שונאת כפרים ערביים ועוד באמצע הלילה
זה מצחיק כי את חווארה אני ממש מחבבת הם כמו ילדים קטנים ואבודים שעושים ננה בננה
אבל כל שאר הכפרים? פחד קיומי



חוני המעגל פינות
בוז
בס"ד
של אימה ופחד
וואי אני הצומיסטית הכי טובה פה
זה פשוט מדהים
אין לי תחרות בסחיטת צומי
קנה תפילה על הפרנסה
ואיבד את הפרנסה שלו.
אני לא מכיר אותו, לא הייתי בבית
אבל חבר שלי אמר שזה משכורת שבועית 
תפוחית 1ידעתי!
פסידוניתהכל טוב
בס"ד
איפה אני ואיפה לארגן הטרלה בגודל הזה?
את באמת נערצת 
והם מדהימים
פשוט מדהימים.
ואני יודע את זה, ורואה את זה, ושמח שאני רואה אתזה.
וכיף לי לדבר איתם אחרי שאני מגלה אתזה. כי הם כנים.
וזה מדהים.
מדהים איך יש ככ הרבה אנשים שאני באמת רואה את הטוב שבהם גם אם הם נראים לכאורה ככ רע
וזה משיחה פשוטה, סגנון דיבור, ו.. פשוט הכל.
אנשים. אתם מדהימים. אני אוהב אתכם. תעריכו את עצמכם. אני מאמין בכם ככ.
ואז אני חושב גם על ניקים בפורום כאלה.
ויש כאלה.
ואז אני חושב על ניקים שאני קצת יותר מכיר.. מדהימים.
איך היו אנשים בעבר שבעינהם היו ככופרים ואני ראיתי ועדיין רואה אותם קדושים
ואז אני חושב על עצמי
ולא מבין למה אני לא רואה את הטוב.
בעצם? אני מבין.
אני מיואש. מבואס. זה שובר אותי ככ. זה ככ מעציב אותי העובדה שאני הורס את החלום שלי בידיים שלי.
וזה פשוט ייסורים. (הלוואי שיכפרו)
ואני רוצה לראות את הטוב שבי. ואם תשאל, למה? אענה בפשטות.
קשה לעבוד את ה'. מאוד. ואני אומר את זה ממעמקי ליבי. זה קשה לי ככ ומצריך ממני מאמצים אדירים
אבל.. כל עוד אין לי איזו דחיפה. איזה רצון אדיר שפועל כרגע, ולא קבור בפנים..
לא אצליח.
אני צריך שהרצון לא יהיה קבור בפנים ונכנע, אני צריך שהרצון יהיה ככ חזק שאני מוכן לוותר על כל מה שלא יהיה, לטובת המטרה
לטובת התורה. לטובת ה'. לטובתי.
אני צריך להכניס לעצמי להיות מוכן לוותר על אותו תענוג/נחת/כיף שמילוי התאווה/עבירה/אי-עשיית מצווה יגרמו לי.
(שכר עבירה כנגד הפסדה וכו' זה שכר העבירה)
ואם הכוונה לשעות שינה למשל, אז להיות מוכן לוותר על התענוג הזה של לישון עוד 10 דקות ולקום כבר עכשיו ולומר את הפתיחה לתפילה בנחת בבית הכנסת ולא במהירות בהליכה.
ולפעמים אני חושב שאני נורא רגיש (ביחס לגברים לפחות. מאוד רגיש) מקשה עלי מאוד
אמנם זה מביא לי המון יתרונות שאני נהנה מזה, אבל זה קשה כאן, כי אם אני לא מרגיש.. קשה. מאוד.
וזה להתעלות ולהתאמץ ולנסות ולוותר על הנחת הזאת והעצלנות הנוראית שאני שקוע בה.
** ****,
אתה חווה ניסיון קשה מאוד. מאוד. ה' ישמור אותנו.
ואתה נראה חלש (בדת) בעיני אחרים, ונכון שיש לך במה להשתפר. גם אם זה הרבה.
אבל אתה נשמה טהורה, יש בך תמימות כזאת.. שבמהלך השיעור אתה כולך קשוב ומנסה להבין למרות שלפעמים קשה לך להבין דברים
ואתה נחמד וחבר טוב. אולי היחיד שיש לי בכלל איפה שאני גר.
ולא, אנחנו לא חברים טובים בכלל. יש לך חברים אחרים. אבל אתה ממש מאיר אלי פנים במעט זמן שאנחנו יחד
ובשיעור שיש אצלך בבית,
בעקבות הנסיבות הככ קשות וכואבות. לראות אותך אומר קדיש..
אז יש במה להשתפר, ואתה כן לפעמים איש אחר כשאתה עם החברים הטובים שלך.
אבל ה-אתה האמיתי שלך זה בימי חמישי בלילה. בין 8 ל9 ועשרים.
שבו אתה מקשיב. מתפלל ערבית. לפעמים גם חזן.
גם צוחק. גם מדבר קצת ומפריע כמו שצריך. גם חולם כמנהגך בקודש. גם טוחן קצת בוטנים. אבל מקשיב. ומבין. ואתה מיוחד.
ואני אוהב אותך.
אתה בנאדם טוב ומאיר פנים. כיף לי איתך. באמת באמת כיף לי איתך.
תודה.
מן השמים תנוחמו.
זה חבורה של אנשים שונים לגמרי, בגילאים שונים ומחשבות שונות, שהדבר היחיד שמקשר בין הניקים פה זה הפורום. וזהו.
כאילו.. אני ממעט את החברים של סלט שהיא מכירה אותן באמיתי וכזה
ואז
פשוט זה נועד כדי לשרוף בו את הזמן
(או לשמוע התמרמרויות. בעע. נמאס לי להיות ממורמר. חבל שזה לא עוזר..)
ולדבר
וזהו
ואז לא היו כאלה שלך כי הייתי מגיב לך 
בס"ד
זה טווח גילאים לא מאוד רחב וכולם דתיים ברמה זו או אחרת
עברי אנכי
עברי אנכי
חוני המעגל פינות

עברי אנכיוהוא אפילו לא היה יותר מדי גרוע.
|מרגיש מרוצה מעצמו במידה לא פרפורציונלית בעליל|
|מחפש דרך לדכא את עצמו|
|נזכר שאף אחד לא הגיב לא לשרשור סליחה ושנה טובה|
|מבין שהוא הגיגים בע"מ ואף אחד לא אוהב אותו|
|בוכה|

(אמנם נחמיה דיבר על ראש השנה, אבל עברו מאז רק 3 ימים, אז אפשר להקל)
זה פשוט הגנים הפולנים הלא קיימים שלי שהרגישו צורך עז להתלונן, השרשור ההוא באמת נקבר תוך רגע ולא היה סיכוי לאף אחד לראות אותו.
והשיעור היה על חטא המרגלים.
כישוף כושלאבל מה לעשות, כמעט הכל מגרמניה, וכל השאר מאמריקה (לשם הם הגיעו ממקומות מגוונים, אבל לא מפולין)
ברוך ה'.
איזה כיף לשמוע, בטוח שלא היה גרוע, הרי אתה העברת אותו
רוצה לספר לנו על מה דיברת ומה אמרת?
|למה לא פרופורציונלי?
הצלחת לעשות משהו בפעם הראשונה וזה היה מוצלח, זה מעולה שאתה מרגיש מרוצה מעצמך ואפילו מאוד, יש על מה
|
|למה?|
|פספסתי את השרשור ובטוח שזה מה שקרה לאחרים גם.|
|אנחנו אוהבים אותך|
|שולח חיבוק מפה|
בס"ד
עד שמישו משתמש במקדבים הוא משתמש בהם כסוגריים
|ממצמץ בעייפות|
|נאנח|
אין לי כוח לעשות את זה יותר
העברתי על חטא המרגלים, על פי מאמר של הרב יעקב מדן במגדים.
הרעיון הבסיסי הוא הוא שהייתה הוראה של ה' לשלוח אנשים שיקבעו את גבולות הנחלות, ובקשה של העם לשלוח משלחת שתרגל את הארץ, ומשה איחד אותם, וזה היה החטא שלו.
|תודה רבה, אבל אני לא בטוח כמה הוא היה מוצלח, בתור מעביר קשה (לי לפחות) להעריך מה התחושות של המאזינים|
|זה פשוט הגנים הפולניים הלא קיימים שלי שמרגישים צורך עז להתלונן, זה לא נאמר ברצינות|
|גם אני בטוח ככה, זה פשוט הגנים הנ"ל|
|תודה!|
|תודה!|
יפה, הצעה מעניינת.
מעניין איך מחזקים את הטענה הזו, בא לך להרחיב בבקשה פה או באישי על זה?
|קשה לכולנו להעריך כשאנחנו מעבירים איך היה|


|בכיף|
|בכיף|
בשרשור הבא אשתדל להיות בסדר
תודה רבה!
@כישוף כושל ו@סלט, 'אליל נוער' לא נחשב אחד הדברים!
מעוניין גם לאשר משהו זה בסדר!בס"ד
נתחיל מזה

בס"ד
לעמיר פרץ ממש כמו המקבילה המצויירת סופר מריו יש 5 חיים
למדתי את זה בדרך הקשה
לְךָ אֵלִי תְּשׁוּקָתִי. בְּךָ חֶשְׁקִי וְאַהֲבָתִי.
לְךָ לִבִּי וְכִלְיותַי. לְךָ רוּחִי וְנִשְׁמָתִי.
לְךָ יָדַי לְךָ רַגְלַי. וּמִמָּךְ הִיא תְכוּנָתִי.
לְךָ עַצְמִי לְךָ דָמִי. וְעורִי עִם גְּוִיָּתִי.
לְךָ עֵינַי וְרַעְיונַי. וְצוּרָתִי וְתַבְנִיתִי.
לְךָ רוּחִי לְךָ כּחִי. וּמִבְטָחִי וְתִקְוָתִי.
לְךָ לִבִּי וְדַם חֶלְבִּי. כְּשֶׂה אַקְרִיב וְעולָתִי.
לְךָ יָחִיד בְּלִי שֵׁנִי. לְךָ תּודֶה יְחִידָתִי.
לְךָ מַלְכוּת לְךָ גֵּאוּת. לְךָ תֵּאות תְּהִלָּתִי.
לְךָ עֶזְרָה בְּעֵת צָרָה. הֱיֵה עֶזְרִי בְּצָרָתִי.
לְךָ אוחִיל בְּעֵת אָחִיל. כַּיּולֵדָה בְאַנְחָתִי.
לְךָ שִׂבְרִי רְפָא שִׁבְרִי. וְאֶת צִירִי וּמַכָּתִי.
לְךָ אֶהֱמֶה וְלא אֶדְמֶה. עֲדֵי תָאִיר אֲפֵלָתִי.
לְךָ נֶצַח בְּךָ אֶבְטָח. וְאַתָּה הוּא אֱיָלוּתִי.
לְךָ אֶזְעַק בְּךָ אֶדְבַּק. עֲדֵי שׁוּבִי לְאַדְמָתִי.
לְךָ אֲנִי בְּעודִי חַי. וְאַף כִּי אַחֲרֵי מותִי.
לְךָ אודֶה וְאֶתְוַדֶּה. עֲלֵי חֶטְאִי וְרִשְׁעָתִי.
לְךָ יִשְׁעִי סְלַח רִשְׁעִי. וְאֶת פִּשְׁעִי וְאַשְׁמָתִי.
לְךָ אֶכַּף וְאֶפְרשׂ כַּף. שְׁמַע נָא אֶת תְּחִנָּתִי.
לְךָ אֶבְכֶּה בְּלֵב נִדְכֶּה. בְּרב שִׂיחִי וְתוּגָתִי.
לְךָ חֶסֶד לְךָ חֶמְלָה. חֲמול עַל כָּל תְּלָאותִי.
וְגָדול מִנְּשׂוא חֶטְאִי. וְגָדְלָה יַד מְשׁוּבָתִי.
וְלָכֵן גָּדְלוּ צִירַי. וְקָצַרְתִּי זְרִיעָתִי.
וְאוי עָלַי וְהָהּ לִי. אִם תְּדִינֵנִי כְּרִשְׁעָתִי.
וְיִצְרִי צורְרִי תָּמִיד. כְּמו שָׂטָן לְעֻמָּתִי.
יְעָצָנִי וּפִתָּנִי. בְּמועֵצות לְרָעָתִי.
וְעָלָיו לא עֲלֵי בִּלְתּו. חֲמָסִי עִם תְּלוּנָתִי.
וְעֵת יַעֲלוּ עֲלֵי לִבִּי. עֲונותַי בְּמִטָּתִי.
מְאד אֶפְחָד וְגַם אֶרְעָד. מְאד יִגְדַּל מְהוּמָתִי.
וְאֶרְגַּז עֵת אֱהִי זוכֵר. לְפָנֶיךָ מְעֻוָּתִי.
וְאֶעֱמד נֶגְדְּךָ עֵרום. וּמַה תִּהְיֶה תְּשׁוּבָתִי.
בְּיום בִּי יַעֲנֶה כַּחְשִׁי. וְאכַל מִפְּרִי דָתִי.
וְיָבאוּ יְמֵי שִׁלּוּם. וְתִקְרַב עֵת פְּקֻדָּתִי.
וְשִׁמְעָךְ עֵת שְׁמַעְתִּיהוּ. מְאד זַעְתִּי וְיָרֵאתִי.
וּמִי יַעֲמד לְפָנֶיךָ. וּמִי יִהְיֶה תְמוּרָתִי.
וְאֵיךְ חֶשְׁבּון לְךָ אֶתֵּן. וְאֵיךְ אֶצְדַּק בְּטַעֲנָתִי.
וְאָשַׁמְתִּי וְאָרַבְתִּי. וּבָגַדְתִּי וּבָזִיתִי.
וְגָזַלְתִּי וְגָנַבְתִּי. הֲרֵעותִי וְהִרְשַׁעְתִּי.
וְגַם זַדְתִּי וְחָמַסְתִּי. וְחָטָאתִי וְהֶחֱטֵאתִי.
וְטָעִיתִי וְיָעַצְתִּי. וְכִזַּבְתִּי וְכָפַרְתִּי.
וְלוצַצְתִּי וְגַם לַצְתִּי. וּמָרַדְתִּי וּמָרִיתִי.
וְנִאַצְתִּי וְנִאַפְתִּי. וְסָרַרְתִּי וְסָרַחְתִּי.
וְעָוִיתִי וְהֶעֱוֵיתִי. וּפָשַׁעְתִּי וּפָגַמְתִּי.
וְצָרַרְתִּי וְצִעַרְתִּי. וְקִלַּלְתִּי וְקִלְקַלְתִּי.
וְרָשַׁעְתִּי וְשִׁחַתְתִּי. וְתִעַבְתִּי וְתָעִיתִי.
וְסַרְתִּי מִדְּרָכֶיךָ. וְכִסַּתְנִי כְּלִמָּתִי.
וְהִגְדַּלְתִּי עֲשׂות רֶשַׁע. וְהֶחֱזַקְתִּי בְּרִשְׁעָתִי.
וְכִחַשְׁתִּי וּמָעַלְתִּי. וְעָשַׁקְתִּי וְרַצּותִי.
וְחָטָאתִי בְּרֵאשִׁיתִי. וְרָשַׁעְתִּי בְּאַחֲרִיתִי.
וְאָשַׁמְתִּי בְּיַלְדוּתִי. וּבָגַדְתִּי בְּזִקְנָתִי.
וּבָחַלְתִּי בְּתורָתָךְ. וּבָחַרְתִּי בְּתורָתִי.
וְעָזַבְתִּי רְצונֶךָ. וְהָלַכְתִּי בְּתַאֲוָתִי.
וְהִשְׁלַמְתִּי רְצון יִצְרִי. וְלא בַנְתִּי לְאַחֲרִיתִי.
וְהִרְבֵּיתִי לְהוסִיף חֵטְא. עֲלֵי רִשְׁעִי וְחובָתִי.
וְלָכֵן כִּסְּתָה פָנַי. כְּלִמָּתִי וְגַם בָּשְׁתִּי.
וְאֵין לִי בִּלְתְּךָ מָנוס. וּמִמָּךְ הִיא סְלִיחָתִי.
וּמוחֵל בִּלְתְּךָ אַיִן. וּמֵאִתָּךְ מְחִילָתִי.
וְאִם תָּבִיא בְמִשְׁפָּט עַבְ דְּךָ מַה הִיא גְבוּרָתִי.
וּמַה אֲנִי וּמַה חַיָּי. וּמַה כּחִי וְעָצְמָתִי.
כְּקַשׁ נִדָּף מְאד נֶהְדָּף. וְאֵיךְ תִּזְכּר מְשׁוּגָתִי.
כְּקַשׁ נִדָּף מְאד נֶהְדָּף. וְאֵיךְ תִּזְכּר מְשׁוּגָתִי.
וְנֶאֱלַמְתִּי וְנִכְלַמְתִּי. וְכִסַּתְנִי כְּלִמָּתִי.
רְצונָךְ אֶשְׁאֲלָה תָמִיד. לְמַלְאות אֶת שְׁאֵלָתִי.
וְהֶרֶב כַּבְּסֵנִי. מֵעֲונותַי וְחַטָּאתִי.
וְהַבֵּט רוב תְּלָאותַי. וְדַלּוּתִי בְּגָלוּתִי.
וְאַל נָא תַּעְלֵם אָזְנָךְ. לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי.
עֲרוב עַבְדָּךְ לְטובָה גַּם. אֱמור נָא דַּי לְצָרָתִי.
וְהַרְאֵנִי תְשׁוּעָתָךְ. בְּטֶרֶם יום תְּמוּתָתִי.
וְיום נָפְלִי בְּפַח מוקְשִׁי. סְמוךְ נָא אֶת נְפִילָתִי.
וְלַעֲנָה שָׂבְעָה נַפְשִׁי. עֲדֵי קַצְתִּי בְחַיָּתִי.
עֲשֵׂה עִמִּי לְטובָה אות. וְקוּמָה נָּא לְעֶזְרָתִי.
הֲכִי אַתָּה מְנַת חֶלְקִי. וְרִנָּתִי וְטובָתִי.
וְגורָלִי וּמַהְלָלִי. וְכָל גִּילִי וְשִׂמְחָתִי.
שְׂשׂון לִבִּי וְאור עֵינַי. וּמָעֻזִּי וְחֶמְדָּתִי.
וּמַרְגּועִי וְשַׁעְשׁוּעִי. מְנוּחָתִי וְשַׁלְוָתִי.
הֲבִינֵנִי עֲבודָתְךָ. וְלָךְ תִּהְיֶה עֲבודָתִי.
הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה. וְתִרְצֶה אֶת תְּשׁוּבָתִי.
וְהורֵנִי דְרָכֶיךָ. וְיַשֵּׁר אֶת נְתִיבָתִי.
וְתִשְׁמַע אֶת תְּפִלָּתִי. וְתַעֲנֶה אֶת עֲתִירָתִי.
בְּכָל לִבִּי דְּרַשְׁתִּיךָ. עֲנֵנִי יָהּ דְּרִישָׁתִי.
אֲנַסֵּךְ אֶת דְּמָעַי לָךְ. מְחֵה חֶטְאִי בְדִמְעָתִי.
וְנַפְשִׁי אָמְרָה חֶלְקִי. ה' הִיא וְנַחֲלָתִי.
אֱסוף נָא אֶת עֲונותַי. בְּחַסְדָּךְ יום אֲסִיפָתִי.
וְיום לֶכְתִּי לְפָנֶיךָ. רְצֵה נָא אֶת הֲלִיכָתִי.
וְעִם עושֵׂי רְצונֶךָ. תְּנָה שְׂכַר פְּעֻלָּתִי.
וְתִשְׁלַח מַלְאֲכֵי הַחֵן. וְיֵצְאוּ נָא לְעֻמָּתִי.
וְשָׁלום בּואֲךָ יאמְרוּ. בְּקול אֶחָד בְּבִיאָתִי.
יְבִיאוּנִי לְגַן עֶדְנָךְ. וְשָׁם תִּהְיֶה יְשִׁיבָתִי.
וְאֶתְעַדֵּן בְּאורֶךָ. וְשִׂים כָּבוד מְנוּחָתִי.
וְאור גָּנוּז לְפָנֶיךָ. יְהִי סִתְרִי וְסֻכָּתִי.
וְתַחַת צֵל כְּנָפֶיךָ. תְּנָה נָּא אֶת מְחִצָּתִי.
שְׁמַע קולִי אֲשֶׁר יִשְׁמַע בְּקולות. וְהָאֵל הַמְקַבֵּל הַתְּפִלּות.
וְהָעושֶׂה בְּלִי חֵקֶר גְּדולות. וְנִפְלָאות וְהַנּורָא עֲלִילות.
וְהֶחָכָם וְהַקַּיָּם לְעולָם. וְהַגִּבּור עֲלֵי כָל הַיְכולות.
וְהָרַחוּם וְהַחַנּוּן וְהַטּוב. וְהֶחָסִיד וְהַמַּרְבֶּה מְחִילות.
מי מתי ואיפה)
אבל אצל הספרדים זה הכל עוד מלפני גירוש ספרד, תקופת תור הזהב.
ר' יהודה הלוי, ר' שמואל הנגיד ועוד.
גם לאשכנזים יש פיוטים משם, למרות שזה מספרד כי ממש התקופה שם מבחינה ספרותית הייתה וואו.
ואני פשוט קורא פיוטים משם ונדהם. נדהם מהפסוקים שמשולבים בפנים
מהמשחקי מילים הגאוניים.
מחכמת המשקל שהיום אנשים בכלל לאיודעים מה זה.
וזה ככה אצל כל הפיוטים הקדמונים.
ולקרוא את זה. וזה לבכות. ככה פותחים את כיפור.
תודה על התיקון
לחלוטין ממשמעותם המקורית, זה מדהים לחלוטין.
בס"ד
בשלוף- ברית מילה. ובקטע הזה של גייז קיימים אבל אסור להם לנהל אורח חיים שכזה
בס"ד
בשלוף- ברית מילה. והקטע הזה של גייז קיימים אבל אסור להם לנהל אורח חיים שכזה
בס"ד
הדרך היחידה שאני מכירה היא הדרך שאני עברתי ואני לא חושבת שיש לך עכשיו זמן לחמש שנים של דיכאון ושתי אישפוזים אז לא יודעת 
כישוף כושל
בא לי בירה
בוז
אבל תכלס, לא באנו ליהנות!בא לי בירה
מפוחיתבס"ד










בא לי בירהאם היה פורום לשתות בו בירה פושרת,
זה בדיוק היה הפורום ההוא...
חופשיה לנפשי
הר ומדבר
בא לי בירה
רק בשמחה.אחרונה
בא לי בירהברגע הראשון שראיתי את הפוסטרים חשבתי
שזו חוצפה לנסות ולשחק את הג'וקר אחרי
שהית לדג'ר הביא אותו לרמות היסטוריות.
(ג'ארד לטו כבר שילם את המחיר על ניסיון
די גרוע, ב-suicide squad)
אני שומע שחואקין פיניקס (אמו יהודיה)
מועמד לכמה אוסקרים בעקבות הסרט החדש.

בא לי בירהלצפות בסרט הזה
עם המשפחה כנראה פחות שייך באמת
תודה רבה! 
בוז
גם המתכנת הוא גאון, ושקדן ועובד קשה ודוחה סיפוקים,
וגם התוכנה היא איזו הברקה שהבריקה במוחו בחסד שמיים.
גם הכותב הוא בעל שפע רעיונות ויכולת להוריד אל הכתב
סיפור שלם ומורכב על דמויותיו,
גם הבמאי בעל כישרון לגשר בין סיפור כתוב לבין שחקנים
וצילום טוב, ולהוביל את כל הכלים האלה לכדי סרט,
וגם השחקן, שיודע לצאת מאישיותו ולהפוך לאישיות בדויה.
בקיצור מסכים.