בע"ה
[העתקתי את הדברים מוורד ואני רואה שזה קצת שיחק לי עם הפסקאות, תשתדלו להבין בכל מקרה. תודה.]
לטובת מי שלא נכח בכנס, אשתדל לתת תסקיר קצר. לאחר מכן בע"ה מעט מסקנות ותהיות.
נקודה טובה לנוער למען על הכנס הרשמי והרציני, על מגוון המוזמנים [יש עוד מה להשתפר, אבל המגמה חיובית] ועל לא יותר מדי התמרחות בכלום.
הכנס היה בסימן- כנס יסוד להקמת תנועה חדשה: תנועת נחלה. תנועה להתיישבות יהודית בכל מרחבי ארץ ישראל [או משהו כזה].
בתחילה דיבר מנשה לוינגר, סקר את פעולות ההתיישבות שהיו עד כה החל מעליית תלמידי הגר"א, העליות, תנועת העבודה וכו', וקרא להמשיך את העשיה.
דניאלה וייס דיברה על שני עניינים מרכזיים: א. הציבור הולך שולל אחר תוכנית הגושים מבל לדעת שבאמת מדובר ב5% בלבד מיהודה ושומרון. ב. ישנו מעגל קסמים של אובמה- נתניהו- ברק- השביעיה- מועצת יש"ע- ראשי הרשויות- הוועדים- המזכירים- הקב"טים- המתנחל הפשוט. יש לשבור את השליטה הישירה של אובמה בכל מתנחל ומתנחלת.
הרב עוזי דיבר דברים נהדרים [כרגיל] על כך שבניין הארץ צריך להיות בראש סדר העדפויות הפרטי והלאומי.
הרב לוינגר דיבר. [לא הייתי. מישהו אחר ודאי יוכל לסקר.]
זויה דייויס סיפרה על המגורים שלה ושל משפחתה בגבעה 18 בזוית אישית.
הירידה למישור המעשי:
ההתמקדות היתה ב: גיוס נוער, גיוס משפחות, גיוס כסף. אתם בטח יכולים לשער לבד מה נאמר ומה הוחלט ומי נטל על כתפיו את האחריות.
שו"ת: הלכתי אחרי השאלה השניה.
שאלה 1: האם לעזוב את הישיבה התיכונית לטובת המאחזים? הרב עוזי: אם אתה עושה משהו חשוב בישיבה, תגיע רק מפעם לפעם. אם אתה לא עושה משהו חשוב: תעזוב. הלימוד שלך יתברך מהעיסוק בארץ ישראל.
שאלה 2: מה הקטע להקים תנועה? אריה: העשיה כולה משתדרגת, אנחנו עובדים טוב יותר, מגייסים יותר אנשים, יותר כסף. עובדים בצורה נרחבת יותר ומשקיעים יותר מאמץ. מקימים סופר- מאחזים, לא סתם מאחזונצ'יקים.
דניאלה: [נא לשים אטמי אזניים]- כולם כיום מוּבלים אחרי החלילן- אובמה- מהמלין. התכתובת הזו של הממשלה להרוס ולא לבנות חייבת להיפסק. מועצת יש"ע, הוועדים, היישובים וכולם- כפופים ונשלטים על ידי מקבלי ההחלטות שרוצים להרוס את ההתיישבות.
הקמת התנועה נועדה על מנת ליצור גוף עצמאי שאינו נשלט על ידי הגורמים הנ"ל ויהיה מוסגל לעמוד על רגליו האחוריות ולבלום את כדור השלג המתגלגל. יש להחדיר את התודעה שההתיישבות ביהודה ושומרון לא תלויה בשום גורם ובשום תנאי: אפשר להשאר להתיישב גם אחרי שמועצת ישע תנתק את החשמל והמים.
התנועה החדשה באה למנף את ההכרזה הבלתי תלויה ובלתי מתפשרת: אנחנו לא הולכים לשום מקום. תנתקו את החשמל, תהרסו לנו את הבתים, תשלחו זמבישים, בני קצוברים, ואיציק שדמיים- אנחנו נשאר, כי אנחנו כאן בשביל הארץ, לא בשביל הקראוון של אמנה. זוהי תנועה של עם, העם יחבור אל האמירה הזו, אל השאיפה הזו- הם לא רוצים למכור את ארץ ישראל.
בגוש קטיף מועצת ישע היתה אחראית על 99% מהמאבק [להוציא את האחוז של צ"א]. הם ארגנו את החסימות כבישים, את הצעדות, את הגגות, את הביצורים, את הפינצ'ורים, את הפנים אל פנים- הכל. כשזה המצב- אןי שום בעיה לבוא ולהרוס הכל, שפוט מתאמים עם זמביש היכן יהיו חסימות ומתי, ודורשים ממנו שלא יחתכו את הגדרות- והנה חרבו להם 25 ישובים פורחים.
כיום, אנחנו צריכים להוציא את השליטה מידיהם של אותם אנשים- אנחנו תנועה שלא נמצאת במעגל הקסמים של אובמה, אנחנו נתקע מקלות לתקיעת המעגל הזה, אנחנו לא כפופים לשום דבר ולא ניתן לשלוט בנו על ידי שוחד- אנחנו כאן ואנחנו נשאר.
ואז נסעתי.
כמה נקודות:
-
מדוע עד לשלב השו"ת, לא הובהר לשם מה הכנס כונס ומהי מטרתו? למה אף אחד לא הכריז ברשמיות על הקמת תנועה ושטח בפני המאזינים את אופייה וכיוונה?
-
הרבה הערכה יש לי כלפי נוער למען, אבל אם נביט במראה אאנחנו נראה תנועה שמעט כושלת. הרבה נופפו שם בשבות עמי- אין לי ספק שהם בחורים גדולים שעושים מעשים גדולים, אבל כדי להקים תנועת התיישבות משמעותית נראה לי שצריך יותר מבחור בשק שינה תחת עץ רענן. אני לא מבקשת שמישהו יראה לי קבלות מפעילויות העבר, אני רק תוהה אם ההישג המעשי המרכזי של נוער למען ארץ ישראל הוא בהקמת 3 מאחזים די מסכנים- מה בתנועה החדשה ימנע ממנה להכשל באותם כשלים כמו נוער למען? מה ימנע ממנה להפוך ללא רלוונטית כמו אחותה הבגירה? מה יגרום לה להיות משמעותית יותר, פורצת דרך יותר, שתסחוף איתה ציבור גדול לעשייה גדולה?
-
אז הקמנו תנועה חדשה גדולה, עצמוה, רחבה ועמוקה. אז למה כל פעם בסוף הכנס הירידה למעשה הוא באותו מישור, אותם מעשים, אותה חלוקה, אותם אנשים אחראים ובדיוק אותם דרכי פעולה? למה שיתחדש פה משהו עם אחרי אותם הכרזות גדול המעשה שנגזר מתוכן הוא להגיע שבת למעוז אסתר ולעשות דוכן התרמות, ולפרטים לפנות לליטל?
-
היה נראה לי מהדברים של דניאלה בעיקר, ובאופן כללי מאיך שהבנתי את הלך הרוח סביב התנועה החדשה [ויכול להיות שזה עלה אחרי שהלכתי] זה שהמישור המרכזי שעלינו לעסוק בו כרגע, הקומה שעלינו להוסיף מעל לפחון ברמת מגרון [אהוּבתִי!] זוהי הקומה ה ת ו ד ע ת י ת. המאחזים כבר קיימים. מה שהתנועה באה לחדש ולברר תלויה בהרחבת הידע ובהעמקתה בפנים ובחוץ.
עלינו לעסוק קודם כל בהעמקה פנים- חברתית של הכיוון הרוחני והמעשי על מנת שא. נבין מה אנחנו עושים. ב. לא נשבר מהקשיים שנערמים על ימין ועל שמאל. ג. נוכל להסביר לאחרים ולעצמנו במראה מה אנחנו עושים ולשם מה אנחנו עושים. ד. על מנת שלא נאבד את הצפון ויותר חשוב מכך: את המצפון והמוסר.
בנוסף, יש לעסוק ביצירת תודעה ציבורית בעבודה קשה ומייגעת. החל מהסברה בחברה שנורא קרובה אלינו: בגבעות נוספות שאינם של נוער למען [בפעם אחרת תזכירו לי לכתוב כמה המצב יכול להיות מבולבל אפילו במאחז ותיק שהיה תמיד דגל העקשנות והאחיזה.], בישובים נוספים, בציבור הדתי, החרדי והכללי. והיתרונות וההכרח שבפעולות מעין אלו ברורים.
שכנתי לכנס פנתה אלי ואמרה שהיא חולמת להקים אתר אינטרנט ודף בפייסבוק שדרכו יהיה אפשר להגיע למיליונים. "אבל שלא יהיה מעפן, מכוער, לא מתעדכן, משמעם ורק של החבר'ה". הבחורה הזו פנתה לבנות שאחראיות על הפעילות ואלה בירכו אותה אך הודו שאין להם שמץ של מושג אם פייסבוק זה שם של דג או של ציפור.
בעיניי, אם זה המצב אז א. הוא גרוע. ב. צריך לשנות אותו בדחיפות. וזה צריך להיות עיקר המיקוד של התנועה החדשה. אם התנועה חדשה- אז שגם העשייה תתרענן. מותר לעשות דברים חדשים שלא נעשו עשרות אלפי פעמים בעבר, ומותר לחדש דרכי פעילות ולפנות לאפיקים חדשים- זה אפילו מבורך.
-
נקודה אחרונה כרגע: היו כמה אנשים שמאד חסרו בכנס, ובראשם מאיר ברטלר.
חבל. גוונים רבים נדמים אפרוריים בלעדיו.
ובכן, מה יש לכם לומר?
בציפיית הישועה.