידם- מאזנת בנפש את הקלקול הזה, בוודאות נראה את החיילים שלנו חוזרים מעזה בוגרים יותר, מיושרים יותר בדעתם, מבינים היטב כמה חשוב לאהוב כל יהודי, וכמה חיי יהודי יקרים
ה. כשהרשעה מוכה וחבולה, היא עסוקה בעצמה, כשטוב להם הם עסוקים בלרצוח. ולכן נאמר במשנה ובתלמוד - מיתה לרשעים טוב להם וטוב לעולם.
ו. כל פעם שאומרים משפט: "זו לא התנהגות יהודית", אז מומלץ בחום ללמוד את מקורות היהדות, ואת היחס שלהם לאובדן רשעים מהעולם. לא לומר משפטים על מהי יהדות ואיך יהודי מתנהג, לפני שלומדים לעומק את גישתם של גיבורי התנך, וחכמי ישראל, וודאי שהתורה עצמה שמדריכה בצורה מאוד ברורה.
ז. נבקש להזכירכם את המשפט שכולם מימין ומשמאל שרים בשמחה ובדבקות:
לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ (טבח ומוות), מִצָּר הַמְנַבֵּחַ.(האויב הנמשל ככלב נובח)
אָז אֶגְמוֹר, בְּשִׁיר מִזְמוֹר, חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ.
וכן את השמחה והששון בבתי הכנסת כולם בעת שמזכירים את תליית המן ובניו על העץ
(להצטרפות לקבוצה וכו' הורדתי)
מקווה שזה עונה לך.
הרב יוני לביאברגוע
בקצרה- "בנפול אוייביך" מדבר על אויב יהודי, על אוייבים גויים אומרים "באבוד רשעים רינה"
ראיתי בינתיים 
גומי אבטיח
תודה לשניכם!
בנפול אויבך מדובר על יהודים אאל"טחופשיה לנפשי
חוץ מזה שחיסול מחבלים משרה ביטחון וזה משמח
כמו שאוכלים אוזני המןפונקציהאחרונה
מחכה שיהיו אוזני סינוואר
אני לא אוכל אותן כי זה נשמע די דוחה, אבל ישמח אותי שימכרו את זה בחנויות ושזה יהיה המאכל של שמחת תורה
אלכוהוליזם זה טעם נרכשחופשיה לנפשי
הנה רכשתי אהבה לבאז ולקוקטיילים שאני מאלתרת עם וודקה וליקרים ביתיים
<><>
יש טוב עצום בעולם. רחמים עמוקים של הקב"ה. כמה אור נשפך במתנה גמורה. כמה סבלנות. כמה אמונה בנו. לסיים את היום עם לב מלא בתודה. להרגיש תחושת שלימות. להרגיש כמה תקווה יש. כמה טוב יש בהקשבה לעצמי. כמה טוב להבין שיש לי עוד כ"כ הרבה מה לעשות פה. להיות שמחה, בפשטות. להיות שלווה עם הכוחות שקיבלתי. לחייך לתוך עצמי, לחייך לכל זוג עיניים שיש סביבי. להמשיך ללכת, להמשיך להילחם, להתגבר ברינה. לאהוב את האוויר. לאהוב את השמיים. לאהוב את האדמה. לאהוב את המשבצת שלי. לאהוב את עמ"י. לאהוב את השלווה ואת הרגע. לנשום, בנחת. להיות.
**<>
<><>
הרצון. הרצון להיות טובה יותר מציף משהו מבפנים בשמחה, יש תקווה, כי יש לי יכולת לבחור, זאת מתנה כ"כ גדולה. "גם מאחורי הדברים הקשים העוברים עליך- אני עומד" (רבי נחמן). ויש לזה 2 פירושים: 1. ה' עומד, זה מאת ה'. 2. אני עומד - אני עומדת. למרות הכל, בזכות הכל, לעמוד. לעמוד. להחליט להיות באמונה. להחליט להיות רגועה בלב. להחליט שאני עושה את שלי ומשחררת. להתפלל. להשתדל. לתת לטוב לבוא. לתת לי הזדמנות. לתת למי שסביבי הזדמנות לקבל טוב. תודה על חביתה וסלט עם מלא לימון שפשוט נתן לגוף להתמלא בכוח. תודה על הרגעים האלה, שהם מגוונים וכל יום חוזרים על עצמם, אבל הם עולם מלא של חסד ורחמים. תודה.
<><>
עבר עריכה על ידי <> בתאריך כ"ז באב תשפ"ב 07:49
שנושמים שוב ושוב כאב, הוא בסוף מתפוגג, ולאט מתחילים לנשום משהו אחר, חדש, שלא היה עוד. יש נקודות רבות של אור. השאלה אם הסתכלתי. אם חיברתי אותן אלי, לתוכי, כי בקלות הן יכולות להיות סתם נקודות אור שלא קשורות אלי באמת, ואז זאת אני, שמפסידה אפשרות לגדול ולצמוח. הגבורה היא להאמין בשורש הנצחי והאיתן שבפנים, שהוא נקי, זך, ללא שום התערבות של בני אדם, רק של ה' ושלנו. השורש הזה הוא עמוק באדמה וגובהו אי שם למעלה. מצד אחד אנחנו אוחזים בו ומאמינים שלא משנה מה היה, יש לנו אפשרות לשוב למקור הטוהר, להיות טובים יותר מהפעם הקודמת, ומצד שני, אנחנו גם מאמינים שיש בנו גודל ועוצמה, שהנשמה שלנו אי שם למעלה ואנחנו עולים במדרגות, כל פעם קצת, עוד ועוד, יש גובה לעלות. צריך כוח. כוח להכיל אותנו. כוח. <><>
השגרה הזאת, השגרה הזאת שיש בה כ"כ הרבה עבודה, אבל גם כ"כ הרבה סבלנות ושלווה. הרגעים האלו של ההליכה אל המקום שצריך, הרמזורים הירוקים, הנסיעות מול החלון, השמיים האלו והשדות, הבוקר והערב, הערב והבוקר, הלנשום בין לבין, לנסות לזכור מה המטרה של כל זה, להכניס תקווה, להכניס מוסר, לנסות להתפלל, לשמוע את רצון הנשמה, לא להיבהל ממשבר, להיות בשביל עצמי, להתחזק באמונה בה' ובעצמי, לתת לעצמי לכאוב, להקשיב למחשבות פנימה, לחמול, לשתוק, להביט, לכבד את הנפש והגוף שצריכים זמן, לייחל שנתגבר, שנתקדם.
<><>
זה מתחיל להיות רחוק. זיכרון ישן. זהו, זה קצת נגמר. כן, את שומעת. אפשר, אפשר לקום מתהומות כאלה. להרגיש שהלב קצת נושם אוויר. לקום בבוקר ולהרגיש טוב שהגנתי על עצמי. שניסיתי לשמור. לעצום עיניים ולקוות שאהיה מדוייקת יותר, שאצליח להיות יותר מחוברת לעצמי, מחוברת לה'. יש כ"כ הרבה כאב, אבל יש גם עומקים של טוב וחמלה. אסור להתייאש מהם. צריך להאמין תמיד שהם שם. כי הם שם. הכל כ"כ לא ברור מאליו. ללכת לאט ולהתפלל. לשתוק. לחיות.
<><>
תודה שאתה דואג לי. שאתה מעביר אותי את המסלול המיוחד שאני צריכה לעבור. תודה שבתוך כל הקשיים אתה מזכיר לי שאתה נמצא. תודה שאתה מקיף אותי באנשים טובים. תודה שאתה גורם לי לרצות להיות יותר טובה. תודה שאתה לא מוותר עלי. תודה שאתה מעריך צעדים קטנים. תודה שאתה נותן לי כוח לחיות ולהיות. תודה על הרעש. תודה על השקט. תודה על היכולת להיות מי שאני מתוך שמחה. מתוך אמונה. תודה על כל המכלול. תודה על שורשים שהצמחת בכאב ובחמלה אין סופית. תודה.
<><>
יש כ"כ הרבה בורות בדרך. המלחמה הזאת קשה. מתישה עד דמעות. יש ניצוצות של תקווה בדרך. מקומות שקטים ולא מכאיבים. אנשים עדינים. אנשים שרואים מעבר. יש שמיים בעולם הזה. יש מי ששומע. זה לא פשוט לבחור בטוב האמיתי שיש ניסיונות קשים. אבל יש אנשים שהצליחו. כל רצון. כל התגברות. הוא משהו. גם אם זה לדקה. גם אם זה לשעה. להמשיך ללכת. לסובב את החוט אל עבר המטרה שוב פעם. לקוות. לקוות שלא הלכתי מהר מדי. שיש פה קשב. קשב פנימה והחוצה. להתפלל. להרגיש איך הלב שותק בכאב ותקווה. יש שמחה אמיתית בעולם. יש טוב גדול בכ"כ הרבה דברים. לקום. לאט. בסבלנות. בלב נשבר. בעדינות. בציפייה.
<><>
(בבקשה. אל תתן לי ליפול בחושך. אני יודעת שאתה יכול. אני יודעת שאתה טוב. גם כשיש דין זה מדוייק. תעזור לי לא להיחלש. לא לוותר על הכל ברגע שקצת זז. להיזכר באנשים צדיקים, באנשים שנלחמו לכבודך. שהיו טובים אפילו שהיה כ"כ רע סביבם. תעזור לי להבין מה זה טוב מדוייק ולא רק טוב כללי. תעזור לי לקרוא אליך. תעזור לי לרצות להתקרב. האוויר נגמר לי לפעמים. מוח שליט על הלב וחיים של רצינות ופשטות. תעזור לי להבין מה אתה רוצה. תעזור לי בבקשה. השמיים גבוהים לי. יש בי צד שכ"כ רוצה לבכות ופשוט לחכות שתבוא. אבל שמת אותנו כאן. ואם באמת ארצה להצליח אני חייבת להבין מה רצית. לאט. בסבלנות. תודה על הרחמים האלה. תודה שאתה מלמד אותי אותך. אני מפחדת כ"כ. בבקשה תעזור לי להכיל את מה שרק אתה יודע. שאין מילים לומר ומה שכן יש גורם לי למקום קשה כ"כ. בבקשה שאלחם. בבקשה שלא משנה מה יהיה תלך איתי. בבקשה.).
וואו,ארץ השוקולד
מלמד המון על הפנימיות המדהימה שלך.
ובאמת זו התמודדות מאתגרת, מאחל המון כוחות ואתפלל להצלחתך.
<><>
לחגוג את זה שאחרי כל כך הרבה שנים סוף סוף הצלחתי לדבר ולומר את כל מה שהרגשתי בלי לפחד וזה סיעתא דשמיא שהיו לה מילים רגישות בשבילי. השק הזה הלך איתי לכל מקום. כמה בא לי לבכות עכשיו בכי משחרר באמת. הילדה ההיא שהייתה כלואה בכל כך הרבה כאב ושתיקות הצליחה להילחם עכשיו ולהצליח. כמה קשה להרים אותנו. כמה קשה להילחם. בלי אמונה ומקום פנימי חזק קשה להתקדם. ותודה. תודה שאתה איתי בדרך ארוכה. תודה על הכוחות. תודה על המקומות הפנימיים, על הרצון להיות טובה. תודה על הכל כל כך. הכאב שהיה הוא עצום וההקלה עכשיו היא גדולה והכל בי מנסה להשתחרר, לתת לזה לצאת מתוכי, לבנות קומה חדשה, להתפלל הרבה. ואיך כמה דקות לפני זה עוד הייתי עם הכאב הזה נחושה להמשיך נחושה לא לוותר ולצעוק אליך ובסוף פשוט עזרת לי ברחמים גדולים שתבוא הישועה, שאי אפשר יותר ככה. וכמו שהיא אמרה יש המון פרשנות אישית לדברים וזה משהו שכל כך חשוב לשים לב וזה קשה, כאב לי להיזכר בסיטואציות, הדברים בערו בי, ועכשיו יש תובנות חדשות. תודה שאפשר לנשום טוב יותר. תודה על האור הזה. תודה שדאגת לי. תודה שנתת ללב שלי רפואה. תודה. תודה. תודה.
משמח ממש לקרואארץ השוקולד
שנזכה כולנו להצליח להודות כפי שאת הגיבורה מצליחה
<><>
אתה חסד. אתה שמיים וים ומרחב. אתה שומע תפילה. אתה חומל. עוזר ומושיע ומגן. אתה מנהל את העולם בדרך שלך. אתה ממתין. אתה מאמין. אתה זוכר. אתה יודע. אתה מקשיב. אתה פה. לנשום את זה. לנשום אותי. לגדול. להתגדל. ללמוד תורה. ללמוד הלכות. ללמוד אותך. לראות בי טוב ואור. לראות בי משהו שלא יכבה לעולם. לראות בכל אחד ואחת אין סוף. לשמור עלי. לשמור על החיים. להיות קשובה. להיות לפעמים ממתינה. עוצרת. לעצום עיניים ולפתוח. לבכות ולחבק. לעזור ולסייע. לפעול מעבר לעצמי. לפעול עם אל. להכיר בקשיים. במשברים. להכיר בכאבים. בתהומות. להתפלל לעשות את השליחות. להתפלל שימשיך להיות כוחות. להתפלל לתום. לחמלה. לרכות. לעדינות. לעוצמה. לגבורה. לחריצות. לזריזות. לקדושה. לעטוף אותי. להבין אותי. לחייך. בסבלנות.
כתוב יפהארץ השוקולדאחרונה
נראה שאת רואה ממש הרבה טוב שעוטף אותך, מדהים ובפרט בזמן כזה, מעריך ממש
מה שלומכם?תילי חורבות
ב"ה איך אתה?הרמוניה
כבר היה טוב יותרתילי חורבות
🥺הרמוניה
גם זה יעבור בע"ה...!
אמןתילי חורבותאחרונה
באמת טוב הרבה יותר
אוףאוףאוףאוףגומי אבטיח
כמה כאב לב באחרי החגים אחד
טוב מיציתי את המלחמה הזאת.נועה.
ב'ה שחזרתי לעבודה. מודה על זה. אבל אולי הבעל יתגייס עכשיו ולא בנויה לזה...
אוף על המצב הזה, שייגמר כבררר
חופשיה לנפשיאחרונה
אפילו אי אפשר לקרוא לזה ממש הטרדה מיניתגומי אבטיח
אבל באלי רק ללכת לבכות במיטה
איזה גיבורות כולכן
חופשיה לנפשיאחרונה
אוי אלוהים רק לא זהנועה.
הייתה לי תחושה רעה היום בצהריים, וחשבתי שמשהו קרה לו
אח''כ הודיעו שהוא נפצע
ועכשיו זהו.
אני לא מאמינה
אוף
לא רוצה להיות פה
💔🙏תילי חורבותאחרונה
שירים שגיליתי בדיליי והתאהבתי:חופשיה לנפשי
עוקר הרים של שולי רנד
מחכים למשיח בגרסת שולי רנד
עכשיו אתם
שיפה ושונההה תהא השנהה אשר מתחילה לה בשיר 
גומי אבטיח
איייי כמה תפילות נושנות יש לי בתוך הלב
מכירים דברים שצריך לחכות בשבילם עד שהטוב יקרה?חופשיה לנפשי
האבוקדו שצומח ליחופשיה לנפשי
הניסיון להכין ליקר שזיפיםחופשיה לנפשי
או מלפפונים חמוציםריבוזום
(לא הצליח)
גם זהחופשיה לנפשי
כל פעם שאני מנסה להחמיץ משהו אני מחסלת אותו אחרי יומיים
הריוןריבוזום
לימוד נגינהריבוזום
טוב, זה לא רק לחכות, זה להתאמןריבוזום
חינוךריבוזום
וזה רק לחכות?חדשכאן
לא, אבל גם בשאר הדבריםריבוזום
קודם עושים משהו, ואחר כך זה לחכות.
באימוני נגינה שומעים את התוצאה מיד אחרי האימון.
לעומת זאת בחינוך את התוצאות של פעולה מסוימת לפעמים אי אפשר לראות מיידית ואפשר יהיה לראות אחרי הרבה זמן (מלבד זה שתמיד צריך לעבוד). ובעיקר לא היה לי פנאי להאריך ולהעיר על שני הדברים... 
צמיחה אישיתעברי אנכי
אבל זה קצת שונה כי זה המון עבודות קטנות
החורףחופשיה לנפשי
(הבטיחו לי שלג!!!)
אני מאלה שאוהבים את החורף רק בחורף 
עברי אנכי
אני ממש רגיש לקור 
גם בחורף אני לא ממש רגישה לקורחופשיה לנפשי
למרות שפה קר למדי
לא חח אני רועד מקור פיזית. לפעמים גם השינים נוקשותעברי אנכי
פנסיה?חדשכאן
כן כן כןחופשיה לנפשי
עונת הלימוניםחופשיה לנפשי
עונת התפוזים
הבשלת הרימוניםחופשיה לנפשי
עונת התותים ועונת הענבים
טרמפ הביתהחופשיה לנפשי
(זה לא באמת נחשב)
שהליקר יתערבב עם האלכוהול ונוכל לבדוק אם הוא טובחופשיה לנפשי
ליקר רימוניםחופשיה לנפשיאחרונה
אז מה קראתם השבת?ריבוזום
התמוטטותחדשכאן
קראת את זה בעבר?ריבוזום
או שמישהו אחר ענה זאת בשרשור אמק"ה מהעבר. הוא בטוח הופיע! אבל החיפוש לא עובד לי.
איך היה?
כן כןחדשכאן
אני לא מצליח לסיים אותו 😅
2 ספריםעשב לימון
שניה לפני האור של רותי קפלר
ולהיות חולה, להיות רופא של ד"ר עמרי בן עזרא
את הראשוןריבוזום
קראתי ואהבתי (אם כי הוא נוגה)
השני נשמע מאוד מעניין ולא בשבילי כרגע.
מה חשבת על כל אחד מהם?
לא חשבתי הרבה, אבל בכל זאת-עשב לימון
שניה לפני האור- ספר יפה, חרדי טיפוסי וגם מגלה אמיתות בקול, שזה דבר טוב
להיות חולה, להיות רופא- ספר יפה בשביל מי שמכיר מחלה ממושכת מקרוב, מה שב"ה עד כה לא קרה לי
אז פחות הזדהיתי ופחות נהניתי מהקריאה
הגולם האח השקט(כתוב נפלא)חופשיה לנפשי
ופיטר ולוכדי הכוכבים
לא הכרתי בכלל אתריבוזום
הסופרת של הגולם והיא נשמעת מעניינת ממש.
מפתיע שהיא בעצם כתבה בגרמנית (וחיה בגרמניה) והספר מתורגם.
גם פיטר ולוכדי הכוכבים נשמע מאוד מעניין! אבל אם אני זוכרת נכון זה המשך משבוע שעבר ולא הבעת התלהבות רבה ממנו?
פיטר ולוכדי הכוכבים חביב למדיחופשיה לנפשיאחרונה
(פיטר ששם ילד מעצבן אבל הרבה פחות בלתי נסבל מבמקור) ושבוע קודם בקושי קראתי בו כי בקושי קראתי בכללי
איזה באסה שהחופש נגמר...נועה.
לפחות יש חגים די בהתחלה
אז מה קראתם השבת?ריבוזום
אני קראתי מ"הכפית הנעלמת" - על הטבלה המחזורית, היסודות שמרכיבים אותה והיסטוריה מדעית הרלוונטית.
ספר מעניין. הוא היה אצלי כבר המון זמן, אבל במפתיע, זו הפעם הראשונה שאני קוראת אותו.
אורות התשובהחדשכאן
בקושי קראתי בשבתחופשיה לנפשיאחרונה
מה שכן קראתי פיטר ולוכדי הכוכבים
אחרי נסיעה ארוכה בבוקרריבוזום
בקדמת האוטובוס היתה חבורה די גדולה שהורכבה מאברכים בדרכם לכולל המרוחק שלהם, וגם ממעט תלמידי ישיבה בדרכם לישיבה. רוב הנוסעים ירדו כבר. האוטובוס כמעט ריק. נשארו עוד שני גברים מבוגרים, אחד כבר יורד והשני יירד בתחנה שאחרי כן (יחד אתי). קלטתי את ברכתו של היורד לנשאר: "שאתה תאהב את הילדים, שהילדים יאהבו אותך. ברכה והצלחה שיהיו לך!"
אז התפללתי גם אני על הנוסע האלמוני, שהוא יאהב את הילדים והילדים יאהבו אותו.
ונזכרתי בשיר הזה:
ובמה אתם רוצים לשתף?
מקסיםאני:))))
לפני כמה זמן ישבתי בתחנה ובאו לתחנה זוג בנות שנראו חילוניות למהדרין. סבבה ישבתי וחיכיתי לאוטובוס קצת התעלמתי מהן(היו קצת מוחצנות). תוך כדי אני שומעת על מה הן מדברות ואני כזה בסדר. ואז פתאום משום מקום הן מתחילות לדבר על כשרויות ועל זה שזה ממש חשוב להם וכו'. ומדברות על הלכות כשרות (אני חייבת לציין שהן אמרו הלכות נכונות) ופתאום אחת מהבנות אומרת תוך כדי שהיא שאלה את הרבנית שלה והיא אמרה שזה בסדר. ברגע הזה הייתי בשוק. כאילו מה קשור אלייך רבנית?. ממש לא ציפיתי לזה מהן. למדתי מזה שוואו כמה החיצוניות לא תמיד משקפת את הפנימיות. ובסוף גם ליהודים שנראים רחוקים מהדת יש נשמה אלוקית ורצון להיות יהודים כשרים וטובים. ו..זהו.
איזה יופי, כמה נכון עשב לימון
ריבוזום
ואיך קשה לשחרר את השיפוטית האוטומטית. תודה רבה!
מעניינת הדרך לשיר שיר בנושא מורכבעשב לימון
בצורה קלילה.
יש שיר אחר ששמעתי לאחרונה שגם עושה את זה , ואפילו יותר קצבי ושמח
(לא עניתי בשרשור של הספרים כי לא קראתי בשבת שום ספר,
שזה סוג של ניצחון שלי על הבריחה לקריאה במקום להיות נוכחת,
והיינו בשבת משפחתית)
מעניין מאוד. תודה על הקישורריבוזום
אני לא חושבת שהשירים דומים כל-כך.
כלומר, השיר של יוני רכטר נוגע בפשטות בנושא שהיה אפשר לעבוד אתו באופן הרבה יותר דרמטי ורגשני. אני חושבת שהוא פשוט נשאר מאופק ונזהר מגוזמה, אבל הוא כן נוסטלגי ועדין גם בהגשה וגם בתוכן - ללא סתירה. הצורה והתוכן בעיניי משתלבים בכנות נטולת ציניות.
השיר של שלמה גרוניך לא מתאר משהו מורכב בפשטות. הוא לוקח מסר מאוד פסימי ושר אותו בקצביות, כאילו שום דבר כבר לא ישנה את המצב, אצלו באמת יש ניגודיות והיא משרתת את המסר הפסימי והציני.
(היי, תודה ששיתפת וכל הכבוד!)
חשבתי תשימי חנןחדשכאן
אני לא מכירה הרבה שירים שלוריבוזום
למה התכוונת? (עולה לי "אמן על הילדים" ששמעתי את שמעו אבל לא את כל השיר עצמו)
כן. זהחדשכאןאחרונה
איכשהו תמיד אני מגיעה לפה לפרוק אורותגומי אבטיח
וואו, אני פשוט מלאה בכלכך הרבה אהבה וגאווה ונחת ושמחה
איזה מדהים זה, להשוות לתחילת שנה ולהזכר כמה היה קשה ולהסתכל על עכשיו וב''ה ב''ה באמת סייעתא דשמייא עצומה אבל כמה טוב!
לא להאמין שמסיימים יום שישי. באלי לחבק אותן אחת אחת ולסגור ולשמור בצנצנת לימים קשים
מהמם איזה כיףשִׁירָה
ריבוזום
אפשר לשמור בצנצנת גם לימים לא קשים, לרגעים עצלים שמעלים בהם זכרונות.
איפה אני קונה את הצנצנות האלה?בנות רבות עליאחרונה
❤️❤️חן,
לא הבנתי מה זה כל הבנות האלה את מנהלת בי"ס או מה?הרמוניה
חחח לגמרי מחשבות של סוף שנה...
איך בסוף שנה כולם מעריכים ומביעים אהבה בגלוי... ופתאום הקושי כבר לא כזה נורא כשזה נגמר פתאום בוחרים בו שוב
חנכנו את החופש שלי בירידה למעיין(שלא לומר שכשוכית)חופשיה לנפשי
יש לי רק תמונה אחת ועוד המוני המונים של סלפי 
היום שלי המשיך בהכנת בצק ללחםחופשיה לנפשי
וניסיון כושל לקנות לי מתנה בבי מי
אני אומרת לכם שהאפליקציה הזאת שונאת אותי
ניצחתי את המערכהחופשיה לנפשיאחרונה
(הניצחון הסופי יהיה כשאממש את כל הכסף שיש לי שם שכרגע עומד על 10 שקלים)
רק עוד 116 נקודות לתואר ראשוןןןןןןןחופשיה לנפשי
(קיבלתי את התעודה מקורס המטפלות)
איך מקבלים נקודות?חדשכאן
בעשיית קורסיםחופשיה לנפשיאחרונה
ורק הבכי לא יוצאגומי אבטיח
הלקאה עצמית? בכיף!
לאהוב את כולם חוץ מאת עצמי? בשמחה גדולה!
להצליח להגיד לכולם מילים אמיתיות? לעצמך כל דבר טוב תגידי עם שיפוטיות!
איך אני, הבכיינית מספר אחת, פשוט תקועה נצח עם הבכי עמוק בפנים ולא מצליחה לשחרר
זו לא קריאה לעזרה בקטע מלחיץ, ותכלס אני יודעת שאני יודעת שאני טובה מאוד, אבל טיפים לאיך משחררים את הנפש בתקופה הזו יתקבלו בתודה
(וזו לא חכמה להיות גיבורה גדולה ולא לשמוע שירים גם לפני תשעת הימים כי מה, זה לא הרבה זמן, וכמה את מתאבלת כל השנה על בית המקדש, אז עכשיו נותנים לך זמן להתאבל תתאבלי - מה שיוצא מזה שזה בעיקר חורבן עצמי. תזכורת לגומי של שנה הבאה)
גומי בננה יותר טעיםחדשכאן
רק אומר
גומי זה לא אוכלהרמוניה
שה' ישלח לך רפואה שלמהחדשכאן
חח רפואה שלמה למי שאוכל את זההרמוניה
תכלס כזה ממולא עדיף על שניהםגומי אבטיחאחרונה
אבטיח או בננה כנראה שאתה צודק
לא זוכרת למה זה מה שבחרתי
זאת שאלה טובההרמוניה
לא אוהבת צומותנועה.
ממש לא מתחברת לעניין הצום והאבל. מעיק עלי ממש.
עושה את זה כי מבינה שלא בוחרים לשמור רק מה שנראה לנו...מעכשיו בלחץ על יום כיפור שאז ממש א'א לשבור את החוקים. (תכל'ס עברתי איזה 16 שנים של צומות כאלה, וכל שנה מחדש בסטרס)
הייהרמוניהאחרונה
גם לי היה סטרס...
עכשיו זה פשוט לא נחמד ומחכה לעבור את זה אבל פחות כבד.
נראה לי שאת היום כיפור שאחרי הבת מצווה שלי ואולי גם זה שאחריו שברתי, פעם אחת שתיתי מים בלילה כשהייתי צמאה ופעם אחרת ששכחתי שצום ונזכרתי רק אחרי שכבר שתיתי.
עוברים את זה איכשהו.
מה בדיוק מלחיץ אותך ומה עוזר לך בד"כ?
נגיד לי עוזר להיות עסוקה כי אז אני לא מרגישה שהזמן עובר...
וגם להתכונן טוב מבחינת נוזלים בגוף בימים שלפני.
זה מדהים אותי כמה אני תלויה באוכל, איזה דבר שברירי זה בן אדם, באמת.
היה יום כיפור אחד שממש הייתי באורות ושברתי את הצום הרבה אחרי שהוא יצא בכלל... זה ממש שימח אותי שהגעתי למצב כזה שלא היה אכפת לי מהצום אבל נדיר שזה קורה. אז תדעי שגם עוזר אם מתחברים ליום, שומעים הרצאות ומנסים לחשוב על המשמעות.
וואי מקווה ממש שיהיה לך בקלות ולא יעיק ככ