"אני אישית אלחם גם בנשק" (נגד המתנחלים) – חיים ברעם, כל העיר
"יכול להיות מצב שבו אומר: לא שווה לקיים את החברה הזו, ואז מלחמת אזרחים לא תפחיד אותי" – (משה נגבי - הפרשן המשפטי של קול ישראל – מתוך 'על דמוקרטיה וציות' )
" …היכולת שלי לראיית מתנחלים כבדים היא מאד מוגבלת. אני יכולה לשבת מולם ולשנוא, ועם הזמן זה רק מחמיר. שיעברו דירה, שיקבלו פיצויים נדיבים מאד, יגיעו המאכרים ויאללה, נגמר. התוצאה של ההיאחזות הזאת נראית לי שואתית" .
" אני מעדיף לסכן את בטחון הישראלים כדי לעזור לפלשתינאים. עשיתי את זה נגד בטחון ישראל" . (יצחק רבין ג"רוזלם פוסט 28 פברואר 95 ).
המשוררת דליה רביקוביץ - בעלת פרס ישראל בפופוליטיקה. היא פתחה את הדיון ( 2001 ) בהמלצה לכל עם ישראל להגר לחו"ל בגלל שבארץ"סובלים" ועדיף "להנות". היא טענה שהיא מתכוונת להגר ללונדון רק שעדיין לא השיגה את הכסף. והוסיפה הגברת… כל הכבוד לצבא השחרור הפלסטיני".
אסי דיין:"החזון שלי הוא שאנחנו הולכים לקראת מלחמת אזרחים… אני מאמין שערביי ישראל כולם ילכו בקרוב עם השמאל, ויתחילו פרעות בישראל. אני ממש מאמין שתהיה מלחמת אזרחים על-רקע מדיני. אני חושב שיום אחד הממשלה תצטרך לירות בהם ואני מאמין לאנשי גוש אמונים כשהם אומרים 'על גופותינו' ולכן זה יהיה על גופותיהם". (דיין, העולם הזה 4.7.79.).
א.ב. יהושע: "וכיוון שכנראה בעוד חמש שש שנים תהיה לנו מלחמת אזרחים קטנה כאן (אין מה להיבהל מזה, הטובים שבעמים ניהלו מלחמות אזרחים) רצוי ככל האפשר לשמור על ערוצי התקשורת, פשוט כדי לצמצם את הנפגעים מכל צד." (מעריב, ראש השנה תשמ"ג)
ב- 18 באוגוסט 2005, בשעות הערב, כאשר האוטובוס של המגורשים המוכים והרצוצים מגוש קטיף חלף על פני הכניסה הראשית לקיבוץ רעים עמדה חבורה של קיבוצניקים שמחים לאיד שלא גילו טיפת אמפתיה ל"אחיהם", אלא להיפך ביצעו לעברם תנועות מגונות ושאגו בחדווה רבה: "הגיע יומכם מתנחלים מנוולים".
יצחק רבין – "בספר "תיק רבין" (מאת דר' אורי מילשטיין) שבהיותו שגריר בארה"ב התפאר/תאר את פועולו באלטלנה "דפקנו אותם על האוניה ודפקנו אותם שוחים במים".
הקצין אמר לו: " מבחינתי, המילואים שהכי אשמח לבוא אליהם, זה כשיגידו לי לפנות את המתנחלים. אבל, יש כמה התנחלויות, כמו תפוח ויצהר, שלא צריך רק לפנות, אלא צריך לרסס אותם ולהרוג את כולם… צריך לתפוס את האנשים האלה ולעשות להם כמו בשואה…. מבחינתי להרוג אותם זה בכלל לא נחשב להרוג בני-אדם, אלא רק חיסול עשבים שוטים" .
(ידיעות אחרונות ל" באב תשנט 12.8.99)
האויב של המדינה הם הדתיים לא הפלשתינים"
הזמר(ת) דנה אינטרנשיונל (הוא/היא ירון כהן) לעיתון הגרמני זוד דויטשה צייטונג . מעריב 29.11.98 ע 10
" אגיד את זה במילים ברורות: בחיי כל מדינה או אומה יש יותר מאלטלנה אחת. מנהיגות יהודית במדינת ישראל קיבלה כבר החלטות קשות כשהיה ברור מה האלטרנטיבה, ומנהיגות מדינית בעתיד תצטרך לקבל החלטות כשברור מה האלטרנטיבה (עמי איילון ידיעות אחרונות, 14.11.03)
"גוש קטיף הוא מורסה שיש לחסלה" – (ח"כ חגי מרום – דברי הכנסת )
"אם כבר לירות במישהו, אני מרגיש שאני מוכן לירות בהם" (המתנחלים) – א.פ. השבוע בקיבוץ
" מה שחסר בשעה זו הוא מטה פינוי בראשות אלוף מוכשר ומנוסה, שירכז יחידות מאומנות היטב למשימה ייחודית זו, שיעדה לא רק לנצח על הפינוי, אלא להתמודד נגד כל פרובוקציה שנועדה לגרור את צה" ל למלחמת אזרחים, אפילו זה יהיה כרוך בשפך דם."
(יואל מרכוס, " הארץ" )
אודות העם היהודי: "מדובר בשבט שהתערבבו בו גנים של עמי הסביבה, בגלל אונס של קוזאקים או התערבבות מרצון. ובכל זאת שמרו על כמה מנהגים, כמה מהם די ברבריים, כמו ברית המילה"(חתן פרס ישראל, יגאל תומרקין בראיון לעיתון "תל אביב", 13 פברואר 2004).
"אם נהרג למתנחלים ילד או שניים, הם אומרים: 'נעשה ארבעה במקומם והכל יהיה בסדר'" (תומרקין. שם).
על הדתיים: "מבחינתי הם לא יהודים, הם עובדי אלילים" (תומרקין. שם).
"הציירים, המשוררים, כל האמנים יפי הנפש אינם מחנכים. המחנכים האמיתיים הם כהנא, רפול וגנדי. תרומתי האמיתית תהיה אם אקח תת-מקלע במקום עט ועיפרון ואהרוג אותם" (יגאל תומרקין, " חדשות", 28.9.88).
"מתנחל עטוי עוזי ודובון כחול, רסיסי רוק ושיירי מזון משובצים בזקנו הפראי. ולצידו, בטרנספורטר המשפחתי, אשתו המתנחלת בעיצומה של אביונה לאומית. תינוקות נושרים ללא הרף מבין חלציה בעודה נואמת בלהט על זכות אבות. אדיוט צעקני ועילג... אם אתה מטומטם אתה ימני, ואתה ימני אם אתה מטומטם. אם אתה פשטני, מתלהם, נבער ואכזרי - אתה ימני..." (דן תדמור, עיתון ירושלים, 28.5.93).
"אי אפשר לעצור את הפאשיזם בנימוקים רציונליים. את זה עוצרים רק בכוח, וכאשר קיימת נכונות להסתכן במלחמת אזרחים. בשעת ההכרעה נצטרך להתמודד בכוח עם המתנחלים בעפרה או באלון מורה. רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסחף הפשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית" (זאב שטרנהל, דבר, 15.4.88).
סרן ד. ר. מ" פ בגולני: "אין שום בעיה לפנות מתנחלים. בתור התחלה לוקחים אחד ודופקים לו אחד בראש. אחר כך לוקחים את המשפחה שלו, דופקים גם להם אחד בראש, אחד לכל ראש. אחר כך מובילים מסק" רים (מסוקי קרב) לכיוון המאחז ומורידים עליהם 20 מילימטרים וולקאן, עד שמפסיקות הצרחות. אחר כך מביאים שופל ומפנים את המתנחלים. עשינו את זה בג"נין אין סיבה שלא נעשה את זה גם עכשיו" " .
"רק כלי נשק אחד חסר היום בארסנל הנשק של צה"ל, והוא התותח הקדוש שעמד על החוף וירה בספינה "אלטלנה"... לאנשים שהיו אז מאחוריו היה השכל להחליט" (מאיר שלו, ידיעות אחרונות יט בחשון תשס"ג).
" אם צריך אני מוכן לירות למתנחל בין העינים " (הקיבוץ 1995)
"היהודים הם דיבוק שנכנס לבשר של הגויים" (א.ב. יהושע מסביר בראיון למעריב בכ"ו באלול תשס"א את המקור לנאציזם ולהתנהגות הערבים).
"הם (המתנחלים) צריכים את דמה של עופרה מוזס, הם שותים אותו" (דדי צוקר בהרצאה, יום לאחר הירצחה של עופרה מוזס).
על "גוש אמונים": "כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים שהגיחה... מתוך פינה אפילה של היהדות... מתוך מרתפי התבהמות וסיאוב... על-מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף" (עמוס עוז "בשם החיים והשלום", ידיעות אחרונות, 8.6.89).
"אני רואה במתנחלים החמושים חלק מכוחות הכיבוש ובהתנחלויות מבצרים המהווים יעד לגיטימי להתנגדות הפלשתינית, ואני סבור כי חיסול מתנחלים אינו רצח" (ציטוט מחומר כתוב של גדעון ספירו, מעריב 25.1.85).
"אנחנו כיפות סרוגות... חיילים בצבא אדוני צבאות ובצבא הגנה לישראל.. ואת חג חירותינו יום חג המצות הזה בקדושה ובנענועי גוף מתמכרים נחוג בהתכוונות ובמצותנו דם נערים פלשתיניים" (יצחק לאור, "המנון לגוש").
"כאן יהיה מרחץ דמים. ותהיה מלחמת אחים, ושנאות שאינן לחינם יתפרצו כגעש אל שדות הפרחים ומרחבי התקוות האבודות..." (שושי נתן, קיבוץ, 4.1.89).
"למרצחים מעבר לקו הירוק, שהתנחלו ביהודה ושומרון, יש נשק. לכן אני קורא לכם לאחוז בנשק. להחזיק בנשק נגדם לפני שהם יכניסו אתכם ככלבים מצורעים למחנות ריכוז... כן, לאחוז בנשק" (ישעיהו לייבוביץ', הארץ, 27.9.85).
"אלה לא האחים שלי, הם, לא... ואם יום אחד תהיה מלחמה, והיא תהיה - מלחמת אחים תהיה המלחמה... אבל אם תהיה מלחמה, והיא תהיה, אני ארוץ לשם, אל מעבר לקווים ששנים ארוכות לא חציתי ואדוש בשרם במכות נאמנות להניס אותם, והארץ תשוב ותשקוט. אצא אל הקרב להילחם על ביתי, כדי להילחם פעם אחת, באמת, במלחמה צודקת. יירד הרבה דם, זו תהיה מלחמה ארוכה, אבל אחרונה. מלחמה בהם, באנשים שהחליטו להחריב את הבית שלי. קרב אחרון, כדי שהבנות שלי יוכלו לחיות בשלווה, ואני אוכל להביט בעיניהן ולומר להן שעשיתי כל מה שאפשר כדי להצדיק את אי-קדושת האדמה" (הקיבוץ, 17.8.95).
דברים שנכתבו בעלון נוער "קורמורן" - בקיבוץ נירים. נער בשם מתן כתב שם על חלומו להיחטף על די הפלשתינים אשר יצרפו אותו לשורותיהם לאחר שיגלו שהוא שונא יהודים. הוא כותב" ואפתח תחביבים חדשים כמו צליפה בנשים מתנחלות, ואני אהפוך להיות מכור לרעש הגולגולת המתנפצת שלהן…אח! הצליל הזה, הספלאש… ורסיסי המוח שהיו מתפזרים באוויר הלילה הדליל…" לאחר פרסום הדברים הקים הנער (כבר בחור) את "חזית הנוער האנרכיסטי של הנגב הצפון מערבי"תקופה לאומנית פשיסטית שמאפיין אותה פופוליזם ברוטלי... בשם נצח העם ושליחותו האלוהית... כור ההיתוך של לאומנות מיסטית אגרסיבית, שרעיון העם הנבחר במרכזה ושאיפות ההתפשטות הטריטוריאלית מניעות אותה..." (שולמית אלוני על שלטון הליכוד, פוליטיקה, אוקטובר 1987)
. "גולדשטיינים ארורים תהיו! ביום ראשון השבוע הגיחו הכהניסטים ממחילותיהם האפלות והרעילו את אוויר העיר בנשימתם המצחינה... ליד מקום הפיגוע התגודדו הסוחרים בדם, סרסורי הגזענות והשנאה, שניסו לתרגם כל טיפת דם וכל איבר פגוע לרווח פוליטי בזוי. התבוננתי בפרצופים המעוותים של האספסוף, רובם המכריע חובשי כיפות. מאות אלפי אנשים מוכנים להילחם בפשיזם הישראלי עד חרמה, ופרס הזניח את טיפוחם אחרי רצח רבין" (חיים ברעם, עיתון ירושלים, 8.3.96).
במוסף מעריב- ( 30.4.93) התפרסם ראיון של בילי מוסקונה לרמן עם עו"ד לאה צמל שבסופו מובא דו השיח. מוסקונה: תגידי לפחות שאת נגד פגיעה בחיי אדם. צמל: זה לא יהיה נכון, כי אני בעד פגיעה במתנחלים.
"הדתיים מכניסים פוליטיזציה לצבא. הכיפות הסרוגות עבורי הן כמו צלב הקרס על השרוול של החיילים הנאציים (האלוף במיל. שלמה גזית, ידיעות אחרונות 8.3.98).
"צריך להיכנס למאה שערים עם זחלמים ומקלעים אפס-חמש ולרסס אותם" (אורנן יקותיאלי חבר מועצת עירית ירושלים, "ערב חדש" 22.12.85).
"בגוש אמונים ראיתי תופעה חמורה ביותר, סרטן בגופה של הדמוקרטיה הישראלית" (יצחק רבין. "פנקס שירות". עמ' 550).
"אם החילוניים רוצים להמשיך לחיות פה אין להם ברירה אלא לפתוח באינתיפאדה. כן, אני מוכן לזרוק את האבן הראשונה" (יהונתן גפן, למי צלצלו הפעמונים, מעריב 8.5.98).
יהונתן גפן על ביבי נתניהו: "האח הלא נכון נהרג" (משדר בחירות 2006, ערוץ 2).
אפרים סנה: "אין לחשוש ממלחמת אזרחים". "צריך לשבור להם את העצמות, להעמיס אותם במשאיות, לזרוק אותם באיזה פינה ולסתום להם את הפה"
נעמי חזן - לשעבר ח"כ מטעם מר"צ (בכנס הפדרציה ליהדות הומניסטית): - על המתישבים - "רק אם נצליח להיפטר מן הרעה האיומה הזאת, מהשתלטות השד השחור על חיינו, נוכל לטפח במדינה את כל הטוב"
אבשלום וילן - ח”כ, בראיון ל'הארץ: "צריך יהיה לשתק אותם (על המתנחלים) באמצעות ירי-כדי-לפגוע”
אורי אבנרי, 'העולם הזה' 10.11.88: "הגיעה השעה לקבור אותם"
שייקה לוי - ”ידיעות תקשורת”, נובמבר 2003: ”המתנחלים הם אנשים סהרוריים, אני כועס כשאני רק שומע עליהם.. אני לא יכול לסבול ילדים קטנים עם פאות, שיש להם "מורי" והוא מלמד אותם להיות תימנים ולא ישראלים. רציתי לתפוס את המורי שלהם ולשבור לו את העצמות.”
צריך לתלות את החרדים על עמודי חשמל" (עוזי ארנן כל העיר 30.12.83.)
פדריקו גומז - סולן להקת פאנק ישראלית (סרטון שהוצג בערוץ 2 בספטמבר 2008) : קורא להשמיד את הציביליזציה היהודית לרצוח את החיילים המשרתים במחסומים, הלהקה קובעת שאין מספיק טרור.
ויש עוד: הוא מוסיף ומסית לרצח בשירו זה: "זאת אהבה פנטית, שלי ולא שלהם, לראות אותם הופכים, לחבילות סבון… פה צריך יד חזקה, מעילי דובון מוצתים, ריח זקנים שרופים, עד הטקס הממלכתי, העשן יתפזר".
בשיר אחר של הלהקה "סולחה עם החמאס" : "מתי יפוצצו קניון? מתי יפוצצו את הבורסה בתל אביב? מתי יפוצצו את השרתון, הבימה, תחנות הטלוויזיה והכבלים? "מתי ישחטו בסכין את התושבים של הוילות בקיסריה ובסביון?, מתי אני אראה נהרות דם של עסקני הנדל”ן משקים את האדמה במקום להפוך אותה לנכס וניירות? אין מספיק טרור! ".
"משה לשם , העומד בראש אחד הארגונים של הקנאים שבמתנחלים, אמר בראיון עיתונאי כי את המתנחלים 'יוציאו רק בארונות'. הבה נניח כי זה מה שיקרה. האם זה לא מחיר נמוך יחסית, אם תמורת 200 אלף ארונות נקבל הסכם שלום".ח"כ מערך אפי אושעיה – "צריך להפשיל שרוולים להוריד כפפות לרדת מהממלכתיות ולקפד את ראשו של נתניהו".
(גדעון ספירו - לסוף שבוע – מעריב 9.3.2001)
מיכאל רועה - סיעת מר”צ, יוני 1998: "הקמנו סיירות אנטי-חרדיות שיורידו לחרדים את הראש”.
ב. מיכאל - רדיולוג מומחה. במדורו מצב רוח 4.3.1990 : ”השטחים הקרויים בפי זולליהם - יש”ע”. ”אני מבקש לשוב ולצרוח (כך במדוייק): לא הדמוגרפיה הביאה אותי לייחל להשתחררות מן השטחים, אלא הטומוגרפיה. מגידולים ממאירים צריך להשתחרר, ואין ממאיר יותר מן הכיבוש…”
ב. מיכאל - פעם נוספת: ”מאד מפתה להציע לממשלת ישראל פשוט לחמוק מן הגדה באישון לילה, מבלי לומר דבר לכל הקצוברים, הדומבים ונגזריהם, ואז, ישכימו אלה לבוקר חדש, יגלו כי מעתה אין הם אלא עוד בעיה אחת של הפלשתינים, כמו החמאס והג'יהאד האיסלאמי. והפלשתינים, כמו שנהוג לומר בקריצה אכזרית, כבר ידעו איך לטפל בהם…”
שלמה גזית - מעריב, 5.10.08 : "ישראל נדרשת להתמודד עם שני איומי טרור- איום הטרור הערבי פלשתיני ואיום הטרור היהודי. מבין השניים, הטרור היהודי מסוכן לאין ערוך".
(הזמר מוקי מסביר לעיתון "תזה" איך לבצע את ההתנתקות). "לרדת לאיילון בקבוצות גדולות עם שרשראות כבדות, נבוטים למיטיבי הינף, או סתם אגרופים עם נצרה משוחררת, ולחכות לראות מי הדביל שיתעקש לחסום כבישים ולהתפרע דווקא בשטח שלנו", "להצטייד בג'ריקנים של דלק, וכשרואים מישהו שעומד להצית צמיג באמצע הנתיב שלכם, לשלוף אותם מהבאגז' ולאיים לעזור לו, בכך שתרוקנו עליו את המכל ברגע שהוא שולף את המצית. הצמיגים כבר דולקים? הוציאו מהבגאז' את מטף הכיבוי ורוקנו את תוכנו על המפגינים המופתעים. ליעילות מוגברת כוונו את הצינור לכיוון העיניים" (אתר וואלה! ממליץ מה לעשות עם חוסמי הכבישים).
"ואם לשם כך אצטרך להתקוטט עם חוליגן כתום, אעשה כל שבכוחותיי הדלים כדי למחוץ את אפו ..." (ירון לונדון, ידיעות אחרונות).
"אגיד את זה במילים ברורות: בחיי כל מדינה או אומה יש יותר מאלטלנה אחת" (עמי איילון, "ידיעות אחרונות 14.11.03)
כשאני רואה את החרדים אני מבין את הנאצים" , "לבוש מגוחך אנאכרוניסטי ומעורר גועל", כשרואים אותם מבינים מדוע הייתה שואה" (יגאל תומרקין ברשימתו "סווטו של דוסים", מקומון תל אביב אפריל 1986).
ברוך קימרלינג - פרופסור לסוציולוגיה אנטי-ציוני קיצוני מהאוניברסיטה העברית וחבר מפלגת חד"ש. בכתבה שפרסם ב"הארץ", קרא לפלשתינים להחריף את האלימות על מנת לזכות בוויתורים מצדה של ישראל.
גולדה מאיר בדיון על עריכת הסזון (ארכיון מפא"י (בית ברל), ישיבת הוועד הפוליטית של מפא"י, 27 במרס 1944.: "…לי אין מעצור מוסרי בנוגע לקבוצה זו ואני עדיין חושבת כך. בן גוריון לא צריך לשאול איך לחסל, אם יש לעשות משהו (כדי שהם) לא יעשו דברים כאלו, יש לחסל על ידי חיסול כמה בחורים. בן גוריון בשאלה, והם ישתקו? ….אני חושבת שזה רע שהם מביאים אסון לנו, לא רק לקצינים הבריטים, לכן מותר לעשות להם הכל".
אליהו גולומב-ראש ארגון ההגנה-אמר למנחם בגין (1944) :"לא חשוב הדבר אם נירה את הכדור הראשון במלחמת אחים, מנגנון התעמולה הוא בידינו. אנו נכוון את כותב ההיסטוריה, ותמיד תהיו אתם המתחילים במלחמת האחים" ('ארוכה הדרך לחירות",1950).
פברואר 48 : יחידה של ההגנה ( ההסתדרות) זרקה רימונים על כנס של הרויזיוניסטים ("ימניים") שאספו תרומות לרכישת נשק לקראת מלחמת העצמאות המתקרבת. נפצעו כ 40, מהם כ 20 במצב אנוש. עיתון דבר במאמר המערכת, משבח את התל אביבים שחזרו מהר לבתי הקפה. כי אנשים שכאלה ראוי לשכוח.
עמוס אילון - (ג'רוזלם פוסט 2 מאי 1982) הממשל הצבאי החרים ספרים ביש"ע " כל אלה הם חלק מההכנות למשטר פשיסטי! במהרה יהיה פה הכל, מחנות ריכוז ושרפת ספרים".
"הקיבוץ" - ( 17.8.95) – אלה לא האחים שלי, הם, לא… ואם יום אחד תיהיה מלחמה, והיא תיהיה – מלחמת אחים
הדברים המחרידים לעיל אשר הובאו בשם אומרם שייכים כולם לאנשי שמאל מהמתונים שבהם ועד הקיצונים. יישפוט הקורא בעצמו את אופי הביטויים שהובאו לעיל לעומת ביטויי המתישבים באיו"ש או אחרים מגוש הימין אשר הובאו בעיתונות בזמן פינוי עמונה, חוות פדרמן או פינוי גוש קטיף. דומה כי המושג 'הסתה לרצח' של יהודים על ידי יהודים, בידי יהודים, במודע ובכוונת מכוון הופך לברור וצלול כבדולח תוך עיון חטוף בנאמר כאן.
למותר לציין כי מעולם לא הועמד לדין אי מי מהאנשים המככבים ברשימת השחור לעיל. גם ההתבטאויות המחרידות הוצנעו בעמודי העיתונות האחוריים או שלא פורסמו כלל ואך הובאו לידיעת הציבור תודות לפרסומם באינטרנט באתרים בילתי משוחדים
