א. הקדמה כללית:
אנחנו נגד כפייה דתית. לא כי זה נכון מהותית ומוסרית, אלא כי זה מה שנכון כיום באופן פרקטי. כפיה דתית רק מזיקה, ובאופן כללי ההפרדת הדת והמדינה תעשה רק טוב, במציאות הנוכחית.
יש שני כללים הלכתיים, ששניהם נכונים, ולכל אחד יש את התנאים שלו. א- לפני עור לא תתן מכשול. ב- הלעיטנו לרשע וימות.
ע"פ הכלל השני, למשל, מותר לי לענות לפקידה בבית חולים שלא מוכנה לאשפז אותי בלי לקבל פרטים מזהים, למרות שאני יודע בודאות שהיא תכתוב בשבת, באיסור.
העיקרון שמאחורי הכלל הזה הוא שאנחנו לא צריכים ולא יכולים לקחת אחריות על כל העיוותים הקיימים.
ב. לשבור את הכלים תמיד אפשר. השאלה היא: למה דווקא עכשיו? המדינה מממנת גם הצגות פריצות והטפה אנטישמית בבימה ובקאמרי, היא מממנת פריצות ותועבה, ועוד ועוד. אז עכשיו היא גם רוצה לממן רבנים רפורמיים. ודאי שזה נורא ואיום, אבל זה רק עוד פיפס בתוך מערכת גדולה, והשאלה אם שוברים את הכלים או לא, מורכבת מהרבה יותר מזה.
אלא מה? אמר נכון השר מרגי, שהוא לא מוכן שעיוות כזה יצא ממנו באופן ישיר. מרשעים יצא רשע וידי לא תהיה בך. אבל אם המדינה גורעת תקציב מהמשרד שלו ונותנת למשרד אחר - זה כבר לא תחת ידו וזה כבר סיפור אחר.
אתה בהחלט יכול לטעון, שאדרבה, צריך בכל מקרה לא לשבת בממשלה כל עוד המדינה נראית ככה. אבל אם היה נראה לך לגיטימי לשבת בממשלה עד עכשיו, ובגלל העניין הזה צריך לשבור את הכלים - אתה הצבוע, ולא אני.
בינינו, האם היה עולה בדעתך שמרגי צריך להתפטר אלמלא הודעתו שיתפטר אם זה יצא מהמשרד שלו?
ג. אם ככה, למה באמת לשבת בממשלה? אז קודם כל אני לא מייצג את ש"ס והם לא מייצגים אותי. אני לא חותם על כל שיקול דעת שלהם ולדעתי הם עושים הרבה שטויות. הצבעתי להם כי הם המפלגה הכי יעילה בכנסת. הם המפלגה היחידה באמת מבינה שהכנסת זה בית מסחר לתקציבים, ולא הרבה מעבר. הם מבינים שהגאולה לא תצמח מהכנסת, ושהדבר הכי מועיל שאפשר לעשות שם הוא לחזק את עולם התורה, ובכך לקרב את הגאולה.
יש הרבה להאריך בזה, אבל אתה בטח לא כל כך בעניין לשמוע, אלא רק להתלהם.
ד. לצערי בביזוי ת"ח אני נתקל הרבה יותר מפעם בחיים, אמנם ביזוי ת"ח משולב עם הוצאת שם רע בזויה, זה יותר נדיר אבל עדיין קיים הרבה לצערנו. אני רק מקווה שאתה מודע להשלכות של זה. כשתגיע לבית דין של מעלה לא תוכל להגיד "לא ידעתי לא שמעתי".
ה. נעמיד דברים על דיוקם: הרב טל לא ראה עניין אמיתי בחוסר ההכנות המעשיות ליום שאחרי הגירוש, ובוודאי שהוא לא "הורה להלחם נגד מנהלת הגירוש". מה שכן, הוא הסכים ליישר קו עם ההחלטה הגורפת של הנהגת הגוש, שלא משתפים פעולה עם המנהלת.
במקביל, שלא מטעם הישיבה ושלא על דעת הרב טל, יהודי מסויים ניהל מגעים עם המנהלת כאילו מטעם הישיבה. כשהרב טל שמע על כך, הוא אמר לו לחדול מיד (הרב טל אמר פעם בשיעור שמי שמסתובב במשרדי הישיבה יודע שהוא אף פעם לא צועק, ובפעם ההיא הוא צעק ממש). הוא אמר שיפסיק אבל לא הפסיק, ובסופו של דבר סיכם עם המנהלת את מה שסיכם. הישיבה לא הייתה חתומה על כלום, וכך המצב עדיין. אתה מוזמן לקרוא באריכות את הביקורת של מבקר המדינה על התנהלות המדינה מול הישיבה, כאשר הביקורת היא כולה על המדינה ולא על הישיבה.
בסופו של דבר, לאחר שהתברר לרב טל שסוכמו סיכומים, הוא שקל את העניין והחליט בכל זאת לקבל את ההסכם.
אגב, לכל זה לא היה שום קשר לכך שהישיבה לא התנגדו באופן מעשי בזמן הגירוש. זה הוחלט מראש, בלי שום קשר, כיון שלא היה שיתוף פעולה עם גורמםי אחרים ולא היה טעם להיות שק החבטות של כל הגוש.
אם אתה רוצה דיון מעמיק בכל העניין הזה, אתה מוזמן לקרוא כאן.
)
