(ותודה לניקית שגרמה לי להגיע לכאן בעקבות חיטוט בכ"א שלה)
רק אומר, שההקונספט והחומר האנושי פותחים לי צהר מסקרן אך פרקטי למה שיכול להיות ולהתקיים בתוך הפלטפורמה הזאת שנקראת נסיון בתקווה לאיכותי, שאו ברכת שמיים עליכם תחזקנה ידיכם, ואל תמחקו לי את הפוסט אני על הגבול אני יודע אבל אני בחור טוב ( :
הנחה הגיונית למדי
בוז
חופשיה לנפשי
חן,אחרונהטאטע הושיעני
בוזמה יוציא אותי מהמיטה.
המבינים אומרים שזה בדרך כלל שלפוחית מלאה...
כתבתי פה שאני לא מבין למה חוגגים את י"ט כסלו אנשים שאינם חב"דניקים, אמנם אני עדיין לא מבין אבל זה הוציא אותי ליום של מחקר וקריאה בעיקר סביב השאלה למה לעזאזל בשלושים השנים האחרונות יש פריחה מטורפת בעולם הציונות הדתית בכל הנוגע לחסידות.
אז מה יש לנו?
1) לדעתי אחד המרכיבים הבולטים ביותר זה ריאקציה לתנועת ישיבות המוסר. עולם הישיבות בארץ הושפע רבות לאחר השואה מעולם ישיבות המוסר. העולם הזה בנוי לאליטה דתית, דורש קפדנות וקשיחות עם המתחנכים בשיטה הזו ואני משוכנע שהחסידות במובן רב היא ריאקציה, היא לא בנויה רק לאליטה אלא פונה לכולם, היא לא קשוחה וקפדנית אלא מחבקת ומכילה.
2) שבירת הרעיון הגדול והעלייה של האקזיסטנציאליזם, יש איזו יציאה מהרעיון הגדול, לא סתם הגות הרב פרחה יותר בזמן הזה על חשבון ההגות של הרב קוק והמהר"ל במובן הזה החסידות שהטיפה לחשיבה הקיומית ולפשטות פרחה
בעיקרון צריך לנסח טוב יותר וחד יותר אבל אלו שתי ריאקציות שנשמעות די סבבה בגדול
העובדה ששח"ל היה קוצקער והייתה חסידות לא מסבירה את עליית קרן החסידות בצה"ד....
תורת הרב פרחה כי מצאו בה מים קרים על נפש היפה מכלל ישראל והאדם רצה מישהו שיגיד לו אתה בודד כי העולם בודד ומישהו שיגיד לו שלגיטימי לפחד מהמוות ולא יגיד לו שתתחבר לרעיון גדול
תלמידי הרב רק הנגישו את התורה שלו
בס"ד
|עוקב|
אפשר ללמוד תניא בלי לחגוג יט כסלו..
אם אני לא חסיד חבד, אין לי סיבה אמיתית לחגוג את היום הזה
רק במקום "חסר להם חוט שדרה דתי" הייתי אומר שאנחנו פשוט לא מצמצמים את עצמנו לדרך מסויימת, אלא משתדלים לקבל מכולם מה שמתאים לכל אחד.
הרב קוק בעצמו למד הרבה חסידות (אמא שלו גם הייתה מחסידות חבד), למרות שהוא למד בוולוזי'ן.
והתורות שלו בנויים הרבה על החסידות, רק שהם מדברים בעיקר על הכלל ופחות על עבודת ה' פרטית.
בוזאחרונהטאטע הושיעניטאטע הושיעניבוזטאטע הושיעניאחרונה
טאטע הושיעניאחרונה אף אחד לא הגיב!!! סביוןסביוןשעם כל העומס שלי ואי מציאת הזמן להיפגש עם אנשים הם פשוט ישכחו ממני
כלומר אני לא מפסידה אותם רק לעכשיו, אני מפסידה אותם לנצח
פסידוניתאבל לא חושבת שזה אותו דבר
בגדול נראה לי שבשביל שקשר יישאר חזק (ואמיתי) וירטואלית, צריך להצית אותו פעם בכמה זמן בפגישה ממשית
חן,כלומר, זה לא חשש מוצדק.
יש מישהי שאני עדיין קוראת לה חברה, שפשוט לא עונה (או חוזרת) לשיחות טלפון \ ווטסאפ \ פייסבוק \ שום דרך תקשורת כלשהיא מוכרת לאנושות, כבר כמה שנים. אבל אם כן ייצא לנו לתקשר או להיפגש במקרה אני כן אשמח לראות אותה. היא היתה כזו גם פעם... וזה נהיה יותר ויותר גרוע, אבל אני לא חושבת שיש לה משהו נגדי (או נגד הרבה אחרות שהיא התנהגה אתן באופן דומה), אלא שהיא לא טובה בלשמור על קשר עם אנשים שהם לא ממש ממש ממש קרובים. או משהו בסגנון.
על כן: כל עוד את לא מתקרבת לסף הזה, לדעתי אין סיבה לדאגה.
וואו, אולי... חשבתי שחרדה חברתית זה יותר בקבוצה? אבל אני לא באמת יודעת על זה יותר מדי. רק גיליתי במקרה שמישהי שהכרתי סבלה מחרדה חברתית, כי הגעתי איכשהוא לבלוג שלה וזיהיתי. וזה היה כל-כך מפתיע, כי - היא היתה מאוד יפה, מאוד חכמה, מאוד מוכשרת, מאוד אהובה - הכל!
לגבי החברה עליה כתבתי - חשבתי שאולי היא עוברת דברים, או עברה דברים במשך תקופה ארוכה ולכן פחות היתה זמינה ואחר-כך כבר פחות נעים וכו'. והיינו חברות לתקופה וכן דיברנו לא מעט, היא גם היתה בחתונה שלי ובדיעבד התברר לי שהיא היתה אז במצב לא פשוט והתאמצה בשביל להגיע - ועדיין, לא היינו ממש חברות נפש, כך שהסתדר לי עם "עוברת משהו" ומעדיפה להתנתק בתקופה כזו. לא יודעת |מושך בכתפיו|, אולי הגיע הזמן להודעה-חד-צדדית-תקופתית-של-היי.
נשמע יותר כמו עצלנות חברתית וחוסר יכולת לשמור על קשרים לטווח ארוך.
אגב למה את צבועה בבורדו? אמרתי לך שזה פורום סגור לחברים!
שמן פשתןאחרונה
פסידוניתמפוחיתשמן פשתןאחרונהסביוןסביון הצחקתםשמן פשתןאחרונהבס"ד
אבל זהו
כאילו
זה ספר תקופתי בכל רמה
בכתיבה שלו וגם בקהל היעד
וחידשת לי עם היפה והחיה
מפוחיתבס"ד
בודדה במערכה הכי טוב אחר כך מלכה בעל כורחה ובסוף בסוף היינו כחולמים (זה גם היחיד שאין לי בבית)
בוזוהוא לא של אורנה.
