פורום חשבתם שיהיה טוב?! (עמוד 568)

אני כל הזמן מזכירה לעצמי שאחר כך אני עלולה להתחרט שלא באתי יותר..

סבתא שלי סיפרה לי פעמיים כמה הם שמחו בפעם הקודמת

ואני מדחיקה רמזים..

מוכר..

אמן שתמצאי זמן ופניות אליהם בתוך השטף של החיים (אומרת את זה לעצמי בעיקר)

אני אעדכן

זה יחייב אותי.

בהצלחה
באמת תעדכני

אז מתי באים?

פעם הייתי עושה ספורט עם סבא שלי, ואז התחלתי לפשל.
זה נבע ממספר סיבות, אבל אני לא חוזר לזה שוב בעיקר מעצלנות

ככה תרגישי מחר גם!!!

כי זה לא היה נצרך, וזה טשטש אותי טיפה.
חשבתי אולי כדאי ליתר בטחון, בסוף יותר הרס. לא מדי יש לציין.

הבעיה זה שכשאני שותה אני מסתגר בתוך עצמי, וזה מה שקרה

את מכירה את חלקם?

הזוי

בינתיים עלה ל64

מה, לא?

אני מאשרת לפי מצבי רוח וחברים משותפים בדרך כלל אם בכלל.

הדף פייסבוק שלי לא מעניין בכלל

תעשי ניסוי-
אל תאשרי אנשים למשך כמה ימים

אף אחד לא יציע לך יותר

אני אף פעם לא מצליחה להבין למה אנשים רוצים להיות חברים שלי
*למעט אלה שגם מכירים אותי

חברים בפייסבוק או בכללי?

גם בחיים, אולי אין להם ברירה, לא יודעת

מחשבות מחשבות

על זמן שילך לאבדון

מצד שני זה לא יקח לי יותר זמן ממה שאני כבר מבזבזת
אני חושבת

אני כותבת עם עיניים חצי עצומות זה ממש מחזה מבדר
בקושי רואה מה אני כותבת וסומכת על הקדוש ברוך הוא שיתקן אוטומטית

שלא יפול לך הפלאפון על הפרצוף

הסכנה האמיתית היא שיפול לי הפרצןף על הפלאפון

הו וואו היה צלצול של תרנגול
מאוחר מה

או תנים

פעם עבר מול האוטובוס שועל ןפעם נחסם הכביש מחזיר בר

יש גם לנו כל מיני שכנים לא ידידותיים

ועבר לידי חמור

לא יודעת איך משחררים אותו לבד
היה יכול להכניס לי איזו בעיטה

או הצורך להגיע בשלום הביתה אחכ, פחות סביר אם אשן במהירות של כמה עשרות טובות של קילומטרים בשעה...

אבל זה בטח בגלל שהם ישנו שבוע שלם

אם כי אני לא רואה את זה קורה

נחשב?

הכל נחשב

אבל זו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה

אסור לשבת בעיקר כי הס"ת "הולכים" (יותר חמור מארון קודש פתוח)

להרחבה- מקור מפניני הלכה פניני הלכה | הרב אליעזר מלמד

אנשים אתם משונים.
זה לא שאני כל כך נהניתי מכל רצף ה-שבתחגשבת שהיה לנו ובכל זאת.

אם זה מספיק בשביל לאהוב שגרה
שיהיה

לגמרי אבל מבינה ויודעת

ואני באופן כללי בנאדם שנורר קשה לי עם שינויים.
אולי זה ההפרעת קשב, או הקצה של הספקטרום שאני חושבת שאני עליו אבל אפעם לא אובחנתי כי זה כמו האסטמה שלי, יש לי התקפי קוצר נשימה, אני לוקחת וונטולין וזה עוזר. למה צריך לבזבז זמן על זה
אנלא אוהבת רופאים⁦🤷🏽‍♀️⁩
קיצער, שגרה זה טוב
אולי זה לא כיף, אבל זה טוב

כל בית שלך הוא חור אחר

וכבר יש לי תוכניות לשנה הבאה
זה תשעים ושבע אחוז פנטוז בינתיים, אבל מי יודע😏

הגעתי וניקיתי מאבק
ואז הזזתי כמה רהיטים שמצאתי להם מיקומים טובים יותר (מי ידע שארונות כבדים כל כך?)
וגלגלתי את השטיח הענק המעצבן (אנלא אוהבת שטיחים, קלטתי אתזה, לא רק בגלל האסטמה, זה הופך את האווירה בחדר למלאה יותר, רצפה בהירה וחלקה נותנת מראה בהיר ופנוי יותר)
ואז שטפתי
ועכשיו אני והדירה נקיות ורעננות
ואני ערנית עד מאוד ויש לי שירים יפים
לתלות את הפאזל והציור והקנווס? |חושב על זה|
או לנסות להירדם בכל זאת?

אז תליתי את הציור והפאזל

מחר נמצא דרך לתלות את הקנווס.

הדבקתי כוכבים לתקרה מעל המיטה במיקום החדש והמוצלח שלה ושמתי גם את הדפים של הקרישמע והמודה אני היפים של אחות על הקיר ליד הכרית ואני מפנטזת על למצוא דרך לתלות את הדבר הזה על התקרה מעל המיטה גמכן. נראה...

נחמד לי ברוך הוא וברוך שמו

רק שאזכור אתזה מחר כשהאהיה מנוונת מעייפות

ה' יעזור

לא רוצה להישמע הפכפכה, אבל להדליק את השעון המעורר הקבוע של ימי עבודה עשה לי קצת באסה
לונורא
אני אתגבר על זה
אני אסדר מחדש את השעון הביולוגי שלי ושוב אהיה בנאדם בריא יותר
אינשאללה
ואם כבר בפנטזיות עסקינן, באלי לעשות שבועיים צום שוב פעם, נכון שכתוב לא לעשות מידי הרבה פעמים, אבל עברו כמה חודשים מאז שעשיתי צום ארוך בפעם האחרונה ומרגיש שאחרי החגים זה בדיוק הזמן למרות שהמשקל הוא לא הנושא, מדהים כמה מרגישים בריאים יותר אחרי זה, והמשקל הוא רק פלוס נחמד
מקווה שתהיה לי מספיק נחישות לעמוד בזה, הימים הראשונים הכי קשים ולעשות את זה בלי אבא שצם איתי ואנחנו מעודדים אחד את השני זה בטח יהיה מאתגר יותר.
נראה
יאללה, נישן כמה שעות כדי לא להיות פול זומבי מחר אלא רק ככה בשלושת רבעי, ביי

שיהיה ביום ראשון

הנחמה שלי היא החזרה ההדרגתית..

שנה הבאה שמיני עצרת יוצא בשבת

טוב ראשון יהיה איסרו חג..
לפחות זה

החיסרון שלו חסר לי

ואז מחר אני יהיה זומבי ולא ירגיש אותו

איך זומבי שומר על ילדים ומכין אוכל לבוס?

סליחה.

והוא צריך להאכיל משפחה של חמישה ילדים קטנים

אל תשפטי

וזה שמגיע מטר סוכריות מכיוון הגברים
וזה שנזכרתי שזה סגולה לפריון כשמתחתנים
וזהו בערך
וכמו שבעלי סיכם את החג:משוגעים החבדניקים.

כל דבר סגולה למה לא

להגיב לסלט בבוחקים סגולה להתחתן וכן לישועה כללית

אם כי ציף ייאמר לשבחי שאני כן קלעתי
אני לא כזאת לא יוצלחת ולא יעילה למכונת המלחמה

בס"ד

 

@סלט @סלט חם @לקט נמ ו... |מתהרהר| @עוד יצירתיים מהפורום?

את חושבת שהפרס ידרבן אנשים להשתתף במבצע? כי אני צריכה מגוון רעיונות להושענא שלי

ומצד שני-לא הייתי רוצה שהגברבר יחשוב שאני מתחילה איתו אז......
איף רגשות, בואו נבטל אותם ונחיה כמו רובוטים וזהו.

בס"ד

 

נעבור דרך דלת מסתובבת ונחליף לתלבושת גיבורי העל שלנו שמורכבת מ א. תסרוקת- ללא פוני, אפילו קצר, אלא צמות. (אבל לא כמו של האתיופים לזה יש ריח של מג'דרה וכל האויבים יריחו מרחוק ויברחו)
ב. חולצה מכופתרת עד הכפתור העליון ואולי אפילו חולצה כזו שהחלק התחתון של הצוואר מכוסה. (כדי שבשעת מצוקה נוכל לפתוח את הצווארון ולסנוור את האויב עם לובן הצוואר שלנו)
ג. חולצה רחבה שמסווה צורת הגוף ולא שקופה כלל. (כי אז סתם חבל על הכסף שהשקיעו על מכונות שיקוף בכניסה לקניונים |משלם מיסים חרוץ|)
ד. כפתורים קרובים. ()
ה. שרוול ארוך עד כף היד. אמנם בבית שאול, כיסו גם את האצבעות, אך עבורנו די בכך. (חוץ מזה שבדיוק עשינו ציפורניים ואולי נתקל באויב עם חוש סטייל) 
ו. חולצה מחוץ לחצאית, כי אם היא בתוך החצאית, הבגד מתהדק למתניים ואין זה צנוע. 
ז. וכן חצאית רחבה המסתירה צורת הגוף גם בהליכה גם בישיבה. אני דווקא אוהבת את אופנת השכבות. 
ח. חצאית עד הקרסול.
ט. נעליים שקטות בצבע צנוע וללא עקבים.
י. בלי עגילים ובלי תכשיטים ובלי קישוטים.

(הסוף היה קומי גם ללא הערות)

אה? |זועם|

שוברת תסתמי שוברת תסתמי שוברת שקט שוברת שקטטט

רציתי לתייג שם את דור

בס"ד

 

נכרע על ברכינו ונפתח בתפילה למישו שבאמת יכול להושיע-

גבר!

כי גבר יכול הכל! לגבר יש שיערות על הידיים ועל החזה והוא לא מת מבושה

מי שסובל תופת כזאת יכול לעבור הכל

בואי לא נהיה מאלו שחושבות שרק גבר יכול להושיע

אפילו דיסני התנערו מהקונספט ההרסני הזה!

אין גבר בנמצא
מה עושים תגידי מה עושים הישועה צריכה לקרות ברגעים אלו ממש

בס"ד

 

נפסיק לרדוף אחרי הושעה חומרית ונבין שההושעה האמיתית שלנו היא החברות שנרקמה ביננו

אני מאמצת בריתחא

בס"ד

 

נשיקה של אהבת אמת יכולה לפתור הכל

בס"ד

 

אני חושבת שהכל יבוא על מקומו לשלום כשרגע לפני שנאמר אי דו אנחנו נפגוש בעיניו של אהבת האמת שלנו

ונבין שלמרות כל הבעיות בדרך הוא הוא האיש של חיינו

הו אז נרים את שולי השמלה ונרוץ הישר לזרעותיו מהחופה

רק בשביל לבלום שניה לפני החיבוק המרגש כשניזכר שוואלה דוסים לא נוגעים

עכשיו תסבירי לי איך שרשור הישועה שלי הפך לשרשור האביר על הסוס הלבן אני מוכרחה לדעתת

בס"ד

 

בסוף מול האויב האכזר נרגיש כמעט מיואשים ואז בסערה תבוא כל המשפחה שלנו ותוכיח פעם נוספת שאם אנחנו ביחד שום דבר לא יכול לעצור אותנו!

חוץ מהמפלצת שתבלע אותנו בשניה הבאה

אנחנו נשמח לקרוא.